המשך - כאב בשל פגיעה עצבית

למנדי המון תודות על שחזרת אלי כל כך מהר. תודה על תשובתך. לפני כמה שנים הייתי במרפאת כאב של מכבי ושם לא הצליחו לעזור לי. טופלתי גם ע"י פרופ' ניב ז"ל, שניסה ככל יכולתו לעזור לי. קיבלתי ממנו המון תרופות, והיתה הקלה חלקית בלבד. כמו כן עם כל מכה קטנה או סיבוב קל מאוד של הקרסול הכאבים חוזרים במלוא עוזם. אנסה לחזור שוב למרפאת כאב. אולי נוספו תרופות שיכותות לעזור לי. תודה על הרעיון. אכתוב בהמשך על תוצאות הטיפולים. אולי יהיה משהו שיעזור גם לאחרים. ושוב תודה ולהתראות מירי

מירי שלום לך, בהמשך לדבריה של מנדי שכמובן אני חושבת כמותה,ואני שמחה לשמוע שאת חושבת בכיוון הזה, כי אין ספק שבבעיות מהסוג הזה ראשית עלייך להיות להיות מטופלת במקום בו קיים צוות מיקצועי המתמצא בטיפול בכאב, ושנית עלייך להיות בטיפול ומעקב קבועים ומסודרים, ותקני אותי אם הבינותי שלא כשורה, אך אין זה המצב כיום. אני מבינה את התסכול אחרי שמנסים תרופות רבות והכאב עודנו שם, אך קודם כל בשנים האחרונות עם המודעות הגוברת לטיפול בכאב, פותחו ונכללו בסל התרופות מספר תרופות לכאב עיצבי שיתכן שלא טופלת בהן בעבר, וגם אם כן, לפעמים תרופה כשניטלת בשילוב מסויים יכולה להשפיע טוב הרבה יותר מאשר אם נלקחת לבד או בשילוב אחר, כך שאני בטוחה שיש עוד מה לנסות ולתרום וכיצד לעזור. דבר נוסף, כאב בכלל, ועיצבי בפרט, לדאבוננו פעמים רבות אינו מחלים לגמרי, כמו מחלות רבות אחרות (יתר לחץ דם או סכרת למשל),ובדומה להן, אם לא נטפל באופן קבוע בצורה הכי טובה שניתן כדי להקל אותו נסבול לא רק ממנו אלא מסיבוכיו- עייפות, דיכאון וכו'. ולכן, הקלה חלקית, לדעתי, עדיפה על חוסר הקלה בכלל,אז אם יש משהו שאת יודעת שאפילו עוזר לך קצת, עד שיהיה לך פיתרון טוב יותר, זה לא שווה את ההקלה? או אם את יודעת שמכה בקרסול גורמת להחמרה, או סיבוב שלו, אולי תבחני כיצד ניתן להפחית ככל הניתן למינימום את האירועים הללו? (אף פעם לא ניתן יהיה להימנע לחלוטין, אך בטוח אפשר להיזהר ולצמצם התלקחויות מיותרות).האם את מקשיבה לגוף שלך? נותנת לרגל מנוחה כשהיא צריכה?לפעמים קשה לקבל שקיימת בעייה, נכות אפילו וכי לא ניתן לעשות הכל כתמול שלשום, ויש ללמוד לעשות את אותן התאמות ופשרות כדי לא לשלם מחיר. אני בטוחה שעם תרופות חדשות, טיפול רפואי קבוע ותמיכה בתהליך ההתמודדות היומיומי, תמצאי בקרוב הקלה (נקווה שרבה),למכאובייך.מחזיקה לך אצבעות .וכל טוב, דניאלה

לדניאלה תודה לך על פנייתך. אני סובלת מזה שנים, ומאז שהגעתי לפורום הזה,אני חושבת שזו פעם ראשונה שמישהו מבין אותי. באמת למדתי עם השנים לשמור על עצמי. בהתחלה לא ידעתי לשמור על עצמי והכאב תמיד החריף. העניין הוא שאצלי אין אף פעם מצב סטטי של כאב, שאולי אפילו הייתי לומדת לחיות איתו. אצלי זה כל פעם משתנה. לפעמים נראה לי שזה מחלים, ואז עם כל מכה קטנה זה חוזר. למדתי לשמור על עצמי כמה שאפשר מהמכות והנקיעות האלה, ואני נועלת רק נעליים גבוהות, עם מגן קרסול ומדרסים מיוחדים שהתאימו לי ומוגבהים בצד כדי למנוע עד כמה שאפשר נקיעות. עדיין אי אפשר להמנע לחלוטין מסטיות קלות של הקרסול, אבל מה שבטוח זה שאני עושה כל מה שאפשר. כתבת שכאב עצבי לעיתים לא מחלים לחלוטין, והיה לי מאוד קשה לקרוא את זה. האמת היא שקשה לי אפילו להגדיר את עצמי כסובלת מכאב כרוני, כי אני משכנעת את עצמי כל הזמן שבסוף אמצא פיתרון לבעייה ואחלים.קשה לי לקבל את העובדה שאולי אמשיך לסבול ככה תמיד. זאת במיוחד לאור העובדה שלפני כמה שנים עברתי ניתוח שבו הוציאו חלק מהעצב הפגוע, ולמשך שנתיים החלמתי לחלוטין, וחזרתי לפעילות מלאה ללא כאב כלל. כשחזרה הבעייה פניתי לפרופ' שניתח אותי, והוא אמר שבעייה עצבית לפעמים חוזרת, אבל אחרי הניתוח הוא לא יודע מה להציע לי עוד. ( מלבד מגן נוסף לקרסול שאותו רכשתי ) גם פרופ' ניב ז"ל שאליו פניתי - ההקלה הייתה חלקית. ברור שזה עדיף מכלום, אבל אחת הבעיות בפעם הקודמת הייתה, שכל חודש הייתי צריכה לעבור מלחמות ממש - וועדות חוזרות ונשנות והמון ריצות על מנת שיאשרו לי במכבי את התרופות (היקרות מאוד )שהוא רשם לי. זה התיש אותי פיסית ונפשית, וגם לא תמיד אישרו לי. הדבר היחיד שבאמת לא עשיתי מזמן, הוא פנייה למרפאת כאב של מכבי.בפעם הקודמת הם לא יכלו לעזור לי, אבל מאז עברו כמה שנים, ואני מאמינה שאולי היום יש משהו שיעזור לי. לכן זה הדבר הראשון שאני עושה עכשיו. שוב תודה על פנייתך, היא עודדה אותי מאוד. מירי