קלונאזפאם: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

התמכרות לתרופות מרשם

התמסטלות באופן חוקי מתרופות הפכה לתופעה נרחבת, כשריטלין זה הטרנד העכשווי. רק לאחרונה מת הית לדג'ר מקוקטייל מגו?ון של תרופות. פרק מהספר "כולנו מכורים" שלומית החליטה להפסיק ליטול כדורים, תוך התייעצות עם האנשים הקרובים אליה, שמלווים אותה בשנים האחרונות עם בעיות החרדה שלה. במשך שנים נטלה שלומית מינים רבים של תרופות, אך ללא הועיל. שלומית הגיעה למצב של ייאוש מוחלט מהתרופות הפסיכיאטריות הניחתות עליה, שנדמה כי כל אחת מהן רק מוסיפה תופעות-לוואי ושאר נזקים. רופאיה אינם תומכים בהפסקת הטיפול התרופתי, אך אין להם כל מענה למצבה ההולך ומתדרדר. מצד אחד, שלומית אינה מוכנה להמשיך ליטול תרופות נוגדות דיכאון, אך מצד אחר, היא אינה מסוגלת להתמודד עם התקפי החרדה לבדה. כעת היא אפילו צורכת סוגים רבים יותר של כדורי הרגעה ובכמויות גדולות יותר, ובלי כדורי ההרגעה היא אינה מתפקדת כלל. כאשר היא נוטלת אותם, היא מרגישה מדוכאת, עצובה, חלשה ועייפה. איך לעזור לה...
ללמוד עוד על קלונאזפאם
התמכרות לתרופות מרשם-תמונה

התמסטלות באופן חוקי מתרופות הפכה לתופעה נרחבת, כשריטלין זה...

מאת: פנחס דנון...
31/07/2011
בעיות השינה ואוטיזם: כל הפתרונות-תמונה

בעיות שינה מופיעות אצל ילדים אוטיסטים בשכיחות של 44%-83%,...

מאת: פרופ'...
10/01/2013
חדש בדוקטורס: פורום חרדה חברתית-תמונה

אנשים הסובלים מחרדה חברתית לא פונים לטיפול עקב חוסר מודעות...

מאת: ד"ר יוליאן...
10/12/2007
חרדה: טיפול ברפואה משלימה-תמונה

חרדה היא המגיפה של המאה 21. רגע לפני נטילת תרופות...

מאת: טלי שחרית
07/07/2016
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לקלונאזפאם?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

קלונאזפאם: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב, אני מאובחנת כסובלת ממאניה דיפרסיה,דיכאון ופיברומיאלגיה. מזה כשנה הופיעה אצלי תסמונת פיברומיאלגיה ומאז חלו שינויים בקליטה,בהבנה,שכחה ,בעיה בכושר ביטוי, עיבוד נתונים ועוד....עזבתי עבודה לאחרונה עקב כך. בנוסף היתה לי תשישות נוראית אבל היא עברה כנראה מהנורטילין. לפני כן הייתי בדיכאון עמיד ורק הלמיקטל 200 מג' עזר ואז הופיעה לי התסמונת. הדיכאון חזר לכך קיבלתי בנוסף סימבלתה 30 מג' כדי שגם יעזור לכאבי השרירים. לא היה שינוי נפשי,אך זה עזר מעט לכאבים.(אני עמידה לSSRI SNRI) הרופא החליף לי את הסימבלתה לפני כחודשיים בנורטילין 50 מ' שזה הוציא אותי מהדיכאון ממש בהצלחה,רק שאני מאוד סובלת מתופעות הלוואי.אך הוא לא מטפל בכאבי השרירים כפי שאמור לעשות. אני גם נוטלת 0.75 מג' קלונקס בלילה לבעיות שינה קשות ולחרדה ואני ישנה היום לפחות 5 שעות ברוך ה'.(אולי הנורטילין עזר לכך) אני לא יודעת מאין הבעיה של תפקוד לקוי של המוח והקוגנטיביות. אני לא קולטת,לא שמה לב למה אני עושה,לא מבינה,עושה טעויות כתיב,לא מצליחה להתבטא,נתקעת במשפטים ולא זוכרת מילים ועוד..עשיתי תאונה מחוסר ריכוז,שוכחת לסגור דלתות אפילו ילדה בת 5 ניצחה אותי בדמקה. אני בטוחה שיש קשר להפיברו' ,כמו כן חשוב לי לציין דר' שבמשך 7 שנים עם דכאונות וחרדות קשים לא היתה לי בעיה קוגנטיבית כלל, תמיד הייתי שנונה וחדה. הרופא שלל דימנציה. (אולי תרופות לסכיזופרניה יכולות לעזור) אני מקווה שזה לא לצמיתות,אני במבוי סתום. האם יש סיכוי/עילה לקבל נכות מביטוח לאומי? אני מאוד רוצה לעבוד אבל הבעיות הקוגנטיביות פשוט פוגעות לי בחיים ובתפקוד.

שלום רב, בהחלט יתכן שאפשר לקבל נכות בגין זה. הייתי עם זאת שוקל לפנות באמצעות עורך דין או גוף כמו המרכז למימוש זכויות רפואיות. בברכה, ד"ר אילן טל www.medical-opinion.co.il

שלום דר אורן . בעלי אובחן כחולה פרקינסון לפני 6 שבועות . מטופל בסיפרול ואזילקט. ולוריבן ובונדורמין לשינה . פיתח תופעות לוואי קשות של דופק מואץ וחולשה עד כמעט עילפון . הוחלט להפסיק אזילקט ולתת קלונקס. עד איזה מינון אפשר? מה לעשות בהתקפים ? תודה רבה לך

שלום רב. מאחר והטיפול במחלת פרקינסון הוא אינדיוידואלי ויש להתאים את הטיפול באופו אישי לכל מטופל מומלץ שתפנו לנוירולוג המטפל שימליץ על הטיפול במתאים

בשבוע שעבר מיום רביעי עד אתמול בבוקר הרגשתי תופעות של התקף חרדה לאורך כול שעות היום. בימים ראשון ושני בשבוע שעבר נטלתי 0.25 מ"ג קלונקס במקביל ל-100 מ"ג סרטרליין, כאשר התחלתי במינון זה ביום רביעי לפני כשבועיים. לפני חודש כאשר התחלתי טיפול בסרטרליין, נטלתי 0.5 מ"ג קלונקס במשך שבועיים וחצי, ולאחר מכן כאמור הפחתתי על דעת עצמי ל-0.25 מ"ג. בעקבות התחושות הקשות מאוד שהרגשתי מיום רביעי שעבר עד ראשון בבוקר (לדעתי כתוצאה מהפסקת נטילת הקלונקס), הלכתי לרופאת המשפחה ושיתפתי אותה בדבר. היא יעצה לי ליטול 0.5 מ"ג קלונקס פעמיים ביום ולאחר מכן להפסיק בהדרגה. כמו כן ביקשתי ממנה הפניה לפסיכיאטרית המטפלת בי כדי שתקבל אותי לפני התור אצלה שנקבע בעוד שבועיים. בניגוד לעצת רופאת המשפחה, הפסיכיאטרית הורתה לי להפסיק את נטילת הקלונקס בבת אחת במינון של 1 מ"ג ליום, ביום שבו אתחיל ליטול סרטרליין במינון של 200 מ"ג ליום (בעוד כשבוע וחצי). יש לי רצון להפסיק את נטילת הקלונקס כי הבנתי ששימוש ממושך בה אינו מומלץ וככול שנוטלים אותה לפרק זמן ממושך יותר, יש צורך להעלות במינון. אבל אני לא יודע למי כדאי להקשיב, לרופאת המשפחה שאמרה לנסות להפסיק בהדרגה, או לפסיכיאטרית שאמרה להפסיק לגמרי את הנטילה של 0.5 מ"ג פעמיים ביום. יש לי תור אצל הפסיכיאטרית בעוד שבועיים, אבל רציתי לשאול ליתר ביטחון גם את רופאת המשפחה האם זה בסדר שאסמוך על דברי הפסיכיאטרית, אבל אין תורים קרובים אליה, רק בעוד שבועיים ובדיוק באותו יום שאני מוזמן לפסיכיאטרית. מה לעשות? אני מבולבל וחושש מאוד וקשה לי לקבל החלטה.

מתקן חלק מהמשפט הראשון: בשבוע שעבר מיום רביעי עד יום ראשון בבוקר (קודם לכן נכתב "אתמול בבוקר").

ביום שלישי הצלחתי להיכנס ללא תור לרופאת משפחה והיא אמרה לי שכדאי לפעול ע"פ הוראת הפסיכיאטרית. אולם אני עדיין לא רגוע וחושב שאם אעשה כן התופעות הנוראיות שחשתי בסוף השבוע שעבר יחזרו (תסמינים של התקף חרדה לאורך כול היום המתבאים בדופק מואץ, בחילה, חוסר תיאבון, הרגשה שהדם לא זורם בצורה תקינה לכול חלקי הגוף, צמרמורת, רעד, בלבול, ערפול הכרה), מה שאומר שפיתחתי תלות בקלונקס, מצב שמפחיד אותי מאוד. האם זה בסדר להפסיק את נטילת הקלונקס במינון של 0.5 מ"ג פעמיים ביום בבת אחת לאחר נטילה של יותר מחדש? אציין שמיום רביעי העליתי את מינון הסרטרליין ל-150 מ"ג כמובן ע"פ הוראת הפסיכיאטרית, ומיום שישי הבא אמור להעלות ל-200 מ"ג וכאמור להפסיק לחלוטין את נטילת הקלונקס ולא בהדרגה. אני יודע שעליי להיצמד להנחיית הפסיכיאטרית אך הנושא מטריד אותי מאוד, גם כך אני אדם אובססיבי ופרפקציוניסט מטבעי המאובחן ב-OCD. בנוסף הפסיכיאטרית תתעצבן עליי ולא תהיה מוכנה לטפל בי אם לא אפעל ע"פ הנחייתה, היא גם דאגה לשדר לי זאת. בפגישה האחרונה איתה היא ממש התעצבנה עליי ונראה היה שהתייאשה מהניסיון לאזן אותי ואיבדה את סבלנותה כלפיי. עם זאת אינני מעוניין להכניס עצמי לטלטלה נוספת ולעבור לפסיכיאטר/ית אחר/ת, כי אני מטופל שלה כבר קרוב ל-7 שנים. אני נמצא ממש במלכוד ומבולבל ברמות מטורפות בעניין כול סוגיית השינויים התרופתיים הלא מעטים שאני עובר כבר חצי שנה. לא מצליח לראות את הסוף וחושש שאהיה שפן ניסיונות של תרופות לעוד הרבה זמן, עד שאמצא את הטיפול המתאים אם בכלל.

סליחה על ריבוי ההודעות והשאלות... עקב התחושות המוזרות והמפחידות מאוד שעברתי בסופ"ש שעבר כתוצאה מהפסקת נטילה מוחלטת של קלונקס 0.5 במשך שבועיים וחצי ויומיים נוספים של נטילת 0.25, חשבתי שיהיה נכון לבנות תוכנית גמילה איטית ומבוקרת. בעוד כשבוע אני אמור להעלות את מינון הסרטרליין ל-200 מ"ג שלפי דברי הפסיכיאטרית זהו המינון הטיפולי והמקובל במצבי (דיכאון, OCD), וחשבתי שמיום זה אחל להפחית את מינון הקלונקס שנוטל מיום ראשון האחרון (0.5 בבוקר ו-0.5 בבוקר) ברבע כדור ולהמשיך כך כול שבועיים, דהיינו כול שבועיים להפחית ברבע כדור עד להפסקה מוחלטת של נטילתו (לפי החישוב שלי התהליך עשוי להימשך כשלושה וחצי חודשים). אני חושב שזה רעיון טוב, למרות שזה תהליך ממושך שמצריך הרבה תשומת לב וזהירות. מה דעתך בעניין? אם אעשה כן אצליח באופן סופי להיגמל מקלונקס? האם כדאי לשתף את הפסיכיאטרית בתהליך? או שעדיף שאגיד לה ש"הפסקתי בבת אחת כפי שהצעת לי כשהגעתי ל-200 סרטרליין"? למרות שאינני בעל מקצוע אלא רק מטופל, אני חושב שהרעיון שלי יהיה הרבה הגיוני ובטוח. בזמן האחרון אני מתעמק בנושא הבנזודיאזפינים ועד כמה הם עלולים להיות מסוכנים בשימוש ארוך טווח של יותר משבועיים. אני בשום אופן לא רוצה להיות מכור לשום כדור מהסוג הזה אחרי מה שחוויתי בסופ"ש שעבר. ולכן קיבלתי את ההחלטה להפסיק בהדרגתיות, כול שבועיים ברבע כדור. אשמח לחוות דעתך המלומדת, ויותר מכך אשמח שתאשר לי להתחיל בתוכנית הגמילה ושתהיה עבורי נכונה ומתאימה.

החלטתי שיהיה נכון יותר להפחית בחצי כדור כול שבוע, עד להפסקה מלאה. זו תהיה הדרגתיות מתאימה ובטוחה לדעתך? כי להפחית כול שבועיים ברבע כדור זה נראה לי יותר מדי מוגזם וכמובן שזה ייארך זמן רב יותר ואין לי כבר סבלנות, רוצה להפסיק כמובן בהדרגתיות אך גם לא בהדרגתיות "צולעת" מדי.

שלום לך כדאי להגמל עם ליווי רפואי. ככלל כדאי לרדת במדרגות של רבע מיליגרם קלונקס כל שבועיים. בהצלחה- זה חשוב להגמל מקלונקס!

ראה למטה

ראה למטה!

למטה

לפני חודשיים השתחררתי מאשפוז של חודש וחצי לאחר ניסיון אובדני ודיכאון קשה... קיבלתי מיקס של כדורים וחשבתי שהגעתי לאיזשהו איזון. במהלך החודשיים האלו היו ימים טובים ויפים קשים עד קשים מאד, היו לי מחשבות אובדניות אבל מה שמנע אותי מלעשות משהו זה הילדים. החשש שהם יאבדו את האמון בי אחרי שאיעלם להם שוב. (הם בגילאי יסודי) כל הזמן דחקתי את המחשבות. ואמרתי לעצמי שאנסה לסחוב עד הקיץ ואז כשהם יהיו בחופש אשלח אותם לאבא שלהם ואאשפז את עצמי. ככה הם פחות ירגישו את זה. זה היה סוג של לדחות את הקץ ... אבל עכשיו אני כבר לא יודעת אם אשרוד עד הקיץ. ומצד שני אולי זה 'רק' הקושי של החג וזה יעבור? אבל עדיין..אני על קוקטייל שלם, רק העלו לי מינונים אחרי האשפוז ואני לא חושבת שאני אמורה להרגיש ככה :-( מיואשת חסרת תקווה עם רצון למות ומחשבות אולי אובדניות. מרגישה שאני לא מסוגלת להכיל את עצמי, תוהה מה בכלל יעזור לי אשפוז והתשובה היא שזה רק בשביל שמישהו 'יחזיק' אותי לפני שאני יעשה שטויות. ואולי יעקוב שוב אחרי הכדורים. לא נשמע לי שאני אמורה להרגיש ככה עם כל זה. מוזר לי שעם כל מה שאני לוקחת עדיין יש לי מחשבות כאלו והם רק הולכות ומתגברות במקום להיעלם... האמת שאני לא ככ יודעת מה השאלה שלי. אולי חוו'ד האם המצב תקין ורק לחכות קצת שיעבור, או לא תקין וצריך לשנות או באמת לחזור לאשפוז...

השתחררתי עם הבחנה של דכאון והפרעת אישיות (היו לבטים בין זה לבין הפרעה ביפולארית) לוקחת ויפקס, קלונקס, סרקוול, ולמיקטל (לוריוון בsos לאחרונה כל יומיים כמעט) ויש לי גם בונדורמין שלשמחתי אני לא מרגישה צורך ולא משתמשת

שלום רב שילוב התרופו שאת לוקחת הינו יעיל ומקובל , בריאות שלמה

שלום רב התרופות יעזרו , אם את יכולה להיות אולי בהתאם למצבך בטיפול פסכאטרי יומי שווה לבדק את האופציה הזו כי אז ראת יוצאת הבייתה כל יום , כמובן זה תלוי אם אין מחשבות אבדן .

תודה. האם זה תקין שיש כאלו מחשבות למרות הטיפול התרופתי ופשוט צריך ללמוד להתמודד, או שזה משהו שדורש התייחסות וטיפול ואולי שינוי של התרופות?

אלו מחשבות כפייתיות . הטיפול התרופתי יעזור

עניתי כבר

שלום רב כמובן עליך להתייעץ עם הרופא שלך לגבי חזרה לאשפוז , לחילופין תן עוד צאנס לכדורים תודה

פורומים בנושא קלונאזפאם
פורום תרופות ורוקחות - תמיכה
פורום תמיכה הדדית ודיון על תרופות ועל מידע רפואי/תרופתי. הגולשים מוזמנים...
פורום תרומת תרופות לנזקקים - בשיתוף עם עמותת "חברים לרפואה"
במסגרת הפורום יוכלו הגולשים שזקוקים לתרופות להתייעץ כיצד להגיע לאלו שיכו...
פורום שיקום נשימתי
ד"ר דיצה גרוס תסביר לגולשים כיצד ניתן להקל על בעיות המשפיעות על קושי נשימתי