רגשות אשם: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

המדריך המלא להורים וילדים במצבי חירום וטרור לאומי

מהי תסמונת פוסט טראומטית? איך נזהה סימני חרדה בילדינו ובעצמנו? וכיצד נטפל בהם על מנת להמשיך לתפקד? מדריך להתמודדות עם חרדה בשל המצב הבטחוני גל הטרור הממושך בארץ, מספר הנפגעים הרב, אווירת המלחמה והחרדה הקיומית, כל אלו גובים מחיר גבוה מכל האזרחים. אין בהיסטוריה מצבים רבים הדומים למציאות הישראלית שחיה עשרות שנים בצל טרור מתעצם אשר פוגע בכל אזורי הארץ ובכל אוכלוסיותיה: ילדים ובני נוער, אזרחים וחיילים, יהודים וערבים. תחושות החרדה, האובדן, הכעס, הייאוש, הדיכאון וחוסר האונים של אזרחים רבים מתחלפות לעיתים בתחושות תקווה והקלה קצרה, וחוזר חלילה.לאנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש בישראל קשה לפיכך להבדיל ולאתר במצב דחק (סטרס) כזה, בין תגובות חרדה ודיכאון נורמליות ותואמות את הנסיבות הקשות של מציאות הטרור, לבין תגובות דחק פתולוגיות המצריכות טיפול מקצועי. אצל ילדים, הקושי להבחין בין תגובות חרדה שתואמות את הנסיבות לבין תגובות פוסט...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לרגשות אשם

בריאות הנפש - תמונת המחשה
בריאות הנפש מהי תסמונת פוסט טראומטית? איך נזהה סימני חרדה בילדינו ובעצמנו? וכיצד נטפל בהם על מנת לה...
ללמוד עוד על רגשות אשם
דיכאון קיץ: יש כזה דבר?-תמונה

השמש מאירה, חופי הים מלאים - ואתם חשים מדוכדכים? ייתכן...

מאת: ענת ניסני,...
22/07/2018
 טיפול זוגי אחרי בגידה: האם ניתן להציל את הזוגיות?-תמונה

בגידה משפיעה קשות על מערכת יחסים זוגית. עם זאת, על אף השבר...

מאת: בקשר לטיפול...
11/03/2019
טיפול זוגי: לא לחכות למשבר-תמונה

בניגוד לתדמית הרווחת, טיפול זוגי איננו מיועד רק לשיקום...

מאת: חמדה גיורא
01/08/2017
דימוי עצמי נמוך: אפשר לחזק אותו-תמונה

בכל אחד מאתנו קיים קול פנימי ביקורתי, אבל אנשים בעלי דימוי...

מאת: נעמי בר
15/06/2011

רגשות אשם: רופאים מומלצים

אורטל לוי פסיכולוגית קלינית

אורטל לוי פסיכולוגית קלינית

פסיכולוג קליני ,מומחה לפסיכולוגיה קלינית
(0 דירוג ממוצע)
(0 חוות דעת)
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לרגשות אשם?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

רגשות אשם: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

יום הזכרון לשואה.. ועוד. אך לא כותבת לך שאלה או בקשה או על מה שעובר עליי כרגע...נכנסתי וקראתי ו.... רק בקשה אחת לי אלייך שתקרא טוב טוב את מה שמנדיי כתבה למטה בשרשור בקשר למה שהיא מצפה בפורום. ושתתייחס לזה. לי זה נשמע קצת...תתיחס בבקשה למרות שזה למטה. טוב? שאלת למה אשמה...אז תקרא מה היא מצפה מהפורום. וזהו..

מיכלי מתוקה שלי מבינה שהיום לא יום קל לך במיוחד...כן..גם לי ..משפחה כזו..כואב ו..בכל מקרה ...אל תקחי על כתפייך דברים שלא קשורים אליך....מבינה?? הכל יסתדר בסוף את עוד תראי.. אוהבת חטולית

היי מיכל לא הבנתי, האם הזדהית עם מה שכתבתי, או להפך, זה צרם לך? ניסיתי בכמה מילים לתמצת חוויות לא נעימות, היה מעניין אם גם את חווית אותן.

הי מיכל, זה יום קשה. לגבי מה שכתבה מנדיי - זה בסדר. הזמנתי אותה להרחיב והיא מבטאת את הרגשתה. את מרגישה שזו האשמה כלפייך? אודי

בנות יקרות ואודי, הלכתי עם הסערה שהיתה כאן כל הימים האלה, שבתי וקראתי את ההודעות, הלכתי אפילו לפורום שבו לקחו חלק כמה מכן ולא היה לי מושג על קיומו. בסופו של דבר הכל קשור בבדידות, ביד נואשת של טובע שמבקש הצלה, בצורך בסיסי להראות, להיות, בצורך לעוד מקום שאולי אפשר להאחז בו. חיכיתי להודעות שתעלנה אחרי החג והן עלו. הודעות ארוכות וקשות ונוקבות. בשורה התחתונה התחושה היא שהמקום הזה לא ישוב להיות כשהיה או לא ישוב בכלל. קשה לי להמנע מתחושת האשמה על פתיחת הסכר שדרכו יצאו כל כך הרבה כעסים וכאבים וקשה לי שהכל יעמוד ויקפא מבלי שיוכל להפתר. לא הייתי מאוד פעילה כאן, ורב הזמן הרגשתי שאתה אודי לא מצליח לענות על הצורך שלי, וכשהזמנת אותי לענות או להרהר ועניתי, לא היה לזה המשך. וכן, יש את מגבלות העולם הוירטואלי כמו שיש את מגבלות הטיפול, ותקשורת אינטנסיבית כמו שאני צריכה לא יכולה להתקיים באף אחד מהמקומות האלה. בור החסכים המאוד ראשוניים האלה לא יוכל להתמלא. אביב יקרה, מצטערת שהרגשת שאני מאשימה אותך, לא זו היתה הכוונה. גם לא הבנתי אם את צינית באמירה "תודה שעזרת לי" או לא... על דומיננטיות ודינמיקה כבר דיברנו, ואין כל רע בכך שמישהו יודע לקחת מקום, גם אני הייתי רוצה לדעת לקחת יותר מקום. אין ספק שהשקעת מאמצים רבים גם בדברים שהבאת מעצמך וגם בדרך בה התמדת להגיב לאחרות. אבל זה גם טבעי שנוכחות דומיננטית תעורר קנאה ושתהיה מלחמה על המקום. אני דווקא רואה את מה שקרה כמשהו שיכול לחזק את הקבוצה בפורום ומרגישה שהייתי מוכנה להתאמץ יותר, לתת מקום לאחרות וגם לעצמי, בדיוק כמו שכתבת לי אביב. אבל, אני מניחה ששתיכן, אביב וסוריקטה, שהייתן מאוד דומיננטיות כאן, החלטתן לפרוש, ויכול להיות שהקבוצה כולה תתפרק. התקופה האחרונה מאז שהמטפל שלי נסע סוערת מאוד. את הקושי אני ממירה בעשייה אינטנסיבית ורובוטית במיוחד וערוץ הכאב היחידי הוא הפגיעה העצמית והפרעת האכילה הלא מטופלת (אנורקסיה) שמחריפה. זה מה שמניע את הימים, ספירת קלוריות כדי שלא אספור דקות לסוף היום, צום, כדי שאראה כמה אני חזקה והקאות כדי להתנקות. בלילה אני בעיקר מקווה שלא יגיע מחר והכי שלא אתעורר יותר. גם אני שומעת קולות ויש בתוכי עצמיים מרובים אבל קשה לי מאוד עם דיבור בלשון רבים. אולי כלום ממה שכתבתי לא קשור. ככה אני רואה את פני הדברים. ככה אני מרגישה. ככה אני כועסת. שלכם, שירה

ממש אבל ממש לא הייתי צינית.. ניכנסתי עבורך כי חשוב לי שלא תיקחי אשמה עלייך את לא אשמה בכלום!!!! ואני באמת מודה על השיח הזה ....כבר כתבתי בעבר לשיר ואדבר רק בשמי כבר מזמן רציתי לעשות את הצעד הזה .. אני חושבת שזה צעד נכון ... והשבוע וחצי הזה מאז שעלו כאן הדברים רק מוכיחים את זה מבחינתי .... רוצה יותר במציאות ,להיות שם עם היש ולתת לעצמי את המקום שמרגיש אותו. יש בי קבלה שהיש הזה לא ימלא את הבור . .אבל הוא בהחלט יכול וראוי לחיות לידו .. ואולי זה הזמן שלך ושל סנופקין ואחרות .. ושירה הפורום לא יתפרק ...כל זמן שאודי כאן ואודי בהחלט כאן מחוייב כתמיד הפורום יהיה .. אולי שונה אבל בהחלט יהיה .... ויודעת שעכשיו ממש קשה .. אולי זה זמן לתת מקום לרגשות שעולים.... אתך בלב

שירה יקרה, יודעת מה?מכל הדברים שכתבת.( את ממש נבונה ורואה ומבינה.אני כבר הלכתי לאיבוד) הכי קשה זה דווקא המקום שלך!!! עצוב לי לקרוא על בעיות האכילה ושאת ללא טיפול ובעיקר שלא רוצה שיגיע מחר.תחושה שמוכרת לי היטב לצערי....בבקשה מצאי מישהו שיעזור לך לפני שידרדר. בבקשה עזרי לעצמך כי את החשובה! מה שיהיה פה בפורום.. יהיה. כל אחת בוחרת את שלה. אבל את יקרה, בבקשה מצאי טיפול זאת תקופה ארוכה מידיי בשביל להשאר לבד..איתך יקרה.

מתוקה ואהובה שאת אין עליך שום אשמה ממש לא!! כנראה שכך דברים היו צרכים להפטר.. לא חושבת שהמקום עומד לפני פירוק...אולי רק הפוגה זמנית.. וכדי שבאמת הסדר חחזור על כנו צריך רק להכנס לשתף ולהיות...כמובן שכל אחת לפי יכולתה כואב לי לשמוע כמה את סובלת מותר לך להרגיש מה שמרגיש לך ומותר לך גם לכעוס את לא רובוטית אהובה שאת ואת נהדרת בכל מישור שאני מכירה כאן כייף לקרא אותך וכייף בכלל כשאת כאן אוהבת אותך חטולית

הי שירה, תנועה ושינוי - זה דבר טוב. מפחיד - אבל טוב. הקבוצה והפרטים בה - משתנים. חלק מהשינוי קשור אולי למעין חוויית אבל על מה שלא יכול להיות אבל היינו רוצים שיהיה. איני יודע להגיד האם אנו כקבוצה מיצינו את תפקידנו, זה עדיין מוקדם מדי. ואם כן - זה גם בסדר. הדבר החשוב (כמוש כתבו לך) הוא לשמור על עצמך. אודי

שלום רב לד"ר ליכטנשטיין. אני סובל מתסמונת המעי הרגיש, והדבר שבגללו אני מאובחן כך זה בגלל כאבי בטן חזקים במשך כל היום, ללא הפסקה, שפוגעים לי בתפקוד באופן מוחלט. הכאבים שלי מתחלקים לשניים- חלק מהיום כאבי בטן חזקים וחלק מהיום כאבי בטן חזקים מאוד. אני לוקח זיפרקסה כבר שבועיים כדי לראות אם התרופה הזאת תעזור בהפחתה של הכאבים. בחלק הזה של היום שבו כאבי בטן הם חזקים מאוד, זה מלווה בהרבה גזים עם ריח מאוד לא טוב, וכשגז משתחרר (סליחה על התיאורים) יש הקלה רגעית הכאב, ואז שוב הכאב חוזר להיות כאב חזק. ואז שוב לאחר כמה דקות שוב גז משתחרר, ואז שוב הקלה רגעית וחוזר חלילה. אני מרגיש שבחלק הזה של היום שבו כאבי הבטן הם חזקים מאוד, זה בגלל הגזים הכלואים במעיים שגורמים לכאבים החזקים האלה. כל המאכלים שגורמים לגזים הורדתי מהתפריט, ואני בכלל לא צורך אותם. עשיתי כבר אולטראסאונד בטן גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה וכל הבדיקות שעושים על מנת לאבחן שמדובר במעי רגיש. ואני כלל לא צורך מאכלי חלב. מה אפשר לעשות בנוגע למצב הזה? למה הגזים האלו נשארים כלואים במעי ולא יוצאים כולם כמו שצריך? האם יש בדיקות נוספות לאבחנה? או תרופות שיכולות לשחרר את הגזים כמו שצריך להיות וכמו אצל אדם בריא ללא מעי רגיש, או תרופות שיפחיתו את כמות הגזים? תודה רבה רבה, וחג שמח

אורי שלום, מה אפשר לעשות בנוגע למצב הזה? -- כדורים טבעיים (כדורי מנטה) בשם colpermin למה הגזים האלו נשארים כלואים במעי ולא יוצאים כולם כמו שצריך? -- לרוב, אין לחולי תסמונת מעי רגיז יותר גזים מבאדם בריא, אך הם מפריעים לו הרבה יותר... לא כמות הגזים אשמה אלה רגישות המטופל... האם יש בדיקות נוספות לאבחנה? -- תבחין נשיפה לבירור תת-ספיגה של סוכרים: לקטוז, פרוטקוז, קסילוז (הנקרא גם SIBO) -- בדיקת דם למחלת צליאק או תרופות שיכולות לשחרר את הגזים כמו שצריך להיות וכמו אצל אדם בריא ללא מעי רגיש, או תרופות שיפחיתו את כמות הגזים? colpermin מרפא שריר חלק של מעי דק ומפחית את המתח שהגזים גורמים פחם פעיל סופך גזים. לא יעיל במיוחד אך בהחלט ניתן לנסות פרו-ביוטיקה עוזרת לחלק מהמטופלים אם אין הטבה עם כל הנ"ל - לפנות למרפאת תסמונת מעי רגיז באחד המרכזים הגדולים (בבילינסון זאת מרפאה של דר' רם דיקמן) מועדים לשמחה, לב ליכטנשטיין

אני תוהה..לא חושבת שמיצינו את הקבוצה..אבל אתה אומר שזה בסדר..טוב. בסדר. תסלחו לי כלם וגם אתה אודי שאהבת שיש המון סבך של עצים ותקשורת..זה טוב. נכון שנעזרים זה בזה...אך רוצה לומר שלי תמיד התאים טיפול יחידי ולא קבוצה. אני סקוקה למשהו אחר...להכלה ותקשורת של אחד על אחד. כי בחיי האמיתיים אין לי חברה קרובה שאפשג לסמוך...לצערי קרה משהו עם חברה ממש לא מזמן ועצוב לי על כך..לא אפרט ולא משנה. אבל בקבוצה תמיד הסתדרתי,הייתי חייבת להיות זו שזוכרים אותה.הפטפטנית שלכל דבר יש לה מה להגיד....כשיש קבוצה חדשה אני תמיד שם הראשונה לדבר במקום שהשאר מגששים ומחכים...אבל ברגע שמתחילות להווצר תתי קבוצות אני הולכת לאיבוד ולא מוצאת חברה קרובה..אולי גם מתרחקת..לא נותנת לחברות לקרות. חבל שכך. לא יודעת אם סה מורגש או יכול להיות מורגש בפורום שכזה...אבל רוצה לומר שפה קרה לי משהו אחר חדש. התקרבתי אל הבנות, רציתי להכיר יותר....ועכשיו כשהן הולכות עצוב לי על כך. אף פעם לא הרגשתי שייכת לקבוצה כמו פה...משהו אחר, מקרב יותר...למרות הוירטואלי. רציתי כן להתקרב...מוזר. אבל תרם לי להיות חלק מ...והנה החלק הזה מיצה את עצמו?? האם זה אומר שעליי לפנות את מקומי כי הקבוצה מתפרקת??? גם במבי הולכת עם סוריקטה וגם אביב הולכת...והשאר כבר מזמן הלכו....ולי אין שום כוונה ואף פעם לא הייתה לי בלתפוס חלק מהקבוצה. זה פשוט קרה....יאללה..האם עליי גם ללכת??? לא יודעת..מרגישה שרצית אודי קבוצה וקבלת. ואני? שלא רציתי קבוצה ממש בסופו של דבר הרווחתי גם אני. ועכשיו?? לאן הלאה?? לא יודעת..תוהה..שיהיה חג שמח. מקווה שאספיק לקרוא לפני החג. ואם לא יהיה בראשון.. תודה על מקום שאפשר לי התפתחות בקבוצה...תודה אודי.

מיכלי עצוב כל כך.. אולי בכל זאת אפשר להיות "ביחד"? אפילו את ואני??

מיכלי מאמי את לגמרי טועה בכלל אין צורך שתפני את מקומך ...להפך... את לא תופסת מקום של אף אחד !! אם כל אחד יחשוב כך באמת לא ישאר שום דבר מהפורום נכון שבנות עוזבות וכל אחת עם הסיבות שלה אבל לא אומר שהכל נגמר עצוב,שזה המצב גם אני לא שמחה... ואולי גם בי יש אשמה...? אוהבת חטולית

ינשוף וחטולית יקרות...לא יודעת. מרגישה שרוצים שנתפרק. גם אודי כנראה בעד. חבל

איזה כייף לראות אותך כאן שמחה שלא נעלמת בגלל כל מה שקרה כאן את חשובה לי מתוקה וגם מיכלי חשובה לי אוהבת אתכן חטולית

רגשת אותי חטולית את חשובה לי גם כן

הי מיכל, זו הייתה קבוצה מהרגע הראשון, פשוט ברמות התפתחות ראשוניות יותר (פורום כמו זה הוא קבוצה, לא יעזור...). אני שמח לקרוא שיכלת להיעזר ולהרגיש חלק. לשאלתך - בקבוצה כגון זו יש כל הזמן עזיבות, רובן שקטות. יש גם חזרות. יש גם מתחזים. ולעתים, למרות המסכות, מתאפשרת כנות שאחרת לא הייתה מתאפשרת. כרגע מתחולל שינוי כי יש הכרזות על עזיבה. איני יודע כיצד הקבוצה תגיב לדבר. קבוצה חזקה וטובה תצליח לקום ולהתקדם ויש גם סיכוי שלא. ימים יגידו. לו היית שואלת אותי - הייתי אומר להמתין ולראות... אודי

פורומים בנושא רגשות אשם
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
ד"ר מאיר נעמן ישיב על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לדרכי התמודדות עם מצ...