לשיטות הוותיקות לטיפול בהפרעת חרדה הצטרפה טכנולוגיית...
במשך שנים התעלם הממסד הרפואי ממטופלים שהתלוננו על תשישות...
עצירות מתפתחת על רקע התאפקות ועלולה להוביל לשורת מחלות,...
אל תתפתו להבטחות שווא להצלחה מלאה, ירידת בזק במשקל או גמילה...
שמי טלי בת 27 סובלת מpanic disorder מעל 6 שנים בחמש השנים הראשונות טופלתי ב 40 מ"ג פריזמה והרגשתי נהדר. הייתי יציבה מאוד וחייתי חיים מלאים ושלווים ביום בהיר אחד הכדור הפסיק להשפיע, חזרו החרדות, ההימנעויות, המחשבות הטורדניות בראש, והדריאליזציה מאז כבר שנה ו-3 חודשים שאני מחליפה תרופות, מינונים, ושילובי תרופות וכלום לא עוזר. גם טיפול cbt שהצריך ממני המון זמן אנרגיה וכסף לא עזר. עקב המצב הקשה והמתסכל נכנסתי גם לדיכאון הייאוש עמוק ואיני יודעת כבר מה לעשות תרופות שניסיתי עד למינון המקסימלי ולא עזרו: פריזמה, ציפרלקס, פאקסט, אנפרניל, וויפאקס, מודאל, נמנעת מבנזואפידים כי מפחדת. עזרה?
יש עדיין תרופות שעשויות לעזור.. גם שילובים כדאי לעשות..
שלום דוקטור, אני סובל כבר הרבה זמן מסחרחורות בהזזת הראש. מדובר בעיקר כשאני עושה תנועות מהירות וחדות שכוללות הזזת ראש. לא מדובר בסחרחורת סיבובית. בנוסף אני מרגיש נוקשות בצוואר ובאיזור הכתפיים. קשה לתאר את התחושה. מדובר בסוג של עירפול וטשטוש כאילו מישהו מנער לי משהו בתוך הראש. אני מרגיש לא מאוזן. יש לציין שהתופעות בעיקר (אבל לא רק) במקומות הומים שם אני מרגיש סיחרור והרגשה כאילו אני נוטה ליפול. יש ימים שאינני חש כלל בתופעות. אפילו 3-4 ימים רצופים ואז זה חוזר. עליי לציין שכאשר התחילו התופעות הייתי מאוד מודאג עד שעשיתי בדיקת שמיעה, סיטי ראש, MRI, וצילום עמוד שידרה צווארי והכל היה תקין. אבל זה היה לפני שנתיים... האם הגיוני שבינתיים קרה משהו? רופא המשפחה אז אמר שמדובר בלחץ/מתח/חרדות ולא במשהו פיזיולוגי.. אם כן, ממה זה לעזאזל? האם אצטרך לחיות עם זה כל החיים? אני סך הכל בן 33 עם שני ילדים ולפעמים נכנס לדיכאון מהמצב. יש משהו שיכול לסייע לי?
כדאי לבדוק גם רמת B12 בדם . ותפקודי בלוטת התריס .אין לשלול שכל התופעות קשורות בתגובה למתח . לכן יש מקום לטיפול גם בכוון זה כגון טכניקות קוגניטיביות CBT.
שלום , אני חייל והצלחתי להתגבר על המחשבות באופן עצמאי וגם על ידי שימוש בספר " להתגבר על מחשבות טורדניות " הפסיכיאטר בבסיס אומר שעדיף שאני אקח תרופות גם עכשיו האם זה רלוונטי ?
שלום אלירן, הטיפול הטוב ביותר ל- OCD הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הספר "להתגבר על מחשבות טורדניות", של פורדון וקלארק, כמו גם הספר "די לאובססיה" של פואה, הם מדריכים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי עצמי ורבים מצליחים להסתייע בספרים אלה ולטפל בעצמם ולהחלים (ואלה שלא- חשוב שתקראו עד הסוף). אמור לפסיכיאטר שטיפלת בעצמך בשיטה מס' 1 לטיפול ב- OCD. אם לא נותרו התנהגויות כפייתיות ואין לך קושי בלתי נסבל עם מחשבות טורדניות, אין לך צורך בטיפול. אם יחזרו מחשבות כאלה בעתיד, עדיין הייתי מנסה טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (הפעם עם מטפל פרטני), לפני שהולכים לטיפול תרופתי, כי נראה שטיפול קוגנטיבי התנהגותי עובד טוב אצלך. לאלה שלא מצליחים לטפל בעצמם ולהחלים בעזרת ספרים אלה או דומים להם, חשוב שתזכרו: זה לא מעיד על עוצמת הרצון שלך, חומרת ה- OCD שלך או על הסיכוי שלך להסתייע בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. זה רק מעיד ששיטת הטיפול העצמי באמצעות ספר לא מתאימה לך. יש לך סיכוי מצויין להסתייע בטיפול עם מטפל שמתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ל- OCD.
שלום אלירן, כל הכבוד שהצלחת להתגבר בעזרת ספר! זה טיפול הרבה יותר אפקטיבי מאשר כדורים. הכדורים רק מטשטשים סימפוטומים במקרה הטוב, הם לא מרפאים כלום. ויש להם תופעות לוואי קשות. תגיד לפסיכיאטר שאינך מעוניין, זו זכותך לפי חוק זכויות החולה (העובדה שאתה חייל אינה מונעת ממך את הזכות לסרב לטיפול רפואי).
שלום רב, חברה שלי בת 27 עובדת בחברת הייטק. היא עובדת כ 10 -11 שעות ביום תחת לחץ רב ותחומי אחריות רבים. דיי ממורמרת שלא משלמים לה טוב. באופן כללי קשה לה להתמודד עם מצבי לחץ ובתקופה האחרונה בגלל העבודה ומשבר משפחתי שקרה לפני מספר חודשים. זה מתבטא בזה שקשה לה לנשום, קוצר נשימה. בלילה היא מתעוררת וסובלת מקוצר נשימה, זה נורא מפחיד אותה וגורם לה להתקף חרדה. באופן כללי היא סובלת מקוצר נשימה קל אבל מצבי לחץ מחמירים עם התופעה והיא לא מסוגלת להירגע אלא נלחצת ומחמירה עם המצב. בנוסף היא נפגשת עם פסיכולוגית בשנתיים האחרונות כפעם בשבוע כדי להתגבר על בעיות אחרות, לא ממש עוזר כי התקפי החרדה החלו בחודשים האחרונים. אני שואל מה אני יכול עשות כדי לעזור לה ? האם יש טיפול שמלמד איך להתמודד עם התופעה הזאת, שיטת הרפיה כל שהיא ? אולי יוגה, מדיטציה ? תודה רבה.
שרון,טיפול CBT (התנהגותי-חשיבתי), עשוי להיות רלבנטי, אלא שבכל מקרה מן הראוי שחברתך תברר זאת עם הפסיכולוגית אצלה היא בטיפול. יתכן בהחלט שעל פי התרשמותה והיכרותה המקצועית איתה, היא חושבת שראוי לעבוד יותר על התשתית ופחות על הסימפטומים. בינתיים ובמקביל, היא יכולה להעזר באחת מטכניקות ההרפיה באתרו של ד"ר אליצור המצ"ב. האתר : http://www.toornet.co.il/baruch-elitzur/