כאבי ראש כרוניים

שלום לכל חברי הפורום. סוף סוף מצאתי פורום מתאים שיכול להבין אותי. וכמובן את מנדי האחת והיחידה מנדי אמרה בתכנית מסויימת שאומרים לה:אבל את מחייכת".. איך יכול להיות שכואב לך"- משפט שמוכר לי היטב בחיי היום . אני סובלת כבר 12 שנה מכאבי ראש כרוניים. כאשר אין מצב שלא כואב לי. ז"א 24 שעות של כאב! הגעתי למצב בשל שימוש יום-יומי של משככי כאבים( נורפן, קוד אקמול פורטה) שאף כדור לא משפיע!! ואני נשארת עם הכאב. זה מצב של חוסר אונים משווע!! ומלחיץ! כי זה לא שאת אומרת לעצמך: " הנה עוד מעט אקח כדור וזה יעבור" פשוט אין פתרון!! הכאב ימשיך. לא מזמן הגעתי לבית חולים כי נלחצתי נורא ששום דבר לא עוזר( אפילו ניסיתי כדור דמוי מורפיום וזה לא עזר) והתחננתי ובכיתי בפני הניורולוג מבוגר שבקושי הבין עברית שיתן לי משהו להרגעה.. וכל מה שהוא אמר: אני לא יכול לעזור לך, אני מצטער. אז בנוסף ללחץ שאין שום דבר שיעזור.. עוד בתוך בית חולים רופא אומר לי שאין לו מה לתת לי?? הוא רק תיחקר אותי ממתי אני סובלת מכאבי ראש ומה אני עושה בחיי?- אז שעניתי לו אני עסוקה 24 שעות בכאב.. הוא רשם בטופס השיחרור שממליץ הפניה לפסיכולוג! איזה חוצפה!! על סמך מה הוא קבע את זה?? לפי שיחה של 2 וחצי דקות? שבתוכן בכיתי והתחננתי למשהו שירגיע אותי?? כמה התחננתי אליו ובכיתי, לבסוף נתן לי כדור( שכרגע לא זוכרת את שמו) שהרדים אותי במשך 4 ימים! הניורולוגית שפניתי אליה( שמה ד"ר הרינג) טענה שהכמות שנתן לי היא כמות לסוס! ומי נותן דבר כזה? גם בזמן שורות אלה יש לי כאב עצום.. ומה שנותר לי הוא רק לסבול אני מרגישה בגידה של הגוף. חוסר אונים משווע. ניסיתי המון טיפולים אלטרנטיביים, אך לא הועילו. כרגע אני התחלתי טיפול חדש בשם "טווינה". מה האבחנה..? אז ככה: חלק אמרו שזה ריגשי, חלק אמרו שזה מתח, חלק אמרו שזה בעיה של סרוטונין( ד"ר הרינג קבעה) והמטפל הנוכחי לא יודע מה הסיבה. הוא רק טען שהצוואר והשכמות "תפוסים" לי. ואמר שנתחיל בטיפול ונראה איך ארגיש לאחר 6-8 טיפולים. נמאס לי לקוות כל פעם מהתחלה ולהתאכזב. גם הטיפול הנוכחי.. ציפיתי שתהיה מעט הקלה אך שום דבר. מעבר לכך, אני סובלת מ בעיה שנקראת" התרוקנות איטית" שבאה לידי ביטוי בבטן נפוחה. אני מרגישה שיש לי שם בלון. אני נושמת בלון. הייתי אצל גסטרו שהוא עלה סוף סוף על הבעיה( כל השאר לא ידעו לאבחן) והוא שלח אותי לבדיקת " מיפוי קיבה" שככה התגלתה בעיה. אבל... אין לזה פתרון.. אולי כדורים מקבוצת נוגדי דכאון אבל גם אין להם השפעה לדעתו ולכן הוא גם לא המליץ לי עליהם. טען שאולי בעתיד יהיה מעין" קוצב" שישתילו וזה יהיה הפתרון. לא עברתי גסטרו-סקופיה, ואני גם לא אעבור מפני חשש עצום מבדיקות פולשניות. אז אולי בעצם כאבי הראש נובעים מהבעיות בעיכול... אבל הכל אולי! קבעתי לגסטרו נוסף, אך התור נקבע רק למאי. ומעבר לזה סחרחורות- זו לא סחרחורת מסוג שכל הבית מסתובב ורואה שחור- אלא כאילו ואני הולכת להתעלף. וגם זרמים ברגליים וידיים- עשיתי EMG ושם כתוב שאולי זה יכול לרמוז על נוירופתיה( ושוב אולי). החלפתי רופא משפחה וששאלתי אותו מה פשר הבדיקה ? הוא טען שבעצם.. זה שעשה לי את הבדיקה לא יודע. הלוואי והיה רופא אחד שהיה רואה את כל המכלול, ולא לשלח למומחים שונים. אני לא מסכימה עם האימרה" לחיות עם הכאב" אני מאמינה שבאיזשהו מקום ישנו פתרון. לכן אני לא מוותרת 12 שנה. ואתם בוודאי יודעים כמה אנרגיות צריך בשביל זה. עוד פעם לחפש רופא.. עוד פעם לקוות.. אני סובלת גם מכאבי גב תחתון. ולאחרונה כאבי בטן תחתונה שעדיין לא מוצאים מה הסיבה. אבל כל אלה אני יכולה לעמוד בהם. רק לא בכאב ראש. ניסיתי פעם דמיון מודרך... גם לא עזר. נמאס לי להסביר את עצמי. והרי אי אפשר לדבר על הכאבים שלך כל הזמן, אז את גם משחקת גם שכואב תודה על ההקשבה. אשמח לתגובות...

הי ג'סיקה, תודה ששיתפת את כולנו במסכת העינויים שאת עוברת, למרות שכמובן אני לא שמחה על מה שאת עוברת- כוונתי היא שאני שמחה שהרגשת שבפורום זה את יכולה לדבר את שעל ליבך. אני גם סובלת מבעיות בבטן כמו התרוקנות איטית ואין ספק שזה מקשה על התפקוד ומקשה על האכילה - כדאי לך לבקש תרופה שמרגיעה את השרירים בתוך האיזור הזה כי זה יכול לעזור או לפחות להרגיע. מישהי המליצה לי על התרופה NOTENSYL ואני הולכת לנסות אותה אז אעדכן אותך. מעבר לזה רק רציתי לציין, מעבר למה שכבר כתבתי לך במייל הפרטי, שהתרופות שאת לוקחת כרגע לכאבי ראש הן ממש לא האופציות היחידות והן אפילו לא ממש המתאימות ביותר לכאבי ראש. אני יודעת שאת בטיפול של רופאה טובה אז אולי את יכולה לבקש ממנה מעבר לטיפול מנע יומיומי שכדאי לקחת כאשר מוצאים את השילוב המתאים, תרופה לזמנים שהכאבים במיוחד חזקים??? זו רק הצעה..... שמחה מאוד שהגעת לפורום, מנדי

הי מנדי ( שלחתי לך מייל נוסף לפרטי) אני כבר לא מטופלת אצל הרופאה ההיא. הפסקתי את כל התרופות. בנוגע לשאלה שלך- תרופות לזמנים הקשים, כשאר ביקשתי ממנה היא אמרה שאין. וגם כשהתחננתי למשהו" בנתיים" גם לא היה לה. מה שכן היא המליצה לקחת כדור מסויים שיגרום לי לישון. אמרה לי:" קחי, ולכי לישון". כך אעביר את חיי? בשינה? מאחלת לך שתבריאי במהרה!

אני נוטלת טופומקס כחצי שנה לטיפול במגירונות וזה אכן עזר וגם ירדתי במשקל. שאלתי היא האם ייתכן שכדור זה גורם לעיכוב במחזור החודשי?

שלום לך בעלי סבל מכאבי ראש כ 30 שנה כל היום. היום יש טיפול בתרופות שלוקחים כל יום כדי להוריד את רמת הכאב ולא להגיע לכאב חזק. כמו כן יש טיפול שניתן לרוב ע"י מומחים נירוכירורגים שמזריקים זריקה לעצב שגורם לכאב לאחר שהתרופות לא עוזרו וב 90% מהמקרים יש הקלה משמעותית ל חצי שנה לפחות. יש נירולוג מעולה שמומחה לכאבי ראש אם תרצי אשמח לשלוח לך את הפרטים שלו דרך המייל.

תודה רבה! שלחתי לך מייל.

הי בתי.שלחתי לך מייל נוסף. האם קיבלת?

בתי גדז', אשמח אם תתחלקי איתי בקשר לשם התרופה, אני גם כם סובלת ותיקה מכאבי ראש מאוד קשים. בתודה מראש.

מחסור חמור בויטמינים ושומנים בגוף הוא הגורם לכאבי ראש כרוניים מנסיון של כ 11 שנים נתנו מענה לחולים בכאבי ראש כרוניים בשיטה לא רפואית את מוזמנת להגיעה לקלינקה שלנו לשם ריפוי והחלמה http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=736 חג פסח כשר ושמח

היי, אני בת 25 וסבלתי כ5 שנים מבעיות של ריקון איטי בקיבה, מכאבי ראש כרונים, מכאבי גב תחתון ומעוד תסמינים שתארת שמאד דומים למה שעברתי. במשך כל השנים האחרונות התרוצצתי מרופא לרופא, אין רופא גסטרו בארץ שלא הייתי אצלו ועברתי המון בדיקות כואבות, חודרניות ולא נעימות כלל. ירדתי מאד במשקל עקב ההתרוקנות האיטית של הקיבה, ובעקבות כך סבלתי מבעיות פיזיולוגיות נוספות- כגון כאבי ראש ועוד. רופאי הגסטרו כבר הרימו ידיים וטענו כי אינם יודעים מה לומר לי ושאין להם פיתרון לבעיותיי. במשך השנים שבהן מאד סבלתי היו הרבה אנשים שהיו אומרים לי שהכל נפשי. אני הייתי מאד מאד מתעצבנת מהתגובות הללו ולא מבינה כלל על מה הם מדברים. לפני כשנתיים רופא גסטרו שלח אותי לפסיכיאטר ואני מאד התעצבנתי ולא הבנתי מה בכלל הוא רוצה והלכתי פעם אחת רק כדי להראות להם ש"הנה זה לא נפשי". לאחר שרופאי גסטרו מומחים נוספים המליצו לי לפנות לפסיכיאטר אמרתי שאנסה כי כבר אין לי מה להפסיד כי ניסיתי הכל. ג'סיקה- אני רוצה לומר לך שברגע זה החיים שלי השתנו לחלוטין!!! ביקרתי אצל פסיכיאטר מעולה (כמובן שאוכל לתת לך את שמו אם תהיי מעוניינת)והוא שינה לי את החיים מקצה לקצה! הוא הסביר לי שכל מה שיש לי יכול להיות מטראומה כלשהיא שעברתי וכי כל מה שעברתי זו התגובה של הגוף שלי להתמודדות עם אותה חוויה לא נעימה. אותה "טראומה" יכולה להיות גם משהו שאינו מודע, כפי שהיה במקרה שלי. הוא נתן לי טיפול בכדורים "סרוקסט"-הם מיועדים לחרדות ודיכאון אך איני נמצאת לא בדיכאון ולא בחרדות אלא משהו יחסית פעוט שסבלתי ממנו בעבר, אפשר לומר שמעין חרדה. כעבור כמה ימים שנטלתי את הכדורים, נעלמו לי כל התסמינים- התרוקנות הקיבה חזרה לתפקד כרגיל, כאבי הראש נעלמו וגם כאבי הגב וכל מה שסבלתי ממנו עבר, ממש כמו קסם! גם אני טענתי ואמרתי שאצלי זה לא יכול להיות נפשי ושכולם טועים. אבל מסתבר שכלל לא הייתי מודעת לכך שמה שעברתי כנראה היה מספיק חזק כדי להשפיע על הפעילות המוחית שלי. ג'סיקה- תקשיבי לי! אם את רוצה שחייך יתחילו להשתנות, תבקרי אצל פסיכיאטר והבעיות שלך יפתרו תוך מספר ימים! אשמח לעידכוניך בהמשך ומחזיקה לך אצבעות.

לנסות הכל. אז גם אני נטלתי סרוקסט(כי טענו שכל המכאובים נובעים ממתח). לא אהבתי לשמע את התשובה, אבל בכל זאת ניסיתי. ושום דבר לא עזר. לא נפתרו כאבי הראש, בעית ההתרוקנות נשארה.. וכל הסימפטומים לא נעלמו. אני בהחלט שמחה עבורך שנפתרת מכל המכאובים הטורדניים הללו. אגב- איך התגלה בעית "התרוקנות איטית"? האם סבלת מכאבי ראש נון סטופ? האם בדק אותך נוירולוג? אני לא יורדת במשקל עקב" התרוקנות איטית". אילו עוד תסמינים סבלת? לי- אני מאוד מעריכה את רצונך לעזור לי. ומקווה שזה בסדר ששאלתי אותך כמה שאלות.

ג'סיקה, שלום לך, צר לי לשמוע על מה שאת עוברת, אך את יודעת, מה שמבדיל בין אדם שכואב ובכל זאת מצליח לתפקד ולמצוא ייעוד וסיפוק, לבין זה שלא, הוא עד כמה אותו אדם סובל מהכאב. לסבל, אין כל קשר לחומרת הכאב או מישכו, סבל זה כיצד אתה מתייחס אל הכאב שלך. האם אתה רואה בו את הדבר הנורא ביותר שמחריב את חייך ולא ניתן להתמודד עימו. האם בכל פעם שרק מתחיל להרים את ראשו אתה כבר מרגיש שחרב עליך עולמך וירא מהבאות, וחרד מה יהיה אם יהיה גרוע עוד יותר? או שמא, למרות שאיש כמובן אינו אוהב כאב, וכל אחד היה שמח לוותר עליו ברגע, למדת לקבל אותו, להתמודד איתו, לחיות איתו, לא להתנצח איתו, ולא לפחד ממנו?! היכולת לקבל את הכאב ולוותר על הסבל, לא הופכת את הכאב לקל יותר, אך בוודאי הופכת את ההתמודדות לפשוטה ואפשרית יותר, ונסבלת הרבה יותר, לפחות היא לא כואבת כל כך בלב. אם מסיבה כזו או אחרת, יש סיבה לחשוב, כי יש לך עדיין סיכוי למגר את הכאב, וכי אין זה אבוד מבחינתך ולמרות השנים הארוכות יש תקווה לריפוי שבגללה את מנועה מלקבל את המצב, אז לכי על זה, כלומר- נסי לעשות מה שצריך כדי לשפר את המצב, אפילו אם זה לא נשמע לך, כי אם לא תנסי איך תדעי?! אחרת, את פוסחת על שני הסעיפים, לא מנסה להירפא, ולא מנסה לקבל את מצבך, וכך בוודאי שלא תרגישי טוב יותר. ג'סיקה, נכון, זה קשה פעמים רבות, אך את חייבת להתחיל לעזור לעצמך, כי את החשובה, ואם את לא תדאגי ותעשי את העבודה (מה לעשות), אף אחד אחר לא יעשה אותה. אני חושבת שהרעיון של לי הוא טוב. מדוע שלא תקבלי תמיכה נפשית בצורה כזו או אחרת? אין ספק שאדם לאחר כל כך הרבה שנים של כאב וסבל, עם מכלול בעיות גופניות, והתמודדויות אישיות ומול המערכת, החווה כה הרבה קשיים, זה רק טיבעי שיזדקק לתמיכה ועזרה. זה מאבק יומיומי, שוחק ודורש כוחות, מדוע שלא תעזרי באיש מיקצוע גם בתחום הזה למילוי המיצבורים? אנחנו גוף-נפש יחידה אחת, אם חלק מתעייף, השני לא יתאושש עד שנחזק את מישנהו, ויש לתחזק במידה שווה את שניהם, ואין בכך בושה. ללי, היא מספרת זה פתר את כל הבעיות, לא שווה לנסות, ולו רק בשביל זה? מה יש להפסיד? מאחלת לך הרבה כוח, בריאות טובה ואופטימיות בהמשך הדרך, דניאלה

פתרון לבעיותי. אני מאמינה שבאיזשהו מקום, נמצא הפתרון רק צריך למצא אותו. היו לי, יש לי ועוד יהיו לי המון רגעי משבר כי אני סה"כ בנאדם. זה נורא מסתכל ומעייף למצא מטפל/רופא נוסף, לקוות ושוב להתאכזב. כפי שכתבתי ללי, ניסיתי גם את ה"תחנה" הזו... אך דיבורים לא הועילו וגם תרופות פסכייאטריות לא. ואני תמיד עוזרת לעצמי. תמיד אני מתעניינת, שומעת, קוראת על כל מיני "רעיונות" חדשים שיוכלו לעזור לי. לי לא עוזרים דיבורים בזמן שכואב לי( ניסיתי את זה) אז המון תודה על ההבנה והנכונות לעזור.

מצורף לינק למידע http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=9852