פורום תמיכה לסובלים מכאב כרוני

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
1121 הודעות
664 תשובות מומחה
18/04/2007 | 22:14 | מאת: נגה

אני סובלת מכאבי ראש מזמן היותי נערה(היום אני בת 53). לאחרונה הוחרפו כאבי הראש ואני סובלת מהם מספר ימים בשבוע. כדורים שהייתי רגילה לקחת כגון אופטלגין אקסדרין אדוויל ועוד לא משפיעים עלי יותר ולאחרונה אף שמתי לב שאם אני לוקחת כדורים אלו כאב הראש שלי מוחמר . רציתי לדעת אם ישנם עוד אנשים שקרתה להם תופעה שכזו והאם מצאו פיתרון. אציין שלקחתי גם רילרט שעזר לי במשך כחודשיים עד שהתהפך גם הוא והחמיר את הכאב. הליילה החל לי כאב ראש ב3 לא לקחתי כדורים . הכאב עבר לי רק אחר הצהריים.

19/04/2007 | 12:21 | מאת: דניאלה

נגה שלום, כאבי ראש בעלי אופי מיגרנוטי ידועים שהם מושפעים מהמערכת ההורמונלית הניקבית. אומנם לרב ההשפעה אמורה להיות הפוכה ממה שאת מתארת, כלומר עם ההגעה לגיל הבלות, התקפי מיגרנה אמורים להיות קלים יותר ואף להעלם, מצד שני, כל אדם חווה כאב ותופעת כאב בצורה שונה, איני יודעת האם מצב המחזורים שלך פסק לגמרי, אך אם את עדיין בתקופת מעבר כלשהי, יתכן שההחמרה הזו, מבטאת מעין אי יציבות של המערכת ההורמונית ועוד ביטוי נוסף לכניסה לגיל הבלות, כפי שאחרות חוות גלי חום, למשל. אני הייתי מתייעצת עם נוירולוג לגבי ההחמרה. אם אכן במקביל יש גם שינוי באורח החודשי אז אולי כדאי גם לפנות לרופא נשים במקביל. בכל אופן, אם לא תקבלי מענה מספק, הפיתרון המיטבי תמיד לכאב שאינו נשלט הוא דרך מרפאות הכאב באיזור מגורייך. מיותר לאמר, שמן הראוי להקשיב לגוף, ואם את מרגישה שתכשיר כזה או אחר, לא רק שאינו מקל עלייך, אלא אף אולי מחמיר את הכאב, אז כמובן שלא הייתי ממשיכה להתעקש וליטול אותו בהמשך. בכל מיקרה, אני מאמינה שיש סיכוי טוב שמדובר בתקופה חולפת, ומאחלת לך כל טוב, דניאלה

19/04/2007 | 16:46 | מאת: שלומית

כאב הפתרון היעיל והבטוח לריפוי והחלמה ולא טיפול מנסיון אישי http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=9852

19/04/2007 | 21:41 | מאת: בתי גדז'

שנם מקרים שהגוף קיבל עובר תרופות ואז התרופות גורמות לכאב. במקרים כאלה נהוג לאשפז את החולה ולנקות את הגוף מהתרופות והרעלים עם הרבה נוזלים וחמצן. אשמח לספר לך איך לאחר 30 שנה של כאבי ראש נוראיים בעלי חיי היום ללא כאבים !! האם ניסית את הטופומקס ? גם הוא יכול להקל לתקופה מסוימת על הכאבים. כל טוב לך בתי

18/04/2007 | 11:02 | מאת: ליאור בו אור

אנימחפש קבוצת תמיכה לחולי r s d באזור תל אביב סובל מהמחלה הקשה כבר 7שנים תודה מראש ליאור בן אור

19/04/2007 | 10:58 | מאת: עודד

היי ליאור בקשר לקבוצת תמיכה נסה בבית חולים רעות אני יודע שהיתה להם קבוצה כזו .... תרגיש טוב

19/04/2007 | 10:58 | מאת: עודד

היי ליאור בקשר לקבוצת תמיכה נסה בבית חולים רעות אני יודע שהיתה להם קבוצה כזו .... תרגיש טוב

19/04/2007 | 10:58 | מאת: עודד

היי ליאור בקשר לקבוצת תמיכה נסה בבית חולים רעות אני יודע שהיתה להם קבוצה כזו .... תרגיש טוב

19/04/2007 | 10:59 | מאת: עודד

היי ליאור בקשר לקבוצת תמיכה נסה בבית חולים רעות אני יודע שהיתה להם קבוצה כזו .... תרגיש טוב

19/04/2007 | 10:59 | מאת: עודד

היי ליאור בקשר לקבוצת תמיכה נסה בבית חולים רעות אני יודע שהיתה להם קבוצה כזו .... תרגיש טוב

19/04/2007 | 11:07 | מאת: עודד

סליחה על ההצפה חשבתי שזה לא עבר(:"

19/04/2007 | 11:14 | מאת: עודד

(:

21/04/2007 | 17:35 | מאת: ליאת

היי ליאור, העמותה למאבק בכאב עומדת בקרוב לפתוח קבוצת תמיכה באזור המרכז. קבוצה זו תהיה מיועדת לסובלים מכאב כרוני כל שהוא ובינהם גם חולי r s d. . פרטים מדוייקים יפרסמו בסמוך לתאריך הפתיחה. אם תרצה, אשמח לרשום אותך וליידע אותך ברגע האמת. פורום זה הוקם במטרה לתמוך ולההתמך. אנא הרגש חופשי לשתף אותנו בכל שעובר עליך - כאן אפשר להגיד הכל, להתלונן, לכעוס, לבכות וגם לצחוק. אני משוכנעת שחברי הפורום יוכלו לתרום מנסיונם ולהיות כאן איתך ובשבילך. תודה, ליאת

22/04/2007 | 09:03 | מאת: ליאור בן אור

היי ליאת אשמח מאוד אם תרשמי אותי לקבוצת התמיכה אם את צריכה מימני עוד פרטים את יכולה ליצור איתי קשר בניד 0509019433

שלום מנדי אני מחפשת מומחה לטיפול בכאב עבור אחותי בשנות ה-60 שסובלת מכאבי גב עליון /צוואר.זה למעלה מ-4 חדשים שהיא מושבתת,שוכבת במיטה רוב היום למעט בשעה שבה היא הולכת.עברה את מיטב האורטופדים ומיני טיפולים אבל עד עתה המצב רק מחמיר.אתמול קבלנו המלצה על פרופסור דיוויד ניב ז"ל כמומחה בעל שם עולמי,אבל לצערינו אינו אתנו. האם את יכולה להמליץ על מישהו ברמתו בנושא הטיפול בכאב? כעת אחותי מטופלת המרפאת כאב בתל השומר אצל אחד הרופאים שהומלץ ע"י האורטופד אבל אינה משוכנעת שזה הטופ. האם תוכלי לסייע? אני מאוד חוששת למצבה הנפשי,הייאוש והדעכאון שמלווים אותה אחרי 4 חדשים איומים איתם היא מתמודדת מידי יום. אודה לך אם תוכלי לכוון/להציע בברכת יום טוב

amirar שלום, מרגש לשמוע עד כמה אתה דואג לשלומה של אחותך. התמודדות היום יומית עם הכאב העז קשה ומקשה הן על הסובל והן על משפחתו. לצפות מהצד באדם אהוב, מבלי יכולת אמיתית לעזור, וודאי לא קלה. תמשיך להיות שם עבורה כי נוכחותך ונוכחות כל המשפחה היא יקרה מפז. מרפאת הכאב בתל השומר הינה מין הטובות בארץ. יש להתמיד, להתעקש ולנסות עוד תרופות ועוד טיפולים עד להטבה. לעיתים, חולים הסובלים מכאב מדלגים מרופא לרופא בחיפוש אחר הפתרון האולטימטיבי. מנסיוני, לחיבור למרפאה / רופא אחד לטווח ארוך ישנן יתרונות רבים - החיפוש אחר התרופה המתאימה לוקח זמן וצריך לפתח סבלנות. מקווה כי ימצא מזור מהיר להקלה על כאבי אחותך במהרה. אנא הרגש חופשי לחזור לשתף ולעדכן אותנו בברכה, ליאת

17/04/2007 | 01:50 | מאת: דניאל

אני סובל מכאבי ראש במשך כל היום אני כל סף שיגעון ואיבוד שפייות בבקשה עזרו לי מה אני צריך לעשות?

18/04/2007 | 16:11 | מאת: דניאלה

דניאל שלום, לא ניתן היה להבין מדברייך, האם מדובר בכאבי ראש חדשים? כמה זמן הם נמשכים? האם סבלת מהם בעבר? האם החמירו? האם ביצעת ברור כלשהו? בכל אופן, אם מדובר בכאב חדש יחסית, שאינו מרפה או מוקל, ו/או שאינו מוכר לך, אז בשלב ראשון הייתי פונה לבצע ברור מקיף לוודא שאין כל בעיה דחופה הדורשת טיפול. לכאבי ראש יש סיבות רבות, בעוד שחלקן בילתי ידועות, ורובן בילתי מדאיגות, יש מיעוט שדורש איבחון וטיפול מוקדם. הכתובת לברור היא פנייה לנוירולוג אשר גם יוכל לבדוק אותך וגם להפנותך במידת הצורך להשלמת הברור, וכן במקביל אולי לתת טיפול מקל ראשוני. במידה והבדיקות תקינות, הייתי ממשיכה טיפול במיסגרת מרפאת כאב, שם קיים צוות רב מיקצועי המיומן בדרכים הן תרופתיות, הן נפשיות והן אלטרנטיביות לטפל בבעיות כאלו, ולמרות הקושי, התסכול והרצון להרים ידיים, הסיכוי להקלה הוא רב, אז מעט אורך רוח, ובטוחני שימצא לך מזור, כל טוב, דניאלה

21/04/2007 | 17:55 | מאת: ליאת

דניאל שלום. מחזקת את דבריה של דניאלה. נוירולוג, מומחה לכאבי ראש הוא הכתובת הנכונה עבורך. אם תרצה אשמח להמליץ על שכזה. ההתמודדות עם כאב חזק וטוטאלי שכזה באמת מתישה, מכילה ונראת לפעמים בילתי אפשרית. אתה חייב לרכז את כל הכוחות שלך ויש לך הרבה - ולהאבק עד למציאת ההקלה. מציאת רופא ודרך טיפול מתאימה היא המשימה הראשונה שלך. בינתיים, חשוב לי שתדע שליבי איתך ואני מבינה את הקושי שבחיים עם כאב קשה. תחזיק מעמד ותזכור - אתה לא לבד!!! שלך, ליאת

16/04/2007 | 17:12 | מאת: דוד

שלום! אימי (מבוגרת) סובלת מזה שבועות מספר מכאבים עזים בגב תחתון היינו מספר פעמים בבית החולים במיון אך שלחו אותנו חזרה הבייתה הם טענו שאלו שינויים ניווניים קשים + בריחת סידן ונתנו לאימי משככי כאבים עד הבירור בקופת חולים והמשך טיפולם אך אי אפשר להגדיר זאת אחרת היו לה כאבי תופת העניין הגיע עד כדי כאבים בחזה ליד הלב וכל זאת כתוצאה ישירה של הצעקות מהכאבים. הזמנו רופא הבייתה והוא קבע מיד לבית החולים עקב שינויים ב א.ק.ג כשהגענו לבית החולים וסיפרתי מה שקרה לאימי קיבלו אותה תוך 3 שעות לאישפוז.לאחר בדיקות מקיפות מיפוי עצם יסודי , יש לה קליטה ניכרת בחוליות L2 וl L3 דהיינו מה שנקרא שבר דחוס ובשאר החוליות שינויים ניווניים. אחרי כל הטיפולים שקיבלה בבית החולים כולל עירוי מיוחד לעצמות עדיין אין הבדל גדול בין לפני שהגענו לבית החולים ועכשיו . חוץ מטיפול בחגורות וזריקות ופיזיוטרפיה האם קיים משהו חדשני לנושא כאבי התופת הללו שאינני יודע עליו. ברפואה האלטרנטיבית אולי ? אך בבקשה רק פתרונות שהוכיחו את עצמם אנו יודעים על לא מעט פתרונות שאינם שוים בזבוז של דקה עליהם. תודה רבה מראש

16/04/2007 | 19:01 | מאת: אייר

דוד שלום, גם אני סובלת בין השאר מאוסטאופורוזיס וממחסור בסידן שגורמים לכאבים קשים בעצמות, לכן אני מאוד מזדהה עם אמך והכאבים שעוברים עליה. אני מצטערת שעוברת עליכם תקופה כה קשה! לבטח המליצו לכם על כל משככי-הכאבים הקונבנציונליים (על רפואה אלטרנטיבית אני לא יודעת, מצטערת) האפשריים, אבל למקרה שלא, יש תרופה אחת לשיכוך-כאבים שמאוד עוזרת לי ואולי תוכלו לשאול את רופא המשפחה לגביה. היא נקראת 'טרמדקס' בטיפות (או 'טרמדול' בכדורים) והיא תרופה חזקה מאוד, שדומה למורפין אבל מטשטשת הרבה פחות. אני אישית מעדיפה לקחת את הטיפות, כי אז אפשר להתאים את המינון ולהימנע מתופעות-לוואי. מינון גבוה עלול לגרום לבחילות, אבל זו תרופה יעילה שמצילה אותי בימים קשים. דבר נוסף שעוזר לי - למרות שהוא נשמע די מצחיק... - הוא בקבוק חם קרוב לעצם הכואבת. האם אמך מקבלת תוספי סידן וויטמין D? האם ערכו לה בדיקות דם בכדי לראות אם היא מקבלת מספיק משניהם בכדי לעזור לעצמות להחלים, ובכדי למנוע כאבים נוספים? אני מקווה מאוד שכאביה יחלפו בהקדם. אייר

17/04/2007 | 18:51 | מאת: דוד

תודה לך אייר! אימי לוקחת טרמאדקס כבר מיום שני שעבר עת הייתה בבית החולים זה לא גורם לה בחילות 100 מ"ג אך מאד מחליש וזה לא עוזר לה כמעט בכלל לדבריה כן היא עברה בשבוע שעבר את כל בדיקות הדם האפשריות וזהו הרופאים אמרו לי במפורש שהכאבים ימשכו והרבה לא ניתן מה לעשות חוץ מפיוזטרפיה שזה מסוכן לכשעצמו כי ניתן בשלב כזה לגרום לנזק יותר גדול . או מחלקת כאב . תודה לך נצטרך למצוא את הישועות במקומות אחרים כנראה.

האם מישהו בפורום שמע על כאבים באזור הצלעות, צד שמאל, כאב חד וחותך-כאילו איזה סכין נעוצה שם. רופאת המשפחה שלי בחו"ל והמחליף שלה ביטל את הכאב בבוז ואמר שאין לי כלום ולקחת אקמול. מישהו סיפר לי על איזה וירוס שמתיישב באזור וגורם כאב חד במשך כמה שבועות.. (זה לא שלבקת חוגרת כי אין חום, ואין פריחה) זה סתם כואב בעיקר בתנועות מסויימות, ויש תנוחות (בעיקר במנוחה) שאין כאב כלל. בעצם זה כואב מאד! (ולא סתם) כבר קרוב לשלושה שבועות ולא משתפר. מישהו שמע? מישהו יודע מה?

מירי שלום, ראשית, לא ציינת מה גילך, האם יש לך מחלות ברקע? האם נחבלת לפני כן? ביצעת איזה פעילות גופנית או מעמס גופני משמעותי, כמו הרמת חפצים למשל? במקום ראשון כאב כמו שאת מתארת מתאים לכאב ממקור של מערכת שריר או שלד, כלומר מתיחה של שריר או דלקת בסחוס או אם קיבלת חבלה יתכן סדק בצלע וכו'.בכל אופן, מכיוון שזה כבר 3 שבועות, ומדברייך אני מבינה שהכאב משמעותי ואינו משתפר, וכן שאינך זוכה להתייחסות מספקת מרופא המישפחה שלך המחליף, אז הייתי פונה להתיעצות בשלב ראשון אצל אורטופד, ואם זה לא יספק לכירורג חזה. בינתיים הייתי מציעה שתיקחי נגד כאבים (במידה ואת אדם בריא שלא נוטל תרופות אחרות ושאין לו מיגבלות על נטילת תרופות,אחרת, יש להתייעץ עם הרופא על כל תרופה הנלקחת, גם אם היא תרופה ללא מרשם), במקום אקמול, הייתי מנסה אדוויל, שאולי יותר יעיל בכאב כזה, וגם נמכר ללא מרשם.בהצלחה, וכל טוב, דניאלה

דניאלה, תודה! אני בת 50 וסובלת בעיקר ממיגרנות. לא נחבלתי ולא עשיתי פעילות גופנית שאפשר לקשור אותה לחבלה או מתיחה של שריר או רצועה, לכן גם לא פניתי לאורטופד. מאחר ובתקופה זו (שלושת שבועות הכאב) נותרו גם שאריות של דלקת בגרון שנותר ממנה שיעול קשה, שלח אותי הרופא המחליף לצילום ריאות שיצא תקין. כשהכאב עז במיוחד, אני לוקחת נר וולטרן, שעוזר לי גם במיגרנה קשה (ביחד עם רילרט) אני מניחה שאם הכאב ממשפחת דלקת בעצב או בסחוס, נוגדי הדלקת למינהם הם התרופה היותר מתאימה. כל הזמן "מנסר" לי באחורי הראש שיש תופעה כזו, של דלקת בעצבים או בתעלות העצב באזור הצלעות - לא יודעת איפה שמעתי משהו כזה - לכן פניתי לפורום אולי מישהו שמע? בכל מיקרה תודה!

24/04/2007 | 13:49 | מאת: גל

שלום , לפי התיאור שלך , יש סיכוי די גבוה שבעקבות השיעול הקשה , פשוט נתפס לך אחד השרירים הקטנים המחברים בין הצלעות . הhתפסות של אחד מהשרירים האלו יכול לגרום לכאבים חזקים כל כך שדומים לכאבים של סדק או שבר בצלע . ישנם כדורים חזקים מאוד שגורמים להרפייה של כל השרירים בגוף שניתנים בדר"כ למקרים של התפסויות של שרירי גב תחתון , או לטיפול ב'ספזם' שניגרם כתוצאה מתאונה . כמו כן ניתן להרפות שרירים אלו ע"י טיפול במגע ושימוש נכון בנשימה . טיפול כזה צריך להיות קצר וממוקד , במידה ואכן זוהי 'רק' היתפסות של השריר . הכותב מטפל לפי שיטת גרינברג , לשאלות נוספות תוכלי ליצור איתי קשר בטלפון 054-6623451 גל

15/04/2007 | 10:45 | מאת: ליאור

מחפש קבוצת תמיכה לחולי c r p s .r s d

22/04/2007 | 22:49 | מאת: אורלי

היי ליאור, שמי אורלי וגם לי יש crps, קבוצת התמיכה עבורינו שהיא דרך אגב היחידה בארץ מתקיימת פעם בשבוע בבית חולים רעות בתל אביב בשכונת יד אליהו. לקבוצה מגיעים חולים מכל הארץ, מצפון עד דרום. הקבוצה מונה 10-15 אנשים. אשמח לתת לך עוד פרטים בטלפון.... תרגיש חופשי להתקשר. הפלאפון שלי הוא 052-3903789

12/04/2007 | 17:05 | מאת: oshrat

שלום, אני נערה בת 20, חיילת, ובתקופה האחרונה התחלתי לסבול מכאבי כתף ימין... הבעיה התחילה לפני כחודש, ואינני סומכת ממש על הרפואה של המערכת בה אני נמצאת...הם לא מטפלים בבעיה כמו שצריך ונותנים תרופות שאינני מסכימה ליטול. במקביל לבעיה זו אני סובלת מסחרחורות ורצון עז למתוק בתדירת גבוהה. אשמח אם אתם תוכלי לעזור לי בנושא.. תודה מראש...

13/04/2007 | 00:12 | מאת: דניאלה

אושרת שלום, ראשית לעיניין היותך חיילת, אני מצטערת לשמוע כי אינך מרגישה ביטחון בנערכת הרפואה הצבאית, אם כי יש לזכור כי במקומות רבים נמצאים רופאים הן בסדיר שהם בעלי ניסיון לבעיות כאלו וכי הצבא נוטה לעבוד עם רופאים אזרחיים מיקצועיים שרבים מהם הם מהטובים שישנם בתחומם, אז אולי רק לפני שאת פוסלת את הטיפול שניתן לך לגבי הכתף, ודאי שאין את עושה זאת חלילה מדעות קדומות על טיב הטיפול הרפואי בצבא, אלא כי באמת במיקרה הנידון קיימת בעיה אמיתית.בנוסף, יש קושי טכני למתן טיפול רפואי מחוץ למוסדות הצבא ושלא באופן פרטי, שכן אינך מבוטחת כעת על ידי קופות החולים, כך שאיני בטוחה שיש לך ברירה אלא להמשיך ולהיות מטופלת דרך הצבא. אם פנית לרופא היחידה בלבד, תמיד אפשר לפנות לקר"פ ולקבל טיפול ע"י רופא מיקצועי, למשל אורטופד, אם טרם עשית זאת. לגבי,הסחרחורות והערגה למתוק, לא הייתי קושרת בין שתי הבעיות, והייתי פונה עם התלונות הללו חרופא היחידה, ומבקשת שיפנה אותך לבצע בדיקות דם כלליות,ביחוד חשוב אולי לוודא שאין חסר דם, ורמות סוכר דם, כשלב ראשון. הרגישי בטוב, ובהצלחה, דניאלה

12/04/2007 | 13:48 | מאת: מירב

מה זה פסיכולוגיה רפואית

13/04/2007 | 00:13 | מאת: דניאלה

מירב שלום,פסיכולוגית רפואית, היא פסיכולוגית אשר תחום ההכשרה שלה מתמקד באנשים אשר מקור המצוקה הריגשית שלהם קשור לבעיות רפואיות.דניאלה

11/04/2007 | 18:53 | מאת: יעל

אני סובלת מפיברו כבר 10 שנים וישנן תקופות יותר קלות ויותר קשות,לרוב הכאבים אני משתדלת לא להתיחס. מהשמאוד מפחיד אותי זה הזיכרון שהולך וניהיה רע. מה עושים?

11/04/2007 | 23:42 | מאת: דניאלה

יעל שלום, אומנם קיימים היו דיווחים שבכאב כרוני קשה וממושך יתכנו שינויים ביכולת התפקוד המוחי, אך באופן מעשי "ירידת זיכרון" ביחוד כאשר כפי שאת מציינת, יש תקופות טובות יותר ופחות, ולהן נלוות גם העליות הריגשיות או הירידות הריגשיות, העייפות הרבה יותר או פחות, הרי שהסיכוי שקיימת פגיעה אמיתית הוא לא רב. לפעמים היכולת שלנו לזכור נפגעת, כי אנחנו עייפים, או מדוכאים, או מאוד לא מרוכזים, או נוטלים תרופות. אין זה אומר שהיכולת לזכור אבדה, אלא שאת במצב שאינך מסוגלת להשתמש בה או לנצל אותה כיאות. הדרך לוודא האם קים נזק אמיתי והאם צריך בכל זאת לבצע התערבות טיפולית כלשהי, הוא על ידי ביצוע מבדקים נוירוקוגניטיבים שיוכלו להעריך בצורה מדויקת האם הבעיה היא באמת זיכרון או למשל חוסר ריכוז בלבד.הם מבוצעים ביחידות מתאימות כנ"ל בבתי החולים השונים. אני מקווה שתופתעי לטובה. בהצלחה, דניאלה

23/04/2007 | 17:44 | מאת: זוהרה

ידוע שבפיברומיאלגיה פרט לכאבים יש עוד סימפטומים ובינהם גם פגיעה בזיכרון ובכושר הריכוז. יש גם ימים שהכל נראה כערפל. גם אני עם פיברומיאלגיה כעשר שנים.

11/04/2007 | 11:43 | מאת: אתי

שלום אני סובלת כבר 20 שנה מכאבים ברגליים בעיקר בחיבורים כמו באגן או בברך ( בצד) וגם בצידי הרגליים הכאבים מעירים אותי וכשאני מתעוררת אני מזיזה את הרגליים והכאב חולף. בעבר ישנתי עם סדין חשמלי דולק והכאב לא הורגש. עכשיו הסדין לא עוזר.האם התןפעה מוכרת ןהאם זו דלקת פרקים?ואיך מטפלים? בתודה אתי

11/04/2007 | 23:29 | מאת: דניאלה

אתי שלום,מה שאת מתארת עשוי להתאים לתופעה של קישיון מיפרקים, או קישיון בוקר, כלומר כאב המופיע במנוחה אך בעת הפעלת המיפרק הוא חולף. מכיוון ואת לא מציינת נפיחויות במיפרקים והכאב חולף מהר אין זה מתאים לדלקת פרקים, אך יתכן וקיימים שינויים אחרים, אולים ניווניים בפרקים או בגידים והם גורמים לכך. אם טרם טופלת על ידי איש מיקצוע כלל, עצתי לך לפנות לבדיקה אצל ראומטולוג.כדאי כבר לפני הפנייה הראשונה לבקש מרופא המישפחה הפנייה לביצוע צילומי מיפרקים כלליים (עמוד שידרה מלא, אגן, בירכיים, קרסוליים, שורשי כפות ידיים),ובדיקות דם כלליות כולל פרופיל אימונולוגי, כדי שפנייתך לא תהייה לשווא (כי הרופא יבקש את הבדיקות הללו ממילא).לפי בדיקות אלו, ניתן יהיה לראות האם קיימת בעיה מקומית או נרחבת יותר, ולהתאים לך טיפול בהתאם. בהצלחה, וכל טוב, דניאלה

סתם דילגתי לי אחרי חודשיים שלא נכנסתי לפרומים אלו אני איילת בת 33 חולה בפבירומאילגיה חטפתי לפני כשנתיים ומעלה הפיברו שקיבלתי היתה קשה ביותר עד מצב של חוסר יכולת הליכה לא האמנתי שאצליח לעשות הרבה עם עצמי והשנים רצו להם כבר שנתיים. לאחר הבכי הרחמים העצמיים ההרס העצמי ירידה במשקל חוסר שינה ועוד החלטתי להרים את עצמי במהלך תקופה זו רכשתי דירה בעזרת הוריי הקמתי לי אתר אינטרנט שיעסיק אותי והתחלתי למכור מוצרי בריאות תוספי מזון וכך לנסות לממן לעצמי את ההוצאות הקשות קראי את סיפורי כאן http://www.orbateva.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=154869&depart_id=22860 ולפני כשנה גם הכרתי את נסיך חלומותיי שאחרי שבוע כבר ביקר אותי במיון ועוד חודשיים אנחנו מתחתנים כן מנוסה לא יאמן יש כאלו שמקבלים אותנו עם הכאב אם אי היכולת לטייל בקניון שעות רצופות עם העיפות הבכי המצבי רוח המשתנים אם אי היכולת לשטוף את הבית להכין כל הזמן אוכל כן יש כאלו ותאמיני לי גם חברה נוספת שחולה בפיברו בישרה לי כי מצאה אדם כזה כך ש...אמונה לא אני לא רוצה להשוויץ ולא ממש לא קל לי הכאבים מחרידים ליתר דיוק מזעזעים אני עיפה כואבת מותשת אבל נלחמת שמחר יהיה טוב יותר עובדת על הראש בעיקר על החיוך עושה הידרותרפיה תוספי מזון כמות ענקית וחיה כן מנוסה יש חיים לא קל אבל יש גם אמונה שלא היתה לי לפני שנה שיכול להיות מחר טוב יותר אז חייכי רק את יכולה לעזור לעצמך אמרו לי את זה המון אנשים טובים בדרך ניתן לך כלים אבל החיים שלך בידך בהצלחה

לקריאה נוספת והעמקה

הי איילת, המון תודה רבה על שטרחת לכתוב בפורום על השינוי שחל אצלך ביחס למחלה אשר איפשר לך למעשה "לחזור לחיים". אני יודעת בעצמי כמה זה קשה לתפקד ושכל יום מהווה מאבק חדש אך זה מדהים כמה שהמקום שנותנים לכאבים בתוך החיים יכול להשפיע על היכולת לתפקד. אני חושבת שגם זה שפגשת את הנסיך שלך מסייע לתחושה הנפשית הטובה אשר נותנת כוחות להתמודד עם הכאבים ומצד שני, מן הסתם אם לא היית מתרוממת מתוך החלטה אישית - לא היית היום עם בן זוגך.... אני מלאה הערכה אלייך שהצלחת מתוך בור שחור להתרומם ולחזור לחיים למרות שעדיין כל יום הוא יום קשה ומלא כאבים. אני מניחה שהכאבים שלך לא פחתו מאז שאת יותר בחיים אלא שאת מתמודדת איתם יותר טוב, לא? בכל אופן, תודה ששיתפת אותנו והמון מזל טוב לקראת הנישואין הקרבים. מנדי

איילת שלום, מזל-טוב,רק עכשיו ראיתי את הודעתך אחרי זמן רב שלא 'ביקרתי' בפורום,וזה באמת מעודד לקרוא את סיפורך ואת התמודדותך עם המצב.

10/04/2007 | 12:58 | מאת: רבקה

כבר כמה שנים אני סובלת מכאבים בכתפיים שמקרנים לאורך הידיים. בזמן האחרון אני מתעוררת כמה פעמים בלילה עם כאבים חזקים בידיים וכף יד רדומה. בער אובחנתי ע"י רמטולוג כחולת פיברומיאלגיה ברמה נמוכה. הרופא טיפל בהרדמות כף היד והאצבעות בזריקת קורטיזון בשורש כף היד. הטיפול מחזיק מעמד כחצי שנה ולאחר מכן הכאב חוזר עד הזריקה הבאה. האם יש מישהו שמכיר תופעה כזאת ודרך לטפל בה. עברתי בעבר טיפול בדיקור שלא ממש עזר וכן טיפולי עיסוי שונים שגם הם לא עזרו.

לקריאה נוספת והעמקה
10/04/2007 | 17:08 | מאת: דל

אודה לכם אם תכתבו את הכתובת של ד"ר איתן טובי ומהו הטפול בגלי הלם טלפון 0544431891 ואם יש גם מרכז שלכם בחיפה

שלום רב לך, האם את כיום מטופלת ע"י מומחה לפיברומיאלגיה או מרפאת כאב? מעבר לכך שלדעתי חשוב שתגיעי לטיפול במרפאת כאב או מרפאה המתמחה בפיברו' ברצוני גם ליידע אותך שאנשים רבים הסובלים מכאב כרוני ובמיוחד חולי פיברו' מוצאים הקלה מסוימת כשעושים טיפולי הידרוטרפיה - פיזיוטרפיה במים. היתרון של המים (כל עוד הם חמים מספיק) הינו היכולת לעשות תרגילים שלא ניתן לעשות "על היבשה" ויש יותר חופשיות כך שגם פיזית זה מסייע וגם נפשית זה נפלא לזוז בתוך המים. מקווה לשמוע ממך, מנדי

11/04/2007 | 00:39 | מאת: ג'ני

ידוע לי כי במקרה של פיברומיאלגיה, יכול לעזור גם רפלקסולוגיה.

11/04/2007 | 17:35 | מאת: מידע

חומר לעיון כי זה יכול לעזור לריפוי והחלמה מכאב http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=9852

06/04/2007 | 22:53 | מאת: סימ

בתקופה האחרונה מופיע אצלי כאב ראש חד וחזק באיזור הרכה בצד שמאל בלבד הכאב מופיע בבת אחת ונעלם לאחר כחצי שעה ושני כדורים משככי כאבים. התופעה חוזרת על עצמה מס' פעמים ביום מזה כשבוע. הדבר מדאיג אותי ! נ.ב- אני אישה

לקריאה נוספת והעמקה
07/04/2007 | 01:39 | מאת: דניאלה

שלום, אומנם ציינת כי את אישה, אך לא ציינת באיזה טווח גילאים, האם קיימים תסמינים נילווים ועוד. בכל מיקרה, כל כאב חדש שמתמיד או מחמיר משך יותר משבועיים ואשר מטריד, מדאיג ומפריע לשגרת החיים, ולפי התאור הקצר שלך, נראה לי שכאב הראש שלך עונה לפחות לכמה מההגדרות שציינתי אם לכולן, הרי שיש לפנות, ובהקדם, לרופא לבדיקה וברור רפואי, לפחות ראשוני. כאבי ראש יכולים להיות מסיבות רבות, החל מכאב ראש "רגיל", ללא סיבה מיוחדת שכל אחד חווה, מיגרנות, כאבים של מתח שרירים בעורף או בקרקפת ועד חלילה סיבות רציניות הדורשות איבחון וטיפול מיידי יותר. מכיוון שמדובר בכאב שאינו מוכר לך, ושאין ספק שהוא חמור דיו ,תכוף דיו וממושך דיו כדי שתהיי מוטרדת כדי לפנות לכאן,הייתי פונה לבדיקת נוירולוג בשלב הראשון.מאחלת כל טוב, בריאות והצלחה, דניאלה

07/04/2007 | 20:02 | מאת: דליה

ברצוני לשאול: אני סובלת זמן ממושך מכאבי ראש ממושכים בכל יום ללא הפסקה. משככי כאבים לא עוזרים. עברתי בדיקות יסודיות ללא ממצא. אודה באם אוכל לקבל הסבר וייעוץ מה לעשות. הכאב הינו כאב של לחץ בכל החלק העליון של הגולגולת. לא של צד.

08/04/2007 | 11:17 | מאת: דניאלה

דליה שלום, ראשית העובדה שעברת ברור מקיף לדברייך והיה תקין, כבר אמורה להניח את הדעת במידה מסוימת,אך כעת עלייך לנסות לאחר ששללת את הסיבות הדחופות ונרגעת שאין בעיה מסוכנת, בהקלת הסבל. לכאבי ראש פעמים רבות לא מוצאים סיבה או גורם, למרות ברור מקיף.הכאב שאת מתארת יכול לנבוע על רקע של מתח שרירים, ויתכן שמתאים לסוג של כאבי ראש הקרויים כאבי Tension .לכאבי ראש יש טיפולים שונים כתלות באופיים, תדירותם וחומרתם, וקיים סיכוי טוב שעל ידי טיפול מקצועי תוכלי לזכות להקלה. הייתי מציעה בשלב הנוכחי לפנות למרפאת כאב הקרובה לאיזור מגורייך, שם צוות מיקצועי יוכל לתת לך את הטיפול הכי מתאים, אם תרופתי או אחר. למשל, לפעמים, טיפולים מסוג ביופידבק בהם את לומדת טכניקות של הרפייה ושליטה עצמית הוכחו כיעילות מאוד בחלק מסוגי כאבי הראש, ויתכן וימצאו שימושיים עבורך. בכל אופן, במירפאת כאב, קיימת האפשרות לכל מיגוון הטיפולים, ובטוחני ששם תקבלי את הטיפול לו את ראויה, בברכת חג שמח ובריא, דניאלה

10/04/2007 | 17:37 | מאת:

שלום רב לך, מכיוון שכאבי הראש שלך משפיעים מאוד על התפקוד היומיומי ומופיעים בתדירות גבוהה, חשוב מאוד לנסות להקל על הכאבים ולנסות להפחית את עצמתם ותדירותם. אני ממליצה לך לפנות למומחה לכאבי ראש/מיגרנות- אילו הם בדרך כלל נוירולוגים שהתמחו לאחר מכן בכאבי ראש. חשוב לדעת כאשר מתחילים את הטיפול כי לא בהכרח ההמלצה הראשונה של הרופא תעזור כי בטיפל בכאב זה עניין של ניסוי וטעייה אצל כל חולה וחולה ועל כן, כשאת מוצאת מומחה שאת סומכת עליו, חשוב לתת לטיפל הזדמנות ממשית. לידיעתך, הרבה פעמים מטפלים בכאבי ראש דרך טיפול תרופתי מונע הניתן כל יום על מנת להפחית את עצמת ותדירות ההתקפים וכן למי שצריך נותנים גם תרופה להתקפים עצמם. לא בהכרח הטיפל שלךינתן בצורה דומה אך רציתי שתדעי על הנטייה הטיפולית בתחום כאבי הראש. בהצלחה ומקווה שתמצאי הקלה בקרוב, מנדי

10/04/2007 | 17:32 | מאת:

שלום רב לך, אני מניחה שהופעה פתאומית של כאבי ראש חזקים מפחידים אותך מאוד וחוסר וודאות תמיד מקשה עוד יותר- במיוחד מכיוון שלא חווית אותם בעבר. כפי שכבר נאמר, כאבי הראש שאת מתארת יכולים לנבוע מכל מיני סיבות ועל כן חשוב ללכת להיבדק ולהתייעץ עם רופא. נשמח להתעדכן לאחר פנייתך לרופא. לבינתיים, מקווה שהכאבים ירגעו, מנדי

11/04/2007 | 17:52 | מאת: דליה ודוד המרכז לבריאות טבעית

כאב ראש כרוני מנסיון בריפוי והחלמה של מחלות כרוניות ממליץ לך לעשות בדיקה לחוסרים של ויטמנים מסוג בי הפתרון הוא בחוסרים של ויטמנים ומנראלים בגופך ממתין תשובתך

03/04/2007 | 18:41 | מאת: הדס

שמי הדס, בת 31 מפ"ת, ילדתי לפני חודש ואני מניקה, אני סובלת כבר 4 שנים מהתקפי כאב נוראיים בבוהן רגלי הימנית. הכאב הוא פנימי, ולעיתים אני נאלצת לדרוך על הבוהן עם עקב רגל שמאל. קשה לי לתאר את הכאב אבל זה משהו בין הרגשה של כוויה לחשמול. תדירות הכאב משתנה מאוד - הכאב הוא של שניות אחדות ולא רצוף, והוא יכול להופיע כמה פעמים ביום, או פעם בשבוע/שבועיים, ביום או באמצע הלילה. הכאב, מן הסתם, מאוד מבהיל אותי וגורם לי לחום בכל הגוף ולדופק מהיר. בדיקות דם שביצעתי שללו את מחלת גאוט (שגדון). וצילום שעשיתי לא הראה שום גורם לכאב. התקפי הכאב כבר בלתי נסבלים. אני ובעלי הגענו למסקנה חד משמעית שהכאב מופיע אחרי שאני אוכלת מאכל המכיל שומן רווי, מאכלים מטוגנים, שמן קוקוס וכו'. בקיצור אני משתדלת להמנע ממאכלים אלו כמה שיותר ובאמת זה מפחית בצורה משמעותית את תדירות הכאב. רציתי לעשות בדיקה מעמיקה (מיפוי עצמות, סיטי לבוהן) אבל כיוון שאני מניקה, האורטופד לא ממליץ לי לעשותה. מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה
04/04/2007 | 20:04 | מאת: אורחת

מבחינה רפלקסולוגית אזור הבוהן מייצג את חניכיים, אף, צוואר, מפרק לסת. בדקי האם יש לך בעיות באזור הזה. אולי דלקת מעל שן שעברה טיפול שורש שמקרינה לחניכיים וללסת. עצם העובדה שתזונה משפיעה על זה מרמז לדעתי על דלקת חיידקית כלשהי.

07/04/2007 | 01:54 | מאת: דניאלה

הדס שלום,אני מבינה את התסכול וההרגשה הנוראית כשכאב חד תופס אותך בפיתאומיות, מצד שני אם מנסים לראות את הצד המלא של הכוס אני מבינה שעל ידי מניפולציה תזונתית הצלחת בעצמך להפחית משמעותית את תדירות ההתקפים, וגם כשהם מופיעים הם חולפים לרוב במהרה. השאלה, מה את באמת מחפשת כעת-אבחנה, הסבר? או ניסיון לעצור/להפחית את ההתקפים שנותרו? כי אם העיניין הוא לחפש אבחנה, ויתכן ודרוש לבצע בדיקות דימות, וכעת את מניקה, אז האם מה שהימתין 4 שנים, לא יכול בשום אופן להמתין עוד מס' חודשים? מצד שני אם העיניין הוא הקלת כאב, אז הייתי פונה למומחה כאב/מרפאת כאב ומתייעצת איתם לגבי הבעייה. יתכן וגם כן יוכלו לייעץ לך לגבי אפשרויות אבחנה מתאימות, הרי לא בהכרח כל מה שבבוהן, אורטופד הוא הכתובת המתאימה תמיד לטיפול או לביצוע אבחנה מבדלת. נכון, צריך לקחת בחשבון, שעקב ההנקה, גם טיפולים תרופתיים עשויים להיות מוגבלים בתקופה הזו, אבל אולי לפחות תשמעי חוות דעת אחרת ותהיי פחות באפלה ואי ודאות ריגשית, וזה לכשעצמו יכול כבר להקל. כל טוב, דניאלה

10/04/2007 | 17:27 | מאת:

שלום רב, זה וודאי מאוד מפחיד אותך במיוחד כשההתקפים קשים ומן הסתם השילוב של ההתרגלות לתינוק והעובדה שאת מן הסתם תשושה מרבית הזמן עלול להחמיר הן את הכאבים וכן את החרדה וכו'. דבר אחד את כבר יודעת - ההתפקים, גם הקשים ביותר, חולפים בשלב כלשהו - אני לא מציינת את זה בשביל לטעון שזה לא משהו רציני או שאת מגזימה - חלילה וחס! אני פשוט מנסה לסייע לך להוריד את רמת הלחץ והחרדה סביב הכאב. אינני רופאה אך ממה שאת מתארת ייתכן שאת סובלת מכאב נוירופטי וישנם כיום תרופות ייחודיות לבעיה זו אשר עוזרים לחלק מן החולים אך כאמור, אני רק משתפת אותך במחשבותיי. בכל אופן, ברמה הפרקטית, אני מסכימה עם דניאלה שכדי לך להגיע למרפאת כאב - ייתכן שהם יוכלו לאבחן אותך וגם לנסות להקל עלייך שזהו וודאי המטרה החשובה מכל. העובדה שאת מניקה בהחלט מגבילה את סוגי הטיפולים שניתן לתת לך אך מומחה טוב לכאב ידע את כל ההגבלות הנובעות ממצב זה. אני ממליצה לך לבקש מן הרופא המטפל הפנייה למרפאת כאב בבית חולים ובמקביל, כדאי לך לקבוע תור עוד לפני שקיבלת את ההתחייבות בגלל רשימות המתנה. מעבר לכל זה, ברגעייך הקשים או בזמנים בהם את צריכה פשוט "להוציא מבפנים" את כל התסכולים/כאבים וכו' את מוזמנת לכתוב פה בפורום ותמיד יהיו אנשים שיקשיבו ויגיבו כי כולנו כאן מבינים מנסיון אישי את קשיי ההתמודדות עם כאבים ומנסים לתמוך אחד בשני... לבינתיים, תחזיקי מעמד ותשקלי פנייה לטיפול במרפאת כאב מנדי

11/04/2007 | 00:59 | מאת: ג'ני

שלום לך, אני מבינה שהכאב שאת מתארת בבוהן, כוונתך לבוהן הגדולה שברגל, שהרי ברגל כולן "בהונות" ובטעות כולם מכנים אותן אצבעות ולא היא. ברגליים - הכל בהונות. אבל אני מניחה שהמדובר בבוהן הגדולה, שברפלקסולוגיה היא מייצגת את הראש דווקא ולכן חשוב לדעת באיזה צד של הבוהן המדובר. אני לא אבוא להסביר לך כאן על האבחון כי לא כאן המקום. מה שאני יכולה להציע, זה מספר דברים. א. יתכן שזה נובע (ושוב, חשוב לדעת באיזה חלק של הבוהן המדובר) מעמוד השדרה העליון המתחבר לראש ב. יתכן שאולי יש התחלה של "דרבן" ואז יכולה להיות השלכה לבוהן. ג. יש אפשרות לשכך כאבים גם בעזרת מגנט לריפוי ד. יתכן שבמקום נוצר סטגנציה של זרימת הדם וזה גורם לכאבים, אך זה זמני ויעבור. ה. יתכן שזה נובע מכאב בגלל לחץ מסויים שיכול לגרום במשך הזמן ליבלת מקומית ושוב, הסיבות רבות אך יש לבדוק פיזית את המקום כי לא תמיד יש תשובה חד משמעית גם לרפואה הקונבנציונלית. תוכלי לכתוב לי ל- [email protected] בהצלחה!

02/04/2007 | 07:50 | מאת: מיכל

שלום, רציתי לשאול על מחלת האסטמה. האם היא מחלה תורשתית? האם ניתן להרפא ממנה? מה ניתן לעשות על מנת להרפא? ואם אפשר להרחיב את הידע מבחינה מקצועית בנושא. תודה רבה ושבוע טוב.

02/04/2007 | 10:54 | מאת: דניאלה

מיכל שלום, נדמה לי שאיכשהוא הגעת ל"פורום" הלא ממש מתאים,כי זהו הפורום לתמיכה בכאב.אבל אם כבר שאלת, אז אסת מה זו מחלת רגישות יתר של דרכי האוויר, כלומר הם מגיבים בצורה מוגזממת על ידי התכווצות והפרשות מרובות בתגובה לגירויים שונים כמו אבק, או פרוות בעלי חיים או קור או מאמץ, ולכן קשה בעת החשיפה לאותו גורם, לנשום ויש צפצופים. והטיפול הוא כדי להפחית הפרשות ולהרחיב חזרה את דרכי האוויר. זה לא מורש אך יש נטייה משפחתית. האם זה עובר? תלוי. כשזה מופיע בגיל ילדות, לרוב חולף עד ההתבגרות. כשזה מופיע בגיל מבוגר, פחות ברור, אך יש דרגות חומרה שונות, ויש כאלו שגם ללא טיפול קבוע, חודשים רבים הם ללא התקף ומנהלים אורח חיים תקין לגמרי, או לחליפין מקבלים טיפול מונע שאיתו מסתדרים. סך הכל המיעוט הם במצב קשה כך שבאמת זה משבש להם את החיים. כל טוב, ופחות דאגה בחג, דניאלה

03/04/2007 | 20:56 | מאת: מיכל

מועדים לשמחה, קודם כל, תודה על התגובה! דבר שני, את יודעת אולי באיזה פורום באתר מדברים על העניין הזה? ערב טוב.

05/04/2007 | 08:58 | מאת: מידע

צורף לינק לדף מידע ופרטים http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=1398 בברכת חג פסח כשר ושמח

12/04/2007 | 19:20 | מאת: מידע

דף מידע ופרטים על האסטמה http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=1398

01/04/2007 | 19:06 | מאת: דבי

שלום רב לכולם! אני מאחלת לכל האנשים הסובלים שיהיה לכם חג ללא כאבים ורק יהיה לכם טוב מאחלת באהבה דבי

02/04/2007 | 14:02 | מאת: יואל

גם אני מצטרף ומאחל לכווווללנננו חג שמח והעיקר ללא כאבים. יואל

04/04/2007 | 11:25 | מאת: רחל

שלום לכולם גם אני מאחלת חג שמח וכמובן ללא כאבים, רפואה שלמה לכולם. רחל

01/04/2007 | 08:32 | מאת: עודד

מאחל חג שמח ללא כאבים נכון להיום ניצחתי פעם אחת את הביטוח לאומי בבית הדין לעבודה בת.א --נכונה לי עוד תביעה אחת שגדולים סיכויי לזכות. חיב לספר לכם שהמוסד הזה עקשן אך לבסוף לא היתה להם ברירה והם קבעו שיש לי RSD . בימים אלו היגשתי החמרת מצב נוספת שאושרה ע"י רופא תעסוקתי מחוזי ---נראה מה יגידו הפעם שם "באולימפוס" אני לא אוותר אני אקבל את מה שמגיע לי. כל הרופאים שבדקו אותי קבעו חד משמעית שיש לי CRPS קשה ביותר בידי השמאלית....כולל שני פרופסורים מהשורה הראשונה,וכמובן ד"ר וטין המפורסם שכתב מכתב שלא משתמע לשתי פנים וקבע נחרצות שאכן אני חולה בCRPS קשה. חייב לצין את העובדה שהרופא שגילה בזמנו שיש לי את המחלה הנוראה הוא אורטופד מנתח בכיר שיושב גם בוועדות העליונות של הביטוח הלאומי....תודו שיש אירוניה מסוימת בדבר(: לסיום שוב חגגגגגגגגגג שמחחחחחח (: עודד

לקריאה נוספת והעמקה
01/04/2007 | 10:54 | מאת:

הי עודד, כל נצחון מול גופים כמו ביטוח לאומי הוא למעשה ניצחון של כולנו כי כל אדם שמצליח להביא את המוסדות הללו להכיר בסידנרומי כאב כמו CRPS מהווה צעד קדימה במאבק להכיר בכאב כרוני כמחלה בפני עצמה ובאופן מעשי במתן זכויות שמגיעות לאנשים הסובלים....אז....כל הכבוד והצלחה בהמשך! כל טוב, מנדי

03/04/2007 | 16:00 | מאת: mirmir מירי

שלום לך וחג שמח אני סובלת מאותה בעיה, אך בקרסול, ואני מתקשה מאוד בהליכה בשל הכאבים העזים. הייתי רוצה לנסות להוציא תו נכה שיקל מאוד על חיי. בביטוח לאומי אמרו שאין לי סיכוי, מפני שאני לא נכה (תודה לאל ). בכל זאת הייתי רוצה לנסות. כתבת שהצלחת לנצח אותם. אני לא יודעת אם יש קשר בין המקרים שלנו, אבל אם יש לך עצה שיכולה לסייע לי אודה לך. תודה מירי

31/03/2007 | 17:04 | מאת: mirmir

למנדי המון תודות על שחזרת אלי כל כך מהר. תודה על תשובתך. לפני כמה שנים הייתי במרפאת כאב של מכבי ושם לא הצליחו לעזור לי. טופלתי גם ע"י פרופ' ניב ז"ל, שניסה ככל יכולתו לעזור לי. קיבלתי ממנו המון תרופות, והיתה הקלה חלקית בלבד. כמו כן עם כל מכה קטנה או סיבוב קל מאוד של הקרסול הכאבים חוזרים במלוא עוזם. אנסה לחזור שוב למרפאת כאב. אולי נוספו תרופות שיכותות לעזור לי. תודה על הרעיון. אכתוב בהמשך על תוצאות הטיפולים. אולי יהיה משהו שיעזור גם לאחרים. ושוב תודה ולהתראות מירי

31/03/2007 | 23:18 | מאת: דניאלה

מירי שלום לך, בהמשך לדבריה של מנדי שכמובן אני חושבת כמותה,ואני שמחה לשמוע שאת חושבת בכיוון הזה, כי אין ספק שבבעיות מהסוג הזה ראשית עלייך להיות להיות מטופלת במקום בו קיים צוות מיקצועי המתמצא בטיפול בכאב, ושנית עלייך להיות בטיפול ומעקב קבועים ומסודרים, ותקני אותי אם הבינותי שלא כשורה, אך אין זה המצב כיום. אני מבינה את התסכול אחרי שמנסים תרופות רבות והכאב עודנו שם, אך קודם כל בשנים האחרונות עם המודעות הגוברת לטיפול בכאב, פותחו ונכללו בסל התרופות מספר תרופות לכאב עיצבי שיתכן שלא טופלת בהן בעבר, וגם אם כן, לפעמים תרופה כשניטלת בשילוב מסויים יכולה להשפיע טוב הרבה יותר מאשר אם נלקחת לבד או בשילוב אחר, כך שאני בטוחה שיש עוד מה לנסות ולתרום וכיצד לעזור. דבר נוסף, כאב בכלל, ועיצבי בפרט, לדאבוננו פעמים רבות אינו מחלים לגמרי, כמו מחלות רבות אחרות (יתר לחץ דם או סכרת למשל),ובדומה להן, אם לא נטפל באופן קבוע בצורה הכי טובה שניתן כדי להקל אותו נסבול לא רק ממנו אלא מסיבוכיו- עייפות, דיכאון וכו'. ולכן, הקלה חלקית, לדעתי, עדיפה על חוסר הקלה בכלל,אז אם יש משהו שאת יודעת שאפילו עוזר לך קצת, עד שיהיה לך פיתרון טוב יותר, זה לא שווה את ההקלה? או אם את יודעת שמכה בקרסול גורמת להחמרה, או סיבוב שלו, אולי תבחני כיצד ניתן להפחית ככל הניתן למינימום את האירועים הללו? (אף פעם לא ניתן יהיה להימנע לחלוטין, אך בטוח אפשר להיזהר ולצמצם התלקחויות מיותרות).האם את מקשיבה לגוף שלך? נותנת לרגל מנוחה כשהיא צריכה?לפעמים קשה לקבל שקיימת בעייה, נכות אפילו וכי לא ניתן לעשות הכל כתמול שלשום, ויש ללמוד לעשות את אותן התאמות ופשרות כדי לא לשלם מחיר. אני בטוחה שעם תרופות חדשות, טיפול רפואי קבוע ותמיכה בתהליך ההתמודדות היומיומי, תמצאי בקרוב הקלה (נקווה שרבה),למכאובייך.מחזיקה לך אצבעות .וכל טוב, דניאלה

01/04/2007 | 13:47 | מאת: mirmir -מירי

לדניאלה תודה לך על פנייתך. אני סובלת מזה שנים, ומאז שהגעתי לפורום הזה,אני חושבת שזו פעם ראשונה שמישהו מבין אותי. באמת למדתי עם השנים לשמור על עצמי. בהתחלה לא ידעתי לשמור על עצמי והכאב תמיד החריף. העניין הוא שאצלי אין אף פעם מצב סטטי של כאב, שאולי אפילו הייתי לומדת לחיות איתו. אצלי זה כל פעם משתנה. לפעמים נראה לי שזה מחלים, ואז עם כל מכה קטנה זה חוזר. למדתי לשמור על עצמי כמה שאפשר מהמכות והנקיעות האלה, ואני נועלת רק נעליים גבוהות, עם מגן קרסול ומדרסים מיוחדים שהתאימו לי ומוגבהים בצד כדי למנוע עד כמה שאפשר נקיעות. עדיין אי אפשר להמנע לחלוטין מסטיות קלות של הקרסול, אבל מה שבטוח זה שאני עושה כל מה שאפשר. כתבת שכאב עצבי לעיתים לא מחלים לחלוטין, והיה לי מאוד קשה לקרוא את זה. האמת היא שקשה לי אפילו להגדיר את עצמי כסובלת מכאב כרוני, כי אני משכנעת את עצמי כל הזמן שבסוף אמצא פיתרון לבעייה ואחלים.קשה לי לקבל את העובדה שאולי אמשיך לסבול ככה תמיד. זאת במיוחד לאור העובדה שלפני כמה שנים עברתי ניתוח שבו הוציאו חלק מהעצב הפגוע, ולמשך שנתיים החלמתי לחלוטין, וחזרתי לפעילות מלאה ללא כאב כלל. כשחזרה הבעייה פניתי לפרופ' שניתח אותי, והוא אמר שבעייה עצבית לפעמים חוזרת, אבל אחרי הניתוח הוא לא יודע מה להציע לי עוד. ( מלבד מגן נוסף לקרסול שאותו רכשתי ) גם פרופ' ניב ז"ל שאליו פניתי - ההקלה הייתה חלקית. ברור שזה עדיף מכלום, אבל אחת הבעיות בפעם הקודמת הייתה, שכל חודש הייתי צריכה לעבור מלחמות ממש - וועדות חוזרות ונשנות והמון ריצות על מנת שיאשרו לי במכבי את התרופות (היקרות מאוד )שהוא רשם לי. זה התיש אותי פיסית ונפשית, וגם לא תמיד אישרו לי. הדבר היחיד שבאמת לא עשיתי מזמן, הוא פנייה למרפאת כאב של מכבי.בפעם הקודמת הם לא יכלו לעזור לי, אבל מאז עברו כמה שנים, ואני מאמינה שאולי היום יש משהו שיעזור לי. לכן זה הדבר הראשון שאני עושה עכשיו. שוב תודה על פנייתך, היא עודדה אותי מאוד. מירי

30/03/2007 | 14:30 | מאת: רמה

שלום לך! אני בת 23 ונפצעתי בצבא לפני כארבע שנים בעמוד שידרה תחתון, פריצות דיסק גדולות בL4-L5 L5-S1. בעקבות הפציעה עברתי שלוש ניתוחים מאוד קשים שבשלישי קיבעו לי את החוליות עם פלטינות במשך כל התקופה וגם כיום אני מודגבלת כמעט בהכל. משרד הביטחון טוען שזה קרה לי בעקבות כך שאני מעשנת. ולשאלתי האם דבר זה הגיוני או האם יש מחקר כל שהוא שמוכיח דבר זה? אשמח מאוד אם תוכלי לענות לי. רמה

30/03/2007 | 18:47 | מאת: דניאלה

רמה שלום, מבלי להיכנס לכך שעישון באמת אינו רצוי ויכול לגרום לבעיות רפואיות רבות ולהחמיר אחרות, לשאלתך, בנושא של פריצת דיסק ועישון, למיטב ידיעתי, אומנם הנושא נבדק, אך לא ידוע לי על עדויות חד משמעיות שאכן קיים קשר בין הדברים, להפך, מרבית המחקרים כשלו מלהוכיח זאת. נמצא יותר קשר לעודף משקל ומעמס גופני.דרך אגב, מבלי להיכנס לפרטים, מאיזה גיל את מעשנת? הרי גם אם קיים קשר לעישון, הרי הוא קשור למנה מצטברת, ואני מסןפקת שעד גיל הצבא הצלחת לצבור כמויות כאלו של סיגריות שיכולות לגרום איזה נזק שהוא. (אני טועה?).בכל אופן אם זה קשור לזכויות שלך, מדוע שלא תבקשי שיוכיחו את טענתם ולא רק יפזרו "האשמות" באוויר, זה הכי קל להעביר את הכדור למיגרש של השני, למה שלא תעשי זאת גם את? לא מספיק שאת סובלת, את לא צריכה לקחת את האשמה על עצמך, אפילו אם את מעשנת,ואם משרד הביטחון אמור לסייע לך, אז שלא יתחמק בתואנה כל כך לא הוגנת, והכי חשוב, ללא קשר אם זה נכון או לא, מה שקרה קרה, ממשיכים קדימה, בלי יסורי מצפון, בלי לבטים ובעיקר בלי לאכול את הלב. שבת שלום, חג שמח והמון בהצלחה, מכל הלב\ דניאלה

02/04/2007 | 21:20 | מאת: רמה

קודם כל תודה רבה לך דניאלה! אני מעשנת מגיל שמונה עשרה, חצי קופסא ליום. אני יודעת שזה לא נגרם לי מהעישון אך כדי להוכיח הם דורשים ממני חוות דעת רפואיות שאין לי כסף לממן אותם. הבעיות בגב פגעו לי קשה מאוד בנפש ואני מטופלת כיום בכדורים. קשה לי להתמודד עם כל העומס של המצב הבריאותי. שוב תודה לך את ממש עודדת אותי! שיהיה חג שמח. רמה

01/04/2007 | 14:51 | מאת:

שלום רב לך רמה, בהמשך לדבריה של דניאלה וכנכת צה"ל בעצמי ש"בילתה" שנים במלחמה נגד משהב"ט חשוב לי להגיד לך שאם יש לך את הכוחות לכך - אל תוותרי למשהב"ט ותדאגי לזכויותייך. חשוב לא להפוך את המלחמה מולם לכל החיים שלך ולמיקוד אך מצד שני, זה החיים שלך ואת צריכה לקבל את כל הטיפול הרפואי וכו' שאת זקוקה לו - זה קרה לך בצבא ועל כן לצבא/משהב"ט יש אחריות לדאוג לך. קבלת הזכויות ממשהב"ט צריך להיות כלי לאפשר לך לחיות את החיים שלך ולא החיים עצמם. אם תרצי לדעת מדוע אני מציינת נקודה זו, את מוזמנת לכתוב לי במייל האישי [email protected] האם את הולכת לבית הלוחם? שאלתי האחרונה אלייך - האם הכאבים או המוגבלות עצמה מפריעים לך יותר בתפקוד היומיומי? מקווה שנמשיך פה את השיחה הזו ובינתיים מקווה שלמרות המצב הקשה שתצליחי להנות מן הפסח. שיהיה לך לפחות קצת טוב, מנדי

28/03/2007 | 01:40 | מאת: mirmir

במשך שנים אני סובלת מכאבים בקרסול בשל פגיעה עצבית. עברתי ניתוח שהקל עלי מעט, ונאמר לי ע"י הרופא שאחרי הניתוח אין מה לעשות. אני מאוד סובלת. התפקוד היומיומי שלי נפגע מאוד, וכמובן גם איכות החיים. קשה וכואב לי מאוד ללכת. אני מקבלת המון זריקות קורטיזון. נעזרתי הרבה ברפואה אלטרנטיבית. ההקלה מעטה ולא מספיקה. רציתי לדעת אם יש משהו שיכול להקל עלי את הכאב. אודה לכם אם תוכלו לעזור לי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך, צר לי על הסבל שאת עוברת. היום ישנם תרופות שנועדו לכאב עצבי וייתכן שאחת מהן תוכל להקל עלייך. אני ממליצה לך להגיע למרפאת כאב מכיוון ששם יתייחסו לכאב במלוא הרצינות וינסו להקל עלייך בכל דרך אפשרית. אם אפשר לסייע בעוד משהו, אנחנו לרשותך, מנדי

אם הכאב גובר בהליכה ובעמידה, קיים פיתרון מדהים שהציל ופתר לבעלי בעיה דומה. נעלי MBT שמאזנות את הגוף ומתקנות תנוחה לא נכונה שכניראה לוחצת על עצב. צריך לקבל הדרכה ממישהו עם ניסיון. לבעלי השתנו החיים תוך 3 ימים !

לרות תודה על העצה. אצלי הכאב אכן גובר מאוד בשל הליכה או עמידה . אודה לך אם תוכלי לתת לי יותר פרטים על הנעליים האלו, היכן ניתן לרכוש אותן, ולמי יש ניסיון כזה שיוכל לייעץ ולתת הדרכה מתאימה. תודה - מירי

שימוש בסופר 5 יעזור לך להחלים ממחלתך ומהכאב הכרוני מצורף לינק לדף מידע ופרטים http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=6035 חג אביב שמח

תודה רבה על העצה כתוב שם שהתוסף מיועד לחולי אוסטיאופורוזיס, אך בכל זאת אבדוק את העניין. האם ידוע לך מניסיון שזה מתאין גם ל CRPS / RSD ? מירי

28/03/2007 | 00:08 | מאת: ג'סיקה

שלום לכל חברי הפורום. סוף סוף מצאתי פורום מתאים שיכול להבין אותי. וכמובן את מנדי האחת והיחידה מנדי אמרה בתכנית מסויימת שאומרים לה:אבל את מחייכת".. איך יכול להיות שכואב לך"- משפט שמוכר לי היטב בחיי היום . אני סובלת כבר 12 שנה מכאבי ראש כרוניים. כאשר אין מצב שלא כואב לי. ז"א 24 שעות של כאב! הגעתי למצב בשל שימוש יום-יומי של משככי כאבים( נורפן, קוד אקמול פורטה) שאף כדור לא משפיע!! ואני נשארת עם הכאב. זה מצב של חוסר אונים משווע!! ומלחיץ! כי זה לא שאת אומרת לעצמך: " הנה עוד מעט אקח כדור וזה יעבור" פשוט אין פתרון!! הכאב ימשיך. לא מזמן הגעתי לבית חולים כי נלחצתי נורא ששום דבר לא עוזר( אפילו ניסיתי כדור דמוי מורפיום וזה לא עזר) והתחננתי ובכיתי בפני הניורולוג מבוגר שבקושי הבין עברית שיתן לי משהו להרגעה.. וכל מה שהוא אמר: אני לא יכול לעזור לך, אני מצטער. אז בנוסף ללחץ שאין שום דבר שיעזור.. עוד בתוך בית חולים רופא אומר לי שאין לו מה לתת לי?? הוא רק תיחקר אותי ממתי אני סובלת מכאבי ראש ומה אני עושה בחיי?- אז שעניתי לו אני עסוקה 24 שעות בכאב.. הוא רשם בטופס השיחרור שממליץ הפניה לפסיכולוג! איזה חוצפה!! על סמך מה הוא קבע את זה?? לפי שיחה של 2 וחצי דקות? שבתוכן בכיתי והתחננתי למשהו שירגיע אותי?? כמה התחננתי אליו ובכיתי, לבסוף נתן לי כדור( שכרגע לא זוכרת את שמו) שהרדים אותי במשך 4 ימים! הניורולוגית שפניתי אליה( שמה ד"ר הרינג) טענה שהכמות שנתן לי היא כמות לסוס! ומי נותן דבר כזה? גם בזמן שורות אלה יש לי כאב עצום.. ומה שנותר לי הוא רק לסבול אני מרגישה בגידה של הגוף. חוסר אונים משווע. ניסיתי המון טיפולים אלטרנטיביים, אך לא הועילו. כרגע אני התחלתי טיפול חדש בשם "טווינה". מה האבחנה..? אז ככה: חלק אמרו שזה ריגשי, חלק אמרו שזה מתח, חלק אמרו שזה בעיה של סרוטונין( ד"ר הרינג קבעה) והמטפל הנוכחי לא יודע מה הסיבה. הוא רק טען שהצוואר והשכמות "תפוסים" לי. ואמר שנתחיל בטיפול ונראה איך ארגיש לאחר 6-8 טיפולים. נמאס לי לקוות כל פעם מהתחלה ולהתאכזב. גם הטיפול הנוכחי.. ציפיתי שתהיה מעט הקלה אך שום דבר. מעבר לכך, אני סובלת מ בעיה שנקראת" התרוקנות איטית" שבאה לידי ביטוי בבטן נפוחה. אני מרגישה שיש לי שם בלון. אני נושמת בלון. הייתי אצל גסטרו שהוא עלה סוף סוף על הבעיה( כל השאר לא ידעו לאבחן) והוא שלח אותי לבדיקת " מיפוי קיבה" שככה התגלתה בעיה. אבל... אין לזה פתרון.. אולי כדורים מקבוצת נוגדי דכאון אבל גם אין להם השפעה לדעתו ולכן הוא גם לא המליץ לי עליהם. טען שאולי בעתיד יהיה מעין" קוצב" שישתילו וזה יהיה הפתרון. לא עברתי גסטרו-סקופיה, ואני גם לא אעבור מפני חשש עצום מבדיקות פולשניות. אז אולי בעצם כאבי הראש נובעים מהבעיות בעיכול... אבל הכל אולי! קבעתי לגסטרו נוסף, אך התור נקבע רק למאי. ומעבר לזה סחרחורות- זו לא סחרחורת מסוג שכל הבית מסתובב ורואה שחור- אלא כאילו ואני הולכת להתעלף. וגם זרמים ברגליים וידיים- עשיתי EMG ושם כתוב שאולי זה יכול לרמוז על נוירופתיה( ושוב אולי). החלפתי רופא משפחה וששאלתי אותו מה פשר הבדיקה ? הוא טען שבעצם.. זה שעשה לי את הבדיקה לא יודע. הלוואי והיה רופא אחד שהיה רואה את כל המכלול, ולא לשלח למומחים שונים. אני לא מסכימה עם האימרה" לחיות עם הכאב" אני מאמינה שבאיזשהו מקום ישנו פתרון. לכן אני לא מוותרת 12 שנה. ואתם בוודאי יודעים כמה אנרגיות צריך בשביל זה. עוד פעם לחפש רופא.. עוד פעם לקוות.. אני סובלת גם מכאבי גב תחתון. ולאחרונה כאבי בטן תחתונה שעדיין לא מוצאים מה הסיבה. אבל כל אלה אני יכולה לעמוד בהם. רק לא בכאב ראש. ניסיתי פעם דמיון מודרך... גם לא עזר. נמאס לי להסביר את עצמי. והרי אי אפשר לדבר על הכאבים שלך כל הזמן, אז את גם משחקת גם שכואב תודה על ההקשבה. אשמח לתגובות...

לקריאה נוספת והעמקה
28/03/2007 | 11:34 | מאת:

הי ג'סיקה, תודה ששיתפת את כולנו במסכת העינויים שאת עוברת, למרות שכמובן אני לא שמחה על מה שאת עוברת- כוונתי היא שאני שמחה שהרגשת שבפורום זה את יכולה לדבר את שעל ליבך. אני גם סובלת מבעיות בבטן כמו התרוקנות איטית ואין ספק שזה מקשה על התפקוד ומקשה על האכילה - כדאי לך לבקש תרופה שמרגיעה את השרירים בתוך האיזור הזה כי זה יכול לעזור או לפחות להרגיע. מישהי המליצה לי על התרופה NOTENSYL ואני הולכת לנסות אותה אז אעדכן אותך. מעבר לזה רק רציתי לציין, מעבר למה שכבר כתבתי לך במייל הפרטי, שהתרופות שאת לוקחת כרגע לכאבי ראש הן ממש לא האופציות היחידות והן אפילו לא ממש המתאימות ביותר לכאבי ראש. אני יודעת שאת בטיפול של רופאה טובה אז אולי את יכולה לבקש ממנה מעבר לטיפול מנע יומיומי שכדאי לקחת כאשר מוצאים את השילוב המתאים, תרופה לזמנים שהכאבים במיוחד חזקים??? זו רק הצעה..... שמחה מאוד שהגעת לפורום, מנדי

28/03/2007 | 15:31 | מאת: ג'סיקה

הי מנדי ( שלחתי לך מייל נוסף לפרטי) אני כבר לא מטופלת אצל הרופאה ההיא. הפסקתי את כל התרופות. בנוגע לשאלה שלך- תרופות לזמנים הקשים, כשאר ביקשתי ממנה היא אמרה שאין. וגם כשהתחננתי למשהו" בנתיים" גם לא היה לה. מה שכן היא המליצה לקחת כדור מסויים שיגרום לי לישון. אמרה לי:" קחי, ולכי לישון". כך אעביר את חיי? בשינה? מאחלת לך שתבריאי במהרה!

22/04/2007 | 21:32 | מאת: רוית

אני נוטלת טופומקס כחצי שנה לטיפול במגירונות וזה אכן עזר וגם ירדתי במשקל. שאלתי היא האם ייתכן שכדור זה גורם לעיכוב במחזור החודשי?

28/03/2007 | 19:52 | מאת: בתי גדז'

שלום לך בעלי סבל מכאבי ראש כ 30 שנה כל היום. היום יש טיפול בתרופות שלוקחים כל יום כדי להוריד את רמת הכאב ולא להגיע לכאב חזק. כמו כן יש טיפול שניתן לרוב ע"י מומחים נירוכירורגים שמזריקים זריקה לעצב שגורם לכאב לאחר שהתרופות לא עוזרו וב 90% מהמקרים יש הקלה משמעותית ל חצי שנה לפחות. יש נירולוג מעולה שמומחה לכאבי ראש אם תרצי אשמח לשלוח לך את הפרטים שלו דרך המייל.

28/03/2007 | 22:29 | מאת: ג'סיקה

תודה רבה! שלחתי לך מייל.

31/03/2007 | 21:51 | מאת: ג'סיקה

הי בתי.שלחתי לך מייל נוסף. האם קיבלת?

01/04/2007 | 18:55 | מאת: נילי

בתי גדז', אשמח אם תתחלקי איתי בקשר לשם התרופה, אני גם כם סובלת ותיקה מכאבי ראש מאוד קשים. בתודה מראש.

מחסור חמור בויטמינים ושומנים בגוף הוא הגורם לכאבי ראש כרוניים מנסיון של כ 11 שנים נתנו מענה לחולים בכאבי ראש כרוניים בשיטה לא רפואית את מוזמנת להגיעה לקלינקה שלנו לשם ריפוי והחלמה http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=736 חג פסח כשר ושמח

11/04/2007 | 02:37 | מאת: לי

היי, אני בת 25 וסבלתי כ5 שנים מבעיות של ריקון איטי בקיבה, מכאבי ראש כרונים, מכאבי גב תחתון ומעוד תסמינים שתארת שמאד דומים למה שעברתי. במשך כל השנים האחרונות התרוצצתי מרופא לרופא, אין רופא גסטרו בארץ שלא הייתי אצלו ועברתי המון בדיקות כואבות, חודרניות ולא נעימות כלל. ירדתי מאד במשקל עקב ההתרוקנות האיטית של הקיבה, ובעקבות כך סבלתי מבעיות פיזיולוגיות נוספות- כגון כאבי ראש ועוד. רופאי הגסטרו כבר הרימו ידיים וטענו כי אינם יודעים מה לומר לי ושאין להם פיתרון לבעיותיי. במשך השנים שבהן מאד סבלתי היו הרבה אנשים שהיו אומרים לי שהכל נפשי. אני הייתי מאד מאד מתעצבנת מהתגובות הללו ולא מבינה כלל על מה הם מדברים. לפני כשנתיים רופא גסטרו שלח אותי לפסיכיאטר ואני מאד התעצבנתי ולא הבנתי מה בכלל הוא רוצה והלכתי פעם אחת רק כדי להראות להם ש"הנה זה לא נפשי". לאחר שרופאי גסטרו מומחים נוספים המליצו לי לפנות לפסיכיאטר אמרתי שאנסה כי כבר אין לי מה להפסיד כי ניסיתי הכל. ג'סיקה- אני רוצה לומר לך שברגע זה החיים שלי השתנו לחלוטין!!! ביקרתי אצל פסיכיאטר מעולה (כמובן שאוכל לתת לך את שמו אם תהיי מעוניינת)והוא שינה לי את החיים מקצה לקצה! הוא הסביר לי שכל מה שיש לי יכול להיות מטראומה כלשהיא שעברתי וכי כל מה שעברתי זו התגובה של הגוף שלי להתמודדות עם אותה חוויה לא נעימה. אותה "טראומה" יכולה להיות גם משהו שאינו מודע, כפי שהיה במקרה שלי. הוא נתן לי טיפול בכדורים "סרוקסט"-הם מיועדים לחרדות ודיכאון אך איני נמצאת לא בדיכאון ולא בחרדות אלא משהו יחסית פעוט שסבלתי ממנו בעבר, אפשר לומר שמעין חרדה. כעבור כמה ימים שנטלתי את הכדורים, נעלמו לי כל התסמינים- התרוקנות הקיבה חזרה לתפקד כרגיל, כאבי הראש נעלמו וגם כאבי הגב וכל מה שסבלתי ממנו עבר, ממש כמו קסם! גם אני טענתי ואמרתי שאצלי זה לא יכול להיות נפשי ושכולם טועים. אבל מסתבר שכלל לא הייתי מודעת לכך שמה שעברתי כנראה היה מספיק חזק כדי להשפיע על הפעילות המוחית שלי. ג'סיקה- תקשיבי לי! אם את רוצה שחייך יתחילו להשתנות, תבקרי אצל פסיכיאטר והבעיות שלך יפתרו תוך מספר ימים! אשמח לעידכוניך בהמשך ומחזיקה לך אצבעות.

לנסות הכל. אז גם אני נטלתי סרוקסט(כי טענו שכל המכאובים נובעים ממתח). לא אהבתי לשמע את התשובה, אבל בכל זאת ניסיתי. ושום דבר לא עזר. לא נפתרו כאבי הראש, בעית ההתרוקנות נשארה.. וכל הסימפטומים לא נעלמו. אני בהחלט שמחה עבורך שנפתרת מכל המכאובים הטורדניים הללו. אגב- איך התגלה בעית "התרוקנות איטית"? האם סבלת מכאבי ראש נון סטופ? האם בדק אותך נוירולוג? אני לא יורדת במשקל עקב" התרוקנות איטית". אילו עוד תסמינים סבלת? לי- אני מאוד מעריכה את רצונך לעזור לי. ומקווה שזה בסדר ששאלתי אותך כמה שאלות.

12/04/2007 | 00:25 | מאת: דניאלה

ג'סיקה, שלום לך, צר לי לשמוע על מה שאת עוברת, אך את יודעת, מה שמבדיל בין אדם שכואב ובכל זאת מצליח לתפקד ולמצוא ייעוד וסיפוק, לבין זה שלא, הוא עד כמה אותו אדם סובל מהכאב. לסבל, אין כל קשר לחומרת הכאב או מישכו, סבל זה כיצד אתה מתייחס אל הכאב שלך. האם אתה רואה בו את הדבר הנורא ביותר שמחריב את חייך ולא ניתן להתמודד עימו. האם בכל פעם שרק מתחיל להרים את ראשו אתה כבר מרגיש שחרב עליך עולמך וירא מהבאות, וחרד מה יהיה אם יהיה גרוע עוד יותר? או שמא, למרות שאיש כמובן אינו אוהב כאב, וכל אחד היה שמח לוותר עליו ברגע, למדת לקבל אותו, להתמודד איתו, לחיות איתו, לא להתנצח איתו, ולא לפחד ממנו?! היכולת לקבל את הכאב ולוותר על הסבל, לא הופכת את הכאב לקל יותר, אך בוודאי הופכת את ההתמודדות לפשוטה ואפשרית יותר, ונסבלת הרבה יותר, לפחות היא לא כואבת כל כך בלב. אם מסיבה כזו או אחרת, יש סיבה לחשוב, כי יש לך עדיין סיכוי למגר את הכאב, וכי אין זה אבוד מבחינתך ולמרות השנים הארוכות יש תקווה לריפוי שבגללה את מנועה מלקבל את המצב, אז לכי על זה, כלומר- נסי לעשות מה שצריך כדי לשפר את המצב, אפילו אם זה לא נשמע לך, כי אם לא תנסי איך תדעי?! אחרת, את פוסחת על שני הסעיפים, לא מנסה להירפא, ולא מנסה לקבל את מצבך, וכך בוודאי שלא תרגישי טוב יותר. ג'סיקה, נכון, זה קשה פעמים רבות, אך את חייבת להתחיל לעזור לעצמך, כי את החשובה, ואם את לא תדאגי ותעשי את העבודה (מה לעשות), אף אחד אחר לא יעשה אותה. אני חושבת שהרעיון של לי הוא טוב. מדוע שלא תקבלי תמיכה נפשית בצורה כזו או אחרת? אין ספק שאדם לאחר כל כך הרבה שנים של כאב וסבל, עם מכלול בעיות גופניות, והתמודדויות אישיות ומול המערכת, החווה כה הרבה קשיים, זה רק טיבעי שיזדקק לתמיכה ועזרה. זה מאבק יומיומי, שוחק ודורש כוחות, מדוע שלא תעזרי באיש מיקצוע גם בתחום הזה למילוי המיצבורים? אנחנו גוף-נפש יחידה אחת, אם חלק מתעייף, השני לא יתאושש עד שנחזק את מישנהו, ויש לתחזק במידה שווה את שניהם, ואין בכך בושה. ללי, היא מספרת זה פתר את כל הבעיות, לא שווה לנסות, ולו רק בשביל זה? מה יש להפסיד? מאחלת לך הרבה כוח, בריאות טובה ואופטימיות בהמשך הדרך, דניאלה

12/04/2007 | 01:58 | מאת: ג'סיקה

פתרון לבעיותי. אני מאמינה שבאיזשהו מקום, נמצא הפתרון רק צריך למצא אותו. היו לי, יש לי ועוד יהיו לי המון רגעי משבר כי אני סה"כ בנאדם. זה נורא מסתכל ומעייף למצא מטפל/רופא נוסף, לקוות ושוב להתאכזב. כפי שכתבתי ללי, ניסיתי גם את ה"תחנה" הזו... אך דיבורים לא הועילו וגם תרופות פסכייאטריות לא. ואני תמיד עוזרת לעצמי. תמיד אני מתעניינת, שומעת, קוראת על כל מיני "רעיונות" חדשים שיוכלו לעזור לי. לי לא עוזרים דיבורים בזמן שכואב לי( ניסיתי את זה) אז המון תודה על ההבנה והנכונות לעזור.

18/04/2007 | 17:38 | מאת: לעיונכם

מצורף לינק למידע http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=9852

27/03/2007 | 08:22 | מאת: רונה

מנדי שלום. אני חדשה כאן. עברתי על כמה כתבות של אנשים שבובלים מכאבים ואני רוצה להתייעץ איתך. אני בת 50 בדרך קבע אני סובלת מכאבי גב. ישנה נקודה מסויימת בגב שהיא מאד כואבת לי על בסיס קבוע, ואני מרגישה כאילו הוחדר לשם חפץ חד ולא יוצא. קשה לי לישון ולשבת וכל תנועה שאני עושה מלווה בכאבים. גם בגב התחתון בחגורה יש לי כאבים חזקים. שאינני מסוגלת להתכופף. לאחרונה אף הופיעו לי כאבים גם בידיים וברגל שמאל כלומר בירך. הכאב מתחיל מאיזור הישבן השמאלי ועד ליירך וקשה לי ללכת. כל תנועה שאני עושה מלווה בכאבים. הייתי אצל אורטופד והוא אמר שיש חשש לדלקת שרירים כרונית וביקש שאעשה סידרה של בדיקות. ופיזיוטרפייה. והמליץ לי לפגוש פסיכולוגית. בינתיים ביצעתי בדיקות ואני ממתינה לתשובה. התייעצתי עם רופא משפחה. והוא אמר לי שאם אכן זאת המחלה אין מה לעשות כלומר אין טיפול וצריך ללמוד לחיות עם זה וזה רק הולך ומחמיר. האם ידעו לך מה ניתן לעשות. האם טיפולי ספא יכולים לעזור יש לי ספר של פלאי הריפוי הטבעי. קראתי על המחלה וכתוב שם שהטיפול הנכון הוא מרכיבי תזונה מיוחדים - גלוקוזאמין וכונדרואיטין, האם שמעת משהו על זה. אין לי מושג בכלל מה זה.ועוד יש לי בעייה של כולסטרול ומי שמעוניין בהורדת הכולסטרול אז סיבי אשכוליות טובים מאד וגם למי שיש סתימת עורקים זה פותח את העורקים האם ידוע לך משהו על זה. אשמח לקבל את תשובתך

27/03/2007 | 16:31 | מאת: דניאלה

רונה שלום, ראשית, לא ציינת בדברייך האם האורטופד ביצע ברור לסיבת כאבייך, כלומר האם ביצעת אי אלו צילומים -כדוגמת צילומי רנטגן רגילים או CT אפילו,כדי לברר האם למשל את סובלת קיימת פתולוגיה כלשהי היכולה להסביר אותם כגון פריצת דיסק, הצרות בעמוד שידרה, שינויים ניווניים ועוד. שנית, צריך להבחין בין האמירה של "צריך לחיות עם זה" לכיצד לחיות עם זה. לצערינו, אנשים רבים, ביניהם גם אנשי מיקצוע, עדיין כיום נוטים כאשר ידם קצרה מהושיע, או כשאינם יודעים מה להציע עוד, לאמר את המישפט הזה, מתוך האמונה שכשלא ניתן לרפא דבר מה, יש להתרגל אליו. נכון, שפעמים רבות, בעיות של כאב אינם חולפות, ויש באופנים שונים ללמוד להתמודד כיצד לחיות בצד הכאב כך שלא ישבש את אורח חיינו, אך אין זה אומר בשום פנים ואופן שאין לעשות את כל אשר ניתן עמ"נ להקל אותו. להפך, הגישה המתגבשת יותר ויותר,(אך מן הסתם לא על דעת האורטופד שלך) היא להתייחס אל כאב באשר הוא כאל מחלה בפני עצמו, וככזה, להתייחס לכל האספקטים שלו-גופניים, ריגשיים, חברתיים, ולנסות לתת מענה מירבי ככל הניתן לכל אחד ואחד מהם, על מנת לשקם את החיים. מה שהייתי מציעה, אם לא סיימת ברור, אז כדאי. ובכל מיקרה, הייתי פונה למרפאת כאב באיזור מגורייך, שם בוודאי יוכלו, לטפל באופן הטוב ביותר בכאבייך, אם תרופתית, או בצורה אחרת אם דרוש. למרפאת כאב יש צוות רב תחומי הן מתחומים קונבנציונלים, מרפואה משלימה, פיזיותרפיה, תמיכה נפשית. שם תוכלי לקבל את כל הטיפול במיסגרת אחת, תוך מעקב ותמיכה, ובמידת הצורך, אף טיפול פולשני בהזרקות, אם המצב יחייב. כל טוב, וחג שמח, דניאלה

01/04/2007 | 11:10 | מאת:

הי רונה יקרה, קודם כל אני שמחה מאוד שהגעת לפורום זה בתקופה בחייך שוודאי קשה לך- את פתאום צריכה להתמודד עם כל הכאבים ויחד עם זאת את צריכה להתמודד עם אי הוודאות עד אשר תקבלי אבחנה וודאית לאחר סיום הבדיקות. כל זה לא פשוט ובוודאי מעורר הרבה פחדים. אז קודם כל חשוב שתדעי שאת לא לבד וכי אנחנו פה בפורום (ובעמותה) פה בשבילך ונתמוך בך בדרכים שאנו מסוגלים לכך - לעיתים עצם הידיעה שיש קבוצה של אנשים שגם מבינים אותך ולא ישפט אותך וגם יכולים לשתף אותך בידע ובנסיון. מעבר לכך, בהמשך לדבריה של דניאלה - יש בהחלט הבדל בין מציאת דרכים להתמודד עם המחלה ולחיות בדרך הטובה ביותר בתוך הקשיים לבין סבל מכאבים שניתן לנסות להקל עליהם. אני ממליצה לך בחום לפנות למרפאת כאב טובה באיזור מגורייך יחד עם התוצאות של הבדיקות הנוכחיות על מנת שתוכלי לקבל טיפול לכאבים שלך - אכן, לא בהכרח ניתן להעלים את הכאבים אך סביר להניח שאפשר להקל עלייך במידת מה. אשמח לשמוע את ההתקדמות בפיענוח הכאבים שלך ובמה שאמרו לך במרפאת כאב וכן הלאה ועוד קודם לכן, אם את צריכה התייעצות לגבי מרפאות כאב- אנחנו לשירותך, מנדי

לאחר שכאבי הגב שלי הקרינו לירך וזה כבר היה בלתי ניסבל הגעתי לפיזיוטרפיסט שאמר לי שהיציבה שלי לא נכונה ויש לחץ על עצב. הוא שלח אותי לקנות נעל בשם MBT ולאחר שקיבלתי הדרכה של יותר מחצי שעה התחלתי לעשות שימוש הדרגתי כאבי הגב פחתו משמעותית והיום לאחר חודשיים הם נעלמו !!! את חייבת לנסות !! היו שם אנשים עם כאבי בירכיים שצלעו ועם הנעל הלכו ישר !!! יש לי את האתר www.feetback.co.il בהצלחה

25/03/2007 | 12:12 | מאת: רוחמה

מנדי שלום איך המחלות נדבקות אליך? ולמה? את עושה רק טוב לאנשים ולכן לא מגיע לך, כמו שלעולם ולכולם מגיע רק טוב. מאחלת לך החלמה מהירה וחג שמח. רוחמה

01/04/2007 | 11:34 | מאת:

רוחמה יקרה שלי, האם יש מישהו שמגיע לו לסבול ולהיות בכאבים ועם מחלות???? לצערנו אין איזו חלוקה שווה של סבל בעולם וכל מה שנותר לנו לעשות זה להתמודד הכי טוב שאפשר עם כל מה שנופל עלינו. אך מותר לפעמים גם להרגיש שזה הכל יותר מדי ולקחת אתנחתה מהחיים - כל עוד זה לא הופך להיות ה-חיים! הדאגה שלך ושל אחרים באמת מעודדת אותי ומעניקה לי כוחות שאני צריכה בימים אלה להתמודד עם כל הבעיות הרפואיות שיש לי כרגע - לא פשוט אך אפשרי! מקווה שאת שורדת ומוסרת לך חיבוקים, מנדי

האישי שלך.. תודה !

לשירותך - [email protected]

23/03/2007 | 12:13 | מאת: דליה

עברתי ניתוח החלפת פרק בבוהן רגל שמאל עוד בחוש יולי 2006. באז ועד עתה ההרגשה באזור הניתוח כאילו הרגל חבושה בתחבושת בכל החוזקה וזה כואב ומטריד והרגל נפוחה ובעלת צבעים שונים. הצילומים מראים שהפרק המלאכותי במקום. למה זה????

23/03/2007 | 23:43 | מאת: דניאלה

דליה שלום, יכולות להיות מס' סיבות למה שאת מתארת וקצת קשה לתת מענה ללא בדיקה ומראה עיניים. האם פנית עם השאלות הללו אל האורטופד שניתח אותך? ואם כן, כיצד השיב לך, ומה הייתה חוות דעתו והמלצותיו? האם מאז הניתוח עשית פיזיותרפיה ואת מפעילה את המיפרק והאצבע? שכן, אחת הסיבות שיכולות לגרום למה שאת מתארת היא פשוט חוסר הפעלה מספקת אחרי הניתוח. מאידך, קיימים גם מצבים של סיבוכים העשויים להופיע אחרי ניתוחים מהסוג שעברת ויכולים להתבטא בצורה דומה, ולכן כדאי ללכת ולהיבדק. הייתי ממליצה ראשית לפנות לרופא המנתח, אם אינך מקבלת מענה מספק, הייתי מציעה לפנות לאורטופד ברמב"ם בשם דר' אייל מלמד אשר יש לו נטייה לטיפול בבעיות כאב וסיבוכים שיתכנו אחרי פעולות,ובמידה וקיימת בעיה הוא ידע לאבחן אותה ולהציע מה לעשות, כל טוב ושבת שלום, דניאלה

הי לך, זה מצב מאוד מתסכל להיות במצב לא טוב לאחר ניתוח שבו מצפים לפתרון כל הבעיות ובמיוחד כאשר הצילומים מראים שהכל בסדר אך לפעמים יכולים להתפתח בעיות שלא רואים בצילומים ומיפויים שונים. בהמשך לעצות הטובות של דניאלה - אם אינך מקבלת מענה הולם מהאורטופד שלך ואינך יכולה להגיע לד"ר מלמד, לדעתי כדאי לך להגיע להערכה במרפאת כאב כי יש לי תחושה שהם יוכלו לאבחן את הבעיה ולנסות לטפל בה. אני ממליצה לך להגיע למרפאת כאב באחת מבתי החולים המרכזיים. מקווה שהועלנו לך ובינתיים תחזיקי מעמד, מנדי

24/03/2007 | 03:31 | מאת: mohsen

איך אפשר "להקל"עליי מבלי לקבל תרופות נגד כאבים

22/03/2007 | 22:50 | מאת: מירית

שלום לכולם ביקרתי במרפאה לפיברומיאלגיה הנמצאת באיכילוב . מאוד התרשמתי מידע הרפואי במרפאה וכמו כן מהיחס המסור של רופא הטלפון 03-6973668: בנוסף דיברתי עם בתי שמסרה לי שכעת היא מארגנת עורך דין לגבי יצוג בביטוח לאומי . הפאלפון של בתי:054-2101921 מקווה שאינפורמציה זאת עזרה לכן בידידות מירית נ.ב. שוב תודה למנדי הנפלאה

תודה רבה מירית על המידע הזה - מידע מן הסוג הזה זה בדיוק מה שיכול להקל מאוד על חולים חדשים או בכלל על אנשים שצריכים את המידע הזה אז..... תודה!!! מנדי

הגוף שלנו – מכונה אלקטרו-מגנטית משוכללת האטמוספירה שלנו מוקפת בשדה אלקטרו מגנטי, המאזן ושומר על איזון כדור הארץ וכל צורות החיים שבו. מחקרים מוכיחים, שכשההשפעה המגנטית הטבעית של כדור הארץ נחלשת, התוצאה מתבטאת בהיחלשות השרירים ובמערכת הלב-ריאה, ירידה ברמות הסידן בעצמות, ועלייה ברמת הסיכון לסרטן. בדיוק באותו אופן, גם השדה המגנטי בגופנו, משפיע על תפקודנו היום יומי. הגוף שלנו הוא למעשה מכונה אלקטרו מגנטית משוכללת, כשלכל תא בגוף שדה מגנטי חיובי ושלילי. כל התגובות הפיזיות והנפשיות שלנו נשלטות ע"י פולסים אלקטרו מגנטיים, מהמוח אל מערכת העצבים המרכזית ומשם לכל חלקי הגוף. יוצא מזה, שהמטען החשמלי שאנו נושאים בגופנו בכל רגע נתון, משפיע באופן משמעותי ביותר על כלל מערכות גופנו ותפקודן. יותר מזה, היות ו70% מגופנו מורכב ממים, הרי שהמטען החשמלי שלהם, הופך למשמעותי ולמכריע ביותר בבריאותנו. מים ממוגנטים מים חיים – מעיין אנטי אייג'ינג ובריאות אז כיצד ניתן להפוך את ה70% אחוזים הללו למאגר של אנרגיה ובריאות? התשובה פשוטה ומורכבת כאחד – על ידי צריכת מים ממוגנטים מים חיים. אומר פרופ' ישראל לוין מהטכניון: "מים ממוגנטים מגבירים את מסיסות המינרלים ובכך משפרים העברת חומרים מזינים לכל חלקי הגוף, ומייעלים את פעילות הגוף כולו." ומצטרף אליו עמיתו ויליאם פילפוט M.D : "שדה מגנטי שלילי פועל בדומה לאנטיביוטיקה, הוא מחסל זיהומים וירליים, בקטריליים ופיטרייתיים". הודות לנטייה שלהם למשוך כוחות מגנטיים חיצוניים ופנימיים, מים ממוגנטים מים חיים מסייעים בארגון ותנועה של מולקולות בתוך הגוף. מים אלו מגבירים את מסיסות המינרלים, מה שגורם לאיברים לפעול ביעילות רבה יותר. המינרלים שבמים הופכים להיות זמינים ונספגים בנוזלי הגוף ביעילות מרבית והופכים לנשאי מזון משופרים לכל תא ותא. מים ממוגנטים מים חיים אף נמצאו יעילים בהקלה במצבי כאבי שררים,תשישות, התקררות, שיעול, דלקת סימפונות (ברונכיטיס), כל סוגי החום, הרפס ועוד. ד"ר ה.ל. באנסל השתמש במים ממוגנטים מים חיים לאיזון ולהסדרת המחזור החודשי אצל נשים. כמו-כן דווח, שמים חיים נמצאו יעילים במקרה של תשישות עקב פעילות יומיומית וכאבי שררים. הביו-פיסיקאי אלברט ר. דיוויס, מחלוצי מחקר התרפיה המגנטית כתב בספרו "האפקט המגנטי", כי הוא ואנשי צוותו גילו שבעזרת שתיית מים חיים, הם יכלו להתגבר על עייפות בשעות הצהריים. זאת ועוד! מים חיים יוצרים פעילות אנזימים משופרת, הגבוהה ב-30% ממי רשת, מים מסוננים, או מים מינראלים. האנזימים למעשה, חשובים יותר מכל מרכיב תזונתי אחר ואחראים כמעט לכל דבר המתרחש בגוף. למשל: האנזימים נחוצים לתפקוד פיזי ומנטלי. אנזימים עוזרים להפוך חלבונים לחומצות אמינו. אנזימים עוזרים למצות מינרלים מהמים והמזון. אנזימים הופכים מינרלים לרכיבים בסיסיים וכן הלאה וכן הלאה, כשחוסר פעילות אינזימית היא אחת הסיבות לחוסר איזון, מחלות, וזקנה בטרם-עת. וזה עוד לא הכל! מים המטופלים בביו- מגנטים מובילים חמצן לכל אברי הגוף ויוצרים סביבה עתירת חמצן. הם יוצרים אשכולות מים זערוריים שמשפרים את תפקודי התאים ואת סילוק הרעלים. הם משפרים את הסתגלות התאים למתח ולחץ ולסביבה לחוצה. הם מנטרלים את ה- Ph של המים ומביאים אותו לרמת ה- Ph הטבעי של הגוף.

10/04/2007 | 15:19 | מאת: איילת

שלום לכם אני כבר מעל לשנתיים עם מחלה זו ויסוריה לגבי ביטוח לאומי אושר לי נכות חלקית בלבד כלומר 49 אחוז נכות ו 65 אי כושר 1226 ש"ח לחודש אשמח לשמוע מה הם עושים מול ביטוח לאומי הבעיה הקשה שלדעתי מלחמה לעיתים לא שווה היא הכוחות הנפשיים שיש לנו שמומלץ לשמור לדברים טובים יותר ולהתמודדות תודה

10/04/2007 | 15:20 | מאת: איילת

22/03/2007 | 19:05 | מאת: איתן

שלום לפורום סובל ממחלת שררירים במיוחד ברגל ובקרסול כאבים קשים באחד מהפורום בחול ממליצים על magnetic brace החולה טוען שזה עוזר. מדעה של פורום הודה לכם איתן

23/03/2007 | 07:41 | מאת: דניאלה

איתן שלום, השימוש במגנטים לכאב הוא טיפול מקובל עם הצלחות מדווחות. כמו כל טיפול, תרופתי או אלטרנטיבי, יש אנשים שמגיבים לו בהצלחה וכאלו שהטיפול לא יעזור להם, והדרך היחידה כמו בכל דבר היא לנסות את זה לבד, כי במיוחד בתחום כמו כאב, ניתן אולי להתייעץ עם אחרים אך לבסוף לכל אחד יש את התגובה שלו לטיפול. סה"כ מדובר בטיפול בטוח, בתנאי שאין לך קוצבים מושתלים בגוף, ואז כדאי להתייעץ עם רופא לגבי השימוש, ולכן מה שהייתי מציעה, זה אם אתה מתעניין בכך, וחושב שאולי זה יכול לעזור לך,תנסה. האמת, שאני לא מאוד מתמצאת בכל המוצרים שקיימים, אבל אני מאמינה שכדאי לבדוק במה משתמשים, כי בשוק יש מגוון מוצרים ולא כולם אותו דבר. אפשרות אחרת, להגיע לטיפול בצורה מסודרת ע"י מרפאה ולהיות מטופל שם ע"י מגנטים, במקום לקנות "פירטית" איזו חגורה שאינך יודע מהי וכיצד להשתמש בה. במירפאות כאב רבות השימוש במגנטים מקובל כיום, וכך פרט לאפשרות הזו תזכה גם ליעוץ רפואי, למעקב, ואם זה לא יעזור, לאפשרויות טיפול נוספות, דניאלה

25/03/2007 | 18:21 | מאת: איתן

היי דניאלה איפא אפשר להשיג את הצמידים הודה לכם

01/04/2007 | 10:34 | מאת:

שלום רב לך איתן, בעניין התומך (BRACE) שקראת עליו - כפי שדניאלה כבר אמרה - יש הוכחות בשטח לגבי הקלה בכאב ע"י שימוש במגנטים אך זה גם תלוי בסוג המגנטים וכו' - איזו חברה עושה את התומך הזה? מעבר לכך, השאלה הנוספת היא האם תומך מסוג כלשהו יסייע לך? אני שואלת זאת משום שאם אתה זקוק לתומך אז ישנם עוד סוגים שיכולים לשפר את איכות חייך ומצד שני, אם הינך מחפש הקלה ולאו דווקא זקוק לתומך אז ייתכן שיש הקלה בשימוש במגנטים בדרך אחרת. בכל אופן, כדאי לזכור שאין זו הבטחה להקלה אצלך, העובדה שאחרים המליצו והעידו על הקלה, למרות שכמובן זה נותן לכך סיכויים גבוהים יותר. האם התומך יקר מאוד? אני שואלת זאת משום שצריך גם לקחת את העומס הכלכלי בחשבון מן הבחינה שאם אתה יכול לקנות רק תומך אחד ואתה זקוק בכל מקרה לתומך, אז כדאי להיות בטוח עד כמה שאפשר שזוהי האופציה המתאימה ביותר בשבילך אך מצד שני, אם אתה יכול לעמוד בהוצאה - אז למה בעצם לא? בכל אופן, אני שמחה מאוד שהתייעצת עימנו כי יש כאן עושר של ידע של הרבה אנשים בעלי נסיון (לצערם) ואני תקווה שנהווה מקור למידע עבורך.... כל טוב וחג שמח, מנדי

הי לכל חברי הפורום היקרים - הוותיקים והחדשים - אני כל כך מצטערת שלא עניתי בפורום בשבוע האחרון אך בנוסף לפציעה הקשה בברך אני עכשיו חולה גם בהתקפה מאוד קשה של שלבקת חוגרת ועל כן לא יכלתי פיזית לכתוב באתר. אני עדיין סובלת מאוד אך מכיוון שאני לא רוצה לזנוח אתכם יותר, אתחיל לענות על כל השאלות במהירות המירבית אך אנא היו סבלניים למרות שוודאי כבר נמאס לכם מכל ההיעדרויות שלי.... עימכם הסליחה, מנדי

22/03/2007 | 17:07 | מאת: יואל

למנדי היקרה, את לא נעלמת. את תמיד איתנו למרות שאינך יכולה לענות לנו. לפחות מבחינתי מהרגע הראשון שהכרתי אותך גיליתי בך אשה מיוחדת במינה שקורצת מחומר אחר. אני יודע שאת מסמיקה הרגע אבל אני בטוח ששאר עמיתי ה"פורום" חושבים כמוני. מנדי -תבורכי ותרגישי טוב. יואל

22/03/2007 | 17:52 | מאת: למנדי

למנדי בריאות טבעית בשימוש בביו תדר של דליה ודוד המחסל מיידית את נגיף וריצלה-זוסטר מצורף לינק לדף מידע ופרטים http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=6947 שהיהי לכם ולכול יקירכם חג פסח כשר ושמח וזכרו כי ניתן לתת מענה לכול מחוללי המחלות לשם ריפוי והחלמה

25/03/2007 | 13:28 | מאת: אייר

למנדי, אני מעריכה עד אינסוף את האומץ והנחישות שלך. אני מקווה שעד שתקראי את ההודעה הזו, כבר יכאב לך הרבה פחות.

תודה רבה לכל הדואגים ועל כל המלים החמות. אני עדיין במצב לא טוב אך בזכות כל העידוד שלכם אני יודעת שיהיה בסדר..... שלכם, מנדי

14/04/2007 | 08:46 | מאת: חנה

שלום. לא מכירה אותך אך חולה במחלה הנוראית כמוך שלבקת חוגרת. מנסה למצוא תרופה יעילה לכאבים הנוראים ולא מקבלת מענה . האם לך יש שביב של תקווה עבורי ? החלמה מהירה לכל החולים חנה

20/03/2007 | 14:11 | מאת: יעל

אני סובלת מתסמונת פיברומילאגיה כמה שנים והרופאה שלי החליפה לי לפני כ- 3 חודשים את התרופה אלטרולט לאלטרול. שאלתי היא, האם אלטרול גורמת להתמכרות<? ניסיתי להיגמל ממנה , אך לא הצלחתי להירדם בלעדיה ולכן אני חוששת. תודה יעל

20/03/2007 | 17:48 | מאת: דניאלה

יעל, ראשית חשוב להבין שאלטרולט ואלטרול הן בעצם אותה תרופה בדיוק, אשר כל ההבדל ביניהן הוא המינון, כאשר אלטרולט היא במינון של 10 מג' והאלטרול היא אותה תרופה אך במינון גבוה יותר של 25 מג' לכדור ,כך שבעצם אם היית לוקחת 2 טבליות וחצי של אלטרולט הרי זה שקול לאלטרול אחד. לגבי נושא ההתמכרות, בעיקרון אין זו תרופה ממכרת, אך היא תרופה שמסייעת לשינה ויתכן שהתרגלת אליה כאל תרופה כמו כדור שינה. אם את רוצה להפסיק מסיבה כזו או אחרת, אז אולי כדאי להפסיק הדרגתית, כלומר לרדת לחצי כדור למשך שבוע ואז להפסיק. גם אם יש הפרעות שינה, קרוב לוודאי שתוך מס' ימים לאחר הפסקה מלאה של התרופה הן תחלופנה, ולכן לא הייתי דואגת,בכל אופן, השאלה שלי- האם ההפסקה היא בתאום עם הרופא המטפל? האם התרופה לא עוזרת לך יותר? חשוב שלא לבצע שינויים בתרופות על דעת עצמך, אפילו אם את חושבת שתרופה אינה מתאימה לך, ולכן אולי לפני כל החלטה או שינוי, כדאי שתתיעצי עם מי שמטפל בך. דניאלה

21/03/2007 | 17:16 | מאת: יעל

מנדי שלום בקשר להפסקת התרופה - אכן החלטתי על סמך דעתי להפסיק , מאחר וניסיתי הרבה סוגי תרופות ושום דבר לא עזר כולל אלטרול, לכן חבל לי לקחת סתם תרופות ללא תועלת

20/03/2007 | 07:21 | מאת: רות

מזה כשנתיים אני סובלת מכאבים חזקים בכל הפרקים, החל מכפות הרגליים ועד לכתפיים, כולל חוליה L1 וחוליות צואר. טופלתי בתרופות שונות, ולאחרונה קיבלתי אוקסיקונטין 20, אך ללא הקלה ניכרת בכאבים. בלבד הכאבים, נוקשות הבוקר קשה לי, ומחשבות אובדניות מציפות אותי. ניסיתי אוסטאופטיה, דיקור, הומאופטיה אשר לא עזרו. הייתי במרפאת הכאב ברמב"ם, ושם נתנו לי רשימה שלמה של תרופות, אותם האורטופד בקופה המכיר אותי, לא המליץ לי לקחת. אני מודה שלא חזרתי אליהם ולא לקחתי את התרופות שרשמו לי. כרגע אני מטופלת בהידרוטרפיה אשר שומרת על המצב הקיים. ברצוני לברר האם יש קבוצות תמיכה באיזור חיפה והקריות ? האם יש לך איזה שהם רעיונות נוספים שיכולים לעזור לי ? בתודה ובברכה רותי

לקריאה נוספת והעמקה
20/03/2007 | 17:40 | מאת: דניאלה

רות היקרה, אין ספק שהכאב יכול להיות מתיש, וכל אדם שחווה כאב ממושך ולא מאוזן, מזדהה עם התחושות שאת מתארת,של ההרגשה כאילו אין אור בקצה עד כדי כך אפילו שלעיתים אולי היינו רוצים, כפי שאמרת לסיים את זה. אך בעצם, אינך רוצה באמת לסיים את חייך, את מעוניינת לשים קץ רק לסבל ולכאב שמלווה אותם, והתאבדות למרות שלעיתים נראית אולי הפיתרון לכל הבעיות, היא בוודאי אינו הפיתרון הנכון. החיים עם כאב אינם קלים, אך עדיין ניתן ללמוד להפוך אותם לחיים טובים יותר ממה שהם כיום עבורך, וניתן ללמוד למצוא איזה איזון בין הכאב לבין התפקוד היומיומי, כך שלא יגרום לכל כך הרבה גם סבל (שאין זה אותו הדבר). מהיכרות רבת שנים עם מרפאת הכאב ברמב"ם, אני יכולה לאמר שזו אחת ממרפאות הכאב הטובות שיש, אם לא הטובה ביותר הקיימת כיום בארץ. איני מכירה את רופא המישפחה שלך, אך כאמור אני מכירה היטב את הצוות במירפאה שם, ונראה לי חבל שלא לתת היזדמנות לניסיון טיפולי לאנשי מיקצוע המתמחים באיזון כאב, רק בגלל החשש מנטילה של הרבה תרופות. בנוסף, במירפאת כאב את יכולה לקבל טיפול רב תחומי ורב מיקצועי, שלא לדבר על מעקב ותמיכה מדהימים (הצוות שם נפלא ותומך מכל הבחינות) כך שאפילו אם הטיפול התרופתי אינו מתאים לך, הרי את בידיים טובות, וזה בדיוק המקום למתן טיפולים חלופיים, אם תרופתיים אחרים או פיזיותרפיים, או אלטרנטיביים, או אפילו פולשנים אם צריך, ובמקביל תוכלי לקבל גם תמיכה ריגשית אם זה ע"י פסיכולוג רפואי שמכוון לבעית כאב, ללמוד טכניקות הרפייה וביופידבק לשליטה עצמית בכאבים, או סתם לדעת שיש לך עוד מקום לפנות אליו בעת צרה- ולדעתי חבל לוותר על כל זאת, הרי כל מה שכל אחד מאיתנו מבקש זה סיכוי להקלה, וזה המקום שמציע לך את זה, לא חבל לוותר בלי אפילו לנסות?! לסיום- לגבי קבוצת תמיכה בצפון, הנושא בשלבי התארגנות, וכמו כל דבר בחיתוליו, יש קשיי לידה, אך כולנו תיקווה, שיצא לפועל. כל טוב, דניאלה

01/04/2007 | 11:52 | מאת:

הי רות יקרה, לא אחזור על מה שכבר נאמר אך אנחנו כאן מבינים אותך ואת כל התחושות שעלולות להתלוות לכאבים כמו התחושה שאינני מסוגלת לשאת את זה יותר וכו'. השאלה היא מה עושים עם התחושות הללו? לדעתי, אסור להתעלם מהם אם הם לא רק עולים וצצים מדי פעם כמו שקורה לרבים מאיתנו אלא ממש הופכים להיות חלק מן ההרגשות היומיומיות וגם אם הם מעוררים תחושות של חרדה ו/או דיכאון וחשוב מאוד לטפל במצב זה. אני ממליצה בחום על טיפול תומך של פסיכולוג רפואי המבין את כל ההיבטים הרפואיים וגם את ההיבטים הנפשיים ויכול לא רק ללמד אותך להתמודד יותר טוב עם הכאבים ע"י טכניקות שונות אלא יכול גם לתת לך כלים להתמודד עם כל מה שמציף אותך כי מה שאת חווה איננו מפתיע בהתחשב במצב הפיזי אך אני מאמינה שלא צריך לסבול גם את התחושות הנפשיות הקשות, במידה והם מפריעות בתפקוד. אם תרצי המלצה על פסיכולוג רפואי טוב באיזורך - אברר עבורך אצל פסיכולוג רפואי שמייעץ לעמותה. מעבר לכל זאת, אני ממליצה לך בחום לחזור למרפאת הכאב ולנסות לתת לטיפול שהם ממליצים הזדמנות. חשוב לדעת שבטיפול בכאב, גם אצל המומחים הטובים ביותר (כמו למשל מנהל מרפאת הכאב ברמבם) זה עניין של ניסוי וטעייה בגלל שאנשים הסובלים מאותו סוג כאב מגיבים לתרופות אחרות ועל כן, הרופאים מנסים טיפולים שונים הנראים להם נכונים ולעיתים זה עניין של לחזור לרופאים בשביל שינוי במינון ולפעמים זה שינוי בטיפול אך כדאי לתת לזה הזדמנות מתמשכת ולא רק ביקור אחד. כיום ידוע שצריך לטפל בכאב בצורה רב תחומית שזה אומר גם מתן טיפולים שונים כמו פיזיוטרפיה, הידרוטרפיה, טיפול תרופתי או אחר, טיפול נפשי תומך וכן הלאה וכן בתוך הטיפול התרופתי הרבה פעמים שילוב של תרופות הרבה פעמים מצליח יותר. ייתכן אפילו מצב של תרופה שכלל לא עזרה אך דווקא כן עזרה כאשר היא ניתנה בשילוב עם תרופות אחרות. דרך אגב, אני מבינה שאת מיושאת שאפילו האוקסיקונטין אינו עוזר אך גם בתוך הטיפול הזה יש עוד אופציות ומינונים ועל כן, כדאי להמשיך לנסות למצוא הקלה ולא להתייאש. המילה הקלה הינה מילת מפתח לדעתי כי הרבה פעמים בטיפול בכאב אי אפשר לרפא אך אפשר להקל. כאן גם נכנסים הציפיות שלנו - פעם, כשהייתי אדם ללא כאבים, הקלה של 50% נראיתה לי פתרון לא כל כך מוצלח לעומת זאת היום - כשמישהו מספר לי על הקלה של 50% בזכות טיפול כלשהי זה נראה לי נפלא ושיפור אדיר. אם אני אזכה היום בהקלה של 10% אני אהיה מרוצה עד מאוד.....אז כן, גם הציפיות שלנו בעלות משקל בהתמודדות המתישה הזאת. לשאלתך לגבי הידרוטרפיה- אני ממליצה בחום על טיפול זה- זה יכול לשחרר ולהרגיע את השרירים וגם מאפשר עבודה שלא ניתנת לעשייה מחוץ למים ועל כן, חשוב לעשות תרגילים במים לחיזוק הגוף וכו' תוך כדי הנחייה מקצועית. חשוב גם שתעשי את הטיפול בבריכה חמה דיה כי אחרת כל השרירים יתפסו וכו'. אני גם מרגישה חופש אדיר במים כי אני יכולה לעשות תנועות שאינני יכולה לעשות "על היבשה" ולעבור במקרה שלי מלהיות מוגבלת לכיסא גלגלים למצב בו אני שוחה די כמו כולם, זו הרגשה נפלאה.... באופן כללי חשוב לי גם להגיד לך שבעזרת טיפול הולם ותמיכה מקצועית יחד עם עבודה עצמית קשה, אפשר עם הזמן להגיע למקום בו חיים יחד עם הכאב ויוצרים חיים בתוך המצב הזה. אני מניחה שכרגע זה נשמע לך כלא אפשרי אך האמיני לי, זה אפשרי! מכל הלב, מנדי

19/03/2007 | 18:41 | מאת: דבי

שלום רב מנדי! ראיתי אותך היום בתוכנית הבוקר , וממש הרגשתי וגם כולנו הרגשנו שדיברת בשביל כל האנשים הכואבים וזה ממש ריגש אותי מאוד אנשים לא מבינים מה כל הזמן כואב לך לכן בזמן כאב אני מרגישה לבד אף אחד לא יכול לעזור לי כמה שהם מנסים ,אי אפשר להסביר את הכאב לאדם שלא יודע מה זה כאב" רק אנשים שחובים את הכאב יכולים להיזדהות מנדי מתי נעשה שוב קובצה עם גבי גולן להתמודדות עם כאב זה היה קצר , מנדי אם את צריכה עזרה כל שהיא אל תהססי לבקש ואשמח לעזור באהבה דבי

22/03/2007 | 15:51 | מאת:

הי דבי היקרה, המון תודה על המייל - אני שמחה שאת מרגישה שייצגתי אותך ואת חולי הכאב בצורה טובה כי זו היית המטרה שלי - גררתי את עצמי מן המיטה עם חום גבוה וכאבים איומים כי אמרתי לעצמי שזו הזדמנות נדירה לדבר לעומק על החיים עם כאב ולהעביר את המסר שלא צריך לסבול בשקט וכו'. צר לי שאת כל כך סובלת והלוואי שהיה לי מטה קסמים... לגבי הקבוצה (אכן זה היה רק חמישה מפגשים אך חבל שלא הגעת לכולם...) - כמו שאת יודעת, ניסינו לקבוע פגישה נוספת אך רק שלושה אנשים מתוך הקבוצה הביעו נכונות להגיע למפגש ועל כן הרעיון של המשך המפגשים ירד מן הפרק בשלב זה. אם כל הקבוצה או מרבית הקבוצה תסכים להגיע למפגש - נראה מה אפשר לעשות. חיבוק גדול, גדול, מנדי

19/03/2007 | 13:20 | מאת: הכאב ואני קרניאל

אינני מקבלת טיפול לדלקת פרקים כרונית, משום שהפסקתי לקבל את תרופת "אנברל" שהייתה מצויינת כטיפול עבורי לדלקת פרקים פסואיטית (במשך 9 חודשים בלבד), אבל הפסיקו לי אותה משום שהפכה ל"חשודה" שעזרה לסרטן מוח ענק להתפתח (שהתגלה לפני 7 חודשים). עכשיו אין לי טיפול לדלקת פרקים וגם לא לסרטן מוח שלא ניתן לגעת בו. אני קבלת רק נגד כאבים שלא תמיד עוזרים והשגחה ב"MRI" כול שלושה חודשים. לפני כן סבלתי ממגרנות שנים רבות ובבדיקות CT הכול היה בסדר, אולי עם היו עושים לי MRI למיגרנות הסרטן היה מתגלה קודם. החיים עבורי הם "כאב".ובנתיים אני יכולה רק לשבת ולהפסיק לחיות את החיים שלי, עד שאולי יהי מאוחר מדי.

לקריאה נוספת והעמקה
19/03/2007 | 18:25 | מאת: דניאלה

שלום לך, הצטערתי לשמוע על מצבך ואני מאחלת לך כוחות להתמודדות שבפנייך. יתכן ואם היו עושים MRI קודם לכן המצב היה אחרת, ויתכן שלא. כשקורה דבר נורא אנו מחפשים סיבה, מחפשים אשם, מחפשים להבין למה זה קרה לנו והאם ניתן היה למנוע את זה, אך עם כל הצער, כעת יש מצב נתון שיש להתמודד איתו והתעסקות בשאלות בעבר לא יעזרו לך,להפך הן רק יגבירו את תחושת המירמור וחוסר האונים. איש אינו יודע ממש מה חופן לו העתיד. גם אדם שהיום הוא בריא, יתכן וחלילה ומחר יפגע בתאונה וכל עולמו יתהפך עליו. מצבך שונה רק בכך שאובחנת עם מחלה קשה,אך אין זה אומר שצריך להפסיק ולחיות, לשבת ולספור ימים, למה? למרות הקשיים, ובטוחני שהם קיימים, את עדיין יכולה להמשיך ולהנות, למרות המחלה, ולמרות הכאב. לחיות יום ביומו, להפיק את המירב למען עצמך, ופחות לחשוב על מה יהיה, שכן כמו שאומרים "תעברי את הגשר כשתגיעי אליו", מדוע יש להתכונן מראש ולקלקל לעצמך את כל מה שבדרך?! אם את רוצה להפסיק לחיות ולשבת ולחכות, זו בחירה שלך, אך אני מציעה לך לנסות בכל זאת לא לעצור את החיים, לזרום איתם, ואולי תגלי שיש להם עוד מה לתת לך. לפני סיום, ברור לי שכרגע את מתמודדת עם מספר מצבים קשים, גם עם אבחנה חדשה וקשה וגם עם כאבים כרוניים שאינם מאוזנים תמיד. חשוב, לדעתי שתקבלי איזשהוא סןג של תמיכה ריגשית שיעזור לך לעבור בצורה הטובה ביותר את התקופה הזו, אם ע"י פסיכולוג, או אולי קבוצת תמיכה, מה שמתאים לך.אל ייאוש, ומכל הלב, דניאלה

22/03/2007 | 17:58 | מאת: יש תיקווה

יש תיקווה גדולה לריפוי והחלמה את מוזמנת לשלוח אימייל ונשמח מאוד לעזור לך

01/04/2007 | 12:06 | מאת:

שלום רב לך, אני כל כך מצטערת עבורך על שאת נאלצת בבת אחת להתמודד עם כל כך הרבה קשיים וגם להתמודד עם כך שהטיפול שהיה עוזר לך כעת נפסל בשל הסרטן. עצם העובדה שלא מטפלים בסרטן זו גם וודאי תחושה קשה ומתסכלת עד מאוד. בטח לפעמים בא לך לצרוח על הסרטן שלך שיעזוב אותך בשקט ובטח לפעמים הרפואה מרגיזה אותך ונותנת לך להרגיש נבגדת על כך שאין להם טיפול להציע לך. אכן המצב של הכאבים שלך ואופן הטיפול בהם הינו שונה בגלל הסרטן ועל כן חשוב להיות מטופלת על-ידי הטובים ביותר. מי כיום מטפל בכאבים שלך - האם את מטופל ע"י רופא כאב? אשמח להמליץ לך על רופא - אני חושבת כרגע על רופא כאב נפלא שמתמחה בטיפול בכאב סרטני אך גם מבין היטב בכאבים מסוגים שונים וכן בכאבים שמוחמרים בגלל סרטן שמתווסף. מעבר לכך, אני מבינה את התחושה של החיים נעצרו והנטייה הכה טבעית שלנו במצבים כמו שאת, לשים את החיים על "HOLD". בשלב מסוים נדמה לי שזה בלתי נמנע כי כל האנרגיות הולכות על התאקלמות למצב החדש והתמודדות עם העובדה שיש לך סרטן שהוא בעל קונטציות שליליות רבות וכמובן מעורר הרבה פחדים אמיתיים. כאשר המצב מתמשך לאורך זמן, אני חושבת שחשוב ליצור חיים ולשמר דברים החשובים לך או להתחיל בעשייה מצומצמת שעושה לך טוב. תנסי לחשוב על לפחות משהו אחד שעושה לך טוב ותעשי את זה - מגיע לך הרבה פינוק מאחרים אך גם מעצמך! אז זהו לעכשיו, שיהיה לך רק טוב ותזכרי שאנחנו פה בשבילך!

19/03/2007 | 11:50 | מאת: שלמה ש.

מנדי שלום כל הכבוד לך על תרומתך בעזרה גם בתוכניות טלויזיה( ערוץ 10 היום בבוקר) והעלאת המודעות של האפשרות להקלה בכאב כרוני והעזרה שניתן לקבל כאן בפורום ע"י תמיכה וייעוץ, יישר כח . גם שמחתי שניתנה לי ההזדמנות להביע את הכאב שלי בתוכנית ולקבל ייעוץ ממומחה. יום נעים ובריא שלמה

28/03/2007 | 11:41 | מאת:

הי שלמה, אכן ניסיתי לייצג ולבטא את קולם של חולי הכאב ולכן הגעתי לתוכנית. אני שמחה שאתה מרוצה מכך שהצלחת לדבר בתוכנית ואני מאחלת לך רק טוב! מנדי

19/03/2007 | 11:49 | מאת: דנה פקר

פעם ראשונה באתר מחפשת קבוצת תמיכה לאנשים בגיל 35-50 שסובלים מכאבים. האם יש דבר כזה באזור תל אביב

לקריאה נוספת והעמקה
28/03/2007 | 11:23 | מאת:

שלום רב, העמותה למאבק בכאב מנהלת קבוצות התמודדות לאנשים הסובלים מכאב כרוני מכל הגילאים (למרות שחלק ניכר נוטה להיות בגילאים שאת מציינת) בתה"ש. כעת הסתיימה קבוצה ובעוד כחודשיים אנו נפתח קבוצה חדשה. אם את רוצה לקרוא קצת יותר על הקבוצות ועל העמותה אני ממליצה לך להיכנס לאתר העמותה www.fightingpain.co.il לתוך הקטגוריה "אודות העמותה" ושם תמצאי הסבר יותר מפורט. אם תרצי להירשם לקבוצה או לשמוע עוד פרטים, אנא שלחי מייל לכתובת: [email protected] בתקווה שנוכל לסייע לך, מנדי

18/03/2007 | 22:12 | מאת: משהי

השאלה שלי היא כזאת, האם הכאב יכול להיות כל כך חזק שניתן יהיה למות ממנו?

19/03/2007 | 09:17 | מאת: דניאלה

למשהי היקרה, עוצמת כאב, עזה ככל שתהיה, אינה גורמת למוות. נכון, לפעמים כשהכאב קשה מנשוא, אולי היינו רוצים את נפשנו למות, אבל זה לא קורה. מצד שני, מכיוון שכאב גורם למצב דחק בגוף, הרי שאם הוא מאוד חזק, והאדם לא מצליח להרגע ולחץ הדם והדופק שלו משתוללים עקב כך, ובמיקרה הוא גם איש מבוגר וחולה לב, יתכן שהמצוקה הזו, תחמיר את מצבו, כמו שריצה או כל מאמץ יתר יעשה זאת.דניאלה

18/03/2007 | 11:14 | מאת: אהובה

מהי נוירופתיה ? מה הסיבות לנוירופתיה ודרכי הטיפול ? האם יש קשר בין נוירופתיה לפוסט פוליו ? ושוב כיצד ניתן להבחין ו\אולקשור ובכלל לטפל ?

19/03/2007 | 09:12 | מאת: דניאלה

אהובה, נוירופתיה זוהי פגיעה במערכת העצבים. הפגיעה יכולה בסיבי עצב שונים וכתלות בסיב שנפגע כך יהיה הביטוי שלה- ירידה בתחושה, ירידה בהרגשת חום או קור, הרגשת נימול או עיקצוץ ועד תחושות כאב ממש באופנים שונים כגון שריפה או לחץ או זרם חשמלי. אם הפגיעה היא בסיבי תנועה, תיתכן גם הפרעה בכוח עם חולשה. אינספור מצבים יכולים לגרום לנוירופתיות, החל מתרופות, מחלות שונות (למשל בסכרת או באיידס),לאחר תאונות עם פגיעה בעצבים, ולפעמים למרות ברור מקיף, לא נמצאת סיבה לכך. פוליו היא מחלה שבעיקרה גורמת לפגיעה בסיבים התנועתיים, ואיני יודעת אם גורמת לנוירופתיה. הטיפולים הם בעיקרם תרופתיים. הייתי מציעה לך לפנות לנוירולוג ועימו להתייעץ הן לגבי ההקשרים עם הפוליו, והן לגבי הטיפול הראשוני. כל טוב. דניאלה

28/03/2007 | 11:20 | מאת:

שלום רב לך אהובה, למרות שדניאלה כבר נתנה לך הסבר טוב על הבעיה עצמה, אני ממליצה לך בחום לקרוא מעט על מהי נוירופטיה באתרים באינטרנט (אם את קוראת באנגלית ישנם יותר אופציות כמו האתר של ה- NIH אך ישנם גם אתרים בעברית) על מנת להבין יותר לעומק את הבעיה מכיוון שאני מאמינה שידע זה כוח ובכלל, כמה שיותר מבינים את המצב שבו אנו נמצאים ואת הבעיה עצמה, זה עוזר להיות יותר בשליטה. מעבר לכך, ישנם היום טיפולים שונים שיכולים להקל על נוירופטיה וישנם תרופות ספציפיות לכך ואני חושבת שכדאי לך לפנות למרפאת כאב בבית חולים. באופן כללי חשוב לדעת שהיום הגישה בטיפול בכאב כרוני מסוגים שונים זה טיפול רב תחומי - שילוב של טיפולים במרפאת הכאב, טיפולים כמו הידרוטרפיה ו/או פיזיוטרפיה, טיפול נפשי (אני מאמינה שהכי יעיל לפנות לטיפול אצל פסיכולוג רפואי) וכן הלאה. כאשר תוקפים את הכאב מכמה כיוונים במקביל יש בדרך כלל הצלחה יתרה מאשר טיפול יחיד. את מוזמנת גם להיכנס לאתר העמותה ולקרוא שמה יותר על ההתמודדות עם כאב כרוני, שיטות טיפול וכו' www.fightingpain.co.il בהצלחה עם הטיפול, מנדי

18/03/2007 | 11:02 | מאת: ,תיקוה

שלום רב, לפני שנתיים עברתי תאונת דרכים עת ישבתי ברכבי ומשאית נסעה רוורס ופגעה בריכבי שהיה בחנייה חטפתי זעזוע בכל גופי ובעיקר בעמוד שדרה צווארי גב ומאז אני סובלת מכאבי תופת ואם אר איי רואים בלטים שונים ... ובהפנייה לראומטולוג אמר שאני סובלת מפיברומלגייה שאלותי : האם כתוצאה מתאונת הדרכים מתפתח פיברומלגייה ? קיבלתי מרשם לארקוקסיה אבל ,זה לא בסל מה אפשרויות הנוספת ? אילו טיפולים שאינם תרופתיים ניתן לקבל במסגרת מרפאת כאב להפגת הכאבים שאין לי יום ואין לי ליל בגללם . אודה לתשובתך. בברכת יום מדהים תיקוה

19/03/2007 | 09:01 | מאת: דניאלה

תקווה שלום, פיברומיאלגיה היא מחלה שבה יש רגישות יתר לכאב של הגוף. לא ברור מה גורם לה. האם הסטרס של תאונת הדרכים גרם לה להתבטא או באמת להופיע-לא ברור האם באמת נדע זאת. צריך לציין שלרוב אינה מופיעה אחרי תאונות, אך קיים קשר בין מצב ריגשי וגופני במחלה הזו, ויתכן שהשילוב בין הזעזוע הגופני שחווית לזעזוע הריגשי, גרמו לביטויה. אין ספק שהטיפול הטוב ביותר למצב הזה הוא במירפאת כאב. שם ראשית יוודאו אנשי מיקצוע שזו האבחנה, שכן מכיוון שאין בדיקת דם או צילום לאבחן מצב זה אלא רק בדיקה גופנית, דרושה מיומנות באיבחון. שנית, לפיברומיאלגיה יש טיפולים הן תרופתיים (שהם גם בסל), הן פיזיותרפיים, והן פסיכולוגיים, והשילוב ביניהם משיג את התוצאה הכי טובה. במיראפאת כאב תזכי לקבל את כל הטיפולים הללו מצוות מיומן ואמפתי, ובטוחני כי מצבך ותפקודך ישתפר.אל יאוש. דניאלה

26/03/2007 | 23:09 | מאת: בתי גדז'

שלום לך תקווה תאונת דרכים היא אחת הסיבותלהתפרצות של פיברומיאלגיה. אני ממליצה לך לפנות למומחה ל פיברו ותשישות כרונית שיוכל ליעץ לך ולהפנות אותך להידרוטרפיה שמאוד מקלה על הכאבים. ממליצה לך להתחיל בהליכות מתונות וללכת לשיעורי יוגה עדינה בהתחלה זה נראה מאוד קשה אבל זה חשוב ומרגישים הטבה עם הזמן אשמח לשלוח לך רשימה של מומחים ומטפלים טובים,אם את מעונינת כתבי לי למייל שלי כל טוב לך בתי

שלום לך תקווה, בהמשך לדברי החכמה שכבר נכתבו אני ממליצה לך בכל זאת להגיע למרפאת כאב כי שמה יוכלו לעשות לך הערכה רצינית ולראות איזה טיפול הכי מתאים לך או אילו שילובי טיפולים מומלצים במצבך. ישנם מרפאות כאב אשר בתוכם יש טיפולים כמו דיקור. אני רק רוצה לחזק את ההמלצה של בתי (אשר בעלת ניסיון רב בתחום של פיברומיאלגיה) לנסות טיפולי הידרוטרפיה - כמובן שכדאי לך לקבל המלצה של רופא לטיפול זה כי אז את יכולה לקבל התחייבות דרך הקופה שלך. שמעתי מחולות פיברו' רבות שהידרוטרפיה מאוד מקלה עליהם. אני בכלל חושבת שהידרו' זה טיפול חשוב לכל מי שסובל מכאב כרוני. מה שחשוב זה למצוא בריכה מחוממת דיה כי אם הבריכה לא חמה מספיק השרירים שלך יתכווצו וזה לא ישפר את מצבך. מקווה שעזרנו לך קצת, מנדי

17/03/2007 | 16:47 | מאת: שירן

שלום. כבר שלוש שנים בערך שהצוואר נתפס לי כל כמה חודשים ולאחרונה גם הגב בנוסף יש לי קליקים מכל מפרק בגוף בערך. מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב והאם קנקים מהגב אומרים שיש לי יותר סיכויים לפריצת דיסק? אני בת 22 עם פרופיל 97 ומשקפיים, אם זה משנה. תודה מראש.

17/03/2007 | 23:20 | מאת: דניאלה

שירן שלום,את לא ציינת האם כשנתפס לך לדברייך הגב או הצוואר זה קשור לפעילות כלשהי או קורה ללא כל מאמץ או תנועה מיוחדת. האם את פעילה ספורטיבית? האם עברת ברור אורטופדי כלשהו?כמו כן האם קיים כאב מקומי או שמקרין לרגל או יד? כיצד חולף? "גב תפוס" יכול להיות מסיבות רבות. השכיחות הן על רקע בעיות של שריר מכווץ או מתוח. כאב על רקע בעיות של דיסק הוא כאב בעל מאפיינים יחודיים יותר והתקף יכול להימשך תקופות ממושכות (לפעמים אפילו שבועות ללא טיפול). הנושא של ה"קליקים" בפרקים, לא כל כך ידוע למיטב ידיעותי, מה הגורמים לכך, בכל אופן אין קשר בין עודף "קליקים" לבין סיכון יתר לפריצות דיסק. אם טרם נבדקת, ומכיוון ואת צעירה ובכ"ז מתארת תסמינים חוזרים של בעיות גב, הייתי בשלב ראשון פונה לבדיקה על ידי אורטופד וברור ראשוני לפי המלצותיו. כל טוב. דניאלה

20/03/2007 | 11:51 | מאת: אייר

הי שירן, זו בטח ירייה באפלה (באפלה מוחלטת!), אבל את גמישה מאוד? את סובלת גם מכאבי מפרקים? אני שואלת כי אני סובלת מתסמונת גנטית ראומטולוגית (קשה לאבחן אותה, כי רוב הרופאים לא מודעים אליה ולהשלכותיה) שגורמת בין השאר גם לקליקים בכל המפרקים. אם את גמישה מאוד, אולי שווה לשלול אותה כסיבה לקליקים ולהיתפסויות. אבל, אני לא רופאה, כמובן, וזו רק התהיה האישית שלי.

22/03/2007 | 18:29 | מאת: שירן

אני ממש לא גמישה. ההיפך.

שלום לכולם! האם מישהו התנסה או יודע על הזרקת קורטיזון + חומר הרדמה לעמוד שידרה צווארי? אני מאוד סובלת מכאבים עזים והגעתי למרפאת כאב הרופא בדק ובדק ובגלל שיש המון בעיות העזרה היחידה שהוא יכול לעזור לי זה הזרקה לעמוד השידרה, זה נישמע לי מפחיד מאוד ואני לא יודעת מה לעשות כבר ניקבע לי תור ליום ראשון הקרוב ואני מאוד מהססת אשמח אם מישהו יכול לעזור לי להחליט אם לעשות. או להמשיך לקחת משככי כאבים, אני מאוד פוחדת!!!!!!!!!! שבת שלום דבי

דבי שלום,מדברייך לא היה ברור האם מדובר בזריקה לעמוד שדרה מסוג זריקה אפידורלית או זריקה שיטחית יותר כגון הזרקה למיפרקי הפסט בכל אופן בידיים מיומנות מרבית הפעולות הללו הן בטוחות למדי. נכון, לכל פעולה יש אחוז מסויים של סיכון, אבל בדרך כלל כשמדובר על הזרקות מהסוג הזה המבוצעות לעמוד שידרה במירפאות כאב מדובר בפעולה מאוד שיגרתית עם אחוז סיכון נמוך ואשר בהחלט יכולה להועיל במצבים של כאבי גב וצוואר חריפים מהסוג שאת מתארת, ולכן אם הוצע לך על ביצוע פעולה מהסוג הזה, לא הייתי מהססת כל כך, ובעיקר הייתי מקווה שהפעולה תועיל. אז תדאגי פחות, יהיה בסדר, זה לא הרבה יותר גרוע מסתם זריקה, (אני אישית עברתי כמה עשרות של בלוקים עיצביים והזרקות אפידורליות אז ממקור ראשון תאמיני לי שזה ממש לא נורא) ושיהיה בהצלחה, דניאלה

16/03/2007 | 17:28 | מאת: מנוסה

נמאס לי להחשב ע"י חלק מבני-המשפחה כ"פדלאה" אם קשה לי לעשות משהו,ואם אני עייפה,כי בחורה צעירה 'אסור' שתהיה עייפה,אף אחד לא מבין אותי,במיוחד לא אחי הגדול-שלא משנה כמה אעשה ואעשה תמיד 'יקטול' אותי,ויקרא לי 'עצלנית',אין לי כוח אליו ולויכוחים איתו,אך כעת אין לי זמן לכתוב,אכתוב בהמשך עוד.

16/03/2007 | 22:37 | מאת: דניאלה

מנוסה שלום, אין ספק שזה לא פשוט כאשר "המחלה" אינה נראית כלפי חוץ ולכאורה מה שהאחרים רואים זה אישה צעירה "ובריאה" ומתקשים באמת ובתמים להבין מדוע כה קשה לך. אך את יודעת, לפעמים מילים אינן כלי התקשורת היעיל ביותר, להפך, הן יכולות רק לגרור עוד ויכוח, עוד העלבה, עוד התשה. הם לא חשים את אשר את חשה, ויש אנשים שקל להם למרות זאת להתחבר לסיבלו של האחר, וכאלו שעדיין שופטים אותו ומתקשים לקבל את הדברים כמות שהם, ואז כמה שלא תסבירי, זה לא יעזור. עלייך לעשות ככל יכולתך לפי מה שטוב עבורך, מבלי לתת הסברים או תרוצים, כי אין סיבה לכך, ומי שיש לו בעיה-שיתמודד! דברים מסתדרים אם נותנים להם זמן וסבלנות. זיכרי,שלא רק את מתמודדת אלא גם בני משפחתך. וכל אדם ומבטא דברים אחרת, ולכן תתכנה התנגשויות אז אולי עוד יאמרו לפעמים דברים שלא היית רוצה לשמוע, אך צריך ללמוד להתעלם מזה ולהמשיך הלאה. לקבל תמיכה ממי שאפשר ולהתרחק ולא להתעמת ממי שלא מסוגל לתת. ואולי עם הזמן, אם תציבי עובדות בשטח, בני משפחתך לאט יבינו שזה המצב, לא מתוך ויכוח אלא מתוך ראיית היום יום. איזרי כוח, בהצלחה

17/03/2007 | 00:28 | מאת: מנוסה

תודה דניאלה על תגובתך, סתם לשם הבנה-את סובלת גם מ"פיברומיאלגיה"? זה אומנם מעניין אותי לדעת,אך תרגישי חופשי לא לענות אם לא נוח לך.אני פשוט מנסה להבין איך אחרים מתמודדים עם בעיה זו. את אומרת "להציב עובדות בשטח",אך איך אפשר לעשות זאת כשאני רואה את אחי רק אחת לכמה ימים,לזמן קצר, ואם באותו זמן שהגיע בדיוק נחתי - אחרי משימה 'מתישה'-כמו קניות למשל,והוא ראה שיש דברים שצריך לבצע לשם התיפקוד השוטף של הבית והם לא בוצעו(אני חיה עם הוריי),ואני ליד המחשב,במקום לבצע את המטלות הנדרשות,מיד הוא מסיק מזה שאני סתם עצלנית,ומתחיל לומר - שבחיים לא אסתדר לבד,כי איני יכולה לעשות כלום וכו',כי לבצע אצלו דברים בקצב איטי יותר,זה נחשב כחוסר יכולת להסתדר; ואת צודקת - אין טעם לנסות להסביר לו מה אני מרגישה - ועד כמה כאב ועייפות בשרירים יכולה להגביל בן-אדם ללא קשר לגילו,ושה'תרופה' הכי טובה לכך היא מנוחה לזמן קצר,אין טעם לנסות להסביר לו את כל זה{כפי שאמרת},כי הוא לא מוכן להקשיב,ואצלו - בחורה צעירה שלא "מניחה על כתפיה את מטלות הבית"היא בחורה עצלנית שלא תסתדר בחיים,ואם אני אומרת שכואב לי אז אני סתם 'בכיינית'; לכן אני מנסה לא להתעמת איתו,אך זה דבר לא קל,וגם לא תמיד אפשרי. והאמת היא שבאמת מפחיד אותי איך אסתדר בהמשך - עם בעיות העייפות יתר,בעיות הירדמות,שמירה על שיגרה,התעייפות מהירה,כאבים ועייפות בשרירים,איך אפשר לחפש ולמצוא עבודה במצב כזה?איזה בוס יסכים להתחשב בבעיה כזו?איזה חבר/בעל יסכים לצאת/לחיות עם מישהי שסובלת מתסמונת זו? ויותר מזה - איך אני מצפה מבני-המשפחה שיקלטו באמת מה עובר עליי וכמה סבל אני סובלת מידי יום,אם אפילו רופא-המשפחה,הראומטולוג ורופאים ואנשי מקצוע אחרים לא בדיוק מבינים זאת!? זהו לבינתיים, למרות שאני מרגישה שיש לי עוד הרבה מה לכתוב, אך אין לי כוח כרגע , מנוסה

20/03/2007 | 12:03 | מאת: אייר

הי מנוסה, רוב חבריי (ובני משפחתי) התרחקו ממני בשנים האחרונות. אני חושבת שקשה לאנשים בריאים להבין מחלה כרונית - ובמיוחד מחלה שאי אפשר לראות מבחוץ. אני לקוחת מורפיום לכאבים, אבל אני נראית די בריאה כלפי חוץ, לכן אני נתקלת כמעט תמיד בחוסר-סובלנות. אנשים בריאים מצפים מאנשים חולים להחלים תוך כמה שבועות גג (בהתאם לתסריט הממוצע של הצטננות או מקסימום שפעת) ואז לחזור לתפקוד מלא. טוב, מה שכתבתי כאן יצא מאוד טכני וקר. אני חושבת שזה בגלל שגם לי זה כואב ואני משתדלת להרחיק את עצמי רגשית מהנושא, לא להיפגע מכל מי שלא מבין ולא עוזר, ופשוט להמשיך לתפקד כמיטב יכלתי ולחיות את חיי. בקיצור: אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת.

21/03/2007 | 19:38 | מאת: מנוסה

תודה,זה עוזר כשיש אחרים שמבינים מה עובר עלינו; זו באמת בעיה כשנראים בריאים כלפי-חוץ ואנשים(אפילו קרובים מאוד) לא מבינים איך אנו בכלל מתלוננים על כאב,ואז מיד חושבים שאנחנו 'עצלנים'.יהיה הכי קל אם נקלוט שלא נוכל לשנות אותם,או את דעתם,אך נוכל לשנות את יחסינו למה שנאמר לנו(ללמוד לא להיפגע),ואולי גם 'למצוא' כוחות שלא ידענו שקיימים בתוכינו,כמו למשל:ללכת למרות העייפות הנוראית והכאבים וכו'.

הי, אכן, היחס של הסביבה הינה אחת הבעיות הקשות ביותר בהתמודדות עם הכאב - לא די שצריך להתמודד עם הכאב עצמו אלא שצריך להתמודד גם עם דברים כגון יחס לא מבין מן הסביבה וכן הלאה. אין ספק שזה מתיש וקשה לכולנו. יש לי כמה טיפים קטנים שאולי יועילו למישהו: 1. אי אפשר לשנות את היחס של הסביבה אך אתם יכולים לשנות את התגובה שלכם לתגובות של אחרים וזו בעצם בחירה שלכם איך אתם לוקחים את מה שנאמר לכם: אתם יכולים להחליט שאתם לא מגיבים לתגובות שלהם או רק לומר משהו חסר משמעות בשביל לסיים את השיחה או כל תגובה שטובה לכם. תזכרו שעל פי רב האמירות הלא רגישות של אנשים, כל ה"את צריכה להיות חזקה" וכו' נובעים מן הקשיים והפחדים של האחרים ולא בעצם קשור אליכם....ועל כן אסור להפנים את האמירות שלהם! אתם יכולים גם כתגובה לנסות להסביר להם בצורה סבלנית ללא כעס את התחושה עצמה של הכאב עבורכם ולראות אם הם מקשיבים- אם הם לא שואלים שאלות או מביעים עניין- אין טעם להמשיך, אם אתם רואים בהבעות או במילים עניין במה שאתם מספרים, אתם יכולים להמשיך לדבר על המצב שלכם. הרעיון הכללי באופן שאתם מגיבים הוא להגיב באופן שמגן עליכם מפני התגובות של אחרים כי אתם צריכים להגן על עצמכם ולפעול מתוך הקשבה לעצמכם. 2. כשאתם מדברים עם אחרים על הכאבים/הקשיים, תנסו לא לדבר רק על הכאבים וכו' לאורך כל השיחה אלא תדברו על דברים אחרים לא קשורים לכאב ואז תשלבו בדרך כלשהי משהו על הקשיים/כאבים שלכם. בדרך כזאת יש יותר סיכוי שאנשים יזדהו ויביעו יותר הבנה כי המיקוד הוא לא רק הכאב ואז הסיכוי שיקשיבו לכם גובר. 3. הרבה אנשים הסובבים אתכם אוהבים אתכם וכתוצאה מכך חווים קושי רב בלראות אתכם סובלים מבלי שהם יכולים לעשות דבר- זה גורם לחוסר אונים. על כן, חשוב לדעת לבקש עזרה מן הסביבה כשצריך ולא לצפות שאנשים ידעו מה אתם צריכים מבלי לבקש - אנשים לא יכולים לקרוא את המחשבות שלכם.... יש גם משהו חזק עבורנו בלהיות מסוגלים לבקש עזרה מן הסביבה ובעצם הבקשה, אתם מערבים את הסביבה בצורה חיובית ולמרות שכביכול לבקש עזרה זו הבעת חולשה - זה ממש לא נכון כי זהו כוח חיובי ועוזר למצב שלנו. זהו לעכשיו...... שלכם, מנדי

14/03/2007 | 08:19 | מאת: לימור

את צודקת , אני בת 33 אםל3 ילדים הבעיה היא טרומבופיליה ACLמוגבר S פרוטאין נמוך במהלך כל הבדיקות בחודשים האחרונים ,כמו כן בהריון האחרון הזרקתי קלקסן 80 גר'פעם ביום כיום אני 3 שנים אחרי הלידה וכמובן שיש לזה השלכות ,את האלטרולט אני שותה כבר מאז ולא נראה לי שהתופעות זה מהכדורים הנל , אני פשוט סובלת ואני לא חושבת שיש לי את הכוחות להגיש תביעה ולרוץ סתם לכן שאלתי לגבי הנכות האם ידוע לך על אנשים כמוני שיש להם סוג של נכות שמוכרת בביטוח לאומי תודה לימור את מקסימה

14/03/2007 | 17:47 | מאת: דניאלה

לימור שלום שוב, אם את לוקחת אלטרול כבר 3 שנים, וללא שינוי במינון, אז זה לא סביר שמה שאת חווה אכן קשור אליו. מצד שני לאור בעיית הרקע שלך, כל תסמין חריף שהולך ומתגבר במשך מס' ימים ואינו מוכר לך, או שבעוצמה חזקה מהרגיל ואשר אין לו סיבה פשוטה שיכולה להסבירו (כמו מחת חום חולפת, חבלה, מצב חרדה וכו') בכל זאת לדעתי דורש ברור לווידוא שאינך מפתחת סיבוך של הטרומבופיליה ואיזה קרישה באחד מכלי הדם, למשל. אומנם זה לא המקום לכך, אבל משום ש- ACL לכשעצמו אינה תסמונת מכאיבה, ומשום שאת בטיפול ע"י ראומטולוג,תהיתי אם עברת ברור במקביל למחלות קולגן ( כמו לופוס) ואם יש אבחנה כזו נילווית או לא. כמובן שאם יש אבחנה שמסבירה את הכאב וזה לא "רק כאב" זה הרבה יותר פשוט מבחינת סעיפים והכרה בביטוח לאומי. אם מדובר באבחנה של ACL וקרישת יתר וכאב מסיבה לא ברורה (וגם כאן אני מניחה שיש שאלה אם כבר עברת ארועי קרישת יתר או את מקבלת קלקסן כמניעה בלבד), אז אני אישית לא מכירה את הנושא הזה מול ביטוח לאומי. מה שאני כן יכולה להגיד לך מהניסיון האישי שלי שהוא אומנם בתחום שונה של כאב, שבכל פנייה למוסד לביטוח לאומי, צריך להצטייד בהמון כוחות וסבלנות ושיריון מול המערכת, ולהחליט מראש שבטוחים שבאמת רוצים להיכנס לזה וכמה מעוניינים להשקיע, כי זה יכול להיות מייגע ביותר, ללא קשר למידת הנכות או צידקתך. לפעמים פשוט נופלים בין הכיסאות בגלל סמנטיקה, בירוקרטיה או סתם נוקשות לב.אז מה שלא תעשי שיהיה לך טוב, דניאלה

13/03/2007 | 14:55 | מאת: לימור

שלום דוקטור אני מאבחנת עם קרדיוליפין גבוה ומטופלת בזה , מזה 3 שנים אני סובלת כבאבים הכל הגוף ניגשתי לראומטולוג נתן לי אלטרלט 10 מ"ג מזה 3 ימים כל הגוף כואב בנוסף כאבי ראש חזקים מלווים בסחרחורות חוסר אויר כמו סוג של אטימות בראש אין לי מושג מה אודה אם תעזרי לי יש לי שאלה היות ואני מאובחנת בבעיה של קרשיות יתר ובעית הכאב בגוף ידוע אם אוכל להוציא נכות היות ואין לי כבר כוחות לעבוד ולסבול ואין לי מושג מה לעשות אודה לתשובה לימור

14/03/2007 | 00:29 | מאת: דניאלה

לימור שלום, אומנם לכל תרופה יכולות להיות תופעות לוואי כאלו ואחרות, אבל אם נראה לך שמאז תחילת נטילת התרופה החדשה את חווה תופעות שהן או בעוצמה חזקה מהרגיל, או ממשיכות להחמיר או שאינן מוכרות לך ומדאיגות אותך,הרי שעלייך לפנות בהקדם האפשרי אל הראומטולוג שנתן לך את האלטרול ולהתייעץ עימו אם אלו תופעות סבירות מהתרופה ואם מותר לך להמשיך אותה או אולי עלייך להפסיק לקחת אותה לאלתר. מכיוון שזהו פורום של תמיכה הרי שאין לנו את הידע או הסמכות לתת את התשובה המיקצועית לשאלה זו. לגבי נושא הנכות, לא סיפקת די פרטים עמ"נ שניתן יהיה לדעת מה מצבך והאם לכן את "זכאית" לנכות או לא. בכל אופן, כל אחד רשאי לנסות ולגשת למוסד לביטוח לאומי עם חומר רפואי לוועדה לנכות כללית. לפעמים כדאי להתייעץ לפני כן עם עורך דין מראש. לימור, דבר נוסף, איני יודעת בת כמה את אפילו, ואני מבינה היטב את הקשי בהתמודדות עם הכאב, ואת העייפות והרצון לוותר "ולשבור את הכלים". אבל פרישה מהחיים לא הופכת את החיים ליותר נסבלים או פחות כואבים, תרתי משמע.נכון שקשה לעשות יותר דברים כאשר כואב, אבל האם את בטוחה שבגלל זה את לא רוצה יותר לעשות כלל? כשאין כוחות ומאגרים צריך למלא אותם, בעשייה, בהסחת דעת, במשהו מהנה במשהו מועיל ומספק. מנוחה לגוף אך מבלי להפרות את הנפש, ולבסוף שניהם יוצאים נפסדים. אני תקווה שתרגישי יותר טוב, ותשיגי את מה שאת זקוקה לו , דניאלה

22/03/2007 | 13:37 | מאת:

שלום לימור היקרה, כפי שדניאלה ציינה- אין זה פורום רפואי אלא פורום תמיכה אך ננסה לעזור לך. לידיעתך, ישנם פורומים המנוהלים ע"י רופאי כאב באתר זה ובאתרים כמו STARMED וכעת לעניין עצמו - כפי שדניאלה ציינה - אם את מרגישה שינויים דרמטיים מאז לקיחת התרופה, עלייך לדבר על כך עם הרופא ולעקוב אחר המלצותיו. יש להיזהר עם תרופות מהסוג הזה שלא להפסיק בפתאומיות מתוך החלטה אישית כי זה יכול לגרום לסימפטומים קשים יותר. בקשר לכאבים בכל הגוף - אני ממליצה לך בחום לגשת למרפאת כאב בבית חולים באיזור מגוריים כי שם ינסו להקל על הכאב שלך. לגבי הנכות - את יכולה לפנות לסינגור קהילתי או ליעוץ משפטי חינם - עורכי דין אשר מייעצים לקהילה בחינם. ייתכן שהם יוכלו לעזור לך להכין את התיק שלך לביטוח לאומי. כדאי לך כבר לפנות לרופא מומחה ולבקש חוות דעת עבור ביטוח לאומי אך אני ממליצה לך קודם לפנות למרפאת הכאב. ייתכן שהמכתב שלהם גם יעזור לך בפנייתך לביטוח לאומי. אם את צריכה עוד משהו ונוכל לסייע - נעשה זאת בשמחה! כל טוב ותזכרי שאת לא לבד וכולנו פה בפורום מבינים את כל הקשיים שעוברים עליייך. מנדי

13/03/2007 | 04:13 | מאת: נכדה

שלום לסבתי יש כאבים חזקים באזור בקע. הבקע נוצר מניתוח שעברה לפני 20 שנה והכאבים הופיעו לפני שנה וחצי. נאמר לנו שכנראה מדובר בבקע שמתחיל להכאיב אחרי שנים למרותש בסיטי לא רואים חסימות. האם זה מוכר למישהו? מעבר לכך הסבתא סובלת מכאבים רבים גם בפרקים- אני אודה להמלצה על משכח כאבים, רופא כאב טוב באיכילוב, מכשיר כלשהו להפגת כאב ועוד. כלה מלצה תעזור (כי מה שניסינו או שלא עוזר או שמתנגש עם בעיות אחרות שיש לה והתוויות נגד). תודה גדולה הנכדה

13/03/2007 | 10:34 | מאת: דניאלה

לנכדה היקרה שלום רב, הדאגה שלך לסבתך ראויה לשבח. ראשית כאבים בבקע בצלקת אינם נדירים ויכולים להופיע גם שנים רבות אחרי הניתוח. צריכים להיות ערים כפי שנאמר לכם, וטוב שכך, לסימני חסימה, שהבנתי שאין, והסיכויים לכך לא רבים, שהם הקאות קשות, עצירות שמחמירה והולכת או כאבים עוויתים שונים מהכאב הרגיל- ובמיקרים הללו יש לפנות בדחיפות לבדיקת רופא. מכיוון שבקע קשור לחולשת שרירים באיזור הצלקת ניתן לנסות להשתמש בחגורות בקע שיפעילו לחץ חיצון וימנעו בעת מאמץ יומיומי התבלטות של תוכן הבטן החוצה מה שיכול לגרום לאי נוחות וכאב. יש חגורות בחוזקים שונים בבתי המרקחת וחלקן כחלק מתחתון גבוה יותר ואז לפעמים זה יותר נוח. לגבי תרופות, ביחוד באדם מבוגר עם בעיות רקע וטיפול תרופתי נוסף, כדאי לגשת למרפאת כאב מסודרת ולהתייעץ עם רופא מוסמך לגבי הטיפול והמעקב, ובטוחני שיוכלו לסייע לה לגבי סוגי הכאב השונים שלה ביעילות ובביטחה. כל טוב, דניאלה

שלום נכדה יקרה, סליחה על העיכוב במענה אך בהמשך לדבריה של דניאלה, אכן כדאי מאוד שסבתך תגיע למרפאת כאב - היעדר ממצאים המעידים על בעיה כמו חסימה אינו אומר שהבעיה אינה קיימת. הבעיה כרגע הינה הכאבים ועל כן יש לטפל בכאבים עצמם תוך כדי וידוי שהבעיה איננה חסימה או כל דבר אחר. במייל שלך ביקשת המלצה לרופא באיכילוב - אני ממליצה לך לפנות למרפאת הכאב באיכילוב ולפנות שם לד"ר גלינה פודוביק - היא רופאה מצוינת ואדם מדהים. היא הייתה יד ימינו של פרופ' ניב ז"ל. דרך אגב, חשוב מאוד שהסביבה הסובבת את סבתך לא ימסרו לה את המסר שהכאב הוא פשוט חלק מתהליך הזקנה ושהיא פשוט צריכה להשלים עם זה - לאף אחד לא מגיע לסבול ויש להתייחס לכאבים שלה ברצינות, כפי שאת מתייחסת, תוך כדי עידוד לפעילות כלשהי. אם אפשר לעזור במשהו - ננסה בשמחה. שסבתך תרגיש טוב ותודה לך על הדאגה לסבתך. מנדי

12/03/2007 | 10:13 | מאת: עדן

שלום, אני אישה בת 53 סובלת מכאבי פנטום קשים עקב קטיעת רגל מעל הברך מתאונת דרכים שעברתי לפני 9 שנים. עברתי טיפולים רבים כולל ניתוחים פולשנים, כגון קטיעת עצב (ניאורומה) החדרת אלקטרודות בגב שלא עזר והסרנו אותם.. כמו כן עברתי 4 פעמים גלי רדיו במרפאת כאב באיכלוב (ד"ר ניב ז"ל) בכל השנים אני משתמשת באוקסיקונטין (מורפיום) 160 מ"ג ליום שמעט עוזר לי. למען האמת אני כבר לא יודעת אם יש לי כאב או שאני מכורה לתרופה ולכן הכאב מתחיל בשעה שאני אמורה לקחת את התרופה. אני מעוניינת להיגמל מהאוקסיקונטין כי אני פוחדת שיזיק לי (כבר מזיק) האם ניתן להיגמל מתרופה זאת...? מה עלי לעשות ..? אנא עיזרו לי ...אני מיואשת , אני בדיכאון כי איני יכולה להפסיק עם התרופה בעצמי .

לקריאה נוספת והעמקה
12/03/2007 | 11:43 | מאת: דניאלה

עדן שלום, אני יודעת עד כמה התמודדות עם כאב ממושך, ובוודאי כאב מסוג כאב רפאים יכולה להיות קשה, מייגעת ועם עליות ומורדות. ציינת שבעבר טופלת במירפאתו של פרופ' ניב ז"ל, אך האם כעת את בטיפול מסודר במירפאת כאב? כמו"כ כתבת שהאוקסיקונטין מזיק לך כבר, במה זה מתבטא? לכל תרופה יש יתרונות וחסרונות, כל עוד יעילותה עולה על תופעות הלוואי שלה, לרוב הסיכון שווה. סה"כ למרות הדעות הקדומות, אוקסיקונטין נחשבת לתרופה בטוחה למדי לשימוש ממושך, אינה פוגעת במערכות חיוניות (כבד, כליות, מע' עיכול וכו') ואם בשלב הנוכחי היא מאזנת את הכאב בצורה משביעת רצון יחסית, אז מדוע להפסיק רק בגלל ה"פחד מהתמכרות". נכון, קיימת התרגלות גופנית לתרופה (כפי שקיימת בתרופות רבות נוספות) אך יש להבדיל זאת מהתמכרות, שזו בעצם התרגלות נפשית וצורך ליטול אותה לצרכים אחרים מאשר אליהם הותוותה, כגון למטרות של הפקת הנאה, לרגיעה, השראת שינה וכו'. במינון כזה הפסקתה צריכה להיות הדרגתית לפי הנחיות רופא עמ"נ שלא תתפתחנה תופעות גמילה (בגלל ההתרגלות הגופנית),אך השאלה האם החשש שלך מהשימוש בתרופה שווה את החמרת הכאב שיבוא עם הפסקתה? אם אינך מטופלת כעת באופן מסודר במירפאה, הייתי מציעה לפנות לאחת ממרפאות הכאב באיזור מגורייך, אם תחליטי שהפחתת מינון האוקסיקונטין זה הדבר הנכון עבורך, יוכלו לפחות להנחות אותך לעשות זאת בבטחה, כמו"כ אולי יוכלו במקום זאת לתת לך תכשיר חלופי שאינו נרקוטי, שכן בשנים האחרונות נכללו מס' תכשירים חדשים שעשויים להיות יעיליפ בסוג הכאב שלך, ואולי טרם ניסית אותם, כדוגמת-גבפנטין או ליריקה. כל טוב ובהצלחה, דניאלה

12/03/2007 | 15:26 | מאת:

שלום לך עדן יקרה, כאבי פנטום הם בהחלט כאבים מתישים וקשים להתמודדות וטבעי שישנם תקופות שבהם נשברים ותקפות שבהם מצליחים לתפקד טוב יותר. לא אחזור על דבריה של דניאלה ורק אוסיף שאכן, ניתן להיגמל מתרופה כזו אך חיוני לעשות זאת בליווי רפואי מלא והורדה מדורגת במינונים ע"פ המלצת רופא בלבד כי אחרת את יכולה להכניס את גופך למצד דחק ולעורר תגובות לא נעימות. מעבר לכך, עלי לחזק את דבריה של דניאלה לגבי החשיבות של השימוש בתרופות אופיאודיות אם הן אכן מקלות על הכאבים - הרי מה שחשוב זה היכולת לתפקד ואם אוקסיקונטין נותן לך את היכולת לתפקד יותר טוב, האם זה לא הדבר הכי חשוב? כל המחקרים מראים שאנשים הלוקחים תרופות מן הסוג הזה למטרת טיפול בכאב קשה אינם נוטים להתמכר לתרופה. אני לוקחת מספר אופיואידים כבר שנים רבות ואמנם הם גם גרמו לי לבעיות במערכת העיכול וכן הלאה, זה עדיין משתלם לי, למרות שהכאבים אינם חולפים לעולם, הם רק נהיים יותר כהים אך במצב שלנו, כל טיפה של הקלה זה עולם ומלואו. על כן, אני מכבדת כל החלטה שתקחי בעניין זה ורק מבקשת ממך לא להחליט לבד בעניין זה אלא לעשות זאת בליווי של מומחה לטיפול בכאב. אם אפשר לעזור עוד - אנחנו פה בשבילך. לבינתיים כל מה שאני יכולה לעשות זה לשלוח לך זריקת עידוד ורטואלית שמשלבת בה כוחות לשרוד, מתוך הבנה מלאה למצבך.... מנדי

שלום למנדי ולכל האנשים הסובלים כאבים!!! אני חושבת שזה נורא ואיום ליסבול כל הזמן כאבים ולחיות על תרופות שתופסים אותי הכאבים העזים אני פשוט ניכנסת לחרדות עם קשיי נשימה ולא יודעת מה לעשות עם עצמי.אני מרגישה שאני משתגעת ושואלת את עצמי מתי זה יפסק .די אני רוצה להיות בן אדם רגיל ללא כאבים אולי יש לכם איזה פיטרון . הלכתי למוממחים . והתושה תמיד הבעיות כל כך קשות שאפילו אי אפשר לנתח בשביל לתקן את הבעייות. אני עושה פיזיוטרפיה אבל אחרי הטיפול הכאבים יותר חזקים, ניסיתי דיקור ושיאצו אבל גם זה לא עזר אני מרגישה שאני נימצאת באיזה סייוט שפשוט לא ניגמר לי. מבקשת עצה טובה חשבתי לעצמי שאולי היתעמלות במים יכולים לעזור לי אם מישהו יודע היכן באזור תל - אביב אפשר לעשות פעילות כזאת אנא תיכתבו לי ואני אנסה לעשות את זה מנדי! אולי תעשי מיפגש עם כל האנשים שסובלים כאבים נוכל לעזור אחד לשני בתודה ורפואה שלמה דבי

לקריאה נוספת והעמקה

דבי שלום,נכון זה לא פיקניק לחיות עם כאב, ולפעמים זה יכול להיות קשה למדי. זו התמודדות יומיומית,אך יש דרכים לחיות עם זה, לתפקד ואפילו להנות והשיג השגים מהחיים הללו. אולי זה לא מה שייחלנו עבור עצמנו, אבל החיים מזמנים לכל אחד מאיתנו דברים בדרך, לפעמים צפויים פחות לפעמים רצויים פחות, אבל אלו החיים שלנו וכעת נותר לעשות את המיטב. לסבול זה איום ונורא- אפשר להסתכל על החיים כך, ובכל התקף כאב להיכנס לפניקה רק מהחרדה ששוב הכאב יבוא, והרי אם זה דבר כה נורא, האם זה מפתיע שכה תיראי ממנו?! ואפשר לנסות לשנות השקפה, אם את הכאב אי אפשר, לפחות כיצד אנו מרגישים כלפיו, וזה המון. אם לא תראי בכאב את הדבר הכי נורא בחיים, אם תנסי להתחיל ללמוד לחיות איתו מעט יותר בדו קיום, כבר תרגישי יותר טוב. לא ניתן לנתק גוף ונפש ואם את חרדה או מדוכאת הכאב שלך יסלים לחליפין אם תמצאי מעט שלווה ורוגע, גם בגופך תחושי זאת-הן בכאב ובוודאי בקשיי הנשימה שנילווים להחמרות שלו. האם ניסית כשיש לך כאב וקשיי נשימה נילווים לעשות הרפייה /מדיטציה (על בסיס נשימות למשל,או ביופידבק) טכניקות הרפייה ודימיון מודרך בעלות יכולת רבה הן להרגיע והן לתת כלים לשיכוך כאב עצמי (כגון בהיפנוזה עצמית למשל) .ניתן ללמוד זאת אצל פסיכולוגים קליניים מוסמכים למשל, במירפאות כאב וכד'. כל טוב. דניאלה

הי דבי, צר לי מאוד שאת מרגישה כל כך רע. זה בהחלט קשה מאוד לחיות כל הזמן עם כאבים קשים ואף אחד אינו רוצה בזה. לצערינו, זה חלק מהחיים שלנו ואין ברירה אלא למצוא דרכים לחיות עם זה. לדעתי, אם ישנן תרופות שעוזרות - מאוד חשוב לקחת אותן ולא כדאי להשקיע אנרגיות בלהתעצבן על התלות בתרופות כי בדיוק כמו שאדם שיש לו בעיות לב זקוק לתרופות כדי לחיות, כך מי שסובל מכאב רציני צריך את התרופות בשביל לתפקד וכדאי לנסות לראות את פני הדברים בצורה כזו, למרות שזה מאוד קשה לראות את הדברים בצורה הגיונית כששקועים בתוך מרה שהינה טבעית מאוד למצב. אני חושבת שכדאי לך לפנות לטיפול קבוע ומסודר במרפאת הכאב בתל השומר ולנסות מספר טיפולים, ע"פ הצעת המומחים. ידוע לי שניסית כבר המון דברים אך לפעמים שווה בכל זאת להתחיל מחדש והמרפאה בתל השומר הינה מרפאה מצוינת. מעבר לכך אני חושבת שכדאי לך לעבוד באופן קבוע עם פסיכולוג רפואי על מנת לעבוד ביחד על ההתמודדות היומיומית המתישה. אי אפשר לחיות עם כאבים מבלי שזה יפגע בנפש. בנוגע למפגשים - בשלב כלשהו אנחנו נארגן כנס לחולים אך כפי שידוע לך אנחנו מנהלים קבוצות שמרבית המשתתפים מרגישים שהיא מסייעת מאוד, כאשר מגיעים לכל חמשת המפגשים. מהפידבק של משתתפים הרושם שלנו הוא שיש הרבה כוח דווקא למפגש האינטימי ולא מפגש המוני. כאשר לכל הקבוצה או למרביתה יש רצון להמשך מעבר לכך - גם זה יכול להתרחש. בינתיים, שולחת לך חיבוק עידוד. מנדי

17/03/2007 | 20:04 | מאת: orgil

חבל על המילים

09/03/2007 | 19:08 | מאת: גולדי

מנדי שלום, הנני אובחנתי כחולת פיברומיאלגיה וסובלת מזה כ 5 שנים. המצב רק מחמיר בכל המובנים. קיבלתי ממרפאת כאב אלטרול 25מ"ג ואתמול נתן לי ראומטולוג לקחת FLUTINE 20 MG עם ELATROL 10 MG ראשית ברצוני לשאול אם שמעת ששילוב זה עוזר ומקל. וכמו כן האם ניתן עדיין לקחת ELATROL 25MG עם FLUTINE 20MG אשמח לתשובתך המהירה. שבת שלום ובבריאות טובה, גולדי

לקריאה נוספת והעמקה

הי לך, צר לי על כך שהמצב החמיר וכולי תקווה שהשילוב שהומלץ לך יקל עלייך אך גם אם שילוב זה לא יקל, אל תתייאשי כי ישנם עוד שילובים שונים ולעיתים לוקח הרבה זמן והרבה נסיונות עד שמוצאים משהו שמקל. חשוב גם להיות עם ציפיות ריאליות - למשל, לא להתאכזב עם אין הקלה טוטאלית כי למעשה כל הקלה הינו הישג, נכון? שם אחר לתרופה פלוטין זה פרוזאק - שם שוודאי מוכר לך יותר- אך חשוב לדעת שתרופות כמו פרוזאק התגלו כיעילות לטיפול בכאב כרוני ולא מתוך שיקול שכאב זו מחלה נפשית אלא התרכובת הכימית מן הסוג הזה יכולה להקל על כאב. ידוע לי שיש כל מיני שילובים כמו השילוב שציינת ובהחלט יכול להיות שזה יקל עלייך אך חשוב לדעת שתרופות מן הסוג הזה אינן גורמות להקלה מיידית וזה יכול לקחת שבוע- כמה שבועות עד שמרגישים הבדל. כמו כן, ישנם תופעות לוואי שחולפות כאשר הגוף מתרגל אך אם, לאחר שתתחילי את התרופות, תרגישי שינויים זה מאוד חשוב להודיע לרופא המטפל. אלטרולט גורם הרבה פעמים ליובש בפה ו/או טעם מתכתי בפה אז אם זה קורה לך, תנסי למצוא סוכריה או משהו שירכך קצת את הטעם. לשאלתך בעניין המינונים - חשוב שתדעי שאינני רופאה ועל כן אינני רוצה לענות בעניין של מינונים. בכלל, מאוד חשוב בטיפול בכאב לא לשנות את המינון שהרופא שלך,שמטפל בך המליץ מבלי להתייעץ עימו ועל כן אני ממליצה לך בחום לסמוך על הרופא ולשאול אותו את השאלה הזו. זה חשוב עוד יותר כאשר משלבים תרופות כי גם השילוב הינו גורם משפיע.

08/03/2007 | 18:28 | מאת: לי

האם ישנה דרך חד משמעית בה מאבחנים פיברומילגיה? אני מסתובבת שנים עם כאבים ועייפות כרונית שדומים לסימטומים שקראתי כשייכים לפיברומילגיה, אבל הרופאים אליהם הגעתי מעולם לא הזכירו את המחלה. בעצם, מעולם לא היה להם פיתרון שהועיל במשהו לכאב, מלבד לקחת כדורים...

09/03/2007 | 01:49 | מאת:

שלום רב לך, ישנה בדיקה קלינית שבה נוגעים בחמש עשרה נקודות וע"פ התוצאות ביחד עם בירור סימפטומים כמו עייפות וכו' נוטים לקבוע אבחנה. אני ממליצה לך להגיע למרפאת כאב מכיוון שבמרפאה זו יתייחסו לכאב ברצינות וינסו לברר את מקור הבעיה וכולל בתוך זה את האפשרות לפיברו'. אם אינך יכולה/רוצה לפנות למרפאת כאב אני ממליצה לך לפנות למרפאה המתמחה בפיברומיאלגיה כמו שיש באיכילוב.דרך אגב, ישנו מומחה מוביל בתחום בשם פרופ' דן בוסקילה אשר עסוק גם במחקר בתחום זה. כדאי בהחלט לפנות לעזרה ולרופא שיתייחס לכאבייך ברצינות! בהצלחה, מנדי

09/03/2007 | 15:08 | מאת: מנוסה

מניסיון של מישהי שאובחנה גם כסובלת מפיברומיאלגיה,אני יכולה ללהעיד שלא תמיד זה קל ואפשרי למצוא רופא שיתייחס לכאביי ברצינות,כי אפילו ראומטולוגים לא ממש מתייחסים לכך ברצינות,וטוענים שזה רק עיניין נפשי,שצריך להיות מטופל ע"י פסיכיאטר או פסיכולוג.

26/03/2007 | 23:02 | מאת: בתי גדז'

שלום לך לי יש קובץ קטן של רופאים שמומחים למחלה.ולצערי חולים מסתובבים לפעמים עם כאבים ותופעות נוספות במשך שנים עד שרופא נותן שם לסבל שהם. אם את מעונינת אשמח לשלוח לך את רשימת המומחים למחלה וא הרשימה של ההמלצות שלי. לא בטוח שאותם מומחים יוכלו לתת לך תרופת פלאים (עדיין אין כזו)יש תרופות שמקלות עם הכאב אצל כ 30% מהחולים לתקופה מסוימת. אם את מעונינת שלחי לי מייל למייל שלי הרבה מנוחה ויוגה עדינה מאוד חשובה ומקלה . כל טוב לך בתי

15/06/2008 | 00:36 | מאת: מיה

אם מישהו יכול לעזור לי, לפני כ- 15 שנה אובחנתי ע"י ראומטולוגית כחולת פיברמילגיה. בשנה האחרונה, הכאבים כל כך חזקים עד שאפילו משככי כאבים שאני לוקחת לא עוזרים. בעבר לא היתה כל כך בעיית התשישות, אבל היום נוספה גם בעיה זו. אני לוקחת בבת אחת 70 טיפות טרמדקס פעם ביום, 6 כדורי פרוקסול פורטה, וגם אז עדיין ממשיך לכאוב. מכיוון שהכאב עיצבי, אני לא יכולה להיות "נחמדה", ואני בן אדם שאוהב לצחוק ולשמוח. אני מיואשת לגמרי. אני בכוח עושה כמה שאני יכולה ספורט, שחיה, ריקוד, אבל לא תמיד אני יכולה. התחלתי לחשוב שאולי יש לי בכלל משהו אחר ולא פיברומילגיה, אולי איזה חיידק, אני כבר לא יודעת, אולי מישהו יוכל לייעץ לי איזה בדיקות צריך לעשות, לרופא באיזה תחום התמחות לפנות, איזה תרופות אחרות ממה שאני לוקחת יכולות לעזור יותר. בבקשה, אני חייבת לעבוד, והכאבים לא מאפשרים לי זאת זאת שאלה קיומית בשבילי. תודה מכל הלב.

15/06/2008 | 00:39 | מאת: מיה

אם מישהו יכול לעזור לי, לפני כ- 15 שנה אובחנתי ע"י ראומטולוגית כחולת פיברמילגיה. בשנה האחרונה, הכאבים כל כך חזקים עד שאפילו משככי כאבים שאני לוקחת לא עוזרים. בעבר לא היתה כל כך בעיית התשישות, אבל היום נוספה גם בעיה זו. אני לוקחת בבת אחת 70 טיפות טרמדקס פעם ביום, 6 כדורי פרוקסול פורטה, וגם אז עדיין ממשיך לכאוב. מכיוון שהכאב עיצבי, אני לא יכולה להיות "נחמדה", ואני בן אדם שאוהב לצחוק ולשמוח. אני מיואשת לגמרי. אני בכוח עושה כמה שאני יכולה ספורט, שחיה, ריקוד, אבל לא תמיד אני יכולה. התחלתי לחשוב שאולי יש לי בכלל משהו אחר ולא פיברומילגיה, אולי איזה חיידק, אני כבר לא יודעת, אולי מישהו יוכל לייעץ לי איזה בדיקות צריך לעשות, לרופא באיזה תחום התמחות לפנות, איזה תרופות אחרות ממה שאני לוקחת יכולות לעזור יותר. בבקשה, אני חייבת לעבוד, והכאבים לא מאפשרים לי זאת זאת שאלה קיומית בשבילי. תודה מכל הלב.

08/03/2007 | 12:13 | מאת: ניקו

שלום , בתי בת 17 ולאחרונה מדווחת על כאבים בשתי כפות הרגליים . בביקור אצל האורטופד נמסר שיש לה עצם ליד הבוהן שבולטת קצת ויוצרת לחץ , אבל היא אינה יכולה לרוץ , נגרמים כאבים בהליכה ממושכת וכן יש לה קושי בנעילת נעליים צרות . האם יש טיפול ואם כן מהו והיכן ניתן לקבל אותו ?

לקריאה נוספת והעמקה
08/03/2007 | 15:27 | מאת:

שלום רב לך, האם הבת שלך ראתה אורטופד ילדים? לדעתי חשוב לראות אורטופד המתמחה בטיפול בילדים. אינני רופאה אך ייתכן ששווה להתייעץ עם אורטופד מומחה ילדים ולשאול האם מדרסים שמכינים בהתאמה אישית יכולים להקל על בתך בשל הכאבים ברגליים ע"י כך שהמדרסים מאזנים את הלחץ שנוצר ומקלים על העומס שנוצר באיזורים מסוימים בגלל העצם הבולטת. בנוסף, הייתי שוקלת התייעצות עם פיזיוטרפיסט רציני כי לעיתים לפיזיוטרפיסטים יש ראייה שונה מאורטופדים ולעיתים הראייה שלהם יכולה לעזור באופן פרקטי. אם אוכל לסייע בכל דרך, אני לשירותך! מנדי, יו"ר העמותה למאבק בכאב

הי לכולם, חזרתי מבריסל והאירוע בפרלמט האירופאי היה מאוד מוצלח. זו היתה ארוחת ערב בשילוב מספר הרצאות כאשר ההרצאה שלי הייתה ראשונה. שאלו אותי הרבה שאלות ובאמת הורגש ה"קול של החולים". האירוע עצמו וכן פגישה עם חברי פרלמנט למחרת הניבו מספר תוצאות מיידיות: 1. ייתכן שבאירופה יתחילו להתעסק בנושא של כאב אצל נשים 2. הוזמנתי לדבר על הנושא הזה במסגרת כנס בנושא של נשים ומוגבלות באירוע שיתקיים בדנמרק לקראת סוף השנה הפרלמט עומד להוציא דו"ח בנושא של נשים ומוגבלות 3. הוזמנתי להצטרף לפורום החולים האירופאי - זוהי תוצאה חיובית כי זהו פורום העובד עם הנציבות האירופאית ובעל השפעה ועד היום, לא היה אף נציג בתחום הכאב. 4. ראש מחלקת "MEDICAL DEVICES" בנציבות האירופאית יפנה אלי בחודשים הקרובים ויבקש ממני לייעץ להם. זו תהיה הפעם הראשונה שהם מתייעצים עם נציג חולים. מה שהיה מאוד קשה זה היה המצב הפיזי שלי ועקב כך, שאר הזמן בבריסל ביליתי במיטה- מדוע???? יום לפני הטיסה פרקתי חלקית את הברך ובגלל שהמצב התדרדר למחרת, בדרך לשדה תעופה עצרתי במיון ושם גילו שסדקתי את עצם הטיביה בצד של הברך וכי פגעתי קשות ברצועה הפנימית ועקב כך, הם הכניסו את הרגל לגבס למרות רקע של CRPS. עקב כך, היה לי קשה לתפקד ועל כן, כעת עלי להיות במנוחה.... בכל זאת, אני כאן לשירותכם. כל טוב חבריי וחברותיי היקרים, מנדי

07/03/2007 | 10:29 | מאת: רוחמה

מנדי שלופ, אני מעריתה אותך על כח הסבל שלך ועל הדביקות במטרה. אין כמוך אני מאחלת לך החלמה והתאוששות מהירים. רוחמה

המון תודה לך יואל יקר!!! המון תודה גם לך רוחמה יקרה, המילים שלך ושל אחרים החיים כמונו עם כאבים קשים הם אילו שנותנים לי את הכוחות להמשיך, גם בזמנים קשים.... תודה רבה!

09/03/2007 | 09:15 | מאת: בריאות טבעית

למנדי החלמה ובריאות טבעית ישר כוח על כול התרומה הגדולה למען חולי הכאב

1 ... < 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 > ... 23