ביעותי לילה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

חרדה דנטלית של ילדים - הורים, קחו אחריות!

הילד חושש מאוד מרופא שיניים, על אף שמעולם לא ביקר במרפאה? הורים, שימו לב: מודעות שלכם ל"דיבור נכון" מול הילד תסייע לו לעבור את הטיפול בקלות יחסית, ללא פחדים וחרדות. ריכזנו עבורכם 6 טיפים מנצחים הבאתם את ילדכם בפעם הראשונה למרפאת שיניים - והילד כבר מגלה סימנים של פחד או חרדה? תוהים מדוע הילד כה חושש? הרי מדובר בביקור הראשון שלו במרפאת השיניים, והוא עדיין כלל אינו יודע מהו טיפול שיניים. ובכל זאת, הילד מפחד! במאמר זה נסביר מה הגורמים העלולים לעורר בילד חרדה דנטלית. נציין כבר בשלב זה כי כמעט כל הסיבות קשורות בכם, ההורים.      פחד שהושרש עוד לפני הביקור. צילום: שאטרסטוק מהי חרדה דנטלית? חרדה דנטלית היא פחד מפני ביקור אצל רופא שיניים, העשויה להיות מלווה בתחושות ובביטויים גופניים שונים: דופק מואץ, הזעה, קשיי נשימה, חולשה ו/או מיחושים בבטן.   מה ההבדל בין פחד לבין חרדה?   פחד - מוגדר כרגש תגובה נורמלי, הקשור למנגנון ההישרדותי שלנו. כל ילד חווה פחדים שונים בגילאים שונים....
ללמוד עוד על ביעותי לילה
חרדה דנטלית של ילדים - הורים, קחו אחריות!-תמונה

הילד חושש מאוד מרופא שיניים, על אף שמעולם לא ביקר במרפאה?...

מאת: ד"ר גבע ערן
13/02/2020
ניתוח פריצת דיסק חדשני: "חיי ניצלו"-תמונה

פריצת דיסק עלולה להסב סבל עצום ומגבלה תפקודית משמעותית....

מאת: ד"ר דוידוביץ...
11/09/2014
סוכרת נעורים: המלחמה הפרטית שלי-תמונה

סיפורו האישי של נימרוד דגן, חולה בסוכרת נעורים, שמספר על...

מאת: מערכת זאפ...
28/10/2019
פוסט טראומה: טיפול בקנאביס רפואי-תמונה

פוסט טראומה היא תופעה המתבטאת בתסמונות נפשיות קשות ובהפרעות...

מאת: פרופ' משה...
21/10/2014
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לביעותי לילה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

ביעותי לילה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום וברכה! אני לא יודעת אם זה קשור לפורום הזה. אני פשוט לא יודעת כבר לאן לפנות.אני פונה לרופאים ואף אחד לא אומר לי מה הבעיה אצלי. אני בחורה בת 22, לרוב בריאה, סבלתי בעבר הרבה מדקלות חניכיים, אלרגיות עור בגיל מאוד קטן ומחלות רגילות כמו שפעת, מעבר לזה לא סבלתי משום דבר משמעותי. לפני כחודש וחצי, חודשיים, פחות או יותר, פניתי לרופא אף אוזן גרון, כי מתחת לאוזן ימין הייתה לי גולה כלשהי שהסתבר שזאת בלוטת לימפה זעירה שקצת גדלה, והייתה לי אותה במשך 8 שנים והיא לא הפריעה לי אף פעם.אני שאלתי את הרופא אם כדאי להסיר אותה והוא לא המליץ לי להסיר אותה, כי הוא אמר שזה מקום מאוד מסובך. ואז הוא ביצע בדיקה גופנית רגילה ובדק לי גם את הלסת ואמר לי שיש לי נקע במפרקי לסתות.סבלתי מעייפות בבוקר, היה לי קשה להתעורר, אבל בהמלך היום הרגשתי בסדר, ולא סבלתי מתסמינים כמו חום, אובדן משקל והזעיות לילה)מה שכן, אני סובלת ממיגרנות מגיל מאוד קטן,בעיקר בשינוי מזג אוויר, ועונות, אובחנתי גם אצל נוירולוג. הרופא(אף אוזן גרון) הפנה אותי למומחה בבית חולים. כאשר הגעתי לבדיקה אצל המומחה, לאחר כחודש מקבלת ההפניה, הרופאה שבדקה אותי (עשיתי גם צילום פנורמי) אמרה שהיא לא רואה בעיה עם הלסת ולא רואה שיש נקע. היא עשתה לי בדיקת פה ולחצה לי על כל מיני אוזרים בלסת,הראש והצוואר. מאחורי הצאוור,באזור העורף הקרוב ממש לאוזניים, הרגשתי כאבים עזים כשהיא לחצה שם ואני מרגישה שהצאוור שלי מאוד תפוס. כמו כן, אני מרגישה כאבים באזור של הכתפיים כשלוחצים לי עליהם. שאלתי אותה בקשר לבלוטת לימפה שגדלה, היא אמרה שאין סכנה ושהעייפות שלי בגלל הפרעות שינה, ויש לי לא מעט סיוטים(אני סטודנטית בתקופת לחץ מבחנים)הרופאה הפנתה אותי לפיזיוטרפיסט באותו בית חולים, והפגישה עוד חמישה ימים. אבל הבעיה שלי היא אחרת, אחרי שביקרתי אצל הרופא המומחה. שבוע לאחר מכן, הייתי חולה, החום שלי עמד על 37.1-37.3 ולא עלה יותר מזה. מה שכן, סבלתי מכאבי גרון וצינון ממש כבד, שחלף רק לאחר שבוע. באותו זמן(כשחליתי), חשתי קצת דקירות וכאבים חלשים של כמה שניות מתחת ללסת התחתונה, אז נגעתי שם והרגשתי שתי גולות קטנות מימין ומשמאל, וחשבתי שאולי גם שם הבלוטות לימפה התנפחו לי וזה ממש הלחיץ אותי. אחרי שהרגשתי קצת יותר טוב, התחלתי להרגיש כאבים באוזן ימין, איפה שהבלוטת לימפה, ואז התחלתי להרגיש גם כאבים קלים ודקירות באוזן השנייה וגם הרגשתי שבלוטת לימפה קצת התנפחה לי שם, אבל לא הרגשתי אותה כגוש. הייתי בטוחה שאולי זה בגלל הצינון. מאז שחליתי (אולי זה צירוף מקרים, לא יודעת, הרופא משפחה אמר שזה שום דבר) אבל, אני עדיין מרגישה דקירות וכאבים שחולפים אחרי כמה שניות, והם חוזרים במהלך היום, כשאני שוכבת על הצד, מתחת לאוזניים.כמו כן, יש כאבים ודקירות באוזניים עצמן, מסביב להן, מאחרוי הראש קרוב לאוזן ימין בעיקר, ומתחת לסנטר והצוואר. בנסוף, השבוע התעוררתי קצת עם אי נעימות בגרון, ללא חום וצינון(הייתה לי הרגשה כאילו יש לי חול כזה בגרון) הסתכלתי וראיתי את הגרון קצת אדום, לא קריטי במיוחד, והייתה לי גם ליחה, נורמלית, לא שמתי לב לשינוי בצבע וצרידות קלה בגרון, אז לקחתי קלגרון ושתיתי תה חם עם דבש ואחרי יומיים הכל עבר. אבל הדקירות והכאבים שתיארתי קודם לא חולפים, למרות שאני לא חשה שהבלוטות לימפה גדלו לי. באוזן ימין אין רגישות כשאני נוגעת(אולי תחושה מוזרה שמשהו תפוס אבל לא כאבים), בצד שמאל יש קצת כאבים כשאני לוחצת, לא בפנים,קצת כזה בצוואר, איפה שהחור מתחת לאוזן,אני מריגשה שמשהו נפוח קצת אבל לא גולה כמו בצד ימין בפנים מתחת אוזן. מתחת ללסת התחתונה, כן כואב לי קצת כשאני לוחצת והמקום די רגיש ואני אכן מרגישה את הבלוטות.בצוואר לא חשתי שום דבר נפוח ובגם לא בבית השחי ובמשפעה. כמו כן, אני עדיין קצת סובלת מעייפות בבוקר ומקושי לקום(לפעמים אני גם לא שומעת את שעון המעורר), אבל גם בגלל שכרגע אני בתקופת מבחנים ואני הוכלת לישון מאוחר יחסית. אין לי אובדן משקל,הזעיות לילה, אובדן תיאבון או חום, מעט העייפות של הבוקר, הדקירות הלא נעימות והכאבים באוזר האוזניים, הצוואר(שמתלווה בתחושה של תפיסה והכתפיים) והלסת התחתונה. אני מרגישה שהמומחה לא בדקה אותי מספיק,ושלא עברתי איבחון מלא. אני שוקלת ללכת לרופא משפחה, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת טיפול רפואי רואי ואני חייבת לשמוע חוות דעת נוספת. אני מכניסה לי רעיונות לראש, שאולי זה יכול להיות לימפומה או סוג של מחלה ממאירה אחרת ואני נורא לחוצה(עברתי כלפני חצי שנה בדיקת איידס שחזרה שלילית ואני תמיד זהירה בקשר למחלות). אני צריכה יעוץ, לאן עוד אפשר לפנות ואיזה בדיקות כדאי לבצע, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת תשובות מהרופאים שאומרים לי שהכל בסדר. אני לא יודעת לאיזה רופא עוד לפנות, ממי לבקש עצה ועזרה, לכן אני שוקלת לפנות לרופא משפחה שיכוון אותי אבל מעבר לזה אני מאוד רוצה לשמוע חוות דעת נוספת לגבי הבעיה, ממה זה יכול לנבוע? האם יש לי ממה לחשוש? ואיזה בדיקות רצוי לבצע כדי לשלול את הסכנות שמהן אני פוחדת? אני ממש לחוצה(וידוע לי שהלחץ גם משפיע עליי יותר ומחמיר את מצבי) אבל זה רק בגלל שאני לא מקבלת תשובות ברורות מהרופאים וזה מאוד משפיע עליי ביום יום כי אני מאוד רגישה לבריאות שלי. אשמח לקבל דעה. תודה מראש. עדן. אשמח לקבל דעה מה לעשות בנוגע לזה. תודה על ההקשבה והעזרה מראש. עדן

גשי לרופא בשר ודם עם כל המכתב הארוך שכתבת כאן ושהוא יחליט.

היי, אני כבר 3 חודשים עם מינוציקלין בלבד וללא שום דבר למריחה ויש גרד וצריבה לעיתים...ביום שישי עמדתי קצת בשמש עם הגנה משקפיים וכובע ובכל זאת חזרתי הביתה, הורדתי מייק אפ העור מגורה עד היום ראשון בבוקר והמינוציקלין זה כמו כוסות רוח למת. אני שוקלת לעבור לרופא אחר כי זה לא נתן שום דבר למריחה, לא אמר מה ניתן למרוח בינתיים כקרם לחות, משהו נגד צריבה או גירוד...האם זה נורמלי ככה? אני לא חושבת שהבעיה אצלי היא נימים אבל אני לא באמת יודעת. זה סיוט שאחרי 3 חודשים של כדורים אני לא רואה מה יצא לי מזה. אודה לתשובתכם. תודה

התסמינים העיקריים ברוזציאה הינם פריחה אדמדמה, דמוית אקנה או פריחה אדומה בלחיים (מעין הסמקה. זו לעתים חולפת ולעתים קבועה). בדרך כלל אין גירוי ברוזציאה. כדאי לפנות שוב לבקורת אצל רופא העור .

אתה פשוט אלוף! יש סיכוי שזה לא רוזיצאה...הייתי אצל רופא אחר שהפנה לבדיקות דם נתן איפלומיצין ואם לא יעזור בדיקת אלרגיה

ביום רביעי בצהרים לקחתי את בני בן ה10 אל ורדה לנדאו לבדיקת עיניים. היא החלה בבדיקה ובלי להגיד כלום הזליפה לו טיפות בעיניים ואמרה לחזור אחרי חצי שעה. יצאנו החוצה ואחרי כמה דקות בני קפא בבהלה וצעק שהוא רואה הכל מטושטש ומסנוור אותו האור. חזרנו מייד לקליניקה ושם ורדה לנדאו אמרה כבדרך אגב: " אה כן. הטיפות מרחיבות את האישונים לשלוש ארבע שעות". אחרי עגמת הנפש מהידיעה הזאת ומהטישטוש הלא צפוי, היא בדקה, מצאה שיש לו רבע צילינדר ואינו צריך משקפיים. קבעה לנו תור לעוד שנה, והבטיחה לבני שהטישטוש והסינוור יחלפו עד הערב. בערב זה לא עבר, גם לא בבוקר למחרת. בצהריים, לאחר הודעות אין ספור שלא נענו, נסענו לאיכילוב אל דר' ורסנו, שבדק אותו בדיקה יסודית ואמר שהכל תקין ובני מגיב לטיפות כנראה באטיות. תוך יום הכל צפוי לעבור. היום יום שני, ששה ימים אחרי. האישונים עדיין מורחבים, הראיה מקרוב מטושטשת, והאור הנמוך ביותר מפריע עד כאב. מיותר לספר שהוא לא הולך לבית הספר , לא יכול לקרוא, להסתכל במחשב, או אפילו להביט באור חלש. היום היינו אצל דר' ורסאנו שוב. הוא אומר שיש שיפור קל, הכל נראה לו תקין, אבל בכל הקריירה שלו, עוד לא נתקל במקרה כזה., וקבע לנו תור לעוד חודש. הילד אומלל, אנחנו לא יודעים מה קרה. מה היא שמה לו בעיניים, האם הוא אלרגי למשהו ממרכיבי הטיפות? האם נגרם נזק? מה לעשות? אי אפשר להעלות על הדעת מצב שבו הוא יתייסר חודש בהמתנה.ולמה? אין להם מושג. הם עוד לא נתקלו במקרה כזה.." ורדה לנדאו טוענת שהיא שמה לו טיפות מסוג: CYCLO .מחיפוש באינטרנט גילינו שילדים בעלי עיניים בהירות רגישים יותר. היא שמה לו המון טיפות מפני שנאלצה לנגב בטישיו את מה שנזל לו על הפנים. האם ידוע על מקרים דומים או בכלל, ומה לעשות. לקחנו ילד שרואה מצויין, לבדיקה שגרתית, וחזרנו עם סיוט מתמשך. תודה על כל עזרה או עצה טובה. תודה, הורים מודאגים מאד

איבון שלום, חלק מבדיקת עיניים אצל ילדים הוא הרחבה בצקלוסלגור כדי לבדוק מהיא הרפרקציה האמיתית ואכן זה מה שבוצע. אני ראיתי ילדים וגם מבוגרים שהאפקט של הטיפות לא חולף גם לאחר יותר מ 6 ימים. במידה והאישונים עדיין מורחבים ניתן להזליף לבנך טיפות שיגרמו לכיווץ האישונים. בברכה, ד"ר שמואל לוינגר

16/01/2010 | 18:58 | מאת: פציינט
מתוך פורום בריאות העין

בני בן ה 3 סובל מפזילה בעין ימין ומאוד חששתי לאחר שקראתי את מה שכתבת אך אני חייבת להגיד שהייתי אצל ורדה לנדאו השבוע , ונדהמתי לראות איזה לבביות ומקצועיות היא מפגינה , שלא לציין שלאחר מכן פניתי לרופא ששלח אותי אליה שציין שהאבחנות שלה הן הכי מיקצועות ומדוייקות שיש , שכן היא מנוסה ביותר מאחלת לכם הבראה מהירה ומקווה שתמיד תטופלו ע"י אנשים כמוה...

16/01/2010 | 18:58 | מאת: פציינט
מתוך פורום בריאות העין

בני בן ה 3 סובל מפזילה בעין ימין ומאוד חששתי לאחר שקראתי את מה שכתבת אך אני חייבת להגיד שהייתי אצל ורדה לנדאו השבוע , ונדהמתי לראות איזה לבביות ומקצועיות היא מפגינה , שלא לציין שלאחר מכן פניתי לרופא ששלח אותי אליה שציין שהאבחנות שלה הן הכי מיקצועות ומדוייקות שיש , שכן היא מנוסה ביותר מאחלת לכם הבראה מהירה ומקווה שתמיד תטופלו ע"י אנשים כמוה...

..... .... אני קצת נשארת בלי מילים... סוריקטה... אני כל כך שמחה שאת פה..אמרתי לך כבר, בכל מצב צבירה... כאב לי שאת בכאב בעוצמה כל כך חזקה.. .. גם הרגשתי פתאום אשמה .. אשמה עלמה שכתבתי בהקשר להסתכלות המערכתית.. הרגשתי גם ששירה..גם את כאילו מאשימה אותי על 'מילים מקצועיות'.. כן.. התחום הזה לא זר לי ..הרגשתי מספיק ביטחון וחופש להביא לפה.. אני קצת 'אוכלת את הלב על זה'.. יש בי קול שאומר לי :'מטומטמת אחת, למה היית צריכה לפתוח את הפה שלך בעניין ההסתכלות הזו.. 'חכמולוגית פסיכית שכמותך..' מצטערת.. אולי אני גם יותר רגישה ? חשופית ?? אמא צביה טסה מחר לחו"ל לשבועיים... תמיד זה בלתי נסבל עבורי..תמיד זה סיוט נוראי עבורי ..לפעמים עוד יותר מסיוט נוראי... חשבתי אודי ..גם אמרתי לאמא צביה שיש לי אותך אודי.. כן..קראתי שגם אתה נוסע.. פתאום אני נזכרת שכשהייתי ילדה/נערה קראתי את הסדרה שכתבה גלילה רון פדר 'אל עצמי' (?) לא כל כך זוכרת איך קראו לסדרה.. ציון כהן..ילד אומנה.. ונזכרתי שמשהו היה בספור..לא זוכרת מה..העיפו את ציון כהן מהאומנה ? מהקיבוץ כילד חוץ? לא זוכרת..משהו שהוא ננטש וחזר לסבתא שלו..שאמרה לו 'לא צריך אף אחד..לא צריך את הטובות של אף אחד.. (לא זוכרת בדיוק) לא יודעת מה אני רוצה לומר לכולכם.. ???? אולי שלמעשה אין לי מילים... אולי אני רוצה לומר לכם שאני מרגישה כך : ############(((((((((((#######################(((((((((((((((((((((((######

במבי יקרה לי מאוד, לא האשמתי כלל וכלל, אוהבת לקרוא את התובנות החכמות שלך שתמיד יש בהן מימד נוסף, לא יודעת, משהו שיודע להתרחק מהידע ולהביא את הדבר המיוחד שלך. מבינה את התחושה של הלבד פתאום והאין מקום והמשהו בפנים שאומר שלא צריף אף אחד כשכל כך צריך. איתך שירה

הי במבי, ראשית, לדעתי כתבת דברים חשובים וראויים. שנית, אכן, העדרותי (החל מיום שני, למשך כמעט שבועיים) היא סוג של אסון, בוודאי אם היא מצטרפת להעדרותה של אמא צביה. אבל כבפעמים הקודמות - אני חוזר. ואני אתגעגע. אודי

הי במבי, וואי, אודי יהיה פה גם בראשון, וחשבתי שהבום מגיע כבר הלילה ושאראה רק הבוקר, עכשיו, מה היה פה. המחשב שלי הולך לישון בלילה ואני לא מחכה עד למענה, שגם זה מצטרף לפספוס... אוי, גם אמא צביה נוסעת... אני הפסקתי לספר כאן על החופשות של המטפל ועל מועדי הפגישות כי חשתי שאז יודעים שאני חלשה וחששתי שינצלו זאת לרעה. במבי, אוי במבי, דווקא הלכתי לחפש בגוגל מה משמעותן של המילים המקצועיות שהשתמשת בהן ואני ממש אשמח ללמוד. אפילו, נדמה לי, ביקשתי פעם שתסבירי לי איזה מושג שהשתמשת בו, או בכלל תשתפי בידע העמוק שלך (ככה הבנתי) על מבנה קבוצה. אפילו מאד רציתי מענה אז מכיוונך. אבהיר שחשוב לי שמכולם עבורי זו תהיה את, במבי. שתנסי להסביר לי. ואני מבקשת באופן מסוים ממך. בכל אופן, לא הרגשתי שאני 'מאשימה' אותך בשימוש במילים מקצועיות למקרא הודעתך, כעת, בזמן שקראתיה. היו פעמים ספורות מאד בהן הרגשתי שגם את יכולה לקחת מילים מהטיפול ולהשתמש בהן לפירוק יתר. אבל זה ממש לא מה שמאפיין אותך באופן כללי אצלי. אבל כן ארצה לומר ש - כן יכול לקרות שאני אחווה התנהגות מסוימת אצל האחד באופן תוקפני מאד כלפיי, כשמישהו אחר, בהתנהגות דומה לכאורה, יחווה באופן רך. תלוי מי הדמות שמולי ומה הרקע הקודם בינינו. ולהיפך - ייתכן שהתנהגות מסוימת שלי תחווה נוגעת במיוחד על ידי אחד, ותוקפנית במיוחד על ידי השני. וכנראה שיש קשר גם לעיתוי. 'אותו דבר' לכאורה יכול להיות ברגע מסוים טוב וברגע אחר רע. גם מולנו עצמנו. כלומר, אין אמירה גורפת על חלק מההתנהגויות. בכל אופן, דיברנו פה על קנאה - אז לדעתי מצב כזה יכול לייצר קנאה. כמו שאנחנו מכירים את השאלות האלה של 'למה כשהוא כך וכך זה בסדר, ולמה כשאני גם כך וכך (מן משהו דומה) זה לא בסדר. יכול להיות שיש מצב כזה. דוגמא – כשאני גוזמת צמחים בגינה – צד אחד שלי יכול לראות זאת כטיפוח ודאגה ליופי. השני יכול לראות בזה משהו אלים, התקפת סירוס. תלוי גם מתי החלטתי לבצע את הפעולה. ואז, ייתכן שהטוב והרע מתערבבים. ובמבי, חזרתי לכתוב בעיקר בגלל המשפט שלך – ‘סוריקטה, חבל שאת בוחרת לשתוק’. לקחתי אותו כהזמנה, למרות שיש קול שאומר לסוריקטה ‘מה, לא הבנת, לא רוצים אותך פה’ שבועיים חופש באנליזה, אבוי, חשופית... אבוי אבוי... :-( שלך, סוריקטה

12/07/2019 | 09:14 | מאת: סוריקטה
מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית

במבי ממי, אם לא היה ברור, אני אוהבת שאת לוקחת את התפקיד הזה. את מכולם. משהו בזה משלים לי אותך ומאיר מאד. מאד אשמח אם ימודרו פה תפקידים בין דמויות שונות. שלך, סוריקטה