פורום טראומה והלם-קרב

שלום דרור !! אני סובל כבר קרוב ל30 שנה מחשיבה כפייתית דיכאון עם שאר ירקות ... כמובן בטיפול תרופתי כיום נמצא במסגרת אישפוז .לצורך איזון תרופתי . מוגדר כסובל מסכיזופרניה ואוסידי מחשבתי בעיקר . רציתי לשאול אותך ...>>אקדים לפני זה שאני חש כמו הלום קרב ובשוק שמאז תחילת המשבר לא עוזב אותי התמונה שהיה למעשה ה"טריגר" שהובילה להתפתחות ההרעות איתם אני סובל . וחי . אנסה להסביר את עצמי ...המשבר החל ממקרה מסוים שבה עשיתי או לא עשיתי מעשה מסוים כאשר אדם אחר ראה רק משוש ורק ל2 שניות וקילל אותי ומאז חשתי כאבים בלב מועקות חזקות ואז התחלתי לחשוב עד שכמו שיצאתי מדעתי . מה שכן אני מאוד הגיוני עם ראש טוב . אשמח לתגובתך ומקווה שהבנת את מצבי . תודה ושבת שלום ומבורך

שלום דרור !1 ראשית תודה על תגובתך .. בניגוד למה שכתבת אני חש שחויתי אז בזמנו טראומה חזקה שלא טופלה בזמן והגעתי למצבי נפש קשים מאוד . אציין שאני מאושפז קרוב לשבועיים >>>הרופא המטפל בי אומר לי שהוא ""לא "" ""רואה" אצלי בעיה אבל אני מאוד סובל . שוב אני רואה את התמןנה שהובילה לטריגר הראשוני עד להיום .. כיצד אתה יכול להסביר לי על כך . תודה רבה לך וערב טוב

שלום רב, בעלי סובל מפוסט טראומה מאז עופרת יצוקה. עם השנים והלחימה בעזה נצברו מספר מקרים נוספים לטראומה. הייתה לו תקופה מאד קשה עוד לפני שהיינו יחד. כיום הוא מתפקד מידי פעם עצבני אך בלילות לא ישן וסובל מחלימה מוגברת והזעת לילה. בלילה האחרון כשהתעוררתי ראיתי אותו מייבש את הסדינים וככשאלתי למעשיו אמר שממש הזיע בלילה וביקש להחליף מצעים מה שנראה לי מעט משונה בבוקר גיליתי שברח לו שתן מחלום בלילה. הוא כמובן התבייש ולא סיפר לי ומבחינתי ב4 וחצי שנים האחרונות דבר כזה לא קרה ונדמה לי שיש איזשהי החמרה. רציתי לדעת אם להעלות בפנין את עניין ההשתנה הלילית או להמשיך כאילו דבר לא קרה. ודבר נוסף הוא שלדעתי הוא חייב ללכת לטיפול אבל הוא לא רוצה. הוא יודע ששומדבר לא יעזור ולא רוצה לפתח ציפיות סתם. האם להתעקש על טיפול או לשחרר? תודה מראש.

למחקר מרתק דרושים נבדקים/ות אשר שירתו שירות קרבי בצה"ל שלום רב, אנו, אופיר שלם וגלית סמרוי, רכזות מחקר של המעבדה לחקר הטראומה, מבצעות את עבודת המחקר שלנו תחת הנחייתו של פרופ' גדי זרח מהמחלקה למדעי ההתנהגות והחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל. המחקר הנוכחי בא לבחון את הקשר בין חוויית השירות הצבאי הקרבי בקרב לוחמי צה"ל, אשר חלקם סובלים גם מהפרעות פוסט טראומטיות, לתפיסת היחסים בין הלוחם לאחיו. לצערנו אין מספיק מחקר אמפירי המעמיק בהבנת ההשפעות המשניות של ההתמודדות עם ההפרעה הפוסט טראומטית בעקבות השירות הצבאי על אחיהם של הלוחמים לשעבר. כדי להעמיק בנושא זה, במסגרת המחקר אנו בוחנות מספר משתנים פסיכולוגיים שיכולים להסביר את האופן בו מתבטאות השפעות אלו כמו גם תפקודה של מערכת היחסים עם האח/ אחות לקידום בריאותו הנפשית של הלוחם לשעבר. המחקר מועבר באמצעות שאלון אלקטרוני פשוט וידידותי, אושר על ידי ועדת האתיקה של אוניברסיטת אריאל והאנונימיות של ממלא השאלון מובטחת. ההשתתפות במחקר תתוגמל בשובר לארוחת בוקר ותוזן למשתתף עד כשבוע מתום ההשתתפות. לינק לשאלון- https://arielpsychology.eu.qualtrics.com/jfe/form/SV_e5ViGDTKT6SKaYl תודה רבה, גלית סמרוי ואופיר שלם

שלום ד"ר דרור גרין, בהתאם לדרישות הפורום: 1. אנו רכזות מחקר של המעבדה לחקר הטראומה, מבצעות את עבודת המחקר שלנו תחת הנחייתו של פרופ' גדי זרח מהמחלקה למדעי ההתנהגות והחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל. 2. המחקר הנוכחי בא לבחון את הקשר בין חוויית השירות הצבאי הקרבי בקרב לוחמי צה"ל, אשר חלקם סובלים גם מהפרעות פוסט טראומטיות, לתפיסת היחסים בין הלוחם לאחיו. 3. לצערנו אין מספיק מחקר אמפירי המעמיק בהבנת ההשפעות המשניות של ההתמודדות עם ההפרעה הפוסט טראומטית בעקבות השירות הצבאי על אחיהם של הלוחמים לשעבר. כדי להעמיק בנושא זה, במסגרת המחקר אנו בוחנות מספר משתנים פסיכולוגיים שיכולים להסביר את האופן בו מתבטאות השפעות אלו כמו גם תפקודה של מערכת היחסים עם האח/ אחות לקידום בריאותו הנפשית של הלוחם לשעבר. אנו מבינות כי השאלון יכול להעלות זכרונות טראומטיים שלא נעים להתמודד איתם ולכן זו בחירה שלהם אם לקחת חלק במחקר או לא. כמו כן, הם יוכלו להפסיק את מילוי השאלון בכל שלב. רצוי להדגיש- ממלאי השאלון יזכו בשובר לארוחת בוקר בסיום השאלון (וגם אחיהם). תודה, גלית ואופיר.

שלום רב במסגרת עבודת הסמינר שלנו אנו עורכות מחקר בקרב אנשים שחוו הלם קרב. נשמח לשיתוף הפעולה שלכם במילוי השאלונים. תודה מראש, נעם ואור https://goo.gl/forms/0NeqOpjjlH2qycjn1 * להעתיק את הכתובת ולהדביק אותה בשורת הכתובות

היי אנחנו סטודנטיות שנה ג׳ ועבודת הסמינר שלנו בנושא טראומה, כיוון שאנחנו לא מכירות מקרוב אנשים שחוו הלם קרב- מאוד עניין אותנו הנושא של ההתמודדות עם הטראומה שאנשים חווים בהלם קרב. כמעט כל עבודת סמינר חקרו כבר בעבר, אנחנו לא חושבות שזה סותר שגם אנחנו נעשה את עבודתנו על הנושא הזה ובנוסף אנחנו קוראות המון חומר הקשור לנושא. כאשר עלה הנושא גם אנחנו הרגשנו לא בנוח לבקש מאנשים שחוו הלם למלא שאלונים לקשר לתחושותיהם האישיות אך המנחה שלנו הרגיע והסביר שההפך הוא הנכון, כשפונים לאנשים שעברו טראומה כזו או אחרת רובם כן ישתפו פעולה על מנת להביא את הנושא למודעות ובנוסף אנשים גם לומדים את הנושא יותר טוב. נדגיש שלא חייבנו אף אחד לענות על השאלונים, מי שמרגיש עם זה פחות בנוח לא חייב לשתף פעולה הכל מקובל וברור. בקשר לשאלונים- יש שלושה שאלונים שאחד בנושא PTSD , שני בנושא קוהרנטיות ושלישי בנושא תמיכה חברתית. ובלי קשר- נשמח לשמוע עוד הערות והצעות מה כן מומלץ לעשות בקשר לעבודה ומה עדיף שלא ערב נעים :)

עברתי פוסט טראומה בטיפול נפשי לא נכון שקיבלתי לפני המון שנים,בשנה האחרונה עברתי משבר לא קל והחלטתי והתלבטתי הרבה עם להתחיל טיפול החלטתי שכן. אני יודעת להרגיע את עצמי לבד בחרדות אבל שזה מגיע לחרדה בטיפולים נפשיים אני מרגישה עקב החרדה עצבים חזקים בלב עם דפיקות לב ומחשבות מעצבנות במיוחד על טיפולים נפשיים ורופאים בסך הכל אני רוצה לבוא ולקבל טיפול נכון ויחס הוגן ולא שהתייחסו אלי כמו אל משוגעת אני לא רבה עם אנשים ולא עונה לאנשים אני אוכלת את עצמי מבפנים וכל הזמן המחשבות המעצבנות האלה עקב החרדה ואני צריכה לקבל תור עוד לא התקשרו וקבעו לי תור אני באי וודאות זה מכניס אותי לחרדה ועצבים מבפנים כנראה יש עוד כמה חודשים עד שיקראו לי לטיפול ראשוני אבל אני לא מפסיקה לחשוב מה יגידו? מה יעשו? אני לא רוצה לחוות עוד פעם טיפול לא נכון בגלל זה אני מרגישה דפיקות לב חרדות ומחשבות מעצבנות לגבי זה בתוך תוכי אני ממש אוכלת את עצמי מבפנים אשמח להמלצה אישית איך אפשר בינתיים להירגע כשזה קורה לי המחשבות המעצבנות והחרדתיות לקראת הזמנה לתור ראשון עם אפשר ועם תסכים אודה לך עם תתן לי המלצה בלי כדורים בינתיים עד התור כדי להרגיע את החרדה והעצבים מבפנים כדי שאהיה יותר רגועה בברכה,

אשמח להמלצה איך לטפל בעצמי לבד ללא כדורים בינתיים כדי להרגיע את המחשבות המעצבנות האלה בקשר להתחלת טיפול בברכה, פיבי תודה רבה

למרות זאת אני לא רוצה לדחות עוד פעם להגיע לטיפול הפעם אני רוצה טיפול טוב והוגן לא כמו שעברתי בעבר כי יש לי פוסט טראומה מטיפולים נפשיים ורופאים

אני בחור בן 28 סובל מגיל מאוד צעיר מתסמינים של OCD ואני נאבק שנים כדי לייצב את המצב שלי. נפגשתי עם 2 מטפלים בעבר שהצליחו במידה מסוימת לעזור לי לשפר את התפקוד שלי. לאחר מכן כשהגיעו מים עד נפש פניתי גם לפסיכיאטר וקיבלתי תרופה רסיטל במינון 40 גרם אבל התרופה לא כל כך עזרה בעיקר גרמה לי לעייפות כרונית ואולי לעוד כמה דברים. כרגע חזרתי לליווי של פסיכולוגית בעלת עבר עשיר יותר ובד בבד פניתי לאדם שעבר מספר קורסים של אימון בNLP לקבלת עזרה. נחשפתי לNLP לאחרונה כי אני מרגיש יותר ויותר שאני חייב לפעול כדי לשפר את חיי כי סבלתי במשך השנים באופן נורא ואיום שקשה לתאר אותו ועם השנים המצב השתפר אבל אני עדיין סובל מאוד. חלק מהשיטות שנלמדות בNLP מזכירות את שיטת הטיפול שלך לדוגמא בדמיון מודרך וכדומה. עיקר הסבל שלי מילדות היה לדוגמא צורך לפשוט את כל בגדי בשביל להתפנות בשירותים עניין זה התמיד עד שהגעתי לצבא שירתתי בקרבי וכנראה האינטנסיביות שבשירות הביאה להתמתנות של התסמינים למעשה השתלטתי על המצב וכבר יכולתי להתפנות בלי להוריד את כל בגדיי. במשך השירות הצבאי כשכבר האינטנסיביות ירדה חזרו חלק מהתסמינים דברים ששמתי בכיסים הוציאו אותי מדעתי, הגיעו חששות מהיגיינה לא תקינה של שירותים, וכו' וכו' וכו'. במשך הזמן הבנתי גם שאני מכור לתוכן פורנוגרפי באינטרנט ואיכשהו בקושי גדול הצלחתי באופן מסוים להשתלט על המצב. בנוסף חלק גדול מהילדות סבלתי מדחייה חברתית דבר שגרם לכך שלא ידעתי גם ליצור קשרים בהמשך חיי ולכן המצב של חוסר החברתיות די התמיד בהמשך. אני בחור דתי ולמדתי אחרי הצבא בישיבה. באחד הימים נצמד אליי בחור אחד מספר פעמים בצורה מוזרה ולא הבנתי מדוע. לאחר מכן הבנתי שהוא היה כנראה הומו וזה הכניס אותי לסוג של טראומה אני מפחד שזה יקרה שוב שמישהו יגע בי ואולי בצורה יותר קשה והמחשבות חוזרות ומפחידות אותי. אחר כך קרה דבר דומה בתוך המשפחה כשמישהי מבנות המשפחה התקרבה אליי בצורה מינית אסורה וחשפה בפניי את רגליה וזה הכניס אותי שוב לטראומה קשה. כיום אני חי בבית עם ההורים ופוגש את אותה אישה לעיתים קרובות זה מייסר מאוד ומכניס אותי שוב לאותה חרדה לאותו מקום שוב ושוב ושוב ואני לא יודע כיצד לנהל את חיי האם לברוח למשך כל חיי ממקום למקום??? קושי גדול שאני רוצה לשים עליו דגש ומצפה לקבל עליו תשובה במיוחד הוא שאחרי שחוויתי את ההטרדה המינית מאותה קרובת משפחה שאני מדגיש שהיא מדרגה א' כלומר יש בדבר גדר של 'גילוי עריות' שכללה מההתחלה חיוכים מבטים התקרבויות קול גניחות בסביבתי הרמת רגליה אליי כדי שאביט בהרבה פעמים שאני בסביבה שלה היא מביטה שוב ושוב על רגליה מצד לצד או כי היא חושבת שאני מסתכל וזה גורם לאיזה הנאה מינית זה שהיא מסתכלת עליהם או שזה כדי למשוך את תשומת לבי מאחרי זמן מסוים ש'אכלתי' את עצמי עם כל המחשבות האלה ו'התפרקתי' לגמרי בגלל שזו מישהי שהיתה קרובה אליי כל חייה והייתה אחראית על הרבה דברים שהייתי זקוק להם והייתי צריך לחשוב איך מעכשיו הכל הולך להישתנות וכו' ומה לעשות ומאז אני חווה יציאה של נוזל מהפין לפני תקופה קצרה זה היה בתדירות די גבוה ותנועה של נוזל גם בתוך הפין הרבה פעמים ביום שיש יציאה ללא שליטה זה קורה כשיש פתאום סוג של הבזקים או משהו דומה במחשבה או מחשבות יותר עקביות. אני שייכתי את זה לתופעה שקורת בעקבות טראומה בנוסף התפתח סוג של לחץ באזור הביצים קרוב יותר לפי הטבעת אולי סוג של לחץ או מתח משהו כזה פעם קראתי שיש איזה קשר מיני בין הפין לבין פי הטבעת האם זה נכון האם יכול להיות שחוויתי טראומה מסוימת וכתוצאה מכך התחושות הפיזיולוגיות??? בכל אופן החלטתי להישאר במקום ה'סכנה' ולבנות את עצמי מחדש ללמוד דרכי התמודדות ככל שאוכל ולפתח מחדש את הנפש החצי הרוסה הזאת שלי. לכאורה ד"ר תוכל לחשוד בי שזה דמיון ושהכל נובע מאיזו הפרעה שקשורה למשהו מיני בגלל ההתמכרות לפורנוגרפיה כמו שחשדו בי בעבר אבל בוא נניח לצורך העניין שאיני מדמיין ועברתי את כל הדברים האלו ויותר מכך ויש לי נפש חלשה שמקשה עליי להתגבר מה תוכל להציע לי לעשות כדי להתקדם??? תוכל להכווין אותי לטיפול היפנוטי אצל אדם מוכר לך שיוכל לעזור לדעתך? כל דבר שתוכל לתת לי אשמח לאמץ ולקחת אני זקוק לכל עזרה אני מאמין שיש לי כוחות ויכולות להתגבר אני מאוד רוצה משפחה ואורח חיים שגרתי שכרגע אני לא מנהל. אשמח לשמוע ממך ותודה בכל אופן, אשר.

הייתי בטיפול פסיכולוגי צעק עלי 6*60 דקות שאני חייב למות ואיך כשעזבתי אותו ליפני כ20 שנה עובדת שקום בטוח לאומי צעקה עלי שאני חייב למות בתליה במקלחת ואיך איך נפטרים מטראומות הנל?

אני בן 42, נשוי +2, סובל מפוסט טראומה והתקפי חרדה מאז הצבא שהתגברו עם השנים. אחרי טיפול פסיכולוגי שכשל והוביל לריגרסיה. חבר ילדות שלי נהרג ממכונית תופת שבוע ראשון שלי בצבא. השושבין שלי בחתונה התאבד בתלייה וגיליתי את זה בפייסבוק. לפני שנתיים נפטר בפתאומיות החבר הכי טוב שלי שהוא גם קרוב משפחה, חבר אמת ואח יקר שעלה לארץ לפני 15 שנה ואימצתי אותו כבן משפחה. נחשפתי למראות קשים מאוד בשרותי הצבאי ובמילואים כחובש קרבי, איבדתי 3 חברים הכי טובים שלי בנסיבות טרגיות, ולפני כמה ימים הרדמתי את כלבי האהוב מזה 12 שנה. אני שבור ומרוסק, מת בפנים. זומבי מהלך... אין לי מה להרחיב יותר, לא יכול לכתוב, צריך עזרה, אני מפורק כבר שנים.

שלום. יש לי המלצה מפסיכיאטר לקבל קנביס רפואי, אני עומד בכל הדרישות לשימוש בקנביס, הבעיה היא שאינני מוצא רופא פסיכיאטר שרשאי לתת לי מרשם לקנביס, משרד הביטחון טוענים שאינם נותנים מרשמים, רק כשאני מקבל רשיון אני אקבל מהם.

שלום רב, פעם הראשונה שאני פונה למערכת, פניתי לכל גורם אפשרי על מנת לעזור לאחי שהוא הלום קרב ממלחמת לבנון השנייה, אחי שירת בזמן המלחמה בגדוד גולני, ומאז שהשתחרר מהצבא החיים שלו שלנו בגיהינום, מדובר בבחור מבריק שהמלחמה הרסה לו את החיים , במלחמה איבד חברים שהיו אחים, הוא בן 34 לא בנה בית , אין לו אישה ואפילו אין לו חברה, גר אצל ההורים, ואת התסכול של המלחמה מוציא על ידי אלכוהול, לא מדבר אם איש, אין לו חברים של אז, מעביר את זמנו באלכוהול ובבכי על איבוד חבריו במלחמה, אנו המשפחה הקרובה חיים איתו במלחמה יום יומית, אנחנו לאט לאט מאבדים אותו, מבקשת ופונה אליהם כמוצא האחרון להציל אותו מהמלחמה הזו. ניתן ליצור איתי קשר בכל יום ובכל שעה.. כולי תקווה ואופטימיות שממכם תבוא הישועה. חן אחות שהיה במלחמה יום יומית כבר 11 שנה .

שכן שלי, מבוגר בן 65, מאובחן כהלום קרב, מוכר כנכה במשרד הביטחון. בשנה האחרונה הפסיק כל קשר טיפולי, פיתח הפרעות שינה כרוניות, ולאחרונה גם הפסיק כמעט את כל קשריו החברתיים המועטים גם מלפני כן. בחודש האחרון מתנהג כשקוע בדיכאון עמוק. במיוחד סביב ימי הזיכרון. אתמול פנה אלי וביקש לשוחח, בכה ממש, ונראה כנתון בכאב נפשי רב.אינו בוטח בגורמים מטפלים, פוחד שיאשפזו אותו בניגוד לרצונו. לדבריו, שיחות קבועות עם פסיכיאטר או פסיכולוג בשילוב פסיכיאטר למעקב תרופתי יסייעו לו מאוד לאסוף כוחות. שאלתי אליכם, כיצד אוכל למצוא עבורו מטפל מתאים? חיפוש בגוגל לא הניב תוצאות, וגם פניה לנט'ל לא הועילה. מתעקשים שיפנה בעצמו, ולו אין כרגע את הכוחות הנפשיים לעזור לעצמו.

היי דרור, מלפני שנתיים וחצי הכרתי בחור שסיפר לי מיד על הטראומה שחווה ועל כך שהוא עבר סדרת טיפולים אצל פסיכיאטר וכרגע הוא מטופל בכדורים ומחכה לוועדת משרד הבטחון מאוד הערכתי את הכנות והחלטתי לתת לזה צ'אנס, בתחילת הקשר נחשפתי לבריחה שלו בכל מיני דרכים לא יעילות,עשיתי איתו דרך מרובה מעין "עבודה"המלווה בהקשבה רבה, הרעפת חום ואהבה, הבנה וניסיתי תמיד להיות שם בכל רגע ורגע, אפילו רבים ממשפחתו טענו שמאז שהכיר אותי הוא השתנה לטובה,החברות לצידו לא הייתה קלה כמובן שהיו גם רגעים טובים אבל הקושי שלי לצידו היה שלא הרגשתי יציבות בקשר מצידו,ברגעים טובים ושמחים הכל היה מתנהל נהדר אבל בפעמים שנתקלנו בריבים הוא היה קם ומוותר על הזוגיות נפרדנו כמה פעמים, הרגשתי שאין לו את הכוחות לפתור שאני זאת שתמיד צריכה לאסוף ולפתור את המשברים, הרגשתי שאני ברכבת הרים, יום שמח ויום עצוב, יום אחד הוא מצהיר שאני יקרה לו ושהוא שמח שנכנסתי לו לחיים ויום אחר מצהיר בדיוק ההפך שקשה לו איתי וכבר לא טוב לו. כרגע אנחנו פרודים והחלטתי להמשיך בחיי ולחפש קשר בריא יותר. שאלתי אליך: האם חוסר יציבות זוגית מאפיין הלומי קרב? איך קורה מצב שבן אדם מחליט החלטה פזיזה של לקום ולוותר על הבן אדם שהכי קרוב לו בשנים האחרונות בגלל ריבים שקשורים בו ובמצבו? תודה, הילה

הייתי אצל פסיכולוג קליני פרטי שצעק עלי שאני חייב למות ואיך כשעזבתי אותו התקשר לעובדת שקום בטוח לאומי והיא צעקה איך למות בתלייה איך אפשר להיפטר מהטראומות?

שלום, במסגרת מחקר לתואר שני בעבודה סוציאלית, נבדקת עמדתם של סטודנטים כלפי שימוש בסמים ואלכוהול. אוכלוסיית המחקר הנה סטודנטים בעבר או בהווה. אשמח אם תוכלו לענות על שאלון מצורף זה, בברכה, קובי. http://www.questchain.com/platform/main/qcresponse.php?qcrespid=bce71449891bd1dc2675ee9215a9952e

היי, אני מקווה שזה בסדר שאני מפרסמת את זה פה. קוראים לי שני ואני סטודנטית שנה ג' לסוציולוגיה. במסגרת עבודת הסמינריון, חשבתי לחקור את התופעה של הלם קרב מהזווית של בני המשפחה, שמתמודדים אף הם, מתוך רצון להעלות מודעות לנושא הכ"כ חשוב הזה. אני מודעת לכך שזה נושא רגיש, ובינתיים אני רק בודקת את הכיוון כדי לראות אם אוכל לאתר מספיק מרואיינים (בני משפחה של הלומי קרב). במידה והנכם מכירים מישהו רלוונטי שיסכים להתראיין (רצוי מאזור המרכז), אשמח אם יפנו אליי במייל: shani_1927@walla.com כמו כן, אשמח לשמוע מידע נוסף בנושא כגון שמות של סרטים וכו' (בדגש על הזווית של בני המשפחה). תודה רבה!

כמובן שמובטח חיסיון מלא עבור המרואיינים

הייתי בזוגיות שנה עם הלום קרב. ההתחלה הייתה נהדרת. אחרי חצי שנה פתאום החל להתרחק ללא סיבה אבל סרב לנתק קשר ונהיה אובססיבי לגביי. אינו מוכן שננתק קשר, מתקשר ובוכה. ואינו מוכן לשמוע שאני הייתי עם מישהו אחר. ניסיתי לתמוך ולנסות לחזור להיות יחד. הוא מקרב ומרחיק ללא הפסקה. מדבר על התאבדות כל הזמן. ואני חסרת אונים. אני אוהבת אותו מאוד אך לא יכולה להמשיך. איך מנתקים קשר ללא רגשות אשם?

יתכן שזוגיות טובה ותומכת של בת זוג בגבר הלום קרב, טובה לנפגע, היא לא תמיד טובה לבת הזוג. ולא לילדים. התגרשתי לאחר 33 שנה בהם טיפלתי בגבר שאובחן בדיעבד כהלום קרב, עם מעגליות של אגרסיות ודיפרסיות. רק כדוגמה, בכיים של הילדים כתינוקות, היה מעורר בו זעם ואני הייתי תמיד דרוכה להגן על הילדים, חלילה יעוררו את זעמנו. אני וילדי ממשיכים לסבול מחרדות. ולכן אני מבקשת מד"ר גרין, מנהל הפורום, להסביר לבנות זוג של הלומי קרב, את המחיר הרגשי הכבד שהן וילדיהן עלולים לשלם....העדר תמיכה ממשרד הביטחון היא בעיה מאוד רצינית, מאחר והבעל הפגוע למעשה מאושפז בבית, כשמצבו הורע, גם אני נאלצתי לוותר על מקום העבודה.

כאמור, רק בדיעבד הועלתה ההשערה שמדובר בפגוע נפש ממלחמת יום הכיפורים. הוא נקלע לסיטואציה שאי אפשר לצאת נורמלי ממנו. זה היה שירות המילואים הראשון שלו. סופח לחטיבה/גדוד שריון, שתוך כשעה מהגיעו לקו בסיני הושמד כמעט כולו ע"י טילי סאגר מצריים. במלחמת לבנון הוצב סמוך לגבול הסורי, יומיים שלושה מחזרתו הביתה, החלו לו סחרחורות מאוד קשות. אושפז בבית חולים לא היה שום ממצא פיזי שהסביר את הבעיה..... שללו גם טרשת נפוצה.....עם חזרתו הביתה היה מרותק למיטה תקופה ממושכת.......כן הועלה החשד בבית החולים שמדובר בבעיה פסיכיאטרית.....אולם לא נעשה שום בירור בכיוון. אני אז, כבר הייתי עם 2 קטנטנים......ללא שמץ של מושג מה עלי לעשות עם בעל שלפעמים מסתגר בשתיקתו שבועות ארוכים, או מתפרץ בזעם......גם התופעה של אלימות במשפחה, הייתה אז פחות מוכרת לגורמים המטפלים, מאחר ולא היה מוכן להצטרף לטיפול, אני למעשה קבלתי הנחיות כיצד לטפל בו, שרק החמירו את הבעיה. בסופו של דבר הגעתי לטיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה. אני כל כך פחדתי לתסכל אותו (ולאחר מכן, הילדים) (פרשתי את הסתגרותו ואלימותו כתגובה להתנהגות לא נכונה מצדי, ולכן גם נלוו לכך המון רגשות אשם כלפי הילדים). סיגלתי לעצמי דפוס של ריצוי מלא, אפילו על חשבון הילדים. כתוצאה מכך ילדי רכשו דפוסים לא בריאים ליחסים בינאישיים......כאמור, ושוב בדיעבד, כנראה שכולנו נפגעי טראומה משנית. הייתי שמחה לפגוש אותך לפחות פעם אחת כחלק מתהליך הריפוי שלי.

תודה על תגובתך המהירה. וכעת שאלה כללית. מתוך ניסיונך המקצועי, האם קיים קשר בין גבר פגוע נפש לאלימות במשפחה? אם כך אלימות במשפחה היא גם מחיר המלחמה....שלא לדבר על הסבל הנוראי שחווה בנפגע עצמו. האם הדבר נבדק במרכזים העוסקים באלימות במשפחה? האם אתה מוכן להרים את הכפפה ולבדוק את הקשר בין התופעות. אחת הדרכים שלי להחזיר לעצמי את השליטה לחיי היא פעילות פוליטית להסדר מדיני עם הפלסטינים (מניעת המשך מצב המלחמה).

יש לי בעיות זיכרון חוץ ממה שהיה באותו יום במלחמהאני זוכר גם את הקולות.

אני סובל ממניה דיפרסיה המשבר הראשון שלי התחיל 1978 במבצע ליטני בכפר מרון הרס התחיל אצלי משבר חמור שלא יצאתי ממנו עד היום מה ואיך עלי לעשות כדי להיות מוכר כנכי צהל.

שלום, לפני מספר חודשים עברתי לצערי ניתוח לכריתת עורק ראשי בגלי רדיו ברגל ומאז מצבי נפשי הדרדר מאד עד כדי ניסיון התאבדות לא מזמן דווקא אחרי הליכה לפסיכולוגית. כדורי הרגעה לא עוזרים ועושים לי גרוע יותר. לפני ניתוח הייתי אדם מאד אופטימי, פעיל, חברותי ואמפתי וכל זה השתנה. אבדתי תיאבון ועניין בחיים ואני רק חולמת סיוטים. האם יש דרך לשחזר מה קרה בזמן שהייתי מורדמת, כי יכול להיות שדיבורים וכוונות של צוות רפואי בזמן הניתוח השפיעו עליי? קראתי כתבות בנושא. אשמח מאד לתגובה כי כבר התייאשתי ואני בדרך להתאבדות שנייה.

אנונימית יקרה, ממה שאת מתארת נשמע שאירוע הניתוח השפיע עליך בצורה משמעותית עד כדי כך, שאולי את מרגישה שאת כבר לא מכירה את עצמך... שמישהי אחרת התעוררה מהניתוח וחייך השתנו מאז ללא היכר. לא בטוח שניתן לדעת מה גרם לכך, אך אני מבינה שאת מרגישה כי העזרה שקיבלת עד כה לא היתה הדרך הנכונה עבורך. לפעמים לוקח זמן עד שמוצאים את המטפל המתאים ואולי כדאי לך לנסות מטפל/ת אחרים. את יכולה לפנות לטנא (טיפול נפשי אפשרי), שמעניקים טיפול על ידי אנשי מקצוע במחיר מסובסד. במקביל, אני מזמינה אותך אלינו לסה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו פורומים וצ'אט אישי שפעיל בין השעות תשע לחצות, דרכם ניתן להתכתב באופן אנונימי עם אחד מאיתנו המתנדבים. אם תרצי, מחכים לך ב- http://www.sahar.org.il/ שלך, מתנדבת סה"ר

שלום 29/9/2000 אני וחבר נקלענו בטעות בטול כרם לסמטה נעצרנו על ידי שוטרים פלשטינאים והמון זועם הקיף את רכבינו איומים כיוונו עלינו נשק .ישבנו באוטו כ2 שעות כשבמהלכן נחטף לעידן האמ16 הצבאי ובכוח הוצאו המפתחות מהסוויץ בסוף האירוע הגיעו כוחות שלנו 3 גיפים ולפתע הגיעו כוחות משמר הנשיאות של עראפאת והייתה שם אימה שלא ניתן להסביר .חילצו אותנו ושחררו אותנו ללא כל עזרה רפואית או נפשית אני מאז עם כדורים נוגדי חרדה לא יוצא לאף מקום הומה אדם לא מבלה ומטופל מגיל 22. אצל פסיכיאטרים להבין מה הבעיה .לפני 3 שנים וחצי התפרץ הסיפור שוב ומאז אני מטופל לפני 5 חודש גיליתי במקרה אובחנתי.אני ועידן היינו חיילים .לא יודעים אחרי 17 שנה מה בכלל קורה .3 שבועות אחרי המקרה שלנו נרצחו החיילים בלינץ בראמאאלה.אבא היה בצבא ביקש לא לדווח .....לטובתי .אשמח לעזרה בנושא תודה

שלום רב, בצבא שירתתי כלוחם ואני חושב שהדחקתי דברים רבים מהמלחמה. כיום יש לי סיוטים חוזרים ונשנים כמעט מדי לילה בה אני חוזר לעזה ; במהלך פעילות הופעל מטען נפץ שמוטט עלינו קיר ואני נקברתי מתחתיו. בלילות אני שומע את הצעקות , ומריח את ריח חומר הנפץ , האבק וממש את הקיר מתפורר מעליי ומרגיש שאני נקבר חי. אני נזכר במראות, בדם ובהרוגים אבל הדבר המוחשי והחזק ביותר זה התחושה שאני נקבר חי. הסיוטים האלה התחילו לפני חצי שנה וחשוב לי לציין שביומיום אני לומד , עובד ומתחזק זוגיות ואני לא מרגיש השפעה כלשהי ביומיום או במידת האושר שלי עד שמגיע הלילה. האם זה מצריך טיפול או שזה יעבור לבד ? כי חברים רבים בעלי תחושות דומות ולא הולכים לטיפול. אני לא חושב שאני סובל מרמה חמורה של זה או מדיכאון או מאובדן כושר לנהל את חיי בצורה תקינה. תודה.

בעלי הלום קרב קשה קיבל תרופות וטיפול פסיכיאטר ופסכולוג לפני כמה חודשים הופסקה התמיכה. בעלי ללא טיפול .מה עושים

שלום, בפעם הראשונה החלטתי לפנות למישהו. באמת שלא יודעת מאיפה להתחיל ומה לכתוב. יש לי חבר אנחנו כבר 8 שנים ביחד. במהלך הקשר היו עליות ובעיקר מורדות. הוא שירת בצבא בתפקיד קרבי וחווה דברים קשים שם ושכל חברים קרובים. הקשר שלנו בעיקר סבל מירידות וקשיים בגלל המצב הנפשי והכלכלי שלו. לפעמים בלילות אני מתעוררת כששומעת אותו צועק. הוא אומר שהוא חולם על המתים ושנמאס לו כבר לחלום עליהם ובוכה כל פעם שזה קורה. בשנים הראשונות של הקשר היו מספר פעמים שהוא ניסה לשים קץ לחייו. הוא לא עובד וגם אני הפסקתי לעבוד בשנים האחרונות. מרגישה גם בדיכאון וחסרת מוטיבציה לעבוד ולהמשיך ככה בחיים. לא רואה איך להמשיך לחיות ככה. תמיד חלמתי להתחתן ולהקים משפחה אבל במצב שהוא נמצא אני לא רוצה להתחתן בכלל ובטח שלא להביא ילדים במצב כזה. רוב הזמן הוא מתנהג בסדר אבל ברגע שהוא מתעצבן הוא נהפך למישהו אחר , כאילו מישהו אחר מסתכל עליי עד שהוא נרגע וחוזר לעצמו. הוא אפילו לא יכול לפנות לעורך דין בשביל לקבל הכרה במשרד הבטחון כי צריך כסף בשביל זה ואין לנו. גם טיפולים הוא לא ממש לוקח. הרבה פעמים אני אומרת תלך לפסיכולוג דרך קופת החולים והוא אומר כן כן ולא עושה. עצוב לי שבנאדם עלה לישראל במיוחד בשביל לתת מעצמו למדינה הזאת ולשרת ביחידה קרבית ולהשאר פה ועכשיו אחרי מספר שנים הוא סובל ואיתו גם אני והמשפחה שלו אבל אף אחד לא עוזר. אין למי לפנות ואין עם מי לדבר כשאתה חסר יכולת כלכלית. לא יודעת מה זה יעזור שאני כותבת את זה אבל אולי יצא מזה משהו. כבר לא יודעת.

קיץ 1981 הירי לעבר ישראל בשיאו בעשרה ימים נורו כ-1,230 רקטות ופגזים, ישראל מגיבה בירי ובהפצצות משלה אך הירי לא מפסיק. שליח אמריקני פיליפ חביב פועל באזור ומביא להפסקת אש בין ישראל ואשף. הסכם הפסקת האש מתפרש באופן שונה בין הצדדים, הפלסטינים ממשיכים לבצע פיגועים בגבול הלבנון, בגבול ירדן ואף בחו"ל, מניין הנפגעים מטפס. באפריל 1982 ישראל מגיבה לפיגועים נגדה ומפציצה בלבנון ושולחת מסר ברור כי תגיב במבצע נרחב. אך שוב נסוגה ישראל מהחלטתה. בתאריך 4-6-1982 מתנקשים מחבלים בשגריר ישראל בבריטניה שלמה ארגוב שנותר משותק, ישראל הגיבה בהפצצות בלבנון מה שגרר ירי רקטות ע"י אשף וארגוני טרור לעבר צפון ישראל. ב 5-6-1982 נערכה ישראל לאפשרות של מבצע קרקעי בלבנון, למחרת היום ב-6 ביוני הוחלט על יציאה "למבצע שלום הגליל". כוחות צה"ל נכנסו דרך צירים מרכזיים אזור ההר המרכזי, הגזרה המזרחית, ובקעת הלבנון, המטרה טיהור השטח ממחבלים והפסקת הירי לעבר ישראל. במהלך המבצע נהרגו 654 אנשי מערכת הביטחון, ו-4 הוגדרו כנעדרים. ונשבו 8 חיילים. http://www.isramedia.net/forum/2/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA?p=134458

חוץ מעידו גל רזון שסיפר בתקשורת שמשתין בלילה במיטה, מכירים ברפואה את השתנת הלילה כתופעת לוואי להלם קרב?

הלומי קרב רבים מעיזים ומספרים על בעיות בכח הגברא, על אימפוטנציה ובעיות אינטימיות רגישות. מדוע שגבר יתבייש בכך שמרטיב בלילה עקב פוסט טראומה, ולא יתבייש מלהודות שאינו מתפקד מינית כגבר? מדבריך משתמע כי שאלתי מביכה הלומי קרב, ולא לזאת התכוונתי. שאלתי אקדמית ומקצועית, ובאה להבין אם התופעה מוכרת. תודה לתשובתך

סליחה אם פניתי לפורום הלא נכון. חשבתי שהפורום עוסק גם בתחום המקצועי של הלם הקרב, ולא רק בתמיכה נפשית. שבת שלום

שלום, קוראים לי סמדר ואני תחקירנית בפרויקט תיעודי לרגל 50 שנה למלחמת ששת הימים. אנחנו מחפשים אנשים שצילמו תמונות במהלך המלחמה, ויסכימו להתראיין ולספר את הסיפור שלהם, שתועד בתמונות. אשמח אם תצרו איתי קשר במייל smadga@gmail.com. תודה ושבוע טוב שיהיה..

כמובן שאין בי שום רצון להחמיר את מצבו של איש, רק מי שירצה בסיפור ובחשיפה. מדובר בתפוצה לא גדולה, פרויקט אינטרנטי, וסליחה אם מישהו נפגע מהבקשה. תודה, סמדר

האם אתה יכול לעזור לי למצוא קבוצה כזו באזור השרון/המרכז?

היי לכולם, במסגרת הדוקטורט לעבודה סוציאלית בבר אילן, אני עורכת מחקר בנושא התמודדות עם טראומה צבאית אצל גברים אשר נחשפו במסגרת השירות הצבאי (סדיר ו\או מילואים) לאירוע טראומטי בעל השלכות נפשיות, פיזיות או תפקודיות. מטרת המחקר הינה ללמוד דרך הניסיון האישי על דרכי ההתמודדות והגורמים המסייעים להחלמה. ניתן לפנות אלי בשאלות או הסבר נוסף, מרים גולדברג https://www.surveygizmo.com/s3/3393489/Copingwithtrauma miriamgold1@gmail.com 0547571851

היי נטלתי ציפרלקס 30 מל .לאחרונה הורדתי ל 20 מל אך התחלתי לעלות במישקל האם יש קשר להורדת מיליגרם ולהשמנה? אני יודע בדרך כלל זה ההיפך . תודה

האם אתה סובל מפוסט טראומה בעקבות לחימה בעזה? האם אתה מעוניין לקבל טיפול חדשני חינם? צוות מטפלים מנוסים באוניברסיטה בר אילן מזמינים אתכם לפנות אלינו ולקבל טיפול. במסגרת המחקר אנו בודקים את היעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, אל מול טיפול דומה שמשתמש במערכת מציאות מדומה VIRTUAL AZZA. זוהי הזדמנות ראשונה בארץ לקבל טיפול בפוסט טראומה באמצעות מערכת מציאות מדומה. כל משתתף יעבור שני ריאונות קליניים (לפני ואחרי הטיפול) ויקבל טיפול בן 12 מפגשים בחינם. מעוניין? צור קשר עם עינת במייל virtualrealityazza@gmail.com חוקרת ראשית : ד"ר שרה פרידמן, אונ' בר אילן sara.freedman@biu.ac.il, הפרויקט מומן על ידי חיל רפואה ומשרד הבטחון, אישור וועדת אתיקה מבית ספר לעו"ס, אונ בר אילן

בשירות הצבאי שלי הייתי חובש קרבי, ראיתי דברים שעד היום אני לא מצליח לשכוח. כשסיימתי את השירות ואפילו במהלכו, לא חשבתי שמשהו לא בסדר. רק כשזומנתי למילואים בצוק איתן הפוסט טראומה התפרצה אצלי. נכנסתי לדיכאון, הדרדרתי, לא רציתי לצאת מהבית. זמן עבר ודרך עמותת נט"ל גיליתי את קבוצת "רצים עם רמי". קבוצת ריצה שמיועדת לנפגעי פוסט טראומה. בהתחלה לא הבנתי מה הקשר בין ריצה לקבוצה ועוד איך זה יעזור לי עם הפוסט טראומה. היום אני פה כדי לספר לכם שיש קשר – התמיכה של קבוצת אנשים שחווים את אותו הדבר, ההכרח לצאת מהבית פעם בשבוע בסביבה בטוחה ולפגוש אנשים, הפעילות הגופנית... כל אלה שינו לי את החיים לטובה ברמת שלא תארתי לעצמי. אז היה חשוב לי לשתף... למקרה שיש פה מישהו שהרגיש כמוני ומחפש את דרך כלשהי לצאת מזה. בעיניי.. זו אחלה דרך. אנחנו רצים עם רמי כל שבוע ביום שלישי בשעה 19:00 בפארק הירקון מי שרוצה להצטרף מוזמן למצוא עוד פרטים דרך הקבוצה בפייסבוק https://www.facebook.com/Run.With.Rami/?fref=ts

שוב תודה רבה. ושאלה אחרונה ברשותך, האם אתה חושב שלאור כל מכלול הדברים שכתבתי ותגובתך הראשונה שלאור דברים אלה אני עלול להיות נפגע פוסט טראומה כתוצאה מהלם קרב, יש טעם להתחיל טיפול התנהגותי שאינו נפשי (לא טיפול המציע לשחזר את הזיכרונות הטראומטיים) או להמשיך להמתין כדי לראות האם התופעות ממשיכות לחזור על עצמן?

שלום דר גרין, אני קורא המון לאחרונה בגוגל על נושא הלם קרב ומה המאפיינים הקשורים בו לאור תופעה המתרחשת אצלי לאחרונה ואיני יודע האם יש להתייחסת אליה כהלם קרב, והאם אני בעצם גם פגוע הלם קרב. אני כיום בן 39, ובעברי שירתתי בצנחנים ובלבנון בחפק 101 והסתובבנו בלבנון במרצדסים בהסוואה. השתתפתי במס אירועים מול חיילי אוייב ואף יצא כי לקחתי ברכב (מרצדס) לבדי (חלק מהדרך) חייל צהל שנהרג בהתקלות חזרה לארץ. בנוסף, התבקשתי יחד עם עוד מס חיילים עי אביב כוכבי שהיה מפקד יקל יחד עם עוד כמה אנשים לנסוע עם המרצדסים על ציר מסוים, על מנת למשוך אש, דהיינו חיילי חיזבאללה ייראו אותנו, ירו עלינו וצהל ייפגע באותה החוליה. אני הובלתי ונהגתי במרצדס הראשונה, נשלחנו למשוך אש, יצאנו מהמוצב והיה מפחיד ביותר. לאחרונה, מאז אביב כוכבי נבחר להיות סגן רמטכל, אני לא מפסיק לחשוב על זה ועל האירוע השני, פלשבקים רבים במהלך היום, בחילות וזיכרון קטוע של האירועים שהבנתי שאלה סממנים של הלם קרב. עם זאת עדיין אין לי חרדות, חלומות, כן חוסר שינה ומנוחה ואין לי תסמינים נוספים שקראתי שהם מעידים על נפגע הלם קרב. אשמח לשמןע דעתך האם אני אכן מתחיל לסבול מכך. תודה רבה.

שלום רב בשנת 2006 לקחתי חלק פעיל במלחמת לבנון 2 ואני עובר תקופה קשה

שלום לאבא שלי יש הלם קרב מאז מלחמת יום הכיפורים אך מאחר ואז זה לא הוכר כפגיעה ע"י הצבא אז אבא שלי נשאר עם ההלם קרב אך לא הוכר רציתי לדעת אם יש משהו שאפשר לעשות בנידון מאחר ואבא שלי בן 64. תודה

שלום לא יודע אם זה קשור לפורום אבל... אני בן 24 בעברי מכור קשה לסמים (הרואין וקריסטל). עברתי לא מעט קהילות טיפוליות ומרכזי גמילה עד שלבסוף התנקתי. נכון להיום אני נקי כבר 6 שנים אבל התחושות הקשות מלוות אותי ולא הולכות לשום מקום. הלכתי לפסיכולוג שנה שאמר שיש לי פוסט טראומה מחיים לא פשוטים של שנים של שימוש כבד בסמים וכל מה שבא עם זה לא יודע אם זה נכון אבל מקבל תרופות לחרדה ופשוט מרגיש כאילו לא מסוגל להתמודד עם החיים הכל קשה ושחור... יש מחשבות שרודפות אותי עוד מאז והכל פשוט קשה כבר נשבר לי מכל מיני פסיכולוגים ובחיי שניסיתי להשתלב בחיים הרגילים וכלפי חוץ גם הצלחתי. אבל בפנים הכל נשאר מייאש. איך חיים את בחיים אחרי שיש מטען כל כך כבד על הגב? קצת מיואש ולא יודע מה לעשות אשמח לעצה תודה

הטראומה והבהלה שלך היא פשוט ממקור פנימי (דמיונות והזיות) במקום מקור חיצוני מציאותי. אך הסבל שעברת הוא היינו הך, אירועים קשים שחווית גם אם נגרמו כתוצאה מטריגר של סמים. יש לדעתי מקום לטיפול ולשיקום ע"י אדם מקצועי מומחה בתחום אחרי כל מה שעברת, ותראה אחרי תקופה אם מצבך משתפר. אין לה מה להפסיד, רק להרוויח את חייך בחזרה. תרגיש טוב (סתם דעה שלי, לא אשת מקצוע)

קצין תגמולים הכיר בי כזכאי לקבלת טיפול לאחר פרוץ פוסט טראומה ממלחמת יום כיפור והחרפה במבצע צוק איתן .קבלצי הפנייה לטיפול באגף השקום של משרד הבטחון . ידוע לי שיש מרפאה לטיפול בתגובות קרב בתל השומר . מה עדיף

שמי יותם שחר ואני סטודנט שנה שלישית במכללת תל חי שבצפון. לקראת סיום התואר עלי לעשות עבודת מחקר. את העבודת מחקר שלי החלטתי לעשות על הלומי קרב ועל צמיחה מתוך הטראומה. אני יותר מאשמח אם תוכלו לענות לי על שאלון קצר שהוא אנונימי לחלוטין. לא תצטרכו לתת פרטים על עצמכם אלא רק לענות על השאלות ועל ההרגשה שלכם בתוך הטראומה. את תוצאות המחקר אני אפרסם למי שירצה לשמוע. תודה תודה תודה לכל מי שיעזור ויקח חלק בדבר הזה. אני צריך כל עזרה אפשרית. יותם שחר

https://qtrial2016q2az1.qualtrics.com/SE/?SID=SV_4ObBWiYYpRgEThr זה הכתובת קישור לשאלון של המחקר. פשוט נכנסים לקישור, עונים ושולחים. תודההה

שלום לכולם, שמי מרים גולדברג ואני דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. במסגרת עבודת הדוקטורט שלי אני מעוניינת ללמוד אודות תהליך ההתמודדות וההחלמה מאירוע טראומטי בעקבות לחימה ועל הגורמים המסייעים לתהליך זה. מטרתי היא לסייע לזהות את הדברים אשר תורמים להחלמה מאירוע טראומטי ולהפיץ ידע זה לכלל האנשים אשר מתמודדים עם המצוקה. אני מאמינה שמי שמחזיק את הידע המשמעותי ביותר הוא מי שמכיר את החוויה מניסיון אישי, ועל כן אני מזמינה אתכם לקחת חלק במפגש ייחודי חד פעמי שמטרתו לשמוע ולהבין מתוך הניסיון האישי שלכם על תהליך ההתמודדות והחלמה. שני תאריכי המפגש האפשריים הם, 30.5.16 ו9.6.16, בין השעות 19:00- 17:00 באזור המרכז בסמיכות לתחבורה ציבורית וחנייה. אני מזמינה אתכם לפנות אלי בטלפון 0547571851 או במייל miriamgold1@gmail.com בהערכה גדולה, מרים גולדברג

לפני כחודש, בני, בן ה 6, קיבל מכה בראש והיתה לו נפיחות שעד עתה לא ירדה לגמרי. הבעיה היא שבנוסף לנפיחות, שיערו נשר באזור המכה. האם זה נורמלי?

אנשים יקרים, במסגרת לימודי לתואר ראשון אני עורכת מחקר בנושא הלם קרב. אנא עזרו לי לסיים את התואר הראשון ובעיקר עזרו לי לחקור את הנושא החשוב והמעניין הזה!!! אז... אם אתם עצמכם או שאתם מכירים אנשים שלקו בהלם קרב עקב שירותם הצבאי, ולא משנה מאיזו שנה (בין אם מאובחנים ובין אם לאו), אנא מכם כנסו ללינק הבא והשיבו לי על השאלון הקצר שלי, באמת כמה דק'.. וכמובן אנונימי!!! מאוד יעזור לי אם תשתפו רק לאנשים בעלי הלם קרב (מאובחנים או לא מאובחנים) תודה רבה לעוזרים ולמשיבים, הנה הלינק: https://newqtrial2015az1.az1.qualtrics.com/SE/?SID=SV_9X0Le8ntBpbvL1j

שלום לכולם, קוראים לי ניצן ואני סטודנטית לעבודה סוציאלית במכללת תל חי. אני בשנה האחרונה ללימודים האקדמאים. אני נמצאת במסלול ייחודי בשם "פרקטיקה למען שינוי מדיניות" שמטרתו לחולל שינוי במדיניות חברתית. במסגרת המסלול אני ועוד ארבעה חברים (שגם במסלול) החלטנו לעשות את סמינר המחקר שלנו בנושא החסמים בהגשת התביעה לביטוח לאומי בקרב נפגעי תגובת קרב. המחקר רלוונטי לאלו אשר תבעו את ביטוח לאומי ואושרה להם התביעה, לאלו שתבעו ולא אושרה ולאלו שעדיין לא תבעו כלל. המחקר הינו מחקר מיוחד, אשר עושה את המחקר ביחד עם הלקוחות ולא עליהם, בכדי לשמוע את קולכם ולהבין אם קיימת בעייתיות בנושא ולנסות לתקנה. ומכאן- אני פונה אליכם בבקשה, אם הנכם נפגעי תגובת קרב אשר עברו חוויה חיובית/ שלילית בתביעה מול ביטוח לאומי- נשמח שתשתתפו איתנו ותעזרו לנו להבין את הנושא ביחד לעומקו! כמובן שנשמור על הפרטיות שלכם לאורך כל התהליך ובכלל להבין שכולנו ביחד רוצים מציאות יותר טובה! אם אתם מעוניינים אשמח לשמוע מכם במייל ואחזור אליכם וכל דרך שתירצו! תודה על ההקשבה ניצן שפילברג

תודה רבה על התגובה, נשמח לשמוע גם מאנשים שתבעו את משרד הביטחון :)

ניצן אשמח ליצור איתך קשר, אשמח אם תוכלי לשלוח לי למייל את כתובת המייל שלך. תודה, עינת

כרגע אני בחוסר זוגיות לשם כך אני מרגישה דיכאון בעיקר בערב.שאין לי עם מי לצאת לבלות אני מרגישה חוסר תעסוקה.מה עושים כדי להתמודד עם הרגשת המועקה של חוסר זוגיות וחוסר תעסוקה בערב? אני ממש אשמח לתשובה.תודה.

שלום רב אשתדל לכתוב את בעייתי עד כמה שאפשר מבלי לחשוף פרטים בני משרת במגב לאור המצב הקשה היום הוא היה נוכח באחד מניסיות פיגוע ואף מנע אותו והציל אותו ועוד 3 חברים בזכותו עירנותו. היה טקס קיבל תעודה ומשם הכל עצר , התעודה לא שווה הילד כבר לא אותו ילד וכבר לא בתפקיד לוחם גם 3 חבריו כבר לא לוחמים והאצבע מופנית פה לגורמים העוסקים בדבר קבנים קצינים ומפקדים . לחיילים שנהרגים נותנים תיכה למשפחות לחיילים שנפצעים נותנים תמיכה נפשית וכלכלית שלא ישמע לא נכון זה מגיע להם בהחלט שום דבר לא ירפא את הכאב של אובדן או פציעה שמשנה את חייך אבל אלה שלא נפצעו שמנעו בגופם פיגועים נשכחים ונזרקים שום תמיכה בפנייה לקבנית לא הוצע להם שיחות אלא דבר אחד פטור על סעיף נפשי הלום קרב הבן שלי ציין בפנייה שאין לו רצון לעזוב את הצבא אילו רק היו נותנים לו שיחות ומענה עם טיפול נכון היה חוזר לעצמו אתה נותן ילד בריא ומקבל ילד שונה לחלוטין איפה הצדק ? איפה כולם?? אנא תגובתכם לעיניין אמא כואבת

חברים היקרים, במסגרת עבודת התזה שלי אני מחפש נבדקים אשר חוו או היו עדים לאירוע טראומטי וחשו מתח או חוסר נוחות כתוצאה מהאירוע. כל מה שצריך לעשות זה לענות על שאלון קצר וממוחשב בלינק המצורף (10 דקות). *אירוע טראומטי יכול להיות קרב צבאי, תאונה, אסון טבע, תקיפה מינית או שאינה מינית, מאסר, עינויים, או מחלה מסכנת חיים. המחקר נועד להעמיק את הידע בתחום החשוב הזה, דבר אשר יכול לתרום לשיפור הטיפולים המוצעים כיום בהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). כניסה לשאלון- https://mta.eu.qualtrics.com/SE/?SID=SV_cCKlonQhUkRBMXP השאלון הוא בעילום שם. לפרטים נוספים: Aviadraz.psy@gmail.com

שלום רב, בעלי, בן 73, אמנם לא חווה הלם-קרב, אך חווה טראומה מסוג אחר ואני מקווה שתוכל לעזור. לפני כחדשיים בעלי רכן [כרע] לכיוון גלגל הרכב שלו לבדוק משהו, כשניסה להתרומם, הדבר עלה לו במאמץ ובקושי רב. כשבעלי הגיע הביתה הוא התקשה בהליכה ולאחר כל כמה צעדים הוא ממש התיישב על הרצפה [רגל אחת לא נשאה אותו]. מיד נסענו למיון בבי"ח, שם בעלי עבר בדיקות תפקודיות, CT גב וראש, ללא ממצא כלשהו. לאחר יומיים מצבו של בעלי השתפר והוא שוחרר. מאז הארוע נראה שחל שינוי בהתנהגותו. הוא מבולבל, עצוב, שתקן יותר....בחודש הבא הוא אמור לבצע MRI גב וראש. הייתי מבקשת את חוות-דעתך למצב וכיצד לנהוג. מודה לך מראש על תגובתך. תקווה.

שלום, אני פונה מתוך מצב של יאוש ומצוקה מאוד גדולים לגבי המצב שבו אני נמצאת ולגבי אפיקי הסיוע האפשריים במצב הזה, ואני אשמח לעצה בנושא הטיפול שאולי אולי יוכל לסייע לי ולשבור כבר את המעגל הזה שבו אני נמצאת. אני אציין שאני למודת טיפולים פסיכולוגים פרטניים והייתי בטיפול פסיכולוגי במהלך למעלה מ-10 השנים האחרונות וגם בעבר בתור נערה הייתי פה ושם בטיפול פסיכולוגי. אני בת 36 ומעולם לא הייתי בקשר רומנטי-זוגי, וגם לא קרובה לזה (ולשם החידוד - גם לא בשום אספקט פיזי, על כל המשתמע מכך). דבר שכמובן מבחינתי הוא בלתי נסבל, בייחוד שיש לי הרבה מאוד מה להציע. על קצה המזלג ומבלי לתת באמת את המקום הנדרש ואת הבסיס הרחב לדברים, אני אציין כי ברגע שיש מישהו שמוצא חן בעיני אני חווה חרדה מאוד גדולה, קיפאון, חוסר תפקוד וכו' בצורות כאלה שלא מאפשרות לי להתנהל או לפתח את סוג האינטראקציה הנדרשת שמובילה בסוף לקשר. ושוב חשוב לחדד - על מנת לפתח רגשות ומשיכה גם אם קלים ביותר, אני צריכה להכיר ולהתוודע לבחורים האלה בצורה בלתי תלויה (עבודה, לימודים וכו'), ולא במסגרת המוגדרת מראש כמסגרת למציאת קשר, כלומר דייטים, אינטרנט, שידוכים וכו', אלה כל כך לא פועלים עלי, וזה לא מתוך איזו "החלטה מנהלתית". זה פשוט המצב. בטח לא לפני שעברתי איזשהו תהליך, שכאמור עדיין לא הצלחתי לעבור אותו. אגב, גם קשרים חברתיים אחרים (עם בנות מיני) זה דבר שממש לא בא לי בקלות ודבר שיש לי ממנו מאוד מעט אם בכלל, אולם זה כן דבר שלאורך השנים הצלחתי לפתח, גם אם לא החזיק מעמד לטווח ארוך. ברור לי שלמצב הזה יש כל מיני שורשים אשר קשורים למקום בו גדלתי ולמשפחתי וההתנהלות בה, גם על רקע התנהלות מינית מסוימת שהשפיעה עלי. בכל אופן, כאמור, עברתי כבר טיפולים פסיכולוגים ממושכים עם מספר מטפלים שעד כה לא סייעו לי לפרוץ את המעגל הזה ואני באה ממקום של תסכול ויאוש כאלו שאף מילה שאני אכתוב לא תעשה איתם צדק.. אשמח לבחון האם יש לכם איזושהי המלצה, כיוון, רעיון וכו' לאיזשהו סוג או אפיק טיפולי שאולי יוכל לעזור במצב שלי ולסייע לי לצאת מהסיוט הזה..? יש לציין כי אין ביכולתי לממן טיפול יקר. תודה רבה

אני סובל מפוסט טראומה של הלם קרב ,במסגרת הליך התביעה שלחו אותי למבחנים נוירופסיכולוגים , הראו לי כתמי רורשאך וכתמי דיו , אני לא יודע מה המשמעות של המבחנים האלו אבל לי אישית זה לא עורר חרדה או פאניקה או אסוציאצות כלשהן , סתם ציורים שנתתי להם פירוש , בויקיפדיה יש את הציור של המפלצת שזה כביכול אמור להפחיד את הנבדק ולי זה היה נראה כמו עוף ששחטו אותו ומוכרים בסופר , לא משהו מיוחד ולא הזיז לי ברגשות , מה זה אומר ? שלמעשה מבחן הרורשאך לא תקף לגביי ? שזה שטויות ?