חרדה מהחיים לאחר הלידה

שלום לכולם - לבנות ולרופאים אני רוצה לשתף בהרגשות שלי ואשמח לשמוע תגובות. אני בת 30. מטופלת בציפרלקס מזה 3 שנים בעקבות התקפי חרדה. תמיד אהבתי ילדים מאוד. לאחר שלא הצלחתי להכנס להריון לבד, התחלתי טיפולי פוריות ותוך חצי שנה נכנסתי להריון. אני עכשיו בשבוע ה 10 להריון עם תאומים. מהרגע שגיליתי שאני בהריון - הפסקתי את הציפרלקס. בהתחלה הכל היה בסדר אך עם הזמן החלו להופיע התופעות המוכרות : תחילה זרמים בראש, לאחר מכן הופיעו מחשבות שהכניסו אותי לחרדה הולכת ומתגברת. אני חוששת שלא אהיה אמא טובה, שלא אוהב את הילדים שלי, אני חוששת מהשינוי המשמעותי שהולך להתרחש בחיים שלי ומהעובדה שמדובר בהתחייבות לכל החיים (אי אפשר לחזור לאחור או להתחרט). המחשבות הללו מובילות אותי למחשבות עמוקות יותר על התבגרות ומוות. אני לא יודעת אם המחשבות הללו נורמליות ומאוד קשה לי. בעלי ואני מאוד לא מעוניינים שאחזור לציפרלקס בשל תסמונת הגמילה שעשויה להופיע אצל התינוקות לאחר הלידה. אני במצוקה קשה. קבעתי להיפגש עם הפסיכולוגית שטיפלה בי במשך כשנה בתחילת החרדות (לפני כשלוש שנים). את הפסיכיאטרית שלי אני לא מצליחה לאתר. אני לא מבינה את זה...כל כך רציתי ילדים, השקעתי בטיפולי פוריות ובזריקות יומיומיות עד שהשגנו את המטרה ונכנסתי להריון. ועכשיו...יש לי כאלו חששות? אני אמורה להיות הכי שמחה ומאושרת בעולם, נשים רבות היו מתחלפות איתי - אז למה אני מרגישה ככה? האם זה נורמלי? אודה לעצות או לחוות דעת. תודה