הפרעת התפרצות לסירוגין: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

אלצהיימר: מי יטפל במטפל?

רוב חולי האלצהיימר מטופלים בבית, על ידי בני המשפחה. הטיפול גובה מהמטפלים מחיר גופני ונפשי כבד מאוד. הסביבה והממסד הרפואי חייבים לסייע גם להם אלצהיימר היא מחלה המשפיעה לא רק על הסובל ממנה אלא על בני המשפחה המטפלים. הירידה ביכולות הקוגניטיביות של החולה מביאה לכך שההתמודדות היומיומית והרגשית עם מאפייני המחלה היא פעמים רבות מנת חלקם של בני המשפחה, חברים וסביבה קרובה בעוד החולה אינו ער לכל ההשלכות על מצבו. מרבית חולי האלצהיימר בישראל מטופלים בבית. בעול הטיפול נושא בדרך כלל "המטפל העיקרי"- בן- זוג או אחד הילדים. לעתים חולקים בנטל מספר ילדים או נכדים. ברוב המקרים ובמיוחד בשלבים מתקדמים של המחלה, מועסק גם מטפל סיעודי או עובד זר, כאשר נדרשת השגחה במשך כל שעות היממה. הטיפול בחולה אלצהיימר מתבצע במידת האפשר בסביבה המוכרת לו. הדבר מסייע לחולה להתמצא במרחב, מקנה לו תחושת ביטחון ועוזר לשמור על סדר יום קבוע. עבור בני המשפחה המטפלים...
ללמוד עוד על הפרעת התפרצות לסירוגין
הגיל הרך: על שפה ורגישות -תמונה

ילדים מתחת לגיל 3 או ילדים בעלי עיכוב שפתי, מתקשים להביע...

מאת: ד"ר אפשטיין...
26/05/2019
דימוי עצמי נמוך: אפשר לחזק אותו-תמונה

בכל אחד מאתנו קיים קול פנימי ביקורתי, אבל אנשים בעלי דימוי...

מאת: נעמי בר
15/06/2011
קושי בוויסות חושי: מדריך-תמונה

ילדים עם הפרעת ויסות חושי מאופיינים בקושי לווסת את העוצמה...

מאת: אירית...
25/06/2015
דמנציה: כל המידע-תמונה

בעולם שבו תוחלת החיים מתארכת, מספר הסובלים מדמנציה הולך...

מאת: ד"ר קודש ערד
30/04/2018
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להפרעת התפרצות לסירוגין?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

הפרעת התפרצות לסירוגין: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב בני בן שש וחצי עולה לכיתה א ילד מבריק.מפותח מכפי גילו,חברותי ובכלל שמח ומדהים. היום היה אירוע שמלחיץ אותי מאוד .בכללי לעיתים שהוא כועס הוא כועס באופן מוגזם עד שנושם ונרגע.קורה לעיתים רחוקות ובשליטה. היום היינו בבריכה.רב עם אחיו וכעסנו עליו.והוא מאוד נפגע כי טען שאחיו משקר וכולם נגדו.יצא מהמים כועס חזר והיה בצד עד שנרגע. במהלך הכעס(שבו ניסינו לדבר איתו והוא צעק"די עזבי אותי") שמעתי אותו אומר לעצמו בעודו מושך לשנייה את המצוף "אני כל כל כועס שלא איכפת לי לטבוע" הפסיק מיד.איש לא שמע.אני לא אמרתי כלום והוא נרגע. אני כבר שעות בחרדה. מה פשר האמירה?האם הוא בסיכון?מה עלי לעשןת? בנוסף לחרדה הרגילה עלי לציין שבן דודי בן 16 התאבד לפני כשנתיים.תלה את עצמי לאחר התקף זעם קשה(היה לו עוד רקע אבל זה הסיפור הסופי לצערי) ואני מתה מפחד שזה דומה ואני מפספסת משהו.אודה לעזרתכם.

ילדים איננו תחום התמחותי.

שלום. בני בן ה15.5 לוקח תרופת ויואנס 30 מג כבר כ 4 חודשים. תרופה משפיע עליו טוב, עוזרת לו מאוד לתפקד היטב במהלך הלימודים. בעבר הוא קיבל ריטלין שעשה לו תופעות לוואי קשות, היה סגור, חסר חיות ושימחת חיים,בסופו של דבר הפסיק לישון בלילה ופיתח חרדות. עכשיו לכאורה הכל בסדר אבל הילד התחיל לשבור דברים בבית, הכל כאילו בטעות ולא בכוונה, אבל תוך זמן קצר יחסית הוא פשוט הרס כל מיני דברים, מסך מחשב, טלפון,דלת של ארון, שריטות בשולחן עבודה שלו, ועוד, הוא מסביר שהוא כועס, ואז בטעות דופק או טורק קצת חזק מידי. הוא לא ממש מסוגל להודות שזה לא בסדר, נכנס למגננה. אין לא התקפי זעם באופן כללי, הוא לא מרביץ או צועק בבית או בית הספר, אבל כל פעם אנחנו מוצאים עוד דברים הרוסים. יש לי הרגשה שזה קשור לכדור שהגביר לו את הנטיה שהייתה לו קודם, אך הייתה מינורית, היה טורק דלת או משהו בסגנון פעם ב... עכשיו אני פשוט לא יודעת מה לעשות ולא מזהה את הילד. אבל יש לי רצון להפסיק לו את הכדור. למרות שזה עוזר לו מאוד בלימודים. האם יכול להיות שוויואנס גורם להתקפי זעם כאלה? תודה

שלום ויואנס בדומה לריטלין וחומרים ממריצים אחרים יכול לשפר קשב וריכוז,יחד עם זאת להחמיר מצב הרגשי עקב השפעה סטימולטיבית לא ספציפית. יש לפנות לרופא מטפל ולשקול טיפול נוסף תרופתי או פסיכולוגי כדי לשפר מצב רגשי. במידה ומצב לא יישתפר לישקול להפסיק ויואנס ולהחליף לתרופה אחרת בהתאם להמלצה של רופא מטפל בברכה ד"ר חייגרכט

שלום רב, ראשית אציין שיש לנו פגישה עם פסיכולוג ילדים להדרכת הורים בגלל מורכבות הנושא אך עד אז עליי להגיע להחלטה ואשמח מאוד להכוונה. אז קצת רקע: בני בן שנתיים ועשרה חודשים, בן בכור, ילד טוב לב, רגיש מאוד, ורבלי מאוד. שנה ראשונה היה איתי ולאחר מכן היה בטיפול אימי עד גיל שנתיים. יש לציין שבשנה שהיה עם אימי הילד פשוט היה בעננים: היה יום יום בפארקים/ גני חיות/ ים/ שעות יצירה ונהנה מכל יום(לא היה כל קושי להיפרד ממני) יחד עם זאת, הוא היה בלינה משותפת ולא היה נרדם ללא חיבוק ומגע. כאשר הוא הגיע לגיל שנתיים היו 3 מעברים משמעותיים: עברנו דירה לעיר אחרת, נולדה לו אחות והוא נכנס לגן. הכניסה לגן זעזעה אותו, הייתה הסתגלות קשה מנשוא. הילד נכנס לגן עם צוות חם ואוהב אך יחד עם זאת לעניות דעתי לא התייחסו נכון לסיטואציות אליהן הוא נקלע ולילד לא טוב. כפי שציינתי הוא מאוד ורבלי והוא ממש משתף אותי בתחושות שלו: הוא מספר לי שקשה לו, שלא תמיד יש לו עם מי לשחק, שהוא לא רוצה לישון בגן, שהוא מתגעגע מאוד והוא עצוב, שמאוד לא כיף לו בגן.. הוא לא תמיד משתתף בפעילויות כיף שעושים לילדי הגן ולא נעשית איתו עבודה על כך(בעיניי הוא עושה את זה כדי להראות שהוא לא חלק מהם כי מדובר בפעילויות שהוא מאוד אוהב). ולפעמים בימים שהגננות אומרות לי שהיה לו מאוד טוב והוא השתתף אז ההתפרצות מגיעה בבית שם הוא מתפרק. מציינת שלפני כחודש היה אירוע טראומתי עם אחותו שאיבדה הכרה והגיע אמבולנס והדבר משפיע עליו עד היום. בזמן משחק הוא משחק שמגיע אמבולנס, כשהוא חוזר מהגן הוא שואל אותי אם אמבולנס מחכה לנו מתחת לבית.. נכון להיום, הילד עומד לסיים את הגן ועולה לגן עירייה(שם יהיה יום קצר ללא צהרון) מה שקורה כרגע בבית ובגן: הילד עשה קקי מתוך שינה בגן ביום שהלך מאוד נסער הילד עושה פיפי(הוא גמול) בכל מיני מקומות בבית- ברור לי שזו זעקה שלו. יש לו התקפי זעם והתפרצויות בכי בתדירות מאוד גבוהה הדבר הראשון שהוא אומר שהוא קם בבוקר זה: "היום אני הולך לגן?" אם התשובה היא לא(כי יש חופש) הילד מאושר ומחייך ואם התשובה היא כן הוא בוכה מכל ליבו ומבקש ממני בלי סוף שלא אקח אותו. ההתלבטות שלי היא כזו: האם לרשום לקייטנה בגן הנוכחי או לא. כיוןן שמדובר בילד שמאוד צמוד אליי אני מפחדת שהוא יהיה הרבה זמן בחופש יחד איתי(אני בבית עם אחותו) ושחוסר המסגרת תקשה עליו ותחריף את ההתנהגות שלו כי באמת שמיום ליום נעשה יותר ויותר קשה. מצד שני, הילד אומר בכל הזדמנות רע לי ואני חושבת שלתחושתו הוא אומר זאת אך ממשיך ללכת לגן כרגיל ואולי הוא מרגיש שאנחנו לא עוזרים לו ולכן ההתנהגות שלו מקצינה וזמן בבית יתן לו זמן הירגעות והכנה טובה לגן החדש. אשמח לשמוע את דעתך. תודה רבה!

שלום לך, אני אענה לך את מה שלתחושתי נשמע הכי נכון. לא הייתי רושמת אותו לשום מסגרת כרגע. הייתי מתרכזת בלקבל הדרכה הורית שתתמקד בהבנה מעמיקה יותר של צרכיו, של סוג הנוכחות לה הוא זקוק מכם כרגע ובאיך להקל עליו את תהליך ההסתגלות לגן החדש בסיבוב הזה. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

שלום, אני בת 39 ואובחנתי עם הפרעת קשב וריכוז.בנוסף אני סובלת מאי שקט וחרדות. התחלתי שימוש בקונצרטה שעוזרת פלאים לקשב וריכוז אבל גורמת לאי שקט קיצוני נפשי ותנועתי וכן להרגשה שאני "על הקצה" מבחינת התפרצות זעם..קשה לי לסבול את תופעות הלוואי האלו. מה הטיפול המומלץ להפרעת קשב וריכוז בשילוב עם חרדה ואי שקט?

התרופותכן יכולות להחמיר נטייה לחרדה, מומלץ לקבל חוות דעת של רופא פסיכיאטר לגבי המשך טיפולץ אפשרות אחת -טיפול משולב בקונצרטה ותרופה מסוג נוגדי חרדה אפשרות אחלרת קודם לטפל בחרדה ולאחר איזון לשקול טיפול נוסף ההחלטה בידיי של רופא פסיכיאטר