טיפוס: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

כושר קרבי: איך עושים זאת נכון?

הגיוס לצבא מתקרב? יש למתבגר/ת שלכם תוכניות להתגייס ליחידה קרבית? על מה חשוב להקפיד כאשר מתאמנים לקראת הצבא ואיך מתכוננים בצורה נכונה ובריאה: 9 טיפים חשובים להכנה פיזית ומנטלית לקראת גיוס אחת התקופות המשמעותיות והמיוחדות במעגלי החיים של בני נוער המתגוררים בישראל הוא השירות בצה"ל. מדובר על תקופה יוצאת דופן, שלא דומה לאף תקופה אחרת במהלך החיים. כאשר מדובר בחיילים שמשרתים ביחידות קרביות, מדובר בשירות מורכב ומשמעותי יותר מבחינה פיזית ונפשית, כיוון שחיילים אלה עוברים מסלול אימונים ממושך, וביחידות הקרביות המיוחדות אף נדרשים למיונים ולגיבושים קשים שיכולים להימשך תקופה ארוכה.   מדוע בכלל צריך הכנה גופנית לקראת גיוס? לגיוס ליחידה קרבית בצה"ל יש צורך בהכנה גופנית מתאימה. לא סביר ואף בעייתי להתגייס ליחידה קרבית ללא הכנה מתאימה, מכיוון שיש לכל השלכות מהותיות בהיבט הפיזיולוגי, מערכות שלד-שריר, ההיבט הפסיכולוגי ועוד. יש צורך להכין את כל המערכות האלו כהלכה ולא לחכות לתקופה לרגע...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לטיפוס

מחלות זיהומיות - תמונת המחשה
מחלות זיהומיות לפני מאות שנים, מחלת השחפת נודעה בכינוי "המחלה הרומנטית", אך אין כל דבר רומנטי בשחפת. ל...
ללמוד עוד על טיפוס
קדחת הבהרות: מחלה קיצית-תמונה

ד"ר גרשון קרן מסביר מהם תסמיני קדחת הבהרות ואילו פעולות...

מאת: ד"ר גרשון...
25/07/2010
תינוקות ותנועה: מי אתלט של אמא?-תמונה

גירויים פיזיולוגיים שונים חיוניים להתפתחות מוטורית תקינה של...

מאת: ד"ר איתי...
08/08/2018
כושר קרבי: איך עושים זאת נכון?-תמונה

הגיוס לצבא מתקרב? יש למתבגר/ת שלכם תוכניות להתגייס ליחידה...

מאת: ד"ר איתי זיו...
21/02/2019
ניתוח הגדלת חזה : עדיף בחורף-תמונה

חולמת על מראה שופע בביקיני? כדאי שתתכונני מעכשיו: ההחלמה...

מאת: מערכת zap...
27/11/2013
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לטיפוס?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

טיפוס: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב, לפני כשנה, במהלך טורניר טניס (ככל הנראה*), נפצעתי בברך ימין. * ביום המשחקים לא הרגשתי שום בעיה מיוחדת מלבד עייפות (רגילה ליום משחקים), אך כשהתעוררתי למחרת בבוקר לא יכולתי לדרוך על רגל ימין עקב כאבים עזים בברך (משהו שלא חוויתי בעבר). אני טיפוס שלא רץ ישר לרופא ולכן החלטתי להמתין, לתת לרגל לנוח ולראות מה קורה... לאחר כשבועיים-שלושה הרגשתי טוב יותר ואף ניסיתי לחזור לשחק טניס, אך הכאבים חזרו מיד... כך נמשך כחודשיים עד שהחלטתי לפנות לאורתופד. הרופא בדק אותי והחליט לשלוח לצילום ובמקביל להתחיל טיפול פיזיותרפיה. כעבור שבוע-שבועיים חזרתי עם התוצאות והרופא החליט לשלוח אותי לאולטרסאונד... לקחת קצת יותר זמן וכשחזרתי אל הרופא הוא החליט שצריך לעשות MRI זה לקח כחודש וחצי ואז הגיעו תוצאות הבדיקה לפיהם הובחנה אצלי קרע במיניסקוס לטראלי עם ציסטה מניסקאלית. כאן הרופא אמר שהוא סיים את תפקידו ושהוא מפנה אותי למומחה ברכיים המתמחה בפציעות ספורט. שאלות: א. הציסטה (בליטה בצד החיצוני של הברך) הובחנה כבר בתחילת הבדיקות והתלוננתי כל הזמן שהיא מאוד רגישה למגע – למה הרופא (אורתופד) שליווה אותי לא הצליח להבחין שמדובר בציסטה? הרי זה בדיוק המומחיות שלו, לא? איך יתכן שהוא לא הבחין לאורך כל הדרך שזהו מקור הבעיה? ב. לפני כחודשיים נגשתי עם כל הסיכומים והתוצאות של הבדיקות למומחה פרטי והוא אמר שהטיפול היחידי במקרה שלי זהו ניתוח ארתרוסקופי בו מבצעים כריתת חלק מהמיניסקוס וכתוצאה מזה הציסטה תעלם. האם הטיפול הכירורגי זוהי הדרך היחידה לטפל בציסטה? האם יש טעם לפגוש מומחה/ים נוסף/ים שיבדוק אותי שוב? ג. בינתיים הכאבים הלכו ופחתו ואפילו חזרתי לעשות ספורט בצורה "מבוקרת" (עם רגישות ומודעות), אך "הבליטה" נשארה במקומה וממשיכה "להציק" (ישנם ימים שיש כאב – בעיקר אחרי פעילות ספורט או הליכה ממושכת) האם יתכן מצב שהקרע במיניסקוס התרפא והציסטה לא? (אם זה בכלל יכול לקרות בלי התערבות כירורגית או/ תרופתית?) האם כדאי לעשות MRI נוסף על מנת לבדוק מה ישתנה במהלך חצי שנה אחרונה מאז הMRI הקודם? תודה מראש!

שלום רב בברך ישנם שני מניסקוסים, אחד פנימי(מדיאלי ) ואחד חיצוני (לטרלי), תפקידו של המניסקוס בברך הוא בין השאר לשמש כבולם זעזועים, קרע במניסקוס יכול להפריע לתפקוד התקין של המפרק, קרע במניסקוס יכול לגדול , יכול ליצור נעילות של הברך, כמו כן יכול ליצור פגיעה בסחוס של הברך, כל הדברים שציינתי יכולים להיות אך לא חייבים להיות ,באם מוציאים חלק מבולם הזעזועים של הברך דהיינו המניסקוס עומסים רבים יותר מופעלים על הסחוס . קרעים במניסקוסים לרוב לא יכולים להתאחות ברגע שישנו קרע בחלק מהמניסקוס נוזל הברך יכול להיכנס בקרע וליצור צסטה מנסיאלית , טיפולים כאמור נקבעים על סמך בדיקה גופנית ועיון בבדיקות ההדמיה , אך לרוב באם הטיפול שמרני לא עוזר ישנו גם אופציה של ארתרוסקופיה בברכה ד"ר בנימין בנדר www.DrBender.co.il

שלום,שמי דיאנה,בת 35 רווקה,נמצאת בבירור מול רופא נשים ואנדו לאחר 2 הפלות. לאחר ביקור אצל האנדוקרינולג שלח אותי לבדיקות דם/בדיקת סינקטן התוצאות הגיעו ואיתם יחד החרדה והלחץ מה אומרות התשובות שהגיעו,מציינת בזאת שיש לי תור לאנדו רק שעד שאגיע אליו זה בערך עוד חודש ימים מהיום ועד אז ממש לחוצה ואין לי שום מושג מה אומרות התוצאות. 17-OH PROGEST. 60' 4.1 nmol/L CORTISOL 60 626.0 nmol/L LH 2.8 IU/L FSH 10.6 IU/L PROGESTERONE 1.5 nmol/L CORTISOL 0' 370.0 nmol/ 17-OH PROGEST. 0' 1.83 nmol/L בבקשה גם אם זה יותר מדיי להתייעצות בפורום אני ממש אשמח לדעת מה זה אומר,אני ממש לחוצה עד כדי כך שזה מעסיק אותי ונותן לי אי שקט,אני טיפוס לחוץ מאוד במיוחד בכל מה שקשור לבריאות. חשוב לי לציין שנתן לי הפניה לאולטרסאונד בלוטת התריס רק שיש עוד זמן לתור. תודה רבה!

דיאנה שלום אין משהו מטריד בבדיקות הדם

בעלי בן 71, אובחן לפני כשנה במחלה, כרגע ללא סימפטומים וללא טיפול אלא מעקב כל שלושה חודשים. בדיקות הדם שלו מידי שלושה חודשים מראות מגמת הרעה בערכים, למרות שאין שינוי בהרגשתו הכללית, למעט דימום קל מהאף לעיתים רחוקות. בעלי הוא אדם עם המון גאוה ולא מוכן שנספר על כך לאף אחד מבני המשפחה. אני טיפוס מאוד דאגן וכל המצב משפחע עלי מאוד, מצד אחד לשדר עסקים כרגיל מול בעלי ומצד שני סערת רגשות, חוסר שינה ודאגה מהבאות. ושאלותי הן: מה ניתן להגיד על התפתחות המחלה ומה עלי לצפות שיקרה, ושאלה שניה, איך אני מתמודדת לבד עם המצב. תודה

שלום לך ביגלית התייחסתי לשאלותיך באריכות ושלחתי ולא מובן לי למה אני לא רואה את תשובתי אם אכן לא קיבלת אותה, כתבי לי ואתייחס שוב.

אכן לא קיבלתי את תגובתך. תודה.

נהנבהב

שלום לך ביגלית. סוד היא אחת ההתנהגויות שמקשות מאוד על החיים גם של שומר הסוד וגם של הסובבים אותו. את אומרת שלך קשה עם "כאילו הכל בסדר", ובצדק רב, הדרך הכי נכונה להתמודד עם סגנון כזה הוא להיות מספיק אמיץ ולהגיד לאישך מה מפריע לך, מה קשה לך ולמה את אינך יכולה לחיות עם הסתרה כזו, אנחנו יודעים שכל מתח, גם שמסתירים משהו יש מתח גדול, הגוף משחרר קורטיזול(לא קורטיזון) שהוא חומר רעלי לגוף ואחד הגורמים המסייעים למחלות רבות. אם אינך יכולה להתמודד עם סירובו של אישך והוא עומד בסירובו לדבר על זה חופשי, תנסי לחפש עבורך טיפול שיחתי. לא נכון להמשיך לחיות במצב תמידי של דאגה, אי שינה בלילות ועוד כפי שאת מתארת. לגבי מה יקרה בעתיד המחלה על זה כדאי מאוד לך לבדוק עם הרופא המטפל וגם אז צריך לזכור שכל גוף מתנהג אחרת אפילו באותה המחלה.. במידה ואת רוצה להמשיך להתכתב איתי אני כאן בשבילך בברכה נטע מוזר

תודה על תשובתך. למי לפי דעתך עלי לפנות כדי לדבר על העניין? ואגב, בעניין המחלה יש לי חשש לדבר עם הרופאים שמא אשמע דברים מדאיגים(סוג של בת יענה), למרות שאני ״חופרת״באינטרנט, ולא ממש מוצאת שם דברים מרגיעים. בקיצור אני די מבולבלת.

שלום ביגלית. די מבולבלת את כותבת, אני בטוחה שאת ממעיטה בהרגשת הבלבלול שלך ובהרגשות קשות אחרות. יש לך את כל הנתונים להיות במצב קשה מבולבל ומתסכל. כל מחלה שהאופק שלה לא ברור הוא מצב קשה ביותר ובוודאי סרטן שמעבר לזה שהיא מפחידה מאוד היא גם מחלה שיש עליה סטיגמה רבה והרבה אנשים פשוט מפחדים להתקרב לחולים עם סרטן , יש אנשים שאפילו אומרים שפוחדים להדבק. מוכח שאין הדבקה בסרטן עדיין זה לא מפחית מהפחדים והאי נוחות. כאשר אמרתי שאת צריכה לדבר עם מישהו התכוונתי שלמען הקלה עליך חשוב שיהיו לך שיחות עם איש/ה מתחום מקצוע של בריאות הנפש. איני יודעת אם באזור בו את גרה יש קבוצת תמיכה לבני משפחה אם יש שווה לבדוק ואם לא לנסות למצוא פסיכוטרפיה לעצמך, אפשר בקופת חולים או פרטי, חשוב שאת תדאגי לעצמך. יחד עם זאת אני ממליצה לך לנסות לדבר פתוח עם הבעל שלך. וגם מזמינה אותך להתכתב איתי. היה איוז בעיה באתר וקיבלתי אתמול תשובה שהוא בסדר כל טוב לך ותשמרי על עצמך בברכה נטע מוזר

שלום רב. כמעט כשנה שאני יוצא עם בחורה בת 30 שנושאת עימה סיפור חיים לא פשוט.. עברה בנעורתה אונס קשה, ועקב הטראומה נמנעה מלקיים יחסי מין עם גברים. איתי לראשונה בחייה היא קיימה יחסי מין אחרי הכרות של חודש. בהתחלה היה לא פשוט, היא רעדה מכל מגע שלי, בכתה, הכל החזיר אותה אחורה. אני כמובן נורא נבהלתי ורציתי להפסיק, אך היא תמיד התעקשה שאמשיך. ככל שהמשכנו לקיים יחסים הבכי לאט לאט הפסיק, הרעידות נעלמו והיא התחילה ליהנות. מאוד שמחתי שהיא הצליחה להתגבר על המחסום הגדול שהיה לה, ובאמת חשבתי שנפתח פה פתח ליחסים נורמליים עם בחורה שעד לא מזמן ברחה מכל גבר שרצה להגיע איתה למצב אינטימי. ולמרות זאת, מרגיש פער מאוד מתסכל ביצר/חשק המיני ובליבידו מה שגם משפיע על כל הקשר. אני טיפוס מאוד מיני, שאוהב מין, פתוח מאוד, וגם תמיד היו לי בנות זוג מיניות שאהבו מאוד סקס ועשינו זאת מספר פעמים ביום, רצו שאגמור עליהן בכל מקום.. ואיתה.. היא כאילו מפחדת מאיבר המין שלי, לא מתרגשת שהיא רואה אותו, לא עושה לה כלום שאני מתקלח לידה או עירום לידה, היא לא מתחרמנת ולא יוזמת שום מגע איתי. אומנם היא נהנית מסקס, וגם מידי פעם נהנית מלצפות בפורנו, אך אין לה את אותו הצורך מין כמוני. סקס זה הדבר האחרון שהיא חושבת עליו במהלך היום (או בלילה), כל פעם שאני חרמן היא דוחה אותי וכועסת שאני רוצה מין כל יום. ומרגיש שהיא עושה לי טובה שהיא מקיימת איתי יחסי מין כאילו זה פרס ולא מתוך רצון או חרמנות שלה. גם הסקס עצמו נורא בנאלי, היא לא מוכנה לעשות מין אוראלי (בשום פנים), שלא לדבר על אנאלי.. היא לא מוכנה לנסות עוד תנוחות מלבד מיסיונרי מה שכבר לא גורם לי לגמור ואז היא נפגעת שאני לא גומר ומתפתח ריב. אנחנו כבר שנה יחד.. וזה רק הולך ומחמיר במקום להשתפר. ניסינו ללכת לייעוץ זוגי שבו נאמר לנו שהפער בינינו נורא גדול, ושנינו נמשיך להרגיש תסכול. ובעיקר עקב העבר שלה.. כדאי לשקול האם להמשיך בקשר. מאוד כואב לי לסיים את הקשר איתה, היא נהדרת ובת זוג למופת, אבל התסכול פשוט הורג אותי אשמח לתשובה תודה

שלום לך שומעת את תסכולך הגדול. מצד אחד יש לך חברה שאתה מאד אוהב והקשר איתה מאד חשוב לך ומצד שני אתה מרגיש פער בצורך המיני ביניכם. נכנסת איתה אפילו ל" עבודת ריפוי" מינית ודי טיפלת בה ושיחררת אותה לדבריך פיזית מההימנעות והחרדה העצומה מיחסי מין וכל הכבוד לך על כך. עם זאת ,זאת חרב פיפיות להפוך למטפלים של בני הזוג שלנו, זה עלול לשים אותם ואותנו במקום פחות שויוני ואולי אף הורי במידה מסויימת ומנסיוני גם עלול להוריד חשק. הייתי נזהרת מאד מכך ובודקת אם לא הגעת אולי למקום כזה כבר. אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שחברתך עברה בנעוריה אונס קשה ונמנעה עקב הטרואמה שנמשכה הרבה זמן עד להגיעה לקשר איתך ממיניות. לא ברור לי אם הטראומה הכל כך חזקה שלה טופלה אי פעם על ידי גורם מקצועי ואולי בשלב ראשון, אם זה לא נעשה עד כה, שווה להפנותה לגורם מקצועי שיתייחס הן לטרואמה והן להשלכותיה על מיניותה היום ואולי אף החשק הירוד שלה שעלול אולי לנבוע מכך. טראומה מינית כמו אונס עלולה להשפיע על כל התפיסה של אמון בבני אדם ועל תפיסת המיניות כדבר " רע" וזה עלול להשפיע בכלל על הקשר האינטימי(כמו שכבר הבנת) ועל החשק. מציעה להפנותה לטיפול אצל מטפל מיני מוסמך לבדיקה כיצד הטאומה אולי עדיין משפיעה, מה יחסה למיניות כיום ואיך זה משפיע על החשק ועל מה שקורה ביניכם. הייתי מתחילה איתה בטיפול אישי ויתכן והייתי עוברת אחר כך לטיפול זוגי מיני. אשמח לסייע במידת הצורך efrat_manor@yahoo.com בברכה אפרת מנור מטפלת מינית מוסמכת www.efratmanor.com