גב
דיון מתוך פורום תמיכה לסובלים מכאב כרוני
שלום לך! אני בת 23 ונפצעתי בצבא לפני כארבע שנים בעמוד שידרה תחתון, פריצות דיסק גדולות בL4-L5 L5-S1. בעקבות הפציעה עברתי שלוש ניתוחים מאוד קשים שבשלישי קיבעו לי את החוליות עם פלטינות במשך כל התקופה וגם כיום אני מודגבלת כמעט בהכל. משרד הביטחון טוען שזה קרה לי בעקבות כך שאני מעשנת. ולשאלתי האם דבר זה הגיוני או האם יש מחקר כל שהוא שמוכיח דבר זה? אשמח מאוד אם תוכלי לענות לי. רמה
רמה שלום, מבלי להיכנס לכך שעישון באמת אינו רצוי ויכול לגרום לבעיות רפואיות רבות ולהחמיר אחרות, לשאלתך, בנושא של פריצת דיסק ועישון, למיטב ידיעתי, אומנם הנושא נבדק, אך לא ידוע לי על עדויות חד משמעיות שאכן קיים קשר בין הדברים, להפך, מרבית המחקרים כשלו מלהוכיח זאת. נמצא יותר קשר לעודף משקל ומעמס גופני.דרך אגב, מבלי להיכנס לפרטים, מאיזה גיל את מעשנת? הרי גם אם קיים קשר לעישון, הרי הוא קשור למנה מצטברת, ואני מסןפקת שעד גיל הצבא הצלחת לצבור כמויות כאלו של סיגריות שיכולות לגרום איזה נזק שהוא. (אני טועה?).בכל אופן אם זה קשור לזכויות שלך, מדוע שלא תבקשי שיוכיחו את טענתם ולא רק יפזרו "האשמות" באוויר, זה הכי קל להעביר את הכדור למיגרש של השני, למה שלא תעשי זאת גם את? לא מספיק שאת סובלת, את לא צריכה לקחת את האשמה על עצמך, אפילו אם את מעשנת,ואם משרד הביטחון אמור לסייע לך, אז שלא יתחמק בתואנה כל כך לא הוגנת, והכי חשוב, ללא קשר אם זה נכון או לא, מה שקרה קרה, ממשיכים קדימה, בלי יסורי מצפון, בלי לבטים ובעיקר בלי לאכול את הלב. שבת שלום, חג שמח והמון בהצלחה, מכל הלב\ דניאלה
קודם כל תודה רבה לך דניאלה! אני מעשנת מגיל שמונה עשרה, חצי קופסא ליום. אני יודעת שזה לא נגרם לי מהעישון אך כדי להוכיח הם דורשים ממני חוות דעת רפואיות שאין לי כסף לממן אותם. הבעיות בגב פגעו לי קשה מאוד בנפש ואני מטופלת כיום בכדורים. קשה לי להתמודד עם כל העומס של המצב הבריאותי. שוב תודה לך את ממש עודדת אותי! שיהיה חג שמח. רמה
שלום רב לך רמה, בהמשך לדבריה של דניאלה וכנכת צה"ל בעצמי ש"בילתה" שנים במלחמה נגד משהב"ט חשוב לי להגיד לך שאם יש לך את הכוחות לכך - אל תוותרי למשהב"ט ותדאגי לזכויותייך. חשוב לא להפוך את המלחמה מולם לכל החיים שלך ולמיקוד אך מצד שני, זה החיים שלך ואת צריכה לקבל את כל הטיפול הרפואי וכו' שאת זקוקה לו - זה קרה לך בצבא ועל כן לצבא/משהב"ט יש אחריות לדאוג לך. קבלת הזכויות ממשהב"ט צריך להיות כלי לאפשר לך לחיות את החיים שלך ולא החיים עצמם. אם תרצי לדעת מדוע אני מציינת נקודה זו, את מוזמנת לכתוב לי במייל האישי [email protected] האם את הולכת לבית הלוחם? שאלתי האחרונה אלייך - האם הכאבים או המוגבלות עצמה מפריעים לך יותר בתפקוד היומיומי? מקווה שנמשיך פה את השיחה הזו ובינתיים מקווה שלמרות המצב הקשה שתצליחי להנות מן הפסח. שיהיה לך לפחות קצת טוב, מנדי
