נגישות
נגישות

התקף חרדה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

חרדת טיסה: כל מה שרציתם לדעת

הקיץ בעיצומו ואיתו החופש הגדול ולאחר מכן חגי תשרי – הזמן שבו אלפי אנשים אורזים מזוודה וטסים לחופשה מעבר לים. אבל מה עושים כשרוצים לטוס לחופשה, אך סובלים מחרדת טיסות? מה גורם לאנשים מסוימים לפחד מטיסות עד כדי הימנעות מוחלטת? ומהן הדרכים לטפל בתופעה? למרות העובדה שכיום אנשים טסים בשכיחות הגבוהה ביותר אי פעם, ולמרות הנתונים שמוכיחים כי מטוס הוא כלי תחבורה בטוח, חרדת טיסה היא עדיין אחת מהחרדות הנפוצות ביותר. מנתוני המכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH) עולה כי כ-12.5 אחוז מהאמריקאים (ואחוז דומה של אירופאים), יתמודדו בשלב כזה או אחר עם פוביה כלשהי. 2.5-6.5 אחוזים מהם יסבלו מפוביית טיסה ("אוויופוביה", Aviophobia). כמו כן מספר גדול יותר של אנשים בקרב האוכלוסייה הכללית סובלים מפחד כלשהו מטיסות, שמבחינה רפואית אינו מוגדר כפוביה. רבים מאלו שסובלים מפחד טיסה נוטים להימנע מטיסות, בין אם מטיסות לצורך טיול ובין אם מטיסות לצורכי עבודה -  הימנעות שעשויה לפגוע באיכות החיים בעידן המודרני והגלובלי.   אנשים רבים חוששים לטוס בגלל חוסר השליטה...

סיבות אפשריות ומצבים דומים להתקף חרדה

התקף לב - תמונת המחשה
התקף לב עיסוי רקמות תאילנדי ידוע בכל העולם: ישראלים רבים נחשפו לסגולות שלו במהלך חופשה בתאילנד...
בריאות הנפש - תמונת המחשה
בריאות הנפש חוזרים הביתה מותשים מהעבודה? אין לכם כוח למשפחה ולתחביבים? אתם לא לבד: ארגון הבריאות הע...
הפרעות שינה - תמונת המחשה
הפרעות שינה השינה חשובה לגופנו מסיבות רבות - ויש לה השפעה ניכרת על התפקוד היומיומי ועל בריאותנו. כי...
angina pectoris - תמונת המחשה
angina pectoris תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) נובעת מטרשת עורקים - ועלולה להוות שלב מקדים, לפני התקף לב. מ...
ללמוד עוד על התקף חרדה
נטילת כדורים פסיכיאטריים: מיתוסים - ומציאות-תמונה

החרדה מציפה אתכם? לא מצליחים לקום בבוקר, בעקבות דיכאון קשה?...

מאת: ד"ר יעקב...
12/09/2018
פוביית בית הספר-תמונה

יש ילדים שחוששים ללכת לבית הספר. כדי שההימנעות לא תהפוך...

מאת: רותי...
29/11/2009
חרדת טיסה: כל מה שרציתם לדעת-תמונה

הקיץ בעיצומו ואיתו החופש הגדול ולאחר מכן חגי תשרי – הזמן...

מאת: ד"ר ברבר...
25/06/2019
הפרעות חרדה: איך לחזור לחיים?-תמונה

חוששים להיפגש עם חברים בבית קפה? רוצים להביע את דעתכם...

מאת: ד"ר פטרישה...
08/06/2017
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להתקף חרדה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

התקף חרדה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אני בן 27 משקל 67 גובה 185. מטופל בציפרלקס 20 מג כ5 שנים. בחצי שנה האחרונה הורדתי מינון עד 5 מג. כשהגעתי ל5 מג חוויתי אירוע כטריגר( עקב בעיה רפואית פתאומית נאלצתי לעבור ניתוח אשפוז החלמה ממשוכת). מאז האירוע העלתי שוב פעם בהדרגה ל20 מג. מזה כשבועיים וחצי שלושה אני עם 20 מג. התקפי בכי כמעט ופסקו. התקפי חרדה קורים אחד לכמה ימים, אך תחושה של מחשבות לא שקטות, מתח וחרד ממה שיכול לקרות,כמו ראדר שמעל ראשי המחפש את הסכנה הבאה בכליון עיניים שלא מפסיק לפעול. אני מרגיש שעוצמת התקפי החרדה ירדו אך הם קיימים. החרדה מהנורא מכול כמו אירוע טרור או תאונה או אונס לא פוסקת.החרדה עוברת מאירוע לאירוע. מבעיה רפואית שעלולה לקרות לבעיה ביטחונית. וככה אין סוף. במהלך היום מהרגע שקם יש בי מועקה ורצון רק לצאת החוצה.זה מקשה עלי לתפקד כנורמטיב. האם הציפרלקס שעזר לי במשך 5 שנים יכול להיות שכבר לא עזר?הורדתי מינון כי הרגשתי שאני יכול בלעדיו, אך מסתבר שלא. כמו כן, האם 3 שבועות זה מספיק זמן כדי לדעת אם הוא מועיל? אודה לתשובתך המפורטת.תודה

הייתי ממתין 6 שבועות של טיפול בכדי לענות על שאלתך.

שלום רב אני אם יחידנית לתינוק . בת 34. ילדתי לפני כשבועיים. יש לי עזרה בנתיים. מאז הלידה נמצאת בדיכאון עמוק, התקפי פאניקה ותחושה כי עשיתי טעות חמורה!!... סיפרתי לאחותי על תחושותיי ובעיקר על ההרגשה כי לדעתי עשיתי טעות וגם שטרם התחברתי לתינוק.\חייבת לציין כי אני מטפלת בו רגיל- אוכל, מקלחת וכו'..\ האם ההרגשה כי עשיתי טעות חמורה/ ההרגשה של אי חיבור לתינוק/ ההרגשה כי בא לי שאחרים יטפלו בזמן שאני מתחפרת במיטה בדיכאון הינם שכיחים למצב של דיכאון לאחר לידה? אציין כי התחלתי טיפול תרופתי. תודה

שלום רב, התחושות שאת מתארת כולן חלק מהדיכאון וייתכן מאוד שיחלפו עם טיפול תרופתי. קושי להתחבר לתינוק מאוד אופייני כמו גם התחושה שעשית טעות גדולה. כמובן שייתכנו גם קשיים אובייקטיביים בחודשים הראשונים וחשוב מאוד לקבל המון עזרה ותמיכה מהסביבה לפחות ב3 החודשים הראשונים. במידה ולא יחלפו כדאי להתחיל גם טיפול פסיכולוגי במקביל לתרופות.

בשבוע שעבר מיום רביעי עד אתמול בבוקר הרגשתי תופעות של התקף חרדה לאורך כול שעות היום. בימים ראשון ושני בשבוע שעבר נטלתי 0.25 מ"ג קלונקס במקביל ל-100 מ"ג סרטרליין, כאשר התחלתי במינון זה ביום רביעי לפני כשבועיים. לפני חודש כאשר התחלתי טיפול בסרטרליין, נטלתי 0.5 מ"ג קלונקס במשך שבועיים וחצי, ולאחר מכן כאמור הפחתתי על דעת עצמי ל-0.25 מ"ג. בעקבות התחושות הקשות מאוד שהרגשתי מיום רביעי שעבר עד ראשון בבוקר (לדעתי כתוצאה מהפסקת נטילת הקלונקס), הלכתי לרופאת המשפחה ושיתפתי אותה בדבר. היא יעצה לי ליטול 0.5 מ"ג קלונקס פעמיים ביום ולאחר מכן להפסיק בהדרגה. כמו כן ביקשתי ממנה הפניה לפסיכיאטרית המטפלת בי כדי שתקבל אותי לפני התור אצלה שנקבע בעוד שבועיים. בניגוד לעצת רופאת המשפחה, הפסיכיאטרית הורתה לי להפסיק את נטילת הקלונקס בבת אחת במינון של 1 מ"ג ליום, ביום שבו אתחיל ליטול סרטרליין במינון של 200 מ"ג ליום (בעוד כשבוע וחצי). יש לי רצון להפסיק את נטילת הקלונקס כי הבנתי ששימוש ממושך בה אינו מומלץ וככול שנוטלים אותה לפרק זמן ממושך יותר, יש צורך להעלות במינון. אבל אני לא יודע למי כדאי להקשיב, לרופאת המשפחה שאמרה לנסות להפסיק בהדרגה, או לפסיכיאטרית שאמרה להפסיק לגמרי את הנטילה של 0.5 מ"ג פעמיים ביום. יש לי תור אצל הפסיכיאטרית בעוד שבועיים, אבל רציתי לשאול ליתר ביטחון גם את רופאת המשפחה האם זה בסדר שאסמוך על דברי הפסיכיאטרית, אבל אין תורים קרובים אליה, רק בעוד שבועיים ובדיוק באותו יום שאני מוזמן לפסיכיאטרית. מה לעשות? אני מבולבל וחושש מאוד וקשה לי לקבל החלטה.

מתקן חלק מהמשפט הראשון: בשבוע שעבר מיום רביעי עד יום ראשון בבוקר (קודם לכן נכתב "אתמול בבוקר").

ביום שלישי הצלחתי להיכנס ללא תור לרופאת משפחה והיא אמרה לי שכדאי לפעול ע"פ הוראת הפסיכיאטרית. אולם אני עדיין לא רגוע וחושב שאם אעשה כן התופעות הנוראיות שחשתי בסוף השבוע שעבר יחזרו (תסמינים של התקף חרדה לאורך כול היום המתבאים בדופק מואץ, בחילה, חוסר תיאבון, הרגשה שהדם לא זורם בצורה תקינה לכול חלקי הגוף, צמרמורת, רעד, בלבול, ערפול הכרה), מה שאומר שפיתחתי תלות בקלונקס, מצב שמפחיד אותי מאוד. האם זה בסדר להפסיק את נטילת הקלונקס במינון של 0.5 מ"ג פעמיים ביום בבת אחת לאחר נטילה של יותר מחדש? אציין שמיום רביעי העליתי את מינון הסרטרליין ל-150 מ"ג כמובן ע"פ הוראת הפסיכיאטרית, ומיום שישי הבא אמור להעלות ל-200 מ"ג וכאמור להפסיק לחלוטין את נטילת הקלונקס ולא בהדרגה. אני יודע שעליי להיצמד להנחיית הפסיכיאטרית אך הנושא מטריד אותי מאוד, גם כך אני אדם אובססיבי ופרפקציוניסט מטבעי המאובחן ב-OCD. בנוסף הפסיכיאטרית תתעצבן עליי ולא תהיה מוכנה לטפל בי אם לא אפעל ע"פ הנחייתה, היא גם דאגה לשדר לי זאת. בפגישה האחרונה איתה היא ממש התעצבנה עליי ונראה היה שהתייאשה מהניסיון לאזן אותי ואיבדה את סבלנותה כלפיי. עם זאת אינני מעוניין להכניס עצמי לטלטלה נוספת ולעבור לפסיכיאטר/ית אחר/ת, כי אני מטופל שלה כבר קרוב ל-7 שנים. אני נמצא ממש במלכוד ומבולבל ברמות מטורפות בעניין כול סוגיית השינויים התרופתיים הלא מעטים שאני עובר כבר חצי שנה. לא מצליח לראות את הסוף וחושש שאהיה שפן ניסיונות של תרופות לעוד הרבה זמן, עד שאמצא את הטיפול המתאים אם בכלל.

סליחה על ריבוי ההודעות והשאלות... עקב התחושות המוזרות והמפחידות מאוד שעברתי בסופ"ש שעבר כתוצאה מהפסקת נטילה מוחלטת של קלונקס 0.5 במשך שבועיים וחצי ויומיים נוספים של נטילת 0.25, חשבתי שיהיה נכון לבנות תוכנית גמילה איטית ומבוקרת. בעוד כשבוע אני אמור להעלות את מינון הסרטרליין ל-200 מ"ג שלפי דברי הפסיכיאטרית זהו המינון הטיפולי והמקובל במצבי (דיכאון, OCD), וחשבתי שמיום זה אחל להפחית את מינון הקלונקס שנוטל מיום ראשון האחרון (0.5 בבוקר ו-0.5 בבוקר) ברבע כדור ולהמשיך כך כול שבועיים, דהיינו כול שבועיים להפחית ברבע כדור עד להפסקה מוחלטת של נטילתו (לפי החישוב שלי התהליך עשוי להימשך כשלושה וחצי חודשים). אני חושב שזה רעיון טוב, למרות שזה תהליך ממושך שמצריך הרבה תשומת לב וזהירות. מה דעתך בעניין? אם אעשה כן אצליח באופן סופי להיגמל מקלונקס? האם כדאי לשתף את הפסיכיאטרית בתהליך? או שעדיף שאגיד לה ש"הפסקתי בבת אחת כפי שהצעת לי כשהגעתי ל-200 סרטרליין"? למרות שאינני בעל מקצוע אלא רק מטופל, אני חושב שהרעיון שלי יהיה הרבה הגיוני ובטוח. בזמן האחרון אני מתעמק בנושא הבנזודיאזפינים ועד כמה הם עלולים להיות מסוכנים בשימוש ארוך טווח של יותר משבועיים. אני בשום אופן לא רוצה להיות מכור לשום כדור מהסוג הזה אחרי מה שחוויתי בסופ"ש שעבר. ולכן קיבלתי את ההחלטה להפסיק בהדרגתיות, כול שבועיים ברבע כדור. אשמח לחוות דעתך המלומדת, ויותר מכך אשמח שתאשר לי להתחיל בתוכנית הגמילה ושתהיה עבורי נכונה ומתאימה.

החלטתי שיהיה נכון יותר להפחית בחצי כדור כול שבוע, עד להפסקה מלאה. זו תהיה הדרגתיות מתאימה ובטוחה לדעתך? כי להפחית כול שבועיים ברבע כדור זה נראה לי יותר מדי מוגזם וכמובן שזה ייארך זמן רב יותר ואין לי כבר סבלנות, רוצה להפסיק כמובן בהדרגתיות אך גם לא בהדרגתיות "צולעת" מדי.

שלום לך כדאי להגמל עם ליווי רפואי. ככלל כדאי לרדת במדרגות של רבע מיליגרם קלונקס כל שבועיים. בהצלחה- זה חשוב להגמל מקלונקס!

ראה למטה

ראה למטה!

למטה

שלום אני נער בן 17 ואני סובל כבר שנתיים מחרדות ואבחנו אותי עם OCD חרדות ודיכאון היו לי לא מעט התקפי חרדה ואני אמור להתחיל טיפול בפריזמה עכשיו העניין הוא שאני מפחד לקבל התקף פסיכוטי אני ממש בחרדה כרגע ואני מפחג לקחת פריזמה כי אולי זה יעשה לי התקף פסיכוטי בבקשה ממך האם זה מחשבה טורדנית? האם אפשר פתאום לקבל התקף פסיכוטי?

עניתי לך

פורומים בנושא התקף חרדה
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
ד"ר מאיר נעמן ישיב על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לדרכי התמודדות עם מצ...