אלימות מילולית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

החיים לצד בן זוג פאסיבי-אגרסיבי

הרצח של דיאנה רז זעזע את כולנו, גם ניסיון הרצח של שירה איסקוב הותיר בנו צלקת של אלימות קשה. על אף שבדרך כלל אינו מתבטא באקטים של אלימות פיזית, דפוס התקשורת הפאסיבי-אגרסיבי הוא אלים ותוקפני. כיצד נראים החיים לצד בן זוג פאסיבי-אגרסיבי, איך ניתן לזהות את הדפוס בשלבי היכרות ראשונים וכיצד מומלץ לנהוג מולו? מיכל סלע ז״ל, זמזם מחאמיד ז״ל, מאיה וישניאק ז״ל, מריה טל ז״ל, טטיאנה חייקין ז״ל, מאסטוול אלאזה ז״ל, מירוות דסוקי ז״ל, נבין אלעמרני ז״ל, נסרין עבד אל חדיד גבארה ז״ל, ילנה יצחקבייב ז״ל , שאדיה אבו סריחאן ז״ל, אמינה פרחאת יסין ז״ל, זינב מחאמיד ז״ל, נאגללה אל עמורי ז״ל, ויויאן קמינסקי ז״ל, דיאנה אבו קטיבאן ז״ל, סוואן ותד ז״ל, אסתר אהרונוביץ ז״ל, חנין אל עביד ז״ל, נגאח מנסור ז״ל, דיאנה רז ז״ל. עד מתי? התנהגות פאסיבית-אגרסיבית עלולה מאוד לתעתע. במקרים רבים, האדם הסובל ממנה ייראה כאדם מקסים, נוח ומלא בנתינה, אך החיים לצידו עלולים להפוך לחוויה תוקפנית ואלימה, בעיקר מבחינה נפשית. בשל חמקמקות התופעה, השיח על אלימות נגד נשים כמעט ולא נוגע בה, אך על אף שברוב מערכות היחסים עם גבר...
ללמוד עוד על אלימות מילולית
הצבת גבולות לילדים: מהי הדרך הנכונה?-תמונה

הורות בעידן הטכנולוגי כרוכה באתגרים רבים. כיצד ניתן לבסס...

מאת: ד"ר איתי זיו...
22/10/2018
טיפול זוגי: לא לחכות למשבר-תמונה

בניגוד לתדמית הרווחת, טיפול זוגי איננו מיועד רק לשיקום...

מאת: חמדה גיורא
01/08/2017
יחסים: אלימות נגד נשים-תמונה

אלימות נגד נשים היא תופעה נפוצה הפוגעת גם בילדים הגדלים...

מאת: יפעת נחמני...
22/11/2011
כאבי גב חדים מפלחים ושורפים-תמונה

קיבלתי מכה חזקה בצד בגב התחתון בכדורגל. מה עושים?

מאת: מערכת zap...
07/01/2015
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לאלימות מילולית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

אלימות מילולית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

היי דוקטור, האם אפשר לקחת אוגמנטין ונרוסין באותו זמן, לאחי הגדול שסובל מכאבי שיניים איומים תודה מראש נטאלי

שלום לכולם. שנים שלא הייתי כאן, קפצתי וראיתי.... שינויים. והם נראים לי לטובה, כי מה שהיה אולי היה טוב לכמה, אבל לאחרים זה לא היה טוב, אז נמתין ונראה.

היי... כן... נכון. חבל שזו ההרגשה, שתופסים מקום לאחרים ואין מקום לכלם.את תמיד יכולה לכתוב גם אם יש קבועות... יש לי הרגשה שאודי בעד שינוי שכזה. סבבה. ...חבל. ביי. מ.

לא הפריע לי חוסר מנהיגות, או חוסר מוחצנות, אולי כי אני לא סובלת חסכים וחסרים בדברים אלו, היו דברים אחרים שהפריעו לי בפורום, ואולי אפשר לקחת מקום שכזה עם מנחה כל כך מוצלח, למקומות אחרים,

שלום מנדיי וברוכה הבאה, בהחלט. נמתין ונראה... ובינתיים - איך היית רוצה שהמקום הזה יהיה בעבורך? אודי

היי אודי, מקווה ששלומך בטוב, והתקדמת בשנים? (לא זוכרת כמה זמן) שלא הייתי כאן. איזה צורה של פורום היה עושה לי טוב להיכנס ולכתוב ולמצא בו מעת לעת מפלט מכל השאון הפנימי והחיצוני? אז לפני שאומר מה יעשה לי טוב, אומר לך כמה דברים שעשו לי לא טוב להיות כאן. בגדול - 1. סתימת פיות = עדריות, פןליטקל קורקט על פי החלטה של כותבות מסוימות, סוג של אלימות מילולית ממש אם אתה לא בדיוק מנסה לרַצות טעמן של כותבות. 2. הפיכת המקום למרכז לדיונים על מטפלים - היינו, כאילו והטיפול הוא העיקר והבעיה היא המשנית, כאשר הטיפול הופך להיות חדר כושר והיחסים והקשרים עם המטפל מאפילים על הבעיות הפסיכולוגיות שמלכתחילה שלחו אותנו לטיפול. ואז זה לא פורום פסיכולוגיה, אלא פורום על החוויות שלכם ועל קשרים שלך עם מטפלים. 3. תת רמה של חלק מהכותבות. ולפני שסוקלים אותי אסביר - כאשר בן אדם מדבר על קושי מסוים, על בעיה, על רגש שלילי או חיובי או כל דבר מהסוג הזה, כל כתיבה היא לגיטימית, אין כאן בכלל עניין של רמה, אלא של מראָה, והכל בסדר. כל תיאור הוא במקום. אבל כאשר הפורום הופך למקום שיש מי שרוצה למצא בו במה לעניינים שכלל לא שייכים לנושא או לאמור לנ"ל, ולהציף את המקום בזה, או במחשבה שכמות יוצרת איכות, באיזה שהוא מקום משקל הכמות הזו מוריד את הפורום למטה. 4. תאורים של 'אבחונים' פסיכיאטרים מסוימים עם הגדרות ברורות מאד, אשר חלק מהכותבים מחליטים לנכס לעצמם, כאשר כל הכתיבה שלהם זועקת את ההפך, ואף אחד כמובן לא יעיז להתעמת אתם על האמור, כי הרי כל מה שנדרש ממך זה להנהן, ולחזק, ולתת מילים של ווישי וושי, היו עוד כמה דברים, אבל על 'התפתח' אני חושבת שאסתפק בזה.

הי מנדיי, תודה על הדברים. הייתי רוצה להאמין שזה לגיטימי לדבר ולדון על זה גם בזמן אמת. עכשיו, אחרי המה-לא, מה כן? אודי

שלום, כרגע בן 27. באיזור גיל 20 חוויתי את התקף החרדה הקשה הראשון שלי, בערך כל חיי הייתי בדכאון בעצימות נמוכה יחסית, אך מאחר ואני בחור חברותי והייתי 'מוקף' הוא לא תמיד יצא החוצה. אחרי התקף החרדה הראשון באו עוד כמה עשרות, לאחר מכן פניתי לפסיכיאטרית שרשמה לי ציפרלקס (ולוריוון למקרי עזרה ראשונה). השתמשתי בציפרלקס כשנתיים ובעקבות כך שלא אבדו לגמרי החרדות והשמנת יתר חיפשתי כדור אחר, חזרתי אליה והמליצה לי על ויפאקס XR במינון מקסימלי של 150 (הגענו לשם בהדרגה במשך כמה חודשים), פחות או יותר הרגשתי בסדר, גם הוא הרגיש מעורר תיאבון (או יותר נכון אין תחושת שובע), בין היתר: הזעת יתר, חלומות הזויים בלילה והגרוע מכל שלאחר שנים איתו הרגשתי פשוט זומבי בחלק נכבד מהזמן. כאילו שהעולם חולף ליידי. עד שהייתי לוקח לוריוון והכל נפתח, רגשות התפרצו ופשוט הרגשתי חי בכל זמן שלקחתי כדור אחד של לוריוון, עם כמה שההרגשה ממכרת, ניסיתי להמנע משימוש בלוריוון כמה שיותר, שמתי לב שהגוף מתרגל מהר מאוד למינון. בכל אופן, לאחרונה החלטתי לנסות שוב שינוי בעקבות מצב נפשי קשה שלא משתנה כבר כ5 שנים מאז שאמי נפטרה, פסיכיאטר (אחר מהראשונה שהייתה לי) רשם לי איקסל 50 לחודש ושבועיים ואז אם אין שיפור - 75 לחודש ושבועיים, ואז שוב 100 לחודש ושבועיים - ואז אם אין שיפור להחליף. אז התחלתי. לאחר 30 ימי סבל במינון איקסל 50מג, בהם נעזרתי בכ-3מג לוריוון כל יום, לפחות כדור אופטלגין ולפעמים כדורים נגד בחילות בעקבות התופעות לוואי דל האיקסל - פשוט שיתק אותי, כאבי ראש איומים בחצי הראש השמאלי, בחילות, סחרחורות, חוסר תיאבון, עצבים וחרדות - פשוט ישנתי רוב הזמן, לפני כמה ימים קראתי באינטרנט שאלו יכולות להיות התופעות של האיקסל, ולפעמים דווקא שמעלים מינון יכול להיות שיפור, העלתי ל75מג כנגד ההגיון, ועכשיו, כארבעה ימים ב75מג אין שיפור לטובה כלל. אני פשוט לא חי. מצד אחד אני יודע שתקופות ההסתגלות קשות, ומצד שני אני רוצה להיות בטוח שזה לא הכדור המתאים אז אני חושש להפסיק כי אולי עדיין לא הסתיימה תקופת ההסתגלות. כשרשמתי את כל זה לפסיכיאטר הוא בלא הינד עפעף רשם לי כדור אחר בשם אלטרול במינון 75מג בהדרגה - אך קראתי עליו קצת ברשת וממש לא התלהבתי בלשון המעטה. מה הייתם עושים במקומי? עם מה להמשיך? הרי הבנתי שאין באמת ידע מדויק לאף פסיכיאטר מה יעבוד וזה נורא יקר כל פגישה כזו, אז אני מתייעץ כאן, אני מרגיש כמו חולה בשפעת קשה מאז שהתחלתי עם האיקסל - כמה זמן זו תקופת הסתגלות לבחור במשקל תקין בגיל 27? לאיזה כדור להחליף? תודה רבה. שנה טובה.

תנסה פסיכיאטר בקופה? זה יהיה עדיף!

לפני שבוע נפלתי וקיבלתי מכה חזקה באגן הלכתי היישר לביה"ח, שם עשו לי צילומים, לפי הצילום לא ראו שבר אלא רק מכה יבשה נתנו לי 3 זריקות ושלחו אותי הביתה, יום אחריי ניסתי לזוז ופתאום הרגשתי בירך עיקצוצים חזקים ומאוד שורפים, כאילו וריד נשרף לי הכאב היה ממש עצום ישר פונתי שוב לביה"ח וכך אותו סיפור צילומים זריקה והביתה, זה היום החמישי שאני לא זזה בכלל מהספה כל הכאבים שהיו עברו חוץ מהעיקצוצים האלה כשאני מנסה לקום כל פעם מחדש העיקצוצים מופיעים ומתוך פחד להרגיש שוב אני נוחתת ולא זזה. הכאבים איומים כאילו מותחים ושורפים לי את הירך ואחרי שהכאב עובר הירך חמה מאוד, אני לוקחת בטרן 100 sr, אבל לא עובר לי. זה נורמאלי??!זה הגיוני?! איך אפשר לטפל בזה??

נראה שנפגע אצלך עצב תחושתי אם מדובר על חלק קדמי חיצוני של מחצית עליונה של הירך העצב הנו העצב העורי החיצוני של הירך.

26/01/2013 | 15:26 | מאת: אורלי
מתוך פורום אורתופדיה

נכון בדיוק שם בירך העליונה. אפשר לדעת בבקשה מה הטיפול לזה?!?