סרטן מוח ודלקת פרקים

אינני מקבלת טיפול לדלקת פרקים כרונית, משום שהפסקתי לקבל את תרופת "אנברל" שהייתה מצויינת כטיפול עבורי לדלקת פרקים פסואיטית (במשך 9 חודשים בלבד), אבל הפסיקו לי אותה משום שהפכה ל"חשודה" שעזרה לסרטן מוח ענק להתפתח (שהתגלה לפני 7 חודשים). עכשיו אין לי טיפול לדלקת פרקים וגם לא לסרטן מוח שלא ניתן לגעת בו. אני קבלת רק נגד כאבים שלא תמיד עוזרים והשגחה ב"MRI" כול שלושה חודשים. לפני כן סבלתי ממגרנות שנים רבות ובבדיקות CT הכול היה בסדר, אולי עם היו עושים לי MRI למיגרנות הסרטן היה מתגלה קודם. החיים עבורי הם "כאב".ובנתיים אני יכולה רק לשבת ולהפסיק לחיות את החיים שלי, עד שאולי יהי מאוחר מדי.

שלום לך, הצטערתי לשמוע על מצבך ואני מאחלת לך כוחות להתמודדות שבפנייך. יתכן ואם היו עושים MRI קודם לכן המצב היה אחרת, ויתכן שלא. כשקורה דבר נורא אנו מחפשים סיבה, מחפשים אשם, מחפשים להבין למה זה קרה לנו והאם ניתן היה למנוע את זה, אך עם כל הצער, כעת יש מצב נתון שיש להתמודד איתו והתעסקות בשאלות בעבר לא יעזרו לך,להפך הן רק יגבירו את תחושת המירמור וחוסר האונים. איש אינו יודע ממש מה חופן לו העתיד. גם אדם שהיום הוא בריא, יתכן וחלילה ומחר יפגע בתאונה וכל עולמו יתהפך עליו. מצבך שונה רק בכך שאובחנת עם מחלה קשה,אך אין זה אומר שצריך להפסיק ולחיות, לשבת ולספור ימים, למה? למרות הקשיים, ובטוחני שהם קיימים, את עדיין יכולה להמשיך ולהנות, למרות המחלה, ולמרות הכאב. לחיות יום ביומו, להפיק את המירב למען עצמך, ופחות לחשוב על מה יהיה, שכן כמו שאומרים "תעברי את הגשר כשתגיעי אליו", מדוע יש להתכונן מראש ולקלקל לעצמך את כל מה שבדרך?! אם את רוצה להפסיק לחיות ולשבת ולחכות, זו בחירה שלך, אך אני מציעה לך לנסות בכל זאת לא לעצור את החיים, לזרום איתם, ואולי תגלי שיש להם עוד מה לתת לך. לפני סיום, ברור לי שכרגע את מתמודדת עם מספר מצבים קשים, גם עם אבחנה חדשה וקשה וגם עם כאבים כרוניים שאינם מאוזנים תמיד. חשוב, לדעתי שתקבלי איזשהוא סןג של תמיכה ריגשית שיעזור לך לעבור בצורה הטובה ביותר את התקופה הזו, אם ע"י פסיכולוג, או אולי קבוצת תמיכה, מה שמתאים לך.אל ייאוש, ומכל הלב, דניאלה

יש תיקווה גדולה לריפוי והחלמה את מוזמנת לשלוח אימייל ונשמח מאוד לעזור לך

שלום רב לך, אני כל כך מצטערת עבורך על שאת נאלצת בבת אחת להתמודד עם כל כך הרבה קשיים וגם להתמודד עם כך שהטיפול שהיה עוזר לך כעת נפסל בשל הסרטן. עצם העובדה שלא מטפלים בסרטן זו גם וודאי תחושה קשה ומתסכלת עד מאוד. בטח לפעמים בא לך לצרוח על הסרטן שלך שיעזוב אותך בשקט ובטח לפעמים הרפואה מרגיזה אותך ונותנת לך להרגיש נבגדת על כך שאין להם טיפול להציע לך. אכן המצב של הכאבים שלך ואופן הטיפול בהם הינו שונה בגלל הסרטן ועל כן חשוב להיות מטופלת על-ידי הטובים ביותר. מי כיום מטפל בכאבים שלך - האם את מטופל ע"י רופא כאב? אשמח להמליץ לך על רופא - אני חושבת כרגע על רופא כאב נפלא שמתמחה בטיפול בכאב סרטני אך גם מבין היטב בכאבים מסוגים שונים וכן בכאבים שמוחמרים בגלל סרטן שמתווסף. מעבר לכך, אני מבינה את התחושה של החיים נעצרו והנטייה הכה טבעית שלנו במצבים כמו שאת, לשים את החיים על "HOLD". בשלב מסוים נדמה לי שזה בלתי נמנע כי כל האנרגיות הולכות על התאקלמות למצב החדש והתמודדות עם העובדה שיש לך סרטן שהוא בעל קונטציות שליליות רבות וכמובן מעורר הרבה פחדים אמיתיים. כאשר המצב מתמשך לאורך זמן, אני חושבת שחשוב ליצור חיים ולשמר דברים החשובים לך או להתחיל בעשייה מצומצמת שעושה לך טוב. תנסי לחשוב על לפחות משהו אחד שעושה לך טוב ותעשי את זה - מגיע לך הרבה פינוק מאחרים אך גם מעצמך! אז זהו לעכשיו, שיהיה לך רק טוב ותזכרי שאנחנו פה בשבילך!