חשש לדיכאון

דר' שלום, אני בת 31, מזה כחצי שנה בטיפולי פוריות. אני יודעת שזהו פורום המיועד לנשים בהריון, או לאחר לידה, אך אשמח אם תוכלי לעזור גם לי. כפי שציינתי, אני בטיפולי פוריות. בתחילה טופלתי באיקקלומין במינונים שונים עם הזרעות, כשזה לא הוביל להריון עברתי לגונל F (טיפול ראשון החודש). אני שמה לב שבשבועות האחרונים מצב הרוח שלי ירוד מאוד, אני חווה כאבי בטן תכופים ודפיקות לב חזקות שממש מונעות ממני שינה. כמו כן, מידי פעם יש לי "התקפי חרדה" קטנים. היות וחוויתי דיכאון וחרדה בחיי ואף טופלתי ע"י פיסכולוגית וכדורים במשך שנה, אני יודעת לזהות את ההתחלה של הדיכאון. אני חוששת מאוד ורק החשש הזה מעלה לי את רף החרדה ומעודד אצלי מחשבה בלתי פוסקת על "מה יהיה אם זה דיכאון... איך אתמודד שוב" וכו'. העניין הוא שאני לא חשה (במודע לפחות) מדוכאת מהטיפולים. אני מתאכזבת בכל פעם שאני לא נקלטת, אך לא חשה אובדן גדול. להפך, אני מודה שבהתחלה חשתי אף הקלה. הרצון האמיתי להריון התפתח עם הזמן ולא הופיע מיד עם התחלת הטיפולים. אני בחורה מאוד אופטימית ואני יודעת שבסוף אכנס להריון, אך עדיין, תחושת העצב חזקה בי. אני לא יודעת מדוע ועל מה וזה מקשה עליי אף יותר. למזלי יש לי בן-זוג אוהב ותומך שמנהל איתי שיחות ארוכות על פחדיי וחששותיי אך הדבר לא מוביל להקלה. הייתי שמחה אם תוכלי לומר לי מה אוכל לעשות (מלבד טיפול פסיכולוגי) כדי להקל על הסמינים, עד שאלה יעברו או עד שהדיכאון יחלוף. כמו כן, אם כעת אני מגיבה כך לטיפולים, האם הסיכויי שלי לדיכאון אחרי לידה גדל? מצטערת שכתבתי כל-כך הרבה, אשמח מאוד לעזרתך. ללי