פורום תמיכה לסובלים מכאב כרוני

שלום לפורום האם גלי רדיו יכולים לעזור לחולה neuropathy charcot marie עם כאבים עזים ברגליים הודה לכם איתן

איתן שלום, הטיפול בכאבים נוירופתים ללא קשר לסיבתם יכול להיות לפעמים ארוך ומתסכל. לא ציינת בדבריך ע"י מי אתה מטופל ומה קיבלת עד כה. בכל אופן הדרך היחידה היא בניסוי וטעייה, שכן מה שעוזר לאחד לא בהכרח יעזור לשני ולהפך, וכל עוד מדובר בניסיון שהוא סה"כ בילתי מזיק ויכול אולי לסייע, הרי ששווה לעשות הכל למען הסיכוי להקלה, הלא כן?! עקרונית, גלי רדיו עשויים להקל סוגי כאבים מסוימים. האם הם טיפול הבחירה דווקא לכאב נוירופתי? איני יודעת, אך אולי דווקא במיקרה שלך יש לכאב מרכיב משולב ואז לפחות תיתכן הקלה חלקית. מי המליץ לך על הטיפול? האם אתה נמצא בטיפול מסודר ע"י מרפאת כאב? אם לא, אז הייתי מציעה לפני כל טיפול שאתה עושה, להתייעץ עם רופא כאב שמתמצא בנושאים הללו ביחוד -ראשית לנוכח האבחנה הנוירולוגית שלך, ושנית משום שבשנים האחרונות נכנסו מס' תרופות יעילות למדי לשיכוך כאבים מהסוג הזה ואם טרם טופלת בהן, אולי זה הזמן. בהצלחה דניאלה

שלום רב, ממה שקראתי, ואינני רופאה, טיפול בגלי רדיו יכולים להקל על כאבים נוירופטיים מן הסוג שלך. אם ההמלצה ניתנה על-ידי מומחה לכאב, הייתי ממליצה לך לשאול אותו האם הטיפול נוסה קודם על חולים אחרים במצבך והאם המצב יכול להחמיר בעקבות הטיפול. פרטים מן הסוג הזה יכולים להקל על החלטתך. האם קראת על הטיפול? אני מציעה לך לנסות לקרוא קצת באינטרנט על הטיפול כי ככל שיש לך יותר ידע על הטיפול, כך ההחלטה שלך תהיה שקולה יותר. אם אפשר לסייע עוד - לשירותך, מנדי

שלום, אני סובל מזה שנים רבות מכאבים בגב תחתון. הומלץ לי ע"י פיזיתרפיסט להשתמש במכשיר הtens להקלת הכאבים. רציתי לדעת איפה אני יכול למצוא את המכשיר. אודה לך אם תוכלי לעזור לי למצוא היכן לקנות את המכשיר. תודה מראש, בנימין

בינימין שלום, אם מעולם עוד לא השתמשת במכשיר TENS עד כה, ואינך יודע עדיין עם יעזור לך, הייתי מציעה בשלב ראשון בו אתה מתנסה על המכשיר ובודק האם הוא מתאים לך (כי יש לזכור, יש אומנם אנשים שמכשיר זה מסייע להם ומקל להם, אפילו מאוד את הכאב, ומאידך יש כאלו שלא חשים כל שיפור איתו, ואז חבל ללכת ולרכוש מכשיר שלא תשתמש בו), לשאול מכשיר מאחד מסניפי "יד שרה" באיזור מגוריך. בכל הסניפים יש מכשירי TENS ,וב"יד שרה" בהשארת פיקדון אתה יכול, עם הארכה לשאול עד 3 חודשים, ואם אכן יסייע ותזדקק לזמן ממושך יותר, אז בוודאי יהיה כדאי לשקול רכישה באחת מחנויות המיכשור הרפואי (כרדו,מדידנטה,אולי גם דרך קופ"ח). בהצלחה וחג פורים שמח לכולנו, דניאלה

שלום בנימין. קראתי את פניתך לעצה. שאלתי אליך: האם ידועה לך סיבת כאבי הגב לך? אם לא, כדאי לך לברר את פשר הכאבים לפני שתנסה טיפול בטנס. זה טיפול ספציפי, לרוב לכאבי שרירים או מתח בהם, אבל לא לכל דבר ולא לכול כאב. בברכת בריאות טובה. מירה בולבה.

שלום, האם את/ה מכיר/ה איש מקצוע טוב באיזור פ"ת לחגורות גב מילווקי? מה הקשר שלך אליו/הנסיון שלך איתו?

שלום רב, צר לי אך אינני מכירה חגורות אילו. בהצלחה, מנדי

מחפש את הטלפון של ד"ר אילון אייזנברג לצורך בדיקה באופן פרטי . למי שיש אשמח לקבל

שלום, איני חושבת שזה מן הראוי לתת מס' טלפון פרטי של רופא, בוודאי שלא באינטרנט. בכל אופן הייתי מציעה לפנות למזכירות מרפאת הכאב ברמב"ם אותה הוא מנהל ולנסות דרכם ליצור את הקשר. הטלפונים הישירים לשם הם- 04-8542040 או 04-8542633 או דרך האחיות -ציקי/יוספה 04-8542633 . בהצלחה (נ.ב-בחירה מצוינת, לא תוכל למצוא רופא טוב יותר ) דניאלה.

דניאלה תודה. ברור שלא התכוונתי לטלפון הפרטי . פניתי לרמבם אבל בשל היותי חבר בכללית אין באפשרותי להגיע אליו דרכם . כללית אינה מנפיקה (טופס17). הופנתי על ידם למרכז חורב - אבל המרכזיה אינה עובדת כבר יומים לכן שאלתי למי יש את הטלפון של המרפאה הפרטית שלו. תודה רבה מקרב לב.

הטלפון של דר אילון אייזנברג באפן פרטי 04 8305222

אני סובלת מכאבי גב תחתון ובעיקר כאבי רגליים באופן אקוטי וכרוני פניתי לנוירולוג וביצעתי בדיקות מעמיקות כולל ct ו-emg שיצא תקין לחלוטין. המקור טרם הוברר. התחושה שלי בהתקף הכאב היא של כוויה ושריפה איומה בשוקיים בעיקר וכאבי גב חזקים המופיעים בהבזקים. זה תוקף אותי בפתאומיות ומסיח את דעתי ומשבש לי את המוח!!!!!!!! נוסף לכך אני סובלת מדיכאון מגורי הכוללים מחשבות אובדניות עם רפרטואר של מספר ניסיונות התאבדות. הפסיכיאטרית שלי המירה לי את התרופה הקודמת לסימבלטה- שהנה תרופה שאינה בסל ויקרה להחריד לחולי דיכאון. שאלתי: האם הסימבלטה שידועה כמשככת כאבים נוירופטיים אצל סוכרתיים ובהתוויה זו אף זוכים לסיבסודה הכמעט מלא מקופת החולים, האם היא יעילה אף לכאבים נוירופטים שונים שהמקור שלהם אינו סוכרתי??? כך אפתור 2 ציפורים במכה(דיכאון וכאבים כרונים) ואף אוכל לזכות ברכישת התרופה בעלות סבירה. מחכה לתשובה דחופה

שלום לך, הסימבלטה היא תרופה לכאב עיצבי. אומנם היא נרשמה בקו ראשון לכאבים של חולים סכרתיים, ולכאבים עיצביים ממקור אחר היא מאושרת רק בקו טיפול שני ומעלה, כלומר לאחר כישלון של לפחות תרופה אחת יעודית לכאב עיצבי ממשפחות כמו נוגדות דיכאון טריציקליות (למשל אלטרול,אנפרניל),או נוגדות פירכוסים(כמו טגרטול, נוירונטין),או תכשירים כקודאין (נדמה לי שזה גם ברשימה, לא בטוח). בכל אופן, התרופה הראתה יעילתו די טובה בכל סוגי הכאב העיצבי. מה שאת מתארת בהחלט יכול להעיד על כאבים ממקור כזה. אם כל זאת, לכל תרופה יש את טווח היעילות שלה, והדרך היחידה הוודאית היא בניסוי וטעייה, כי לא מה שעוזר לאחד בהכרח יועיל לשני, ולהפך. רבים, ללא סכרת, עם כאב כשלך, השיגו הקלה עם סימבלטה, מאידך- אחרים- לא. ללא לנסות, לא תדעי. בהצלחה.

שלום קראתי את ההודעה האם כאב בגב התחתון מקרין על שניי הרגלים אועל רגל אחד בכל לשירוגין אם תעני על השאלה ואולי תרחיבי יותר מימתי את סובלת מהכאב בגב ומתי זה היתחיל למשוך את הרגל אולי אוכל לעזור ולהפחית את הכאב עד לסיום הסבל

שלום לך, קודם כל, צר לי לשמוע על כל הסבל שלך - זה בהחלט לא פשוט להתמודד עם הכאבים עצמם ואם כל מה שמתלווה לזה, במיוחד כשהבעיות של ההתמודדות הופכות למצב אקוטי כמו שאת מתארת. סימבלטה היא אכן בהתוויה לחולים סכרתיים אך ישנם עוד תרופות שנועדות לכאב נויורופטי לא רק מסכרת ועל כן, ייתכן שכדאי לך לבקש מהרופא לנסות אחת מהן. גם פרגאבלין לדוגמא גילתה יעילות גם לטיפול בכאב נוירופטי והיא יכולה גם לסייע לאיזון מצבים כגון חרדה. בינתיים, תחזיקי מעמד ותזכרי שאת לא לבד. אנחנו פה איתך, מנדי

בעיותי הם: בעיות עיכול , כאבים בכפות רגלים(קושי בהליכה ובעמידה) , מדי פעם בשאר חלקי הגוף ,חולשה , בעיות ריכוז. שאלותי הם: ארצה לקבל אבחנה מדויקת. ממי מקבלים אותה ? אני פוחד לכבל טיפול אנטידיכאוני מהפסכיאטר . מה האלטרנטיבות ? האם הבעיות האלה כבילות לקבלת קצבה מביטוח לאומי?

שלום, התופעות שאתה מתאר יכולות להתאים להתאים למגוון אבחנות. מכיוון שאתה מציין תלונות שומות, ממספר מערכות בגוף- קשיי ריכוז (מע' נוירולוגית ), בעיות עיכול (מע' עיכול ) ,גפיים (אורטופדיה?,אחר?) הרי שבשלב ראשון הייתי פונה לרופא פנימאי, או אם יש לך אפילו רופא משפחה טוב כדי לתת כיוון ראשוני לברור-למשל ע"י בדיקות דם ו/או המשך הפנייה במידת הצורך לרופאים מומחים בתת מיקצועות שונים אחרי הבדיקה הראשונית. לגבי השאלות הנוספות- כל עוד אין אבחנה, לא ניתן לדעתי לענות עליהן, לא כיצד יש לטפל בבעיה הזו, ולא ברור לי מדוע אתה חושש מטיפול פסיכיאטרי דווקא. האם הוצע לך בעבר? בכל אופן אם תמצא סיבה אחרת שמסבירה את התלונות בוודאי יציעו לך גם טיפול רפואי מתאים. לגבי קיצבה- שוב, אנו חוזרים לעיניין האיבחון שבשלב הראשון אם טרם עברת כל ברור זה הכי חשוב, לדעתי, כל טוב ומקווה שעניתי על שאלותיך. דניאלה

שלום רב לך, אכן הדברים שאתה מתאר יכולים לתאר הרבה דברים. האם נבדקת אצל גסטרואנטרולוג לגבי בעיות העיכול וכו'? האם אתה מרגיש שהכאבים הם הבעיה המרכזית? אשמח לנסות לסייע וכאשר אקבל את התשובה שלך, נמשיך לחשוב ביחד ואנסה לכוון אותך טוב יותר. כל טוב, מנדי

0544965268 20-22

לכל חברי הפורום היקרים, ראשית כל אני חייבת התנצלות כנה בפניכם על כך שבשבוע וחצי האחרונים לא הייתי בפורום. הסיבה לכך הינו אחד: שהות בבית חולים. למרות שזהו לא דבר התלוי בי, אני מצטערת שזה פגע בכם ושלא הייתי פה לענות לכם. במשך השבת אנסה לענות על כל השאלות שהופנו אלי. מעבר לכך, חשוב לי להסביר לכם לאן ומדוע אני נוסעת במוצ"ש - אני נוסעת להרצות באירוע בפרלמנט האירופאי בבריסל. זהו אירוע שבו שאר הדוברים הם נציגים מארגון הבריאות העולמי, הפרלמנט האירופאי וה- EUROPEAN COMMISSION (ראשונה מדברת אני הקטנה...) . נושא האירוע הוא הצורך בפיתוחים רפואיים הנובעים מתוך הקשבה לחולים. כיום באירופה מעודדים רק טכנולוגיות מתוחכמות ויקרות כמו ננוטכנולוגיה (כמו למשל ה SCS או משאבות) אשר חשובות מאוד עבורנו החולים אך חשוב מאוד להשקיע גם בפיתוח טכנולוגיות זולות ופשוטות ולהשקיע בשיפור פתרונות הקיימים מתוך הקשבה לצרכים של החולים. המון פעמים ניתן למצוא פתרונות שאינם יקרים או משוכללים במיוחד אך ניתן ללמוד עליהם רק מתוך הקשבה. תפקידי הוא למעשה לייצג את כל אילו הסובלים בשקט - אסביר מי זו האוכלוסיה הזו, מדוע עד כה סבלנו בשקט, מה הצרכים שלנו ומה התפקיד של השלטון האירופאי וכן הלאה. בשל נסיעה זו לא אשהה בארץ עד יום שישי ה- 2.3 או ביום ראשון ה- 4.3.07 ולכם אני יכולה לספר בשקט שלולא חשיבות האירוע, לא הייתי נוסעת בגלל מצב פיזי אך הסיכוי לדבר בפני הפרלמנט והפגישות שיהיו לי אח"כ עם נציגים בכירים מן הפרלמנט (חברי פרלמנט בכירים כגון שר הבריאות לשעבר של האיחוד) בהקשר של כאב כרוני והכרה במחלה וכן הלאה, הן הזדמנויות גדולות מדי להפסיד... אשתדל במשך השבוע להתחבר לאינטרנט ואם אוכל, אענה בפורום ואספר לכם איך היה. לבינתיים, אני שולחת לכולכם חיבוק ומאחלת לכם ימים לא קשים מדי. שלכם, מנדי

מנדי, אין מילים בפי. כל הכבוד לך על ההשקעה והדבקות במטרה. מקווה מאד שתצליחי. מחזיקה לך אצבעות. שמרי על עצמך וחזרי אלינו חזקה, מחוזקת ומחזקת.

אביבית יקרה, אלף תודות על החיזוקים ועל המילים החמות - זה מאוד מרגש!!!

קודם כל שלום , קראתי את תשובתך לאייר לפני כחודש בפורום ורציתי לשאול אותך אם את מכירה את ד"ר גרינפלד שעובד במרפאת כאב בתל השומר יש לי תור אליו ורציתי לדעת אם יש טעם להתעקש להגיע לד"ר איתי גור אריה? ואז כמובן לחכות עוד יותר מחודש. האם את יכולה לשלוח לי את הכתובת של המייל שלך?

היי חמדה, לא מכירה את ד"ר גרינפלד, אף כי אני חושבת ששמעתי וראיתי בפעולה כשהייתי שם, לכן לא יכולה להמליץ אבל גם לא יכולה לא להמליץ. על גור אריה - אני ממליצה. אני יכולה לגלוות לך גם שיש להם דרך מתוחכמת להקדים תורים - אם את אומרת שאת רוצה לבוא אליו לייעוץ ומוכנה לשלם 500 ש"ח לביקור (במקום 120 מחר טופס 17) אז הם מוצאים תאריכים לתורים יותר קרובים. אני בחרתי בדרך הזאת כשאני פניתי אליו. הוא פשוט נחמד ואמפתי, ולפעמים זה כבר משהו.

את יכולה לכתוב לי למייל: [email protected] תרגישי נוח. אני

לאחרונה מזה מספר שבועות אני חש כאבים פנימיים בגבי העליון בזרועי וכתפי הימנית כאבים אלה מוקרנים גם לגבי התחתון מדיי פעם--בנוסף אני מרגיש עיפות ותשישות . עלי לציין שאני סובל מCRPS קשה בידי השמאלית והיא אינה פעילה כלל. שואל אני לעצתכם --מתוך נסיונכם האם אני מפתח חזית נוספת של מאבק השרדות? האם אלה סימנים למחלת ה"פיברומיאלגיה"? מכירים רופא באיזור השרון לנושא זה? יום טוב לכולם עודד

עודד שלום, אני מצטערת לשמוע שיש לך החמרה בכאב. רציתי לשאול, אינך מטופל לגבי בעיית ה- CRPS ? כי אם כן, מדוע אינך פונה לרופא הכאב שלך ומתייעץ עימו לגבי הכאב החדש ומה דעתו לגביו ?!. דבר שני- האם הלכת להיבדק לגבי הכאב הזה ? -האם היית למשל אצל אורטופד, עשית ברור ראשוני, נאמר של הגב, כתף, צילומים וכו', רק כדי להיות בטוח שאין בעיה אורטופדית או ראומטית שדורשת התיחסות. בעצם, מה שאני אומרת, שלא כל כאב הוא פיברומיאלגיה, אפילו אם נראה שקשורה בזה תשישות, שיכולה בהחלט להיות מישנית לכאב ולמצב ולא מרכיב ראשוני. בפיברומיאלגיה אמור להיות כאב שרירי ו/או גרמי בכל 4 הגפיים, כשאולי באחד מהם זה בולט יותר, אך הכאב מפושט ונודד. כך או אחרת הכאב יכול להיות מסיבות רבות, ולכן לדעתי, לפחות, יש לתת לאיש מקצוע לקבל את האבחנה , ואולי עוד תופתע לטובה ותגלה שהשד שאתה כעת כבר בטוח שהוא עוד מלחמה של מאבק הישרדות כדבריך, הוא לא כה נורא. בהצלחה, דניאלה

שלום רב לך עודד, בהמשך לדבריה של דניאלה, חשוב מאוד לחזור לרופא שמטפל ב- CRPS כי יש סיכוי שזה קשור ל CRPS - מתוך נסיון שלי, אני יכולה להגיד לך שברגע שיש לך CRPS באיזור מסוים, אתה יכול להתחיל להרגיש כאבים באיזור רחב יותר וכן הלאה כי זו מחלה פעילה בזמנים מסוימים. כמו כן, זה יכול להיות פשוט החמרה של הכאבים בגלל שאין תנועה בכל היד וזה הרי דבר לא טבעי ואם הזמן, לאחר שאיבר איננו נמצא בתנועה הרבה זמן, עצם אי התנועה יכולה ליצור כאבים חדשים ודווקא לא ביד אלא באיזור הכתף וכו' היכן שכל העומס בשל מצב היד כמו שרירים תפוסים וכן הלאה. ממה שאתה מתאר, זה נשמע יותר בכיוון הזה מאשר פיברומיאלגיה - פיברו' מתבטא לא באיזור יחיד הכואב אלא ישנם חמש עשרה מקומות שדרכם בודקים אם יש פיברומיאלגיה, ורק אם ישנה רגישות בשנים עשר מקומות זה מצביע על מחלה זו אך כמובן שגם בעיה זו יכולה להיות הבעיה אך אין זה מחייב. לגבי התשישות - לדעתי כל מי שסובל מכאב כרוני קשה מפתח עם השנים תשישות קשה יותר ויותר - קראתי מאמר פעם שטען שאנשים הסובלים מכאב כרוני מוציאים יותר אנרגיה בהתמודדות עם הכאב מאשר ספורטאי אולימפי - כלומר, ההתמודדות עם הכאב, קשיי השינה יכולים בעצמם ליצור תשישות. עם זאת, אני אינני רופאה כלל וכלל ואני רק משתפת אותך בדעתי - בכל אופן ישנה מסקנה אחת ברורה - אתה חייב לבדוק את הכאבים החדשים ולהתייחס אליהם ברצינות כי ייתכן שטיפול מהיר הינו הסוד שבהתמודדות עם הכאב החדש. אני מציעה לך בחום לגשת למרפאת כאב באיזורך - אם תרצה להתייעץ עם חברי הפורום על מומחה טוב - יש כאן עושר של ידע ונסיון בתוך הפורום. לבינתיים, תחזיק מעמד! מנדי

אבקש את עזרת הפורום לאיתור מומחה כף רגל שמתעסק גם עם בעיות CRPS.טו מומחה לנושא CRPS באזור הצפון.

שלום ש.ש ממליצה מאוד לפנות לאורתופד כף רגל ד"ר איל מלמד ברמב"ם (הוא מקבל גם באופן פרטי במרכז חורב). אם יהיה צורך הוא כבר יפנה אותך הלאה לד"ר אייזנברג (שהוא המומחה לCRPS)

תודה רבה

לאבי (בן 85) יש כאב בלתי נסבל ובלתי ניתן להסבר באצבע שניה מימין ברגל שמאל הכאבים הם אך ורק בלילה בזמן שינה ובישיבה (כאבי דקירות) כשיש כאב הוא מורח בקרם שמרגיע מעט (הכאב מעיר אותו מהשינה כמעט כל לילה) עד היום: נעשה דיקור ולא עזר, כירורג חדר וחתך את הציפורן לא עזר משחות לא עוזרות רק מרגיעות לזמן מועט מומחה לכף רגל ד"ר קרפ המליץ ללכת לניאורולוג אך רופאת קופ"ח אמרה שלא צריך ונתנה כדורים שלא עוזרים בעבר היה אצל פרופסור לרפואת עור ולא עזר פדיאטור לא עזר. בקצרה איכות החיים שלו בגילו מופרעת קשות בגלל בעיה זו האם מישהו יכול להמליץ על רופא באיזור המרכז שיכול לתת אבחנה ולטפל. כפי שציינתי עברנו הרבה רופאים . ואני לא מאמים שבעידן שלנו אין פתרונות רפואיים תודה יוסי

שלום רב, באיזור הצפון ישנה מרפאת כאב מצוינת אשר מנוהלת בצורה נפלאה ע"י ד"ר אילו אייזנברג, נוירולוג המתמחה בטיפול בכאב אשר בעל ניסיון רב מאוד בטיפול ב- CRPS- עצתי היא שתיגש אליו לבירור ואם הוא יראה לנכון, הוא יפנה אותך למומחה לכף רגל. ידוע לי שבצפון ישנו אורטופד בשם ד"ר מלמד שעובד בשיתוף פעולה עם ד"ר אייזנברג אז ייתכן שזהו השילוב הדרוש לך. ידוע לי אף כי פעם בכמה חודשים הם עושים מרפאה משותפת יחדיו. אני הייתי הולכת בכיוון הזה, המון הצלחה, מנדי

היי ש.ש, שמי אורלי וגם אני מאובחנת כחולת crps. אכן ד"ר מלמד וד"ר אייזנברג שניהם רופאים מקצועיים ומקסימים באישיותם ואני מאמינה והם יכולים לעזור לך. במידה וזה לא יסתדר יש את ד"ר וטין שיושב בבית חולים רעות שנמצא בשכונת יד אליהו בתל אביב. ד"ר וטין הוא מומחה מספר אחת בארץ ל - crps אני בעצמי הייתי שם באישפוז יום פעמיים בשבוע במשך שנה ואני מרגישה ששם קיבלתי את חיי בחזרה, הם מטפלים שם בפיזאוטרפיה, ריפוי בעיסוק, תעסוקה טיפולית, פסיכולוג, פסיכיאטר, ביופידבק, דימיון מודרך וכדומה. בנוסף אני נוסעת פעם בשבוע לקבוצת תמיכה לחולי crps , קבוצת התמיכה היחידה בארץ ומגיעים אנשים מכל הארץ אפילו מאילת. את/ה מוזמ/נת לפנות אלי בקשר לקבוצת תמיכה, בקשר לטיפולים או סתם בקשר למחלה. תרגיש/י טוב אורלי

שלום רב אני סובל מזב שלוש שנים מcrps ברגל קיבלתי כל תרופה אפשרית,כולל שתי תקופות אישפוז ממושכת אך ללא הועיל האים ישנה קבוצת תמיכה פעילה כיום ?

שלום רב אני סובל מזב שלוש שנים מcrps ברגל קיבלתי כל תרופה אפשרית,כולל שתי תקופות אישפוז ממושכת אך ללא הועיל האים ישנה קבוצת תמיכה פעילה כיום ?

בעלי יש ציפורן חודרנית.ברצוני . יש אפשרות להרוג את הציפורן בצד בלזיר. אם יש פרטים נוספים או אם אתה יודע לעשות. ואם אתה לא יודע ויש ביכולתך לידיע אותי ברופא נוסף. תודה ממני טוני

שלום רב, שמי חיה אובחנתי בבעיה בכף רגל ע"ש causaliga וברצוני לדעת למי לפנות,למומחה כף רגל, נירולוג, או מרפאת כאב, נא עזרתכם הדחופה בנושא, סובלת מכאבים. בהערכב רבה רבה חיה

שלום לכולם חשבתם שאולי יהיה נוח לכולם לשוחח און ליין ---כלומר הקמת צאט של האתר וכמובן להמשיך כאן בפורום לשלוח כתבות ומכתבים. מנדי מה דעתך על ..... יום נעים לכולם עודד נ.ב בעקבות זכיתי בתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי מזמנים אותי שוב לועדה רפואית ב-01-03-07 (אני לא מפתח ציפיות)אך בהחלט אני מעודד ---בית המשפט רמז בעקיפין על זילזול הועדה בי ובמחלתי --נכונו לי עוד הרבה ימים קשים מול אותו גוף אנוכי לו רק יכולתי להפנות אנרגיה זו למחלתי ולבעיותי הרפואיות ..... הצתבר אצלי הרבה חומר על CRPS כתבות +קביעות ממוחים בבית המשפט --בהחלט יכול לעזור מול ועדות של המוסד לביטוח לאומי----אשמח לעזור ולשלוח חומר ....

היי עודד, מה לשומך? נשמע לי רעיון מגניב מאוד. אני חושבת שזה גם יעיל מאוד, אבל - לא בטוחה שעל המנוע של האתר הזה יש אופציה כזאת. רק מנדי יכולה לברר את זה, אני מקוה שהיא תרים את הכפפה. ובאשר למל"ל - שיהיה הרבה הרבה הצלחה. מקוה שתוכל לבשר בשורות משמחות לרגל חודש אדר...... נ"ב - מתנצלת שלא התקשרתי עדיין, קצת בטירוף מערכות כללי. נדבר בשבוע הבא, בלי נדר. אני

הי עודד, קודם כל מזל טוב על הזכייה ובהצלחה בועדה החוזרת - תגיע לשם עם הרבה כוחות ועם האמונה בצדקתך. אל תתן לאף אדם להשפיל אותך במצב הזה! לגבי ההצעה היפה שלך של און-ליין צ'ט - לצערי לא ניתן לעשות את זה דרך הפורום הזה או בכלל דרך אתר דוקטור'ס ובכלל, ישנם הרבה בעיות עם צ'טים כיום, ולא בגלל האנשים שצריכים את הצ'ט אך מה שניתן לעשות זה לקבוע זמנים - למשל - אשמח לארגן פעם שפסיכולוג רפואי יענה על שאלות הפורום יום אחד ופעם אחת אחות כאב וכן הלאה.... אנסה לעשות משהו בנדון - במידה ואתם מעוניינים בכך! תמשיך לחשוב בצורה יצירתית ותודה! מנדי

קרתי בתקופה האחרונה את המכתבים בפורם על crps .כאחד שסובל קשה מהמחלה הזאת אני רוצה לשתף את חברי הפורם במאבקי על החיים.בפרוש כך מי שלא נמצא בתוך המחלה הנוראה הזאת לא יבין על מה אני מדבר. נפגעתי לפני כשנה בתאונת עבודה כאשר מלגזה (4.5 טון ) נעמדה על רגלי. כתוצאה מכך נוצרו שברי מעיכה והתפתחה אצלי המחלה.הוגדרתי כסוג 3 בהתחלה(כאב +כול הסימנים).הפסקתי לתפקד בבית לראות משפחה או חברים הפסקתי לעבוד. כיום אני מוגדר כ1-2 כאב וחלק מהסמנים (חום נמוך והחלפת צבעים מדי פעם).החלטתי להלחם על חיי ולא לוותר למחלה. נכון להיום אני מטופל באקסקוטין+ ליריקה. עברתי ניתוח להשתלת אלקטרודות דבר שהפחית את הכאב במידת מה עד שמאפשר לי לגרוב גרב ולנעול נעלים. עד לפני חודש הלכתי עם air castקיבוע לרגל.זרקתי את הקביעים ועברתי ללכת עם מקל הליכה. אני מטופל במרפאת כאב של הכללית (זבולון ) בחיפה. לאחר שנכנסתי לדכאון קליני (חלקי)התחלתי לעובר טיפולים פסיכוטרפים דבר שעזר לי לשמור על שפיות מסוימת.היום אני מעבר לדכאון מתפקד כאדם מהישוב. מטופל באידרוטרפיה בברכת אילן בחיפה. מפעיל את הרגל ושומר על האבר בתיפקוד מסוים מחבק אותו ומסביר לו שהוא חלק מגופי. בתקופה זו הפסקתי לעבוד אבל המשכתי בלומדי התואר שלי בשעות שהכאב אפשר לי ללמוד. הוכרתי על ידי בטוח לואמי ב30% נכות זמנית שירדה עכשיו ל20% זמני .הבעיה בועדות שיושב שם רק אורטופד שמתפקדו לבדוק את מידת הפגיעה בתפקוד ולא את המחלה. למרות שהבאת איתי מכתבים רפואים הוא לא הסתכל אלהם עניינה אותו רק הפגיעה בתפקוד והכאב לא היה פקטור מבחינתו. לועדה הבאה בקשתי נכחות של נורולוג שהוא בעצם בר סמכות בנושא. אשמח לעזור נפשית ומורלית לאנשים שזקוקים לעזרה צריך לזכור שבמלחמה הזאת אין שבויים זה או אתם או היא.ככול שתפעילו יותר את האבר ותידחפו אותו יותר לסף כך הסף יתרחק ותכלו להשתמש בו יותר. בשבוע שאבר בקרתי במרפאת כאב ובשיחה עם הרופא אמרתי כי בכבנתי לחזור בקרוב לעבודה אפילו חלקית . היא "הרביצה" חיוך של אי אימון אבל אני לא סקפתי נראה מי יצחק ראשון.

הי לך, תודה רבה על הכנות שבה שיתפת אותנו בקשיים שלך ובמאבק שלך בהישרדות יחד עם CRPS, כנות כמו שלך מסייעת לאחרים במצב דומה ונותנת לאחרים תחושה שהם לא לבד וכי הקשיים הם מנת חלקם של הסובלים מכאב כרוני בכלל ושל חולי CRPS בפרט. כמי שסובלת בין השאר מ CRPS בכמה מפרקים אני יודעת בדיוק למה אתה מתכוון במילה מאבק על החיים - אני תמיד מסבירה לאנשים שהחיים עם כאבי תופת הינה מלחמה יומיומית וכל יום זהו מאבק מחודש אך אני מתעקשת לנצח יותר מאשר להפסיד. אני יודעת כמה זה קשה אך אני מאמינה שאם העזרה החיצונית הטובה ביותר - הן מבחינת טיפול אצל מומחים לכאב אשר הוכשרו לכך וכן טיפול נפשי מתלווה. אני יכולה להמליץ לך בחום על טיפול אצל פסיכולוג רפואי אשר יכול ללמד אותך גם טכניקות להתמודדות עם הכאב כמו דמיון מודרך וכן הלאה. בנוסף, לפסיכולוגים רפואיים יש את ההבנה הרפואית יחד עם ההבנה הנפשית וזהו חיבור ייחודי. אנו בעמותה מעבירים קבוצות התמודדות אשר מועברים ע"י אדם הסובל בעצמו מכאב אשר עבר הכשרה יחד עם פסיכולוג רפואי. עד כה העברנו שלוש קבוצות והמשובים מאוד מעודדים ומצביעים על חשיבות הקבוצות. זהו, המשך להתמודד בגבורה כפי שברור שאתה עושה ועצם הרצון שלך לחזור לעבודה חלקית מצביעה לדעתי על השילוב הנכון ביחס - מצד אחד הרצון לעבוד ולהיות חלק תורם מן החברה אך מצד שני, עולה מדברייך שאתה משלים עם הקיום של הכאב בחייך ועל כן יודע שבשלב זה לא תצליח לעבוד משרה מלאה ועל כן אתה ישר מחפש עבודה חלקית - אני מאמינה שגישה כזו תעזור לך מאוד בחיים וכולי תקווה שתמצא משהו שאתה אוהב לעסוק בו. מחזיקה לך אצבעות, מנדי

מנדי תודה רבה. היום שהוא יום "רגוע" מבחינתי (מבחינת הכאב).קראתי את הודעתי ושמתי לב למספר שגיאות כתיב , איתך הסליחה.

זה קורה לכולנו..... לפעמים בהתקפי כאבים קשים המילים היוצאות לי מהפה מסתבכות גם כן.... אז אין על מה להתנצל!

פניתי בפורום זה לפני מספר ימים בבקשה לעצה. אני מניחה שמנדי עסוקה או טרודה ולא תוכל לענות ולכן אני מבקשת מכל חולה בפיברומיאלגיה שיוכל להתיחס לבקשה שלי ולתת לי עצה מעשית: בעבר שיתפתי כאן בפורום את החברים המקסימים בכאבי הפיברומיאלגיה. ב"גילוי" של המחלה: על הרווחה שהיתה לי, מצד אחד על שסוף סוף אני יודעת שיש שם ל"פסיכיות" שלי ועל חוסר האונים מצד שני, על כך שהמחלה הארורה הזו איננה ברת טיפול, לפחות בשלב זה, אלא טיפול סימפטומאטי בכאבים בלבד. כל חברי הפורום הנהדר הזה, אחים לאותו כאב, אותה צרה, הייתם נהדרים ודרך הגולם הוירטואלי, שלחתם אלי חיבוק גדול ואמפטיה שלא תתואר. יחד עם זאת, בחרתי שלא להמשיך ולעשות משהו עם הפיברו הארורה הזאת, ולא משום שהיא נעלמה. לצערי הגדול, בכל יום שהכאבים חזקים יותר (ואיפה לא כואב?) אני קצת מתיאשת מחדש מהעובדה שזה זהו. זה לא מתכוון ללכת כזה מהר, ורצוי שלא אשלה את עצמי וכו'. הסיבה שלא פניתי למרפאה מסודרת להמשך טיפול (למרות שהייתי אצל אחת מטובות הרופאות בתחום שאיבחנה לאחר שלילת חשדות למחלות אחרות, בדיקות דם וכו'), היא ההכחשה העצמית. הפחד שאם אשתייך לקהילה של חולים, למקום כזה שיש לו שם, למרפאה שנושאת שם של מחלה מסוימת, זה יהיה לתמיד. רציתי כל כך להתמודד עם המחלה הארורה הזאת. רציתי לנצח בכל דרך. לא להיות שייכת אליה בשום צורה. ניסיתי כל כך הרבה. באמת, באמת המון. מתוספי תזונה, ועד לאימוץ שיטות תזונה מסויימות, ופעילויות מסוימות. אני לא יכולה לומר שהכל היה לשווא, אכן היה לכל אלה מזור מסויים אך כמובן שזה היה מאד מאד מינורי. מה שקורה עכשיו זה שאני כן רוצה לפנות. ודווקא בימים שלפני האסון הנורא (רצח ד"ר ניב) יצרתי קשר עם איכילוב ומשום מה- או מפני שזה סתם מזל ביש, או מפני שאני לא יודעת מספיק לנתב ולדחוף- לא הצלחתי. פעם המזכירה שמטפלת בכך לא היתה. ופעם שאלו אותי למה אני מבקשת דווקא רופא מסויים, ופעם הפנו אותי בשירשור ארוך ונוראי לעוד ועוד פקידות עד שהתייאשתי. אינני יודעת, אולי היאוש הזה הוא חלק מהתסמונת, רפיון הידיים הזה, או אולי משהו תת מודע לא להשתייך בכל זאת. מה שאני מאד מאד מבקשת היום היא עצה מעשית. מה עלי לעשות טכנית כדי להגיע למרפאת הפיברומיאלגיה של איכילוב, בהנחה שאני פונה לשם באופן עצמאי (כחברת קופת חולים כמובן) ללא הפניה. האם אוכל ללא טלפונים מיגעים פשוט להגיע ולקבוע תור במשרד שם? היכן הם יושבים בדיוק? באלו ימים עלי לפנות? האם אוכל לבקש פגישה עם רופא מסויים ולא אחר? בכלל, כל עצה פראקטית שתתנו לי תעזור לי מאד. הכל בכזה בלבול אצלי בראש והכאבים לא עוזרים להתעשת. ברכות ותודות לכל המסייע.

שלום לך, אני מתנצלת שאיני יכולה לסייע לך בבקשתך, כי איני מתמצאת ברזי ההפניה למרפאת הפיברומיאלגיה. אך רציתי לפחות לברך אותך על ההחלטה האמיצה ללכת לשם. בטוחני שדווקא ההשלמה עם המצב וההכרה בו יביאו אותך למצב טוב בהרבה מבחינת הן הכאב והן התפקוד. כמו כן אין לי ספק שבמסגרת מיקצועית מחד, ותומכת מאידך תזכי לעזרה שלה את זקוקה לשיקום חייך,ולמרות שכרגע אולי את לא מצליחה לראות עתיד נמעד לכאב,הפנייה לשם הוא הצעד הראשון במציאתו. אני מצטערת על הקושי שיש לך להשגת התור, אך אל תתני לזה ליאש אותך, ההחלטה לפנות היא הצעד הקשה, ולמרות שכרגע כל יום נראה לך בלתי אפשרי,הם יעברו הרבה יותר מהר מכפי שנראה לך-כי יש לך מטרה עכשיו.אז תנסי לשמור על רוח חזקה,אנחנו איתך. ואני תקווה שבקרוב תשיגי את התור המיועד והעזרה. דניאלה

שלום לך תתקשרי לאיכלוב 03-6974444 תבקשי את מרפאת הכאב שם תקבעי לך תור עם הפקידה ותבקשי ממנה שתשלך לך הזמנה לבית. עם ההזמנה תנסי לקבל בקופה שלך התחייבות (לא תמיד מאשרים תלוי בקופה ובלחץ שאת מסוגלת להפעיל)יהיה לך יותר קל אם את מתגוררת באיזור ת"א אם לא יאשרו לך תוכלי לשלם 175 שקלים בפעם הראשונה ו 100 שקל לביקור נוסף. את יכולה לנסות לבקש רופא מסוים בכל מרפאה יש את החוקים שלה. אחרי הביקור הראשון תבקשי מהרופא מכתב לקופה שלך שאת צריכה לחזור אליהם להמשך טיפול ואז לרוב יותר קל לקבל הפניה. תנסי לקחת celadrin +msm של חברת NOW מאוד מקל על רמת הכאבים,אם את רוצה הסבר על המוצר אוכל לשלוח לך כתבי לי למייל שלי מקווה שעזרתי לך בהצלחה ותרגישי טוב

הרופאה המליצה לאימי לקחת טרמדקס וטרמל קפסולות. 1. מי מהתרופות הנ"ל נחשבת ליותר חזקה 2. האם התרופות הללו ממכרות 3. האם יש תופעות לוואי קשות

דן שלום, בעיקרון טרמדקס וטרמל הן אותה תרופה בשם מסחרי שונה (חברה מיצרת אחרת), כך שבפועל אין ביניהן הבדל ממשי. אם שזה נאמר, צריך לשים לב כי טבליות טרמדקס יש במינון של 100 מג' בלבד. לגבי הטרמל- הקפסולות הן קצרות טווח בפעולתן (כמו כדורי הטרמדקס של ה- 100 מג'), כלומר פועלות כ- 4-6 שעות בלבד. לחברה הזו, יש גם כדורי טרמל, במינון של 100 מג', שזה התכשיר יחיד שהוא ארוך טווח, כלומר עובד כ- 12 שעות. בנוסף יש גם טיפות טרמדקס (גם קצרות טווח) אך מאפשרות התטמת מינון יותר עדינה ואישית ולפי הצורך. בדרך כלל מומלץ אם יש כאב מתמיד "סביב השעון" להשתמש בטבליות הארוכות טווח באופן קבוע, ולשמור תכשיר כלשהו בעל פעולה של שחרור מהיר וקצר לשעת משבר. ככלל, למרות שהטרמדקס בעלת מנגנון כפול וחלקית פועלת באופן הדומה לתכשירים ממשפחת המורפין, הרי שהזיקה שלה נמוכה, ואינה נחשבת לתכשיר ממכר, לא גופנית ולא פסיכולוגית, והסיכוי לפתח אליה תלות, למרות שקיים, נמוך ביותר. אין היא מחייבת גם מירשם נרקוטי כמו תרופות ממכרות "אמיתיות". לגבי תופעות הלוואי- ראשית אם עולים במינון לאט ובהדרגה יש סיכוי להימנע מחלקן. וגם אם מופיעות, פעמים רבות תוך מס' ימי שימוש יש התרגלות של הגוף אליהן והן נעלמות, אז לא להיבהל, ולא להפסיק בהכרח את התרופה אם לא מרגישים טוב והיא עוזרת. בעיקרון היא יכולה לגרום תחושה של "כמו שיכור"- ראש סחרחר, חוסר שיווי משקל, מעט ישנוניות. תיתכן גם נטייה קלה לעצירות. אלו הדברים השכיחים. אך כמובן כמו בכל תרופה חדשה אם מופיעה תופעה חריגה אז צריך להתייעץ עם הרופא שרשם אותה ולברר האם זה בסדר וכיצד להמשיך. מקווה שסיעתי, שבת שלום ובריאות, דניאלה

מניסיוני האישי (ותו לא! - אני לא רופאה ולא מבינה ברפואה) הם עלולים לגרום לבחילה קשה, לכן כדאי להתחיל במינון נמוך ולוודא שלא סובלים מבחילה. אישית, אני מעדיפה לקחת טרמדקס בטיפות ולא בכדורים, כי אז אני יכולה "לשחק" עם המינון המדויק - זאת אומרת, לקחת מינון קצת נמוך יותר ולהימנע מבחילות.

שכחתי להוסיף שכשאני לוקחת טרמדקס אני מקפידה תמיד לקחת את התרופה על בטן מלאה, כי על בטן ריקה הבחילה תוכפל.

האם מישהו שמע ו/או מכיר את דר' קרפוב? מישהו מכיר את השיטות שלו לטיפול בכאב?

זוהר שלום! אני טופלתי על ידי דר' קרפוב לי אישית זה לא עשה כלום . תלוי מה הבעייה? תכתבי לי מה הבעייה שלך יכול להיות שאוכל להדריך אותך ואם יהיה צורך נדבר בטלפון כל טוב דבי

לזוהר גם לי הוא לא עזר רוחמה

שלום רב, סליחה על העיכוב במענה אך אינני מכירה באופן אישי את הרופא הזה ואת שיטת טיפולו אך אנסה לברר עבורך. לשירותך, מנדי

ראשית, הרשי לי להשתתף בצערך ובצער כל האנשים שזכו להיות מטופלים של ד"ר ניב. למרות שזה זמן אני רוצה לפנות אליך בבקשת עצה, נמנעתי, כי חשבתי שאת אולי זקוקה לזמן על מנת לעכל את האסון הנורא. מנדי, כתבתי אליך בעבר על כאבי הפיברומיאלגיה. על ה"גילוי" של המחלה. על הרווחה, מצד אחד על שסוף סוף אני יודעת שיש שם ל"פסיכיות" שלי ועל חוסר האונים מצד שני, על כך שהמחלה הארורה הזו איננה ברת טיפול, לפחות בשלב זה, אלא טיפול סימפטומאטי בכאבים בלבד. את, וכל חברי הפורום הנהדר הזה, אחים לאותו כאב, אותה צרה, הייתם נהדרים ודרך הגולם הוירטואלי, שלחתם אלי חיבוק גדול ואמפטיה שלא תתואר. יחד עם זאת, בחרתי שלא להמשיך ולעשות משהו עם הפיברו הארורה הזאת, ולא משום שהיא נעלמה. לצערי הגדול, בכל יום שהכאבים חזקים יותר (ואיפה לא כואב?) אני קצת מתיאשת מחדש מהעובדה שזה זהו. זה לא מתכוון ללכת כזה מהר, ורצוי שלא אשלה את עצמי וכו'. הסיבה שלא פניתי למרפאה מסודרת להמשך טיפול (למרות שהייתי אצל אחת מטובות הרופאות בתחום שאיבחנה לאחר שלילת חשדות למחלות אחרות, בדיקות דם וכו'), היא ההכחשה העצמית. הפחד שאם אשתייך לקהילה של חולים, למקום כזה שיש לו שם, למרפאה שנושאת שם של מחלה מסוימת, זה יהיה לתמיד. האם את מבינה למה אני מתכוונת? רציתי כל כך להתמודד עם המחלה הארורה הזאת. רציתי לנצח בכל דרך. לא להיות שייכת אליה בשום צורה. ניסיתי כל כך הרבה. באמת, באמת המון. מתוספי תזונה, ועד לאימוץ שיטות תזונה מסויימות, ופעילויות מסוימות. אני לא יכולה לומר שהכל היה לשווא, אכן היה לכל אלה מזור מסויים אך כמובן שזה היה מאד מאד מינורי. מה שקורה עכשיו זה שאני כן רוצה לפנות. ודווקא בימים שלפני האסון הנורא יצרתי קשר עם איכילוב ומשום מה, או מפני שזה סתם מזל ביש, או מפני שאני לא יודעת מספיק לנתב ולדחוף לא הצלחתי. פעם המזכירה שמטפלת בכך לא היתה. ופעם שאלו אותי למה אני מבקשת דווקא רופא מסויים, ופעם הפנו אותי בשירשור ארוך ונוראי לעוד ועוד פקידות עד שהתייאשתי. אינני יודעת, אולי זה חלק מהתסמונת, רפיון הידיים הזה, אולי משהו תת מודע לא להשתייך בכל זאת. מה שאני מאד מאד מבקשת ממך, מנדי יקרה, זה שתתני לי עצה מעשית. מה עלי לעשות טכנית כדי להגיע למרפאת הפיברומיאלגיה, בהנחה שאני פונה לשם באופן עצמאי (כחברת קופת חולים כמובן) ללא הפניה. האם אוכל ללא טלפונים מיגעים פשוט להגיע ולקבוע תור במשרד שם? היכן הם יושבים בדיוק? באלו ימים עלי לפנות? האם אוכל לבקש פגישה עם רופא מסויים ולא אחר? בכלל, כל עצה פראקטית שתתני לי תעזור לי מאד. הכל בכזה בלבול אצלי בראש והכאבים לא עוזרים להתעשת. מנדי יקרה מאד, שה' ישלח לך כוחות לעזור לעוד אנשים ואולי בסוף יהיה מזור למחלה הארורה הזאת. מחלת הכאב. ברכות ונשיקות!!!

הי לך בת יקרה, המון סליחה על העיכוב במענה אך הייתי מאוד חולה בזמן האחרון. בכל אופן, לעניין הפרקטי - קודם כל עלי לציין שפרופ' דיויד ניב היקר לא היה הרופא שלי אלא עבדנו ביחד בתיאום - אני כנציגת החולים באירופה ובארץ והוא כמוביל בתחום הכאב בכל העולם, באירופה ובארץ. וחזרה לעניין הפרקטי - ד"ר גליה פודוביק עובדת באיכילוב ועבדה בצמוד לפרופ' ניב - היא אישה נפלאה ורופאה מסורה ואני ממליצה עליה. אם את לא רוצה להתעסק עם טופס 17 כל מה שעלייך לעשות זה להתקשר למרפאת הכאב באיכילוב ולבקש תור לד"ר פודוביק. מעבר לזה, את יכולה גם לפנות למרפאת הכאב בתל השומר - המרפאה מנוהלת ע"י רופא מצוין בשם ד"ר איתי גור-אריה. יש במרפאה גם את ד"ר סילביו בריל - שניהם רופאים שעברו התמחות בחו"ל בתחום הכאב. אם את עדיין רוצה להגיע עם טופס 17, תבקשי מרופא המשפחה לרשום לך הפנייה למרפאת כאב אך תתעקשי שיהיה כתוב במפורש מרפאת כאב בבית חולים. אם ישאלו אותך למה צריך להיות בבית חולים - התשובה לכך הינה שבמרפאות כאב בבתי חולים ישנם אופציות טיפוליות רחבות בהרבה מבמרפאות איזוריות/של קופות חולים. אופציה נוספת שנותרה בידייך - לגשת למרפאת פיברומיאלגיה - יש מרפאת פיברומיאלגיה - כלומר מרפאה המתמחה במיוחד במחלה זו וייתכן ששווה לך לנסות להגיע באותה הדרך למרפאה זו. אני מקווה שהועלתי לך במידע הזה. אם לאו, תשלחי לי מייל ל: [email protected] כי אני נוסעת במוצ"ש לבריסל כי ביום שלישי אני מרצה בפרלמנט האירופאי. הלוואי שתזכי במעט הקלה...

ביום חמישי הייתי נוכחת בכנס לכאב כרוני שהתקיים בבית חולים רמב"ם בחיפה, היה נחמד לראות את ד"ר אייזנברג ולהכיר סוף סוף את מנדי עליה שמעתי רבות. אריה דהן, נכה צה"ל עמל רבות והשקיע בהפקת ערב זה (לפחות כך נראה), בכוונתו ביחד עם כל שותפיו להמשיך ולקיים מפגשים אלו, ויותר מכך להילחם למען זכויות האנשים החווים כאב כרוני. כל הכבוד ויישר כח!!! אני אמשיך להגיע.

הי אורלי, אני שמחה שהאירוע ברמב"ם הייתה חוויה חיובית וכולי תקווה שמתוך האירוע הזה תיוולד קבוצת חולים מצפון הארץ. מזל שיש אנשים כמו אריה בעולם! כל טוב לך, מנדי

שלום, בגיל 18 הלכתי לרופא בנוגע ל"ציסטה" שצמחה לי בגב התחתון מצד ימין. הוא אמר לי שאין מה לחשוש, ושאם היא תגדל או יהיה שינוי וכאבים לבדוק שוב. כיום אני בת 26, לפני כשבועיים הרמתי מכשיר כבד מאוד... ולמחרת התחילו כאבים חזקים בגב התחתון. כשנגעתי בציסטה (גוש מוצק בעל תזוזה) גיליתי ששינתה צורה. כלומר, נהיו לי כמה גושים נוספים. אלו לא כאבים חזקים בדר"כ, הכאב עמום. אשמח לשמוע חוות דעת, מה זה יכול להיות. מה הטיפול? האם זה מסוכן? בכבוד רב.

שלום לך,במיקרה של כל גוש שמשנה את צורתו, או מופיע חדש, או מתחיל לכאוב כאשר לא כאב קודם לכן, (ויתכן שהרמת המכשיר הכבד קשורה לכך או שאינה קשורה לכך שמישרין ורק גרמה לך להפנות את המודעות בחזרה לאותו המקום,) הייתי ממליצה ללכת ולהיבדק על ידי רופא כדי להיות בטוחה שאין מדובר כעת בבעיה הדורשת המשך ברור או טיפול.כל דבר אחר,כמו זריקת אבחנות מהשרוול מבלי לראות על מה מדובר, יהיה לדעתי,מעשה בילתי אחראי מצידנו. יתכן, וגם כעת,אין ממה לחשוש כפי שנאמר לך בזמנו,אך ליתר ביטחון הייתי בכל זאת הולכת לאיש מיקצוע ומודאה זאת,שוב. בהצלחה ובריאות שלמה, דניאלה

לפני כמה חודשים כתבתי כאן הודעה שם המחבר היה "הנואשת" התלוננתי על כאבי בטן קשים ביותר ודחף להשתין , כאמור מצבי היה ממש רע , לא ישנתי כי הייתי צריכה לקום לשירותים 4 פעמים בלילה וגם לא יכולתי לישון בגלל כאבים איומים בבטן במפשעה ואיפה לא, אני אקצר את הסיפור שלי כי הוא ארוך אבל אחרי שנתיים של סבל הגעתי שבוע שעבר לד"ר גרינוולד אורולוג , והוא אבחן אותי ונתן לי תרופה מסוג ליריקה, תרופה לכאבים ממקור עיצבי, אני חייבת להגיד שמהיום הראשון שלקחתי את הכדור הרגשתי חדשה לגמרי, ממש בן אדם אחר, ללא כאבים ללא דחף להשתין , ממש נורמלי לגמרי !!!! אני ישנה טוב , אני מתפקדת רגיל , ללא כל מגבלות , אני עדיין המומה שכל התופעות נעלמו. כאמור אני כותבת את זה כדי לתת תיקווה למי שקצת איבד אותה .וגם רציתי להגיד תודה למי שענה לי וכמובן למנדי רב תודות!!!התרופה הזאת הפכה אותי לאדם מאושר!!!

לנואשת המאוששת, אין לך מושג כמה דברייך שימחו וריגשו אותי - הנה, לא התייאשת ואף למזלך, מצאת רופא טוב ותרופה שמקלה עלייך (שנאבקנו להכניס לסל התרופות). זה כזה כיף לשמוע פה גם סיפור חיובי ולשמוע איך החיים שלך השתפרו. כולי תקווה שהכאבים הללו לא יחזרו אך זכרי, כי גם ברגעים הכי קשים, את לא לבד וכעת את יודעת לגבי עצמך, שכן אפשר לעזור ולהקל עלייך. זה מרגש במיוחד כי בפורום אנו שומעים כל כך הרבה סיפורים קשים על אי-הצלחה ולכן, השיפור בחייך נותן בהחלט זריקת עידוד לאחרים. שרק תמשיכי להרגיש טוב ואני שמחה שעזרנו לך ברגעים הקשים, מנדי

שלום רב, שמי רוז אני בת 44 ,אני סובלת מזה שנים מכאבים בברכיים כתוצאה משחיקה בסחוס. בשנים האחרונות סבלתי פעם פעמיים בשנה מכאבים וזה חלף. בשנה האחרונה, אני סובלת מכאבים יום יום, מוגבלת בתנועות ,קשה לי ללכת או לעלות במדרגות ומרגישה כמו זקנה.. אני מטופלת אצל אורטופד, חוף מכדורים, פיזיוטרפיה, אין מה לעשות לדבריו אולי בהמשך ניתוח.ואני לא רוצה להגיע לזה , השאלה שלי מה ניתן לעשות, עם מי להתייעץ , אני ממש מיואשת ממצבי, לא רוצה להרגיש כך בגילי. תודה מראש.

רוז שלום, אני מבינה את התסכול שלך, רק צריך לזכור כי ניתוח צריך להישמר באפשרות אחרונה, כאשר כלו כל הקיצין, וכאשר מוצו כל האפשרויות האחרות להתמודד עם המצב הקיים, ואפילו אם לעיתים זה נראה הפיתרון המהיר והקצר, הרי שזו דרך ללא חזור, ובעוד שפעמים מעטות היא עשויה באמת לפתור ממש את הבעיה ושהכאבים יעלמו אחריה, פעמים רבות עוד יותר, הבעיה לא נפתרת לגמרי אחרי ניתוח או אף מחמירה. אורטופד כהגדרתו הוא כירורג, ולכן בשלב מסוים כאשר אין תוצאות מספקות ויש מה לנתח, הוא יציע זאת, כי אין לו משהו אחר להציע, ולמען האמת- זה המיקצוע שלו, וזה מה שהוא יודע באמת. אם את רוצה הקלת כאב, אורטופד הוא לא הכתובת (כאמור הוא הכתובת אם את רוצה ניתוח),ולכן בשלב הזה, עלייך להגיע אל מרפאת כאב הסמוכה לאיזור מגורייך. במרפאת כאב תמצאי צוות מיקצועי אשר המיקצוע שלו הוא הקלה ושיכוך כאב, ובטוחני כי יוכלו לסייע לך בדרך זו או אחרת-אם ע"י שילוב תרופות מתאימות יותר, טיפול אלטרנטיבי משולב (דיקור, מגנטים, למשל), פיזיוטרפיה מתאימה, אולי התאמת מדרס וכו'. בכל אופן במרפאות הללו יש צוותים רב מיקצועיים, שמתמחים בנושאים הללו, וזה הזמן לפנות ולהתיעץ. יש מה לעשות ולשנות, במקום להיות מיואשת. בהצלחה, דניאלה

אני מחזקת מאוד את דבריה של דניאלה. כמי שכל בעיותיה התחילו בניתוח פשוט בברך, אני מודעת למורכבות של טיפול בבעיות ברכיים ולכאבים הללו. זה מאוד מפתה לגשת לפתרון ניתוחי שתמיד נראה לנו כפשוט ופתרון מהיר, עד אשר זה מסתבך ועל כן, כדאי להיות זהירים עוד לפני הניתוח ולהיות בטוחים שזהו אכן הפתרון היחיד והאחרון. אין ספק שבמיוחד כשמדובר בברכיים, צריך לחשוב היטב לפני ניתוח אך כמובן שזה תלוי בנסיבות והאם נעשו כבר ניתוחים וכן הלאה. בהמשך לדבריה של דניאלה, אני גם ממליצה לך לפנות למרפאת כאב מכיוון שאורטופד הינו הרופא הטוב ביותר לטפל בכאבי ברכיים מבחינת ניתוחים אך מבחינת הטיפול בכאבים עצמם, רופאי כאב הינם מתאימים יותר בשביל למצוא שילוב מתאים של טיפולים ו/או תרופות. האם את עושה הידרוטרפיה? פיזיוטרפיה? אם תרצי להרחיב, ננסה לכוון אותך ככל שנוכל. בינתייים, תחזיקי מעמד! מנדי

NATURAL CALCIUM SUPPER- 5 קלציום קילאת צמחי טבעי חדשני לטיפול באוסטיאופורוזיס קשה יעילות מוכחת קלינית למרחב טיפולים במצבים: אוסטאופרוזיס, במצבי חוסר בצליאק לחץ דם בהריון, תופעות טרום וכאבי מחזור חודשי, רככת, כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, מחלות חניכיים, אבני כליות, כאבי ראש, טרשת נפוצה, הריון, סטרס, עצבנות, אלרגיות, אלכוהליזם, רעילות מאלומיניום עופרת ומקדמיום, אסטמה, ציפורניים שבירות, מחלות לב, עייפות כרונית, דלקת מעיים, דיכאון, גדילה, התכווצויות שרירים, בעיות הורטופדיות , ריפוי שברים סדקים בעצמות תוך כ 72 שעות . המוצר הצמחי הטבעי יעיל לטיפול בבעיות פרקים הנובעות משחיקת הסחוס ודלקות. המפרקים הפגיעים – ברכיים, מפרק הירך (נושאי משקל עיקריים), אך גם מפרקי הידיים. קשיון בוקר ??כאבים כרוניים קבועים, מתגברים בתנועה ומוקלים במנוחה.? סופר 5 הוא שילוב צמחי ומינראלים יחודי מאוד . שניהם מרכיבים טבעיים של סחוס, שנמצאו יעילים בבניית ותיקון סחוסים, חידוש הנוזל התוך- מפרקי והקלה על כאבים המתלווים לדלקת פרקים ניוונית. כל גבר ואישה נמצאים בסיכון לחלות במחלת חללת העצמות ( אוסטאופורוזיס) רקע כללי- אוסטאופורוזיס באופן מילולי פרושו " עצם נקבובית " . בדרך כלל יש ירידה בצפיפות העצם לאחר גיל 40 בשני המינים ( כ-2% ירידה \שנה ) , אך נשים הינן בסיכון גבוה יותר לסבול מאוסטאופורוזיס בגלל ירידה גדולה יותר בצפיפות העצם. גורמים רבים יכולים לגרום לאבוד מסת העצם וקיימות וריאציות שונות של אוסטאופורוזיס , אך אוסטאופורוזיס בגיל מעבר היא השכיחה ביותר בקירוב , אחת מכול ארבע נשים בגיל מעבר סובלות מאוסטאופורוזיס. הגדרות · אוסטאופורוזיס - ירידה במסת העצם. הדבר מוליך לשבירות בעצמות. למעשה, דרוש פחות לחץ בכדי שיוצר שבר בעצם הסובלת מהתופעה. · "POROSIS" - משמעו : ספוגי. בחתך בעצם נראים חללים רבים. · אוסטאו - משמעו : עצם. סימפטומים של המחלה- בדרך כלל א-סימפטומטי עד כאב גב חמור שברים ספונטנים במפרק הירך ובחוליות ירידה בגובה x-ray ירידה ברמת המינרלים בעמוד השדרה ואגן הירכיים הנראות לעין בצילום שינויים במבנה הגוף עקב אוסטאופורוזיס בנשים אבוד קומה עד 12 ס"מ מרבי של גיל צעיר קיצור מרווח בין האגן לצלעות הבלטת הבטן לפנים ורפיון שרירי הבטן גורמי סיכון בנשים- גיל מעבר נשים לבנות או אסיאתיות הופעת גיל מעבר בגיל מוקדם היסטוריה משפחתית גובה נמוך ועצמות קטנות רזון צריכה נמוכה של סידן עקרות ניתוח קיבה טפול בגלוקוקורטיקוסטרואידים תרופות נוגדות עיוותים היפר פרה תירואיד עישון אלכוהול אבחון המחלה - האבחון האמיתי לקיום המחלה נעשה באמצעות ביופסיה או באמצעות מכשיר דנסיטומטריה, שהינו סוג צילום רנטגן המאפשר הבנת כמות העצם אך לא באופן חד משמעי את איכותה. אוסטאופורוזיס מאובחן בצורה הטובה ביותר ע"י בדיקת צפיפות העצם .לארונה גיבש ארגון הבריאות העולמי המלצות לאבחון אוסטאופורוזיס באמצעות מדידת צפיפות העצם . האבחנה מתבצעת על פי מידת התרחקותו של ערך הצפיפות שנצפה אצל הנבדק מהערך שנצפה אצל מבוגרים בריאים . זו הדרך היחידה לקבל מידע כמותי על מצב העצם . השיטה המקובלת היא • DEXA- dual energy x-ray.ישנן שיטות נוספות חלקן מבטיחות , מפני שהן מצביעות לא רק על חסרים בעצם אלא איכות העצם והשלד כגון טמוגרפיה ממוחשבת (computerized tomography scans ) , אך DEXA נחשב היעיל ביותר . על מנת לאפשר מדדים אמינים ביותר של צפיפות עצם , ה-DEXA דורש פחות חשיפה לקרינה . בד"כ בבדיקת ה-DEXA מודדים את צפיפות עצם הירך , חוליית המותניים ועמוד השדרה ומבוססת על העברת פוטונים (חלקיקי אור ללא קרינה)ככל שהעצם צפופה יותר , פחות פוטונים יצליחו לעבור דרכה. • QCT- בדיקה כמותית באמצעות סורק ממוחשב – בבדיקה זו נמדדת תכולת המינרלים בגופי החוליות המותניות ( הנפגע העיקרי באוסטאופורוזיס). הבדיקה איננה מושפעת מהסתיידות בכלי הדם וסביב החוליות אך היא כרוכה בחשיפה לכמות קרינה גבוהה בדיקות מעבדה- בדיקות אלה אינן מהוות תחליף למדידת צפיפות העצם , משום שהן אינן נותנות מידע כמותי ,אבל הן מסוגלות לספק מידע על התנהגות העצם . • בדיקת רמת האוסטאוקלצין בדם – אוסטאוציקלין הינו חלבון , המיוצר ע"י התאים בוני עצם בעת יצירת העצם . כמות קטנה ממנו מגיעה למחזור הדם וניתנת למדידה . ככל שפעילות התאים בוני העצם גבוהה יותר – כך תהיה גבוהה יותר רמת האוסטיאוקלצין בדם • בדיקת רמות הדאוקסיפירדינולין קרוסלינקס בדם – באמצעות דגימת שתן בודדת שנלקחה בוקר . בבדיקה זו נמדד חומר הנוצר בפירוק המרכיב החלבוני של העצם . חומר זה מופרש בשתן וככל שרמתו בשתן גבוהה יותר כך פעיל יותר תהליך פירוק העצם . • בדיקת הפוספטזה הבסיסית הספציפית לעצם – בדיקה זו מודדת את רמת האנזים הפעיל בבנית עצם . רמתו נמדדת בדם ותוצאות הבדיקה מצביעות על רמת פעילותם של התאים בוני העצם . • בדיקת N-telopeptide – אלה הם חלבונים המופרשים בשתן בעת פירוק העצם . • צילומי רנטגן- צילום עמוד השדרה יכול להדגים שברים בחוליות . מניעת המחלה – 1. פעילות גופנית המלווה בפעילות משקל הגוף על הקרקע (לא שחייה). 30 דקות 5 - 3 פעמים בשבוע. 2. סידן במזון וויטמין D, רמת אסטרוגן מספקת בנשים לאחר גיל הבלות. קיימת חשיבות רבה להימנע מחומרים המונעים ייצור ויטמין D בעור, כגון : מסנני קרינת שמש S.P.F. שיטות טיפול נוכחיות - שיטות הטיפול מתחלקות לשני סוגי תרופות : 1. חומרים המקטינים את אובדן מסת העצם ע"י עיכוב הפעילות הקבוע בעצם של פרוק. 2. חומרים המגבירים יצור עצם. הטיפול באוסטיאופורוזיס קשה- בשלב הקשה המאופיין בדלדול עצם מתקדם ביותר, אין די בתרופות המקובלות, היות והן מונעות בעיקר המשך הרס העצם ומורידות סיכון לשברים, אך אף אחת אינה מעודדת בניית עצם או מעלה את מסת העצם. לפני כשנה נכנסה לשימוש בישראל ובעולם , "קלציום צמחי טבעי סופר- 5 " תוסף תזונה טבעי הראשונה והיחידה הבונה מחדש עצם ומיועדת לסובלים מאוסטיאופורוזיס קשה. למרות היותה פתרון יחיד לסובלות מאוסטיאופורוזיס בדרגה מתקדמת, "קלציום צמחי טבעי סופר – 5 " איננה כלולה בסל התרופות והטיפול בה כרוך בעלות של 650 ש"ח לחודש נכון להיום 01-01-2007. תוסף התזונה "קלציום צמחי טבעי סופר- 5 ", נחשבת לפריצת דרך בתחום הטיפול באוסטיאופורוזיס קשה ומיועדת לנשים לאחר גיל המעבר ולגברים הנמצאים במצב מתקדם של המחלה וסובלים מנכות כתוצאה מהשברים. מדובר במוצר טבעי המיוצר בטכנולוגיה מדענית חדשנית ביותר , הראשון והיחיד מסוגו המוכח כגורם ליצירת עצם חדשה במהירות ויעילות ומגדיל את צפיפות העצם ואיכות העצם וכך מוריד באופן מובהק את הסיכון לשברים ואת התחלואה הנובעת מהם. תהליך הבנייה מחדש של העצם תורם לחיזוק העצם ומפחית באופן משמעותי סיכון לשברים, כאבי גב ואיבוד גובה. "קלציום צמחי טבעי הסופר - 5 ", היא התוסף הטבעי היחידה המצילה מנכות מאחר וחולים הסובלים מאוסטיאופורוזיס קשה ומשברים רבים אינם מתפקדים והופכים תלויים לחלוטין בבני המשפחה. קלציום קילאת צמחי טבעי סופר – 5 NATURAL CALCIUM SUPPER-5 הינו מוצר צמחי תערובת 5 צמחי מאכל טבעי ב 100% המבוסס על טכנולוגיה מדענית חדשנית ביותר . חדשניות לבעיות הגיל השני והשלישי של בני האדם . מוצר הקלציום קילאת (המחובר לחלבון הניספג לגוף מיידית) החדש מאפשר ספיגה מהירה (תוך 3 – 2 ימיים ) של סידן שמתאים לרקמת העצם. המוצר מכיל גם הורמונים צמחיים, המסייעים למסת העצם להשתקם באופן מהיר. המיוחדות במוצר מאופיינת במגוון ובצורה הכימית שבה מופיעים המינרלים. צורת הקשירה וזמינותם הביולוגית הגבוהה של הרכיבים, מאפשרת באופן בלעדי ספיגת סידן שגוף האדם מסוגל להסיעו לאיבר מטרה מסוים והוא העצם. המוצר הינו מיצוי משורשי צמחים שעברו אקלום בשיטה חדשנית לצמיחה בקרקע עשירה בסידן, זרחן ומגנזיום שאינם זמינים לגוף בצורתם בטבע, אך שורשי הצמחים אפשרו ייצור פורמולה חדשה תוך המסתם וניצולם בזמן הגידול. אופן שימוש מומלץ : במצב חוסר מסת עצם חמור – 1 כף שטוחה = 6 גרם ביום בארוחת ערב. לתחזוקת הגוף והתחלת אובדן מסת עצם - 1 כפית שטוחה = 3 גרם ביום בארוחת ערב. הכמות היומית המומלצת על ידי האקדמיה המדעית למדעים לאנשים בגילאים 19 עד 50 היא 1000 מ"ג סידן. לאנשים מעל גיל 51 ההמלצה היא 1200 מ"ג. לקיחת סידן בכמויות קטנות במהלך היום אפקטיבית יותר. הנחיות תזונתיות נוספות : · מומלץ לאכול ירקות ירוקים ושורשיים מדי יום. · מומלץ לא לשתות משקאות המכילים זרחן או חומצות מאכל. - שתיית כ 8 עד 10 כוסות מיים ביום תזונה וסידן: 1. תזונה המכילה רמה גבוהה של שומנים או סוכר, מצמצמים את ספיגת הסידן. 2. אכילה של בשר פחמימות מזוקקות ומשקאות קלים המכילים רמה גבוהה של זרחן גורמת לבריחת סידן. 3. צריכה של משקאות אלכוהוליים, קפה, מלח, קמח לבן גורמת לאובדן סידן. 4. צריכה רבה מידי של מזונות המכילים חומצה אוקסאלית כמו קקאו, כרובית תרד, פולי סויה, גורמת לספיגה מופחתת של סידן.

לגב' הנכבדה שלום רב! אם יש לך עודף משקל כדאי להוריד משקל הואיל וזה משליך מיד על הברכיים וגורם לעומס ומכאן לשחיקה. בנוסף יש מוצר טבעי נפלא בשם סטיל מוביליטי וכדאי לקחת אותו עם המוצר הטבעי MSM מכיוון שאם יש לך כאב סביר להניח שיש שם גם דלקת. אשמח לסייע לך. יוסי נייד: 050-5342196 [email protected]

איזו מצחיקה אני שאני פונה אלייך, אבל אני כל כך צריכה חיבוק. הוא לא רצה לצאת איתי. הוא לא רוצה אותי. אני מרגישה כל כך חסרת אונים. אם לא הכאבים האלה... אולי הוא כן היה רוצה? זה הורס את החיים את הזוגיות את הקריירה את כל מה שיפה בחיים.את לא חושבת? הפכתי להיות תלותית ובודדה כל כך.... מנדי יקרה כל מה שאני רוצה זה חיבוק. והוא , הוא לא רוצה אותי...

יעל יקרה, הנה לך חיבוק גדול, גדול, גדול מכל ליבי. אכן כשיש כאבים בתוך החיים, הכל הופך למאמץ גדול יותר ודורש יותר כוחות, מעייף יותר אך אני מאמינה שכשמגיעים למקום שבו מקבלים את המצב כמו שהוא ואפילו מקבלים את הלבד, הדלת נפתחת ל"ביחד". כמובן שזה יותר מורכב מזה וצריך למצוא אדם אשר מוכן לקבל אותך כמו שאת, יחד עם הכאבים, אך למעשה, אם נחשוב בגדול רגע - זוהי בעצם הדרישה של כל אחת ואחד מאיתנו, לא? שיקבלו אותנו כמו שאנחנו? בשביל האחד זה לקבל עם מגבלות פיזיות, בשביל האחד עם מגבלות נפשיות ובשביל חלקנו, גם כאבים וגם מגבלות כלשהן, אך אני מאמינה שהבן אדם הנכון יצליח לחיות עם כל החלקים שמרכיבים אותך. יכול להיות שיידרשו פשרות מצידך ומצד הגבר הנכון אך אני מאמינה שבפנים, את תדעי. המסקנה שהגעתי אליה בשנים האחרונות זה שכל הטעויות שעשיתי בחיים היו כאשר לא הקשבתי או סמכתי על האינסטינקטים שלי. אני יודעת שעכשיו זה כואב נורא ובטח לא משנה מה אכתוב, זה לא יעזור למצוקה הנוכחית אך תזכרי שאת אישה מיוחדת עם כאבים ולא כאבים בלבד. הכאבים הם חלק מחייך אך הם לא מי שאת. אז זהו לבינתיים ולסיום, עוד חיבוק גדול!

יעל, אני כל כך יודעת על מה את מדברת,ולא זה לא מצחיק, וזה כואב ששופטים אותך בגלל נכות או מגבלה ולא בגלל מה שאתה. אך מכיוון שלא ניתן לשנות את כל האנשים שבעולם,ותמיד יהיו כאלו שיסתכלו על הקנקן ולא בתוכו, ראשית את צריכה לדעת מה יש לך ולהאמין בך. אם את לא תפקפקי בעצמך, אז גם למרות שזה כואב שלא רוצים בך, כי אף אחד לא רוצה להיות לבד, לפחות את לא צריכה לדאוג לגבי הערך שלך ולתהות : מה לא בסדר אצלי? למה לא רוצים אותי? כי את יודעת ומשוכנעת שאצלך הכל כשורה, זה אצלו הבעיה, שאינו מסוגל לקבל אותך כפי שהינך, או להתמודד עם המציאות כפי שהיא, וההפסד כולו שלו. לכל אדם יש יתרונות, חסרונות ומיגבלות. לפעמים נראים יותר ולפעמים פחות. אם בן זוג מבטל את הקשר או את הניסיון ליצירתו רק בגלל כאב או נכות, אז למדת עליו שיעור לחיים, האם זה האדם שבאמת כדאי להיות איתו? האם זה האיש שידע לתמוך בעת צרה? ולמי הוא בעצם דואג או איכפת לו? אם המצב היה הפוך מה היית עושה את? האדם הוא סכום כל תכונותיו, מעשיו, מעלותיו, חסרונותיו וגם מחלותיו. ויש לקבלו כאחד כמיכלול. אם לא ניתן לעשות זאת, אז הבעייה היא באדם שממול ולא בך, ותזכרי זאת תמיד, כי את לא אשמה במה שקורה לך, את רק יכולה עם המצב הקיים לעשות את המיטב. הכאב יעבור, ותצאי מזה מחוזקת, אל תחששי לנסות שוב, אפילו אם ישפטו אותך שוב, ויפגעו בך שוב, כי בלי לנסות, ובלי להיכוות, לא תמצאי בסוף את אותו אדם אמיתי שמתאים לך, ומשלים אותך, ובלי סיכונים=אין תוצאות.האהבה מחכה שם בחוץ....

שלום, כבר מספר שנים יש לי תחושה שורפת בבטן ובחזה, משהו כמו אם הייתי שותה חומצה אני מדמיין. הלכתי למספר מומחים, ועשיתי הרבה בדיקות(שכולן היו תקינות), אבל עדיין אין שום ממצא חד משמעי. מומחים לכאב שהייתי אצלם חושבים שזה כאב ניורפטי למרות שלא הגבתי לשום תרופה ניורפטית(ליריקה, סימבלתה). אני לוקח באופן קבוע אוקסיקונטין שלא עושה הרבה לשיכוך הכאב. האם למישהו יש הצעה למשכך כאבים שיכול לעזור כשאוקסיקונטין לא? או אולי לאיזה רופא כדאי לפנות? תודה רבה!

שלום רב לך, אינני רופאה כלל וכלל אך עלי לציין שזה באמת נשמע כמו סוג של כאב נוירופטי. כאב זה מתאפיין בסוג כאבים שאתה מתאר ואכן קשה מאוד לטפל בזה. עם זאת, שווה להגיע לרופא שעבר התמחות בטיפול בכאב ולתת הזדמנות לטיפול אצל מומחה שכזה. חשוב לדעת שזה יכול לקחת הרבה זמן, גם אצל המומחה הכי טוב בעולם, עד שמוצאים שילוב שמקל לפחות במקצת. דוגמא לשילוב של תרופות שמנסים לאחרונה לאחר מחקר עדכני המצביע על הצלחה, הינו השילוב שבין אוקסיקונטין לגאבפנטין (וזה פועל בשונה מאשר לקיחת כל תרופה בנפרד). כמובן ששילוב מסוג ניתן לקחת רק בהנחיית מומחה לכאב. אם תרצה הכוונה למומחה, אשמח לסייע. אני יודע מנסיון עד כמה קשה לחיות עם כאב עצבי אך אל תתייאש מלנסות להגיע למקום בו אתה יכול לחיות יחד עם הכאבים (למרות שכמובן שאני מאחלת לך שהכאבים ישתפרו במידה רבה...). מנדי

שלום לפורום אחרי כל כך הרבה תרופות לכאב ברגליים שמעתי על גלי רדיו האם אפשר לקבל הסבר הודה לכם איתן

שלום רב, גלי רדיו זהו סוג של טיפול בכאבים שונים כגון כאבים עצביים. באמצעות מכשיר מיוחד הרופא מצליח לעכב את יכולת העצב להעביר מסר של כאב בעזרת שדה אלקטרומגנטי. ההשפעה היא רק על סיבי הכאב ללא פגיעה בעצבי התנועה והתחושה (מלבד תחושת הכאב). הנה לך מקום בו אתה יכול לקרוא מעט יותר על הטיפול.http://www.hmc -ims.com/main/siteNew/index.php?page=47&action=sidLink&stId=628 בהצלחה!

זאת פעם ראשונה שהגעתי לכאן כשחיפשתי משהו אחר בכלל... אבל יש לי דמעות בעיניים כשקראתי עכשיו כל מיני כתבות ואת ההודעה שלך למישהו פה בפורום, כי אני מתחילה להבין שיש עוד המון אנשים עם כאבי ראש ולא רק אני! שיש עוד אנשים שזה משבש להם את החיים וגורם להם לדיכאון! שיש עוד אנשים שכשכואב להם חזק הם לפעמים מעדיפים למות! אני יודעת שיש אנשים עם בעיות הרבה יותר גרועות משלי... אבל זה טוב לדעת שיש תמיכה. במיוחד כשאנשים מסביבי לא מבינים למה אני עצבנית ורוצה שיעזבו אותי בשקט... כשחברים לא מבינים למה שוב אני לא יכולה לצאת או להתראות כי שוב אני והתירוצים שלי ש"כואב לי הראש".... כבר התחלתי לחשוב שאני ממציאה אותם, וכל פעם כשכאב לי שוב הראש אמרתי לעצמי "הנה את רואה, באמת כואב לך, זה לא תירוץ בשביל רחמים או משהו..." טוב לדעת שאתם כאן. זה הכל...

אם כך, אני מאוד שמחה שמצאת אותנו. אמנם אינני שמחה שאת סובלת מסוג כאבי הראש שיכולים להשתלט על החיים לעיתים אך אכן, אנו כאן בשביל שאנשים כמוך לא ירגישו כל כך לבד. מעבר לזה, יש כאן אנשים עם הרבה ידע שיכולים לייעץ לך וגם לתמוך בך. אז ברוכה הבאה וכולי תקווה שנוכל לסייע לך, ולו במקצת. מנדי

הי ביתי וברוכה הבאה. אני כל כך מזדהה עם מה שכתבת:"כשחברים לא מבינים למה שוב אני לא יכולה לצאת או להתראות כי שוב אני והתירוצים שלי ש"כואב לי הראש".... כבר התחלתי לחשוב שאני ממציאה אותם, וכל פעם כשכאב לי שוב הראש אמרתי לעצמי "הנה את רואה, באמת כואב לך, זה לא תירוץ בשביל רחמים או משהו." - אנשים שלא חווים כאבי ראש או בכלל כאבים כרוניים מתקשים להבין את זה וזה נראה להם כתירוץ. זה נורא מתסכל אני יודעת. וכבר מתחילים לחשוב עלייך.. קצת כאל פסיכית. וכן, קשה להאמין שיש כאבי ראש נון-סטופ שמתחילים לחשוב שמדמיינים. אנשים חושבים" נו, לוקחים כדור וזה עובר"- הלוואי וכך היה הדבר, יש כאבי ראש עזים ביותר שאפילו משככי הכאבים פסקו לעבוד. ואז מתווסף גורם חוסר האונים. אז.. את לא לבד, ובאמת שמחה שמצאת את הפורום הזה. אגב.. האם אובחנת פעם? מה הייתה ההבחנה?

שלום, אני נוטל ליריקה (לאחרונה עליתי מ- 300mg ל-600) כבר 4 חודשים עבור כאבי גב כרוניים הנובעים מפגיעה עיצבית בשורש העצב המותני. האם יש לליריקה תופעות לוואי הקשורות לאין אונות ולתפקוד המיני בכלל? תודה, רן

שלום רב לך רן, אני מציעה לך שתיכנס לאינדקס התרופות בתוך האתר של משרד הבריאות ובתוך אינדקס זה אתה יכול לקרוא על כל תופעות הלוואי של התרופה. בנוסף לכך, אתייעץ עם מומחית בתחום זה ואענה לך כשיהיה לי את המידע הזה. לבינתיים, שתרגיש יותר טוב!

רן שלום, כמובן שאם נחפש מספיק טוב, כל תרופה יכולה לעשות כמ עט כל תופעת לוואי, השאלה היא מהי הסבירות שזה יקרה, וכמו בכל דבר אחר, מה המאזן של יתרון שהתרופה נותנת מול הסיכון האפשרי שלה. בכל אופן לשאלתך בדקתי שוב את הנושא של תופעות הלוואי של ליריקה. ככלל הנושא של אין אונות או בכלל הפרעה בתפקוד מיני אינה נחשבת לתופעת לוואי מדווחת או מוכרת ע"י התרופה. בסקירת הספרות דווחו סה"כ 5 מיקרים בודדים עד כה וכולם בחולי אפילפסיה, ולא וודאי שההפרעות בהכרח כולן היו בגללה בכל המיקרים אפילו, אז סה"כ נראה לי שבתחום הזה,לפחות, היא בטוחה, דניאלה.

שלום דניאלה, תודה על תשובתך המידית, שמחתי לקבלהץ עם זאת, כנראה לא הייתי מספיק ברורה. עד לפני מספר שנים, תכיפות ההתקפים היתה אמנם אחת ליומיים שלושה, אך לאחרונה הכאבים הם יומיומיים ולכן מדאיגה אותי כמות נטילת התרופות גאותן ציינתי. שאלתי לגבי התרופה התת עורית מאחר ולא ידוע לי על טיפול תרופתי אגרסיבי יותר ממה שאני נוטלת עכשיו, 6 פרוקסול + 50 טיפות טרדמקס פעמיים ביום זה נראה לי המון אם זה כל יום. אם יש שלב נמוך יותר מהטיפול התת עורי אשמח צאוד אם תיידעי אותי לגביו. תודה ויום טוב. ריקה.

ריקה ,נראה שהבנתי אותך היטב, ושוב אני חוזרת על דברי שאין זה אומנם מקומי ליעץ לך מה עלייך ליטול, אך למשל, 50 טיפות טרמדקס פעמיים ביום, זהו רק כמחצית המינון המירבי של תרופה זו, שלא לדבר שפרט מטרמדקס ופרוקסול, ועד לפני שלב הנרקוטיקה, ובוודאי בפיברומיאלגיה, כדאי יהיה אולי לנסות תרופות ממשפחות נוספות (למרות שאיני יודעת מהו סוג הכאבים שלך, אבל פעמים רבות הכאבים הללו מגיבים כמו כאבים עיצביים לתרופות מהסוג הזה כמו-אלטרול, או סימבלטה או ליריקה וכו'). וכמובן, שלבני שנותנים תרופה בדרך פולשנית, ומתן תת עורי, זה טיפול פולשני משהו-שמעיד על צורך במתן סביב השעון של נרקוטיקה, ואת עדיין לא נטלת את הכדור הראשון שלך מהסוג הזה!? למה לא להתחיל פשוט בכדורים מורפין כאלו ואחרים, לפני "שקופצים" ישר למשאבות תתעוריות? לדעתי, כל תהליך שהוא פולשני יותר צריך להישמר כאופציה אחרונה אחרי שמוצו כלל האפשרויות השמרניות יותר, ורק אם בכל זאת לא מושגת הקלה מספקת ע"י כל סוגי הכדורים וגם במינונים מירביים של נרקוטיקה דרך הפה לא ניתן להשיג הקלה, אז ניתן לשקול פעולה מהסוג הזה,אך לא לפני כן, אך כאמור זוהי רק דעתי האישית, דניאלה.

לפני כ-17 שנים אובחנתי כסובלת מסינדרום הפיברומילגיה. מאז, אני משתמשת בתרופות למניעת כאבים, שלא תמיד עוזרות. לדוגמא, פעמיים ביום 50 טיפות טראמדקס ובנוסף 6 כדורי פרוקסול פורטה, וכפי שאמרתי, כשההתקף קשה במיוחד, כל זה גם כן לא עוזר, ואז אני פשוט חייבת לעשות או להיעזר במשהו כדי לישון בתקווה שכשאקום הכאב לא יהיה נורא כל כך. לאחרונה הוצע לי ע"י רופא מומחה לכאב, להשתיל חומר נרקוטי מתחת לעור אשר משתחרר בצורה מבוקרת ונשאר בגוף בעצם כל הזמן. עלי לציין שסבלתי בעבר מדכאונות וחרדות ולכן אני לוקחת על בסיס יומיומי סרוקסט ולמיקטל. שאלתי היא, האם טוב יהיה לקבל את עצת המומחה לכאב? לדבריו התרופות שאני לוקחת יום יום מזיקות לכבד ולקיבה בצורה קשה ולכן עדיף לעזור לעצמי בתרופה הנרקוטית. אני קצת מהססת בגלל בעיית התמכרות. אשמח אם מישהו יכול לעזור. תודה

ריקה שלום, פיברומיאלגיה, כמו מחלות כאב כרוניות אחרות, מתאפיינת במורדות ועליות, כפי שבוודאי את יודעת במהלך השנים הרבות שאת מתמודדת עם המחלה הזו. צריך להנות מהתקופות הטובות יותר, ולדעת ללמוד להתמודד ולעבור את התקופות הטובות פחות. ביחוד לנוכח מהלך התקפי ,כפי שהבנתי מדברייך,אפילו אם כעת המצב נראה קשה מנשוא, הרי שניתן עדיין לצפות לתקופות טובות יותר בהמשך. אין ספק שכל התמודדות ממושכת כל כך מקשה מבחינה נפשית, ובפיברומיאלגיה הקשר של גוף ונפש מוכר עוד יותר, וכאשר מצב רוחנו ירוד, יכולתנו להתמודד עם כל דבר, ובוודאי עם כאב, פוחתת מאוד, ובאופן מיידי הכאב מתגבר עוד. לשאלתך לגבי הטיפול, אם החשש הוא מהתמכרות, ידוע כי בנוכחות בעיית כאב, התמכרות אמיתית, כלומר תלות פסיכולוגית בתרופות נרקוטיות , שמשמעותה נטילת תרופות שלא להקלת כאב, אלא לצורך השגת טובות הנאה אחרות (כמו "טריפ",הרגעה וכו') היא נדירה ביותר, ולרוב מופיעה בנוכחות נטייה לבעיות התמכרות (עישון, אלכוהוליזם,הימורים וכד'). תיתכן כמובן התפתחות של תלות גופנית, כמו עם תרופות רבות אחרות, שמשמעה שהפסקה פיתאומית של התרופה אחרי שימוש ממושך בה עשוי לגרום לתופעות לוואי (מה שקרוי תופעות גמילה), ולכן יש להפסיקה, אם רוצים, בהדרגה כדי להימנע מכך. לכן, החשש מהתמכרות לא הוא זה שצריך להיות שיקות בהחלטה לגבי בחירת הטיפול. ההחלטה צריכה להיות מה הכי מתאים לך כרגע וטוב עבורך כדי להקל עלייך ולהחזיר לך את שיגרת חייך. אומנם אינני כאן כיועצת כאב, אך אני בכל זאת מעט תוהה מדוע לאחר שימוש רק בטרמדקס במינון נמוך יחסית ופרוקסול בלבד, ללא שימוש בתרופות פומיות נרקוטיות כלל או תרופות אחרות, צריך לעבור ישירות לטיפול אגרסיבי יחסית כמו מתן תרופות תתעוריות, לדעתי קפצת כמה שלבים, אך כאמור אין זה מקומי כאן לייעץ, בשביל זה יש לך את הרופאים שלך. בהצלחה. דניאלה

הי בר, אני מסכימה עם דניאלה שהשיקול לביצוע השתלה של משאבה שדרכה מטפטפים אופיואידים איננו צריך לנבוע מפחד מהתמכרות. שיקול כגון פגיעה, במידה ונגרמה כזו, בגלל שימוש רב בתרופות נגד כאבים הינו בהלט הגיוני אך אני מציעה לך לבחון את הכאבים שלך לאורך זמן - לדוגמא, לאורך שלוש השנים האחרונות ולבחון האם לאורך השנים הללו היית בכאבים חזקים מאוד לאורך כל התקופה? אם למשל זה היה בתקופות- נסי להיזכר כמה זמן ארכה כל התקפה חמורה והאם היו לך תקופות שבהם לא היית זקוקה לאופיאודים החזקים ביותר (יש אופיאודים חזקים יותר מפרקוסט כגון מתדון, אוקסיקונטין ועוד שכדאי אולי לנסות), האם היו תקופות עם כאבים מינימליים או ללא כאבים כלל וכן הלאה. לאחר שבחנת את מצב הכאבים לאורך זמן, אני מניחה שתוכלי לראות את התמונה הרחבה יותר ואז תוכלי יחד עם המומחה שעליו את סומכת, להחליט מהו הפתרון הטוב ביותר. פתרון המשאבה יכולה להתאים לחלק מן החולים ולהוות פתרון טוב אך כל פרוצדורה ניתוחית מלווה בסיכונים וכדאי לשקול את האופציות. כפי שדניאלה ציינה - ישנן עוד אופציות אפילו בתוך הטיפולים עם אופיואידים. בכל אופן, אינני רופאה ואני רק מנסה לכוון אותך לדרך בה את תוכלי להחליט בעצמך יחד עם הצוות הרפואי עימו את מתייעצת. מקווה שתגיעי לתקופת רגיעה בקרוב, מנדי שיהיה לך הרבה הצלחה, מנדי

קניתי מכשיר למניעת כאב שהומלץ על ידי פזיוטרפיסטית עם אלקטרודות נדבקות וזרמים חשמליים מעיין פולסים מי יכול להסביר לי מה הוא בדיוק עושה ? והאם זה יכול גם להזיק . תודה

בר שלום, מדובר במכשיר הקרוי TENS-Transcutaneous Electric Nerve Stimulator או בעברית- גרייה חשמלית דרך העור. ופעולתו כשמו- גירוי חשמלי של העצבים דרך העור. המכשיר מבוסס על העיקרון התיאורטי של מנגנון השער, כלומר-דרך שער אחד עובר בזמן אחד גירוי אחד, ואם ניצור באיזור של הכאב ע"י גירוי האיזור עצמו או העצב המוליך לאותו איזור (שזה בדרך כלל שמה שמומלץ לעשות),גירוי חשמלי עדין ולא מכאיב, שזה מה שמהכשיר עושה, באותו הזמן, זה הגירוי שנרגיש,ולכאורה,לא ניתן יהיה להעביר באותו מקום עוד גירויים, דהיינו, תחושות של כאב, וכך תהייה הקלה. אחרי ההסבר המדעי, באופן פרקטי, שמים את המדבקות באיזור של מוצא העצבים שאחראים על האיזור הבעייתי (ולאו דווקא על המקום עצמו ),על הפיזיותרפיסט או מי שהמליץ לך על המכשיר לכוון אותו, כי יש מספר אפשרויות הפעלה שלו. העוצמה נקבעת לפי התחושה שלך של מה שנוח לך כגירוי "נעים", מדגדג כזה, אך לא מכאיב. ניתן להפעיל לפי הצורך בשעת כאב בלבד, או כל הזמן. יש אנשים שמשיגים הקלה משמעותית מהמכשיר. כמו כל מכשיר בשימוש לא נאות, עשוי לגרום אולי להחמרת הכאב, אך קרוב לוודאי שלנזק ממשי, לא. בכל אופן כדאי שתפעילי אותו אחרי שתקבלי הנחיות לכך.איני יודעת מה הבעיה הרפואית שלך, אבל על פניו זה טיפול בטוח ששווה ניסיון. דניאלה

שלום רב' בהמשך לדבריה של דניאלה - אכן מכשיר ה- TENS יכול להוות מקור מקל על הכאבים אך חשוב שבהתחלה תקבלי הסבר ע"י איש/ת מקצוע כגון רופא או פיזיוטרפיסט אשר יוכל להראות לך היכן כדאי לשים את האלקטרודות. לעיתים ישנן מספר מקומות ודרכים שבהם אפשר להניח את האלקטרודות וכפי שדניאלה ציינה, כל מכשיר יכול להוות בעיה אם לא משתמשים בו נכון. אי לכך, אני ממליצה בחום להתחיל את הטיפול במכשיר זה בליווי מקצועי. בהצלה וכולי תקווה שהמכשיר יביא לך הקלה כלשהי, מנדי

גם אני וגם ידיד טוב שלי שסובל גם הוא מכאבים שמנו לב שמשום מה, כשאנחנו משתמשים ב-TENS המכשיר מקל על הכאב, אבל אחרי כמה דקות הכאב נודד למקום אחר בגוף וממשיך משם! זה די מוזר, ואולי זה קורה רק לשנינו... :) אבל הגענו למסקנה ש-TENS יעיל מאוד לפעמים, אבל הכאב נוטה לחזור במקום חדש ושהוא יעיל רק לטיפול בסוגים מסוימים של כאב - בעיקר לכאבים חדים, ולא לכאבים קהים. בקיצור, זהו רק הניסיון האישי שלי ותו לא.

תודה על התשובה. ביקשתי מד"ר איזנברג מכתב שמסביר את הצורך בפרוצורה ושלחתי לפניקס את המכתב לצורך עירעור על החלטתם. אולם הם שוב שלחו תשובה שאין זה רשום בפנקס התרופות. דבר שאני יודע שאינו נכון. מכיוון שעיינתי בפנקס התרופות של משרד הבריאות וגם של שירותי בריאות כללית והתרופה מופיעה שם. יותר מכך כתוב שם שהיא נמצאת בסל הבריאות.

שלום רב, מדברייך אני מבינה שהבעיה איננה שהטיפול לא נמצא בסל התרופות הממשלתי אלא שהטיפול איננו נמצא בסל התרופות והטיפולים של חברת פניקס ואם זה אינך יכול להתווכח - הסיכוי היחיד מולם זה אם הם יסכימו לאשר את הטיפול מלפנים משורת הדין. אם הם לא יסכימו לכך ואם ישנה אפשרות לקבל את הטיפול דרך קופת החולים שלך - מדוע לא לפנות אל קופת החולים? מאחלת לך המון הצלחה, מנדי

ד"ר איזנברג מרמב"ם המליץ לי להשתמש בבוטוקס לטיפול בכאבי גב אמצעי בילתי נסבלים. אולם חברת הפניקס בא אני מבוטח טוענת שהבוטוקס אינו מופיע ברשימה של משרד הבריאות לטיפול בבעיה זו. האם יש לכם רעיון מה אפשר לעשות בנושא זה. תודה

שלום רב, קודם כל צר לי על כך שאתה סובל כל כך אך דע לך שאתה בידיים הכי טובות שרק אפשר. לגבי הבעיה הבירוקרטית, אני ממליצה לך לכתוב מכתב ביחד עם המכתב מד"ר אייזנברג, בו אתה מבקש מחברת פניקס לקיים דיון חריג בנושא. עליך להסביר שניסית כבר הרבה טיפולים ולתאר עד כמה אתה סובל. ייתכן שתצטרך עוד מכתב מן המומחה בו הוא מסביר למה אתה צריך את הטיפול הזה. אם צעד זה לא יצליח, אשמח לנסות לחשוב עימך על עוד פתרונות. בהצלחה, מנדי

בוקר טוב לכולם וגם עצוב. מישהו שמע על מחלקה שקיימת בביטוח הלאומי ששמה"המחלקה לבקרת איכות ועדות רפואיות"? אני התוועדתי לשם הזה אתמול בבית הדין לעבודה בת.א -באחד הדיונים שלא קשורים אלי סיפר אחד העורכי דין שקיימת מחלקה כזו בבטוח הלאומי והוא היה עד למקרה שהם הפכו החלטה של וועדה על פיה לטובת נפגע בעבודה. דרך אגב אתמול נחלתי נצחון קטן אך משמעותי מול הביטוח הלאומי בבית הדין לעבודה כאשר השופטת קבעה חד משמעית שעירעורי מתקבל במלואו ,עורך הדין של הביטוח הלאומי לא היה יכול לעשות הרבה נוכח תענותי . אין ספק שהסבלנות משתלמת ,אני מקווה להגיע לסופו של עיניין ולקבל את המגיע לי. הוכח כי הועדה ממש חיפפה מולי והפגינה זילזול והתנשאות....לתשומת לבכם....חומר למחשבה.... יום טוב ---עודד

הי עודד, אכן עצוב מאוד... לעניין שאלתך - גם אני מעולם לא שמעתי על הגוף הזה אך אנסה לברר עליו כעת. לגבי הנצחון שלך בבית המשפט - ברכות כנות - זהו בהחלט הישג חשוב עבורך ברמה האישית וכל הישג של חולה כאב מול ביטוח לאומי, הינו הישג עבור כולנו. כל הכבוד על כך שלא התייאשת ולא נתת להם לנצח! יישר כוח! מנדי

תדהמה ועצב על מותו של גדול הרופאים במדינתנו שמו יצא אל מעבר לים פרופסור דוד ניב אשר קידם את רפואת הכאב ומי יודע לאן היינו מגיעים -לו אדם יקר זה היה בשורותנו. יהי זכרו ברוך.

מדבריו של דר' אייזנברג היום: בצער רב, בכאב ובתדהמה שמענו הבוקר על הרצחו של חברנו היקר פרופ' דיויד ניב. קשה לקלוט את הידיעה שדיויד החי והתוסס, מלא היוזמות והרעיונות איננו איתנו יותר. אין ספק כי מכל היבט -אישי ומקצועי- אנו חווים היום אובדן שקשה לתארו. כולנו, חברי האגודה מרכינים ראש לזכרו. -- יום קשה היום לרפואה בכלל ולרפואת הכאב בפרט. אני היכרתי את פרופ' ניב משני צידי המיתרס, כמטפל וכחבר למיקצוע, והאבידה והצער קשים מנשוא.אני מצטרפת לדבריו של דר' אייזנברג, ויחד עם כל אלו שידעו והכירו את פרופ' ניב ז"ל,מבכה את לכתו הטרגי בטרם עת, דניאלה

שאלה לדניאל האם פרופ' ניב היה במשמרת ביום הרצחו של רבין בבת החולים ? רק אם את יודעת את זה

הי לכולכם, מאז אתמול אני לא מפסיקה לרעוד. לא מצליחה לעכל שהאדם שעזר לי להתחיל את העמותה ואשר הזמין אותי לראשונה להרצות באירופה כבר איננו. פרופ' ניב היה מן המובילים בעולם כולו בתחום רפואת הכאב ואף היה מיוזמי היום הבינלאומי לכאב. אי אפשר בכמה שורות לכתוב על כל פועלו בתחום הכאב- פשוט לא ניתן. הנה הודעת העמותה למאבק בכאב בדבר רצח פרופ` דויד ניב אשר פורסמה אתמול: "העמותה למאבק בכאב מביעה זעזוע עמוק ומרכינה ראשה בצער על רצח האכזרי של פרופ` דויד ניב, מנהל מרפאת הכאב של בית החולים איכילוב. פרופסור ניב היה מחלוצי רפואת הכאב בארץ ובעולם כולו והיה מיוזמי היום הבינלאומי למודעות לכאב. הוא תמך בעמותה למאבק בכאב מיום הקמתה והיה הדובר המרכזי באירוע הקמת העמותה. פרופ` ניב חגג ב- 23.1.07 יחד עם בכירי רפואת הכאב בארץ ומאירופה 40 שנה למרפאת הכאב שבניהולו. פרופסור ניב הדגיש באירוע את חשיבות שיתוף הפעולה הייחודי שיש בין רופאי הכאב לבין נציגי חולי הכאב, קשר שפרופ` ניב הנהיג בעצמו" זהו, רציתי לשתף אתכם .... מנדי

הודיעו עכשיו בחדשות שהוא נרצח. נראה לכם הגיוני שמישהו במדינה הזאת ירצח רופא כזה מכובד? איזו אבדה לרפואת הכאב בארץ ובעולם!

בעבר טופלתי ע"י פרופ' ניב ז"ל. פגשתי רופא בעל שיעור קומה ואני בהלם גמור מהרצחו פשוט לא יאומן. אני משתתף בצער המשפחה ,הרופאים,והחולי הכאב שבאו למצוא מזור לכאביהם אצל פרופ' ניב. יהי זכרו ברוך.

שלום ! אני מאוד סובלת מכאבי צוואר חזקים הסיבה היא פריצות דיסק קשות לאורך כל עמוד השידרה הצווארי הבעייה כל כך קשה שאין מה לעשות כי מפחדים לגעת כי יכול להיות נזק בלתי אפיך הלכתי לכל מיני יועצים למינהם אבל אף אחד לא יכול לעזור. אני חייה על כדורים לכאבים עם וואליום אם יש מישהו שיש לו בעייה דומה לשלי אשמח לדבר איתו ולדעת איך הוא/היא מתמודדים עם הבעייה שבת שלום דבי

אני מקבל פעם בשבוע זריקת TP לצוואר תחת CT וזה עוזר . מהיכן את בארץ?? שלא תעיזי לקבל טיפול בכירופרקטיקה כי במצבך יהיה רק נזק ולא תועלת. הידרוטרפיה במים יכול לעזור מאוד. צרי קשר באימל אתן לך את הנייד שלי והדרכה מקצועית אותנתית מנסיון אישי. ואים את מהצפון אז את מוזמנת לקבוצת תמיכה ביום חמישי זה . אריק

לכל הגולשים כאן שלום רב ושלומות לכולכם !! ביום חמישי ה-8/2/2007 יתקיים מפגש ראשון בסדרת מפגשי תמיכה לסובלים מכאב כרוני ונורופטי באולם ספונסר בבית החולים רמב"ם בשעה 18:00 אנו נקיים את המפגשים למענכם הסובלים מכאב. נקבל הרצאות ממוחיי הכאב בארץ ושיטות הטיפול בכאב {"במקום אקמול"] המפגשים "בחינם " בסיוע מרפאת כאב רמב"ם וחברת התרופות פייזר העולמית אני מודה להם על כך . כי היתקרצצתי עליהם המון זמן. אשמח שתגיעו בהמוניכם אורחת כבוד הינה מנדי לייטון מנהלת הפורום כאן ויו"ר העמותה לכאב. אריק . ד"א יהיה כיבוד קל בשפע לכולם ..

לחצתי על "אנטר" בטעות בלי לכתוב את ההודעה. סליחה :) תודה רבה על העצות - לחיפה אני לא אוכל להגיע, אבל אנסה להגיע לתה"ש לד"ר גור-אריה. אני תקועה - זמנית - עם הרופא בקופ"ח כי עד סוף הרבעון לא אוכל לעבור לקופ"ח אחרת והוא הרופא האחראי במרפאה שאליה אני שייכת, כך שגם אם אעבור לרופא אחר הכל עדיין יתנקז אליו והוא יוכל להמשיך לסרב לכל דבר שלא ימצא חן בעיניו. אבל אני מקווה שזה זמני בהחלט. כרגע אני די מיואשת, כי כתוצאה מהמחלה הגנטית שיש לי שתוקפת את המפרקים, התעקשתי ועברתי בדיקה לצפיפות עצם (הרופא צחק, אבל אני התעקשתי ובסוף עברתי את הבדיקה באופן פרטי) ומסתבר שיש לי (בגיל 30) אוסטאופורוזיס. ואולי גם אוסטאוארטריטיס, כי אני בקבוצת סיכון גבוה לשניהם; אם רופא קופ"ח יסכים לאשר צילום רנטגן ולא יגחך, אוכל לבדוק את הנושא. כאבי המפרקים קשים מאד. שתיים או שלוש מחלות מפרקים שחוגגות בו-זמנית באותו הגוף... :) בנוסף, יש לי בעיות בריאותיות אחרות ומסוכנות מאוד (כאבי בטן איומים ובעיות עיכול, שהולכים ומחריפים ולא מוצאים סיבה - ואני יורדת עוד ועוד במשקל. אני כבר נראית כמו מקל מהלך ואין לי עוד הרבה משקל לאבד. אני כל-כך רגילה לרעב עד שאני כבר לא שמה לב אליו.) אבל הרופאים רגילים לא לקחת אותי ברצינות, לכן הם ממשיכים בדרך המקובלת של חוסר רצינות. קיבלתי כל-כך הרבה הרצאות בזמן האחרון על כך שיש לי בעיות פסיכולוגיות לא מודעות, ושארפא לחלוטין אם אלך לטיפול פסיכולוגי, ושאני עושה את הכל לעצמי במו ידיי. אני מתה על אוכל, ואני האדם הכי לא אנורקסי בעולם. אבל יש לי הרגשה שהם לא מוכנים לשקול אפשרות כזו, גם אם נסכן את חיי בתהליך הזה. אני יודעת שסביר להניח שאתם לא יכולים לעזור. אני פשוט מיואשת כרגע, וחשבתי לנסות לשאול אתכם, למקרה שיעלה בדעתכם רעיון - מומחה ששמעתם עליו, כיוון חקירה רפואי, כל דבר. אני בשלב הניסיונות הנואשים. אני רוצה לחיות עם פחות כאב, ובהחלט אנסה ללכת למומחה בתל-השומר למטרה זו, אבל אני גם סתם רוצה לחיות, פשוט להמשיך לחיות. כדי להתגבר על הכאב הכרוני צריך להישאר בחיים, לקום בבוקר בלי כאבי בטן איומים, לאכול קורנפלקס וללכת לעבודה. אני כבר לא יודעת מה לעשות. טוב, נגמר מונולוג הייאוש הרגעי. תודה, אם תעלה לכם מחשבה כלשהי בראש מאוד אעריך את העזרה. ואני מקווה שיעבור עליכם יום עם כאבים ידידותיים. (אם יש דבר כזה? :)

אייר שלום, ללא קשר לטיפול הרפואי אותו צריך לעשות, ועליו דיברנו כבר. ולגבי נושא הבטן, איני יודעת אם עשית או לא איזשהו ברור בנושא הזה, אך אם יש ירידה במישקל, אז כמובן שגם זה מעבר לטיפול בכאב עצמו מצריך ברור לפחות ראשוני ע"י גסטרואנטרולוג לוודא שאין בעייה נוספת (האם עשית-גסטרוסקופיה/קולונוסקופיה,אולטרסאונד בטן, בדיקות צואה לתרביות/פרזיטים/דם סמוי וכו' ?), אני חושבת שבשלב הנוכחי תמיכה ע"י פסיכולוג יכולה לעזור לך בצורה משמעותית. אין זה אומר,כמו שרופא המישפחה שלך אומר שאת מגזימה או שאת עושה את זה לעצמך, אני גם לא באמת בטוחה שכל בעיותייך תיפטרנה ע"י הטיפול, אבל צריך להבין כי גוף ונפש חד הם, ואם לאורך זמן את סובלת כאבים שאינם מטופלים כיאות, ובוודאי אם יש עוד מערכת של לחצים בגלל שאין לך תמיכה ראויה ע"י המערכת הרפואית שהיתה אמורה לכאורה לספק לך את הביטחון והגב בעת צרה, הרי שאין ספק שיש לכך מחיר נפשי המתבטא בתחושות של מצב רוח ירוד, תסכול, ייאוש, חוסר אונים, דיכאון וכו'. הרגש מזין את הגוף, לטוב או לרע, ולכן כאשר מצב רוחנו טוב ו/או דעתנו מוסחת, גם הכאב מוקל או נשכח מעט, ההפך קורה כאשר הרגשות השליליים משתלטים עלינו, אז גם הכאב נעשה קשה עוד יותר לשליטה, המשאבים הרוחניים שלנו מדולדלים, אין כוחות להתמודדות וכל עכבר נראה כמו ההימלייה שצריך לכבוש.טיפול פסיכולוגי יסייע לך להחזיר שליטה לחיים למרות הכאב. ללמוד לחיות לצד הכאב ואולי גם דרכי התבוננות שונות כמו להחזיר אותך אל המרכז, כי בסופו של דבר,זה הגוף שלך, התחושות שלך, הבריאות שלך, ההחלטות שלך. הגיע הזמן לפתח קצת שיריון לפעמים, ולקבל יותר ביטחון עצמי לגבי עצמיותך ,ולהיות שלמה עם מה שאת יודעת שנכון. נכון, זה לא נעים אם אדם, חבר, או רופא אינו מאמין לך, או שופט אותך. אך הם עושים זאת מבורות וחוסר ידע, ואת יודעת את האמת לאשורה, אז הם בעצם נשארים חסרי הידע /אפילו הטיפשים,אם להיות בוטים, ולכן לכעוס זה מיותר, ולהעלב -עוד יותר,וכשתהיי מעל זה, ותביני שזה בכלל לא אישי, הבעיה היא שלהם, לא אצלך, כבר יהיה לך קל יותר.דבר אחרון, ניתן אצל פסיכולוג ללמוד שיטות של הרפייה והיפנוזה עצמית לשליטה בכאב, שאלו כלים מצויינים לשליטה עצמית המאפשרים לך כלי לא תרופתי, הן לרגיעה ובו זמנית להקלת כאב טובה, וזה גבר שנותן לך הרגשה שיש לך בחזרה כוח,ותחושת החוסר אונים מתפוגגת.טוב, זו רק דעתי, אחרי הרבה שנים של ניסיון, לדאבוני עם כאב, לשיקולך, דניאלה

תודה דניאלה, עברתי את כל הבדיקות שציינת, ובכל-זאת אני ממשיכה לרדת במשקל. אני כבר שוקלת בערך 40 קילו, ולא מצאו את הסיבה עד עכשיו. זה מפחיד. בקשר לפסיכולוג, אני לא חושבת שיש לי בזה צורך כרגע, כי ברור לי בכל מאת האחוזים שהבעיה (טוב... לא הבעיה הפיזית הלא מובנת, אלא בעיית התקשורת) היא אצל הרופאים שמזלזלים במצבי, ולא אצלי. אני לא סובלת ממצב-רוח ירוד או מדיכאון, אבל אני בהחלט מיואשת, ומפוחדת. כל מה שאני רוצה הוא לחיות, לאכול, להישאר בחיים. טוב, כמובן, ולא לסבול מכאבי-תופת כרוניים. אם מישהו יציע לי פיתרון לכאבים, לא אתנגד. :) אייר

הי לך, אני מצטערת שאת מרגישה כה מיואשת למרות שאני מבינה מהיכן זה בא. גם אני סובלת וסבלתי ממכלול בעיות לאחר שהתפרצה מחלה גנטית בנוסף לסינדרום הכאבים החמור שאירע לאחר ניתוח וגם אני הייתי במצב מאוד קשה מבחינת אוכל וכן הלאה והיום עדיין כואב לי לאכול - אך היום אני כבר אוכלת! דבר אחד אני יכולה להגיד למרות שבוודאי לך זה יישמע לא מתקבל על הדעת אך ניתן להגיע למקום בו אפשר לחיות יחד עם כאבי התופת למרות שזה מאוד קשה. אחד מן המרכיבים בשביל להגיע למקום כזה מצריך טיפול רפואי רציני ע"י מומחה לרפואת הכאב, זאת יחד עם תמיכה נפשית ראויה וכן עבודה עצמית. פעם הרגשתי שהכאב הכיל אותי ולי לא הייתה שליטה על החייםשלי לעומת המצב היום שבו אני חיה יחד עם הכאבים. זה אכן קשה ועדיין יש ימים שבו הכאב משתלט על הכל אך כשלומדים להתמודד עם הכאבים, מצליחים לשנות את היחס כלפי הכאב. אני לא בפחות כאבים מפעם ואפילו יותר גרוע אך הגישה שלי שונה. אשמח להמשיך לשוחח על כך איתך, במידה ותרצי. מנדי אשמח לשוחח עימך ולנסות לסייע ככל שאוכל. בינתיים, תחזיקי מעמד. מנדי 0547233073 ,[email protected]

למה אתם לא מביעים את דעתכם על צופית גרנט וחבורתה?

אני דווקא כן הבעתי את דעתי - ראה בהמשך להודעתך למטה. (מסכימה בכל לב)

אני מסכים איתך לכל מילה בשביל כסף אנשים יעשו הכול המתחזה לנכה - ניסה לעבוד על משרד הביטחון כדי להרויח קיצבה נאה וצופית גרנט וחבריה חשבה על הרייטינג שבעקיפין זה כסף תאמין לי, אל תאמין לאף אחד

נ.ב אני לא יודע אבל אולי ניתן להגיש תביעה נגד אותו מתחזה ,אותו במאי ונגד צופית גרנט וכמובן כל אותם עוזרים למנייהם שידעו על ההונאה . זו הונאת ציבור שלם של מתיסרים שתולים תקווה בכל עזרה זהו ניצול ציני של ריגשותנו היכן כל אנשי הרפואה היכן כל חברי הכנסת היכן כל אלה שצפו בתכנית כולם צריכים להגיד את דברם,,,,באשר לאותה גברת "נכבדה" שנהלה את התכנית קרנה ירד בעיניי לשפל המדרגה היא מעוררת בי סלידה ולא לא אאחל לך את מה שאנו מרגישים ולו ליום אחד בלבד. אבל אני מקווה "שהשתן" לא עלה לה לראש והיא במרוץ לתהילה אולי תעצור לרגע ותתנצל על מעשה שפל זה. אני אישית מחרים את ערוץ 10 על כל תכניותיו ולו רק בגלל העובדה שנותנים לה להמשיך בתכניתה כאילו לא היה אתמול ואותו ציבור שנפגע לא קים באטמוספירה שלהם. שבוע טוב

היי עודד! אין צורך לומר שאני מסכימה עם כל מילה שלך! באשר לערוץ 10 ולזה שהם לא מחרימים אותה, האם עלה בדעתך שהם שותפים מלאים למזימה? לצערנו הגדול, הציניות בימינ -מקורה, תכליתה וכל הוויתה הוא הכסף. הרי למען הרייטינג, הערוץ ומנהליו מנחים את עובדיו בכל דרך אפשרית - הגונה או לא - לעשות כמה שיותר למען הרייטינג ועל מזבח הכסף הקדוש, כמובן. כמעט בטוח שאין לאף אחד מהמנהלים שם קרוב משפחה או אדם היקר לו והמתייסר כמונו בכאבים. ואם כן, הרי אין ערלי לב מהם! עצוב. פשוט עצוב.

קראתי לאחרונה על תכשיר שמומלץ לחולי סכרת הסובלים מנוירופתיה סנסורית ושנקרא נוירובטיק המכיל חומר הנקרא חומצה אלפא ליפואית. האם מישהו שמע ו/או משתמש בתכשיר הזה?

שלום רב לך זוהר, אינני מכירה את המכשיר עליו את מדברת אך ידוע לי שחקרו את הנושא של טיפול בנוירופתיה סכרתית עם חומצה אלפא ליפואית וכי ישנם עדויות ליעילות הטיפול. למשל במדסקייפ, שהינו מקור רפואי רציני, יש מאמר קצר על הנושא http://www.medscape.com/viewarticle/450372. אני מציעה לך לנסות לקרוא כמה שיותר חומר על הנושא לפני שאת מקבלת החלטה כלשהי. כדאי גם לבדוק מה יותר יעיל- טיפול דרך המכשיר או האם יש יותר הצלחה לדוגמא באינפוזיה של החומצה הנ"ל. לפעמים למרות שטיפולים או מכשירים מכילים אותו החומר, זה יכול לעבוד בצורה אחרת בהרכב שונה או בשימוש שונה. אם אוכל לסייע לך עוד, אנא הודיעי לי! בהצלחה וסליחה שאין לי יותר מידע על הנושא הספציפי הזה, מנדי

אני חייב לשתף אותכם ולספר לכם שביקשו ממני להופיע בתכנית. ומעשה שהיה כך היה --בבוקרו של יום עם כאבים חזקים נקבע לי תור לרופאת המשפחה במקום מגוריי...היגעתי למרפאה ונכנסתי בתורי לרופאה. היא מתוך הכרות וחביבות מספרת לי שיש לה הצעה מיוחדת ממש מעשה קסמים , אני מציעה לך להגיע לתכניתה של צופית גרנט ושם ישנו אדם בעל יכולות מופלאות אשר יכול לעזור לך להבריא ולשכוח מהכאבים יש לו "מגע קסם". שאלתי ואיך את בתור רופאה מתקשרת לאותו אדם מופלא? ענתה לי שהיא מתוך הכרות אישית חוותה במשפחתה מעשה ניסים של אותו אדם מיוחד. ועוד הוסיפה באותה נשימה שבנה הוא הבמאי של התכנית.....משתומם ומשתהה היבטתי בה ולא ידעתי איך להגיב ,היא מכירה את בעיותיי את מחלתי הקשה CRPS ,שאלתי אותה "את מאמינה בזה"? והיא באדיקות יתרה ענתה לי כן כן הוא מחולל ניסים. מודה אני שלרגע חשבתי לתת את הסכמתי אך משהו מנע ממני להגיד כן--אני יודע שיש כל כך הרבה שרלטנים -אבל כאן הרופאה שלי שאני אמור להאמין בה לבטוח בה הציעה לי הצעה מפתה מאוד... לבסוף סרבתי ואמרתי לה שאני לא מאמין שהוא באמת בעל יכולות כאלה --אבל עם כן אני אהיה מוכן לשלם לו הרבה מאוד כסף לאחר שיוכח מעבר לכל ספק שהוא באמת עזר לאנשים...טוב את השאר אני לא צריך לספר ...אבל את אמוני באותה רופאה איבדתי באשר לתכניות בTV אין בי כל כעס כי הם מוכנים לעשות הכל ממש הכל כדי לעלות רייטינג. אבל------מישהו שם למעלה בכנסת או ברשות השידור חייב לעצור את כדור השלג הזה כי זו רמיה בשידור חיי כלפי אומה שלמה.... שיהיה לכם שבוע נהדר

עודד, זה אתה? איפה נעלמת? למה לא ענית לי למיילים ולהודעות???? תתקשר אם בא לך. לי אין את הטלפון שלך ואני גם לא יכולה לשלוח לך מייל כבר, מת לי המחשב והמחשב החדש לא מאפשר לי משום מה, מסתבר, לשלוח עכשיו מיילים מתוך האתר.... תגיד שהכל בסדר. אני

היי "פשוט אני" כואבת לי האצבע מלחייג אלייך)^&^( המזכירה שלך עונה לי כל הזמן אני מקווה שהכל בסדר אצלך.....לא נשברתי אני אמשיך לחייג עד ש........(^:

מנדי שלום, לאחר קריאת המאמר במעריב, והתוכנית של רפי גינת הבנתי מדוע הסתייגת מ"הפלא" השיקרי שהוצג בתוכנית. אני שמחה שהארת את עיני ולא נתת לי ללכת שולל. רוחמה

הי רוחמה יקרה, אני שמחה שאת עכשיו מבינה..... ושאת מרגישה כך כעת... אני מקווה שאת בסדר באופן יחסי ואם את צריכה אותי - את יודעת איך להשיג אותי, נכון? חיבוק גדול, מנדי

רוחמה שלום, צר לי שרק עכשיו אני פותח בנושא, אך לפי שיחתנו האחרונה, הבנת למה לא נתתי יותר מידע לגבי המטפל הזה? עכשיו כולם יודעים שזו הייתה תרמית לצורך רייטינג, לצערי הבנתי זאת רק לאחר שצפיתי בשידור עצמו, או ליתר דיוק, רק מספר ימים לאחר מכן, כשהבנתי ששינו את העריכה של הצילומים, ושפשוט הבטיחו לי לשוא שהבחור יטפל בי. כלום לא היה נכון, חבל שחולים נואשים כמוני מנוצלים לצורך רייטינג בצורה כזו. אם תרצי לדעת עוד ובהרחבה על מה שארע, אשמח לשוחח עמך. אגב, כלבוטק רק החמירה את הניצול הציני באי הצגת כל העובדות תוך מגמה מניפולטיבית להראות אדם כמתחזה בעודו לא כזה. חבל שאני נפלתי בפח וחבל שמשרד הבטחון הציג דברים לא נכונים מבלי לתת יכולת להגיב כראוי ובמקום הנדרש שהוא בית משפט, ולא כפי שעשה בתקשורת.

שלום, אני בת 30 ואני סובלת ממחלת מפרקים שגורמת לקשיי תפקוד וכאב כרוני, ואני לוקחת משככי-כאבים באופן קבוע - לרוב קודאין (כל יום) ולפעמים, בימים קשים יותר, טרמדקס או מורפין. רציתי לשאול על ניסיונכם האישי עם המערכת הרפואית. האם אתם מכירים מומחי כאב שלא מניחים מראש שלאדם בן 30 אין זכות לאיכות-חיים, כי הוא עומד להתמכר בכל רגע לתרופות שהוא לוקח ואפילו לא מתרגל אליהן פיזית? הרופא שלי בקופ"ח מסרב לקחת אותי ברצינות ופשוט צוחק, הרוקח מרצה הרצאות מתישות ומיותרות על התמכרות, והבנתי שמחמירים את החוקים על מכירת קודאין ושבקרוב כבר לא אוכל לקנות קודיקל בלי מרשם - ואין סיכוי שאקבל מרשם לחמישה כדורי קודיקל ביום... לא כשהרופא משוכנע שעדיף לסבול מאשר לתפקד, ושהסבל, אם לא בוכים, איננו קיים ואיננו רציני. אני טיפה מיואשת. הקושי שבחיים עם כאב ומוגבלות מספיק; אם הייתי יכולה למצוא מומחה לכאב כרוני שלא מתייחס בצורה כזו לאנשים ש"לא נראים חולים", אולי היה קל יותר. נ.ב. אם אתם מכירים את המצב שאני מתארת, אני מזדהה אתכם. :) תודה!

שלום לך,אני מצטערת לשמוע שנתקלת בחוסר רגישות שכזה, עם זאת חשוב לזכור שאין להקיש מהתנהגותם של פרטים בודדים על הכלל או על המערכת כולה. נכון, אין ספק כי יש מקום לשיפור רב עוד בנושא המודעות והטיפול בכאב, מאידך לא ניתן להתעלם מהצעדים הענקים שנעשו כבר בכיוון הזה בשנים האחרונות, ובמרבית המקומות כיום הגישה שאת תיארת אינה מקובלת, ויותר ויותר רופאים מבינים את החשיבות במתן טיפול הולם לכאב, כולל מתן טיפול ע"י תרופות כמו מורפין אם צריך, ויותר רופאים חוששים פחות מלתת אותו בגין תופעות של התמכרות או דיכוי נשימה כפי שפעם היה. אולם, זהו תהליך, וככזה לוקח זמן, ותמיד יהיו אנשים אשר יתנגדו או לא יטמיעו את השינוי. מכיוון שיש כיום רופאי כאב, במירפאות כאב, בכל בתי החולים, המוסמכים לטפל בבעיות הללו, ובוודאי שהלך מחשבתם מכוון לטובת איכות חיי המטופל, וללא דעות קדומות או חשש לתת תרופות כאלו או אחרות, והשיקול היחיד במתן הטיפול הוא להקלת הכאב,הייתי מציעה לפנות לאחת המירפאות הללו לטיפול. בטוחני שתמצאי לך "מערכת בריאות" אחרת, מזו שנחשפת אליה עד עתה ושתארת לך שהינה. שתמצאי אוזן קשבת, אמון, שיתוף פעולה ועבודת צוות ובעיקר תיקווה לימים טובים יותר, שבת שלום, דניאלה.

היי אייר, כמו שכתבה דניאלה, יש היום יותר מרופא אחד (וגם יותר מעשרה...) שכבר מבין שצריך לטפל בכאב. ד"ר איתי גור אריה בתה"ש, ד"ר אייזנברג ברמב"ם, ד"ר ניב באיכילוב, ד"ר וטין ב"רעות" ו.... את מי שכחתי, יש עוד. תגידי איפה את גרה ובאיזו קופ"ח את, ואשמח להפנות אותך. אל תתייאשי, זו מן תקופה כזו שבה עד שכולם מתרגלים לכך שאת צריכה את התרופות - כולם מטיפים, ואחרי שמתרגלים - חלק מקבלים בהבנה וחלק מסתכלים בעיניים של "לא חבל, לא עדיף לך לנסות לנתמודד עם הכאב", אבל - מכיון שרוב האנשים שאומרים דברים כאלה לא מבינים כלום ממה שהם אומרים ובטח לא חוו כאב כזה, את צריכה פשוט ללמוד להתעלם מהם, לא לקחת קשה את מה שאומרים לך, ובעיקר - לא להתייאש ולהמשיך ללכת עם מה שאת חושבת ומה שאת מאמינה, כי זו הדרך היחידה האפשרית במצב הזה. בהצלחה אני

שלום רב לך אייר, לאחר שכתבתי לך הודעה ארוכה ומפורטת מאוד, הצלחתי בחכמה גם למחוק אותה אז לצערי כעת איאלץ לקצר במעט. קודם כל אציין שאני שמחה מאוד שהגעת לפורום הזה כי אני מרגישה שהאנשים פה יוכלו לעזור לך ולתרום מהידע שלהם והנסיון הרב. אוסיף רק לדברי החכמה שנאמרו כבר כי אין ספק שאם תגיעי לרופא שעבר התמחות בטיפול בכאב כמו ד"ר אייזנברג, יתייחסו לכאב שלך ברצינות הדרושה. זה נכון שכיום עדיין ישנם רופאים במערכת הרפואית שעוד מתייחסים לכאב כרוני רק כאל סיפטום ופוטרים את החולה בתשובה "את צריכה ללמוד לחיות עם זה". זה נכון שצריך למצוא דרכים להתמודד, כאשר לא ניתן לרפא, אך מצד שני, עם הרופא הנכון, ישנם דרכים לא מעטות להקל על האדם וזו המטרה העיקרית בטיפול בכאב כרוני - הבאת האדם למצב בו הוא יכול לתפקד. חשוב לדעת שגם כשאת מוצאת מומחה כאב אמיתי, לא בהכרח ימצאו את הטיפול המתאים לך או את שילוב הטיפולים המתאימים לך על הניסיון הראשון ועל כן, כשתגיעי למומחה, חשוב שתדעי שנידרשת לעיתים סבלנות רבה עד שמוצאים את ה"סוס המנצח" וזה שזה לוקח זמן, אינו אומר שהרופא אינו יודע מה הוא עושה. לא לכולם עוזרים אותם הטיפולים... את מוזמנת לשתף אותנו במה שיגידו לך במרפאת הכאב ונשמח לספר לך מה שאנו יודעים על הטיפולים שיציעו לך וכן הלאה. כמו כן, אני מציעה לך להיכנס לאתר העמותה למאבק בכאב כי יש שם חומר רב על כאב כרוני ועל התמודדות עם כאב כרוני וכן מחקרים עדכניים ועוד. כתובת האתר: www.fightingpain.co.il. תחת הקטגוריה "קישורים" את גם תמצאי קישור עם רשימה של מרפאות הכאב בארץ. הרבה הצלחה ותדעי שיש כאן אנשים טובים ויקרים שמבינים היטב את מה שעובר עלייך בשל העובדה שגם הם ואנוכני חיים עם כאבי תופת. בהצלחה רבה, מנדי

סובל מזה כחודש מציפצוף קבוע באוזן שמאול טירוף מוחלט . מישהוא יודע על טיפול שיאצו רפלקסולוגיה נטורפיה או כל דבר היכול להקל או לפתור את הבעיה?

בני שלום, אין ספק שטינטון מתמיד עשוי להוציא אדם מדעתו,( לפחות כך עשה היתוש לטיטוס, לפי סיפרי ההיסטוריה).ביחוד אם כפי שהבנתי מדבריך מדובר בצפצוף שאינו פוסק,דבר שבוודאי מקשה עלייך עוד יותר בשעות הלילה השקטות ממילא, אז מן הסתם כל הרעשים הפנימיים מתעצמים ומטרידים עוד יותר. מה שלא ציינת בדברייך, זה מה עשית עם זה. האם נבדקת? פנית לבירור כלשהו? ניסית איזשהו טיפול בכלל עד עתה-קונבנציונלי או לא? אם התשובות לשאלות הללו הן שליליות, אז בשלב ראשון לפני כל התערבות טיפולית, אפילו טבעית, הייתי מציעה ללכת להיבדק על ידי אף אוזן גרון ולעשות ברור מלא כולל בדיקת שמיעה, צילומים במידת הצורך (עשית CT של איזור הראש והאוזן למשל? ) וכו'.אם אין כל ממצא שמסביר את הטינטון, ושניתן לטפל בו כדי שיעבור, אז הייתי מחפשת דרכים אחרות, אך לא לפני כן, שבת שלום, דניאלה

הי בני, כמי שסבלה בעצמה בעבר מטיניטוס, אני יודעת עד כמה זה מוציא מן הדעת ואין ספק שאתה צריך לנסות למצוא טיפול שיעזור לך. אינני יודעת אם הטיפולים שעליהם דיברת עוזרים או לאו אך אני מציעה לך שבמקביל לנסיון למצוא טיפול משלים שמסייע, לנסות לקבל סיוע, כפי שדניאלה הציעה, מתוך הרפואה הקונבנציונלית, אם טרם ניסית או לפחות לעבור הערכה ממומחה אף, אוזן, גרון - אם טרם עשית זאת. ידוע לי שישנם טיפולים שנעשים היום בתחום של טיניטוס. באופן כללי לגבי טיפולים משלימים - אני מאמינה שלא לכולם, גם אם מדובר בבעיה זהה, מתאים אותו הטיפול בהכרח והרבה פעמים זה עניין של ניסוי וטעייה ומציאת הטיפול שעוזר לך באופן אישי. מה שהכי חשוב בנוגע לטיפולים מכל סוג שהוא זה להקשיב לגופך ולסמוך על האינסטינקטים שלך לגבי מה נכון עבורך ומה לא. הרבה הצלחה, מנדי

שלום רב מנדי!! מה שלומך ? התקשרתי אלייך . האם הכל בסדר אצלך! דברי איתי שבת שלום דבי

הי דבי, מה שלומך? חבל לנו שנעלמת במפגשים האחרונים אך אני מקווה שאת בסדר ושפשוט לא יכלת להגיע. אם את עדיין רוצה לדבר איתי את מוזמנת להתקשר אלי עוד פעם במשך היום. ייתכן שלא עניתי פשוט משם שיש לי בעיה וסקולרית אקוטית כרגע אז אני רצה מבדיקה לבדיקה אז לא תמיד יכולה לענות. מקווה שאת מחזיקה מעמד ותודה על ההתעניינות, מנדי

שלום לכולם הובחנה אצלי מחלת הנוירותרפיה שהינה הפרעה במערכת העיצבית של הגוף שמתבטאת בנימולים, עיקצוצים, הרגשת שריפה וכאבים בכפות הרגלים...לאחר שעברתי את כל הבדיקות (הייתי אצל ד"ר רון דבי נוירולוג בוולפסון) דם, בדיקת חום וקור וביופסיה של העור וכולן יצאו תקינות- הוחלט על טיפול תרופתי...תרופה בשם ליריקה...וכאן רציתי לשאול..מה תפקיד הכדור? במה הוא אמור לעזור? והאם למישהו מחברי הפורום יש ניסיון חיובי עם נטילת הכדור? האם קיים שינוי במצב הבריאות עקב נטילת התרופה? לי חשוב לציין, לא אישרו את הכדורים דרך קופ"ח כללית ולא עברתי את הועדה המאשרת....ואני לא יודעת אם משתלם להלחם על קבלתן או לוותר מראש ופשוט להשלים את המצב...אשמח לתגובות...

שלום, נוירופתיה כפי שהסבירו לך בוודאי היא פגיעה במערכת העצבים ההיקפית הגורמת לאותן התחושות הבילתי הנעימות שאת מתארת. יש לכך סיבות רבות, ולפי דברייך לאחרר שבבדיקות לא נמצאה לכך סיבה, דבר שאינו נדיר, לא מוצאים לכאורה מקור לבעיה, אז בעצם נותרים עם הסימפטומים שכנראה מבטאים נזק עיצבי. פעמים רבות התיסמונות הללו הן ממושכות, ואף בילתי ניתנות לריפוי ולכן מה שחשוב זה להתמודד טוב ככל הניתן עם הסימפטומים המטרידים כל כך. כאן נכנסת לתמונה התרופה ליריקה. זוהי תרופה השיכת למישפחת תרופות נגד פירכוסים, אשר נמצאה לה יעילות מיוחדת כנגד בעיות מהסוג שציינת, של כאבים על רקע עיצבי . היא לא צפויה לרפא את המצב, אך באנשים שהגיבו טוב לתרופה, היה שיפור בהרגשה של אותם עקצוצים ותחושות שריפה שאת מתארת אשר מייצגים בעצם תצורות של כאב על רקע פגיעה עיצבית.מתחילים במינון הנמוך של התרופה, ואחרי שבוע אמורים להתחיל לפחות להרגיש שיפור, במידה והיא עוזרת, ואם יש מגמה של הקלה ניתן לעלות במידת הצורך במינון עד לאיזון ולפי הנחיות הרופא ומיגבלות התרופה, כמובן. דרך אגב, אין כל סיבה שלא יאשרו לך אותה אם היא הומלצה. היא רשומה בסל מנובמבר עבור ההגדרה של כאב נוירופתי (אם כי אני לא בטוחה האם היא מאושרת כתכשיר בניסיון ראשון או רק אחרי כישלון של תרופה קודמת, אוכל לבדוק זאת עבורך מחר).מקווה שקיבלת מענה, דניאלה

דניאלה מידע שאני אספתי - ליריקה מאושרת לחולי נוירופתיה על רקע סכרתי. כל האחרים צריכים כאמור לעבור איזו ועדה ותהליך האישור אינו קל. אגב, האם ידועות תופעות לואי של התרופה הזו?

שלום לך , יש לי כאבים מאד דומים למה שאת מתארת , (כבר 7 שנים ), עברתי המון טיפולים מטפלים ו ... בין השאר קיבלתי ליריקה , הגוף שלי הגיב בצורה לא טובה (בלשון המעטה) לכדור , אבל זה לא אומר כלום לגבייך ,כי כל אחד מגיב באופן שונה לכדור , יש בפורום מישהו שמכונה "אריק נכה צה"ל מהצפון" שסיפר שהכדור כן עזר לו ...(את יכולה לעשות חיפוש בפורום לפי " שם " ) מה שכן בסופו של דבר עזר לי זה כדורים בשם אלטרולט וסרוקסט , שנתנו לי "מרחב נשימה" ויכולת לחשוב על עוד דברים חוץ מעל הכאבים המטורפים,ולהיות בכוננות מתמדת להבזק הבא... אגב הכאבים התחילו בעקבות פציעה גופנית או ניתוח ? או לאחר איזה שהיא טראומה נפשית ? ( את לא חייבת לענות , אני סתם מסתקרן בגלל הדמיון בכאבים ) אני מאחל לך רפואה שלמה והרבה כח להמשך הדרך...

שלום שוב, לא כל אחד מגיב בצורה דומה לתרופות, כך שבהחלט יתכן שתרופה שלא עזרה לאחד תעזור מאוד לך, וגם ההפף הוא הנכון. אין דרך להתאים את הטיפול אלא בניסוי וטעייה, ולפעמים יש מזל ומצליחים בניסיון ראשון, ולפעמים דרושה סבלנות ומס' ניסיונות ואולי שילובים עם כמה תרופות עד להשגת ההשפעה המיטבית, בכל אופן הדרך היחידה באמת ללמוד על יעילות של תרופה עבורך, היא לנסות אותה.האמת שלפני שיצאה הליריקה ,שאומנם נחשבת לתרופה טובה, אך היא לא תרופת פלא, ובכ"ז יש נטייה כעת להמליץ עליה יותר, אלטרול נחשבה לתרופה הראשונה שהיתה ניתנת במיקרים כאלו, ובחלקם, כפי ששמעת, גם עם הצלחות טובות. לגבי הסרוקסט-יעילותה כמשככת כאב גרידא, פחות מוכחת או מקובלת כטיפול. לגבי האישור של הליריקה, בדקתי את ההתוויה במישרד הבריאות, ואומנם ליריקה מאושרת לכאב עיצבי, אך לא כתרופה שמנסים אותה דבר ראשון, ולכן אולי לא אישרו אותה. התרופה רשומה כמאושרת אחרי 2 כישלונות של תרופות ממשפחות אחרות כמו- אלטרול,קודאין, ועוד. (יש רשימה וזה לא כולל תרופות "רגילות" כמו אקמול, אופטלגין). לשיקולך האם יש הצדקה לשלם תרופה יקרה או להילחם עליה, או פשוט לפני כן לנסות משהו אחר, שאולי יעזור, ואם לא אז תוכלי בין כה בהמשך לקבל את הליריקה לפי חוקי הסל מבלי מילחמות או קשיים בהמשך, רק רעיון, דניאלה

הי אני לוקח את הליריקה כבר חצי שנה ולי היא הפחיתה את הכאבים ביום יום אך עדיין יש התקפים חזקים מדי פעם. לי לא היו תופעות לוואי מהליריקה (חוץ מתופעה חיובית של חשק מיני מוגבר). סימבלתה כן גרמה לתופעות לוואי ומיד הפסקתי אותה ביי

כואבת יקרה, אני רואה שכבר השיבו לך בחכמה רבה ואין טעם שאוסיף על דבריהם אך מכיוון שנלחמתי על הכנסת תרופה זו לסל התרופות, אני בקיאה בתהליכים לקבלת התרופה. אם תצטרכי עזרה בנושא, אנסה לסייע לך. את מוזמנת לפנות למייל שלי ישירות: [email protected] אם כבר התחלת את התרופה, חשוב לדעת שלוקח לכל הפחות שבוע עד שחשים השפעה כלשהי ולעיתים לוקח זמן עד שמגיעים למינון שעוזר. לשירותך, מנדי

שלום אני בן 44, סובל מעקמת עם קיפוזה חמורה ומכאיבה (וכן מעט עקמת הצידה) ,אבל לא נראה כמו בעל מום. במקומות של שיא הכיפוף יש לי בעיות בדיסקים. אני קצת מוגבל בתנועה בגלל זה,ומאוד מתקשה(בגלל כאבים) לעבוד במקצועי=מחשבים, ולתפקד בכל תחום בחיים. אני גם סובל מחולשה כרונית (CFS), שמונעת ממני לעשות תרגילים לחיזוק שרירים ויישור הגב, ואני עומד ויושב כפוף כי אין לי כוח להתיישר. העקמת הולכת ומתגברת., וכן כל הזמן אני צריך לעשות מתיחות לשחרר את מה שנתפס. אני מרגיש שאם יהיה לי משהו להישען עליו כמו מחוך- זה יכול להועיל ולתפקד כמתיחה ממושכת שיכולה למנוע החמרה בעקמת, וגם להוריד את הלחץ מהדיסקים הפגועים/המעוכים. אני מבין שמחוך יכול להחליש את שרירי הגב, אבל בלי מחוך אני לא מפעיל אותם, אלא מתכופף יותר ויותר בגלל החולשה. 1.האם כדאי לי מחוך לתקופה מסויימת? לכמה זמן? למשל אני יכול יום כן ויום לא למשך שבועיים, או יום יום שעתיים בערב. 2.איזה מחוך? 3.האם ידוע לך שם של רופא שיכול לרשום לי אותו במכבי באיזור פ"ת רבתי? 4.הכי חשוב: מה הקשר שלך /הנסיון שלך בנושא?בתודה מראש

שלום לך, ברור לי עד כמה קשה לעשות תרגילים כאשר מרגישים תשושים, ועל אחת כמה וכמה כאשר כואבים. זה בוודאי מקשה עוד יותר שהשרירים שלך חלשים למדי, ואז כנראה נקודת ההתחלה שלך היא די נמוכה שזה מן הסתם עושה את הניסיון לקשה ומעייף עוד יותר, וכרגע נראה שויתרת על האפשרות הזו לגמרי.אבל אולי בכל זאת תצליח למצוא בכל יום 10 דקות יותר טובות בהן תצליח לאזור די כוחות ולעשות מס' תרגילים? אולי בהתחלה זה יהיה קשה ואח"כ קצת פחות? אולי שווה בכל זאת לתת לזה ניסיון למרות כל ההסתיגויות? לדעתי עלייך לפנות לפיזיותרפיסט טוב, גם להתייעץ לגבי כל העיניין של התמיכה/מחוך/חגורת גב ששאלת לגביו, ואם כן אז איזה סוג. למשל לגבי חגורות גב, יש כאלו הדורשות התאמה אישית ממש.אולי יכול גם לסייע לך בעיניין התרגילים, למשל עבודה משותפת איתו או עם מכשיר כך שתהיה אולי יותר פסיבי בהתחלה ותחלוק עומסים וכך תתעייף פחות ועדיין תפיק תועלת. סתם רעיונות.מקווה שתרגיש טוב יותר. דניאלה

שלום רב, בהמשך לדבריה של דניאלה, אני מסכימה בהחלט שחשוב, למרות הקשיים האובייקטיבים בכל זאת למצוא דרכים לתרגל את השרירים ואת הגב, גם אם זה מספר זעום של תרגילים. למשל דרך אחת לצמצם את הכאב זה לעשות את התרגילים בבריכה מחוממת דיה - והכי טוב זה לפנות לקבלת טיפולי הידרוטרפיה מאת אדם המתמחה בטיפולים מסוג זה. המים מהווים מקום מוגן שבו אין הרבה עומס על המפרקים והשרירים ועל כן ניתן לעשות יותר מ"ביבשה" מבלי לגרום נזק ועייפות והמים החמים מהווים למעשה מקור המרגיע כאבי שרירים וכן הלאה. אני גם ממליצה בחום על טיפולי פיזיוטרפיה, במיוחד מכיוון שמדובר במצב כרוני ועל כן יש לתחזק באופן קבוע את הגוף וזהו אחד מתפקידיו של הפיזיוטרפיסט. פיזיוטרפיסט יוכל גם לחוות את דעתו בנושא המחוך, וכך גם כל אורטופד, במיוחד אורטופד המתמחה בבעיות גב. באופן כללי אכן יש תמיד דילמה במתן מחוכים מן הסוג הזה כי מצד אחד זה מקל ומצד השני, זה מחליש את השרירים. לפעמים הפתרון הוא רק להשתמש במחוך לפעילות גופנית או למטרות מסוימות ולא לשים אותו כל הזמן. אני בעצמי נעזרת במשך כמה שנים במחוך, בין שאר המכשירים שלי, והקפדתי להמשיך טיפול פיזיוטרפיה , הידרוטרפיה ושחייה ובמקביל גם נעזרתי במחוך במצבים בהם העומס על הגב היה קשה מדי וכן הלאה. לסיכום: אני מציעה לך לפנות לאורטופד טוב באיזורך ולהתייעץ איתו בנוגע למחוך והן בנוגע לפיזיוטרפיה והידרוטרפיה. בעת דיון על המחוך תשאל אותו לגבי כמות הזמן שמומלץ להשתמש במחוך וכן הלאה. הרבה הצלחה, מנדי

תודה לכן. מקווה שאמצא רופא שמבין עניין כפי ששאלתי

אני לא יודעת דבר על מחוכים מהסוג הזה אבל רציתי להוסיף את ההתנסות האישית שלי, שאולי תעזור טיפה: אני סובלת בין השאר ממחלה גנטית שגורמת לפריקות ספונטנות ומרובות של המפרקים, וככל שמפרק מסוים יוצא ממקומו יותר ויותר פעמים ביממה כך הוא נחלש יותר ויותר ומגיע למצב בו אי אפשר להשתמש בו יותר. כשמפרק מסוים מגזים ויוצא מדעתו לגמרי בצורה כזו, אני לובשת "מגן" מכני שאמנם מגביל את תנועת השרירים ועלול להחליש אותם אבל במצבים מסוימים, אני חייבת לתת למפרק להירגע ולחזור למקומו וכשאני מעמידה את היתרונות למול החסרונות, אני לובשת את המגן וזוכרת לא להשאיר אותו ליותר מדי זמן. אולי במצבים כמו שלי ושלך אין ברירה אלא למצוא את דרך האמצע, לתת לשרירים לנוח מדי פעם, תמיד במידה, בלי לתת להם להידרדר אבל גם בלי להעמיס על הגוף ולדרוש ממנו להתאמץ יותר מדי.

שלום.. קצת אחרי ראש השנה הייתי בבית חולים למשך שבועיים בגלל כאבים חזקים בעורף וכאבי ראש ובחילות... ומאז התקופה ההיא הכאבי ראש האלה חוזרים ומתקיפים אותי ככה שאני יוצאת מדעתי..!! הכאב מתחיל מהעיניים.. עובר לרכות לכאב פועם וחזק ואח"כ עובר לעורף ומתקיף מכל צידי הראש.. לא משנה איזו תנועה אני עושה עם הראש הכאב מפמפם ומתחזק..והוא לא עובר במנוחה או שינה.. הכאבים האלה חוזרים כל תקופה מסויימת.. אין מס' ימים או שעות קבוע.. זה משגע אותי ואני לא יודעת מה לעשות..! חשבתי אולי שזה קשור ללחץ אבל זה תקופה כבר די ארוכה אז אני לא ממש בטוחה שזה לחץ..אני אוכלת טוב ומשתדלת לשתות די הרבה.. אין לי קצה חוט שיכול להעיד לי על סיבה לכאבים ואני ממש רוצה להפסיק אותם..! בנוסף לכאבי הראש .. בשלב מאוחר יותר של הכאבים.. כשהם ממש חזקים יש לי גם בחילות.. כאילו עוד שנייה אני עומדת להקיא את הנשמה אבל זאת רק ההרגשה.. אם יש כאן מישהו שיוכל לתת לי תשובה או עצה או חוות דעת אני אשמח ..! וזה די דחוף.. תודה מראש.. קורין.

קורין שלום, אני מצטערת לשמוע שאת לא מרגישה בטוב, ואני מבינה את הרגשת התיסכול שאת בוודאי מרגישה לנוכח הכאב המתמיד, ההפרעה שלו לתפקוד שלך והחששות שבודאי קיימים בהעדר סיבה ברורה להופעתו או דרך להפסקתו. כבני אדם אחד הדברים הקשים לרובנו להתמודד איתו הוא תחושת האי וודאות. את לא "יוצאת מדעתך", אם כי יתכן שלעיתים את מרגישה שהיגעת לאותה נקודה שבה היגיעו מים יד נפש, אך נקודות משבר יש לכל אחד, העיקר הוא לגייס את המשאבים ולהחלץ מהמקום שבו את נמצאת. לא ציינת בדברייך קורין למי פנית, אם בכלל עקב בעיה זו. האם נבדקת ע"י רופא? האם עברת ברור כלשהו? האם את מטופלת תרופתית? מכיוון שלא ציינת דבר לגבי אף אחת משאלותי אלו, אניח שהתשובות שליליות לכולן (אם כי אולי זו הנחה מוטעית). לכן, המלצתי הראשונה, היא לפנות לבדיקה ע"י נוירולוג. אומנם במרבית כאבי הראש לא ימצא מימצא ואינם מרמזים על בעיה רפואית המצריכה טיפול דחוף, אך בכל מיקרה של כאב חדש או מתגבר, מומלצת בדיקה ע"י רופא ובירור שיגרתי לשלילה של מס' בעיות רפואיות אפשריות. לאחר שזה בוצע, האפשרויות השכיחות לכאבי ראש מהסוג הזה, קיימת אבחנה מבדלת בין מיגרנות למיניהן וסוגי כאבי ראש כרונים אחרים כמו -Tension Headache .בכל מיקרה יש חשיבות למתן טיפול לאיזון הכאב בצורה טובה, דבר שניתן ע"י או נוירולוג טוב שמתמצא בכאבי ראש או במיסגרת מירפאת כאב. הייתי ממליצה במקביל לקבל תמיכה פסיכולוגית שהיא חלק בילתי נפרד מההיתמודדות עם כל מצב של כאב ממושך. כמו"כ פסיכולוג טוב יכול ללמד גם שיטות הרפייה, מדיטציה/היפנוזה עצמית וכו' שיכולות לסייע לכשעצמן בהקלת כאב והחזרת השליטה העצמית לחייך. קורין, אולי כעת הכל נראה לך בילתי אפשרי, אך את לא לבד. וכעת עשית את הצעד הראשון, אז יישר כח, דניאלה

דניאלה, תודה רבה על העצות שנתת לי.. בתשובה לשאלותייך.. אני לא מטופלת תרופתית.. ובשאלתי פניתי לכל מי שיש לו חוות דעת בנושא כולל מומחים לכאבים כרוניים וכו'.. ולא עשיתי ברור לגבי הכאבים אלה.. אמא שלי חשבה לפני כמה שבועות על האפשרות של מרפאת כאב.. אך באותו הזמן לא חשבתי שזה כלכך משמעותי ולכן לא הלכנו.. ולגבי טיפול פסיכולוגי.. אני עם דעה די צלולה ולא נראה לי הכרחי טיפול פסיכולוגי.. אך למרות זאת אני רוצה להפסיק את הכאבים האלה..! מקווה שעוד אנשים יוכלו לתת לי עצות.. תודה מראש. קורין.

שלום רב לך, אני ממליצה לך בחום לפנות למומחה לכאבי ראש ופנים - אלו הם מומחים, בדרך כלל נוירולוגים אשר עברו התמחות בתחום של כאבי ראש. דווקא בתחום של כאבי ראש ישנם סוגי תרופות מגוונים ולפעמים זה עניין של למצוא את השילוב המנצח ולעיתים זה באמת לוקח זמן. לפעמים במקרים כמו מיגנרות קשות (ומה שאת מתארת נשמע שזה יכול להיות מגירנה אך אינני רופאה!), נותנים טיפול מניעה שיכול להיות מורכב ממספר תרופות או תרופה אחת שלוקחים באופן קבוע ואז יש תרופה אחרת שלוקחים בעת ההתקף עצמו אך בסופו של דבר, הטיפול הנכון תלוי בסוג כאבי הראש וכן הלאה. כמי שגם סובלת ממיגרנות וכאבי ראש אני יודעת עד כמה זה קשה לשאת ולעיתים אף חשים שמשתגעים מרב כאבים אך אם תגיעי למומחה הנכון, יוכלו להקל עלייך ולהביא אותך למצב שהכאבי ראש נמצאים תחת יותר שליטה. זכרי, את צריכה להגיע לרופא המתמחה בכאבי ראש/מיגרנות וכשתגיעי אליו, זכרי שלא תמיד מוצאים את השילוב הנכון באופן מיידי וצריך לנסות לפעמים מספר תרופות או מספר מינונים עד שמוצאים את התרופה שמקלה עלייך. הטיפול בכאב איננו זהה לכולם ועל כן, זה לפעמים עניין של ניסוי וטעייה, גם אם המומחה הוא הטוב בעולם. תחזיקי מעמד ותזכרי שאנחנו כולנו פה איתך! מנדי

תודה רבה רבה מנדי על העזרה והתמיכה.. אני בהחלט אשקול ללכת למומחה ואדבר על זה גם עם אמא שלי ועם כל הגורמים הנחוצים לכך.. תודה רבה לכולם על העידוד. רק בריאות..!!! קורין.

הי לכולם, לא נעים אך שוב פעם אני צריכה להתנצל כי המחשב שלי קרס ונמצא כעת בבית החולים למחשבים ורק היום הצלחתי להשיג גישה לאינטרנט. לא סתם נעלמתי... אני יודעת שיש לפחות הודעה אחת בפורום של מטפל שפנה אליי בעקבות שיחת טלפון ופרסם בפורום מאמר שלו - הדבר לא נעשה בהסכמתי והבהרתי למטפל הזה, שמאמין בדרכו בכל ליבו, שהפורום איננו המקום לשליחת מאמרים אליי וכן הלאה וכי הבטחות של ריפוי הן בעייתיות בפני עצמן. עימכם הסליחה שלא הצלחתי למחוק הודעות מסוג זה אשר אינן מתאימות לפורום שלנו. ברגע שאקבל מן העורכים של האתר גישה מחודשת למערכת, אוכל לשוב ולמחוק הודעות לא מתאימות ברגע הראשון שאני מגלה אותם. לשירותכם, מנדי

ציטוט מתוך ידיעה המפורסמת ב"מעריב" של היום: "המדינה מגדילה את מספר המחלות שבעבורן יינתן אישור לשימוש במריחואנה. בשבועות האחרונים קיבלו אישורי שימוש גם חולי אסתמה, חולים הסובלים מכאב כרוני, מטרשת נפוצה ומתסמונת טורט". ועוד ציטוט: "אני רואה במריחואנה תרופה, כמו כל תרופה אחרת", אמר אתמול ד"ר יהודה ברוך בכנס שנערך בנושא מריחואנה טיפולית. בכנס הוסבר כי כיום דנים באפשרות לאשר מריחואנה לכלל הסובלים מכאב כרוני או אסתמה, אם יביאו המלצת מומחה". בהמשך מוסברת המגבלה הגדולה ביותר: האישור ניתן לגידול אישי, כיוון שעדיין אין גידול מסוד בארץ וייצור המריחואנה כתרופה.

שלום רב, אתמול השתתפתי בכנס חשוב זה אך מה שעצוב זה שהגיעו מעט מאוד רופאים וכמעט ולא הגיעו רופאים המומחים לכאב למרות שאחד הדוברים היה מומחה בתחום. זהו נושא מורכב אך כה חשוב להתייחסות. אם תרצי לשמוע עוד - אשמח לשתף אותך אך תודה שיידעת את כולם על המאמר החשוב הזה. מה שכן, עדיין יותר קשה להשיג אישורים עבורנו, חולי הכאב, באופן יחסי לחולי סרטן ואיידס לדוגמא אך גם זה ישתנה....

אסור לנו לתת את ידנו להרעת גופנו ע"י שימוש בסמים בו בזמן שניתן לתת מענה לכאב בשיטות יעילות ובטוחות יותר רק הבעייה שהם לא שיכות לרפואה הקונבנציונלית לכן לא מעונינים לידע את חולי הכאב כי ניתן לתת מענה בשיטות לא רפואיות לכאב

מספיק, האם מחיקת כל התכתובת לא אומרת דבר? האם חיבב עדיין בכל דלת אחורית בכל שם לדחוף את הנאומים הללו? הבנו את מה שאתה אומר. פעם אחת זה מספיק, 10 פעמים, בוודאי שכן.

האם יש מחקרים בנושא מריחואנה ובעיות קשב וריכוז

שלום אנשים! קוראים לי רווית, אני בת 22 ולפני כשנה עברתי טיפול שיניים שהשאיר אותי מצולקת נפשית לכל החיים. מאז אותו יום ארור יש לי כל יום, כל היום כאבים. בסך הכל עשיתי סתימה ואני לא מעכלת איך הדרדרתי, פתחו לי את הסתימה ועשו לי טיפול שורש חזרתי עם יותר כאבים, אמרו לי שפגעו לי בעצב ולאחר חודשיים חידשתי שוב את טיפול השורש וחזרתי שוב עם יותר כאבים, לאחר שלא מצאו כלום בצילומים שלחו אותי לרופאת כאב ושם אובחנתי כסובלת מכאבי שרירים. הכאב למעשה התפשט לי גם לשן אחרת בצד השני ובאמת הטיפול בשרירים הפסיק את כאבה של השן השניה אולם החמיר לי באזור של השן הראשונה שהתחילה את העניין ולמעשה היא ממוקמת ליד שן בינה כלואה ואיך שהתחלתי לטפל בשרירים עבר הכאב לשן הבינה הכלואה וכמובן התחזק פי כמה. הרופאה העלתה לי את מינון הכדורים שלקחתי, כל היום ישבתי עם מים חמים על הפרצוף, סד לילה וכלום לא עזר הגעתי להחלטה לעקור את שן הבינה, החלטה שלקח לי ארבעה חודשים לממש מאחר שהפצירו בי לא לעשות כי היה סיכון ממשי לפגיעה עצבית לכל החיים אבל מאחר שהטיפול בשרירים לא הוכיח את עצמו ובדקתי אצל נוירולוג אפשרות למחלה וגם היה מנתח שאמר לי שהוא רואה דלקת חניכיים בשן הבינה החלטתי לעקור לא יכלתי יותר עם הכאבים והייתי באופוריה שהנה זה נגמר. אני שלושה שבועות אחרי העקירה, חצי הכוס המלאה היא שלא פגעו לי בעצב, אבל הכאב לא חולף לגמרי ואני כבר יוצאת מדעתי ולא יודעת מה לא עשיתי שהיה ניתן לעשותו. השבוע גם נפגשתי עם פסיכיאטר שאמר לי לנסות שני כדורים במשך חודש ואם ישנה הטבה אזי זה קשור למצב פסיכולוגי אבל כבר נמאס לי להאמין ולהתאכזב אני שבר כלי כל טיפת תקווה כבר נסחטה מגופי אני לא עובדת, לא יוצאת ובכנות רוצה למות אבל לא מסוגלת לעשות את זה להורי. שנה שכואב לי כל הזמן ואני לא רואה פתרון ממשי באופק ואני לא יכולה יותר עם כאבים בכל רגע נתון זה גיהנום, בכל אופן אם יש למישהו עצה או מכיר מקרים מוזרים כאלה אשמח לשמוע ולקבל עצה.

רווית שלום, אני מבינה עד כמה תחושת הכאב וחוסר האונים יכולה להיות מתסכלת, וכל אחד מהממשתתפים בפורום זה, בוודאי חווה לא אחת את ההרגשה שאת מתארת שכל כך נמאס מהכל ולא רואים תקווה באופק ואפילו חושבים על התאבדות. אך בעצם, את לא ממש רוצה למות, והסיבה היא לא רק הדאגה לריווחת הורייך, הסיבה האמיתית היא שאת בעצם כן רוצה לחיות, את פשוט רוצה להפסיק את הכאב, לא את החיים כולם.לכאורה התאבדות נשמעת הפיתרון הפשוט להפסקת הכאב, הבעייה היא חוסר ההפיכות של המעשה, והעובדה שלא השיגה את המטרה הממשית, חיים ארוכים ופוריים וללא כאב (או לפחות עם כאב נשלט),זה מפסיק את הכל.... ברור לי שקשה להסתכל קדימה כשמרגישים רע, ורב מה שנאמר בוודאי ישמע לך מרוחק ולא אמיתי,אבל בתור מישהי שחיה ומתמודדת עם תסצונת כאב קשה כבר 14 שנים, אני יכולה לאמר לך בוודאות, ששווה לחיות, ניתן לחיות, ואפשר לחיות טוב יותר. במיקרה שלך, יתכן ונפגע עצב, ויתכן שלא. קרוב לוודאי שבוודאות לא נדע זאת לעולם, רק ניתן לשער, כי אין דרך חד משמעית להוכיח זאת. ולכן בשלב הנוכחי הייתי מפסיקה להתרכז בברורים של סיבת הכאב, והמתחילה להתרכז בטיפול בו ובך. אין ספק כפי שכבר צויין כאן בעבר כי המקום המיטבי לטיפול במיקרים מהסוג הזה למשל, הוא במיסגרת של מירפאת כאב באחד מבתי החולים באיזור מגורייך. שם תוכלי לזכות לטיפול ע"י צוות מקצועי רב תחומי שיוכל להחליט מה הטיפול המתאים לך ואולי לשלב לך תוכנית כמו-תרופות מתאימות יותר, תמיכה פסיכולוגית (שאין ספק שאת זקוקה לה), התערבות פולשנית במידת הצורך (כגון הזרקות מקומיות או חסימת העצב הבעייתי) וכו'. בטוחני שבידיים הנכונות תזכי להקלה לה את זקוקה ותוכלי להשיב את חייך למסלולם ואז תביני כי הפסקת הכאב אינה מחייבת הפסקת החיים,בהצלחה ויישר כוח, דניאלה

דניאלה היקרה, תודה רבה, מן הסתם מי כמוך יכול להבין אותי.