פורום דיכאון בהריון ואחרי לידה
מנהל פורום דיכאון בהריון ואחרי לידה
קצת מדאיגה אותי הכתבה על תרופת נגד דיכאון בהריון, אני מטופלת בציפרלקס כבר כ - 6 שנים, היום לוקחת חצי כדור ביום, האם זה בעייתי בהריון? כדי להפסיק את הכדור לתקופת ההריון?
שלום רב, אינני יכולה לתת יעוץ בנוגע לתרופות כיוון שאינני פסכיאטרית. את יכולה לבדוק עם טרטולוגיה 02-6243669 לגבי בטיחות התרופה בהריון. בכל מקרה תמיד כדאי לשקול עם הפסכיאטר המטפל את התועלת לעומת הסיכון בתקופת ההריון. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל פסיכולוגית קלינית מומחית
תודה ד"ר שרון :-)
שלום ילדתי לפני חודש את בני הבכור, שבא בטיפול של הפרייה. מאז הלידה אני כל הזמן מרגישה שאני רוצה לבכות, אין לי תאבון, ועייפה כל היום. אין לי גם ניסיון בטיפול בתינוק ולשים לו גופיה או לחתל אותו, מאוד קשה לי, ולוקח לי הרבה זמן. בעלי כל הזמן כועס עליי שאני לא יודעת דברים פשוטים, כמו להוריד עגלה, או להלביש גופייה. אני מרגישה שכל הזמן בעלי כועס עליי, ומעליב אותי, דבר שלא היה כך לפני התינוק, ונורא קשה לי עם זה, כי זה לא היה לפני התינוק. אני מרגישה שנהרסו לי החיים, שאני רוצה לפעמים שמישהו אחר יטפל בתינוק ולא אני, כי אני מרגישה שאני אמא גרועה, שלא מסוגלת אפילו להלביש את הילד שלה. מה אפשר לעשות? אף אחד לא מבין אותי
שלום רב, הסימפטומים שאת מתארת - בכי, חוסר תאבון, עייפות, ערך עצמי נמוך יחס ליכולות האימהיות, רגשות אשמה, קושי בתפקוד - עלולים להצביע על דיכאון. קודם כל כדאי לפנות לייעוץ מקצועי של פסיכולוג שמתמחה בדיכאון או של פסכיאטר. במידה ומדובר בדיכאון ישנם טיפולים יעילים שיעזרו לך בתוך זמן קצר לחזור למי שהיית לפני כן. כאשר הדיכאון יחלוף תראי כיצד את מתפקדת טוב יותר ומהר יותר עם התינוק וכיצד כל הסמפטומים שתיארת משתפרים. כדאי שתבקשי בנתיים עזרה בטיפול בתינוק מבני משפחה. את יכולה לנסות גם לפנות לארגון ניצה, הם מספקים מתיכה לנשים הסובלות מדיכאון אחרי לידה - 03-5701363 02-5332810. במידה ותחליטי לפנות לטיפול פסיכולוגי, ייתכן ותהיה אפשרות לצרף את בעלך לכמה פגישות על מנת לעזור לתקשורת ביניכם. ייתכן ששיפור בתקשורת ופחות ביקורת מצידו יביא גם לשיפור בדיכאון. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל פסיכולוגית קלינית מומחית 03-5405503
אני ילדתי לפני כיותר מחודש ימים לאחר שמונה שנים של נישואים, ההריון שלי היה טבעי וללא הפריה. מהלך הלידה שלי היה קשה במיוחד, כך שזה היה בניתוח וקבלת זריקה . אני היום אחרי יותר מחודש ימים אחרי שילדתי תינוק בריא וחמוד. לעיתים קרובות אני מתחילה לחזור לאותם רגעי אימה ורגעים קשים שהיו לי בלידה, ובמהלך הלידה. אני מתחילה לבכות ולשחזר דברים מוזרים של מוות וכול מני דברים אחרים. מה עליי לעשות? אני בדיכאון ולא מצליחה להנות מאף דבר..מה ניתן לעשות בבעיה שלי?תודה
שלום רב, אני מצטערת לשמוע על הלידה הקשה. ייתכן שאת סובלת מהפרעה פוסט טראומטית, כדאי לפנות לייעוץ ולטיפול פסיכולוגי. ישנם כמה אפשרויות טובות לטיפול כולל טיפול קוגניטיבי התנהגותי, PE או EMDR). הטיפול כולל לרוב שחזור של הטראומה בצורה מבוקרת והדרגתית כולל כל המחשבות, רגשות ותחושות גופניות שעלו בכל שלב של הטראומה וחשיפה הדרגתית למראות, פעילויות, מחשבות מהן את נמנעת. בברכה, ד"ר שרון בן רפאל פסיכולוגית קלינית מומחית www.drsharon.co.il
שלום, אני בהריון שלישי, שבוע 30, מתוכנן. אמא ל2 בנים בני 4 ו2.5 ההריונות הקודמים היו רגילים ונורמלים ההריון הזה מלא מהמורות, יש לי 2 פעוטות לטפל בהם, עבודה במשרה מלאה, מום לבבי שהתגלה בעובר, בקע שצץ בעקבות ההריון, בן זוג שאני מרגישה שלא תומך מספיק פיזית ההריון מאוד קשה לי. אני מרגישה בלחץ מאוד גדול מהסביבה שמצפה ממני לתפקד כרגיל ואני לא מצליחה. הדבר בא לידי ביטוי בהתפרצויות זעם שלי, צעקות, בכי בלתי נפסק, חוסר שינה או ליהפך - שינה בכל מצב.. אני מרגישה שאני לא מתפקדת בעבודה כמו שצריך, אני מבולבלת.. בקיצור אני מרגישה שאני יורדת מהפסים ואין לי שליטה על ההתנהגות הזו. הגניקולוג שלי אמר :עם הלידה זה יעבור ורופא המשפחה נתן לי מרשם לקלמנרבין- שאני מפחדת לקחת בגלל שאני מפחדת מתופעות הלוואי. מה עושים?
שלום רב, אני מצטערת לשמוע על הקשיים שאת חווה. נשמע שישנם הרבה לחצים בחייך כרגע שמעוררים סימפטומים של דיכאון. כדאי מאוד לטפל דווקא במהלך ההריון כדי לאפשר לך כניסה יותר קלה לתקופה שלאחר הלידה. עדיף לפנות לפסיכולוג/ית או לפסכיאטר/ית שמתמחה בטיפול בדיכאון בהריון/לאחר לידה. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל פסיכולוגית קלינית תוכלי למצוא כתבות על דיכאון בהריון בלינק: www.drsharon.co.il
אני קוראת את ההודעה שלך שבמקרה נפלתי עליה ואני מתמלא בדמעות, כי הלוואי ויכולתי לעזור לך עם פיתרון אבל האמת היא שאני במצב זהה לשלך בהריון של ילד רביעי וקשה לי מאד. התפרצויות של כעס ובכי אחריהם.. בעלי לא מבין אותי וכך גם אף אחד. אבד לי החשק להכל!! כל מה שאני עושה זה לקבור את עצמי במיטה ולעבור עוד יום ועוד יום בשביל הילדים שלי וזה שנמצא בבטן, כולי תפילה לאלוקים כי הבנתי ששום רופא ושום אדם לא יכול לעזור. אני לא יודעת אם עדיין רלוונטי אבל מאחלת לך הרבה שמחה, אושר, והרבה כח וסובלנות... עצה אחת לי אלייך, תנסי לא לשקוע בדיכאון עמוק, תצאי ממנו ותעשי דברים שעושים לך טוב ונעים גם אם זה קשה.(-:
הי, לפני כחודש התחלתי בהכנות להפריה ראשונה (אחריי 3 הזרעות שלא הצליחו), מהרגע שהתחלתי עם הזריקות הרגשתי שאני הופכת לאדם אחר, אני עצבנית, אגרסיבית, לא נעימה לסביבה, עויינת וכו'. חשבתי שלאחר ההפריה ,(בעיקר לאחר התשובה החיובית...), אני אחזור לעצמי ואהיה בן אדם שמח כמו שהייתי. אולם מאז, אינני מצליחה להתרומם, מצב רוחי עכור, עצבות והכי נורא- העצבים שלי. אני לא יודעת מה לעשות? לא הייתי אמורה להיות הכי מאושרת בעולם????
שלום רב, בתחילת ההריון שינויים הורמנליים יכולים לגרום למצב רוח לא יציב. בנוסף חששות או מחשבות אחרות שמתעוררות בתקופה זו בהקשר להריון עלולות להעכיר את מצב הרוח. אם התחושות הללו לא חולפות בתוך שבועיים-שלושה, כדאי לפנות לטיפול. בברכה, ד"ר שרון בן רפאל
היי, אני נוטלת ויאפקס 75 כבר כמה שנים. בהריון הקודם הפסקתי בשבוע חמישי, אחרי שעשיתי את הבדיקה, בלי שאלות. כעת אני חושבת שאני בהריון שוב...(מאחר לי רק ביומיים ועוד לא עשיתי בדיקה אבל אני מרגישה שכן). השאלה שלי היא האם עלי להפסיק לקחת את הויאפקס? בהריון הקודם הייתי מאד עצבנית ומתוחה... האם יש סיכון בהמשך לקיחת הכדורים במהלך ההריון? תודה
שלום רב, כדאי לבדוק עם טרטולוגיה 02-6241328 בנוגע לבטיחות התרופה בהריון ולהיות במעקב פסכיאטרי במהלך ההריון. יחד עם הפסכיאטר תוכלי להחליט אם טיפול תרופתי חשוב במקרה שלך. תזכרי שגם דיכאון משפיע על העובר. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל
אני בשבוע 18. הריון שני. ילדתי את בני הבכור לפני 8 חודשים. לאחר הלידה סבלתי מתסמיני דיכאון במשך כחמישה שבועות ואחר כך עבר. עכשיו אני סובלת מפרצי דיכאון שבשבילי מרגישים ממש קשים. המון בכי מלווה במחשבות עגומות. לא אובדניות אבל המון עצב ומועקה. אני כמובן חוששת מאיך יהיה לגדל שני תינוקות אבל מרגישה שהדיכאונות לא קשורים רק לחרדות ממה שצפוי לבוא. יש לי גם הרבה רגעי שמחה והדיכאונות באים והולכים. יכולים להיות לי כמה ימים טובים ואז שוב דיכאון. אני מתפקדת טוב מאוד כאמא אבל מאוד קשה לי. בעלי עוזר ותומך בצורה בלתי רגילה כך שזה לא קשור. אני מאוד מודאגת מהמצב וחוששת שאני הורסת את הנישואין שלי ככה כי בעלי ממש חסר אונים. פוחדת לקחת תרופות שישפיעו על העובר אבל גם פוחדת לא לטפל בזה. אשמח לשמוע את חוות דעתך. המון תודה.
שלום רב, אני מבינה את החשש לקחת תרופות בהריון אבל חשוב שתדעי שגם דיכאון פוגע בעובר. רצוי מאוד לטפל בדיכאון במהלך ההריון, אם זה בתרופות ואם בטיפול פסיכולוגי. את יכולה לנסות טיפול קוגניטיבי התנהגותי או פסיכותרפיה בין אישית, שנמצאו יעילים מאוד לטיפול בדיכאון. דיכאון בהריון מעלה את הסיכוי לדיכאון אחרי לידה. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל
שלום לכולן. קודם כל, הוקל לי לגלות שאני לא היחידה במצב הזה. אני בת 30, נשואה לבעל שמאוד מרוצה מההריון... כן, בניגוד אלי. אני סובלת: פיזית ונפשית. יותר נפשית. אני מרגישה מאוד מאוד מאוד עצובה ובודדה. אני לא מצליחה לבכות - ואני מרגישה שאני נושאת את כל עצבות העולם על בית החזה שלי. כל יום הוא פשוט סיוט. אני מרגישה שאני בכלא של עצבות. אני בטיפול פסיכולוגי ובמעקב אצל פסיכיאטר ואני מרגישה ששום דבר לא עוזר. לא משנה מה אני עושה או מנסה לעשות כדי להרגיש יותר טוב - שום דבר לא עוזר. כלום.אני לא מצליחה להנות משום דבר שבעבר גרם לי הנאה. פשוט שום דבר. החברים הטובים שלי לא מבינים אותי... אני מקבלת את אותו המסר כל הזמן. אין לגטימציה לעצבות שלי! אני בהריון! זה אושר... זה ברכה והמתנה הענקית שתהיה בסוף ההריון.... אני מצטערת, אני באמת מלאת צער אבל אני לא מתחברת להריון הזה. אני לא בטוחה שאני רוצה להיות אמא. אני פוחדת להיות אמא. אני פוחדת מהלידה. נכון לעכשיו סובלת מצרבות, בחילות, הקאות, נדודי שינה... עוד על החברים שלי: (כי זה מה שהכי חסר לי עכשיו: בני אדם, חברים, חברות... אנשים שיבינו ויתמכו: אין קבוצת תמיכה לנשים בהריון בדיכאון?????) יש לי רק 2 חברים טובים (אני מעדיפה איכות על כמות) אחת גרה רחוק ממני והחבר השני נשוי והם מנסים להכנס להריון (לדבר איתו על ההריון זה פשוט לזרות מלח על הפצעים הפתוחים והמדממים שלו). אני מרגישה כל כך לבד!!! כל כך לבד שהתחלתי לחפש פורומים, לחפש אנשים... נשים... נשים בהריון שלא נראות כאילו הן מעופפות על צמר גפן מתוק וורוד... נשים בהריון עצובות... אני תוהה האם יש קבוצות תמיכה בארץ? האם יש באיזור שבו אני גרה... אני מרגישה שאני חייבת לפגוש אנשים, שאני רוצה לפגוש נשים שלא ישפטו אותי, שיבינו אותי... שאני אוכל להגיד בקול "אני לא חושבת שאני אשרוד את ההריון הזה!" אני באמת לא יודעת איך אני שורדת אותו. אני חושבת על הפלה, אני חושבת על התאבדות... אני מיואשת, מותשת מעצמי ובעיקר בודדה. יש קבוצות תמיכה בארץ? יש קבוצות לעזרה עצמית? אם כן, איפה? עד כמה זה נפוץ דיכאון בהריון? איך מתמודדים עם זה? האם אצל כולן כל יום מרגיש כמו חודש או שנה.... אני מרגישה כלואה ומבודדת ועצובה מאוד מאוד!
אני כל כך מזדהה איתך, וכל כך הייתי רוצה ליצור איתך קשר... [email protected]
שלום רב, אני מתנצלת על העיקוב בתשובה, משום מה פיספסתי את ההודעה הזו. לצערי אין קבוצות לדיכאון בהריון, בכלל הרבה נשים שסובלות מדיכאון לא פונות לטיפול קבוצתי לא לטיפול פרטני. את יכטלה לנסות במרפאת חווה בתל השומר או בבריאות הנפש לאשה באיכילוב. יש להם גם קבוצות וגם טיפול פרטני אבל אני לא בטוחה שיש קבוצת בהריון. בכל מקרה כדאי מאוד לפנות לטיפול. אם את מעונינת בטיפול פרטי, תוכלי לפנות אלי במייל. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל, פסיכולוגית קלינית. [email protected] www.drsharon.co.il
שמי עדי, אימא לשתי בנות ובהריון שלישי. עברתי שתי דכאונות לידה, אבל בלי כל קשר, אני לא טיפוס ששופט אף אחד, אני ראיתי לא אחת את הצד הפחות ורוד של כל תהליך ההריון וההתמודדות שאחרי הלידה... אשמח להמתיק ולו במעט את הבדידות, ביתי פתוח וגם ליבי! 0524090404
שלום לך, אני ממש אשמח אם תצרי איתי קשר, נראי לי שיש לנו על מה לדבר, חשוב מאוד שתהיה איתך מישהי שיודעת בדיוק על מה את מדברת ותוכלי לשתף (עברתי דבר או שניים)
אני כל כך צריכה מישהי שמרגישה את אותם דברים שאני מרגישה...
אני כבר אמא לנוגה - בת חודשיים וכמה ימים :-) אני לא בדיכאון עכשיו אבל מרגישה אמא טריה בודדה אני מקבלת בימים אלו יותר תמיכה ועזרה מאמא שלי ובעלי ואני גם בטיפול פסיכולוגי ומעקב פסיכיאטרי ובעיקר מתחזקת מהחיוכים הקטנים שנוגה מפזרת לה במשך היום/לילה תודה על ההתעניינות רז
חזרנו עכשיו מסקירה ראשונה. הכל תקין אבל זו בת. עוד בת. יש לנו שתיים מקסימות בבית ואני כל כך כל כך רציתי בן. לפני שתתנפלו עליי שהעיקר שהיא בריאה ושלמה וכו'. אני יודעת.אני פשוט לא מצליחה להוציא ממני את התחושה הנוראית הזו שבעצם אני לא רוצה אותה. אני חושבת על כל התגובות המציקות שיגיעו "עוד בת?" אצלכם זה רק בנןת" וכו'. וזה בא מהבית בו גדלתי. ואני במשך כל השנים ניסיתי להתנתק מזה ובאמת לחשוב שהעיקר הבריאות. אני פשוט מאוד מדוכאת מזה ולא מצליחה להרים את הראש.מי שרוצה לסקול אותי עכשיו שישמור לעצמו את התגובה, אני בעצמי לא מבינה איך אני מגיבה בצורה כל כך קשה למשהו חיובי. ובכל זאת זקוקה לעידוד, תמיכה, ועצות איך עונים למציקים. תודה.
אני כל כך מבינה אותך, אבל עם בעיה הפוכה, אצלי זה עוד בן, ואני כל הזמן בוכה. אני רואה שכתבת כאן לפני המון זמן, ורציתי לשאול אותך, זה עובר? את שמחה עכשיו?
הי, אשמח לשוחח במייל אם מתאים לך בעקבות מה שכתבת.. לצערי מוכר מידיי. מקווה שאת בטוב.
שלום! ילדתי את בני הבכור לפני 7 חודשים, סבלתי מדיכאון במהלך כל ההריון ועדיין ממשיכה לסבול ממנו. אני מודעת לכך שאני צריכה טיפול תרופתי ונפשי אבל מפחדת להתמכר לתרופתי ובקשר לנפשי פשוט אין לי חשק ללכת לטיפול מכל סוג שהוא. התינוק שלי הוא פשוט "טיפוס" קשה הוא בוכה ביום ובלילה על אף שנבדק ואינו סובל מכאב כל שהוא. כבר שבעה חודשים (מאז שילדתי)אני לא ישנה בלילות. הוא רק מחליט להרדם בשלוש לפנות בוקר וזה לגמרי הופך אותי ומקשה עלי את החיים.לעיתים אני אף מתחרטת שילדתי. בנוסף מאז ההריון אני לא סובלת את בן הזוג שלי ולא יכולה להתקרב אליו מה שלא היה קודם ההריון. האם זה קשור לדיכאון והאם זה יכול להעלם עם טיפול? אשמח לתשובה בדחיפות... תודה
שלום רב, אני מאוד מצטערת לשמוע שאת חווה כאלו קשיים. נשמע שעוברת עלייך תקופה לא קלה ואת מתמודדת איתה לבד. זה מאוד טבעי שדיכאון ישפיע על הקשר שלך עם בעלך ולהפך - הקשר איתו יושפע מהדיכאון. ייתכן שטיפול שיתמקד בדפוסי התקשורת בינכם יביא לא רק לשינוי בקשר אלא גם לרמיסיה של הדיכאון. אני מציעה בכל זאת לפנות לטיפול ובמקביל לקחת עזרה של מטפלת שתבוא לכמה שעות בלילה באופן קבוע ותאפשר לך לישון. כמו כן את יכולה לנסות לטפל בתינוק בהומאופטיה. בכל מקרה בגילאים האלו הכל זמני וחולף כך שבעוד כמה חדשים ייתכן ושהוא יירגע ויפסיק לבכות בלילות. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל
לידה שלישית, כבר 5 חודשים לא יוצאת מזה. אני כל הזמן רוצה שהתינוק הזה ייעלם, תינוק מאוד לא נוח כל היום בוכה, צועק למרות שנבדק ע"י כל הרופאים בעולם. מרגישה שהרס לי את החיים היו לי חיים טובים עם שתי הבנות שלי ובעלי ועכשיו כולם כועסים עלי ואני כועסת על עצמי שהבאתי אותו לעולם. כבר הייתי אצל פסיכיאטרית אבל לא עוזר הולכת לעוד פגישה כל הכדורים שנתנו לי לא עזרו סימבלתא במינון הכי גבוה. מרגישה שכל יום הוא סיוט. מה לעשות?
שלום רב, אני מאוד מצטערת לשמוע שאת סובלת כל כך. נשמע שחייך עברו שינוי גדול מאז הלידה וכדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי קצר שיוכל לעזור לך להתמודד עם השינוי הזה. בנתיים תנסי לקבל עזרה מסביבתך ואם את יכולה תקחי מטפלת שתעזור לך ותשחרר אותך באופן קבוע לבלות עם בנותייך, זה יעשה טוב לכל המשפחה. תזכרי שהמצב הזה זמני, ייתכן שהוא תינוק רגיש ומגיב באופן קיצוני לכאבי בטן, כאבי שיניים וכו? אבל תקופה זו חולפת מהר ובתוך שנה לא יהיה לזה זכר. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל
שלום בת 30 בהריון לאחר טיפולי הפרייה כאשר הריון קודם הסתיים בהפלה טבעית , כעת בהריון הנוכחי נדמה לי שאני סובלת מדיכאון ,אציין שאני סובלת מפוסט טראומה וocd (כבר כמעט עשור בעקבות מוות קליני שעברתי),בעברי טופלתי בכדורים אך לא נראה שיפור ניכר ובנוסף טופלתי כ5 שנים אצל פסיכולוגית (היה שיפור אך לא השיפור המיוחל).די חוששת כעת מאי תפקוד במהלך ההריון ,מה מומלץ לעשות בתקופת ההריון למנוע את התפתחות הדכאון (משהו קצר וקולע יחסית )
שלום רב, כדאי לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. טיפול זה יכול לעזור עם החרדה והדיכאון והוא מאוד ממוקד וקצר. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל
אני בת 35, אם לשני ילדים בני 4ו5 ולפני שלושה שבועות צהלידה השלישית אני התחלתי רק בלילה לחשוב על כאבי הצירים וזה גרם לי ללחץ ולא יכולתי לישון,אם אני מניחה ראש על המיטה אני קופצת מיד כאלו משהוא חונק אותי, ומסתובבת כל הלילה כמו משוגעת מאירה כל האורות למרות שהייתי יושנת כל הזמן ללא אור דלוק אני ילדתי מזה יומיים ולהפך הלידה יחסית היתה קלה ונולדה ילדה מתוקה. אבל אני עדיין לא יכולה לישון יותר מחצי שעה וכל הלילה ערה אני עיפה מאוד ולא יודעת מה לעשות ואין שום השפעה על אהבתי לילדים ולבעלי האם זה דיכאון או תופעת לווי לתרופת בלוטת התטריס החדשה שאמרו שעושה תופעות לואי לחלק מהחולים (אלטרוקסין) שאני נוטלת ממנו 75 מ"ג ביום תעזרו לי אני עייפה מה לעשות
שלום רב, אם התחושה העיקרית היא חשש להכנס למיטה פן יתחילו תופעות גופניות של דופק מואץ ותחושת מחנק ייתכן שמדובר בהתקפי חרדה ומומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. בכל מקרה כדאי לפנות אל רופא המשפחה לבדיקות של בלוטת התריס. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
שלום לכולם - לבנות ולרופאים אני רוצה לשתף בהרגשות שלי ואשמח לשמוע תגובות. אני בת 30. מטופלת בציפרלקס מזה 3 שנים בעקבות התקפי חרדה. תמיד אהבתי ילדים מאוד. לאחר שלא הצלחתי להכנס להריון לבד, התחלתי טיפולי פוריות ותוך חצי שנה נכנסתי להריון. אני עכשיו בשבוע ה 10 להריון עם תאומים. מהרגע שגיליתי שאני בהריון - הפסקתי את הציפרלקס. בהתחלה הכל היה בסדר אך עם הזמן החלו להופיע התופעות המוכרות : תחילה זרמים בראש, לאחר מכן הופיעו מחשבות שהכניסו אותי לחרדה הולכת ומתגברת. אני חוששת שלא אהיה אמא טובה, שלא אוהב את הילדים שלי, אני חוששת מהשינוי המשמעותי שהולך להתרחש בחיים שלי ומהעובדה שמדובר בהתחייבות לכל החיים (אי אפשר לחזור לאחור או להתחרט). המחשבות הללו מובילות אותי למחשבות עמוקות יותר על התבגרות ומוות. אני לא יודעת אם המחשבות הללו נורמליות ומאוד קשה לי. בעלי ואני מאוד לא מעוניינים שאחזור לציפרלקס בשל תסמונת הגמילה שעשויה להופיע אצל התינוקות לאחר הלידה. אני במצוקה קשה. קבעתי להיפגש עם הפסיכולוגית שטיפלה בי במשך כשנה בתחילת החרדות (לפני כשלוש שנים). את הפסיכיאטרית שלי אני לא מצליחה לאתר. אני לא מבינה את זה...כל כך רציתי ילדים, השקעתי בטיפולי פוריות ובזריקות יומיומיות עד שהשגנו את המטרה ונכנסתי להריון. ועכשיו...יש לי כאלו חששות? אני אמורה להיות הכי שמחה ומאושרת בעולם, נשים רבות היו מתחלפות איתי - אז למה אני מרגישה ככה? האם זה נורמלי? אודה לעצות או לחוות דעת. תודה
שלום רב, אני מצטערת לשמוע על הקשיים שאת חווה. הריון ולידה הם ארועים משמעותיים מאוד בחיינו ויש להם השלכות על ההווה והעתיד. זה לא מפתיע שבתקופה זו מתעוררות מחשבות מלחיצות וחרדות. מדובר בשינוי גדול וכאשר כל החששות והפחדים משינוי זה מופיעים בתקופה של רגישות יתר בשל ההורמונים המשתוללים והשינויים הפיזיולוגים בגוף יכולים להתעורר מצבים של דיכאון וחרדה. כדאי מאוד לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי שיאפשר לך לשלוט במחשבות ובחרדות. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל
שלום אני בת 30 עברתי שתי הפלות ייזומות בחיי, היום אני יוצאת עם בחור כ 4 חודשים וגיליתי שאני בהריון בהתחלה הכל היה ורוד והייתי שמחה עד השמים אבל פתאום נכנסתי לפחדים עצומים ומשתקים!! אני פתאום לא יכולה לסבול את הבחור למרות שהוא לא עשה כלום ההפך הוא מקסים ותומך אבל אני מרגישה שאני לא רוצה שום קשר איתן חשוב לציין שאני מטופלת בכדורים ובעקבות הפחדים העלתי את המינון בייעוץ רופא, האם זה ?נורמלי? הפחדים האלה?? אני גם לא רוצה להתחתן כלום ממש מבועתת מכל העניין אנא עיזרי לי
שלום רב, לדיכאון בהריון יש אלמנטים פיזיולוגיים/הורמונליים וכן אלמנטים פסיכולוגיים וחברתיים. ייתכן שיש השפעה של השינויים ההורמונלים על מצב רוחך כרגע וברור שיש השפעה של השינויים הפסיכולוגים חברתיים על מצב רוחך. את מתארת הריון לא צפוי, שתי הפלות יזומות ובן זוג שאת מכירה זמן קצר בלבד, בהתחשב בנסיבות, מובן לגמרי שיתעוררו חששות לגבי הזוגיות ולגבי ההריון. אני ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. בברכה, ד"ר שרון בן רפאל
היי , אני בת 28 אם ל2 בנות ועוד הריון עם בת בשבוע 30 מתחילת ההריון אני מרגישה שחרב עליי עולמי למרות שבהריון עצמו מתוכנן , שמחת החיים שלי כבתה ונעלמה ואני מרגישה אשה ממורמרת מהכל . מרגישה שאין על מי לסמוך אפילו לא על בעלי ! מתחילת ההריון אני רק בוכה כמעט בכל הזדמנות ומרגישה שהבכי זה במקום הבטוח שלי . אני לא מרגישה מאושרת מכלום גם לא מההנאות הקטנות של החיים , קשה לי רע לי , לפני כשבוע היה לי ויכוח קטן עם בעלי ובכיתי 4 שעות רצוף גם כשניסיתי להפסיק לבכות לא הצלחתי והרגשתי שאני עוברת התמוטטות עצבים , ממש ניסיתי לעצור את הבכי ולא הצלחתי בסוף נרדמתי עם עיניים נפוחות מבכי . אני בדיכאון ?
שלום רב, אני מצטערת לשמוע על הקשיים שאת חווה. לפי התאור ייתכן שאת סובלת מדיכאון אולם עלייך לפנות לייעוץ מקצועי על מנת לאבחן. כדאי לפנות לטיפול בהקדם בכדי להמנע מדיכאון אחרי לידה ומההשפעה שיש לדיכאון על העובר והתינוק. הטיפול המומלץ בדיכאון במהלך ההריון הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי או טיפול בין אישי. שניהם טיפולים פסיכולוגים קצרי מועד 10-16 פגישות הממוקדים בהטבה של הסמפטומים. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל פסיכולוגית קלינית מומחית בטיפול בנשים בהריון ואחרי לידה
שלום אני שלושה חודשים אחרי לידה חשובה לציין לידה שלישית .כחודש אחרי הלידה הופיעו לי סימני דיכאון. ייאוש חוסר תקווה. חוסר תאבון. דברים שענינו אותי בעבר כבר לא מענינים חוסר תפקוד בבית ובילדים ברוב שעות היום אני במיטה יש הרבה מצבים של מריבות בבית כי בעלי לא מבין זאת הוא אומר תחייכי והעולם יחייך אלייך בחזרה כל מיני כאלה משפטים שיותר מרגיזים אותי כי הוא בעצם לא מבין מה אני חווה. פניתי לטיפול אני שותה כיום ציפרלקס 10 מ"ג כחודש ראיתי שאני מרגישה יותר טוב והפסקתי עם הטיםול אחרי שבוע שוב הייתה לי נפילה וחזרתי לקחת במינון של 20 מ"ג . השאלה שלי אחרי כמה זמן שוב התחיל להרגיש טוב בנוסף בתחלתי טיפול קוגניטיבי התנהגותי את חושבת שהטיפול יטיב עימי והאם אצטרך לשתות את התרופות כל חיי . מתי אראה את האור בקצה המנהרה אני פשוט מרגישה שאני מאבדת את עצמי את משפחתי את בעלי ופשוט את כל חיי בנוסף אני אמורה כבר לחזור לעבודה ביום ראשון הקרוב ואני עדיין לא מסוגלת מבחינה נפשית מה עושים לחזור או לחכות שהמצב טיפה ישתפר בנוסף רציתי לדעת אחרי כמה טיפולים אוכל כבר להרגיש טוב ומה ההבדל בין פסיכולוג לבין פסיכולוג קליני אודה לך מראש אם תעני לי בדחיפות כי אני פשוט מאבדת את עצמי
שלום רב, אני שמחה לשמוע שפנית לטיפול. אם את מחליטה להמשיך עם התרופות חשוב להיות במעקב ולא לשחק עם המינונים. כדאי לפנות לפורום פסכיאטריה או דיכאון בשאלות בנושאי תרופות. בנוגע לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, אם את עושה שיעורי בית ומתמידה בטיפול תוכלי לראות שיפור בתוך מספר שבועות. בסיום לימודי הפסיכולוגיה עושים התמחות של 4 שנים בפסיכולוגיה קלינית, עוברים בחינת הסמכה ומקבלים רשיון לעסוק בפסיכולוגיה קלינית. לרוב פסיכולוג הוא מטפל אשר נמצא עדיין בתהליך ההכשרה. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל
אני אם לילד מדהים בן 3, מאז הלידה היו לי כמה רגעי דכאון, אני אפילו לא יודעת אם לתאר זאת כדכאון. אלו רגעים בהם אני נתקפת במחשבות מאוד מוזרות על דברים רעים שאני מעוללת לילד שלי. אני תוהה ביני לבין עצמי אם זה משקף את הפחדים הכי גדולים שלי או שמא משקף אולי רצונות סמויים. למחשבות האלה אין קשר לימים שלי עם הבן האהוב שלי (אם זה היה יום קל/ קשה/ עצבני/שמח)אני גם לא רואה את עצמי אי פעם מעוללת לו משהו רע אבל אני לא מצליחה להבין מאיפה המחשבות האלו נובעות ומה עליי לעשות בנוגע אליהן? אשמח לכל טיפת מידע בנושא.
שלום רב, לפי התאור ייתכן שמדובר במחשבות אובססיביות, מדובר בהפרעה שמופיעה לעיתים לאחר הלידה והטיפול המומלץ הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. תוכלי לקרוא עוד בכתבה הבאה: http://www.drsharon.co.il/121457/%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%94 בברכה, ד"ר שרון בן רפאל
לאחר הלידה הראשונה היתי במצב של דכדוך לאחר לידה(כך הגדירה זאת הפסיכוטרפיסטית) - לא טופלתי בתרופות. במשך כ 3 חודשים , רק בכיתי, טיפלתי בילד כמו רובוט, כל הזמן פחדתי שאני לא אשקע בדכאון עמוק יותר ואעשה משהו לעצמי או לילד. לאחר שהפקדתי את הדימומם + מחזור (שבא שבוע לחר סיום הדימום) המצב שלי השתפר פלאים, ואני היום יודעת שלחזור לעצמי לקח לי כחצי שנה. עכשיו אני בהריון נוסף (חודש רביעי) ומאוד חוששת ששוב אגיע למצב של דיכאון, אפילו קשה יותר. דיברתי עם בעלי (שהוא תומך חבל על הזמן והוא אמר :שנגיע לגשר נעבור אותו"
שלום רב, אני מצטערת לשמוע, זה טוב שאת מתכוננת מראש. מומלץ להיות במעקב פסכיאטרי במהלך ההריון ולאחר הלידה, לא במטרה לקחת תרופות אלא רק על מנת לאבחן אם מתפתח דיכאון. במקרים רבים דיכאון אחרי לידה מתחיל כבר בהריון. במידה ויש דיכאון מאובחן את יכולה להחליט אם את פונה לפסיכולוג שמתמחה בטיפול בדיכאון (לרוב טיפול קוגניטיבי התנהגותי) או אם את פונה לטיפול תרופתי. כדאי גם לוודא שיש לך עזרה קבועה בבית בחודשיים שלאחר הלידה ולחזור לפעילות במהרה - לצאת מהבית, להיפגש עם אנשים, לעשות ספורט וכו'. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
שלום רב, אני בדכאון שבא והולך ובחרדות תמידיות יש לציין שאני נמצאת כ5 שבועות לאחר לידה עם תינוקת שנייה,יש לי בן גדול בן 4 בבית שגם איתו חוויתי בשנה ראשונה דכאון וחרדות אין סופיות. לפני 4 שנים איבדתי את אבא שלי ממחלה קשה כשגילו אותה היתי באמצע ההריון ובחודש 9 הוא נפטר. אני מאמינה שעדיין לא עברתי את התהליך של האבל ושזה קשור אצלי לחוויה של הלידה ולתקופה הראשונית שלאחר. הבן הראשון שלי היה כל הזמן חולה בשנה הראשונה וזאת היתה שנה מאוד קשה ואני חרדה מכל שיעול קטן של התינוקת וישר נכנסת למחשבות איך מה למה יהיה כשהגדול ידביק את הקטנה בא לי כל הזמן להסתגר ולא לראות אף אחד ...אני כבר לא יודעת איך אני יכולה לעזור לי על מנת לעזור לילדים שלי.....:[
שלום רב, אני מצטערת לשמוע ומשתתפת בצערך על אביך. אין ספק שחוויה כזאת במהלך ההריון יכולה לגרום לדיכאון אחרי לידה ולחרדות. כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי על מנת לעבד את האובדן שחווית. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל
אני נמצאת בשבוע ה13 בהריון שני, לפני כ 5 שני ילדתי את בני הראשון ומאז אני מטופלת בנוגדי דיכאון שונים שהתחלפו ע"י הפסיכיאטר המטפל, ניסיתי פעמים בודדות להפסיק את הטיפול התרופתי אך מהר מאוד חזר אלי הדיכאון בתוספת התפרצויות זעם או שזה היה חוזר בהתקף חרדה לבעקבותו הייתי צריכה ליטול כדורי הרגעה כגון קלונקס 0.5 1-2 ביום. היום כשאני בהריון שני אני נוטלת ויפקס 1 ביום + מירו 40, 1 ביום. ובעת הצורך קלונקס 0.5 1-2 ביום, כששאלתי את הפסיכאטר המטפל מה לעשות בעניין התרופות הוא ענה לי שאני לא יכולה להפסיק את הטיפול כי הדיכאון יכול לחזור אלי בצורה הרבה יותר גרועה. האם יש סיכון בנטילת תרופות אלה בהריון?
שלום רב, כדאי לבדוק עם אחד המרכזים הטרטולוגים, להם יש את המידע המעודכן ביותר לגבי תרופות בהריון והנקה. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל
אני שלושה חודשים אחרי לידה כשלושה שבועות אחרי הופיעו לי כל מיני סימנים שמעידים על דיכאון תחושת עצב בכל שעות היום תחושת ריקנות חוסר תאבון חרדות דברים שענינו אותי בעבר כבר לא מענינים אותי. לא יכולתי לטפל בתינוק אז ההייתי אצל ההורים שלי ההייתי בשיחה אצל פסיכולוג והוא אמר שזה דיכאון אחרי לידה ונתן לי ציפרלס 10 מ,ג וקלונקס רק לימים הראשונים לפני שהציפרלקס משפיע לאחר שבועיים התחלתי להרגיש יותר טוב ואז לא ההייתי עיקבית עם התרופא ההייתי לוקחת מתי שההייתי זוכרת והיום אני שוב בירידה התחלתי להרגיש בידיוק כמו בהתחלה מה עליי לעשות פשוט נמאס לי להרגיש כחה .כל הזמן עוברת לי המחשבה שמה אני אצטרך לשתות את הכדורים כל חיי אשמח אם תעני לי כמה זמן אני אצטרך לשתות את הכדורים ומה המינון המדוייק תודה
שלום רב, אני מצטערת לשמוע על הקשיים שאת חווה מאז הלידה. אני שמחה לשמוע שהתרופות הטיבו עמך וממליצה לך להמשיך את פגישות המעקב עם הפסכיאטר. הוא יוכל לתת לך מידע לגבי המינון המדויק ולגבי התקופה המומלצת. לרוב מדובר על חצי שנה-שנה ללא סמפטומים אבל עלייך להיוועץ עם פסכיאטר, אני פסיכולוגית ולא רושמת תרופות. במקביל את יכולה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי וללמוד כיצד לשלוט במצבי הרוח. טיפול מוצלח יכול להחליף טיפול תרופתי. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
האם מישהי כאן עברה טיפול בדכאון אחרי לידה באמצעות חשמל? האם הטיפול מומלץ?ישנן תופעות לוואי? שאלה נוספת: מישהי מכירה טיפולים טבעיים כגון צמחים או משהו אחר? תודה......
שלום רב, טיפול בחשמל מתאים לדיכאון כבד שמביא לחוסר תפקוד מוחלט או למחשבות אובדניות רציניות. לרוב מציעים טיפול זה לאחר כמה נסיונות תרופתיים שלא צלחו והתוצאות שלו הן בדרך כלל טובות. תופעות הלוואי לרוב לזמן קצר אחרי הטיפול אולם ישנם מצבים בהם תופעות אלו ממשיכות לתקופה ארוכה. כדאי לשאול את הפסכיאטר לגבי תופעות לוואי. טיפול פסיכולוגי קצר מועד עוזר בדרך כלל לאחר 12-16 פגישות. הוא מתאים לטיפול בדיכאון קל- בינוני. לדיכאון כבד כדאי לשלב טיפול זה עם טיפול תרופתי. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל
תודה רבה..
שלום ד"ר שרון, אני אמא ל2 בנים חמודים בני 7 ו3. ב2 ההריונות שלי חוויתי הקאות מרובות במשך 5-6 חודשים אך בהריון השני המצב החמיר ואושפזתי עקב ירידת משקל מרובה. טופלתי בzofran וזה הקל קצת אמנם לא הפסיק את ההקאות. כעת אני ובעלי חושבים על הריון נוסף אך אני יודעת שמבחינה סטטיסטית, אני אסבול שוב ורופא הנשים שלי הכין אותי שיהיו אישפוזים עקב ההקאות. אני סובלת מ"flashbacks" ובוכה המון רק מעצם המחשבה שאני לא אתפקד במשך חודשים רבים. אני מפחדת שילדיי יסבלו מלראות אותי במצב כזה, מצב שאין ביכולתי לקום מהמיטה וללכת על הרגליים. אני נבהלת מהמחשבה שאני אצתרך לקבל עזרה בבית (בעלי רופא ונמצא ימים ולילות מחוץ לבית). אני בחרתי להיות עקרת בית ואני מפחדת לאבד את התפקיד הזה מכיוון שבהריון הקודם הפכתי להיות בן אדם אגואיסטי שלא אכפת לה מאף אחד - רציתי שכולם יניחו לי מכיוון שכל תזוזה או רעש היה גורם לי לבחילות והקאות. מעולם לא סבלתי מדיכאון. אני בן אדם אופטימי ושמחה ואני אוהבת את תפקידי בבית בתור אמא - אני כל כך חרדה מלהתנתק מעצמי ומהמשפחה בזמן הקשה שמצפה לי. האם את חושבת שעלי לפנות ליעוץ? תודה על ההקשבה, אפרת
אפרת שלום, אני מצטערת לשמוע על ההריוות הקשים. אם תחליטו על הריון נוסף, חשוב לזכור שהסבל הוא לזמן מוגבל ואם את מרגישה פחות נורא כשאת שוכבת, תאפשרי לעצמך את זה. ילדיך יסבלו יותר אם את תתפקדי בבית אבל תרגישי רע ותהיי עצבנית. אם יש לך אפשרות להביא מישהי שתעזור לך באופן קבוע ושילדייך יתחברו אליה, כדאי לוותר לזמן מה על תפקיד עקרת הבית. אם יש לך מעט אנרגיות עדיף להקדיש כ-15-30 דקות לכל ילד ביום - לקרוא סיפור, לשחק, לדבר. הם ירוויחו הרבה יותר מזמן האיכות הקצר הזה מאשר מהשעות הרבות בהן תבשלי להם ותסדרי את הבית כשאת סובלת מכאבים. תסבירי להם על הבחילות וההקאות, תגידי שמדובר על זמן מוגבל ושאחר כך תחזרי להיות האמא שהם מכירים. אם במהלך ההריון את חווה מצב רוח ירוד וחוסר עניין או חוסר הנאה, כדאי לפנות לייעוץ. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל
אני בתחילת הריון שלישי. מזה כשבועיים מרגישה דכדוך, חוסר חשק, שינה לא רצופה. אני לא יודעת למי לפנות? אציין שאני חוששת מאוד מההתנהלות עם התינוק אחרי הלידה, חוסר שינה וכו. מאוד רציתי את ההריון הזה וכרגע אני מרגישה תסכול עצום שאני לא נהנית ממנו וכל הזמן עסוקה במחשבות על העתיד. למי פונים לקבל עזרה? האם יש משהו שבינתיים יכול להקל?
שלום רב, אני מצטערת לשמוע שאת חווה סמפטומים של דיכאון בהריון. כדאי להמתין עוד כמה ימים ובמידה ולא חולף מעצמו לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל מטפל/ת שמתמחה בטיפול בדיכאון בהריון. כפי שאת מציינת ישנן סיבות פסיכולוגיות למצב הרוח הירוד, בנוסף כמובן לשינויים ההורמונליים. ייתכן וכמה פגישות עם פסיכולוג בהן תעלי את החששות שלך ותקבלי ייעוץ והדרכה יעזרו. כל עוד הדיכאון לא כבד, אין מחשבות אובדניות ואת ממשיכה לתפקד - עדיף להמנע מתרופות. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל 03-5405503
אורית יקרה. אני חוויתי דיכאון בהריון השלישי שלי. זה בא לידי ביטוי יותר בחרדות מטורפות (דווקא מההריון והתינוק ולא מהעתיד). אם הייתי יודעת אז את מה שאני יודעת היום על הנושא, הכל היה נראה אחרת. כן!! אפשר בהחלט לפנות לטיפול וכדאי!! כדי שלא תהי לבד, כדי שיהיה מישהו שיהיה איתך בזמן שהמחשבות ממלאות אותך וכדי שלא תתמלאי במחשבות כי הן אלו שמחמירות את הסימפטומים. את יכולה ללכת גם לטיפול קונבנציונאלי- פסיכולוגית וגם לטיפול ברפואה משלימה. יש טיפולים ברפואה משלימה שניתן לעשות גם בזמן הריון. . שוב, החשוב הוא, לטעמי, ללבן את הבעיות, להוציא אותן מהמערכת, לשתף עוד מישהו ולא להישאר איתן לבד. המון בהצלחה. יעל
היי, על איזה טיפולים ברפואה משלימה את ממליצה? ואם אפשר שאלה אישית, זה המשיך לך לאחרי הלידה?
היי אורית מצטערת לשמוע על מצבך לי קרה את אותו מקרה היום אני שלושה חודשים אחרי לידה ואני חוווה דיכאון לידה אני מציעה לך לטפל בזה בדחיפות כדי שלא תחווי זאת גם אחרי לידה אם תרצי תוכלי להתקשר אליי ואספר לך יותר פרטים אשמח לעזור שמי מעיין 0508239115
שלום. אובחנתי כסובלת מדכאון לאחר לידה. קיבלתי רסיטל 20 מ"ג, אך מכיוון שהכדור גרם לי לתשישות ולקושי לתפקד במהלך היום (אני לוקחת את הכדור לפני השינה)החלטתי לקחת חצי כדור.אני נוטלת את הכדור כבר שבועיים ללא שיפור ניכר.מס' שאלות: 1. האם בשל הפחתת המינון ההשפעה של הכדור תקח עוד זמן רב? 2. האם כדאי לקחת את הכדור בשעה אחרת של היום? 3. האם יש כדור אחר ללא תופעת לוואי של עייפות ותשישות? תודה
שלום רב, לשאלות בנושא תרופות נא לפנות לפורום דיכאון באתר זה. אם את מעוניינת אוכל לייעץ לך בנוגע לטיפול פסיכולוגי קצר מועד בדיכאון. בברכה, ד"ר שרון בן רפאל
שלום אניבת 23, אם לבן בגיל 3 ובת 4 חודשים. אחרי לידת הבת השתנה המצב הרווח לגמרי פניתי, כאבי ראש חזקים, שקט לא נורמלי אין לי שליטה על עצמי ( זכרון, ריכוז) הפסקתי להשתתף באירועים משפחתים מעדיפה לשבת לבד אפילו בלי הילדים שלי ובעלי ופעמיים חושבת לעשות משהו בעצמי או לברוח למקום רחוק. לא יודעת למי לפנות . אני מפחדת שידרדר המצב .מקווה שתעזרו לי.
שלום רב, אני מצטערת לשמוע על הקשיים שאת חווה. נשים רבות חשות שינוי במצב הרוח לאחר הלידה. כדאי לגשת בדחיפות לקבל עזרה מפסכיאטר או רופא משפחה. את יכולה לפנות למרפאת חווה בתל השומר 03-6354029 http://shikum.sheba.co.il/Psychiatric_Division/Psychiatry_Clinics/Hava_Clinic/ או לבריאות הנפש לאשה באיכילוב 03-6974707 http://www.tasmc.org.il/Rehabilitation-Hospital/Psychiatry/Woman-Psychiatry/Pages/perinatal-treatment.aspx אם יש לך מחשבות אובדניות תפני בדחיפות לחדר מיון שם יוכלו לעזור לך מיידית. בברכה, ד" שרון בן-רפאל
שלום, לפני שמונה שנים ילדתי את בני, היום הוא בן 8. הלידה וכל מה שבא אחריה היו לי קשים מאוד. לאחר כשנה חזרתי לחיים הרגילים, ללא תרופות. לאחרונה חזרו אלי הזכרונות והם לא מרפים ממני. כיצד להתמודד עם הזכרונות הקשים? תודה
שלום רב, כדאי לנסות לעבד את הזכרונות מהלידה בקצב המתאים לך. אם את יכולה תפני לטיפול פסיכולוגי. אם לא, תמצאי חברה או קרובה שאת יכולה לדבר איתה בנוחות ותשחזרי את הלידה לאט לאט. עדיף אפילו לעשות את זה בכמה פגישות ולחזור על הסיפור כמה פעמים עם אנשים שונים או עם אותו אדם, עד שתחושות הפחד והחרדה נעלמות. תנסי להזכר במחשבות וברגשות בכל שלב של הלידה. את יכולה גם לנסות לכתוב את הסיפור, בגוף ראשון עם הרבה פרטים ותוך שחזור של הרגשות והמחשבות שהיו באותם רגעים. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל
ד"ר בן רפאל שלום, תודה שענית לי כל כך מהר. אני חושבת שאני יכולה לפנות לפסיכולוג. ואולי דווקא פסיכולוגית? איך אני יודעת מי מתאים לטפל בכזאת בעיה? האם זה חייב להיות משהו ארוך של שנים או שאפשר למקד לטיפול יותר קצר?
דר' שלום, אני בת 31, מזה כחצי שנה בטיפולי פוריות. אני יודעת שזהו פורום המיועד לנשים בהריון, או לאחר לידה, אך אשמח אם תוכלי לעזור גם לי. כפי שציינתי, אני בטיפולי פוריות. בתחילה טופלתי באיקקלומין במינונים שונים עם הזרעות, כשזה לא הוביל להריון עברתי לגונל F (טיפול ראשון החודש). אני שמה לב שבשבועות האחרונים מצב הרוח שלי ירוד מאוד, אני חווה כאבי בטן תכופים ודפיקות לב חזקות שממש מונעות ממני שינה. כמו כן, מידי פעם יש לי "התקפי חרדה" קטנים. היות וחוויתי דיכאון וחרדה בחיי ואף טופלתי ע"י פיסכולוגית וכדורים במשך שנה, אני יודעת לזהות את ההתחלה של הדיכאון. אני חוששת מאוד ורק החשש הזה מעלה לי את רף החרדה ומעודד אצלי מחשבה בלתי פוסקת על "מה יהיה אם זה דיכאון... איך אתמודד שוב" וכו'. העניין הוא שאני לא חשה (במודע לפחות) מדוכאת מהטיפולים. אני מתאכזבת בכל פעם שאני לא נקלטת, אך לא חשה אובדן גדול. להפך, אני מודה שבהתחלה חשתי אף הקלה. הרצון האמיתי להריון התפתח עם הזמן ולא הופיע מיד עם התחלת הטיפולים. אני בחורה מאוד אופטימית ואני יודעת שבסוף אכנס להריון, אך עדיין, תחושת העצב חזקה בי. אני לא יודעת מדוע ועל מה וזה מקשה עליי אף יותר. למזלי יש לי בן-זוג אוהב ותומך שמנהל איתי שיחות ארוכות על פחדיי וחששותיי אך הדבר לא מוביל להקלה. הייתי שמחה אם תוכלי לומר לי מה אוכל לעשות (מלבד טיפול פסיכולוגי) כדי להקל על הסמינים, עד שאלה יעברו או עד שהדיכאון יחלוף. כמו כן, אם כעת אני מגיבה כך לטיפולים, האם הסיכויי שלי לדיכאון אחרי לידה גדל? מצטערת שכתבתי כל-כך הרבה, אשמח מאוד לעזרתך. ללי
ללי שלום, תקופת הטיפולים היא קשה ומתישה פיזית ונפשית ונשים רבות חוות עלייה בסמפטומים של חרדה ודיכאון בתקופה זו. חשוב מאוד לחלוק את הרגשות המתעוררים עם אנשים שקרובים אלייך ויכולים לתמוך בך רגשית. כדאי גם להמשיך לעשות דברים שבעבר הסבו לך הנאה אפילו אם קשה יותר להנות כרגע. התקפי החרדה כשלעצמם אינם מסוכנים, אני מציעה לך בכל זאת לשקול טיפול פסיכולוגי קצר מועד, את יכולה לנסות טיפול קוגניטיבי התנהגותי. אם הקושי הוא כלכלי, את יכולה לפנות למרפאת בריאות הנפש לאישה באיכילוב או למרפאת חווה בתל השומר, שם תוכלי למצוא טיפולים פסיכולוגיים ולעיתים גם קבוצתיים. כדאי לטפל בדיכאון כבר עכשיו בכדי להקל על הכניסה להריון ובכדי למנוע דיכאון בהריון שעלול להזיק לעובר. בנוסף כ60 אחוז מהנשים שחוות דיכאון במהלך ההריון, חוות גם דיכאון אחרי לידה ועל כן כדאי לטפל בהקדם. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל
אני בהריון בשבוע 31 , מזה כשבוע וחצי אני לא ישנה וסובלת ממתחים, חרדות כתוצאה מזה שאיני מצליחה לישון ואף נכנסת ללחץ ובוכה בלי הפסקה. הייתי אצל פסיכאטר היום והוא נתן לי תרופה בשם לוריוון, האם התרופה יכולה להזיק לעובר, אני צריכה לקחת כדור אחד בלילה לפני השינה. אודה לתשובתכם בהקדם.
שלום רב, אני בת 31 בהריוני הראשון, שבוע 27. לאחרונה התעצמו בי תחושות של כעס, רצון לריב עם כולם, חוסר שליטה על ההתנהגות שלי הן המילולית והן הפיזית, שינויים במצביי הרוח ואף מריבות מתמשכות עם הבעל, דבר שיוצר תסכול, כעס ורצון לברוח. אני מרגישה כי אני לא מצליחה לשלוט על המתרחש וכי אני ממש יוצאת מדעתי וכמו מנהלת בתוכי שתי דמויות. עוד אציין כי אני בדר"כ בחורה עם המון שימחת חיים, בעלת תואר שני, שיודעת לנצל כל רגע לטובה, אני פשוט מרגישה שאיבדתי את זה ושאני לא מרוצה משום דבר בעיקר לא מעצמי ומהזוגיות שלי. אני גרה בצפון הרחוק ולכן אשמח לקבל כמה מספרי טלפון לעזרה מאזור חיפה ועד קרית שמונה... כל טוב!
שלום רב, כדאי לפנות קודם כל לפסכיאטר לצורך אבחון. לאחר התייעצות עם פסכיאטר תוכלי להחליט אם את מעדיפה טיפול פסיכולוגי או תרופתי. ישנם מקרים שטיפול תרופתי מומלץ אפילו במהלך ההריון. אינני מכירה מטפלים באזור הצפון, תוכלי לפנות לפסכיאטר דרך קופת חולים. בברכה, ד"ר שרון בן רפאל
שלום, אני בת 28 בהריון שני בחודש רביעי יש לי ילדה מקסימה בת שנה ואני פשוט מרגישה שהכול סוגר עליי כלומר שכלום לא משמח אותי יש לי חששות וחרדות מה יהיה כשאלד ואיך אתמודד עם המצב שיהיו לי שתיים, אני רוב הזמן ממש על סף דמעות ועוצרת את עצמי או שפשוט רצה לשירותים לבכות אני לא יודעת מה לעשות הדבר היחיד שמשמח אותי היא הילדה שלי שמכניסה לי אור בחיים ,בעלי כבר לא יודע מה לעשות מה שהוא לא עושה מעצבן אותי או שגורם לי לבכות אני יודעת שהוא לא אשם ואני כל הזמן מבקשת שיסלח לי על השגעונות שלי אבל פשוט נמאס לי להרגיש ככה אפילו לשכב איתו לא בא אני מרגישה שגם חבריפ שלי מתרחקים מימני יכול להיות שאני מקרינה דיכאוניות והם מתרחקים למרות שאני משתדלת להראות שהכול בסדר ומתי שצריך לצחוק אני צוחקת (כמובן בכוח אבל צוחקת) אשמח אם תעזרו לי ש
שלום רב, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי על מנת לאבחן אם מדובר בדיכאון. דיכאון בהריון מעלה את הסיכון לדיכאון אחרי לידה ועל כן רצוי לטפל כבר במהלך ההריון. בנתיים כדאי לנסות בכל זאת להתקרב שוב לחברים, כאלה שאת חשה בנוח לחלוק איתם את הקשיים שלך. דיבור כזה יכול מאוד להקל. כדאי גם לבקש עזרה ממשפחה או לקחת מטפלת שתעזור בחודשיים הראשונים לאחר הלידה. זו תקופה קשה בעיקר עם שני ילדים כל כך קטנים. בחודש השלישי יש לרוב הקלה, התינוק קצת גדל, הילדה כבר תתחיל להסתגל למצב החדש וכאשר תחושי יותר בטחון ונינוחות תוכלי להשאר עם שניהם לבד.
תראי, אני לא פסיכולוגית וגם לא פסיכיאטרית, אז אני יכולה לכתוב דברים שאולי שרון לא יכולה. כשהייתי בהריון עם השלישי שלי, בכיתי המון. גם אצלי הילדים היו מקור של כוח ושמחה רוב הפעמים. בעלי ואני התרחקנו כי לא ידעתי לספר לו מה עובר עלי. הרגשתי כמוך. לי גם היו חרדות מאוד קשות על ההריון עצמו (הרגשתי שיש לי מפלצת בבטן), למרות שזה היה הריון מתוכנן. אף אחד, למעט חברה מאוד טובה, לא ידע מה קורה לי בלב. אני היום שנתיים וקצת אחרי הלידה. ילדתי בן מדהים ומקסים. היום אני יודעת שהייתי בדיכאון בהריון ושיש לי (כן, עדיין) דיכאון אחרי לידה. זה לא אומר שגם לך יהיה. זה שאת כותבת כאן זה מצויין. פני לקבל עזרה. את יכולה לפנות לפסיכולוגים, לפסיכיאטרים וגם לרפואה משלימה. מה שעושה לך טוב. ממליצה לך להיכנס לאתר הזה: http://www.medabrotimahut.co.il/ את תראי שאת לא לבד. לי אישית, מאוד עוזר לכתוב. זה מוריד את הקושי והתסכול. אולי כתיבה תעזור גם לך? תמצאי לך דרך שבה את יכולה לבטא את הקושי שלך- אומנות, ריקוד (למרות ההריון), מוזיקה, או כל דבר אחר. הכי חשוב- אל תוותרי על עצמך!!!! לכי לטיפול. בהצלחה.
שלום רק אני בת 23 נשואה מגיל 18 יש לי שלוש ילדים בקצב די צפוף אחרי הלידה השנייה נכנסתי למין דכדוך שרק הלך מהחמיר עם הלידה השלישית רק אתמול העזתי ופניתי לעזרה. הלכתי לפסיכולוג שהוא איבחן שיש לי חרדות ודיכאון שלאחר לידה והמליץ לי ללכת לפסיכיאטרי ושאשכול טיפול תרופתי אשקר עם הגיד שזה לא הרתיע אותי מפחיד אותי לחשוב העם זה יכול לעשות לי נזק מסוים?? אני ביום יום עם תפקוד נורמלי הבית מטופח וכ"נל גם הילדי אני סובלת מעצבות מתמשכת שמתבטא בכאס רק עצבנות יתר על המידה רגזנות בכי ללא סיבה ירידה במצב רוח ואחרי חצי שעה עליה ממש מוזרה כאילו שמעולם לא היה כלום בעלי אומר שאני כבר לא אני הוא מתקה להבין אותי וכמה שעובר עליי נהייתי אליו מאוד אובססיבית זה מתבטא בזה שעם הוא לא עושה לי אני חושבת שקרה לו משהו או שהוא בוגד בי בנוסף גליתי שהוא צופה בפורנו ומאונן מה שגם מאוד מפריע לי ופוגע בי אשמח לעזרה תודה..
שלום רב, אני מתנצלת על העיקוב במתן תשובה. כדאי לפנות לפסכיאטר לצורך אבחון מדויק. אם מדובר בחרדה ובדיכאון ללא מחשבות אובדניות ותפקוד סביר אפשר לפנות לפסיכולוג שמומחה בטיפול בדיכאון ולא חייבים ליטול תרופות. לרוב הטיפול יהיה כשלושה-ארבעה חודשים. גם אם את מחליטה לקחת תרופות כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי במקביל שיעזור לך להתמודד עם המצב בבית ועם הסיבות הפסיכולוגיות לדיכאון. בברכה, ד?ר שרון בן רפאל
שלום רב, אשתי ילדה רת בננו הבכור לפני 3.5 שנים. היא אסרה על הורי להרים את הילדים עד גיל שנה; אסרה לנסוע איתם לבד במכונית. עם לידת בתנו השניה לפני שנה וחצי אסרה עלי ללכת איתה לבד ללשכת תעסוקה בטענה שתחטוף שם מחלות. האם זה דכאון אחרי לידה או משהו אחר? תודה.
שלום רב, חרדות כפי שאתה מתאר יכולות להופיע לבד או ביחד עם דיכאון. בכל מקרה המצב דורש טיפול. הטיפול המומלץ לחרדות הוא טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי CBT. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
שלום, אישתי נמצאת בתחילת ההריון החמישי. כמעט מהרגע הראשון של ההריון היא נמצאת בדכאון, מכיוון שעקב נסיעות ארוכות לעבודה (כל כיוון כשעה וחצי) ולחץ בעבודה היא מגיע מאוד עייפה ואין לה כוח לכלום היא פשוט מושבתת.ובמהלך כל ההריונות הקודמים היא עבדה קרוב לבית. בנוסף ההריון הקודם שלה הסתיים בעובר מת, כך שגם הדבר הזה מוסיף לה לחץ ודאגות. בשישי שבת שהיא מבלה בבית רואים במצבה הפסיכולוגי ממש שיפור אבל אז מתחיל שבוע חדש עם הנסיעות והלחצים. השאלה שלי האם היא יכולה לנסות לקבל שמירת הריון עקב מצבה הפסיכולוגי? או שביטוח לאומי לא מתחשב במצבים כאלו. אני מודה מראש על התשובה ברוך
שלום רב, אינני מכירה את החוקים של ביטוח לאומי. כדאי לתאר את המצב לרופא הנשים, הסמכות להמליץ על שמירת הריון היא שלו. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
שלום רב, אינני מכירה את החוקים של ביטוח לאומי. כדאי לתאר את המצב לרופא הנשים, הסמכות להמליץ על שמירת הריון היא שלו. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
כלתי סובלת מחרדות ודיכאון היא קיבלה כדורים בשם ציפרלק היא לקחה את תקופה של חודש וזה התחיל להשפיע קצת ולעזור ואז ליפני שלושה שבועות היא גילתה שהיא בהריון והיא מיד הפסיקה עים הטיפול ואז כל התופעות חזרו האים יש כדור אחר שיכול לעזור לה בזמן שהיא בהריון בימקום הציפרלק בבקשה עיזרו לה בכדי שלא יקרה לה משהו
שלום רב, כדאי לפנות לאחד מהמרכזים הטרטולוגים בבתי החולים או במשרד הבריאות. בשיחה טלפונית הם יתנו לכם מידע לגבי בטיחות הציפרלקס בהריון. במידה והתרופה איננה בטוחה, כדאי לפנות שוב לפסכיאטר או לרופא המשפחה לקבלת תרופה שניתן ליטול בהריון המכון הטרטולוגי- משרד הבריאות א'-ה' 09:00-15:00 02-6243669 02-6243663 בברכה, ד"ר שרון בן רפאל
שלום ד"ר, אני בהריון תאומים שבוע 22 אחרי IVF. יש לנו בבית ילדה בת 5 מהריון ספונטני שלאחריו 2 הריונות ספונטניים שניגמרו בהפלה ו-2 הריונות מהזרעות שניגמרו בהפלה. מתחילת ההריון הנוכחי היו לי המון חרדות מעוד הפלה, הפסקתי לעבוד ונישארתי רוב היום בבית ובעיקר במיטה. ברוך השם הזמן עובר והכל בסדר עם העוברים, אבל אני לא כל כך מבינה מה שעובר עליי. אני מאוד עצבנית, עצובה ובוכה מכל דבר קטן. בימים האחרונים אני ובעלי מאוד היתרחקנו בגלל מריבה(בגלל שאין לי סבלנות לאף אחד מהמשפחה שלו) אז הוא רב איתי ואנחנו לא מדברים. הוא יישן בסלון וממש לא מיתייחס אליי כאילו אני אויר. בימים האלו אני בוכה המון ובעיקר חושבת על גירושים. לפעמים עולות המחשבות שאני לא רוצה את העוברים אבל מיד חוזרת בי מהמחשבה הזאת (חיכינו להם כל כך הרבה זמן) , הכי כואב לי בכול העניין זו ביתי שלא כל כך מבינה מה הולך סביבה, ושואלת את בעלי למה הוא יישן בסלון. כבת להורים גרושים יש לי המון צלקות מהעבר ולא מסוגלת לחשוב שביתי תגדל ככה. אני מרגישה שהישתניתי מתחילת ההריון אבל אין לי מושג מה לעשות בנוגע לזה. בעלי כל המזן אומר לי שאני בן אדם עצוב ללא שימחת חיים וזה נכון. אולי בגלל הנסיבות, העבר או לא יודעת למה אבל זה המצב שימחת החיים שלי אבדה מזמן אי שם בדרך הארוכה שעברתי ואני לא יודעת איך להשיב אותה לחיי. לפעמים אני לא סובלת את עצמי אז בטח שבעלי לא סובל אותי.. סליחה על שפיכת הלב, אין לי כל כך עם מי לדבר...
אודיה שלום, אני מצטערת לשמוע על הקשיים שאת מתארת. נראה שעברת תקופה מאוד קשה שכללה טיפולים והפלות חוזרות. אין ספק שלאחר תקופה כזו רמת החרדה עולה וכן הסיכוי ללקות בדיכאון. בנוסף ההחלטה להפסיק לעבוד ולהשאר בבית אמנם עוזרת לך לשמור על ההריון אבל פוגעת באורח חייך. דווקא כאשר מצב רוחך ירוד, כדאי לנסות לצאת מהבית, להיפגש עם חברות ולהעסיק עצמך. כדאי מאוד שתפני לפסיכולוג/ית שמתמחה בטיפול בדיכאון שיעזרו לך להתמודד עם הטראומה של הטיפולים וההפלות, להתגבר על הדיכאון ולהכין עצמך כראוי לתקופה הקשה שתבוא לאחר הלידה. ייתכן גם שמספר פגישות משותפות איתך ועם בעלך יוכלו לעזור. בברכה, ד"ר שרון בן רפאל
אישתי אובחנה על ידי הרופאה הפרטית שלה והתבקשה לקחת כדורים נגד דיכאון cipralex וטיפול פסיכולוגי,את הכדורים לא סיימה והפסיקה באמצע,ולטיפול לא הלכה,פיתאום החליטה שאינה יכולה לתפקד בבית ואינה מסוגלת לגרום לי להיות מאושר,ואפילו עזבה את הבית עם 2 ילדינו.כל זאת אחרי תקופה שבה היא מתנהגת מוזר ואין לה סבלנות לבית ולי ולצערי גם לילדים.כל הסימנים של דיכאון לאחר הלידה הופיעו אצלה,כשאני מנסה לדבר איתה היא ממש אומרת שהיא אוהבת אותי אבל לא מסוגלת לעשות אותי מאושר ולא מצליחה להיות כאישה רגילה בבית.כרגע היא נמצאת אצל הוריה,לדעתה אין לה בעיה.מה עלי לעשות,איך לגרום לה לטפל בבעיה? תודה
שלום רב, ערך עצמי נמוך ורגשות אשמה הם סמפטומים מוכרים של דיכאון. ייתכן שאלו מביאים את אשתך לתחושה שהיא אינה מסוגלת לעשותך מאושר. אם אכן זו הסיבה להתבטאויות שלה, כדאי שתתמוך בה כמה שניתן ותיתן לה לחוש רצויה ואהובה על אף מצבה הירוד. היכולת שלך לשכנע אותה לטפל בעצמה תלויה באיכות הקשר שלכם ולכן תמיכה רגשית ועזרה קונקרטית בשלב זה חשובה מאוד. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
איך מתגברים על הכאב הנפשי הנורא? איך מתמודדים עם הפחד להיות לבד? איך יוצאים מזה. הכאב הוא בלתי נסבל. אני מרגישה שאני שוקעת.
שלום רב, ראשית עלייך לפנות לטיפול אצל פסכיאטר או פסיכולוג קליני שמתמחה בטיפול בדיכאון. עם טיפול נכון, הדיכאון יכול לחלוף בתוך 2-4 חודשים. בנוסף בתקופה זו את צריכה לבקש ממשפחתך עזרה פיזית בבית ובטיפול בתינוק (או לקחת מטפלת) וכן לחלוק עם אנשים הקרובים אלייך את הרגשות הקשים שאת חשה. תנסי למלא את יומך בפעילויות שבעבר נהנית לעשות, אפילו כאשר אין לך חשק. תנסי לפגוש חברות או תצטרפי לקבוצת אמהות הנפגשת באופן קבוע. בברכה, ד"ר שרון בן רפאל
שלום שיר האם ניסית טיפול בשיטה שנקראת EFT. אני יודע שהשיטה עובדת יפה על בעיות רגשיות. בנוסף יש צמחים שיכולים לאזן באופן הורמונאלי כגון שיח אברהם.
אני אם לילד מדהים בן 3, מאז הלידה היו לי כמה רגעי דכאון, אני אפילו לא יודעת אם לתאר זאת כדכאון. אלו רגעים בהם אני נתקפת במחשבות מאוד מוזרות על דברים רעים שאני מעוללת לילד שלי. אני תוהה ביני לבין עצמי אם זה משקף את הפחדים הכי גדולים שלי או שמא משקף אולי רצונות סמויים. למחשבות האלה אין קשר לימים שלי עם הבן האהוב שלי (אם זה היה יום קל/ קשה/ עצבני/שמח)אני גם לא רואה את עצמי אי פעם מעוללת לו משהו רע אבל אני לא מצליחה להבין מאיפה המחשבות האלו נובעות ומה עליי לעשות בנוגע אליהן? אשמח לכל טיפת מידע בנושא.
שלום רב, לא ניתן לאבחן מעל דפי הפורום וכדאי לגשת לאבחון מקצועי אצל פסכיאטר או פסיכולוג קוגניטיבי התנהגותי. אולם, ייתכן כי את סובלת ממחשבות אובססיביות. הטיפול המומלץ במקרה זה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי שיכול לעזור לך להתגבר על המחשבות הללו בתוך זמן קצר יחסית. לעיתים כדאי לקחת תרופות במקביל אולם במקרים רבים טיפול זה מספיק. אין סיבה שתמשיכי לסבול. בברכה, ד"ר שרון בן רפאל
שרון שלום, לפני יומים עברתי הפלה בעזרת גרידה וברוך ה' גופנית אני מרגישה מצווין וגם הדימום שהובטח לי עבר אחרי יומים. נפשית אני מרגישה רע-אין לי תיאבון אני לא מפסיקה לחשוב על הדבר הנוראי הזה ויותר מכול רגשות האשם שרק אוכלות אותי. הייתי בשבוע ה-9,והייתי הכי משוכנעת בעולם שזה מה שאני צריכה לעשות.כרגע הפיתרון היחידי שאני חושבת עליו,זה להיכנס שוב להיריון.אנשים סביבי חושבים שהשתגעתי..אני מרגישה שאני מפתחת דיכאון שאחרי הפלה..איך מתגברים על דבר כזה? תודה מראש אוסנת
שלום רב, אמנם לא נהוג להתאבל לאחר הפלה, אולם מחקרים מראים שזו פעולה מאוד חשובה. תמצאי את הדרך שלך להתאבל - את יכולה לדבר עם חברים או לכתוב לעצמך את רגשותיך בנוגע לעובר, אם את יצירתית את יכולה לצייר, לפסל וכו'. חשוב להתעסק קצת עם המחשבות והרגשות שלך ולא להדחיק אותם. הדחקה כעת וכניסה מהירה להריון יכולה לפגוע בקשר שלך עם תינוקך. אם לאחר כשבועיים של אבל את מרגישה שהסמפטומים של הדיכאון מחמירים, כדאי לגשת לייעוץ מקצועי. את יכולה לפנות למרפאת חווה בתל השומר או לבריאות הנפש של האשה באיכילוב. בברכה, ד"ר שרון בן רפאל
שלום רב, בת 34, הריון ראשון שבוע 8/9. לפני 3 שבועות החלו הסימפטומים הלא נעימים של ההריון, רגישות מטורפת לריחות, בחילות, הקאות, חולשה שגורמת לי להיות מושבתת. חשוב לי לציין שאני עובדת רוב היום מהבית ופגישות בחוץ (עצמאית), עסקתי גם בכושר גופני ועד כה לא היתה לי בעיה עם זה. בתקופה זאת עקב החולשה התמידית, הבחילות וההקאות, אין לי אנרגיה לעשות כלום, חולשה, תחושה של עצבות, חוסר חיוניות וחשק. כמעט ולא משתפת אנשים במצבי (חוץ מבעלי ואחותי) ומכריחה עצמי לעשות כך כדי לעודד עצמי אך נשאבת לעתים למחשבות שמה זה יימשך והאם אחזור לחיוניות ותפקוד כמו פעם. פוחדת שאני נופלת לדיכאון (מעולם לא חשתי כך). אשמח לעצות, טיפים לשינוי המצב ושיפור מצב הרוח.. תודה תודה!
רוני שלום, במקרים רבים הסמפטמים הלא נעימים שאת מתארת בחילות, הקאות, חוסר אנרגיות - חולפים לאחר שבוע 12-14 ויחד איתם יכולים לחלוף גם תחושות העצבות וחוסר החשק. (אם הבחילות וההקאות הם בעיקר בבוקר ואת נוטלת וויטמינים, תשתדלי ליטול אותם בערב, זה יכול להקל מעט.) למרות שהסמפטומים שתארת יכולים להיות נורמליים בתחילת ההריון, הם יכולים גם להוות חלק מתמונה של דכאון. על כן אם תחושת העצבות נמשכת מעל לשבועים ויחד איתה את חשה חוסר עניין/הנאה מדברים שבעבר הסבו הנאה, כדאי לפנות לאבחון אצל פסכיאטר. בנתיים תמשיכי לשתף את הקרובים אליך ברגשותייך, תנסי לקיים חיי חברה לצד העבודה, אם רופא הנשים שלך מאפשר - תמשיכי לעשות כושר כמובן במידה פחותה ותקבלי את העובדה שבהריון (ובעיקר בשליש הראשון) גופך זקוק ליותר מנוחה. בהצלחה, ד"ר שרון בן רפאל
אני בהריון בשבוע העשירי. אין לי כרגע עבודה ואת רוב היום אני מבלה בבית. אני ובן זוגי חזרנו לחיות ביחד לפני כארבעה חודשים, לאחר פרידה של חצי שנה וכמעט מייד נכנסתי להריון. אני לא יכולה להגיד שהוא לא מרוצה מההריון. נהפוך הוא, הוא מאוד רצה בזה ואולי אפילו כיוון לכך, אך כרגע אני במצב נפשי קצת קשה, אני בוכה המון ויש לי התפרצויות של פחדים (לפרקי זמן קצרים) והתקפי קינאה בלתי נשלטים. בן זוגי מפציר בי שאין סיבה לקנא אך אני לא שולטת בהתקפי הקנאה המלווים בדרך כלל בכעס רב כלפיו. יש לציין שהוא מאוד נפגע שאני מטיחה בו את כעסי בעוד שלטענתו הוא כלל אינו אשם. מה את ממליצה לעשות? תודה מראש.
שלום רב, בשבועות הראשונים של ההריון קיימת רגישות יתר לשינויים במצב הרוח ולעצבנות. אם מצב זה אינו חולף בתוך שבועיים כדאי לפנות לאבחון אצל פסכיאטר על מנת לוודא שלא מדובר בדיכאון. במקביל את יכולה לפנות לפסיכולוג/ית ולנסות להבין את מקור הכעסים והקנאה. בנתיים תנסי להבין בעצמך על מה הכעס ולשתף את בן זוגך ברגשות שלך, בקשיים ובציפיות שלך ממנו. לאו דווקא כשאת כועסת אלא כששניכם רגועים ומבלים ביחד. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
ילדתי לפני כשבוע וחצי , אני מרגישה מצוין ומתחילה לחזור לעצמי, אולם הבעיה התעוררה אצל בעלי ראיתי שהוא שוקע במחשבות ולא מרוכז לבסוף סיפר לי שיש לו הרהורים ומחשבות, איך אני צריכה להתנהג, האם קיים דיכאון לאחר לידה אצל גברים?
שלום רב, דיכאון אחרי לידה קיים אצל כ-10% מהגברים. לרוב הוא חולף מעצמו לאחר מספר שבועות. אם יש לו מצב רוח ירוד, חוסר עניין או הנאה מדברים שבעבר הסבו הנאה וסמפטומים נוספים כגון שינויים בתאבון או בשינה, רגשות אשמה, ערך עצמי ירוד, מחשבות אובדניות - במשך מעל שבועיים, כדאי לגשת לייעוץ אצל פסכיאטר. בברכה, ד"ר שרון בן רפאל
שרון שלום ,אני בשבוע 38 ואני סובלת מהתקפי חרדה כבר 10 שנים!יש לי ילדה מקסימה בת 5.5 אני מטופלת בסרוקסאט כבר 10 שנים אבל היו המון תקופות שהפסקתי את התרופה והייתי בסדר עד שמשהוא הפעיל את החרדה. לפני כמה חודשים שהייתי בערך בחודש 6 שאלתי את הרופא משפחה שלי אם אני יכולה להפסיק את הסרוקסאט (בהריון הקודםהבת שלי עברה סוג של גמילה ולא יכולתי להניק אותה),באותה תקופה ששאלתי את הרופא אם אני יכולה להפסיק הרגשתי בסדר ונטלתי חצי כדור הוא אמר לי שאפשר והפסקתי !לאחר בערך חודש וחצי התחלתי להרגיש ממש לא טוב מהר חזרתי לסרוקסאט ,אבל כבר היה מאוחר כי התקפי החרדה (וגם דיכאון)היו כל כך חזקים (מ1-עד10 הם היו 12). היום אני כבר נוטלת את הכדור חודש וכמה ימים ואני מרגישה קצת יותר טוב אך לא ממש יצאתי מזה ,יש המון דברים שאני עדיין לא מסוגלת לעשות כמו להיות מחוץ לבית בלי בעלי. בעצם מה שאני שואלת -האם בגלל ההריוןוגם בגלל שהפסקתי את הסרוקסאט התקפי החרדות היו יותר קשים ? והאם זה יעבור ופשוט לוקח לזה קצת יותר זמן מהרגיל? אני בטיפול של שיחות ומשחררת המון טראומות מילדות מצטערת שזה יצא ארוך אך אני נורא אודה לך על תשובתך
שלום רב, אני מצטערת לשמוע על הקשיים שלך. התקפי החרדה לרוב נחווים כיותר חזקים במהלך ההריון. בין השאר כיוון שנשים שנוטות להתקפי חרדה מאוד רגישות לשינויים פיזיולוגיים, כגון נשימה ודופק מואצים, הנפוצים מאוד בהריון. הן מפרשות אותן כמצב של סכנה וכך מתגברים הסימנים הפיזילוגיים ומתחיל ההתקף. טיפול בשיחות יכול מאוד לעזור למגוון של מצבים אבל בכדי להיפטר מהתקפי חרדה יש לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. זהו הטיפול המומלץ ביותר להתקפי חרדה - אף יותר מתרופות. הוא מלמד אותך לשלוט בהתקפים ולא לפחד מהם ומביא לירידה משמעותית בכמות ההתקפים ולעיתים קרובות להחלמה מלאה. טיפול זה אורך 8-16 פגישות והוא מאוד יעיל. אני ממליצה לך בחום לפנות לטיפול זה לאחר שתתאוששי מהלידה בכדי שתוכלי להפסיק ליטול תרופות. בנתיים בהצלחה ושיעבור בקלות. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
שלום רב, אני בשבוע ה27 ועם ילדה בת שנה וחצי בבית. בערך לפני חודשיים שלושה הכל השתבש לי: לא מסתדר לי שום דבר בעבודה, בבית אין לי כוח לעשות שום דבר, לפעמים אין לי סבלנות לילדה אבל אני עוצרת את עצמי, הבן זוג לא מבין בכלל וחושב שאני מגזימה התרחקנו מאוד, גופנית אין לי תאבון כי אני פוחדת מהקאות בחילות וצרבות שליוו אותי כל תחילת ההריון אני לא ישנה בלילות וכל הזמן עוברות לי מחשבות על גירושים ולהעלם מהעולם הזה אחרי הלידה, אבל חוזרת בי לאחר מחשבות על ביתי הקטנה, המשפחה רחוקה ולא רוצה להטריד אותם, יש לי הרבה התפרצויות זעק ומול הילדה והדבר מעציב אותי מאוד לראות את המבטים שלה כשאני ככה אני מפחדת שאני מעבירה מסרים ואופי של אמא לא טובה. חייבת לציין שאובחן אצלי חשש לדיכאון לאחר הלידה הראשונה. האם כל החרדות הן תסמינים של הריון או דיכאון? למי אני צריכה לפנות לעזרה? ואיזו עזרה? תודה מראש על תשובתך עדי
שלום רב, ייתכן כי את סובלת מדיכאון בהריון, התסמינים שאת מתארת לא אמורים להיות חלק מההריון. כדאי לפנות לייעוץ אצל פסכיאטר לאו דווקא לקבלת תרופות אלא לשם קבלת אבחנה בשלב הראשון, האם אכן מדובר בדיכאון. לאחר מכן תוכלי להחליט אם את מעדיפה טיפול פסיכולוגי או תרופתי. באיכילוב ובתל השומר ישנן מרפאות בריאות הנפש לאשה המתמחות בדיכאון בהריון ואחרי לידה. שם תוכלי למצוא פסכיאטר, פסיכולוג וטיפולים קבוצתיים. בנתיים כדאי לפנות לבני משפחה או חברים שיתמכו בך בתקופה זו. זה מאוד חשוב ויכול להביא לשיפור ניכר במצבך. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
אני בשבוע 20 להריון ומתחילת ההריון סובלת מחרדות קשות. לא ברור לי ממה החרדות. יש לי רעידות בגוף וקשייי נשימה.אני מרגישה שהעולם חרב עליי .אני מכריחה את עצמי ללכת לעבודה אך ישנם ימים שאני פשוט קמה והולכת לבית כי אני לא מסוגלת לשבת בעבודה.הגוף שלי הופך להיות חסר מנוחה ומכווץ.אני פוחדת שאני משתגעת. האם זה טבעי בהריון ויחלוף לאחר הלידה?
שלום רב, התקפי החרדה שאת מתארת הם לא דבר טבעי בהריון אבל כ10% מהנשים סובלות מסוגי חרדה שונים במהלך ההריון. למרות זאת כדאי מאוד לטפל בחרדות מכיוון שהן פוגעות באיכות חייך ובעובר (הורמונים של סטרס מגיעים גם אליו). הטיפול המומלץ ביותר הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
אני אמא ל2 בן בן שנה וחצי ובת בת 3 חודשים עוד בתחילת ההריון הראשון התחילו לי מחשבות רעות כמו -כשאני עוברת את הכביש עובר לי בראש שהינה אני עכשיו נידרסת או באוטו הינה עכשיו תהיה תאונה וכאילה עד היום זה לא עוזב אותי אני משתדלת להתעלם אבל לא ממש מצליחה מה אני יכולה לעשות? בטיפת חלב אמרו לי שזה מלחץ ויעבור אבל זה לא ... מה עושים?.......... והאם זה נחשב כדיכאון שקשור ללידה? (אגב ... זה שניי ילדים שבאו אחריי 3 הפלות טבעיות וגילו יש לי קרישיות יתר).
שלום רב, את מתארת תופעות של חרדה (ולא דיכאון) הניתנות לטיפול. ייתכן כי הופעתן קשורה לאובדן ההרינות הראשונים ולהפיכתך לאם לאחר מכן. הנסיון להתעלם מהחרדות הוא טוב אולם לא בטוח שהן יעלמו מעצמן, בעיקר אם את מתחילה להמנע מדברים שמעוררים חרדה - במקרה זה רצוי לגשת לטיפול בדחיפות. בכל מקרה כדאי לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי,זהו טיפול קצר מועד ומאוד יעיל שילמד אותך לשלוט בחרדות. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
שלום שרון חג שמח קוראים לי שמרית ואני ב27.3 ילדתי תינוקת הסיפוקר שלי כ"כ קשה בעלי נוטל תרופות לסכיזופרניה קראתי לפני 3 חודשים במחשב מי נוטל אותם ועל הזיות וקולות ומאזלא ישנתי ואני 4 חודשים לא נרדמת עד שכבר לא מרגשיה כלום בגוף לא רעב לא צמא לא תשוקה וככה מגדלת תתינוקת ואוכלת בשביל להראות לכולם שאני כמו כולם שמעתי קולות והזיות קרה לי כל מה שרקראתי הייתי אצל נאורולוג אמר שהכל בסדר הייתי אצל פסיכיאטר אמר שהכל בסדר חוצ מאחת שאמרה שזה דכאון פסיכוטי אני לא מכירה את עצמי במראה עלי כבר לא יודע מה לעשות הכל התחיל מפחדים שמה לא יעשה כלום לתינות מה את מציאה? האם אני באמת חיה? אני אני מעבדת את הזכרון שלי לא באמת חיה..... מה עושים?
שלום רב, אני מאוד מצטערת לשמוע על הקשיים שאת עוברת. חובה לטפל במצב שאת מתארת. אני מציעה שתחזרי לפסכיאטרית שדיברת איתה ותקחי מרשמים לתרופות. נשמע כי אכן מדובר בדיכאון וייתכן שיש גם סמפטומים פסיכוטיים ועל כן חובה להתחיל טיפול תרופתי. בנוגע לבעלך - ישנם אנשים עם סכיזופרניה שנמצאים במעקב פסכיאטרי ונוטלים תרופות ומצליחים לתפקד מצויין. אם עד עתה לא ידעת בכלל שהוא חולה, ייתכן שגם אצלו המצב לא מאוד קשה. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
שלום רב, אני מאוד מצטערת לשמוע על הקשיים שאת עוברת. חובה לטפל במצב שאת מתארת. אני מציעה שתחזרי לפסכיאטרית שדיברת איתה ותקחי מרשמים לתרופות. נשמע כי אכן מדובר בדיכאון וייתכן שיש גם סמפטומים פסיכוטיים ועל כן חובה להתחיל טיפול תרופתי. בנוגע לבעלך - ישנם אנשים עם סכיזופרניה שנמצאים במעקב פסכיאטרי ונוטלים תרופות ומצליחים לתפקד מצויין. אם עד עתה לא ידעת בכלל שהוא חולה, ייתכן שגם אצלו המצב לא מאוד קשה. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
שלום רב! הנני בהריון ה- 5 שלי הריון שכלל לא תוכנן ברוך השם הכל בסדר עם העובר רק מה שמיום חמישי אני בדיכאון טוטאלי, הלכנו עשינו לפני חודש בערך שקיפות אמרו שזה בן ועוד אצל רופא מומחה ביותר וביום חמישי עשינו סקירה, אמרו שזו בת! מאותו רגע אני לא מפסיקה לבכות, אין לי מצב רוח ותביני יש לי 2 בנים ו- 2 בנות אני יודעת שאני סתומה ברמות ומפגרת כי ברוך השם יש לי גם מזה וגם מזה והעובר בריא והכל תקין אבל כל כך רציתי בן בגלל שאבי נפטר מסרטן לפני 3 שנים ואין לו בנים רציתי לעשות משהו בהקשר... וגם כבר סיפרנו לכולם שזה בן ועכשיו בת ואני לא מפסיקה לבכות פשוט בדיכאון... לא מעכלת איך רופא כזה בכיר שהייתי אצלו כבר כמה פעמים לא טעה בכלום ודווקא הפעם טעה ובגדול!שוב אני בטוחה שאלה שיקראו את ההודעה שלי יקראו לי משוגעת אבל זה היה לי כל כך חשוב וזה שאם היו אומרים לי מלכתחילה שזו בת הכל היה אחרת, אמנם חיכיתי בכליון עיניים לשמוע מה מין העובר ולא טיפחתי תקוות אבל זה שאמרו לי בשקיפות בן ואז בת שבר אותי! אבקש עצתך
שלום רב, נראה שאת מתאבלת על כך שלא יהיה לך עוד בן. קחי את הזמן, דברי עם משפחה וחברים על רגשותייך, תחשבי על החיים שלך עם עוד בן, מה אהבת במחשבה שיהיה לך בן, מה פחות אהבת. אל תלחצי מתחושות הדיכאון, סביר להניח שהן יעברו בתוך מספר ימים. בנתיים תאפשרי לעצמך להתאבל ותחפשי חברה של אנשים. חשוב מאוד לקבל תמיכה רגשית והבנה בתקופה זו. לאחר מספר ימים, תפרדי מהמחשבה שיש לך בן - את יכולה אפילו לכתוב את רגשותייך ולהטמין את המכתב או לשלוח אותו בים - ותחזרי למציאות. תחשבי על הדברים השלילים והחיוביים בלגדל בת, תנסי לדמיין כיצד היא תראה, איזה אופי יהיה לה, תתחילי להתחבר אליה. אם תחושות הדיכאון לא חולפות בעוד שבועיים-שלושה, כדאי לפנות לטיפול. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
שלום רב, נראה שאת מתאבלת על כך שלא יהיה לך עוד בן. קחי את הזמן, דברי עם משפחה וחברים על רגשותייך, תחשבי על החיים שלך עם עוד בן, מה אהבת במחשבה שיהיה לך בן, מה פחות אהבת. אל תלחצי מתחושות הדיכאון, סביר להניח שהן יעברו בתוך מספר ימים. בנתיים תאפשרי לעצמך להתאבל ותחפשי חברה של אנשים. חשוב מאוד לקבל תמיכה רגשית והבנה בתקופה זו. לאחר מספר ימים, תפרדי מהמחשבה שיש לך בן - את יכולה אפילו לכתוב את רגשותייך ולהטמין את המכתב או לשלוח אותו בים - ותחזרי למציאות. תחשבי על הדברים השלילים והחיוביים בלגדל בת, תנסי לדמיין כיצד היא תראה, איזה אופי יהיה לה, תתחילי להתחבר אליה. אם תחושות הדיכאון לא חולפות בעוד שבועיים-שלושה, כדאי לפנות לטיפול. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
