פורום תמיכה לסובלים מכאב כרוני

עזרה בבקשה אני סובלת כבר שנתיים מכאבי בטן מחרידים ודחף להשתין , נהרסו לי כל החיים!!! עליתי 30 קילו הייתי אדם ספורטיבי והפכתי לאדם שאינני מכירה ,התגלה אצלי דלקת כרונית בשלפוחית ונראה לי שהתרופה היחידה זה לקפוץ מהגג אני כבר שנתיים ישנה ובוכה מכאבים מרוב תיסכול לקחתי לפני כמה חודשים כ50 כדורי נורופן ב 3 ימים ,שנאלצתי להגיע למיון בגללם אין לי מי שיכוון אותי , כי אין לי הורים או קרובי משפחה והחבר שלי דיי חסר אונים לגביי הצילו מה לעשות אנא עיזרו לי

שלום,אין ספק שהכאב,אי הוודאות, הבדידות כולם יכולים לדחוף לתחושת תסכול, אין מוצא ויאוש, פעמים רבות הדברים אינם כה נוראיים כפי שהם ניראים לאדם השרוי במצוקה, וחשוב להבין כי עד כמה שהכל אולי נראה כעת שחור, יש תקווה, והגיע הזמן להתחיל להאחז בה. לא הבנתי מדברייך האם עברת ברור, או האם את מטופלת כלל באופן קבוע להקלה (או מה את נוטלת לשיכוך כאב,פרט מאותם 3 ימים בהם השתוללת ולקחת כמות הרעלתית של כדורים,). הערת אגב לגבי אותו ארוע שאני מתקשה להבין גם כן, האם זה היה בשוגג כי לא ידעת מה לעשות מרוב כאב ואיבדת שליטה?, או בתת מודע כפי שהזכרת את בדברייך בשלב מסויים כבר לא היה לך איכפת ורצית כבר "לקפוץ מהגג" העיקר לגמור עם הכל?! במידה ולא עברת ברור. הייתי משלימה בדיקות מקיפות ע"י אורולוגיה וגינקולוגיה (רופא נשים).באורולוגיה יכולים לבצע בדיקות של אורודינמיקה לראות עם אין בעיות הקשורות לכיוומיות של כיס השתן ולוודא שהכאב והבעיות המתן השתן אינן קשורות לדלקות למשל. רופא נשים למשל, ישלול בעיה אגנית הגורמת לתלונות הללו. דבר נוסף, נראה לי כי תמיכה נפשית מיקצועית תוכל בהחלט לסייע לך. אדם שתוכלי לפרוק איתו את העומס הנפשי שמעיק עלייך כ"כ, ביחוד לאור דברייך כי מערכת התמיכה שלך חסרה. לא הסברת מדוע עלית במישקל? את פחות פעילה .? אוכלת יותר? או אין לכך סיבה ברורה? כי אם לא ברורה גם העלייה במישקל אולי גם זה חלק מהעניין של תלונותייך, ואם כך, אז פרט מאורולוג וגיניקולוג, הייתי מתייעצת גם עם רופא פנימאי מומחה.(או אנדוקרינולוג) אם לאחר השלמה של כל הבדיקות הנידרשות, כולן תהיינה תקינות לחלוטין, ועדיין לא יהיה פיתרון מאחד מכיוונים אלו והכאב יתמיד, קיימים מצבים של כאבים אגנים כרונים לא מוסברים,ואם זה יהיה המצב יתכן כי פנייה לטיפול במירפאת כאב תוכל בהחלט לסייע לך. בכל אופן, עד כמה שקשה לראות קדימה כשמרגישים, עלייך להאמין שיהיה יותר טוב. כל מה שצריך לעשות זה לגייס את הכוחות ולמצוא את הנתיב הנכון שלך. נכון, הדרך עשויה להיות ארוכה ופתלתלה, עם עליות ומורדות, לאט לאט ,יום-יום בהתמודדות לומדים, להנות מכל ניצחון, קטן ככל שיהיה,להעריך,להאהוב ולצפות לרגעים הטובים, ולעבור פשוט את אלו שאינם טובים, למען אותם רגעי חסד. יתכן וחלק מהדברים נשמעים לך מרוחקים, או פילוסופיה בגרוש, אך זו האמת. וכולי תקווה שבעוד זמן מה, כשתהיי במקום נפשי, גופני והתמודדותי אחר, אולי גם תחושי את אחרת. מחזקת בהמון תקווה, דניאלה

לנואשת כדי לקבל עידוד ותמיכה - הגעת בדיוק למקום הנכון! רובנו חווים/ות את הייאוש של הכאב שאין לו פתרון רפואי (בד"כ) לכאב אפשר להתאים תרופות שישכחו אותו. אבל לפני זה את חייבת להשלים ברור רפואי עם מומחים - בכל קופות החולים יש אפשרות להתיעץ עם רופא מומחה - את יכולה להתייעץ לגבי כך עם רופא/ת משפחה או עם גניקולוג/ית. מנסיוני , כשרע וכואב ולא רואים פיתרון באופק, הייאוש מתגבר, אבל נסי כמו כולנו, למצוא דבר אחד טוב (לפחות אחד) שבשבילו כדאי להמשיך - לי נולד אחיין חדש. כשרע לי במיוחד, אני פותחת אלבום תמונות שלו - מייללת מכאב ומנשקת אותו בדימיוני וחושבת על המפגש הקרוב איתו וחצי מהיאוש עובר. גם התחביב שלי - צילום, מצליח לפעמים קצת לעודד. כל תמונה טובה שאני מצליחה לצלם, אני אומרת לעצמי - אם יש לי כזה כישרון - ודאי כדאי להתעודד בשבילו! כפי שכבר נאמר באתר - אנחנו רק חברים שלך וחברים לצרה משותפת ששמה "כאב" - את הטיפול הרפואי את חייבת לקבל מבעלי מיקצוע ויש טובים וגם נחמדים! אנחנו תמיד כאן בשבילך כדי לעודד ולחזק!

שלום לך, צר לי כל כך על הסבל שאת עוברת ועל התחושות הקשות שהן כה מובנות. בין שאר בעיותיי יש לי כאבי תופת גם כן באיזור הקיבה וכו' ואני יודעת עד כמה שהכאבים הללו קשים ומשתלטים על כל הגוף והנשמה. עם זאת, ניתן ללמוד לחיות עם הכאבים הללו וצריך גם לקבל טיפול הולם לכאבים הללו ונוירופן לא נראה לי כפתרון ההולם. אני תומכת בהמלצה של דניאלה על השלמת הבירורים, ובדיקות אורולוגיות כמו בדיקה יורודינמית שאיננה נעימה בכלל אך חשובה מאוד. לידעתך, ישנם רופאים המתמחים בתחום הזה - למשל במחלקת גסטרו' של בית חולים איכילוב שם יש להם גם ציוד לבדיקות מקיפות ומבינים בבעיות של כאבים וכו' עם הם קשורים למערכת הגסטרו'. בנוסף, לדעתי, ואינני רופאה, יש מקום גם לטיפול במרפאת כאב מכיוון שהכאבים, ממה שאת מתארת, הם הדבר הכי קשה להתמודדות. תמיכה זה דבר מאוד חשוב ואני ממליצה לך בחום לפנות לטיפול אצל פסיכולוג רפואי המבין הן את הצד הרפואי והן את הצד הנפשי ויכול ללמד אותך שיטות להתמודד יותר טוב עם התקפות הכאבים. הרבה הצלחה ותזכרי שאת לא לבד - כולנו כאן חווים דברים דומים ותומכים האחד בשני. מנדי

שלום מנדי, יש לי חברה טובה שסובלת מעייפות מתמשכת כבר זמן מה. היא מנסה לנוח יותר והורידה המון פעילות אבל עדיים מרגישה לאות וחוסר יכולת לעשות הרבה דברים שהיתה רוצה אפילו סיבוב בקניון היום מהווה טירחה עבורה. היא לא בדיכאון, עובדת בעבודה מסודרת, אוכלת די תקין, עברה בדיקות כלליות שהן תקינות. מישהו יעץ לה לאחר שהביט בעיניה לעבור בדיקת תפקוד ריאות וזרימת הדם בגוף. שאלתי-אם שווה לבדוק כיוון כזה איך עושים זאת ובכלל מה דעתך בנושא, כל עיצה תתקבל בברכה. תודה, רותי

רותי שלום, עייפות קשה, יכולה להיות תסמין של בעיות רבות ומגוונות, ובכל מערכות הגוף. הדבר החשוב ביותר כעת לדעתי הוא שחברתך תפנה לרופא פנימאי טוב לביצוע בירור מקיף עמ"נ לוודא שאין העייפות מעידה על בעייה רפואית כוללנית רצינית יותר המצריכה אולי התערבות טיפולית. אין זה המקום לפרט את מכלול האבחנות האפשריות שעשוי לגרום לכך, ביחוד בהעדר נתונים נוספים או את הבדיקות שכדאי עוד לעשות, כאמור זהו תפקידו של הרופא שיבדוק אותה ויחליט על כך. מה שחשוב לדעתי להבין הוא כי אבחנות כגון-עייפות כרונית, או "מחלת היאפים" וכינויים דומים, אלו יותר אבחנות של שלילה, ולכן היתיחסות בכיוון שכזה למשל ,עשויה חלילה לפספס בעיה משמעותית יותר. ניתן יהיה לשקול אפשרויות אלו רק במידה והברור יהיה כולו תקין.אז שיהיה בהצלחה,ורק בריאות.דניאלה

הי לך, לא אחזור על הדברים שדניאלה הסבירה אך רק אדגיש שאכן עייפות כרונית שכזו יכולה לנבוע מכל מיני סיבות כמו גם פיברומיאלגיה (אם יש גם כאבים) אך השלב הראשון חייב להיות בדיקות מקיפות. אפשר אפילו בזמן שמחכים לפגישה עם הפנימאי, לפנות לרופא המשפחה אשר יכול לפחות להתחיל את הבירור (בדיקות דם וכו') עד אשר תגיעי אל המומחה. יחד עם זאת, חשוב להגיע למומחה לרפואה פנימית על מנת לבצע את כל הבירורים בשביל להגיע לסוד העניין. לבינתיים, אני מציעה לה להיכנס אלינו לאתר של העמותה למאבק בכאב www.fightingpain.co.il לקטגוריה "התמודדות" ואז לתוך הקטגוריה "תשישות" כי יש שם מידע על הנושא וקישורים אשר יכולים לסייע לחברתך להתמודד יותר טוב בינתיים. אשמח לשמוע אם המידע שמופיע שם היה יעיל עבורה או לא - על מנת לשפר את האתר ככל שניתן. בינתיים, כולי תקווה שהבירורים יעלו על הבעיה וכי ניתן יהיה להקל על חברתך כי בתור מישהי שחיה בתשישות מתמדת, אני יודעת שזה לא פשוט כלל וכלל. לרשותך, מנדי

תודה בענק למנדי ולגבי גולן הפסיכולוג על הסדנא שהעבירו לנו בחמשת הפגישות המעניינות והמועילות.קבלתי הרבה טיפים וחומר למחשבה כיצד להתמודד טוב יותר עם הכאב הכרוני המטריד את כלנו.כמו כן לחברי "לצרה" שהיכרתי בסדנא שבעזרתכם למדתי והבנתי שיש עוד אנשים בעולם שסובלים מי פחות ומי יותר ונותנים כח לאחרים לעזור לעצמינו.כל הכבוד למנדי היקרה שעושה ממש עבודת קודש עבורינו,שלכם באהבה יואל

אני רוצה להצטרף לתודות של יואל לגבי ומנדי שעזרו לי מאוד בשינוי צורת החשיבה שלי לגבי הכאב וגרמו לי להבין שההתמודדות עם כאב כרוני תחילה קודם כל ממני. וגם לקבוצת התמיכה שלנו שבזכותם למדתי להעריך את מה שיש לי .

שלום, ברצוני לקבל מידע על הסדנאות ומקום מפגש. מירה

מירה שלום, זה אך סיימנו את המפגשים ובאמת היה מועיל, ומעבר לאיכות המרצים - מנדי וד"ר גולן גבי היקרים, אני מודה לחמדה, בועז, שלמה, יואל וליאת היקרים, שאני שמח כל כך על ההזדמנות שנפלה בחלקי להכירם. לא בשל היותם שותפים לכאב, אלא בשל מי שהם לפני הכאב, בני אדם יפים וטובים ! מוטי

שלום רב, אשמח לספק לך פרטים אך תוכלי גם לקרוא על הקבוצות דרך אתר העמותה למאבק בכאב בחלון החדשות וכן במידע על העמותה www.fightingpain.co.il. לאחר שתקראי את מה שכתוב שם- את מוזמנת ליצור עימי קשר דרך המייל שלי [email protected] או בטלפון 0547233073 (קבוצה אחת הרגע נגמרה ועל כן יקח זמן עד למציאת מספיק אנשים לקבוצה הבאה אך לאחר שתקראי את החומר, אשמח להוסיף אותך לרשימת ההמתנה). מכל הלב, מנדי

למנדי (אמנדה) לייטון-בלישה ולד"ר גבי גולן תודה רבה על העזרה הרבה ועל האמון שנטעתם בנו במשך כל הסדנה,תודה על החיזוק והעידוד במשך כל המפגשים שהיו מעניינים ביותר, השכלנו המון רכשנו חברים ולמדנו להבין ולהקשיב לגוף שלנו ובזכות זה להסתדר הרבה יותר טוב עם הכאב ולא לאב שליטה. טוב שיש אותכם, העזרה שקיבלנו בסדנה נגעה בידיוק בנקודה הכי חשובה לנו,שהיא התמודדות עם הכאב בכל המובנים, מנדי !!! מזל שיש אותך כאן ואת הפורום הזה אחרת לא יודע אם היו אוזניים לכותל !!! אני מודה לכם שוב כאן הפורום זה. שלמה ש.

למנדי שלום מועבר אלייך מידע על סופר 5 השילוב בן התוסף לשימוש בביו תדר נותן מענה לריפוי והחלמה ולא טיפול לעיונך נשמח לקבל את חוות דעתך ואת תשובתך לאחר חוות הדעת המישפטית NATURAL CALCIUM SUPPER- 5 קלציום קילאת צמחי טבעי חדשני לטיפול באוסטיאופורוזיס קשה יעילות מוכחת קלינית למרחב טיפולים במצבים: אוסטאופרוזיס, במצבי חוסר בצליאק לחץ דם בהריון, תופעות טרום וכאבי מחזור חודשי, רככת, כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, מחלות חניכיים, אבני כליות, כאבי ראש, טרשת נפוצה, הריון, סטרס, עצבנות, אלרגיות, אלכוהליזם, רעילות מאלומיניום עופרת ומקדמיום, אסטמה, ציפורניים שבירות, מחלות לב, עייפות כרונית, דלקת מעיים, דיכאון, גדילה, התכווצויות שרירים, בעיות הורטופדיות , ריפוי שברים סדקים בעצמות תוך כ 72 שעות . המוצר הצמחי הטבעי יעיל לטיפול בבעיות פרקים הנובעות משחיקת הסחוס ודלקות. המפרקים הפגיעים – ברכיים, מפרק הירך (נושאי משקל עיקריים), אך גם מפרקי הידיים. קשיון בוקר ??כאבים כרוניים קבועים, מתגברים בתנועה ומוקלים במנוחה.? סופר 5 הוא שילוב צמחי ומינראלים יחודי מאוד . שניהם מרכיבים טבעיים של סחוס, שנמצאו יעילים בבניית ותיקון סחוסים, חידוש הנוזל התוך- מפרקי והקלה על כאבים המתלווים לדלקת פרקים ניוונית. כל גבר ואישה נמצאים בסיכון לחלות במחלת חללת העצמות ( אוסטאופורוזיס) רקע כללי- אוסטאופורוזיס באופן מילולי פרושו " עצם נקבובית " . בדרך כלל יש ירידה בצפיפות העצם לאחר גיל 40 בשני המינים ( כ-2% ירידה \שנה ) , אך נשים הינן בסיכון גבוה יותר לסבול מאוסטאופורוזיס בגלל ירידה גדולה יותר בצפיפות העצם. גורמים רבים יכולים לגרום לאבוד מסת העצם וקיימות וריאציות שונות של אוסטאופורוזיס , אך אוסטאופורוזיס בגיל מעבר היא השכיחה ביותר בקירוב , אחת מכול ארבע נשים בגיל מעבר סובלות מאוסטאופורוזיס. הגדרות · אוסטאופורוזיס - ירידה במסת העצם. הדבר מוליך לשבירות בעצמות. למעשה, דרוש פחות לחץ בכדי שיוצר שבר בעצם הסובלת מהתופעה. · "POROSIS" - משמעו : ספוגי. בחתך בעצם נראים חללים רבים. · אוסטאו - משמעו : עצם. סימפטומים של המחלה- בדרך כלל א-סימפטומטי עד כאב גב חמור שברים ספונטנים במפרק הירך ובחוליות ירידה בגובה x-ray ירידה ברמת המינרלים בעמוד השדרה ואגן הירכיים הנראות לעין בצילום שינויים במבנה הגוף עקב אוסטאופורוזיס בנשים אבוד קומה עד 12 ס"מ מרבי של גיל צעיר קיצור מרווח בין האגן לצלעות הבלטת הבטן לפנים ורפיון שרירי הבטן גורמי סיכון בנשים- גיל מעבר נשים לבנות או אסיאתיות הופעת גיל מעבר בגיל מוקדם היסטוריה משפחתית גובה נמוך ועצמות קטנות רזון צריכה נמוכה של סידן עקרות ניתוח קיבה טפול בגלוקוקורטיקוסטרואידים תרופות נוגדות עיוותים היפר פרה תירואיד עישון אלכוהול אבחון המחלה - האבחון האמיתי לקיום המחלה נעשה באמצעות ביופסיה או באמצעות מכשיר דנסיטומטריה, שהינו סוג צילום רנטגן המאפשר הבנת כמות העצם אך לא באופן חד משמעי את איכותה. אוסטאופורוזיס מאובחן בצורה הטובה ביותר ע"י בדיקת צפיפות העצם .לארונה גיבש ארגון הבריאות העולמי המלצות לאבחון אוסטאופורוזיס באמצעות מדידת צפיפות העצם . האבחנה מתבצעת על פי מידת התרחקותו של ערך הצפיפות שנצפה אצל הנבדק מהערך שנצפה אצל מבוגרים בריאים . זו הדרך היחידה לקבל מידע כמותי על מצב העצם . השיטה המקובלת היא • DEXA- dual energy x-ray.ישנן שיטות נוספות חלקן מבטיחות , מפני שהן מצביעות לא רק על חסרים בעצם אלא איכות העצם והשלד כגון טמוגרפיה ממוחשבת (computerized tomography scans ) , אך DEXA נחשב היעיל ביותר . על מנת לאפשר מדדים אמינים ביותר של צפיפות עצם , ה-DEXA דורש פחות חשיפה לקרינה . בד"כ בבדיקת ה-DEXA מודדים את צפיפות עצם הירך , חוליית המותניים ועמוד השדרה ומבוססת על העברת פוטונים (חלקיקי אור ללא קרינה)ככל שהעצם צפופה יותר , פחות פוטונים יצליחו לעבור דרכה. • QCT- בדיקה כמותית באמצעות סורק ממוחשב – בבדיקה זו נמדדת תכולת המינרלים בגופי החוליות המותניות ( הנפגע העיקרי באוסטאופורוזיס). הבדיקה איננה מושפעת מהסתיידות בכלי הדם וסביב החוליות אך היא כרוכה בחשיפה לכמות קרינה גבוהה בדיקות מעבדה- בדיקות אלה אינן מהוות תחליף למדידת צפיפות העצם , משום שהן אינן נותנות מידע כמותי ,אבל הן מסוגלות לספק מידע על התנהגות העצם . • בדיקת רמת האוסטאוקלצין בדם – אוסטאוציקלין הינו חלבון , המיוצר ע"י התאים בוני עצם בעת יצירת העצם . כמות קטנה ממנו מגיעה למחזור הדם וניתנת למדידה . ככל שפעילות התאים בוני העצם גבוהה יותר – כך תהיה גבוהה יותר רמת האוסטיאוקלצין בדם • בדיקת רמות הדאוקסיפירדינולין קרוסלינקס בדם – באמצעות דגימת שתן בודדת שנלקחה בוקר . בבדיקה זו נמדד חומר הנוצר בפירוק המרכיב החלבוני של העצם . חומר זה מופרש בשתן וככל שרמתו בשתן גבוהה יותר כך פעיל יותר תהליך פירוק העצם . • בדיקת הפוספטזה הבסיסית הספציפית לעצם – בדיקה זו מודדת את רמת האנזים הפעיל בבנית עצם . רמתו נמדדת בדם ותוצאות הבדיקה מצביעות על רמת פעילותם של התאים בוני העצם . • בדיקת N-telopeptide – אלה הם חלבונים המופרשים בשתן בעת פירוק העצם . • צילומי רנטגן- צילום עמוד השדרה יכול להדגים שברים בחוליות . מניעת המחלה – 1. פעילות גופנית המלווה בפעילות משקל הגוף על הקרקע (לא שחייה). 30 דקות 5 - 3 פעמים בשבוע. 2. סידן במזון וויטמין D, רמת אסטרוגן מספקת בנשים לאחר גיל הבלות. קיימת חשיבות רבה להימנע מחומרים המונעים ייצור ויטמין D בעור, כגון : מסנני קרינת שמש S.P.F. שיטות טיפול נוכחיות - שיטות הטיפול מתחלקות לשני סוגי תרופות : 1. חומרים המקטינים את אובדן מסת העצם ע"י עיכוב הפעילות הקבוע בעצם של פרוק. 2. חומרים המגבירים יצור עצם. הטיפול באוסטיאופורוזיס קשה- בשלב הקשה המאופיין בדלדול עצם מתקדם ביותר, אין די בתרופות המקובלות, היות והן מונעות בעיקר המשך הרס העצם ומורידות סיכון לשברים, אך אף אחת אינה מעודדת בניית עצם או מעלה את מסת העצם. לפני כשנה נכנסה לשימוש בישראל ובעולם , "קלציום צמחי טבעי סופר- 5 " תוסף תזונה טבעי הראשונה והיחידה הבונה מחדש עצם ומיועדת לסובלים מאוסטיאופורוזיס קשה. למרות היותה פתרון יחיד לסובלות מאוסטיאופורוזיס בדרגה מתקדמת, "קלציום צמחי טבעי סופר – 5 " איננה כלולה בסל התרופות והטיפול בה כרוך בעלות של 550 ש"ח לחודש נכון להיום 01-01-2007. תוסף התזונה "קלציום צמחי טבעי סופר- 5 ", נחשבת לפריצת דרך בתחום הטיפול באוסטיאופורוזיס קשה ומיועדת לנשים לאחר גיל המעבר ולגברים הנמצאים במצב מתקדם של המחלה וסובלים מנכות כתוצאה מהשברים. מדובר במוצר טבעי המיוצר בטכנולוגיה מדענית חדשנית ביותר , הראשון והיחיד מסוגו המוכח כגורם ליצירת עצם חדשה במהירות ויעילות ומגדיל את צפיפות העצם ואיכות העצם וכך מוריד באופן מובהק את הסיכון לשברים ואת התחלואה הנובעת מהם. תהליך הבנייה מחדש של העצם תורם לחיזוק העצם ומפחית באופן משמעותי סיכון לשברים, כאבי גב ואיבוד גובה. "קלציום צמחי טבעי הסופר - 5 ", היא התוסף הטבעי היחידה המצילה מנכות מאחר וחולים הסובלים מאוסטיאופורוזיס קשה ומשברים רבים אינם מתפקדים והופכים תלויים לחלוטין בבני המשפחה. קלציום קילאת צמחי טבעי סופר – 5 NATURAL CALCIUM SUPPER-5 הינו מוצר צמחי תערובת 5 צמחי מאכל טבעי ב 100% המבוסס על טכנולוגיה מדענית חדשנית ביותר . חדשניות לבעיות הגיל השני והשלישי של בני האדם . מוצר הקלציום קילאת (המחובר לחלבון הניספג לגוף מיידית) החדש מאפשר ספיגה מהירה (תוך 3 – 2 ימיים ) של סידן שמתאים לרקמת העצם. המוצר מכיל גם הורמונים צמחיים, המסייעים למסת העצם להשתקם באופן מהיר. המיוחדות במוצר מאופיינת במגוון ובצורה הכימית שבה מופיעים המינרלים. צורת הקשירה וזמינותם הביולוגית הגבוהה של הרכיבים, מאפשרת באופן בלעדי ספיגת סידן שגוף האדם מסוגל להסיעו לאיבר מטרה מסוים והוא העצם. המוצר הינו מיצוי משורשי צמחים שעברו אקלום בשיטה חדשנית לצמיחה בקרקע עשירה בסידן, זרחן ומגנזיום שאינם זמינים לגוף בצורתם בטבע, אך שורשי הצמחים אפשרו ייצור פורמולה חדשה תוך המסתם וניצולם בזמן הגידול. אופן שימוש מומלץ : במצב חוסר מסת עצם חמור – 1 כף שטוחה = 6 גרם ביום בארוחת ערב. לתחזוקת הגוף והתחלת אובדן מסת עצם - 1 כפית שטוחה = 3 גרם ביום בארוחת ערב. הכמות היומית המומלצת על ידי האקדמיה המדעית למדעים לאנשים בגילאים 19 עד 50 היא 1000 מ"ג סידן. לאנשים מעל גיל 51 ההמלצה היא 1200 מ"ג. לקיחת סידן בכמויות קטנות במהלך היום אפקטיבית יותר. הנחיות תזונתיות נוספות : · מומלץ לאכול ירקות ירוקים ושורשיים מדי יום. · מומלץ לא לשתות משקאות המכילים זרחן או חומצות מאכל. - שתיית כ 8 עד 10 כוסות מיים ביום תזונה וסידן: 1. תזונה המכילה רמה גבוהה של שומנים או סוכר, מצמצמים את ספיגת הסידן. 2. אכילה של בשר פחמימות מזוקקות ומשקאות קלים המכילים רמה גבוהה של זרחן גורמת לבריחת סידן. 3. צריכה של משקאות אלכוהוליים, קפה, מלח, קמח לבן גורמת לאובדן סידן. 4. צריכה רבה מידי של מזונות המכילים חומצה אוקסאלית כמו קקאו, כרובית תרד, פולי סויה, גורמת לספיגה מופחתת של סידן. לקבלת ייעוץ הדרכה והזמנות דליה ודוד המרכז לבריאות טבעית 09-8846105/6 משלוחים עד לבית בישראל האם ידוע לכם, שבשלב מסוים בחייכם תצטרכו להתמודד עם בעיית אוסטיאופורוזיס (OP)? מדובר בדלדול העצם בעקבות בריחת סידן. OSTEOPOROSIS - פירושו - התפוררות העצם. לרוב, מחלת ה-OP מתפתחת אצל נשים בגיל הבלות. גברים סובלים ממנה פחות, ובעיקר בגיל די מתקדם. סיבה עיקרית ל-OP אצל נשים בגיל הבלות היא חוסר אסטרוגנים (הורמוני נשים), המשתתפים בתהליך של בניית עצם. אנו חיים את חיינו בלי לחשוב על העתיד. אנו מתפקחים ומתחילים להעריך את חיינו כאשר המחלה כבר דופקת בדלתנו. כמה פעמים אמרנו לעצמנו: אילו ידעתי קודם... יכולתי למנוע את זה? אנחנו עדיין יכולים למנוע את התפתחות ה- OP. כיצד עושים זאת? האם עלינו לשנות את אורח החיים שלנו? האם עלינו לשנות את הרגלי התזונה שלנו? אולי..... המחקרים שנעשו ברחבי העולם גילו שצמחונים לוקים ב- OP בשיעור נמוך מאוכלי בשר. זה קורה בגלל שאיבוד העצם נמוך יותר אצל צמחונים. מסתבר שאכילת בשר גורמת לבריחת סידן מואצת וכתוצאה מכך, להידלדלות העצם. כמות הזרחן בבשר פי-40 גבוהה מכמות הסידן. לצורך הטמעת חלבון מן החי המכיל זרחן, נדרשת כמות רבה של סידן. בהיעדר סידן זמין, הוא נלקח מהעצמות. מקור נוסף לכמויות של זרחן - משקאות קלים ומוגזים. שתיית משקאות אלו בגיל הבלות עשויה להחמיר את הדלדלות העצם. בעקבות המחקרים התגלה, שהעלאת צריכת חלבון מן החי פי-3 מכפילה את הפרשת הסידן בשתן. כמו כן, גם גופרית נמצאת בבשר בכמות די גדולה והיא מגבירה את הפרשת הסידן בשתן. ידוע שאיבוד סידן בשתן מואץ בסביבה חומצית. שתן הופך להיות חומצי עקב ריבוי חומצות אמינו המכילות גופרית בתפריט בשרי. אבל, הוספת אשלגן לתפריט בשרי מפחיתה שיעור בריחת הסידן בשתן. אשלגן מבטל חומציות בשתן, מבסיס אותו ומונע בריחת סידן אצל אוכלי בשר. גם מינרל נוסף, הנתרן, גורם לאובדן סידן. נתרן מתחרה בסידן על ספיגה חוזרת בכליות. זאת אומרת, עלינו להפחית בצריכת נתרן (מלח,חמוצים ועוד), כדי להגביר את ספיגת הסידן חוזרת ולמנוע את בריחתו דרך השתן. נשים בגיל המעבר, אשר צורכות 7 גר´ מלח ביום (כפית אחת), עתידות לאבד 1% ממסת עצם מדי שנה. בגיל 75 הן עשויות לאבד כ- %25 ממסת העצם. לתפקודו התקין של גוף האישה בגיל הבלות, בדרך כלל מספיקה כמות קטנה של המלח, כ-2 גר´ ביום. ניתן לקבל מלח מאכילת מזונות מלוחים, כמו אצות ים, סלק, סלרי וכו´. רצוי להמעיט בצריכת מלח ים העשיר בנתרן. בתפיסה הקונבנציונלית רווחת הדעה שמוצרי חלב ותכשירי סידן תעשייתיים מונעים בריחת סידן. טענה זו אינה מדויקת. סידן נספג בקיבה, לספיגתו התקינה של סידן קרבונט, דרושה סביבה חומצית. כ-%40 מנשים מבוגרות סובלות מחוסרחומציות בקיבה (חוסר חומציות ראשוני או כתוצאה מלקיחת תכשירי חוסמי חומציות בקיבה, כמו פמו, גסטרו, זוטון, לוסק, קונטראלוק, מאג´ל וכו´). ידוע שגם עם ההתקדמות בגיל, החומציות בקיבה הולכת ופוחתת. בסביבה לא חומצית סידן קרבונט (תכשירי סידן קונבנציונליים לרוב מכילים סידן קרבונט) נספג בשיעור של כ-4%. בסביבה חומצית סידן קרבונט נספג בשיעור של כ-% 22. לעומת זאת, לקטט וציטרט (מלחים אחרים של סידן) נספגים יותר טוב. ציטרט עדיף על פני לקטט כי הוא נספג בשיעור של כ-% 45. מבחינה ביולוגית זמינותו של ציטרט הגבוהה ביותר ואף ספיגתו טובה הן בסביבה חומצית והן בסביבה בסיסית. % 95 מציטרט הסידן מהמזון נטמע בגוף, ורק %5 מופרשים בשתן. כמו כן, ציטרט הסידן כמעט ולא גורם ליצירת אבנים ובכליות לעומת הקרבונט, אלא משמש כמונע את היווצרות האוקסלטים (אבני שתן) בשתן, ואף מסייע להמסתם. כמו כן, ציטרט של סידן סופח מתכות כבדות ומגביר השתנה. הוא היעיל ביותר מכל תכשירי הסידן המשווקים היום. בנוסף לתכשירי סידן מקובל להוסיף לטיפול ב-OP גם את ויטמין D. אצל החולים עם OP, רמת המגנזיום (אלמנט החשוב לתפקוד הגוף) נמוכה. זה מאופיין על ידי רמה נמוכה של אחת המטבוליטים של ויטמין D. כאשר רמות המגנזיום תקינות, גם תהליך ההיווצרות של ויטמין Dתקין. צריכת מוצרים המעושרים בויטמין D (תלוי בכמות הויטמין), מפחיתה את ספיגת המגנזיום. מצד שני, לקיחת ויטמין D ללא בקרה, גורמת להיפרקלצמיה (רמה גבוהה של סידן בדם), אשר לכשעצמה מסוכנת לבריאות. למניעת OP חשובים גם הויטמינים 12B, 6B וחומצה פולית. הויטמינים הללו מסייעים להמרת חומצת אמינו מטיונין לציסטיאין. אם יש בהם מחסור, כמות של הומוציסטיאין בדם עולה. ידוע שהומוציסטיאין ברמות גבוהות גורם למחלת לב כלילית ולטרשת עורקים (עקב הפרעה לאיחוי קולגן ופגיעה במבנה העצם). חומצה פולית מפחיתה את כמות ההומוציסטיאין בדם בנוכחות של ויטמינים מקבוצת B. ויטמין 12 B ונחושת מסייעים להפעלת אוסטיאובלסטים (תאים שבונים עצם). כמו כן, לקטוז החלב (סוכרחלב) מעכב קליטת נחושת (מינרל חשוב) מהמזון. ויטמין K מסייע ליצירת תאי עצם (אוסטיאוקלצין) וגורם למינרליזציה טובה. הוא נמצא לרוב בעלים ירוקים. בורון. מינרל חשוב זה מפעיל את הורמון אסטרוגן ואת ויטמין D בכליות. נטילתו אצל נשים בתקופת הבלות מפחיתה את בריחת הסידן ומכפילה את יצירתו של 17-בטא– אסטראדיאול (אסטרוגן). בורון נמצא בירקות עליים, בקטניות ובאגוזים. אסטרוגנים צמחיים (פיטואסטרוגנים), המצויים לרוב בפולי סויה שטרם עברו תהליכי חימום או הקרנה, טובים לשימוש למניעת OP אצל נשים. הם פועלים בדומה לאסטרוגן האנושי אך שיעור תופעות הלוואי מלקיחתם נמוך יותר. נטילת סטרונציום (אלמנט חשוב לתפקוד הגוף), מקלה על כאב בעצמות וגורמת לעלייה בצפיפות העצם. הנ"ל מצוי בשיניים ובעצמות הגוף בריכוז גבוה. על סמך מה שנאמר לעיל ניתן לבחור תזונה אשר תורמת לבריאות עצמות מירבית ומונעת התפתחות של OP. סידן. רמתו גבוהה פי-11 בטחינה משומשום מלא ומכבישה קרה מאשר בחלב . סידן מצוי בירקות כרוביים ובברוקולי. קליטתו מצמחים גבוהה ביותר. אילו גורמים פוגעים בספיגת הסידן? בארה"ב בשנות 1986 –1980 נערך מחקר, שבו השתתפו כ-85000 אחיות מבתי חולים. המחקר בדק השפעת קפאין על בריחת סידן ועל הופעת שברים בעצמות. אחיות מקבוצה ראשונה שתו 4-5 כוסות קפה ביום ונמצאו בסיכון גבוה פי- 3 לשבר בצוואר הירך. אחיות מקבוצה שניה שתו מעל 4 פחיות קולה (מכילה קפאין) ביום ונמצאו בסיכון גבוה פי-1.5 לשברים. אחיות מקבוצה שלישית שתו תה באותן הכמויות, אך לא העלו את הסיכון. ניתן להסביר את התוצאה בכמות קטנה של קפאין אשר נמצא בתה. בנוסף לכך, תה מכיל פלואור אשר ידוע כחשוב לעצמות ולשיניים. האם עישון מגביר סיכון להתפתחות של OP? למרות שאצל מעשנים תכולה כללית של מינרלים נמוכה ב-% 30- 15,לא הוכח קשר סיבתי ישיר להתפתחות של OP. אבל דווקא בקרב המעשנים, צריכה של קפה, של מלח ושל בשר די גבוהה, אשר מגבירה את הסיכון להתפתחות ה- OP. האם צריכת אלכוהול מגבירה בריחת סידן? לפי המחקרים, צריכה של 25 גר´ האלכוהול ליום, כולל בירה וליקר, מגבירה סיכון של שבר צוואר הירך פי- 2.3 . לסיכום 1.מומלץ להפחית ב-: שומן וחלבון מן החי, סוכרות מזוקקים, אלכוהול ,משקאות מוגזים, מוצרים המכילים קפאין (שוקולד, קפה, קולה, קקאו וכוי). 2.מומלץ לאכול בכמות גדולה: פרות, ירקות עליים, קטניות, אגוזים, גרגרים כחולים, שחורים וכהים, קליפות פרי הדר ופרות צבעוניים (מכילים פלבונויאידים), ירקות כרוביים, ברוקולי, טחינה משומשום מלא ומכבישה קרה, מזונות שמכילים אשלגן. 3.לעסוק בפעילות גופנית כטיפול וכמניעה: הליכה במשך כשעה, 3 פעמים בשבוע מונעת התפתחות של OP. מנוחה מגבירה בריחת סידן דרך השתן והצואה. 4. מומלץ לקחת תוספות תזונתיות כמו: קלציום ציטרט, מגנזיום ציטרט, ויטמין B 6, חומצה פולית, ויטמין 12 B, בורון ,סטרונציום לקטט. 5. סופר 5 הוא התוסף המומלץ ביותר שנותן את המענה היעיל והבטוח למשק הסידן בגוף . לפני לקיחת התוספות כדאי וחשוב להתייעץ עם איש מקצוע. ברפואה הקונבנציונלית מקובל לתת אחד מהתכשירים הבאים: קרבונט סידן, ויטמין D, פוסלן, אסטרוגנים, אביסטה, מיאקלציק. לכל אחד מהתרופות הללו יש יתרונות וחסרונות. בחירת הטיפול צריכה להיעשות בשיתוף עם מטופל, תוך קבלת פרטים על השלכות אפשרויות של הטיפול יעילותם ובטיחותם . חשוב להתאים תזונה נכונה בהתחשב בהרגלים של מטופל כדי למנוע ממנו מפח נפש ותסכול. להיבט נפשי יש השפעה אדירה בכל הקשור לבריאות. חשוב להגיע להסכמה מלאה עם מטופל בנוגע לשינויים בתפריט תזונתו ובאורח חיים. לצורך רגיעה ולשחרור מלחץ נפשי מומלץ לשלב שיטות של הרפיה ושל היפנוזה עצמית. כי ידוע ש... נפש בריאה בגוף בריא וגוף בריא עם נפש בריאה. חולות האוסטיאופורוזיס מפגינות מול ועדת הסל חולות האוסטיאופורוזיס פתחו הבוקר (ה', 29.6.06) בהפגנה מול מכון גרטנר בבית החולים שיבא-תל השומר, מקום התכנסות ועדת סל התרופות. החולות מניפות בעזרת מתנדבים שלטים עליהם הכיתוב: "החולים נשברים וועדת הסל בדיונים", ו- "רק 5 מיליון שקלים להצלת 200 קשישים". החולות דורשות מחברי הוועדה להכניס לסל התרופות את ה"פורטאו" - התרופה היחידה המאפשרת בניית העצם מחדש ועלותה 3,000 שקלים. אתמול נשלח מכתב בשם החולות לכל אחד מחברי הוועדה על-ידי אירית ענבר, מנכ"ל העמותה לאוסיטאופורוזיס. ענבר כתבה כי "בימים האחרונים העמותה מוצפת בפניות מחולי אוסטיאופורוזיס. חולים אלו ממתינים זו השנה השנייה לבשורה כי התרופה פורטאו, היחידה שיכולה להציל אותם ממוות, תיכנס לסל התרופות. התרופה נמצאת ברשימת התרופות שהומלצו לסל, אולם לא נכנסה". "אותם חולים קשישים אינם מסוגלים לממן את התרופה שעלותה כ- 3,000 שקלים לחודש למשך 18 חודשים עד לשיקום העצם. עבור אותם החולים הקשים הזמן שחולף הינו קריטי ומעמיד אותם בסכנת חיים של ממש. מספרם אינו עולה על כ- 200 בשנה ולכן הסכום הנדרש עבורם הוא 5 מיליון שקלים בשנה בלבד. 5 מיליון שקלים להצלת חייהם של כ- 200 איש!", הוסיפה במכתבה

שלום ותודה על המידעון בנושא אוסטאופורוזיס שהיה מקיף, מפורט וסה"כ מדויק ופרטני. אין ספק שתכשירי סידן שונים נספגים באיכויות שונות, ומשום שאיני מכירה את התכשיר עליו את מדברת- הסופר 5 ,איני יודעת האם באמת הוא עדיף על תכשירים אחרים המקובלים בטיפול היומיומי, או לאו,והאם יש לקחת את הדברים הכתובים כאמת צרובה. בכל אופן, הדבר היחיד שרציתי להעיר, הוא שעם כל החשיבות הבילתי מבוטלת של תזונה ותוספים, יש לזכור כי בגיל המבוגר (ובעצם כבר מהעשור השלישי לחיינו), אין באופן טיבעי בנייה ממשית של עצם, אלא רק תהליכים של שחלוף- כלומר הרס ובנייה של העצם הקיימת ושימור המסה.שום טיפול תזונתי ללא טיפול תרופתי במקביל לא ישנה זאת, ולכן תוספת סידן וויטמין D -אם דרך המזון או בטבליות, בוודאי חשובה, אך בנוכחות אוסטאופורוזיס קיימת, ללא מתן תרופות שיסיעו לסידן להגיע ליעדו ולפעול שם- דהיינו להיכנס לעצמות,כדוגמת ביספוספונאטים כמו פוסאלאן, העודף שניטל פשוט רק יופרש סתם דרך הכליות ללא תועלת, ואולי אף יהווה נזק.הטיפול במחלה מורכבת זו הגורמת לתחלואה, סבל ואף תמותה בגיל המבוגר הוא שילוב של תזונה, ויטמינים, פיזיוטרפיה ותרופות ולכל המרכיבים יש את תפקידם החשוב והטיפול צריך להינתן תמיד ע"י רופא שהוסמך לכך, כגון אנדוקרינולוג שהתמחה שנושא.ונכון- לכל תרופה יש יתרונות וחסרונות, כך זה תמיד, אך מנסים לנתב את המתן שהיתרונות יעלו על החסרונות והמטופל "ירוויח" מהטיפול בסופו של דבר ולא ההפך., דניאלה

לדניאלה טיפול מקבלים רק ע"י רופא שהוסמך לכך ורשום במדינת ישראל ואת הטיפול המונה תרופות וכימקלים מקבלים כול החיים לכן מתוספים למעגל המטופלים אלפי חולים מדי שנה בשנה בישראל ובכול העולם תעשייה המגלגלת בלירדי דולרים אך ריפוי והחלמה ממחלה שבו אין שימוש ו/או מתן תרופות וכימקלים ששם יש תזונה נכונה יש אורח חיים בריא יש כושר גופני יש אושר רוחני והיתרון בשיטה החדשה הוא קטילת וחיסול מחוללי המחלה וגורמי המחלה שילובם של 5 המרכיבים נותנים מנוף לכוח החיותי של הגוף להחלמה וריפוי מושלם של כול מחלה כולל מחלות חשוכות מרפא כמו סרטן ואיידס ושלא יעבדו .......

שלום, אני סובל כבר חודשיים ברצף מכאבי ראש בדרגות שונות שלא מניחים לי הייתי מאושפז במחלקה נוירולוגית ונתנו לי אלטרול, אבל בינתיים זה לא עוזר ואני כבר לא מסוגל לתפקד. האם יש דרך להגיע למומחים באופן ישיר ולקבל טיפול מיידי? כל התורים שנותנים לי הם לסוף מארס. תודה, רון

שלום לכולם, מזה כשנה אני סובל ממיגרנות. לאחר ביקורים רבים אצל ניורולוגים ניתן לי טיפול בתרופה בשם Depalept (תרופה לטיפול במחלת הנפילה). אני לוקח את הטיפול על בסיס יומי. ואכן כאשר אני לוקח את הכדורים אני כמעט ולא סובל ממיגרנות בכלל. אך אני לא מצליח להוריד את המינון של הכדורים או להפסיק את הטיפול, כאשר אני מנסה אפילו רק להוריד את המינון (כיום אני לוקח כדור של 500 מג בבוקר וכדור של 200 מג בערב) אני סובל ממיגרנה תוך פחות מ-12 שעות. המיגרנה שאני סובל ממנה היא מאוד חזקה והכאב הוא ללא הפסקה, ממש ללא הפסקה. רציתי לדעת עם עוד מישהו מכיר את סוג הטיפול הזה בכדורי Depalept. והאם אצטרך לקחת אותם כל חיי. תודה רבה מראש. חגי.

ניתן לתת מענה למגרנות כרוניות בשיטה טבעית ללא כול תופעות לוואי http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=6947 לאחר הריפוי אין צורך בשימוש בכול התוספים והכדורים

חגי שלום,דפלפט היא כאמור תרופה המשמשת כנגד פירכוסים, אך יכולה גם לשמש למניעת מיגרנות כפי שעושה, ומיסתבר ביעילות רבה, עבורך. השאלה האם עליך ליטול אותה "כל החיים" היא שאלה גדולה מידי, אך צריך לזכור כי למיגרנות יש עליות וירידות בתדירות הופעתן ועוצמתן בתקופות חיים שונות, כך שבעובדה שכעת אינך מצליח להיגמל מהתרופה, אינה שוללת כי בעתיד תוכל. סה"כ זו תרופה כי ניתן ליטול אותה בביטחה לתקופות ממושכות ביותר (ויש שלוקחים באמת שנים רבות וללא בעיות), ואם כעת אין תופעות לוואי ואין התקפים, אז למה לא להנות כעת מהרגע? האם זה כה נורא לקחת 2 כדורים ביום? תמיד אפשר במקביל לחפש שיטות חלופיות להתמודדות-איזון אנרגטי, שינויי תזונה, הרפייה וכו', אך בינתיים אתה מרגיש טוב, מתפקד ולא סובל, ובסיכון נמוך יחסית. דניאלה

חגי היקר, בהמשך לדבריה של דניאלה - אני לקחתי תקופה ארוכה תרופה זו בעוד שילוב של מספר תרופות לטיפול במיגרנות (בנוסף לעוד תרופות רבות לשלל הבעיות והכאבים) ולדעתי, כמו שנאמר כבר- מה שחשוב זה שמצאת תרופה שמקלה עלייך ואין לזלזל בדבר זה כי יש אנשים שכלל אינם מוצאים דבר שמקל עליהם. לעיתים מציאת כדור או שילוב של תרופות שמקל על המיגרנות אורכת זמן רב ועל כן, תודה לאל שמצאת טיפול מוצלח לבסוף - זה לא משהו שכדאי לוותר עליו מתוך תפיסה של "לא טוב להיות תלוי בתרופות וכו'. הרי לא תגיד לחולה סרטן להפסיק לקחת את הכימוטרפיה, אשר גורמת המון נזקים, כי לא טוב להיות תלוי בתרופות, לא כך??? הטיפול שלך הוא לא פחות עבורך. אני מבינה את החשש שלך מנטילת תרופות אך הייתי מסתכלת על זה כעל דבר חיוני לתפקוד שלך כרגע וחבל לחבל באיכות החיים שלך מתוך בחירה על-ידי הפסקת התרופה. כאמור, מיגרנות יכולות לעבור שינויים לאורך השנים ואין זה מחייב שתצטרך את התרופה לאורך החיים. אני במקומך, לא הייתי חושבת על זה בשלב זה. יותר חשוב להנות מהימים ללא מיגרנות. מה שמאוד חשוב לדעת זה שאתה צריך לעבוד בדיקות דם תקופתיות עם השימוש בדפלפט ולבדוק את הרמה של התרופה בדם. גש לרופא/ת המשפחה שלך על מנת לטפל בעניין זה, אם טרם עשית בדיקות שכאלה באופן קבוע לאורך הטיפול.

שלום רב, אני יודעת עד מה מייאשים הם כאבי הראש החזקים הללו עד כדי מחשבה שאתה יוצא מדעתך אך ישנם דרכים להקל על כאבי ראש. מתוך התחום של הטיפול בכאב, לכאבי ראש יש מספר לא קטן של טיפולים שונים. ברגע שאתה מגיע לרופא המתאים, חשוב להתמיד בטיפול כי זה יכול לקחת זמן עד שמוצאים את ה"סוס המנצח". לדעתי, מאוד חשוב להגיע למומחה המתאים ביותר - ישנם רופאי כאב המתמחים בטיפול בכאבי ראש ומיגרנות והם בעלי יכולת לטפל בצורה הטובה ביותר בכאבי ראש מכל סוג. רופאים אלו שהם נוירולוגים אשר עברו התמחות מיוחדת בטיפול בכאבים מסוג זה והם המעודכנים ביותר בטיפולים ובמחקרים החדשים והטובים ביותר. אכן הרבה פעמים הבעיה הינו התור והדרכים היחידות לפתור בעיה זו הם: א. תור פרטי אצל המומחה שלא דורש המתנה ארוכה ב. לבקש מן הרופא המטפל שלך ליצור קשר עם המומחה ולבקש ממנו לראותך בדחיפות בשל מצבך. הרופאים שאני מכירה בתחום באופן אישי ויודעת שהם טובים מאוד הם פרופ' קוריצקי מביילינסון וד"ר ירון ריבר מבית חולים בני ציון. אם יש לך עוד שאלות או אם אפשר לעזור עוד, בשביל זה אנחנו פה! תחזיק מעמד למרות הקושי, מנדי

תודה, מנדי. בינתיים, התפנה תור בשבוע אצל פרופ' קוריצקי. אני אופטימי. רון

אצל רופא מעולה. שמו אריה קוריצקי. הוא יו"ר האגודה הישראלית לכאבי ראש ופנים. הקליניקה שלו ברעננה. והוא סגן מנהל מח' נוירולוגיה ומנהל יחידת כאבי ראש ופנים בבלינסון. כאב הראש המקבצי הוא כאב הראש החזק ביותר שקיים. רק מי שסובל ממנו יודע על מה מדובר. מציע לך לנסות.

לחברי הפורום שלום! שמי איילת,אני כבת 22 ואחרי שורת בדיקות רציניות של חצי שנה,אובחנתי כסובלת מהמחלה.מאוד מאוד קשה לי נפשית,ולעיתים אני נכנסת לדיכאון .אשמח אם תוכלו לייעץ כיצד להתמודד עם המחלה בצורה הטובה ביותר בתודה איילת

הי לך איילת יקרה, לא ציינת במכתבך איזו מחלה אבחנו אצלך. לאחר שתשלימי מידע זה, אנסה לענות לך בצורה היעילה ביותר עבורך. בינתיים, אני שמחה שהגעת לפורום הזה כי יש כאן הרבה אנשים עם יכולת לתת עצות מתוך נסיון אישי ועם רצון לעזור לאחרים תוך כדי שיתוף אחרים בקשיים שלהם. שיהיה לך רק טוב ותזכרי שאת לא לבד בתוך המחלה הזאת. מנדי

כחולת פיברו ניסיתי כבר כמעט הכל!!! בכל פעם מישהו (או אני עצמי) מבטיח לי כי הדבר הבא ללא ספק יעזור: איפק (זיהוי וניטרול רגישיות) תזונה מתאימה לקיחת תוספי מזון וויטמינים גואיפנזין ועוד ועוד ועוד כל הזמן יש לי הרגשה כאילו אינני עושה מספיק. כאילו אם באמת אמנע למשל ממזונות מסויימים אמנע מעצמי את הסבל של המחלה. ואני מנסה - אבל כלום!! ואז רגשי האשם כאילו לא ניסיתי מספיק זמן כאילו לא נתתי צ'אנס. אנא, חברים!! אם מישהו מכם התנסה או יודע בוודאות שהכל הבטחות ולמעשה התשובה איננה בטיפול אלטרנטיבי כזה או אחר, יענה לי. בבקשה!!! אני כבר כל כך מיואשת!!! גם הכאבים, גם רגשות האשמה (שאולי אפסיק קפה, שאולי לא אוכל מזונות מסויימים, שאולי אני גורמת לעצמי וכו'). והאם מישהו יוכל לענות לי האם יש ממש בתיאוריות הללו שפיברומיאלגיה נגרמת מהצטברות רעלים ברקמות הרכות של הגוף? כל מה שתוכלו לכתוב לי כל כך יעזור בינתיים. תודה, אנשים יקרים.

שלום לך,וצר לי כי את חשה כה מיואשת וכה רע. דבר ראשון ועיקרי כי עלייך להבין, כי אינך אשמה במה שקרה לך! בטוחני כי את עושה כל אשר ביכולתך על מנת להקל את סיבלך, אך עלייך להכיר בכך, כי פיברומיאלגיה היא מחלת כאב כרוני, וכמחלה יש לה סיבות הנעוצות בגוף, ולא רק בנפש או בתזונה או ברעלים. יתכן שטיפול ואיזון של כל המרכיבים הללו עשוי לעזור לך לאזן את עצמך במידה מסוימת ,אצל מי יותר אצל מי פחות, אך עדיין את זקוקה לעזרה מיקצועית רפואית ככל חולה כאב אחר והגיע הזמן להושיט את היד. את מרגישה מיואשת כי את את מאשימה את עצמך בדבר שאין לך עליו שליטה וזה גורר תסכול. פיברומיאלגיה אינה דימיון. ידוע כיום כי יש רגישות יתר של מע' העצבים לכאב והפרשת יתר של חומרים מסוימים מקצות עצבים המחמירים את תחושת הכאב והעייפות, ולכן הטיפול המקובל הוא בשילוב של תרופות מתאימות, פיזיותרפיה וטיפול התנהגותי-פסיכולוגי עם סיכויים טובים למדי להקלה ושיקום. אם אינך מטופלת במיסגרת של מירפאת כאב באיזור מגורייך, הייתי ממליצה בחום כעת לפנות לאחת המירפאות בבתי החולים, שם קיים צוות רב תחומי שיוכל לתת לך מענה מתאים לבעיותייך בכל הרבדים. אין סיבה ליאוש, השמש עוד תזרח, ואין זוהי סתם עוד מטפורה, זו הבטחה, בהצלחה, דניאלה.

מיואשת שלום, אני מבינה אותך נהדר,וממליצה לך לפנות לטיפול נטורופתי,כי שמעתי גם שיש קשר בין החמרת תופעות הפיברומיאלגיה לבין הצטברות רעלים ברקמות הרכות של הגוף,לכן עדיף לך לברר זאת.

שלום שוב, ואני מקווה שהיום את מיואשת מעט פחות. לאור דבריה של "מנוסה" רציתי להוסיף רק דבר אחד, פיברומיאלגיה היא מחלה שעדיין נחקרת, גם ברפואה הרגילה. ברפואה המשלימה על סוגיה השונים, ניתן ג"כ לשער תיאוריות שונות לסיבותיה, כתלות בענף אליו פנית-כלומר אם תלכי לתזונאי הוא יאמר כי הבעיה נעוצה בחסר או עודף של מזון כזה או אחר ,אם תלכי למרפא בשיטה סינית הבעיה תימצא בחוסר איזון אנרגטי, ובגישה אחרת- הצטברות רעלים ברקמות הרכות. אך כפי שציינתי אמש, הדבר היחיד שנשמע שטרם ניסית, ולדעתי הגיע הזמן לתת גם לו צ'אנס, כפי שנתת לכל האחרים, היא רפואה שיגרתית במיסגרת מירפאת כאב מסודרת, ושוב אני ממליצה בחום להניח בצד לזמן מה את הניסיונות האחרים שלא הוכיחו עד כה את עצמם ולנסות לתת לאנשי מיקצוע לטפל בך, ולא לקחת את כל האחריות על הטיפול (וגם את האשמה על כישלונו) עלייך.אשמח לשמוע עידכונים על הרגשתך, המון בהצלחה, חושבת עלייך, דניאלה

רציתי לשבח אותך על כך שאינך מפחדת 'להיחשף' כמוני,ואת פונה לעזרה בכל דרך אפשרית,ואני אומנם סיפרתי זאת לרופאים שמטפלים בי (אחרי שאובחנתי),אך בשום-אופן לא אספר זאת למשפחה (חוץ מהקרובה מאוד) או לחברים,וגם בפורומים איני מעיזה לרשום זאת,והרשמימה אותי הקלות שבה פנית והסברת מה מציק לך.

אז ראשית, אני מוכרחה לתקן: כן פניתי ואני כן בטיפול של הרפואה הקונבנציונאלית. מבחינתי, לא יעלה על הדעת לתת צ'אנס לטיפולים אלטרנטיביים טרם בררתי את מצבי הרפואי ומיציתי את העזרה שהרפואה המערבית נותנת. (ובעיני, מה לעשות? היא קודמת!) ולכן לא נכון היה להציע לי קודם כל לפנות אל הרפואה המערבית, מפני שאני כבר שם (טעות שלי שלא ציינתי זאת). אבל מה לעשות וגם היא לא הושיעה אותי ולכן אני מחפשת ישועה ומזור בכל מיני דרכים אחרות. מי כמו הגולשים בפורום הזה יוכל להבין זאת טוב יותר? כמה קשה לחיות עם הכאב, התרופות, המצב הזה של אין אונים, של חוסר איזון, שיום אחד טוב ופתאום אחריו שבוע גרוע? ובכל זאת עצתכן כמובן מעשית. ואשר למחמאות על יכולתי להחשף, הרי שחשיפה ממש אין כאן. שמות בדויים הם דרך נפלאה לחלוק בעייה וכאן אני גם מרגישה אחת מתוך עשרות אחרות של חולים אשר חולקים בעיה משותפת: כאב וחוסר אונים. כאן אני מרגישה כל כך בבית, כל כך מובנת וברורה. נכון שבסביבה שאינה מספיק קרובה לי גם אני לא מספרת. ראשית, אין בכלל מודעות למחלה אצל מי שאינו חולה או אשר אחד מקרוביו חולה במחלה. שנית, יש תחושה שאם מנסים להסביר מחלה מורכבת כל כך עם אוסף כזה גדול של סימפטומים (ואשר לכן נקראת "תסמונת") הסיכוי הוא שאנשים יחשבו שאתה קוקו, ולמי בכלל יש אנרגיה להסביר כשאנחנו כל כך זקוקים לאנרגיה הזו. אז למשפחה- כן, לחברים קרובים - כן והכי הכי בפורום כזה! יישר כוחך מנדי על שנתת לנו במה כזו.

הי מיואשת יקרה, קודם כל זה מאוד מרגש אותי לראות כיצד כולם עזרו כאן לכולם (ותודה מיוחדת מגיעה לדניאלה) גם כשלא הייתי - דבר המוכיח עוד פעם את חשיבות הפורום הזה ואת הכוח שיש לכולנו בתמיכה וסיוע לאחרים מצד אחד ומצד שני, הבמה הזאת שמספקת לכולם הזדמנות גם להשמיע קולות שביום יום לא תמיד מעיזים להשמיע ולדבר גם על הקשיים. ענו לך כבר אנשים רבים וחכמים אז קודם כל אני מקווה שכיום את מרגישה מעט יותר טוב או לפחות פחות בודדה ומפוחדת. אני תומכת מאוד בהמלצה של דניאלה להגיע לטיפול של רופא מומחה ביחד עם כל הניסיונות שלך למצוא הקלה בדרכים אלטרנטיביות. דרך אגב, אני מאמינה מאוד שבטיפולים משלימים זה עניין של למצוא את הטיפול אשר מתאים לך וכי לא כל שיטת טיפול מתיאמה לכל אדם. כפי שדניאלה ציינה פיברומיאלגיה זו מחלה שעדיין לא מאוד מובנת ומחקרים רבים מאוד נעשים בתחום זה מתוך מטרה להבין יותר טוב את הגורמים למחלה וכן, לראות מה מסייע ומקל על החולים/ות. אחד הקשיים זה שאין בעצם תרופות עם התוויה ספציפית לפיברומיאלגיה וזה מקשה על המימון אך עם זאת, ישנם תרופות וטיפולים אשר חולי פיברומיאלגיה נעזרו בהם והגיעו להקלה מסוימת. אני מאמינה, כמו דניאלה (היא כתבה את זה בהקשר אחר) שאם יש משהו שיכול להקל, גם אם נכשלים בניסיון למצוא לזה מימון, אם אפשר, חשוב לנסות את זה לפחות לזמן מה גם עם זה קשה כלכלית כי הדבר שהכי משפיע שלילית על חייך כיום זה מן הסתם הכאבים והתשישות).לדעתי, השאיפה שלך לא צריכה כרגע להיות שאיפה לריפוי אלא מציאת הדרכים האפשריות עבורך להקל על הכאבים. כאמור, את לא אשמה בזה שכואב לך ואל תפנימי מסרים שכאלה אם ניסו להעביר לך מסרים שכאלה. מה שכן, את אחראית לגוף שלך ואת צריכה לסמוך על עצמך, בנוסף לרופאים ולאנשי מקצוע כי זה הגוף שלך. ישנם רופאים מומחים לפיברומיאלגיה והמוכר ביותר בתחום הינו ד"ר דן בוסקילה. פרופ' רובינוב מהדסה חקר גם כן את הנושא לעומק אך נמצא כרגע בשבתון. מעבר לזה, גם רופאי כאב מומחים לטפל בפיברומיאלגיה מכיוון שמעבר לתשישות הנוראית (אני גם לעולם לא נמצאת במצב שבו אינני מרגישה תשושה לחלוטין), מה שמקשה עלייך הינו הכאב ועל כן, מומחה לרפואת הכאב מוכשר ביותר לטפל בכאבים הללו. דבר שמאוד חשוב לזכור, אם את מחליטה לתת הזדמנות לטיפול קונבנציונלי מן הסוג הזה, הינו שגם המומחה הגדול ביותר לא בהכרח יצליח על הפעם הראשונה למצוא את התרופה המתאימה לך או את השילוב הנכון של טיפולים כי זה עניין של ניסוי וטעייה ולעיתים גם תרופה שניסית יכולה לעזור במינון אחר או בשילוב עם תרופה אחרת. בכל אופן, זכרי שזה יכול לקחת זמן עד שמוצאים את הסוס המנצח אך אני מאמינה שימצאו משהו להקל עלייך לפחות במצקת. עוד עצה שאני ממליצה לה בחום זה לעשות טיפולי הידרוטרפיה כי חולי פיברו' רבים מעידים על היעילות שבדבר ועל ההקלה, גם עם היא זמנית יש לה ערך רב. אם אין לך אפשרות להגיע לטיפולים שכאלה, אני ממליצה לך לפחות לחפש בריכה מחוממת היטב ולעשות תרגילים עדינים במים. כמובן שזה יותר טוב לעבור לפחות כמה טיפולים עם הידרוטרפיסט אך אם אין אפשרות, את יכולה גם להתייעץ עם פיזיוטרפיסט אשר יכול לכוון אותך על תרגילים טובים. זהו - אם את רוצה לדבר עוד - אני לרשותך! תחזיקי מעמד ותזכרי שכולנו כאן איתך! בחום רב, מנדי

שלום לכל באי הפורום, דחוף !!! אני סובל מהזיות מצמררות מדי לילה כתוצאה מהפסקת שימוש בתרופות כגון ליריקה, סימבלטה, אסיוול, זודורם, קסטרל, גסטרו, מוטיליום, לקסדין, וטרמדקס. לצערי משהב"ט הפסיק לי את מימון התרופות באורח מיידי ומפתיע. (זה בטיפול משפטי כרגע) ובשל כך אני סובל מהזיות כל כך קשות, סיוטים, קושי חמור בשינה ובתפקוד. ספק המח נפגע ספק הנפש משימוש בכדורים אלו ? למי שיש הסבר מדוע ואיך מתמודדים עם כך הוא או היא מוזמנים להשיב, או למי שיש תופעות דומות, או משתמש בתרופות אלו - וחושב להפסיק איתם מתישהו - הזהרו מתופעות מחרידות וקשות מנשוא אלו. תודה וזועק לעזרה מוטי

מוטי שלום. אני מצטערת לשמוע שיש לך בעיות (כמו לכל בני האדם המטופלים ע"י המל"ל למשל), אך צחוק בצד. לגבי שאלתך, לענות כעת אחרי שהפסקת התרופות בוצעה, ואיני יודעת בעצם, כמה לקחת בעצם בעבר (מבחינת זמן ומינונים), וכמה זמן כעת אינך לוקח את התרופות,הרי שכל היתיחסות שכזו היא קצת תיאורטית. בכל אופן, מבין כל התרופות שציינת, הבעייתית בפוטנציה מבחינה פיזית בהפסקה פיתאומית היא הליריקה כי היא נגד פירכוסים בהתוויה היסודית שלה, וכל תרופה כזו אם ניטלה במינון גבוה מספיק די זמן, בהפסקה פיתאומית ,ולא הדרגתית, עשויה בעצמה לגרום להתקף אפילפטי (לרוב חד פעמי), גם באדם ללא רקע שכזה. מעבר לכך, בהחלט כל התופעות שתארת אפשריות, אך כולן צפויות תוך פרק זמן של עד 14 יום לחלוף וללא נזק קרוב לוודאי. השאלה שלי, וסלח לי אם נשמעת חצופה, כי איני מכירה אותך, או את בעיותיך בכלל או מול משרד הביטחון בפרט, אך האם כל דבר מצדיק סבל שלך? האם אין כל אפשרות פשוט לרכוש פרטית תקופה קצרה את התרופות הללו? אני הייתי עושה זאת אפילו אם יעלה מעט כסף, לא שווה? !, בהצלחה, דניאלה

דניאלה שלום, לא כולם מתפרנסים ממשכורת של רופא. לא כולם מתפרנסים או יכולים לעבוד. חשבון הבנק שלי לא מאפשר אפילו הוצאת 100 ש"ח בשל גלגול כלכלי מאז פציעתי ואי יכולתי לעבוד. אחסוך ממך פרטים נוספים, זה היה אמור להיות ברור לך, חבל ששאלת תוך הצגת הדברים כקונדס או מעשה אוילי. די לרמיזה... אל תעני ואל תתיחסי לכל בקשה, אולי אין לך טקט? אולי את פוגעת? זה אפילו מוגזם לגילך.

מוטי היקר, תחזיק מעמד ואל תשבר למרות מה שאתה עובר. שלך-יואל

יואל ידידי שלום לך, תודה על המילים המחזקות והעידוד. אני שואב כח מאנשים וחברים כמוך שפונים אליי מהאתר וזה עוזר. מקווה להתחזק ולעבור את התקופה שנכפתה עליי, הגוף שלי ככל הנראה גומל עצמו מבנק התרופות שלקחתי זמן רב יום יום ואכן התופעות אותם אני חווה הן כפועל יוצא מכך. מוטי

מצורף לינק לדף מידע http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=1127

שלום לך, אני תוהה אם אתה סקרן כפי שכינית את עצמך או בעל ניסיון מוצלח עם צמח זה ששלחת לנו מידע עליו ומאין שמעת אודותיו? יתכן כי אכן מסייע בחלק מהדברים לחלק מהאנשים, אך לאור רשימת המחלות הארוכה המצוינת שם, ואחוזי ההצלחה המדהימים של האנונה בר, נראה כי אפשר להמיר בו את מרבית הרפואה וכל בני האדם ירגישו בטוב, ולצערינו זה לא המצב כיום, וטרם נמצא הצמח שיביא מזור לכל בעיותינו, אז אם פירסום מתימר לאמר זאת, אם כל הרצון לראש פתוח ותקווה, הייתי בודקת זאת בעין מפוקחת מעט יותר, ולא מסתמכת בצורה עיוורת רק בגלל שמצוטט פרופ' כזה או אחר

שלום, שמי דנה, אני בת 22 וחדשה בפורום, אשמח אם תוכלו לעזור לי או לכוון אותי לעזרה עם הבעייה שלי. מגיל קטן מאוד (פחות מ-8) אני סובלת ממיגרנות חוזרות, אך בשנים האחרונות המצב הולך ומחריף. מאז תקופת הצבא, גיל 18, שכיחות ההתקפות הולכת וגדלה ובחצי השנה האחרונה הגעתי למצב שאני מסוגלת לסבול ממיגרנה בשלושה עד ששה ימים מהשבוע. מגיל קטן טופלתי באקמולים ואופטלגינים למיניהם, כשאלו חדלו להשפיע עברתי לכמויות גדולות יותר ולכדורים חזקים יותר ובשנים האחרונות ניסיתי טיפול בזומיג, ריזלט, מיגרלב וברוקסט פלוס. זומיג וריזלט קיבלתי מנוירולוג בצבא ולא עזרו לי מלכתחילה. מיגרלב קיבלתי בשנה האחרונה וזה מאוד עזר, אך בחודשים האחרונים, כנראה מרוב שימוש, גם זה הפסיק לגמרי להשפיע ובתקופה האחרונה רוקסט פלוס היא התרופה היחידה שמצליחה איכשהו לעזור לי. הבעייתיות היא, שידוע לי כי כמו מיגרלב זוהי תרופה ממכרת שאולי עלולה לגרום להתקפים מעצמה ולכן היא כמובן לא עוזרת למתן את שכיחות ההתקפים, וכמו כן אני מנחשת שעם תכיפות השימוש, גם היא תפסיק להשפיע על הכאב בסופו של דבר. ומכיוון שזומיג וריזלט נכשלו לעזור לי אני מודאגת ממה יהיה בהמשך. אני מנסה הרבה פעמים "להיגמל" מתרופות ולנסות לעבור התקף בלי לקחת כדורים, אבל הסבל הוא נוראי - אני לא יכולה לסבול טיפת אור או טיפת רעש וגם בתנאים הכי טובים שאני מצליחה למצוא הכאב לא פוחת מעצמו, וזה מגיע לבחילות נוראיות ולבכי בלתי נשלט (שעוד מעצים את הכאב, כמובן). נוסף על התרופות עברתי גם סדרת טיפולי דיקור סיני בחודשים האחרונים, שגם לא נראה שעזרו באופן כלשהו. אם התסריט נשמע לכם מוכר ומצאתם הקלה או פתרון, גם אם נשמע הכי מופרך שיכול להיות, אשמח מאוד-מאוד לשמוע. תודה רבה.

דנה שלום. אני מבינה את חששותייך מכך שתרופות מסוימות לא עזרו לך, וכי את דואגת ועסוקה בשאלות של אם כעת זה מחמיר וכבר התרופות שנחשבות" חזקות" במיגרנה ניכשלו, מה יהיה אח"כ?!. ראשית, עד כמה שזה קשה, אין זו הדרך לחשוב על המחר בדברים הללו, אלה להתרכז ביום-יום, כי איש אינו יודע מה יביא מחר. והעובדה כי התרגלת או הפסקת להגיב לתרופה מסוימת אינה אומרת שזה יקרה גם לתרופה שאת נוטלת כעת. מיגרנה בעת ההתקף עצמו הוא דבר שקשה "להתמודד" איתו לבד, וגם אין צורך בכך, מה התרומה? בשלב זה, לדברייך ,את יכולה ליטול תרופה די פשוטה, ולא, רוקסט, אינה ממכרת, והיא עוזרת לך, אז תעזרי בה, למה לסבול?! להפסיד ימי עבודה, בילוי, תפקוד, וכו', אין בכך שום יתרון. דבר נוסף, מה שכן כדאי לנסות לעשות הוא לנסות להפחית את תדירות ההתקפים שכעת נראה שיצאה מכלל שליטה, ואולי שתלמדי כלים בתחילת התקף למנוע אותו מלהתלקח או להגיע לשיא. הכתובת לכל הדברים הללו היא מירפאת כאב באיזור מגורייך באחד מבתי החולים. שם נמצא צוות רב מיקצועי אשר פרט מאשר לאזן אותך מבחינה תרופתית יכול להמליץ לך על טיפולים נוספים רב-תחומיים,כגון ביו-פידבק שזו שיטה לשליטה עצמית והרפיה שלעיתים עוזרת בכאבי ראש, תמיכה פסיכולוגית ועוד. דבר אחרון, שבוודאי כרגע לא נשמע מאוד מעודד כי את רק בת 22, אך מיגרנות פעמים רבות מושפעות ממצב הורמונלי, וזה בהחלט יכול להסביר מחד מדוע בגילך כעת יש החמרה (אם כי יש סיבות רבות ואחרות להתלקחויות של מיגרנות וחלקן ריגשיות וחשוב גם לנסות להבין ולטפל בהן), בכל אופן, כשהמחזור פוסק, ואולי כעת זה נראה כמו נצח, גם הן נחלשות או פוסקות, כך שלפחות יש איזו חצי נחמה פעוטה, רחוקה,....בהצלחה דניאלה

שלום דנה את לא יודעת כמה שאני מבינה אותך אני סובלת ממיגרנות מגיל 20 בערך אני בת 36 כיום , ונכון זה רק הולך ומחריף, אני טופלתי בזומיג ולאחרונה (שנתיים) בריזלט שעזר לי מאוד אבל המיגרנות היו מגיעות כל יום וכל יום לקחתי כדור וכנראה שהריזלט גורם להתקפים חוזרים ולחרדות. אני ממליצה בכל פה לפנות לד"ר קוריצקי באופן פרטי הוא רופא שאפילו מנדי המליצה לי עליו והוא עוזר.............. אם תרצי עוד פרטים עליו אשמח, היום המצב שלי פי 100 יותר טוב, יש מיגרנות אבל פחות ופחות כואבות.

אני מבינה ומחזקת את הפחד ממה שקורה מנטילת התרופות. מאד מתפלאת עד כמה הרופאים מעודדים את נטילת התרופות מבלי להזהיר ממה שיכול לקרות. גם אני סובלת ממיגרנות מגיל צעיר בערך מגיל 12. אני היום בת 56 והמצב נעשה גרוע משנה לשנה, למרות שהמחזור נפסק. אני לוקחת טריפטנים, המיגרנה אמנם מפסיקה ל24 שעות, אך אני מרגישה באותם 24 שעות בדר"כ פשוט נורא, אמנם ללא הכאב, כך שלא תמיד ברור לי האם כדאי לקחת את הכדור ולא פעם איני לוקחת. לא מעט פעמים בתום 24 השעות הכאב חוזר. כרגע אין לי פתרון טוב למיגרנה, אלא בחירה בין הכאב לבין הרגשה רעה וחולשה ובשני המקרים אני בקושי מתפקדת. בימים אילו כאשר מזג האויר משתולל, אצלי גם המיגרנות משתוללות. ניסתי ביו פידבק, הומאופתיה ממספר מטפלים, דיקור בדומה, הילינג, שיאצו, שילובים למיניהם, וכל מיני טיפולים שכבר איני זוכרת איך הם נקראים. הכול עם אותה תוצאה, המיגרנות ממשיכות להחמיר. עברתי גמילה תרופתית פעם אחת מטריפטנים ומאז אני מנסה להימנע מגמילה תרופתית נוספת. אני משתמשת בשני פטנטים, שלפעמים עוזרים לי לדחות את לקיחת הכדור ולפעמים אפילו לעבור מיגרנה מבלי לקחת בכלל כדור. את הפטנטים כמובן לא המצאתי, אך זלזלתי בהם בעבר ופעלתי לפי המלצת הרופאים ולקחתי את הכדור מיד בתחילת ההתקף. עכשיו יש איתי באופן קבוע סרט אלסטי אותו אני שמה על המצח, כך שהאזור הכואב נלחץ על ידי הסרט. זה עוזר לי בעיקר להרחיק את הזמן עד לנטילת כדור. מאידך רטיה קרה (מגבת רטובה) על המצח איתה אני למדתי לישון, עשויה לפעמים לעזור לי לעבור את המיגרנה ללא נטילת כדור. לאחרונה המיגרנה מלווה או מתחילה עם כאב לאורך שריר בצוואר. עיסוי האזור הדואב עם שמן סיני אף הוא עוזר לפעמים. לא ברור לי אם הכאב בצוואר הוא תוצאה של המיגרנה או הסיבה למיגרנה והאם זה מעיד על שינוי בסוג המיגרנה. אשמח לשמוע על טיפולים לא תרופתיים, אך לא איזוטריים, אלא כאילה שיש אתם נסיון של הצלחה. אני לא פעם ממש מתיאשת. בתקופה האחרונה מחצית מהזמן אני בהשפעת מיגרנה.

גם אני סובלת ממיגרנות חריפות מגיל 6 וגם אני ניסיתי את כל התרופות ואת כל הטיפולים האלטרנטיביים והפתרון היחיד שמצאתי הוא הריון בהריון אין מיגרנות בכלל. למרות שזה לא מעודד אבל אני לפחות יודעת שזה קשור להורמונים ולמזג האוויר כל נושא האוכל הופרך, כרגע אני מתחילה לנסות את תרופת הטופומקס ואני מקווה שזה יעזור אצלי המיגרנות מלוות באוורה שזה הבזקי אור חזקים הרדמות היד השפה והיד השמאלית הכאב ראש שנמשך כ 24 שעות הוא הנוראי ביותר אצלי המיגרנה מגיעה כשבוע לפני המחזור וכשבוע לפני הביוץ כמו שעון קיימת גם תרופת סבתא שיכולה להקל על הכאב והיא לקשור מגבת על הראש כאשר בין המצח למגבת להניח חתיכות של תפוחי אדמה אומרים שזה סופג את הכאב למרות שזה לא מעלים את הכאב זה קצת מקל. אני מזדהה ומבינה ואם הייתי יכולה לעזור יותר הייתי שמחה לעשות זאת בשבילך ובשבילי בהצלחה גם לי קוראים דנה

שלום דנה להלן סיפורי האישי, על המיגרנות שנכנסו לחיי בגיל 13 והלכו והתעצמו ונעשו חלק מאוד מאוד משמעותי במהלך של החיים, עד כדי כך שהייתי מתכננת את החיים שלי לפי המיגרנות.. (14 שנה), ניסיתי הכל, את כל התרופות הכי חזקות בשוק, אפילו הגעתי לאשפוז אחרי יומיים של מיגרנה שחשבתי שהראש שלי ממש עומד להתפוצץ.. ניסיתי רפואה סינית - דיקור, ניסיתי לשנות תזונה - אך שום דבר, ללא הואיל. וראו איזה פלא - אני כבר שנה ללא מיגרנות!! (אולי בלחץ יש איזה אחת בכמה חודשים..) עברתי ממש מדורי גהנות עד שלגמרי במקרה נתקלתי בהומאופת (בחסד) בשם יונתן קדם, הגעתי לפגישה שבה הוא נתן לי לדבר על כל מה שמציק לי בחיים, על הרגלי האכילה שלי, על השינה והחלומות, על מה שקרה בגיל 13 שבעקבות כך התפרצו המיגרנות וכו' וכו'. הוא נתן לי תרופה הומאופתית, לכל מה שסיפרתי ולמרבה הפתעתי לאט לאט הדברים החלו להשתנות, המיגרנות תדירותם בהדרגה ירדה, והגעתי למצב האופטימלי שלעולם לא חשבתי שאני אגיע אליו... לא האמנתי שאני יפסיק לנטול כדורים באופן קבוע.. בקיצור אין ממליצה יותר גדולה ממני שמו יונתן קדם, הוא עובד עכשיו במרכז אדיב - שזה מרכז להומאופתיה קלאסית ברמת החייל. לא עוד אופטלגינים ותפוחי אדמה על הראש...

היי מנדי, מאז 20/12/06 לא התקבלה הודעה ממך בפורום האם את בקו הבריאות? אני מקוה שכן. מתענינת רוחמה

הי רוחמה היקרה, תודה רבה על הדאגה - האמת היא שאני לא בשיא הבריאות אך כפי שהודעתי בפורום, אני משקיעה כמעט כל שעה ערה שלי במאבק של כל ארגוני הבריאות על סל התרופות ורצה לכנסת המון, בין השאר ועל כן, זנחתי את הפורום הכה יקר לי. זה לא נבע מחוסר רצון אך מכמות העשייה ביחד עם תשישות שיא. לאחר שאשוב מן החופש שלי, אחזור לתפקד כמו שמנהלת פורום צריכה לתפקד! חיבוק גדול, מנדי

מנדי שלום רב! מה שלומך? אני מקווה שאת מרגישה טוב! לגבי אתמול פשוט לא הצלחתי להגיע בגין הפקקים שההיתי תקועה בהם שעות בסוף עשיתי יוטר ופשוט חזרתי הביתה. אני מצטערת! יום טוב דבי

הי דבי, תודה שהסברת לי על ההיעדרות שלך - עכשיו אני מבינה. חבל ואני מצטערת בשבילך שסבלת את הפקקים ואפילו לא הצלחת להרוויח מן המפגש. בכל אופן, אני מחכה לראותך במפגש הבא. חיבוק, מנדי

שלום שמי חיים ואני בן 14, אני מתבייש לגשת להורים שלי ולספר להם שיש לי כאבים בביצים .. השאלה שלי ממה זה יכול לנבוע? הכוונה שלי שזה קורה לי בתדירות של כמה ימים לפעמים זה עובר וחוזר ואני לא יודע מה זה. אם אוכל לקבל סיוע ממש אודה לכם

חיים היקר!!! האם ישנם כאבים אחרים? האם היו לפני כן כאבים כמו פרקים? בטן ועוד? לפעמים כאבים ממושכים באשכים הם סימפטום למחלת ה-FMF (קדחת ים תיכונית). יש לזה תרופה. אבל הכי חשוב זה לספר. להורים, לרופא, לאח, לחבר קרוב. אם לא תספר איך יטפלו? איך תפסיק לסבול? שיהיה לך המון בריאות ואושר.

שלום חיים קודם כל אל תבהל מכל המחלות שהגולשת ציינה.לא כל כאב ביצים נובע ממחלה כלשהי. לכל הגברים בעולם יש מדי פעם כאב ביצים.זה קורה כתוצאה מהצטברות זרע בתעלות.יש כמה וכמה שיטות לשחרור זרע.אוננות זו הדרך שהכי מתאימה לך, את ההסבר(במידה ואתה לא יודע מה זה) ניתן למצוא בכל מנוע חיפוש ע"י הקשת מילה שאתה מחפש. וכדי לשלול מחלות אחרות ולהפסיק לדאוג, כדאי מאוד לספר להורים על הכאבים באשכים, כדי שיוכלו לקחת אותך לרופא שיבדוק אותך. אין מה להתבייש מההורים .הם ההורים שלך, הם הביאו אותך לעולם והם מאוד ישמחו לעזור לך. לגבי השאלה השניה שלך: זה לא חייב להיות באותו גובה עם הגיל משתה הגודל והצורה החיצונית.זה לגמרי נורמלי, חדל לדאוג. ותזכור שמי שמתבייש מתייבש :)

חיים שלום, ראשית קרוב לוודאי שהכאב שאתה חווה הוא כאב טיבעי על רקע של שינויים הורמונלים מישנית להתבגרות. שנית, צר לי שאני חולקת על קודמתי, אך הדעה הקדומה, וזוהי בלבד מה שהיא, ש"לחץ בביצים", בלשון העם, ישוחרר ע"י אוננות, אינה נכונה, ואיני חושבת שאם אתה מבחינות אחרות עדיין לא מעוניין או בשל לכך, שרק בגלל הכאב תתחיל לאונן. צריך להבין כי הגעה לסיפוק מיני בכל דרך, פרטנית או בוודאי זוגית, כל אדם צריך להגיע אליה בזמנו האישי ומהסיבות הנכונות ולא עמ"נ "לשחרר לחץ או כאב", ואם בגילך טרם עשית זאת ואינך בשל לכך, אז זו בוודאי לא הסיבה לכך!!. בכל אופן, למרות אי הנוחות, ולמען השקט הנפשי שלך, הייתי בכל אופן הולכת להיבדק. אם אתה לא חש בנוח לדבר על כך עם הורייך, הרי אתה יכול לגשת להיבדק למשל אצל רופא בבית הספר או בקופ"ח מבלי ידיעתם, ולאור חיסיון בין מטופל-מטפל, כל עוד הכל יהיה תקין, פירטי הבדיקה ישארו בינך לבינו,כך לפחות תדע שהכל בסדר ולא תחשוב על הרע מכל (ואם חלילה יש איזו בעיה, היא תימצא בזמן ותטופל כיאות.) בהצלחה, דניאלה.

למנדי וכל חברי הפורום ביאושי הרב פניתי למרפא אלטרנטיבי שבדק אותי באופן יסודי והעלה חשד כי כל הטיפול בי כנראה שגוי ולדעתו כדאי לי להיתייעץ עם רופא ששטח ההתמחות שלו פיברומיאלגיה. כל הנתונים שנתתי לו הראו לכיון הפירומילגיה. האם יש רופאים המתמחים בנושא באזור ת"א ואם יש לכם שמות טל' כתובות מרפאות וכו' אודה לכם אם תשתפו אותי. בברכה, רוחמה

שלום רוחמה! מצטערת לשמוע כי גם את במועדון. באזור ת"א מטפלת טובה היא ד"ר אלקיים, מנהלת מחלקה פנימית באיכילוב ומומחית בפיברו. כמו כן יש באיכילוב מרפאת פיברומיאלגיה עם מיטב המומחים (פרופ' כספי, לדוגמא). תוכלי להכנס לאתר של בית החולים איכילוב ולהשיג את הטלפון שלהם. הדסה היא זו שמטפלת בקביעת תורים וכד'. והעיקר, הרבה בריאות וסבלנות.

שלחי אימייל וקבלי דף מידע על ריפוי והחלמה בשיטה לא רפואית בברכת בריאות טבעית

תודה מראש. דוא"ל של הינו: [email protected]

אלה גם לי היצעו במרפת כאב בבית חולים מאיר כפר סבא לעבור השתלת אלק.... זו החלטה קשה ,לכן היגעתי לפרופסור שטאל מרמב"ם והוא חד משמעית קבע שלי האלקטורדה לא תעזור --לא בכאב ולא בטווח התנועה של היד כמו כן קיימת הסכנה לזיהום ולתזוזה של האלקט.. כך שאני מציע לך לבדוק שוב את הסוגיה הנ"ל. חג שמח --עודד

שלום עודד. אני מודעת היטב לסיכונים הכרוכים בניתוח.אל תחשוב שזה לא מדאיג אותי. ולגבי פרופסור שטאל מרמב"ם שקבע לך חד משמעית, הייתי קצת מהססת במקומך. לפני איזה 7 שנים הגעתי עליו לבדיקה לגבי הפגיעה העיצבית שלי(אז עדיין לא היתה לי אבחנה), והוא חד משמעית קבע שאני ממציאה הכל ושלא היה ולא נברא מה שאני מספרת לו. והיום יש לי גם אבחנה וגם 52% נכות לצמיתות.וממש לא תודות לו. שטאל הזה סתם נוד נפוח שלא מבין מאומה בנוירולוגיה. ועכשיו למה שהוא אמר לך.. על סמך מה הוא החליט שהאלקטרודה לא תעזור לך? הוא עשה לך בדיקה עם הזרקת חומר מרדים ביד?

עודד, אל תרים ידיים בקשר לתביעתך לביטוח לאומי, לא יתכן שרופא אחד יתן לך אחוזי נכות ואחר יפסול . הם עושים זאת בכוונה כדי ליאש אותנו המוגבלים. צריך לבדוק אם בועדה שהיית והורדו לך אחוזי הנכות הפסיכיאטרים,היה בכלל רופא פסיכיאטר. לדוגמה:הייתי בועדה,ולפני היה חולה בסוכרת וכלי דם,כשהוא נכנס לבדיקת הועדה לא היה רופא מומחה למחלתו.אותו רופא(אשר במקרה אני מכירה) הגיע לועדה באיחור,אחרי שהחולה עזב את המקום. אם הייתי יודעת את שמו-הייתי מתריעה ומספרת לו על כך. ואלקטרודה- אני מושתלת ללא הצלחה כבר שלוש פעמים,לא לכל אחד מתאים השתלת אלקטרודות,כמו שלא לכל אחד הן עוזרות. בהצלחה

לכל חברי הפורום היקרים, מכיוון שהפורום הזה כה יקר לליבי וגם אתם, כל אחד מכם, מאוד קשה לי שאינני עונה באופן סדיר כמו בימים רגילים. אנא קראו את כל המייל הזה ותבינו את העניין וכי מדובר בעניין זמני בלבד. אני כרגע בלחץ אדיר מכיוון שבנוסף לכל הפעילויות שלי עבור חולי כאב, העמותה למאבק בכאב בראשותי חברה לעוד למעלה משלושים ארגוני בריאות (הודעה תפורסם באתר זה בימים הקרובים) ומיום שלישי אני מקימים אוהל מחאה בכיכר רבין. המאבק הוא בנוגע לסל התרופות ולהיעדר התקצוב לשנת 2007 ולצורך בחקיקה שתסדיר את העניין ותאפשר עדכון קבוע בכל שנה של 2%. אני קוראת בזאת לכולם לבוא ולתמוך במאבק שהוא עבורכם ועבור כולנו. יש צורך להעלות את נושא חולי הכאב כי גם בתוך המאבק, הכאב הינו הנושא הכי מוזנח וברשימה שהר"י הגישו אין שום התייחסות לנושא. אם אתם מגיעים - אנא ציינו שהגעתם דרך העמותה למאבק בכאב. עבור מאבק זה אני מגישה רשימת תרופות (כולל הקלונידין למשאבות שדניאלה ציינה) לשנת 2007 וטכנולוגיות חיוניות לחולי כאב שכולל גם דרישה לייעוץ פסיכולוגי בתוך מרפאות הכאב. בעקבות פעילות זו אשר כוללת גם לובי בכנסת, דיון בשבוע הבא בכנסת יחד עם שר הבריאות ועוד פעילויות רבות, גוזלת שעות רבות בכל יום בימים הללו ובונסף לכך, מצבי הבריאותי לא טוב (מעבר לרגיל) , לכן, יקח לי יותר זמן לענות לכל הפניות. הדבר לא מונע דיונים ושיחות בין חברי הפורום. אנא היעזרו בסבלנות. בואו להצטרף למחאה!!! מכל הלב, מנדי יו"ר העמותה למאבק בכאב כתוצאה ממאבק זה אשר דור

מנדי יקרה מקווה שתחושי טוב יותר בקרוב ותמשיכי לחייך אלינו ולחזק אותנו. אם נוכל לעזור - אנא, פרסמי עוד פרטים לגבי אוהל המחאה - מועדים, שעות פעילות, מיקום מדוייק וכו' - בעיקר כדי שנוכל להגיע ולתמוך ואולי לגייס עוד כמה חברים - כמה שיותר מבקרים ותומכים, כן ייטב!! שולחת לך את אהבתי וחיבוק חזק (אז מה אם זה רק במחשב?)

אני כל כך מודה לך מירי יקרה ואני מבטיחה לך שבקרוב גם אודיע על תאריך מחודש בינואר, לאחר ששלומית תעבור את הפרוצדורה שלה, למפגש הקבוצה הקודמת. בינתיים, המון תודה על הנכונות שהיא בעצם למען כולם - המודעה תפורסם פה אך בעיקרון החל מיום שלישי ובאופן וודאי לפחות עד שבת האוהל יפעל בכל שעות היום בכיכר רבין. בנוסף להבעת תמיכה כללית, חשוב שכאשר תגיעו שתציינו שהגעתם דרך העמותה למאבק בכאב ולדבר על הסבל של חולי כאב. הקול שלנו חשוב. בתוך הרשימה שהגשתי לחולי כאב מופיעים גם תרופות שבעיקר נועדו לטיפול בכאב אצל חולי סרטן לדוגמא - התפקיד של העמותה שלנו להילחם עבור טיפול כאב אופטימלי עבור כולם. המון תודה, מנדי

קבלתי המלצה מאחד מחבר הפורום, אך לאחר שראיתי את הכתבה בשומר מסך אני קצת מודאגת

האם תוכלי לפרט עוד פרטים - זה מזכיר לי מרפא שהייתי אצלו

רוחמה, קפצתי לפנייה שלך בגלל הטון הבהול של פנייתך. אינני מכירה בכלל את הסיפור על המטפל הזה אך אם יש לך חששות כלשהן מפני המטפל הזה - סמכי על מה שהאינסטינקטים שלך אומרים לך כי הם בדרך כלל צודקים. זה לא כמו ברפואה קונבנציונלית שאת יכולה לבדוק דרך ההסתדרות הרפואית או משרד הבריאות לגבי רופא מסוים כי אין פיקוח על תחום הרפואה המשלימה ועל כן, כל שנותר לך לעשות זה לקחת בחשבון את שנאמר בשומר מסך ביחד עם ההתנסות האישית שלך ואז לקבל החלטה שלך, על דעת עצמך שכן זה הגוף שלך והאחריות לגבי מה קורה לגוף ומי נוגע בך תלוי רק בך. בהצלחה יקרה, מנדי

קראו מה כתבתי היום בתגובה על ידי חשמל,הוספתי שם על ד"ר נאדר שכנראה זה מה שאתן מחפשות.

תודה על תגובתכם המהירה מירי - נודר שאינני יודעת האם הור רופא מקבל במרפאות מכבי בהדר יוסף קהילת סלוניקי. האם זה מצלצל? אמנדה תודה על העצה. brr- לא קיבלתי שום אינפורציה אשמח כמובן לקבלה בדחיפות

לכל הצוות ולרומה שלום. דר' נאדר בוטו הוא קרדיולוג ומצנטר מומחה ועובד גם בב"ח בלינסון בפ"ת. הוא ידוע בכך ששיכלל שיטה שפיתח רפי רוזן ז"ל שטען שכל דבר בעולם הוא אנרגיה-כולל גוף האדם. כל מחלה או בעיה נוצרת על ידי חוסר או עודף באנרגיה באזורים מסויימים בגוף. לרפי רוזן היו תלמידים וגם מעריצים והוא היה מין גורו-פילוסוף ברמה גבוהה - אישיות חד-פעמית. דר נאדר בוטו שיכלל אחת מהתיאוריות שלו- גם הוא מאמין שהבעל אנרגיה ואם יש מחסור באנרגיה האיבר בגוף נחלש ואז מתחילות הבעיות. שיטת העיפעוף היא אחת הדרכים לקלוט ולשדר אנרגיה - לדוגמא, יש סיפורים על דר' נאדר בוטו שכל פעם שמקבלים חולה בבית החולים שלא ידוע מה הבעיה איתו, והמצב מחמיר ואין זמן לכל סבב הבדיקות, שואלים אותו בטל' דר נאדר מעפעף ומיד קובע דיאגנוזה - זה סיפור ידוע!-אם זה נכון? אני לא הייתי שם! הוא אדם מאד נחמד! הצלחתי להתקשר אליו הביתה ביום שישי בבוקר, הוא "עשה לי דיאגנוזה" דרך הטלפון וקבע שכל הבעיות שלי נובעות מחוסר באנרגיה ועלי לטעון את הגוף באנרגיה.- בשתי שיטות - לשטות כל יום מיץ ירקות -מסוגים שונים בכמות גדולה. והשיטה השניה לעשות פעם ביום חוקן של קפה שחור סמיך מאד. לטענתו, אם כוס אחת של קפה שחור מעירה אותנו בבוקר וטוענת אותנו באנרגיה, תארו לעצמכם מה יעשה חוקן של קפה - לא זוכרת מינונים, אבל ניתן לקבל אצלו גם איבחון וגם טיפול - הוא גם טוען באנרגיה אנשים - זה גורם להם לרקד ולקפץ כאילו חיברו אותם למקור מתח חשמלי - אני לא ניסיתי יותר - החוקן הספיק לי...... חברתי ניטרה לפני כשבועיים אחרי שהטיפול שלו לא עזר. אני עדיין ממשיכה לסבול מכאב כרוני - כניראה בגלל שהפסיקתי אחרי כמה ימים, ולא המשכתי לפחות חודש. דר' נאדר בוטו מבוקש מאד, והוא בהחלט שנוי במחלוקת - מצד אחד יש לו השגים מאד מרשימים גם ברפואה הקונבנציונאלית. מצד שני-עיפעוף? חוקן קפה שחור? לכי עם ליבך - אני ניסיתי דברים מוזרים יותר - ברכה של רב, קמע בחזיה ומעל לדלת ועוד ועוד' בהצלחה ותהיי בריאה!

לכל מתענייני דר' בוטו וכו', שבת שלום, רציתי רק להוסיף, שיש ספר שכתב ומפרט בו את דרכו ושיטותיו ואמונתו הקרוי " רפואה והחוש השישי", אז אולי לגבי המיתלבטים קריאה בו תעזור להבין מאיין מגיעים האיבחונים והטיפולים שלו. ברור לי כי כל אחד מקבל החלטות באופן שונה, ויתכן שיש כאלו שדי להם בתחושת בטן כדי להחליט לנסות טיפול כזה או אחר, אני בד"כ אוהבת לשאול ולנסות להבין מה עומד מאחורי דברים, איני אומרת שדרך אחת טובה ממישנתה, אלא רק אם יש עוד מתלבטים אשר מידע והבנה יעזרו להם לקבל החלטה, אולי הקריאה בספר זה, זוהי הדרך, רק עצה. דניאלה

את מתכוונת למרפא אלטרנטיבי בשם נודר, (יש הודעות המלצה מפוזרות בכל האתר) ונראה שזה לא קשור כלל לדוקטור שכתבו לך כאן.לסמוך על הפניות כאלו באינטרנט זה בעייתי.

כאבי הגב שלי החלו בגיל 14,בהריונות לא היו כאבים.אך,עברתי כבר שלושה ניתוחי גב לא מוצלחים ביותר וגם קשים ואשר אחד מהם היה עם השתלת עצם ומתכות. אחד הברגים היה ארוך מידי ופגע בעצב ששיתק לי רגל,אני מהלכת עם מכשיר פיני. כמו כן,אני מושתלת אלקטרודות אשר אינן עוזרות כלל,עברתי שלוש השתלות כאלה. הכאבים קשים מנשוא ואני משתמשת לצערי הרב בנרקוטיקה. במיוחד יש כאבים בעת התחלפות מזג האויר וכאשר קר.בתקופה העכשוית כאבי קשים מאד ואני גם מגיעה לחדר מיון ומקבלת עירוי עם פטידין להקלה. שיהיה יום נפלא ללא כאב.

תראי, שאלתי אותך לא סתם.היו הרבה פעמים שהגב שלי כאב עד כדי כך שאי אפשר היה לזוז או ללכת או בכלל לנשום מרוב כאב.יום אחד למזלי הגעתי לכירופרקט ומאז חיי השתנו.הגב יותר לא כואב לי ולמעשה כל פעם שמתחיל לכאוב אני כבר יודעת שהחוליות שלי קצת יצאו מהמקום וצריך להחזיר אותם בחזרה. אז אני רצה לכירופרקט ומיד בסיומו של הטיפול מפסיק לכאוב לי. פעם אפילו כאבה לי הבטן ממש חזק והייתי מאושפזת שבועיים והיו צריכים להזריק לי תרופות ממש חזקות כדי שלא יכאב לי.הרופאים לא הצליחו לגלות מה יש לי ושוחררתי בטענה שזה וירלי. דיברתי עם כירופרקט שלי אחרי השיחרור מהבית חולים והוא נורא התעצבן עלי ושאל למה לא באתי אליו בנושא.שאלתי אותו מה זה קשור אליו הרי זה בטן.אז הוא אמר שברגע שאגיע אבין בעצמי. אז הגעתי, הוא סידר לי את החוליות בגב וכאב הבטן נעלם כאילו שלא היה.ואני סבלתי שבועיים. בכל אופן מה שרציתי להגיד שהייתי ממליצה לך מאוד לפנות לכירופרקט. אבל אני לא יודעת אם הם מטפלים באנשים שמושתלים להם דברים בעמוד השידרה וכאלה שכבר עשו להם ניתוחים . מקווה שתרגישי טוב..

שלום אני לא רציתי לבלבל אותכם אבל אני עברתי שני ניתוחים בגב שבשני שמו לי ברגים לא במקום הנכון וכיום אני לא יכול לשבת בכלל ומתהלך בעזרת קב בכל אופו אני הייתי אצל כירפרקט ואחד אמר לי שאחרי שיש ברגים אסור כירופרקטיה וזה יכול רק להזיק בהצלחה רבה מקווה שלא בלבלתי אתכם יותר מידי יוסי

שלום אני לא רציתי לבלבל אותכם אבל אני עברתי שני ניתוחים בגב שבשני שמו לי ברגים לא במקום הנכון וכיום אני לא יכול לשבת בכלל ומתהלך בעזרת קב בכל אופו אני הייתי אצל כירפרקט ואחד אמר לי שאחרי שיש ברגים אסור כירופרקטיה וזה יכול רק להזיק בהצלחה רבה מקווה שלא בלבלתי אתכם יותר מידי יוסי

שלום לכולם אני סובלת מ CRPS סוג 2 ביד ימין(בבדיקת דם עורקית נדקר העצב האולנרי) . הציעו לי השתלת אלקטרודה מקומית(בתוך היד) ויש לי ספקות לגבי העניין. האם יש מישהו כאן בפורום עם פגיעה עצבית שעבר השתלה מקומית של אלקטרודה בגפה זו או אחרת(לא בעמוד השידרה)? שיודע מה זה ויכול להסביר לי למה לצפות ואם בכלל כדאי להתחיל עם כל זה. ולשאלה העיקרית: האם זה באמת יעזור להפטר מהכאב? תודה וחג שמח

אלה שלום, הנושא של השתלת אלקטרודה פריפרית הוא בהחלט אופציה מוצלחת עבור פגיעה בעצב בודד, למשל כפי שאת מתארת, בתנאי שיש מי שיודע לעשות זאת. אני כאמור, חולת CRPS 14 שנים, וכעת יש לי אלקטרודה בעמ"ש כי מחלתי התקדמה, אך בתחילת דרכי, לפני כ- 12 שנים, עברתי השתלה פריפרית לעצב הפימורלי (אצלי הפגיעה ברגל, ואז הכאב היה סביב הברך בעצב יחיד), ועלי לציין, שלפחות באותם ימים עד שמצבי החמיר, זה היה הטיפול הכי טוב שעשיתי. לפני הניתוח הייתי על קביים, ועם השיחרור מהאישפוז, פשוט זרקתי אותם וחזרתי לאט לאט להלך מרחקים סבירים, והכאב פחת לעוצמות ניסבלות בהחלט. אולם, חשוב לברר לפני כן, כי מי שעושה זאת, באמת יודע מה שהוא עושה, כי לפחות לפי מה שידוע לי, עד לאחרונה, אף אחד בארץ לא ביצע את הניתוחים הללו, ולכן הייתי מבררת מהו הניסיון של אותו רופא שמציע לך את הפעולה הזו, כמה פעמים עשה אותה, ומה היו הצלחותיו. כי בידיים של מיקצוען, זו לא פעולה כ"כ קשה, מאידך להבדיל מהשתלה בעמוד שידרה שם ההחדרה היא כמו החדרה של צנטר אפידורלי, כאן מדובר בניתוח ממש, עם הנחת האלקטרודה עפ"נ העצב עצמו ולכן חשוב שיבוצע כיאות כדי שלא יחמיר את המצב. דניאלה.

דניאלה שלום קודם כל תודה על תשובתך.אמרו לי שמי שמתמחה בארץ בהשתלות פריפריות הוא דר' אייזנברג מבית חולים רמב"ם.בתחילת חודש הבא יש לי אליו תור.להגיד לך ת'אמת אני נורא מפחדת מהדבר הזה ומהתוצאה(אם מבדיקת דם קטנה נגרם לי נזק, אז מה יהיה אם משהו יקרה מהניתוח?). אבל מצד שני מאוד כואב לי 24 שעות מסביב לשעון ואני נורא מפחדת שכתוצאה מהניתוח יכאב לי יותר(עד שכבר בערך התרגלתי למה שיש לי,יהיה מאוד קשה להתרגל למשהו אחר אני גם בספק שזה יפתור לי את הבעיה המוטורית). מי עשה לך בזמנו את הניתוח?

בס"ד שלום אלה!!! אני מביו שאת חולת CRPS אני מאוד מבקש לדבר איתך,אני קבלתי מכה בברך ולאחר שנה היא ננעלה כעת חושדים שיש לי את המחלה הזו אשמח לקבל קצת אינפורמציה ממך תודה מראש ירון לוי 050-6341136

את דניאלה שעונה לכל משתתפי הפורום? לא ראיתי את שמך מופיע ליד שמה של מנדי. האם את עוזרת לה בניהול הפורום? המותר לי לשאול:מה הידע שלך בכאב כרוני וגמילה מתרופות? מקווה שלא נפגעת משאלת הסקרנות שלי.

שלום, למרות שאת/ה לא מזדהה, ואני כן, ובכ"ז שואל/ת פרטים נוספים עלי, מכיוון שלי אין מה להסתיר, לא- אני לא עובדת עם מנדי, אני חולת כאב כרוני כמו כל אחד מכם הנעזרת בפורום ומנסה לעזור לאחרים ככל יכולתי., והסובלת מ-CRPS קשה שנים רבות ומרותקת לכיסא גלגלים בעטיו. הידע שלי הוא על רקע ניסיון אישי בשילוב ניסיון מיקצועי משום שאני גם כן רופאה בעבודתי ברפואה פנימית ואונקולוגיה. השאלה נענתה?! יום טוב. דניאלה.

כאן מישהי שסובלת מכך??כמוני? תודה

שלום רב, אני סובלת מסוגים שונים של כאבי ראש ומיגרנות ואשמח לענות על שאלה בתחום או לכוון אותך למומחה טוב המתמחה בתחום זה ובקיא בכל העדכונים האחרונים בתחום הזה. לשירותך, מנדי

אבקש לקבל המלצה לרופא אורטופד או ניורוכירורג מומחה לבעיות גב לגבי ניתוח חוזר לאחר ניתוח שנכשל

אחד השמות ששמעתי עליהם לא מעט בתחום ניתוחי גב הינו ד"ר רנד. את יכולה גם לבדוק, ברשימות של העיתונים (מעריב וידיעות) שהכינו רשימה של הרופאים המומלצים בכל תחום. ניתן למצוא דרך גוגל ושאר מנועי החיפוש. כמו כן, אני מקווה שבעלי ניסיון בתחום זה יענו לך כי אני לא מתקרבת יותר לאורטופדים מכל סוג שהוא.... מנדי

איך אפשר לדעת אצל מי נותחת, כדי שאפשר יהיה לעזור לך לחפש מומחה לדעה נוספת?

לפני 4 שנים עברתי ניתוח להחלפת דיסק לתותב טיטניום בגב תחתון מאז אני סובלת מכאבים והגבלה תנועתית קשה ומשתמשת במורפיום 24 שעות ביממה. הוצע לי לעבור ניתוח להוצאת הדיסק דרך הבטן ובאותו ניתוח ביצוע קיבוע מאחור לפתרון הבעייה .לאחרונה הוצע לי לבצע ניתוח scs כנסיון לפני הניתוח הגדול. האם יש לאנשים בגילאי 30 ומעלה ,תנועתיים נסיון הן בניתוח הגדול או בניתוח scs?

הי, קודם כל, צר לי על כל הזוועות שאת עוברת וטוב שאת מתייעצת עם חולים אחרים לפני שאת מחליטה מה לעשות. שמעתי בכנס האחרון של האגודה הישראלית לכאב תוצאות של מחקר על ההצלחה בטיפול ב SCS עבור אנשים עם כשלונות קודמים של ניתוחי גב- לעיתים אפילו עד ארבע ניתוחי גב כושלים. קבוצה אחת קיבלה SCS ויכלה גם להמשיך טיפול רפואי וקבוצה אחרת המשיכה עם טיפולים תרופתיים ללא ההשתלה. הקבוצה שעברה SCS הביאה תוצאות טובות יותר בשיפור בכאבים. אני משוכנעת שהכאבים מפריעים לך הרבה יותר בתפקוד היומיומי מאשר ההגבלות בתנועה ועל כן, הכאבים הינם שיקול משמועתי. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שאין שום ערבון שההשתלה תצליח כי היא יכולה להסתבך או פשוט לא לשפר את המצב. מצד שני, חשוב מאוד שתדעי שההשתלה SCS הינה פרוצדורה ניתוחית מאוד פשוטה. לעומת זאת, הניתוח הדרמטי דרך הבטן הינו ניתוח דרמטי וקשה מאוד עם התאוששות קשה, זאת במידה והיא מצליחה. אני מכירה לא מעט אנשים שניתוחים מן הסוג הזה לא שיפור את המצב והחמירו את מצב הכאבים ועל כן, הניתוח הגדול הוא הרבה יותר קריטי מבחינת הנזק שיכול להיגרם. יחד עם זאת, הניתוח יכול גם להצליח ולהקל עלייך. את חייבת לשקול עוד יותר לפני ניתוח כה קריטי מה לעשות ולא להיות תחת אשלייה שניתוחים תמיד משפרים את המצב. במיוחד בענייני ניתוחי גב שהובילו לאנשים עם נזקים בלתי הפיכים.... אני מקווה שעזרתי קצת ולא בלבלתי - המסקנה שלי היא בעצם שתחליטי קודם כל לגבי הניתוח הקטן ביותר כי ההחלטה כאן נראית לי יותר פשוטה. גם בהחלטה זו, הקשיבי לדעות חולים אחרים, לעצות המומחים ובסופו של דבר, כמי שאחראית לגוף שלה, עלייך להחליט. קראי גם מה שכתבתי לגבי השאלה של מישהי אחרת לגבי SCS וזכרי שדעתי אינה דעה של אשת רפואה.... אם תרצי לדבר עוד על העניין - אני וכל שאר הפורום לשירותך!

שמעתי על ד"ר וייסמן מאשקלון אשר בעזרת זריקה עוזר להפסיק את ההתמכרות לתרופות קשות וסמים,אך, הבנתי שהטיפול מאד יקר(מדובר באלפי דולרים) האם אפשר לקבל עזרה שלא תעלה סכומי כסף כל כך גבוהים?היכן? זה שנים אני צורכת נרקוטיקה בשל כאבי גב,ודי מספיק,רוצה להיות נקיה מתרופות. לבד קשה מאד להפסיק.ניסיתי. הצלחתי פעמיים לתקופה של כמה חודשים, אך זה כמובן לא מספיק. רוצה להפסיק בכלל!!!

שלום לך, רציתי לשים דגש על הדקות בין התרגלות לתרופות שהינה דבר הקורה למטופלים רבים הצורכים תרופות מקבוצות רבות, ביניהן נרקוטיקה לאורך זמן, וקשורה להתפתחות התרגלות של הגוף לתרופה, ולכן בהפסקתה תיתכנה תופעות לוואי התלויות בסוג התרופה שנילקחה, כאשר לגבי נרקוטיקה, אכן מדובר בתופעות של גמילה שעשויות להיות אפילו קשות, כתלות במידת הזמן שהתרופות נילקחו, המינון והמאפיינים האישיים של אותו אדם, באם יופסקו בפיתאומיות. תופעה זו, ניתנת למניעה או הפחתה ניכרת ע"י הפסקה איטית והדרגתית ולא פיתאומית. מאידך, יש את המושג של התמכרות, שזוהי בעיה ריגשית-פסיכולוגית, ואינה דורשת טיפול ע"י זריקה, אלא טיפול פסיכולוגי, כדי להבין מדוע האדם זקוק לנרקוטיקה מעבר לשיכוך כאב,ואיזה צורך נוסף היא מספקת לו, בדומה לעישון למשל. כפי שרשמת, הפסקת למשך מס' חודשים, כך שהגוף פיזית היה נקי לחלוטין, ואם החזרה לשימוש לא היתה בגלל כאב לא נשלט, הרי שיש כאמור, לחפש את הסיבה במקום אחר. בהצלחה וחג שמח,הרי זהו חג של ניסים...דניאלה

תודה על תשובתך אך קשה לי מאד לרדת לבד מהתרופות.אני מאמינה שיחד עם טיפול פסיכולוגי ועזרה(אולי בזריקה)אוכל לעמוד בזה.הגמילה כשלעצמה קשה ביותר וכיום אחרי כל כך הרבה שנים (וב"גילי המופלג") זה קשה יותר. בפעמים שניסיתי -לפני הרבה שנים-היה לי קשה עם כל התופעות של הגמילה שהן בדיוק כמו גמילה מסמי רחוב. האם באמת הטיפול בזריקה מקל על התופעות הנילוות לגמילה? ברור שאם אעשה זאת אלך במקביל לטיפול פסיכולוגי הבעיה היא שהכאבים הקשים אתם אני מתמודדת כבר הפכו את הבעיה לפיזית ולא רק פסיכולוגית.בהחלט אני מאמינה שכאבי גב מתחילים כבעיה פסיכולוגית והופכים פיזית במשך הזמן.כשיצאתי מהסמים הללו הייתי בקורס מודעות עצמית.כיום המחיר של הקורסים יקרים מאד וקיצבת הנכות לא מכסה אפילו רבע ממחיר הקורס. ולכן, אני מחפשת את הדרך "הקלה" וה"מהירה" יותר להפסיק לקחת תרופות.

שלום אפשר לשאול אותך ממה נובע כאב הגב שלך?

טופלתי בשנות השמונים אצל יוסף אלגזר.אכן,לאיש יש כוחות חשמליים בגופו. עזר לי במשך תקופה עד אשר כעס שהתידדתי עם מישהי הקוראת בקלפים שהוא עצמו הכיר לי אותה. מאותו רגע ,בשל ריב ביניהם אמר שאינו יכול לטפל בי. יש בו הרבה אך גם אין בו כלום. הוא אפילו הגיע אלי הביתה לטיפולים.יוסף אלגזר הוא פיזיוטרפיסט שעבד בקופת חולים מאוחדת בתל אביב,את כוחותיו גילה בעת לימודיו.עבר הרבה בדיקות אצל מומחים ומדענים-אף אחד אינו יכול להסביר את מאות הוולטים הנמצאים בגופו. בנוסף, הוא יכול לנבא עתידות.למי שמאמין בו - שיהיה בהצלחה, אני סיימתי עם המטפלים מסוגו לחלוטין.

תודה רבה לך ששיתפת אותנו בהיבטים השליליים והחיוביים של האיש הזה. אין ספק שהאופן שבו הדברים הוצגו בתוכנית היו מניפולציה מכוונת שהוא שיתף עימה פעולה וניסה להאדיר את שמו בדרך לא ישרה. אני מניחה שאם מדענים מדדו לו כמויות של חשמל בגוף - אז אכן יש לו. מצד שני, זה לא אומר מה הוא יכול לעשות עם החשמל... תודה!

מנדי יקרה, הרגשתי שאני חייבת לכולם תגובה על ידי החשמל של יוסף אלגזר מאחר וגם אני השתתפתי בתכנית טלביזיה שצולמה עליו לפני שנים רבות. הבאתי אותו אפילו לבית החולים בו עבדתי והצגתיו לפני רופאי מח' אורתופדית והם נדהמו מיכולותיו.אך שוב- הכל עוזר באותו רגע וזמן. בתקווה שלא יהיו מתפתים רבים אשר ילכו לעזרה רגעית או של כמה ימים. יש גם את ד"ר נאדר בוטו אשר מטפל בשיטה שהוא המציא-שיטת עפעוף בעינים. ד"ר נאדר הוא במקצועו רופא קרדיולוג מעולה ולא שרלטן. ואין מה לומר ד"ר נאדר אכן עוזר מאד כי הוא "עולה" על בעיות שקרו לנו לפני שנים ואפילו מיום הלידה.במידה וממשיכים אחרי הטיפול שלו גם בטיפול פסיכולוגי וגם בתרגילים שהוא נותן, יש תוצאות. הרבה בריאות ויום נפלא.

שלום לכולם אני סובלת מ CRPS סוג 2 ביד ימין מ1999. הציעו לי השתלת אלקטרודה ויש לי ספקות לגבי העניין. האם יש מישהו כאן בפורום שעבר השתלה? שיודע מה זה ויכול להסביר לי למה לצפות ואם בכלל כדאי להתחיל עם כל זה. ולשאלה העיקרית: האם זה באמת יעזור להפטר מהכאב?

שלום אלה, גם אני אובחנתי כחולה CRPS ואף עברתי ניתוח להשתלת אלקטרודה בגב, הניתוח לא הניב אף תגובה עצבית ולא הרגשתי שום גירוי מהאלקטרודה, וזו הוצאה מגופי. אני מכיר אדם, שהאלקטרודה כן עזרה לו אך הוא לא חולה CRPS . זה מאוד תלוי ומשתנה אצל כל אדם. אגב, זה לא כרוך בכאבים יוצאי דופן למעט כאב קל מקומי ביחס לכאבים מהם את סובלת.

שלום, אני חולת CRPS קשה שנים רבות בשתי רגלי. עברתי השתלת אלקטרודה לפני כ-8 שנים (כאשר מחלתי היתה רק ברגל אחת, ולכן האלקטרודה כוונה בזמנו רק לרגל זו, ומן הסתם כעת פועלת רק על רגל אחת ולא על שתיהן).האלקטרודה יכולה לסייע במידה ומשיגה גירוי במקום הנידרש. אצל מוטי, כפי שממעת, היה משום מה, כישלון טכני, לא הצליחו למקם את האלקטרודה כלל, כך שאינו יכול להעיד האם היתה עוזרת לו או לא. עבורי האלקטרודה מקלה באחוז מסויים, אינה לוקחת את הכאב כלל, אך בוודאי בלעדיה יותר גרוע, ולכן היא פועלת כל הזמן אצלי, מה שלא חובה, כי ניתן להדליקה ולכבותה לפי רצונך וצרכיך. אם הייתי יכולה (מה שלצערי איני יכולה מסיבות רפואיות כעת),הייתי עושה גם לצד השני, כי עבורי כל הקלה שהיא, תתקבל בברכה. אני מכירה לפחות עוד שני מטופלי CRPS שעברו את הפעולה בהצלחה עם הקלה משמעותית בכאבים (יותר מאשר אצלי, אפילו). חוץ מזה, יש לפני ההשתלה הסופית השתלה ניסיון זמנית לשבועיים אשר טכנית אינה קשה או מסוכנת יותר מאשר הזרקה אפידורלית רגילה בחדר לידה, כך שאני בהחלט הייתי שוקלת זאת אם הציעו לך את זה, ללכת על הניסיון, לכל היותר- זה לא יעזור, אך אם זה כן יעזור- הרי הירווחת הקלה- וזה עולם ומלואו, הלא כן?!- בהצלחה, דניאלה.

הי לך אלה, כפי שאת רואה השתלת אלקטרודות יכולה להוות פתרון מוצלח להקלה על הכאבים (כל עוד הציפיות הן ריאליות) אך כמו כן, יש לקחת בחשבון שישנם מקרים שאינם מצליחים או שמסתבכים. חשוב גם לדעת שבאופן יחסי לניתוחים, אין מדובר בניתוח מורכב כלל וכלל מכיוון שלא נכנסים עמוק לתוך רקמות הגוף. עם זאת, יש אנשים שבכל זאת סובלים מזיהום זמני. יש לקחת בחשבון את ההצלחות והכישלונות. לי יש בין שאר הבעיות שלי CRPS בארבע מפרקים וגם לי השתילו לפני שנים רבות SCS אך בגלל שלא אבחנו לפני הניתוח שיש לי גם בעיות ברקמות החיבוריות שמוביל לקרעים ותזוזות של האלקטרודות (אל דאגה, זה משהו נדיר) הניתוח והשתלות חוזרות ונשנות לא הצליחו בגלל שאר הבעיות שלי. למרות הסיבוכים שלי, אני חוזרת ומציינת שקראתי מחקרים רבים המעידים על הצלחה במקרים לא מעטים וכפי ששמעת מדניאלה, לה זה עזר למרות שזה לא העלים לה את הכאבים. מן המקרה שלי ניתן ללמוד שאם יש עוד מחלות וסיבוכים בנוסף ל CRPS, יש לוודא זאת לפני הניתוח וצריך לוודא עד כמה שניתן שהניתוח לא יכול להסתבך בגלל שאר הבעיות- אם הן כלל קיימות. לדעתי האישית (אינני רופאה) את צריכה לשקול את האופציות שיש לך ולהחליט האם את מוכנה לתת לזה הזדמנות רצינית ומה הן האופציות האחרות העומדות בפנייך. מאוד חשוב שאת שואלת לנסיונם של אחרים ולדעתי זה חלק מן התהליך הנכון לקבלת ההחלטה אך בסופו של דבר, כל אחד הוא מקרה בפני עצמו ומה שקורה אצל אחרים, לא בהכרח יקרה לך וכן הלאה. לכן, תקראי גם חומר מקצועי על ההשתלה ואנחנו כאן בשביל לשאול כל שאלה. תזכרי דבר אחד חיוני - מדובר בגוף שלך ולא של אף אדם אחר ועל כן, עלייך לסמוך גם על האינסטינקטים שלך ולהיות בטוחה בהחלטה שלך - לא משנה מה היא תהיה. לכל שאלה או תהיה - אנחנו פה!

http://tnufacenter.nethost.co.il/inner.php?id=178&menu=sub_top_menu

מיכל שלום, אין ספק כי לכאב כוונות ומשמעויות שונות,ובוודאי טמונים יתרונות לא מעטים בביצוע "חיפוש עצמי" בעיקבותיו במקום לרוץ ולקחת כדור בכל פעם שכואב. איש איש ימצא את דרכו לאמת,אם ע"י יוגה למשל, או הרפיה,מדיטציה או כל חיבור אחר שהוא לפנימיות שלנו שעובד עבורך. מאידך, אל לנו לבלבל בין כאבים חולפים,כמו כאב מחזור או כאבי ראש כפי שיש לכל אחד ואחד אשר ניתן לבחור כיצד להתמודד עימם,לבין כאבים כרונים קשים ממושכים ובילתי פוסקים, יום-יום, שעה-שעה, משך שנים ארוכות, אשר יתכן וכוחות הנפש עשויים לסייע במאבק היומיומי, אך פעמים רבות אינם מספיקים, ואז נטילת התרופות היא המעשה הנכון כדי לשמור על איכות החיים וביחוד כדי לשמר תפקוד תקין ורגיל ככל הניתן,שכן בכ"ז עדיף בלי הכאב

שבת שלןם האם מישהו מכם ראה את האי בעל ידי החשמל שצליח בשידור חי להעמיד על הרגלים בחור מרותק לכיסא גלגלים הסובל מכאבים. ושהרופאים בשיבה אמרו לו מה שאמרו לי כי אין מה לעשת. אם מישהו מכם יוכל להשיג פרטים עליו אשמח לקבל. אני שלחתי דרך גגוגל בקשה לקבל פרטים, אך אם לכם יש פרטים, אנא שתפו אותי במיוחד מנדי עם הקשרים המיוחדים שלך. תודה

הי רוחמה, קודם כל חשוב שתדעי שלא העמידו אדם על הרגליים שהיה משותק אלא אדם שקשה לו ללכת בגלל כאבי תופת- עובדה זו חשובה כי זה לא היה "קסם" בדיוק כמו שזה נראה! מה שכן, אני יודעת שהאיש בכיסא הגלגלים כן חווה משהו מיוחד בזמן הטיפול אך הוא לא אדם נטול כאבים היום בזכות המגע הזה! לאדם קוראים מר יוסף אלגזר, הוא פיזיוטרפיסט שאומרים שנולד עם כמויות גדולות של חשמל בגוף והוא גר בקולורדו אך הוא ישראלי ולדעתי, מגיע לעיתים קרובות לארץ וניתן להגיע אליו לטיפולים. אני מציעה לך ליצור קשר עם עורכי התוכנית של צופית גרנט - את צריכה להתקשר אל "סנדריק הפקות" ואחד מהאופציות הם להגיע לעורך התוכנית "צופית גרנט". אם לא יסכימו לתת לך את הפרטים שלו, תגידי לי, למרות שאני לא רוצה שום קשר לתוכנית הזאת כי הונו אותי בשביל להגיע לאנשים שסובלים מכאבים ואינני רוצה שום קשר (מלבד הגשת תלונה לערוץ 2)! שיהיה לך רק טוב רוחמה יקרה, מנדי

יש לי הרבה מה לאמר על התכנית של צופית, אבל לא כאן המקום אלא בטלפון שלי שהוא 050-5556861 , לכ המעונין לדעת באמת מה קרה שם כדי לא ליפול בפח. מוטי

הכאבים חזקים, לפעמים קשה לקום בבוקר וללכת לעבודה יש תרופה?

הי אסנת, צר לי אך אינני בטוחה לאילו כאבים את מתכוונת? אשמח לנסות לכוון אותך ברגע שאבין טוב יותר מכיוון שהכאבים שאת מתארת יכולים לנבוע מסיבות רבות ומגוונות. מקווה לשמוע ממך, מנדי

שלום חברים! אני חדשה בפורום הזה ושמחה שמצאתי מקום בו יחשבו אותי פסיכית ולא ירימו גבה. (כולל אותי עצמי שבימים טובים נראה לי שהכל דמיון ובעצם מה יש לי בכלל?). בבדיקה אצל רופאה פנימית נאמר לי שאני כנראה סובלת מהתסמונת. זה היה לפני כשנתיים כאשר מאז היתה לי הפוגה טובה של כשנה ללא טיפול. (אלטרול גרם לי תופעות לוואי והופסק). לאחרונה מזה כחודשיים חזרו התסמינים בגדול. הכאבים האיומים בכתפיים ובצוואר וכן עוד כאבים בשרירים ובמפרקים. בעיות השינה. הריחוף בבקרים. מיגרנות לפעמים והתשישות... התשישות האיומה שמלווה בדיכאון ואף פעם אינני יודעת מה גורם למה, התשישות לדיכאון או להיפך. הבעיה שלי שאני לא יכולה לקחת נוגדי כאבים בגלל אלרגיה ואני סובלת כאבים נוראים ושורפים. התרגלתי לחיות עם הכאב כאילו שכך צריך להיות וכאשר מדי פעם יש לי יום טוב אני לא מאמינה שאפשר אחרת. אני יודעת שאין טיפול למחלה מלבד הקלה בתסמינים. כלומר טיפול סימפטומטי. הבעיה היא שאני עדיין במיטב שנותי, עלי לטפל במשפחתי (לא קטנה, ברוך השם) ולעבוד (עבודה שמצריכה התערבות הגוף) ואני פשוט מ י ו א ש ת !!!! האם למישהו מכם יש עצה טובה. כל דבר. רק לראות קצת אור במצב הזה.... אני חייבת לציין שאני מטבעי טיפוס מאד אופטימי ושמח עד שמגיעים כל הסימנים האלה ואז..... תודה.

הי לך חדשה יקרה, צר לי מאוד שאת מצורפת למשפחת חולי הכאב אך אני שמחה שהגעת לכאן, כי כאן יש הרבה אנשים עם ניסיון רב ורצון עז לתרום מן הידע שלהם לאחרים וכן להקשיב ולשתף במה שעובר עליהם. חשוב לי לציין כי למרות שציינת שאינך יכולה לקחת תרופות נגד כאבים בגלל אלרגיה - ישנם היום בשוק המון תרופות ממשפחות שונות לטיפול בכאב וכן תרופות שלמרות שההתוויה שלהם הינה למחלות אחרות או בעיות כאב אחרות, מצביעות על הצלחה רבה בטיפול בפיברומיאלגיה ועל כן, אני מציעה לך המלצה חמה לגשת למרפאת כאב רצינית ו/או מרפאה המתחמה ספציפית בפיברומיאלגיה. חשוב מאוד לדעת בטיפול במחלות כאב שהטיפול, גם אצל הרופא הטוב ביותר, הינו עניין של ניסויי וטעייה מכיוון שישנם תרופות שעובדות אחרת אצל אנשים שונים וכן ישנה אפשרות לשלב כדורים וטיפולים שונים שלא עובדים כשלוקחים כל אחד מהם בנפרד בזמן אחר. אלטרולט בהחלט איננו הטיפול היחיד. מה שחשוב זה ברגע שמצאת רופא כאב שאת סומכת עליו, לתת לטיפולים הזדמנות ולא להיכנע גם אם בהתחלה התרופות לא עוזרות או לא מתאימות לך בגלל תופעות לוואי. יש כל כך הרבה קבוצות שונות של טיפולים שסביר להניח שאינך אלרגית אל כולם וחשוב מאוד לנסות להקל עלייך עד כמה שאפשר. זאת, במיוחד מכיוון שכפי שציינת, זו לא מחלה שבדרך כלל נעלמת אך כפי שאת חויית בעצמך, יכולים להיות עליות וירידות חדות ברמת הסבל, הכאב והתשישות ויכולים להיות שנים טובות ושנים קשות או חודשים/ימים שכאלה. מה שבטוח - את לא צריכה לסבול את שיא הכאבים אם ניתן למצוא משהו שיקל עלייך גם אם לא "להעלים" את הכאבים. כל הקלה הינה עולם ומלואו! מעבר לכך, ידוע לי כי טיפולי הידרוטרפיה מאוד עוזרים לכאבים של פיברומיאלגיה ואני ממליצה לך בחום לפנות לקבלת טיפול מסוג זה. באופן כללי, הגישה בטיפול בכאב צריכה להיות גישה רב-תחומית המשלבת טיפולים כמו הידרוטרפיה/פיזיוטרפיה וכו', תרופות שונות, תמיכה נפשית וכן הלאה מכיוון שהכאב משפיע על כל כך הרבה היבטים שונים. כמובן, שאין זה אומר שמקור הכאבים הינו נפשי - כלל וכלל לא!!! אך לא ניתן לחיות עם כאבים כה קשים ועם מגבלות שונות, מבלי שזה ישפיע על כל היבטי החיים. בכל אופן, אנחנו ננסה לשתף אותך בטיפים שונים וננסה לסייע בכל דרך. האם את מכירה את עמותת אס"ף? אם את רוצה לדבר עימי, כיו"ר העמותה למאבק בכאב, את מוזמנת ליצור קשר 0547233073 בינתיים, אל ייאוש ותחזיקי מעמד ותזכרי שאת לא לבד וממש לא פסיכית!!!

מנדי, המון המון תודה!!! אין לך מושג כמה אור הבאת לי בחג האורים. הידיעה שיש מישהו שמבין ויודע מה יש לך ומנסה להיות אוזן קשבת, לתמוך לתת טיפים. קראתי את הכתוב עליך ואני ממש מעריצה אותך. לא יאמן כמה סבל עברת ועדיין עוברת. בעזרת השם, בשבוע הבא יש לי תור לרופאה ראומטולוגית המתמחה בפיברו ואני מאד תולה בכך תקווה. האם יש אפשרות לכתוב לך ישירות למייל? מאד אשמח!! בינתיים היי ברוכה וה' יתן לך כוח להמשיך ולתמוך בחולים אחרים!

שלום לך אני כחולת פיברומיאלגיה כשנתייםיכולה להעיד שיש חיים אבל אכן לא קל הרעיון הוא למצוא את תוספי המזון ויטמינים שיקלו עליך אכן כן זהממש הוצאה כספית אבל יש דרכים להרים את עצמך ולנסות לשפר 1. ספורט לאט לאט בקצב שלך 2. לבקש מקופח הידרותרפיה 3. תוספי מזון שיקלו עלי אני פתחתי אתר מרוב שימושי עםמוצרים התחלתי למכור וכך אני ממנת לי אולי תחשבי גם את על משהו www.orbateva.com תוכלי לשוחח עימי שם אם יש לך שאלות תהיי חזקה זה קשה נוראי מתסכל לעיתים אבל אפשרי \בהצלחה

בעקבות זריקת אפידורל בעמוד השדרה קבלתי גירוי חשמלי בירך האחורי של רגל ימין ומאז שנתיים אני דורך על העקב ברגל ימין והוא ישר צונח ( כלומר אני מסוגל להניע את הקרסול אבל לא לדרוך על העקב) בנוסף אני סובל מזרמים וכאבים לאורך הרגל. בבדיקת EMG שעשיתי בוולפסון אצל פרופ שדה ישנה פגיעה חלקית בעצב הסכיאטי מהעכוז כלפי מטה (לפני שנה וחצי). האם ניתן לשקם עצב סכיאטי? האם הוא גודל ומשתקם בעצמו? האם תוכלי להמליץ לי על רופא שיכול לטפל בי אני פשוט מיואש מתוסכל והכי גרוע בדיכאון תודה מראש

שלום רב, כמישהי שגם סובלת מכאבים קשים בעצב הסכיאטי, אני יכולה לתאר לעצמי עד כמה את סובל ועד כמה אתה וודאי מרגיש שהכאב השתלט עליך. לפעמים עד כדי שאתה וודאי מרגיש שאתה משתגע - אבל, אתה לא משוגע וגם לא לבד!!! אין ספק שאתה במצב שבו הדבר החשוב ביותר הינו לטפל בכאב ולמצוא הקלה גדולה ככל שניתן כי ממה שאתה מתאר, יש כבר פגיעה ונזק לעצב כך שאי אפשר פשוט "לתקן" אותך כמו שהיית רוצה.... המיקוד שלך צריך להיות כרגע למצוא הקלה לכאבים כי הכאבים עצמם הם מה שמגבילים אותך ומקשים על התפקוד היומיומי ועל כן, בזה צריך להתמקד. האם אתה מקבל טיפול פיזיוטרפי? הידרוטרפיה? אם תציין היכן אתה גר, אשמח לכוון אותך למרפאת כאב טובה באיזורך על מנת שתקבל את הטיפול הטוב ביותר למצבך. הרופא המתאים לטפל בכאבים הינו מומחה לרפואת הכאב. מחכה לתשובתך על מנת שאוכל לכוון אותך להמשך הטיפול..... מנדי

היי מנדי רציתי לומר בנוסף כי בעקבות הפגיעה בעצב אני הולך לא מאוזן ויש לחץ עצום על הברכיים ויש לי בצקות ודלקות מעל הפיקה-אני כבר בקושי עומד על הרגליים. הכאבים הללו יותר בעייתים מהפגיעה בעצב. האם תוכלי לכוון אותי לרופא בתחום הברכיים שיוכל לטפל בדלקות שנוצרו לי כמוכן האם תוכלי להמליץ לי על רופא שינסה לשקם את העצב. עד שלא אנסה לפתור את הבעיה המוטורית אסבול מבעיות בברכיים וכד נ.ב :אני גר בת"א תודה מראש

היי שרון ב1999 תוך כדי לקיחת דם עורקית נפגע העצב האולנרי ביד ימין ממחט.מאז אני סובלת מכאבים בלתי פוסקים, זרמים ונמלים ועוד כל מיני. בקיצור, כמו אצלך רק ביד. אפשר להגיד שניסיתי כבר את הכל. לא רוצה לבאס אותך אבל שום דבר מכל מה שניסיתי לא עזר ורק נהיה יותר גרוע.העצב שלי עד עכשיו לא השתקם ואפילו לא מראה סימני השתקמות. ובנוסף לכל המצב הזה גרם לי לבעיות פסיכיאטריות. תנסה לפנות לנוירולוג(מומחה למחלות עצבים). אני אומנם לא רופאה אבל אני מתמצאת במה שיש לי. ולמה שיש לי יש שם מוגדר CRPS סוג 2.ולפי מה שאתה מתאר, נראה לי שאתה סובל מאותו הדבר. ממליצה לך מאוד לתבוע את המוסד האחראי על הפגיעה שלך.זה מה שאני עשיתי.

איזה סוג טיפולים עשית? אגב הבעיה של הכאב היא משנית לבעיה המוטורית שבה אני לא יכול לדרוך על העקב ולכן גם הברכיים כואבות לי מאד וגם ההליכה בעייתית מאד!! אודה לך אם תעדכני אותי בקשר לטיפולים או רופאים שניסית תודה

שלום לכולם . בתאריך 10/1/2007 בשעה 1800 תתקיים לראשונה קבוצת תמיכה לתושבי הצפון. האירוע ייתקיים באולם ספונסר בבית החולים רמב"ם הכניסה הינה חופשית לכולם יוגש כיבוד קל. האירוע בחסות בית חולים רמב"ם היחידה לשיכוך כאב .וחברת פייזר העולמית. אורחת כבוד מנדי לייטון בלישה מנהלת הפורום כאן ויו"ר העמותה למאבק בכאב. לאחר מאמצים רבים וים של בקשות למען תושבי הצפון הקבוצה יוצאת לדרך ומקווים שניפגש לפחות פעם בחודש אים לא יותר ששם נילמד כיצד לחיות ולנצח את הכאב!! הרופאים הטובים ביותר ייסייעו לנו במתן פתרונות והצעות ע"מ להקל ולו במעט את הכאב. נישמע הרצאות מומחים שקשורים בחיי היום יום שלנו בכל נושא . מישם רק ניתפתח ונילמד את צרכיי הבאים . אז בואו בהמוניכם כי זה למענכם !! אריק .0522666688

הפנתי אלייך את צופית גרנט !! תודה! לגביי הקבוצה בצפון !!

הי אריה, קודם כל, פניתי אליך במייל לפני כמה שבועות על מנת לדבר איתך על נושא המפגש ברמב"ם וכמובן שלקראת האירוע היתה לי ויש לי כל כוונה, גם דרך הפורום וגם דרך האתר של העמותה למאבק בכאב לפרסם את האירוע ויש בכוונתי גם להתקשר באופן אישי לכל מי שאני מכירה מאיזור הצפון שסובל מכאבים כרוניים. פשוט לא כדאי לפרסם יותר משבועיים-שלושה מראש כי אז אנשים שוכחים- זאת מנסיון בעניין! למי שלא יודע, האירוע הזה שהינה יוזמה של מרפאת הכאב ברמב"ם, בראשותה של האחות הראשית ציקי ומנהל המרפאה ד"ר אייזנברג, עומדת להתקיים בעיקר בזכות אריה ועדנה אשר לקחו את האחריות על האירוע ומאפשרים בדרך זו להגיע להרבה חולים ולעזור דרך הקשיים שלהם לאנשים אחרים הסובלים מכאב. אריה כבר הרבה זמן מנסה לארגן אירוע בשביל חולי כאב צפוניים והחוסר מוכנות שלו לוותר הניעה את מרפאת הכאב ברמב"ם לארגן אירוע לחולים. אכן יש צורך גדול בדאגה לתושבי הצפון שסובלים מכאב כרוני שאנם יכולים להגיע לאיזור המרכז וכעת, זה עומד לקרות. על כך - תודה כנה! כאמור, בעוד שבוע, כשאקבל את כל הפרטים הסופיים - אפרסם את כל הפרטים בפורום ובאתר העמותה למאבק בכאב. לגבי צופית גרנט - תודה רבה שהפנית אלי וצר לי אם לא קיבלת את המייל שלי על כך. זאת, למרות שהייתה לי חוויה טראומית עם התחקירנית מכיוון שהיא לא סיפרה לי על ההתחלה את כל האמת על התכנית ורק לאחר מעשה, התחלתי להבין את מורכבות הסיפור ועל כן, קשה לי עם האירוע הזה ואני אף עומדת להגיש תלונה על העניין לערוץ 2. מה שבטוח - אכן מגיע לך הקרדיט על הקישור ואני מאוד מודה לך על האכפתיות שלך ועל הרצון העז והכנה שלך לעזור לאחרים ולהעביר לאחרים את הכוח הרצון האדיר שלך. אמנם ביקשת פירגון אך כל מילה כאן היא אמת לאמיתה - כשאנשים בצפון יפגשו איתך באירוע בחיפה, הם יבינו על מה אני מדברת.... שיהיה לך רק טוב אריה!

עקב פגיעה ברגל שמאל שבו נפגעה העצב הסורלי סובלת מזרמים ללא הפסקה נימול והרגשת שריפה ופולסים חדים דקירות. האם מישהו יודע על איזה פיתרון.? ניסיתי הזרקות, תרופות ושומדבר לא עזר האם מישהו יודע על טיפול צריבת עצב בעזרת לייזר או אם יש פיתרון אחר אשמח לשמוע הפלאפון שלי הוא 0545871882 תודה זיוה

הי זיוה, מעולם לא חזרת אלי אחרי ששאלת אותי מה ידוע לי על הנושא של צריבת עצבים בלייזר. ומה שהצלחתי לגלות עבורך זה שבכפר סבא, במרפאה של פרופסור ניסקא/ד"ר בן-נון יש טיפול דרך צריבת עצבים ולמרות שיש תור ארוך על מנת לזכות בטיפול זה, שווה לך לברר על העניין ואולי להיפגש עם פרופסור ניסקא, שהינו מומחה לאיזור של הפגיעה שלך, על מנת לשמוע האם זוהי שיטת טיפול אשר יכולה לסייע לך. ממה שאני מבינה, אם הטיפול מצליח - הוא יכול להקל במשך חודשים עד שנים ואחר כך, ניתן בהתאם לצורך, לחזור על הטיפול. מעבר לכך, אם הרופא שלך יכול להפעיל לחץ על המרפאה בכפר סבא, את יכולה אולי לקבל תור יותר בהול מאשר אם פשוט תאלצי לחכות על לתורך. בינתיים שיהיה לך רק טוב, מנדי

שלום למעוניין! היי,אני לוקחת נרונטין או גאבאפנטין במינון של 3,000 ליום בגלל בעיה עיצבית ביד. כעת אני בהריון והייתי מאוד רוצה לדעת מה ההשפאה של התרופה הזו במינון הזה לאובר. בתודה תכלת.

תכלת שלום. לגבי נטילת תרופות בהריון קיימת חלוקת של דרגות סיכון לכל תרופה ע"י סימונן באותיות הלועזיות A --->D .המשמעות היא: תרופות שמסומנות כ-A נחשבות בטוחות לחלוטין לשימוש בהריון. B -בטוחות למדי, יש עדויות מסוימות בבע"ח בלבד,וגם לא חד משמעי על בעיות אך לא בבני אדם. C -נחשבת לקב' בעייתית יותר. פה הוכח סיכון מוגבר לעלייה במומים מולדים, אם כי בחלק מהתרופות זה מבוסס יותר על מחקרים בחולדות מאשר בבני אדם. אין איסור מוחלט לשימוש, והשימוש מבוסס על שיקול של החיוניות בנטילת התרופה מול נטילת הסיכון האפשרי לעובר. D -הוכח חד משמעית בבני אדם כי גורם מומים, ואין ליטול בהריון (ויש גם תרופות מס' שהן X -שזה איסור מוחלט!!). לגבי הגבאפנטין- שייך ל-C. במכרסמים יש עדויות ברורות לעלייה במומים מולדים במהלך הריון. אין מחקרים מבוקרים בבני אדם, אז כאמור- תועלת מול סיכון. אין בתשובה הזו בשום אופן להיות יעוץ כיצד עלייך לנהוג, רק אספקת מידע. לדעתי כעת כשאת יודעת מהי דרגת הסיכון אליה שייכת התרופה, עלייך להתיעץ עם רופא הכאב שלך לגביה וגם עם רופא הנשים, וכמובן בעלך, ולגבש החלטה מושכלת מה טוב לשניכם.(לך ולעובר) בהצלחה. דניאלה

שלום רב שמי איילת ואובחנתי כסובלת מפיברומלגיה-אנני יודעת הרבה על המחלה-אשמח לקבל מידע ותמיכה בתודה איילת

איילת שלום. ראשית, אם אובחנת כסובלת מפיברומיאלגיה, הייתי פונה לרופא המאבחן והמטפל בך ומבקשת ממנו מידע, הן לגבי האבחנה עצמה, על מה מבוססת ,משמעויותיה בעיניו וכיצד מציע להתמודד. בכל אופן, עד אז, צריך להבין כי פיברומיאלגיה היא אבחנה קלינית, כלומר אין כיום עדיין בדיקות מעבדה או דימות שיכולות לאשר או לשלול אותה, וככזו קיימים מס' קריטריונים להגדרתה ששניים שחייבים להתמלא כדי להיכלל באבחנה הנ"ל הם: 1)כאבים מפושטים בשרירים ובגוף שקיימים בשני צידי הגוף ובארבע הגפיים.יתכנו לסירוגין, ויתכן איזור אחד דומיננטי יותר מאחרים, אך אם קיים כאב למשל רק ביד, או רגל, או חצי גוף- האבחנה בספק. 2) הוגדרו 18 נקודות עפ"נ הגוף שכאשר הרופא בודק, לפחות 11 מהן אמורות להיות רגישות מהרגיל. בעבר התיחסו לכך כאל מחלה ריגשית ביחוד משום ששכיחה יותר בנשים והבדיקות היו תקינות. כיום יודעים כי מהווה בעצם רגישות יתר של מע' העצבים לכאב, כעין ירידה בסף לחישת כאב,וקיימים שינויים בחומרים שמופרשים ממע' העצבים. עם זאת, מטופלים רבים חווים דווקא בפיברומיאלגיה, יותר מאשר במצבי כאב כרוני אחרים, תחושות של עייפות פיזית ונפשית נילווית עד דיכאון לעיתים אשר דורשים גם הם היתיחסות טיפולית. בעוד שבעבר המודעות למחלה היתה נמוכה, כיום לעיתים יש עודף אבחנה, ונטייה לאבחן מיקרים של כאבי שריר שאין להם הסבר למשל באבחנה זו. הטיפול כולל טיפול תרופתי, התנהגותי-פסיכולוגי, ופיזיותרפי, לרוב במיסגרת מירפאת כאב, ובטיפול משולב טוב, מטופלים רבים מצליחים לשקם בצורה טובה עד מלאה את חייהם ולשוב לתפקוד עם איכות חיים טובה. למיטב ידיעתי יש עמותה של חולי פיברומיאלגיה וכיום גם יש לא מעט חומר בנט. מקווה שהועלתי ועניתי לשאלתך, בהצלחה בהמשך הדרך, דניאלה

שלום איילת, אני בטוחה שהגילוי הזה והניסיון שלך להבין מה מתחולל בגופך די מפחיד ואני מניחה שאת מרגישה שהכאב השתלט לך על החיים.... חשוב שתדעי שאת לא לבד וישנו ערך רב להתנסויות ולעצות של אחרים במצב דומה.... אני מציעה לך כשלב ראשוני להיכנס לאתר של העמותה למאבק בכאב, מכיוון שבאתר יש הרבה מאוד מידע על כאב כרוני, פיברומיאלגיה ועוד. דרך המידע באתר, את תתחילי לקבל תמונה קצת יותר רחבה.www.fightingpain.co.il מעבר לכך, ישנה עמותה המתמחה במיוחד בטיפול בפיברומיאלגיה ואני מציעה לך ליצור גם עימם קשר. העמותה נקראת אס"ף ודרך אתר העמותה למאבק בכאב תמצאי גם קישור לאתר שלהם, תחת "קישורים". החשוב ביותר בהתמודדות עם מחלות כמו פיברומיאלגיה זה יצירת דרך חיים שמתחשבת בקשיים הנובעים מתוך הפיברו' כגון תשישות וכאבים אך מצד שני, מבלי להפוך להיות משועבדים לכאבים. האם את מטופלת במרפאת כאב כלשהי או במרפאה המתמחית בפיברומיאלגיה? האם את מקבלת טיפול כלשהו לכאבים עצמם? ננסה לעזור לך ולכוון אותך כמיטב יכולתנו - את מוזמנת לשאול כל דבר, ואנו נענה לך בשמחה. למרות שאין ספק שהחיים קשים יותר עם כאבים ותשישות תמידית (שתי תחושות שחיות איתי כל רגע ורגע), ניתן ליצור חיים יחד עם המצבים הללו. עם העזרה המקצועית המתאימה ויחד עם נכונות לעבודה עצמית, זה אפשי! תחזיקי מעמד! מנדי

הובחנתי גם במחלה הרעה הזו ואני סובלת באופן כרוני מעיפות נוראית וכל היום רוצה לישון, הכאבים בגוף ממש הורגים אותי האם מישהו יודע כיצד להתגבר על המצב??????????

האם אתם צריכים תרופה שקשורה לטיפול בכאב שאיננה בסל התרופות? במסגרת המאבק של ארגוני הבריאות, אנו מחפשים אנשים המוכנים להתראיין בנושא זה. המאבק הוא למען שיפור סל התרופות 2007 ולמען חקיקה נכונה בנושא! המאבק הוא של כולנו למען כולנו! בתודה מראש, מנדי לייטון-בלישה 0547344073 יו"ר העמותה למאבק בכאב נשיאת רשת ארגוני הכאב האירופית

מנדי שלום, כבר שנים התרופות שלי אינן ב"סל". רק כעת אני מטופלת ע"י 3 תרופות בעלות מצטברת של כ- 6000 ש"ח לחודש ( למזלי זמנית יש לי עזרה חלקית מחברת ביטוח, אחרת לעולם לא הייתי עומדת בעלויות כאלו) :- טופמקס, נבילון (שעדיין לא רשומה בכלל בארץ = מריחואנה רפואית),וקלונידין (בהכנה אישית למשאבה ספינאלית).במה כרוך "להתראיין?" האם בהכרח חייבים להזדהות? הייתי רוצה לסייע, אך בגבולות שמירת הפרטיות, האם ניתן? דניאלה.

הי דניאלה, המון תודה על הנכונות מצידך. קודם כל, הלוואי ויכלתי לסייע פרקטית בעניין.... וכעת לפרקטיקה - למען האמת, אני לא יודעת אם יסכימו לראיון לא הזדהות - אבדוק את העניין לעומק ואז אענה לך מתוך ידע. לגבי הקלונידין דרך המשאבה - את יודעת כמה חולים צריכים קלונידין דרך משאבה ואת העלות? הדבר יעזור מאוד. לגבי הנבילון - האם ידוע לך כמה אנשים משתמשים בתרופה בארץ? וכעת לעוד עניין באותו עניין: לגבי שלושת התרופות, אני מציעה לך לפנות לחברה חדשה בשם "תרופות לכל" אשר מספקת חלק מן התרופות שאינן בסל בהנחה של עשרות אחוזים. ממה שהבנתי, ההתמקדות כרגע זה בתרופות מסוימות אך לדעתי, שווה בהחלט לפנות אליהם וגם אם אין להם יכולת לסייע כרגע - ייתכן שבשלב קצת יותר מתקדם שלהם, הם יוכלו לסייע לך. מספר הטלפון של החברה: 1-700-509-409 וכתובת האתר שלהם: www .tlc.co.il (אני אמורה לדבר עימם על הנושא הכללי של תרופות לכאב אך לפעמים דווקא פנייה אישית עוזרת!) המון תודה, מנדי

שלום: יש לי כאבים כרוניים באזור הבטן התחתונה צד שמאל,ומאוד מפריע ומטריד. מה זה? כיצד ניתן לטפל בכאבים אלה? בברכה: ציון דיין-052/3124083

ציון שלום.פעמים רבות אי הידיעה מדוע קיים כאב מטרידה הרבה יותר מאשר הכאב עצמו,וכאשר מניחים לשאלות של הלמה? ומתרכזים יותר בהקלה ואיכות חיים מתוך הכרה שלא תמיד הסיבה ידועה ולא תמיד נוכל לזהותה, פעמים רבות ההקלה מגיעה במקביל. עם זאת, חסרים פרטים רבים בדבריך, כמה זמן אתה סובל? האם פנית למישהו? האם ביצעת איזשהו בירור כלל? האם הבדיקות היו תקינות-במידה ובוצעו? האם יש תסמינים נילווים, כגון, שינויי בסידרי היציאות,ירידה במישקל, חוסר תיאבון וכדומה? אם למשל התשובה לשאלה האחרונה היא חיובית, ו/או טרם ביצעת עד כה כל ברור אצל רופא מומחה, אז בשלב ראשון הייתי הולכת ומבצעת את הבדיקות הדרושות לוודא שאין באמת שום בעיה דחופה או רצינית, ורק אם אכן כל הבדיקות תשלולנה זאת, אזי דבריי בפתיח עודם תקפים. יש להבין כי כאבים באיזור שאתה מתאר, יכולים להיות החל מכאב "פשוט" (אין הכוונה חלילה של זלזול בכאב, כי עבור זה החש אותו כל כאב הוא כאב, הכוונה, שאינו על רקע של בעיה חמורה, אלא סיבה כמו גאזים, מעי רגיז וכו'),וכמובן כלה בבעיות שעשויות להיות משמעותיות ודורשות איבחון וטיפול. אם תרצה לספק פרטים נוספים, אולי אוכל לסייע מעט יותר. בינתיים, מקווה שתרמתי יותר מאשר בילבלתי, דניאלה

שלום רב, אינני רופאה אך חשוב לי לציין שכאבים מן הסוג שאתה מתאר יכולים לנבוע מסיבות שונות- חלקם אקוטיות שדורשות טיפול מיידי וחלקם, לא בהכרח אך בלי בדיקה אי אפשר לדעת ולכן צריך לברר זאת בבדיקות וכו'. אני מציעה לך בחום לגשת לגסטרואנטרולוג על מנת לעבור את הבדיקות הנדרשות והייתי מתחילה כצעד ראשון מהיר ככל האפשר עם רופא המשפחה שלך. עדיף להיות בטוח מאשר להדאיג את עצמך. לא כדאי לסמוך אך ורק על מידע שמתקבל דרך אתרים או פורומים. בהצלחה!

כל אחד צריך מאהב! לרבים מאתנו יש מאהב ואחרים היו רוצים שיהיה להם. אבל יש גם כאלה שאין להם, או שהיה להם ואין להם עוד. דווקא משתי הקבוצות האחרונות באים אנשים לשאול לעצתי. הם מספרים לי שהם עצובים, שהדאגה מדירה שינה מעיניהם, שיש להם התפרצויות בכי, שהם פסימיים, סובלים מכאבים איומים ובבוקר קמים בלי חשק לחיות, בלי כוח ובלי מרץ. משתפים אותי בחוסר התוחלת שיש בחייהם, בשעמום ובמונוטוניות של ימיהם. עבודתם היא רק לצורך פרנסה בדוחק ואינם יודעים מה לעשות בזמן הפנוי. סרט החיים מרצד לנגד עיניהם והם לא משחקים בו. אני יודעת שלפני ביקורם אצלי, הם כבר פקדו קליניקות שונות והמרפא התורן הדביק להם את התווית השחוקה של "מדוכא" וצייד אותם במטען הבטוח והבלתי מועיל של תרופות אופנתיות נגד דיכאון, עצבות ושחיקה. ואז, לאחר ששוטחים בהרחבה את תלונותיהם, אני נוהגת לומר להם שאינם זקוקים לתרופה נגד דיכאון. מה שבאמת הם צריכים הוא מאהב. בנקודה זו, מעניין לראות את תגובות הנועצים - לרוב פוקחים לרווחה את עיניהם וממלמלים הברות בלתי ברורות. יש השואלים כיצד אישה בגילי, מציע הצעה מהסוג הזה ורבים אחרים פשוט קמים, אוספים בחופזה את מעילם ומסתלקים לבלי שוב. לאלה שלמרות ההלם מחליטים להישאר ולא נסים מבוהלים, אני מבהירה: מאהב, פירושו, מה שאנחנו אוהבים, מה שמעורר תשוקה. מאהב הוא נשוא המחשבה האחרונה לפני שפורשים לישון והדבר שלעתים גורם לנו לנדודי שינה. מאהב הוא המשהו או המישהו שגורם לנו להלך "על עננים", מה שמעניק תוכן וסיבה לחיים. קורה לא אחת שאנו מוצאים את המאהב בבן הזוג שלידינו, אך לפעמים באדם שהוא מחוץ לחלל הזוגי. אולם המאהב הנכסף יכול להסתתר גם באומנות, בחיי הקהילה, ביצירה המוסיקלית או בהתרגשות של טיול אביבי; בעבודה , אם היא יותר מאמצעי לפרנסה, בפוליטיקה, ביצירה הרוחנית ובאמונה, מסביב לשולחן עם אוכל טוב, יין וחברים. מאהב יכול להיות הרצון והסקרנות ללמוד, תחביב מרתק וכל הדברים המשכיחים מאתנו את קטנוניות היום יום, את אומללות וסופיות החיים. לשון אחרת: מאהב הוא המישהו או המשהו שגורם לנו להתאהב בחיים ומרחיק אותנו מההישרדות הסתמית והעצובה. והישרדות זו, מהי? הישרדות פרושה לפחד לחיות. הישרדות פרושה להציץ דרך תריסים מוגפים איך האחרים חיים ונושמים אוויר צח. פרוש הישרדות הוא - לשנוא את גופנו, לא ליהנות מאוכל, למדוד לחץ דם ולנדוד מרופא לדיאטנית, מגורו למגיד עתידות. להתרחק מכל הזדמנות של שמחה, לבחול ממעשה אהבה, לסבול עם כל קמט חדש שהרווחנו ביושר ולפחוד מאוויר צח, מגשם, מפריחה ולא לעצור לרגע בזמן השקיעה. הישרדות היא לחשוש מלחיות כעת כי אולי נוכל לדחות את החיים למחר. לכן, אני מנסה לשכנע את מי שפונה אלי לא להתעקש לשרוד. מנסה לשכנע שנצא לחיים ונחיה אותם במלוא חופניים. "חפשו לכם מאהב, תהיו גם אתם,ידידי, מאהבים. בחיים שלי אני מתעקשת להיות השחקן הראשי!". וכל זאת, בידיעה שהחיים הם לא דבר קליל. שבמהלך הדרך יש שריטות ואכזבות, אובדן, מכאובים ולפעמים מפסידים בהימור. שהחרטות והלבטים הם לעתים כמו מאכלת נעוצה בלב. אבל, יחד עם כל הקושי, הסוף העצוב הוא איננו המוות. אין אפשרות לצאת חי מהחיים. הדבר העצוב הוא כשאין עוז לחיות. צאו לרחוב ובלי חשש, מצאו לכם מאהב! כל הידע האנושי מהרמב"ם ועד פרויד, מאסף הרופא ועד ביל גייטס ,הרופאים והמרפאים, האסטרולוגים, הכימאים , אל-כימאים והפסיכולוגים, לאחר שנים של לימוד ומחקר, הגיעו למסקנה ברורה וחדה: כדי להיות במצב של בריאות שלמה, להרגיש טוב בגוף ובנפש, כדי להיות מרוצה,פעיל ובריא, המרשם הטוב ביותר הוא להיות מאוהב בחיים. מי שמבין שהחיים הם מתנה, יודע שמתנות לא מחזירים. את החיים, פשוט חיים.

רוחמה היקרה, שלום לך, תודה לך על המייל ושיתוף מחשבותייך איתנו. תודה שהזכרת לכולנו את הדברים שאנו יודעים אך קל כ"כ לשכוח כשכואבים וכשסובלים, דווקא כאשר צריך לזכור וליישם אותם יותר מתמיד.אהבה היא כח, וכדי להיות מסוגל לספוג, להתמודד וגם לתת לאחרים, צריך למלא את המאגרים,צריך לחדש את הכוחות,ונכון רוחמה אין ספק שכל עשייה שמקורה באהבה, תוצרתה- אהבה ואושר ,יכולה לחולל פלאים. וביחוד תודה שאחרי יומיים שנראה כי הפורום כאילו סטה ממסלולו,ועלה על מסלול שלי לפחות באופן אישי "הקפיץ כמה פיוזים",סייעת להחזיר אותנו למקום שלשמו אנו נמצאים כאן- תמיכה ועזרה הדדית. כה לחיי, דניאלה

רוחמה היקרה לא יודעת מה עיסוקך ולמה אנשים פונים אליך עם הצרות, אבל באמת תודה לך!!! לפעמים "ניעור" קטן פוקח לנו את העניים. לי למשל נולד אחיין חדש כלומר, לאחייניתי האהובה נולד אחיין ואני הפכתי להיות דודה-רבא. אם פעם נהנתי לשבת עם האחיינית האהובה ולשמוע קצת פיטפוטים

תודה לכל העונות לשאלותיי האחרונות בפורום. תשובותיכן מעניינות אותי, ויחד עם זה חשוב לי להסביר מה באמת אני מחפשת כאן, בתור אחת שלא סובלת מכאב. בדף שלי באתר אחר (http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?אמת_וצדק) כתבתי: "אין צדק בעולם ולא יהיה, הטבע אכזר, כאב וסבל הם מנת חלקם של מיליונים, מיליארדים". זה משהו שמעסיק ומטריד אותי, לא מתוך חרדה אלא מפני שאני לוקה בחוש צדק מפותח מדיי ובנטייה למציאותיות. זהו המקור לרצוני לחקור את התופעה הזו בטבע ולתרום באופן אישי להפחתת הסבל בעולם. זהו גם המקור ל"מסקנות האישיות" שלי לגבי דרכי התגוננות מפני סבל. פעם חשבתי שכדאי לעשות רשיון לאקדח או להחזיק הגוף חומר רעיל שיכול להרוג תוך שניות ספורות. לאחרונה עלה אצלי הרעיון של מורפיום, כי למה למות אם אפשר להרוג את הכאב ולהישאר בחיים. אין לי שום כוונה לעשות שימוש במורפיום, כפי שלא הייתי מעלה על דעתי להשתמש באקדח או בחומר רעיל, אלא אם יקרה אי פעם אסון מהסוג שהזכרתי בהודעותיי הקודמות. אז אם יש לגולשים כאן מידע כלשהו בנושא חקר הסבל ומניעתו, שזה נושא כללי מאוד (לא רק כאב כרוני, לא רק המתת חסד), או אם יש עוד מישהו שהרצון להילחם בסבל בוער בו, אשמח לתגובות ורעיונות איך עושים זאת.

מנדי יקרה- כבר מס' ימים מתנהל בפורום דו שיח לגבי הנושא ששלי סחפה אותנו, דוי במידה מסוימת אני לוקחת אחריות מצידי לכך, כי אני נטלתי חלק נכבד בדו שיח הזה ואף בליבויו. אני מאוד מעריכה את היכולת שלך לענות לכל פונה בפורום ללא משוא פנים באמפטיה ולנסות לתת את התשובה המתאימה הכנה והנאותה, אך לדעתי במיקרה הנדון, כל הנושא יוצא לגמרי מפרופורציה!! אני מבינה כי זכותו של כל אדם להביע את דעתו, אך זהו פורום תמיכה לכאב כרוני, ולא מחקר על חולי כאב, בדיקת תיאוריות, פילוסופיות חיים ובוודאי לא מקום לכתובות למציאת תרופות במקומות לא כשרים- בלשון עדינה, ולכן אני מצפה ממך לקטוע את הדיון הזה ולהסביר לידידתו כי נושאים מעין אילו אין מקומם כאן!! דניאלה

שלי! אני דווקא מברכת אותך על חוש הצדק המפותח!! לפעמים אין לדעת להיכן מגיעים עם מחקרים ובדיקות, המשיכי בדרכך וחיקרי כל אשר על ליבך, זה מצויין!!! (ואני לא צינית) לגבי הפורום הזה.. זהו אכן פורום תמיכה בלבד.. אם את רוצה לברר איך אנחנו מתמודדים עם כל העליות והירידות את יכולה לעלעל בדפי הפורום הזה, מאז שהוא קם כתבו כאן המון המון אנשים שסובלים מאוד... וכל אחד מתמודד אחרת, הדרך שלי להתמודדות היא לא הדרך של מנדי, או הדרך של דניאלה, כמספר האנשים- כמספר השיטות... וזה בסדר!. הלוואי שיכולנו למנוע את הסבל לגמרי- תחשבי בהגיון, אם זה היה אפשר הפורום הזה לא היה קיים.. המון בהצלחה!!

דניאלה וכולם, אני מתנצלת אם נכנסתי לפורום הלא נכון עם ענייניי ואם דבריי נכתבו מתוך חוסר רגישות לקונטקסט בו הם נכתבים ואף עשויים לפגוע. אמשיך במסע החיפוש שלי במקומות אחרים. תודה על סבלנותכם והלוואי שיוקל הכאב.

נכנסתי לאתר העמותה הישראלית למאבק בכאב, בראשות מנדי, ושמחתי לגלות שיש עמותה כזו! מנדי, האם תרומה לעמותה מוכרת לפי סעיף 46 לתקנות מס הכנסה? והאם ידוע לך על ארגון כלשהו, בארץ או בעולם, שנאבק בכאב באופן כללי יותר, לא רק כאב כרוני, אלא ייסורים באשר הם, מכל סוג ואצל כל יצור חי ומרגיש?

שלום שלי, העמותה למאבק בכאב מייצגת את חולי הכאב בארץ וכמו עמותה זו, יש עמותות בכל מדינה ואני מתפקדת כנשיאה של ה EUROEPAN PAIN NETWORK שמאגדת בתוכה את כל ארגוני הכאב באירופה מנקודת המבט של החולים. אנו פועלים להכרה בכאב כרוני כמחלה בפני עצמה ועוד דברים רבים. לשאלתך על עמותה הדואגת לכל הייסורים בין אם זה בעלי חיים או אנשים - ממה שידוע לי זה לא קיים אך בעצם, זה למעשה התפקיד של ארגוני זכויות אדם וארגוני זכויות בעלי חיים. בתוך עולם הכאב יש עמותות שנלחמות עבור חולים סופניים - נלחמים לטיפול פליאטיבי הטוב ביותר, יש עמותות הסרטן, איידס וכן הלאה. כטבעו של העולם המודרני, כל דבר נכנס לקטגוריה. עצם זה שהעמותה למאבק בכאב נלחמת עבור חולי כאב מכל סיבה שהיא, הינה תפיסה חדשנית שמאגדת קבוצת אנשים לא על בסיס מחלת רקע וכו' אלא ע"י המכנה המשותף של כאב. לשאלתך לגבי תרומות- ראשית כל תודה רבה. אנו ברגע זה עוד לא בקטגוריה של מוסד ציבורי שהוא מה שמספק את הפטור של 46 א' ועל כן לתרומות פרטיות אנו לא יכולים לספק עדיין פטור ממס אך אנו בתהליך של קבלת האישור. אנו כמובן עמותה רשומה אשר מנהלת את ספריה בצורה תקינה ופועלת לפי הוראת הרשם וכו'. האם עניתי על שאלותייך? כל טוב!

שוב שלום שלי, לגבי מה ששאלת, אם אני מבינה נכון, את מכוונת שוב למשהו מסוג המתת חסד או משהו דומה. ישנה בארץ עמותת לילך (אני מקוה שאני לא טועה בשם). זו עמותה שהקימה מיכל מודעי, אשתו של השר מודעי ז"ל (מקוה שוב, שאני לא עושה בלגן, ווזו אכן היא שהקימה). מטרת העמותה - להבטיח מוות בכבוד למי שנגזר דינו למות במחלה סופנית. אחת הפעולות הראשוניות שהם התחילו לשווק ולהבטיח שיקרו היא הכנה של צוואה בוידאו כשהאדם עודנו בהכרה מלאה, ויכול לדבר ולומר את רצונו. בצוואה הוא מסביר מה הוא מבקש שיהיה הטיפול בו - כמה, איך ועד כמה להאריך/לא להאריך את חייו, לחבר/לא לחבר למכשירים, כן/לא החייאה וכו'. הם גם הצליחו להגיע למצב שהצוואה הזו מוכרת ומכובדת בארץ במוסדות רפואיים, ובזכותה גם עבר בארץ לא מזמן החוק המאפשר אי-הארכת חיים באמצעות מכשירים לחולים במחלות סופניות. עדיין אין כאן חוק המתת חסד, אבל כבר יש עורכי דין שמסייעים לאנשים שמבקשים זאת לנסוע לבלגיה או הולנד ולבצע שם את המתת החסד, שם זה מותר על פי חוק. מקוה שהועלתי. אני

אני סובלת מנימולים המלווים בכאב...לאחר שנה של ריצות מרופא לרופא הגעתי סוף סוף למקום הנכון...נבדקתי ע"י נוירולוג בכיר שמתמחה בנוירופתיה...לשמחתי כל הבדיקות שנשלחתי אליהן (בדיקות דם, ביופסיה ברגל, QST וכו') יצאו תקינות ...לפיכך החליט הרופא לתת לי ליריקה למשך מספר חודשים בכדי להקל על הכאבים...הבעיה היא שלמרות שהתרופה נכנסה לסל התרופות היא לא ניתנת לכל אחד והיא לא אושרה לי בועדה - מה עושים? למי יש לפנות בעניין?

הי!! קודם כל לא להתיאש!!!!!!!!! לי קרה אותו הדבר עם תרופה אחרת, עברתי קופה והקופה החדשה עשתה לי בעיות בקבלת התרופה למרות שהיא מגיעה לי בלי שום ספק. מה שעשיתי זה כך: דיברתי עם הרופא שלי שיקדם את זה, ובמקביל אני הייתי בקשר עם אחראית האישורים בקופה ע"מ לברר איך האישור מתקדם, יש מצבים אבסורדיים שטפסים הולכים לאיבוד ואין אישור, זו בירוקרטיה לשמה. כדאי מאוד שהרופא שלך יברר מה חסר כדי שתקבלי אישור, איזה טופס, איזו חתימה, ושל מי, וכל הזמן להיות עם היד על הדופק ולנדנד לגבי האישור. ככה אושר לי הבטאפרון אחרי 7 חודשי טרטורים, תרופה שניתנת לי חינם (עולה בערך 7000 ש"ח לחודש ומסובסדת ע"י המדינה באופן מלא).. זה ידוע שקופות החולים מעדיפות אנשים בריאים- אבל אסור לנו להתיאש בשום מקרה ולהמשיך ולדרוש את מה שמגיע לנו. בהצלחה!

שלום לכן, לגבי הליריקה-התרופה נכנסה לסל בתחילת נובמבר. יש עדיין מעט בעיות של השקה הקשורות לכך שהיא תרופה חדשה ולא מוכרת שאמורות, לדברי הסוכנת של התרופה להיפתר במהלך החודש הקרוב. דבר חשוב שיש להקפיד עליו אם לא רוצים להיענות בשלילה, הוא שהמכתב לבקשת התרופה ינוסח בדיוק לפי ההתוויה לשמה הוכנסה התרופה לסל הבריאות, הווה אומר- ליריקה הוכללה כתרופה לכאב נוירופתי אך רק כקו טיפולי שני ומעלה, ולא בקו טיפול ראשון!! כלומר, לא יאשרו אותה כניסיון טיפול יעודי ראשוני לכאב עיצבי! ולכן כשהרופא כותב את הבקשה לקופ"ח, עמ"נ שלא להענות בשלילה, עליו לציין, שלפני תרופה זו, קיבלת לפחות תכשיר אחת לכאב עיצבי שניכשל, כגון- אלטרול,או נוירונטין וכד'. אין חשיבות למשך הטיפול או המינון שניסית בטיפול האחר, העיקר שיצויין שאין זהו הטיפול הראשון שמנסים, ויתכן שזו היתה הסיבה שעשו לך בעיות, אז לתשומת ליבכן, ובהצלחה בעתיד, דניאלה

שלום רב לך, קודם כל, אני שמחה שמצאת רופא טוב שעוזר לך. לגבי הטיפול בליריקה - אם תכנסי לאתר של העמותה למאבק בכאב את תמצאי בחלון החדשות את חוזר המנכ"ל של משרד הבריאות אם ההנחיות למתן התרופות לכאב נוירופטי ובהם ליריקה. www.fightingpain.co.il על מנת להגיש בקשה חוזרת את צריכה שהדרישה תבוא מרופא כאב או רופא העובד במרפאת כאב וצריך לציין אילו תרופות כבר נוסו בעבר כי ליריקה לא מאושרת כקו טיפול ראשוני אלא כקו טיפול מתקדם. אם הרופא כאב ילך ע"פ ההנחיות אז את תקבלי את האישור הנדרש. אם את רוצה לדעת על זה עוד - צרי קשר. הרבה הצלחה ומי יתן ותזכי להקלה בכאב הנוירופטי שלך!

האם יש "שוק שחור" לתרופות נגד כאב?

מנדי שלום אודה לך אם תוכלי לכוון אותי כיצד מגישים בקשת סיבסוד לליריקה. האם המלצת נוירולוג וראומטולוג זה מספיק טוב? תודה

הי כואבת, שלום לך דניאלה ובמיוחד שלום לשלי. אין דבר כזה שלא יתנו לך ליריקה לכאב נורופתי, או סימבלטה לכאב נוירופתי ונפשי כנוגד דיכאון וחרדה, או מורפין על סוגיו, באם ישנה עילה מוצדקת לתת לך אחת מהתרופות הנ"ל, אלא בדרך מסודרת כפי שצויין פה בפורום, גם אם זה יקח זמן - את תקבלי, אלא - שהרופא המתמה בכאב (ינם בודדים כאלו ברחבי הארץ בעיקר מרפאות כאב בבתי חולים גדולים. אין !!!!!!!!!! שוק שחור לסמים קשים או קלים שכאלו וטוב שכך. אי אפשר לדעת לאיזה ידיים זה יפול, ולשם כך יש נוהל מקפיד ביותר לקבלת הסמים. הפורום לא נועד להיות כלי עזר לרכוש בהסוואת כאב סמים ותרופות. אנא שמרי על טוהר הפורום או שתחדלי מלדרוש ולהעלות נושא חמור זה בפורום לאלתר ! מנדי היקרה, טרחה רבות להקים את הפורום ואת העמותה למאבק בכאב בדרכים חוקיות ושמירה על טוהר המידות. אנא כבדי את הנהלים ! מוטי (משתמש בליריקה, סימבלטה, מורפין ועוד)

די עם חנופה למנדי זה ברור שאתה זקוק לה לצורך מאבקך במשרד הביטחון צורך להראות שבאמת אתה סובל מכאב כרוני זה שאתה קונה את כל התרופות לא מראה שאתה צורך אותן, אפשר לקנות ולא להשתמש כדי שיחשבו שאתה משתמש מנדי מספיק חכמה כדי להבין את האינטרס שלך בחנופה אליה שבןע טוב

סובלת מכאבי עמור שדרה לאחר נפילה וניתוחבע.ש. בבית חולים נתנו לי ליריקה 75 מ.ג אני ממשיכה לצרוך תרופה זו 2 קפסולות ביום. רגלי התנפחו ,אני מרגישה חולשה ועיפות , ראיה כפולה שחלפה לאחר שהורדתי מינון ל 1 ביום. השאלה : האם תופעות אלה חולפות ותוך כמה זמן ? אני לוקחת תרופה זו כעשה ימים \

שלום לפורום, הנני חולה בכאבים כרוניים קשים לאחר פציעה ממתח גבוה של 10,000 וולט. מטופל יום יום בכמה מרפאות כולל שיקום בבית חולים מכובד וגדול. אין לי מילה רעה אלא להיפך, רק לשבח את מרפאת הכאב בה אני מטופל קבוע מדי שבוע כבר שנה וחצי. אלא נראה כי הגעתי לתום, בעיקר לאחר ניתוח שבוצע לאחרונה בגופי ונכשל. וכעת נותרתי עם חבילה של 30 כדורים ליום ובנוסף מורפיום קבוע. כעין כביש ללא מוצא להרגשתי ולהרגשת הרופאים גם כן. האם יאה ונכון לגשת ליעוץ או לטיפול במרפאת כאב בבית חולים גדול אחר ? מוטי

מוטי יקר, שלום רב. אתה מחויב אך ורק לבריאותך ולמה שאתה מרגיש שנכון עבורך. נכון, אחרי שעוברים תקופה עם מטפלים, וביחוד אם היו מסורים כלפיך, יש תחושה של כעין מחויבות כלפיהם ואי נוחות "לבגוד" בהם, אולם לדעתי אם אתה מרגיש שכעת הגעת למבוי סתום בטיפול לא רק שמותר להתייעץ במירפאה או מקום נוסף, אלא תעשה אוול לעצמך אם לא תשעה כן. צריך לזכור כי ללא קשר עד כמה רופא הוא טוב, לפעמים לאדם חדש יש מבט מרענן, חדש ומישהו שכבר מטפל זמן מה "נעול" על דרך מסוימת ויכול אפילו לפספס טיפול פשוט אך יעיל. אם אתה חושש מתגובת המירפאה, או מכך שבכ"ז תזדקק להם בעתיד ולא יראו זאת בעין יפה(למרות שאין סיבה לכך),אז אפשר לעשות זאת באופן גלוי ולדבר על כך עם הרופא המטפל, להסביר לו על תחושותיך ותיסכוליך ואולי אף לשאול אותו על מי הוא היה ממליץ לחווד דעת שנייה, ותתפלא אולי לגלות עד כמה היום מרבית הרופאים פתוחים לכך הרבה יותר, במיוחד אם תשתף אותו בהתיעצות, למשל, ולא תעבור פשוט למקום אחר ותסגור דלת מאחוריך, אז בהצלחה, ומקווה שעזרתי, דניאלה

הי מוטי, כפי שדניאלה אמרה - אתה מחויב בראש ובראשונה לבריאותך ומתוך זה אתה צריך לפעול. עם זאת, ישנה דרך נעימה יותר ונעימה פחות לעשות דברים כאלה ובזאת אני מסכימה עם דניאלה- תדבר בצורה פתוחה עם הרופא המטפל שלך ותשאל אותו אם יש לו עוד מה להציע לך. אתה כבר תלמד מן הגישה שלו ע"פ תשובתו זו. ייתכן שהוא גם יגיד לך משהו כמו "אין לי בעיה שתלך למישהו אחר אך אני מבטיח לך שאין להם משהו אחר להציע". וזה, כבר לשיקול דעתך. הרבה מן הידיעה כיצד לנהוג במצבים הללו נובעים מהסתמכות על האינסטינקטים שלך על איך הכי נכון לפעול. אם אתה מרגיש שזהו העת לפנות לרופא אחר - עשה זאת מבלי להפנות כעס וכו' למטפל שלך. ההיפך, חשוב שהוא ידע עד כמה אתה מעריך אותו כי אני יודעת שאתה באמת מעריך את שעשו לך במרפאה הנוכחית וחשוב לא לשכוח גם את שאר הצוות המטפל שדאג לך כמו האחות הראשית וכן הלאה. אם תעזוב דרך הבעת הערכה - זה לא ייגמר בבכי... בכל אופן, חשוב לסמוך בראש ובראשונה על עצמך - לגבי פנייה למומחה אחר - חשוב גם להגיע למומחה מוערך בתחום. לפעמים, זה באמת עוזר לקבל נקודת מבט שונה של מטפל אחר שפתאום רואה דברים בצורה קצת שונה. מצד שני, אתה גם צריך להיות מוכן לכך שלא בטוח לחלוטין שלרופא אחר באותו התחום באמת יהיה משהו שונה להציע אך זאת לא תדע, עד שלא תנסה.... הרבה הצלחה....

...שמה שאני סובל ממנו הוא כאב כרוני. אני בן 26, וסבלתי לפני כשני וחצי, לראשונה בחיי, מהתקף חרדה. אובחנתי כהיפוכונדר וכסובל מהפרעה טורדנית כפייתית, אבל כל אלה פחתו בהשפעתם על חיי והם אינם באים לידי ביטוי בצורה שמפריעה לתפקוד בחיי. הכאב כן. נשארתי עם כאב, שכל פעם שניסיתי להסביר אותו לרופאים או לחברים, לא הצלחתי להסביר ולא הצליחו להבין אותי. חשבו שאני ממציא לעצמי כאבים. יש לי מעין מיחושים בתוך הראש, כאילו המוח נמצא על אוברלואד. עוררות יתר ואף כאב בגפיים העליונות והתחתונות, שינה בלתי סדירה כתוצאה מהשרירים העירניים והנמתחים להם, מהלחץ על המוח. ניסיתי סרוקסאט דרך הפסיכיאטר ובשורה התחתונה, הוא לא עוזר. ניסיתי אותו למשך כשנה במינונים הולכים ועולים. אחרי שגיששתי כאן בפורום אני מרגיש שמקומי אינו עם הסובלים מחרדה, אלא איתכם - הזדהיתי ברמות עמוקות עם הכותבים על כאבים עצביים, כי אני חש שזה בדיוק מה שאני מרגיש - ולא הצלחתי לתאר בפני אחרים. למי אני פונה עכשיו? למרפאת כאב? הם מטפלים בכאב ממקור עצבי? הם יתכן שאני סובל מפיברומיאלגיה שהתפרצה כתוצה מהחרדה העצומה בה שריתי? האם מטפלים במרפאת כאב באמצעות תרופות פסיכיאטריות כגון סימבולטה, שאני מאוד רוצה לנסות? אני מבולבל ומיואש. כל מה שאני רוצה הוא לחיות את חיי כפי שהיו, בלי כאבים שלא נותנים לי מנוח - פרט לרגעים קצרים וקסומים. יואב.

שלום לך יואב !! אכן כן אתה חייב להגיע למרפאת כאב. שם באמת יוכלו לעזור לך . בהצלחה

שלום לך יואב, זה בוודאי מאוד מפחיד להיות במצב שבו אתה נמצא - גם החרדה, גם הכאבים וגם ה- O.C.D לא משנה מה המקור לכאבים - בין אם המקור לכאב הינו נפשי או פיזי - התוצאה זהה - האדם חווה כאב ויש לטפל בכאבים בצורה הטובה ביותר. לדעתי, כדאי לך למצוא צוות מטפל שיהיה מורכב ממומחה ממרפאת כאב יחד עם פסיכיאטר/פסיכולוג רפואי וכו' על מנת שוכלו לתקוף בכמה זוויות בו זמנית את הכאב וכל מה שמתלווה לזה. ישנן עוד תרופות חוץ מסרוקסט שמסייעות גם לחרדה וגם לכאבים עצמם כך שבצורה כזו "אתה הורג שני ציפורים במכה". לידיעתך, גם כאשר הכאב הוא בעל מקור פיזי לגמרי, מצבי נפש משפיעים מאוד על הכאב - כאשר אנו במצבי חרדה, דיכאון וכן הלאה - אופי הכאב הינו שהוא מתגבר במצבים הללו ואז יש לא רק לטפל בכאב עצמו אלא לנסות למצוא דרכים להמעיט את המצבים שבהם מגיעים למצבי חרדה, כפייתיות וכן הלאה. אין ספק שאתה בוודאי מרגיש לפעמים שאתה סובל מזה שיש לך גם כאבים וגם בעיות נפשיות הקשורות כי אז מי מטפל במה??? אבל, הגישה בטיפול בכאב בכלל, ללא קשר למקור, הינו לטפל בצורה רב-תחומית בדרכים שונות, גם נפשיות בכאב. על כן, אני ממליצה לך לפנות למרפאת כאב ולמצוא פסיכיאטר שיהיה מוכן לפעול יחד עם מרפאת הכאב. לבינתיים תזכור שלמרות שאתה וודאי מרגיש מאוד לבד - אנחנו פה מבינים מה זה לחיות בכאבים....

שלום לכולם, למזלי אני לא סובלת מכאב כרוני. נכנסתי לכאן כי אני מחפשת מידע בנושא של כאב וסבל, נושא שמעסיק אותי מאוד. אני חושבת שהדבר הנורא ביותר בטבע הוא הכאב. אילו הציעו לי להביע משאלה אחת יחידה, לא הייתי מבקשת בריאות, אושר, עושר או אריכות ימים. הייתי רק מבקשת לעבור את החיים האלה בלי כאב רציני. לאחרונה עלה אצלי רעיון של להחזיק ברשותי מורפיום, לא כדי לצרוך אותו אלא למקרה חירום. אני מעדיפה לא להיות תלויה באחרים במקרה כזה, אלא להיות מסוגלת לשכך את הכאב באופן מיידי ועצמאי. אשמח לשמוע תגובות לרעיון שלי, וגם לברר איתכם איך משיגים מורפיום (או תרופה אחרת, אם אתם מכירים משהו מתאים יותר) למטרה זו. תודה!

שלי שלום,כולי תקווה שלא תדעי כאב,לא חד ובודאי לא כרוני,ושלעולם לא תזדקקי למשככי כאב, לא קלים ובוודאי לא לתכשירים "כבדים" כגון מורפין. לגבי שאלתך-מורפיום הוא סם עם התוויות קפדניות לנתינתו רק בהמלצה ובהשגחה של רופא. איני חושבת ששום אדם צריך לקחת תכשיר זה על דעת עצמו, ובוודאי שלא להזריקו בבית!! קודם כל מרבית הסובלים מכאב מטופלים ע"י תכשירי מורפין פומיים, כלומר בכדורים, כך שהרצון להשתמש לכאורה בזריקה לא רק שהוא מיותר כי כדור משיג במרבית המיקרים את אותה השפעה, אלא מעיד על צורך התנהגותי שלילי (מבלי לעשות השוואה מילולית מי מזריק מוצרים כאלו....). שלא לציין את הפן המסוכן שאדם שלא השתמש במורפין ויזריק לבד בבית מורפין, מי יודע אילו תופעות יחווה מהתרופה. לסיכום- אם חלילה יהיה לך כאב קשה, כנראה שהדבר הכי נכון עבורך, במקום לשחק ברופא או רוקח, הוא ללכת ולהיבדק, ולברר מה קרה ולקבל טיפול נאות ע"י מי שמוסמך לכך, ואם יחליטו כי זהו הטיפול שמתאים לך-לו יהי,והלוואי שלא תתנסי בכך, ותאמיני לי שלי יש שנים, לצערי, של ניסיון בכאב כרוני ובשימוש גם במורפין, אז אני בהחלט יודעת על מה אני מדברת, דניאלה.

תודה על תשובתך, דניאלה, אך נראה לי ששאלתי לא הובנה כראוי. ראשית, לא כתבתי שאני מעוניינת להשיג מורפיום דווקא בזריקה. כדור גם טוב. שנית, הרצון שלי להחזיק ברשותי מורפיום הוא למקרה חירום בלבד, ואני לא מתכוונת למקרה שבו אוכל לקבל טיפול מסודר בבית חולים וכדומה, אלא למקרה הרבה יותר גרוע, כמו במצבי מלחמה. לדוגמא, במקרה של מתקפה כימית או גרעינית על מדינתנו (וזה לא דמיוני לגמרי שדבר כזה יכול לקרות עוד בימי חיינו), לא בא לי לסבול כאבי תופת, וגם לא סביר שאוכל לקבל טיפול מסודר נגד כאב... אני יודעת שדבריי עשויים להתפרש כאילו אני סובלת מחרדות, אבל זה לא המצב. אני פשוט מציאותית ורוצה שתהיה לי אפשרות להגן על עצמי ככל שניתן ובכל מצב.

שלי,תשובתי בעינה עומדת. לא חשוב איזה רציונליוזציה תמצאי לרעיון/שאלה שלך להחזיק בבית מורפין, ןלא משנה מה צורתו, כדור או זריקה, ולקחת אותו על דעת עצמך, וגם לא משנה מהן הנסיבות, קשות ככל שיהיו, הן מבחינת הסבל, והן מבחינת המצב-ראשית פרצה קוראת לגנב, כלומר הסיכוי שאם יהיה לך בבית דבר כזה שתשתמשי רק במצב חרום רק של מלחמה למשל,תאמיני לי שאם יהיה לך כאב עז ותרגישי ממש רע, ותהיה לך בבית תרופה שיכולה לעזור בהישג יד, במקום ללכת באמצע הלילה למיון,ולחכות שעות עד שיעזרו לך,וכשכואב כל שנייה היא כמו שעה, מי מבטיח שלא תעשי קיצורי דרך? אפילו את לא יכולה, ולו רק כי לא היית במצב הזה! והחמור ביותר,שוב,כי הכאב עשןי להתריע על בעיה, ביחוד אם הוא חדש, ואם במקום להיבדק, רק תמסכי אותו על דעת עצמך, את עשויה לגרום לעצמך נזק כפול- גם מתופעות לא רצויות של התרופה, וגם מפיספוס של אולי משהו חשוב שצריך לטפל בו.חוץ מזה הפן המעשי הוא שאף רופא שפוי לא ירשום לך מורפין למטרה זו. דבר אחרון, כאב אומנם הוא לא נעים, בוודאי לא כאב ממושך וכרוני, אך לעיתים יש לו מטרה להודיע על בעיה בגוף, וצריך להקשיב לו, ולא צריך עד כדי כך לפחד ולהתגונן ממנו, ומע' הבריאות בארץ יכולה לתת מענה חרום כמעט בכל מצב. דניאלה

שלום לדניאלה ושלום לשלי, אני מרשה לעצמי להצטרף לשיחה ביניכן. אני מסכימה הסכמה של 100% עם דניאלה. שלי, מורפיום הוא סם!!! לא משתמשים בו סתם ככה. הוא גם לא משפיע בכל מקרה על כל כאב (מניסיון). גם המינון שבו צריך לבחור משתנה מעניין לעניין. את לא יכולה להחליט שאת "צריכה" מורפיום ולקחת. אין שום כאב שמצדיק, לכאורה, את הטיעון שלך. אני יכולה לספר לך מניסיון שלי - שאחרי ניתוח שעברתי קיבלתי זריקות של מורפיום מדי שעתיים. וזה לא(!!!!!!!) עזר להפסיק את הכאב. גם לא ממש להפחית אותו. כאב הוא גם תגובה של הגוף. לכל גוף יש סף כאב אחר ותגובה כללית אחרת לכאב. את לא יכולה לצפות את התגובה. אה, ועוד משהו חשוב - גם אני , כמוך, אמרתי - שאני מקוה שלא אצטרך אף-פעם בחיי לחוות כאב, כי אני לא מסוגלת לכך. ובכן - לצערי, אני צריכה לומר כאן שלא רק שאני חיה עם כאב כבר שלוש שנים וחצי, אלא אפילו חיה עם כאב גדול, (אגב, כולל שימוש קבוע במורפיום, שלא מקל אפילו קצת, כנראה) והיום אני יכולה לומר לך שאנחנו הרבה פעמים לא יודעים להעריך נכון את היכולות שלנו לחוות כאב ולסבול אותו. הגוף והנפש שלנו מתאחדים ברגעי הכאב ומה שמכריע בשאלה לחיות עם הכאב או להיכנע לו הוא רק אופן המחשבה שלנו והחוסן הנפשי. (וגם אותם אי אפשר לצפות מראש. את תתפלאי כמה כוחות פתאום מתגלים לך בעת הצורך...). על החוסן הנפשי ועל המחשבות הקיצוניות שאת מעלה - אני הייתי מציעה לך לעבוד. זה הרבה יותר חשוב ומשמעותי, וגם משפיע על עוד מישורים של החיים. מכל מקום - מורפיום הוא לא פתרון. במקרים רבים - הוא דווקא הופך לבעיה (ולא הזכרנו כאן שיש תופעות לוואי קשות לגוף עד שהוא מסתגל למורפיום -הקאות, בחילות, סחרחורות, עייפות טוטאלית, ישנוניות ועוד- וגם לא הזכרנו את זה שלאחר שימוש במורפים שלא בשל כאב קיצוני יש סכנת התמכרות של הגוף, ואז - תהליך הגמילה הוא בעצמו מלווה בכאב ובסבל גדולים יותר ..) רק בריאות! אני

שלום חברים, האם מישהו קיבל את התרופה נורונטין? איך ההשפעה? באיזה מינון? והאם היו תגובות כלשהן. תודה מראש על תשובה מהירה רוחמה

שלום רוחמה, נוירונטין , או בשמו המקורי - גבאפנטין, הוא תרופה שניתנת בד"כ לחולי אפילפסיה. היא הוכחה כתרופה שיכולה לסייע גם למי שסובלים מכאבים נוירופתיים. המינון המקובל כדי שהיא תשפיע הוא בד"כ 1800-2400 מ"ג ליום. לא מתחילים מייד עם המינון הזה. מתחילים במינונים נמוכים וחייבים להעלות בהדרגה, ואם מחליטים להפסיק - הכי חשוב הוא להפסיק בהדרגה, כי הפסקה בבת אחת עלולה לגרום להתקף כמו אפילפטי גם למי שאינו בעל אפילפסיה. הרעיון בתרופה הזו - שהיא אמורה להפחית את תחושת הזרמים (אם יש לך כאלה) ובכלל כל תופעה של כאב עצבי. תופעות לוואי: כמו כל התרופות מהסוג הזה - גורמת לעלייה במשקל במקרים רבים, גורמת לעייפות ולסחרחורות ואסור לקחת אותה בשילוב אם תרופות פסיכאטריות או עם אוקסיקונטין וחבריו, כי בחלק מהמקרים הן מבטלות אחת את השפעתה של השנייה, ובחלק מהמקרים - יוצרות תופעות לוואי נוספות ולא פשוטות (כולל השפעה בשימוש לטווח ארוך כמו פגיעה בזיכרון וכדו'). מהניסיון שלי - לי היא לא עזרה, אבל - אני יודעת שיש רבים שכן עזרה להם. זה מאוד אישי - אם המליצו לך רופאייך לקחת - כדאי לך לנסות ולגלות את ההשפעה. אה, עוד משהו שהיא עושה - בצקות ונפיחות ברגליים. כדאי פשוט להיות ערה לכל השינויים הללו, ובכלל - יכול להיות שאת בכלל לא תרגישי בשום אפקט, ומצד ני - יכול להיות שתרגישי שינויים אחרים, שאני לא כתבתי כאן, וזה בקיצור אומר - שאת צריכה להיות מאוד קשובה לגוף שלך ולתחושות שלך. כל דבר שהוא "לא רגיל" מבחינתך - דורש התייחסות ושאלה לרופא. דבר נוסף - את יכולה להקיש את המילה "נוירונטין" או "גאבאפנטין" או "גבאפנטין" בשדה החיפוש שיש בפורום שלנו, ותקבלי הרבה מאוד דיונים, שאלות ותשובות שהיו כאן בעניין הכדורים הללו, כולל התנסויות של אנשים וכו'. יוכל מאוד לסייע לך. שיהיה בהצלחה, מה שתבחרי לעשות, ורק בריאות, אני

רוחמה, שלום, הרבה מה להוסיף על תשובתה המפורטת של "פשוט אני" אין לי, רק רציתי לאמר מס' דברים לגבי הנוירונטין- מקובל להתחיל במינון של 300 מג' ועולים כל מס' ימים ב- 300 מג', עד למינון שמשיג את ההשפעה, או עד לטווח של תופעות הלוואי, כאשר המינון המירבי נע בין 2400-3600מג'. להבדיל ממה שכתבה פשוט אני, דווקא עבודות הראו ששילוב של גבפנטין עם אופיואידים, כגון אוקסיקונטין, למרות שאכן יכול להיות כרוך ביותר תופעות לוואי, בהחלט משפר את התגובה מאשר שימוש של כל אחת מהן לחוד, ואין בעיה של ביטול האפקט כי הן עובדות במנגנונים שונים לגמרי. מבחינת היעילות, אז כמו כל תרופה, זה בשיטת הניסוי והתעייה, ויש כאלו שהיא עוזרת להם ממש טוב ולפעמים אפילו במינונים נמוכים למדי, ויש כאלו שהיא לא עוזרת להם כלל, ואלו שאיפושהוא באמצע, ואם לא מנסים לא יודעים, צריך גם לזכור- שהזמן שלוקח לתרופה עד שהיא מתחילה לפעול, במיוחד אם זקוקים לעליית מינון למינון גבוה, יכול להיות מס' שבועות טובים, אז צריך אורך רוח, אז הרבה בהצלחה, וסוף שבוע מוצלח ושקט, דניאלה.

הי רוחמה יקרה, אני כבר רואה שענו לך בחכמה - רק רוצה לציין מספר עובדות: 1. השם הגנרי של נוירונטין זה גאבאפנטין ובגירסה הגנרית של טבע זה כבר בסל התרופות ועל כן המחיר שאת צריכה לשלם הוא מסובסד, זאת כל עוד וכבר ניסו עלייך מספר טיפולים קודמים- דבר שאני יודעת שנעשה. חשוב שההמלצה תגיע מרופא העובד במרפאת כאב ושיציין את התרופות הקודמות שכבר נעשו. 2. אכן מחקרים חדשים יצאו לאחרונה המראים על היעילות של שילוב של גאבפנטין יחד עם אופיואידים - קראתי את המחקרים ובכנס האירופאי התלת-שנתי שהתקיים בספטמבר השנה, שמעתי מספר הרצאות וראיתי את הנתונים שהובאו לראייה. עם זאת, אין זה אומר שזה יעזור לכולם. אין תרופה שעוזרת לכולם או שאינה גורמת לחלק מן החולים תופעות לוואי שמונעות את השימוש. זהו אופי התרופות המודרניות. מה שכן, השילוב של גאבפנטין עם עוד תרופות נראה יעיל יותר משימוש לבד. העיקר - שזה יקל עלייך אם כאמור, אל תתיאייש כל עוד תוכלי להמשיך ללא תופעות לוואי קשות כי כאמור, לפעמים רק מינון גבוה מביא לשיפור.

שלום רוחמה אני נטלתי את התרופה הזאת במשך חודשיים.. לגבי המינון אני לא ממש זוכרת כי זה היה לפני כמה שנים. אבל מה שאני זוכרת הכי טוב: שהתרופה ממש לא עזרה לי וגם התחיל לנשור לי שיער בכמויות. חודשיים אחרי שהפסקתי ליטול השיער הפסיק לנשור.

אני בת 31, בהריון, ויש לי מזה כמה שנים בזמנים לא קבועים כאב חד בבוהן. הכאב הוא פנימי ובלתי נסבל עד כדי כך שאני צריכה לקום לדרוך חזק על הרגל, וכשהכאב תוקף בלילה הוא מעיר אותי בבהלה. הייתי אצל אורטופד ובבדיקות שעשיתי שללו גאוט (שגדון). אני ממש מיואשת ולא יודעת מה לעשות ולמי לפנות במיוחד עכשיו כשאני בהריון. אודה לכם על עזרה וכיוון לפתרון הבעיה המתמשכת.

שלום רב לך, אני בטוחה שכאבים פתאומיים כאלה בתוך תקופת ההריון בוודאי מפחידים אותך ולא עוזרים לשקט הנפשי שלך. לעיתים, מופיעים כאבים בזמן הריון הנובעים מן ההריון עצמו אך זה גם יכול להיות ללא קשר. אני מציעה לך לפנות למרפאת כאב להתייעצות למרות שישנם טיפולים מוגבלים יותר שאת יכולה לעבור בזמן ההריון אך מומחה כאב ידע אילו טיפולים את יכולה לעבור ויוכל לקבוע מהי הדרך הטובה ביותר לטפל בבעיה הזו מתוך מטרה להקל עלייך. ישנן מרפאות כאב טובות במרבית בתי החולים היום אך אם תרצי הכוונה - אעשה זאת בשמחה. אם אינך מצליחה להשיג תור ואת בקשר עם נוירולוג רציני, סביר להניח שהוא גם יוכל לעזור ולפחות לסייע באבחנה. אם את צריכה עוד משהו - אנחנו פה! תחזיקי מעמד, מנדי

מנדי שלום רב! מנדי תודה על היחס החם והאיכפתיות . את ממש מקסימה.היום אני ביום גרוע מאוד אני עם כאבים לא אנושיים . מחכה לפגישה . בתודה דבי

הי דבי, איך את מרגישה היום? אני מקווה שהיום את עוברת יום יותר טוב ושהמפגש אתמול תרם לך בדרך כלשהי. בינתיים, תחזיקי מעמד ואם את צריכה משהו - רק תגידי....

אני סובלת מפיברומיאלגיה. בנוסף אני אמורה לעבור בדיקת קולונוסקופיה עקב כאבי בטן עזים מאוד. מבקשת חוו"ד ממי שעבר/ה את הבדיקה להמליץ לי האם לעשות את הרגילה/וירטואלית שאומנם יותר קצרה וללא הרדמה אך לפי מה ששמעתי אנשים סבלו לאחר מכן מכאבים. פתרונות נוספים יתקבלו בברכה. תודה מראש

שלום, לגבי שאלתך אגב קולונוסקופיות- צריך להבין כי ההכנה לשתי הבדיקות בעצם זהה, כלומר ביצוע הבדיקה הוירטואלית אינו חוסך הכנה. כיום ההכנה אינו קשה כפי שהיה בעבר וכרוך בשתייה של 2 בקבוקים בני 40 מל' כל אחד (סופודקס) במרחק של מס' שעות זה מזה, הגורמים לך לשלשל ולנקות את המעי, ערב לפני הבדיקה, ובבוקר הבדיקה יש להשלים ע"י חוקן ניקוי קטן, ומיניסיון אישי, זה אולי לא כ"כ נעים, אך ממש לא נורא (פעם צריך היה לשתות חומר ריקון מגעיל של 3 ליט'!!, אז תתנחמי בזה לפחות...). לגבי הבדיקה עצמה- לבדיקה הוירטואלית שי מס' חסרונות- הדיוק שלה אינו בהכרח כפי של קולונוסקופיה רגילה תמיד, אם חלילה יש מימצא, לא ניתן לבצע ביופסיה אבחנתית ויש לבצע אח"כ קולונוסקופיה רגילה-אז בעצם את עושה בסוף 2 בדיקות, וכן יש את הבעיה שכדי לראות טוב-צריך להכניס כמות גדולה של גאז שזה גורם לכאבי הבטן משך מס' ימים אחרי הבדיקה עד שכל הגאזים משתחררים, והכאבים יכולים להיות ממש לא נעימים. גם בקולונוסקופיה רגילה מנפחים את המעי, אך בד"כ בפחות גאז, וכאמור בעת הבדיקה עצמה את ישנה ולא מרגישה כלום, והבודק משתדל חלק מהגז לשחרר לפני תום הבדיקה. אני אישית, הייתי עושה בדיקה רגילה ולא וירטואלית, אך כרגע אולי יש לך יותר מידע להחליט לבד, אז בכל אופן- בהצלחה, והעיקר שיהיה תקין, דניאלה.

תודה רבה על התשובה

בשנת 2001 עקב תאונת דרכים עברתי קטיעה מלאה של בוהן 3 בכף רגל ימין -מאז כל השנים כאבים עזים רגישות גבוהה של הגדם -בחורף בעיקר כאבי פנטום בכיוון האצבע החסרה (תחושה שהבוהן החסרה קיימת ותפוסה בסד) עד כדי אי יכולת דריכה על כף הרגל והליכה בעזרת קביים לתקופות ממושכות . טיפול בפרוקסול פורטה 500 מ"ג לא פתר את הבעיה -האם יש פתרון ? תודה

שלום רב לך, צר לי לשמוע שאתה סובל כל כך הרבה שנים מבלי לקבל עזרה מספקת לסייע לך בהתמודדות עם הכאבים. אינני רופאה ועל כן לא אמליץ לך על טיפול אך כדאי מאוד להגיע למומחה הנכון. במקרים כמו שלך, הנטייה של רפואת הכאב הינה לנסות להקל עלייך את הכאב ולא מתוך ניסיון ריפוי בהכרח. אך כפי שאתה וודאי יודע - הקלה על הכאבים זה עולם ומלואו מכיוון שהכאב יכול להשתלט על החיים.... אני ממליצה לך בחום לגשת למרפאת כאב טובה - אשמח להמליץ לך על מקום טוב באיזורך, על מנת לקבל טיפול הולם לכאבים. מה שחשוב לדעת כאשר אתה ניגש לטיפול זה שגם מומחה הכאב הטוב בעולם לא בהכרח מוצא את הטיפול הטוב ביותר על הניסיון הראשון. מכיוון שכל אדם הוא מקרה בפני עצמו אז אותה תרופה יכולה להשפיע שונה על שני אנשים. לעיתים גם תרופה שניסית בעבר יכולה לעזור במינון שונה או בשילוב עם עוד תרופות. לאחר שתעבור את הבדיקה הראשונית, סביר להניח שימליצו לך על טיפול אך אל תתיייאש - זה יכול לקחת זמן עד שמוצאים תרופה או שילוב של טיפולים שמקלים על הכאב ואין זה אומר שהרופא לא טוב. הדבר היחיד שמשמעותי הוא להגיע לרופא/ה שהתמחה בכאב. הרבה הצלחה!!! אם יש לך עוד שאלות- אנחנו פה בשביל זה!

חיים, שלום. רציתי להצטרף לדבריה של מנדי. בבואך לחפש "פיתרון" כדבריך, הרי ברור גם לך, שאצבע חדשה ובריאה כבר לא תהיה, ולכן חשוב מהי אותה משמעות וציפיה שיש לך כשאתה מתיחס למושג הזה. חשוב גם לדעתי להציב ציפיה ריאלית כך שניתן להתמודד איתה ובעיקר להשיגה.כפי שכתבה מנדי, הרי השאיפה צריכה להיות הקלה ושיכוך כאב, אפילו אם הכאב לא יעלם לגמרי, כי יתכן שזה אולי לא אפשרי, אך קרוב לוודאי שבטיפול נאות אצל מטפלים מביני דבר בהחלט ניתן יהיה להקל עליך באופן כזה שתרגיש שהשליטה חוזרת לחייך ולידיך שוב. אולי, לא תזדקק לקביים לתקופות כה ארוכות, ואולי לא תזדקק להם כלל,אך יש לזכור כי זהו תהליך, שעשוי להיות ארוך, ויתכנו גם אכזבות לאורכו,אך המטרה שווה הכל. דבר נוסף, מכיוון שעד עתה לדבריך, ניסית פרוקסול פורטה בלבד, הרי שאתה יכול לפחות להתנחם בכך שיש כ"כ הרבה עוד מה לנסות כדי לשכך את הכאב. בפועל, טרם מיצית שום טיפול תרופתי יעיל לבעיה זו, כך שהסיכויים הם לטובתך כי קיים מיגוון אופציות-הן תרופתי והן בשיטות אחרות שניתן לנסות,ואולי יהיה לך מזל-וכבר בניסיון הטיפולי הראשון, יהיה מזור לצורייך?! בכל אופן הצעתה של מנדי לפנות למרפאת כאב, היא בוודאי הטובה ביותר, שם יש את אנשי המיקצוע וכל האמצעים במיסגרת רב-תחומית. יישר כח ולימים טובים יותר, דניאלה.

תודה רבה

שלום חברי לפורום ולקבוצת ההתמודדות, לאלו שמתכוונים להגיע נא לא לשכוח בשעה 17:30, ולחברי בפורום שלא היו בפעם הקודמת, אני ממליץ בחום ומכל הלב להשתתף. פוגשים אנשים חדשים שסובלים מאותם בעיות רגשיות, נפשיות, סביבתיות, מול רופאים, מול המשפחה וודאי בנושא הכאב. כל כך הרבה משותף לחברים בקבוצה, כך שזה מאוד פורה ומפרה, ועל אחת כמה וכמה כשיש פסיכולוג רפואי ואת מנדי היקרה המנחים את הקבוצה. מצפה לבואכם, מוטי

הי מוטי- כל הכבוד שאתה מזכיר לאנשים לא לשכוח להגיע - לגבי הזמנה של אנשים אחרים שלא היו בפעם הקודמת - זה קצת יותר מורכב - הקבוצה הזאת מבוססת על חמישה מפגשים כאשר כל מפגש מבוסס על ההתרחשות בפעם הקודמת ועל כן חשוב שהקבוצה תישאר בהרכב דומה. עם זאת, אם יש מישהו שרוצה להתעניין בקבוצה - אתם מוזמנים ליצור עימי קשר- בשמחה!

שלום לכולם נפגש ביום ג' ועד אז מאחל לכולם המון בריאות . שלמה

הי מנדי, לצורך הפורום וקוראיו, עברתי לפני מספר ימים ניוח להחדרת אלקטרודה לשיכוך כאבים או Spinal Cord Stimulation בשמו, ולצערי הניתוח נכשל בכך שלא הרגשתי כלל את הפולסים החשמליים אפילו במתח המקסימלי, אלא במקום שאין לי כאבים. האלקטרודה הוכנסה בחוליה T-8, ולאחר מכן בחוליות S-4 ו- S-1. אתמול עברתי ביקורת ע"י הרופאים במרפאת הכאב ונאמר לי שהם שוקלים ניתוח שני ע"י מנהל המחלקה. האם לדעתך רצוי לעשות כן, או לוותר מחשש לפגיעה בחוט השדרה ? מוטי

מוטי שלום, העובדה שלא הרגשת את הפולסים המקום הנכון משמעה כי לא הצליחו למקם את האלקטרודה כיאות,יתכן שזה מסיבות סתם של חוסר מזל, או מיומנויות טובות יותר או פחות של רופא כזה ואחר, ואכן ביצוע חוזר ע"י רופא אחר, אולי מיומן יותר, אולי ביום "טוב" יותר, יצליחו למקם אותה במקום הראוי, דבר שיאפשר לך לבחון בצורה ראויה האם היא באמת עוזרת או לא, מה שלא יכולת בכלל לבדוק בשלב הנוכחי. מאידך, הייתי לפני ניסיון נוסף, מוודאה בכ"ז עם מי שעשה את הפעולה מדוע לדעתו לא הצליח למקם אותה כפי שצריך- האם נתקל בקושי מכני? האם יש בעמוד השידרה הידבקויות/היצרויות או בעיות אחרות שמקשות טכנית על החדרתה כפי שהיה רוצה? כי אם זה המצב, אז אולי לא ברור באמת שניסיון שני יהיה מוצלח יותר ואז אולי באמת אתה רק מעלה את שיעור הסיכון- כגון זיהום, או דליפת נוזל חוט שידרה (אם מפספסים קצת) ואפילו החמרת הכאב. בקיצור, לדעתי חשוב לברר עם הרופא שלך מה הסיכוי לדעתו באמת שניסיון שני יצליח, ואם הוא חושב שאין סיבה מיוחדת שלא, אז הייתי הולכת על זה, הרי את ההחלטה על ההשתלה כבר עשית, אז זהו רק עיכוב, מיכשלה קטנה,אך לא חבל בגלל זה אולי להחמיץ אפשרות להקלה?!. מקווה שיצליח לך, וכולנו נישמח לשמוע. דניאלה.

מוטי שלום רב, גם אני עברתי פעמיים ניתוח להחדרת SCS. אחד בוצע באכילוב רק באופן ניסיוני ולא ממש ניתוח בחלק התחתון של עמוד השדרה, וגם לה הגבתי. השני בוצע ניתוח ממש עם כל המשתמע בהדסה, (פה הוכנס המכשיר קרוב לניתוח שעברתי לפני 4 שנים) הניתוח היה בין חויות T6-T8 גגם כמוך לא הרגשתי את הפולסים ואז תוך כדי הניתוח הוציאו את המכשיר. בדיעבד הסתבר כי הניתוח היה מיותר כי כפי שדניאלה כבר הזכירה הבעיה היתה שבקום הניתוח בחוט השדרה נוצרה ציסטה שצוברצ נוזלים ולכן כל הניתוח היה מיותר. כדאי לבדוק האם קיימות בעיות אחרות לפני שעוברים את הפרוצדורה שוב בהצלחה רוחמה

שאלת כאן בפורום על הניתוח הזה שהוא ביסודו בולשיט!!!! אני מכיר לפחות 20 איש שעשו את הקומבינה הזאת ולאף אחד זה לא עזר !!! הצעה שלי תוציא את זה במיידי תלמד כאן איתנו לחיות ולנצח את הכאב בלי חדירות פולשניות.. מהיכן אתה בארץ ?? קבל יעוץ מנסיוני האישי באימל שלי כאן אחלה יום לך אריק

שלום שוב, כבר התייחסתי שלשום לשאלתך די באריכות ולכן לא ארחיב שנית, אולם התקשיתי לקרוא את דבריו של אריק ולהיות אדישה. יתכן שמכיר 20 אנשים שעשו את הניתוח הנ"ל ונכשלו. מאידך, אני בטוחה שבאותה מידה אין בעיה למצוא גם את אותם 20 מיקרים שעשו את הניתוח וזה כן עזר להם. ביחוד אני מוחה על הביטוי שכל הניתוח הזה הוא "בולשיט" אחד גדול!!.נכון, לא תמיד הפעולה מצליחה. נכון, היא לא מתאימה לכל אחד. ונכון, לכל פעולה פולשנית, קטנה ככל שתהיה ,כולל השתלת אלקטרודה, או לחליפין משאבה, יתכנו סיבוכים מסוימים. אולם מאידך, בחלק מסוים של המטופלים הטיפול בהחלט עוזר, ובחלק אף שיכוך הכאב הוא משמעותי ביותר, וביחוד בחולים עם כאבי גב הקורנים לרגל או עם Spinal stenosis נצפו תוצאות ממש טובות, ועבור אותו אדם שהטיפול מצליח- זה עולם ומלואו. ולא- לא חייבים לסבול כאב ו"רק" להתמודד איתו בדרכים לא פולשניות, זה לא עושה אף אחד לאדם גיבור יותר, או חזק יותר, לוותר על טיפול שיכול לעזור ולנסות לפתור הכל לבד, גם לא כל אחד מסוגל לכך, אז אני מבינה שלאריק היה ניסיון מתסכל, אבל ממס' מיקרים לא עושים סטטיסטיקה. דרך אגב- לי יש אלקטרודה בגב שנותנת גירוי לכל רגל שמאל, היא לא עשתה אולי עבורי קסמים, אך אני מרוצה ממה שיש, והלוואי שהיו יכולים להשתיל לי כעת אחת נוספת לרגל השנייה, שהסתבכה אצלי יותר מאוחר, אבל זה לא אפשרי כבר טכנית, אך אם זה היה אפשרי, לרגע לא הייתי מתלבטת.דניאלה

שלום לכל העונים (והמתענים)... ראשית תודה על תגובותיכם הכנות, בטוחני כי מן הנסיון האישי של כל אחד ואחת מכן ולבטח מהלב נכתבו. לקחתי את הנאמר לתשומת לבי ויש לי הרבה על מה לחשוב, תודה שהארתם את עיני. מוטי

הי מוטי, זה בוודאי נורא קשה להחליט מה לעשות כשאתה מקבל כזה אוסף של דעות שיכולות להיתפס כסותרות. זה בהחלט נכון שיש אנשים שהניתוח לא עוזר להם אך כפי שכבר נאמר, יש אנשים שזה מקל עליהם והקלה, זה עולם ומלואו. אין כמובן שום ערובה שהפעולה הכירורגית תצליח בפעם הבאה אבל חשוב להבין מה אירע. לדעתי, על מנת להחליט, כפי שדניאלה הציעה, תדבר עם מי שעשה את הפרוצדורה על מנת להבין מדוע זה לא עבד ומדוע הם חושבים שזה יכול לעבוד בפעם השנייה. ככל שיש לך יותר ידע בידיים - כך אתה בעל יכולת טובה יותר לקבל החלטה מבוססת על ידע והבנה. חשוב לשמוע עדויות של חולים אחרים אך חשוב גם להבין את המצב הספציפי שלך לגבי הנסיון הראשון. דבר אחד שחשוב לעשות זה להקשיב לאינסטינקטים שלך. אם אתה רוצה לדבר - אני פה! בהצלחה ותחזיק מעמד, מנדי