דמיון מודרך

לאלמוני ושאר המגיבים שלום רב, כפי שעולה מהדיון השהתפתח כאן אפשר להבין עד כמה בעיה של דלקת כרונית בערמונית או בשמה העדכני כיום "תסמונת הכאב הכרוני באגן" CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME אכן היא בעיה מורכבת. בעבר חשבו שמצב זה מקורו תמיד בזיהום חיידקי אולם היום זה כלל לא בטוח . בד"כ התסמינים אינם ספציפים- תכיפות להתרוקנות (מס' רב של פעמים) דחיפות במתן השתן(צורך ניכר ומיידי להתרוקן) קושי בהתרוקנות(תחושה של זרם חלש ו"משהו מפריע"), כאבים באזור הבטן התחתונה, האגן, פי הטבעת, חיץ הנקבים("פרניאום"- האזור שבין שק האשכים לאיבר המין) ועוד ועוד- כולם יכולים להיות כחלק מהתסמונת אך גם ממקור אחר כמו דלקת "רגילה" בשתן או בשופכה, מחלת מין, מחלת אבנים בדרכי השתן, ולעיתים רחוקות- ובאנשים מעל גיל 50- גם במחלות גידולים במערכת זו. גם לחץ נפשי משמעותי, חבלה לעמוד השדרה, מצב לאחר טראומה מקומית-גם הם נמצאו במקרים מסויימים כגורמים לבעיה. עיקר ההפרעה לבסוף הופך להיות נפשי היות וזו טרדה משמעותית והסובלים ממנה אכן אומללים ומחפשים כל פתרון אפשרי לבעיותיהם, ורוב הפתרונות המוצעים לא תמיד עוזרים. כדי לאבחן באופן מלא רצוי(ולשלול דלקת כרונית בערמונית)מומלץ לעבור בדיקות מקיפות- מעבר לשיחה המקורית עם הרופא, לבדיקה הגופנית כולל מישוש הערמונית דרך פי הטבעת, מומלץ לבצע גם בדיקות מעבדה כמו שתן כללית ותרבית, תרבית שופכה, תרבית זרע, PCR בשתן למחלות מין כמו כלמידיה, מיקופלזמה ואוריאופלזמה, משטח שופכה לגונוריאה, תרבית 4 כוסות(שנעשית לפני ואחרי עיסוי מקומי של הערמונית) -כדי לנסות למצוא מקור זיהומי חיידקי להפרעה, ואם הוא נמצא אזי אכן טיפול אנטיביוטי ממושך יכול לעזור. ברוב המקרים מבצעים גם הדמיה כמו סונר דרכי שתן ובדיקת שארית כדי לשלול אבנים או הפרעות התרוקנות משמעותיות, שעשויות לגרות את האזור להמשך תסמינים. צריך להבין: היות ומדובר במחלה "כרונית"- היא מחלה מ-מו-ש- כת . כלומר- לוקח ה ר ב ה מאוד זמן להחלים ממנה, ולפעיתים זה לא ממש עובר, אבל המטרה היא להרגיע את התסמינים כדי לחזור לאיכת חיים טובה או לפחות סבירה. צריך לצערי לפעמים להשלים עם המצב ולנסות להקל על התסמינים כמה שניתן בלי שנמצא הגורם הספציפי- וכך קורה ברוב המטופלים:לא מוצאים אצלם שום בעיה- לא אנטומית, לא פיזיולוגית, אין סימני זיהום, אך בשל הדלקת המקומית (יש להבדיל בין דלקת לזיהום: הכוונה ל INFLAMATION ולא ל INFECTION)- הם ממשיכים לסבול. הטיפול שלרוב מומלץ הוא טיפול להקלת תסמינים: ראשית להמנע מגריינים שונים שמחמירים את המצב- להמנע מאלכוהול וקפאין, ממאכלים חמוצים מדי או חריפים מדי, שוקולד וכדומה. להקפיד על שתיה מרובה של מים והתרוקנות יזומה ומלאה, ולפי צורך כפולה בכל פעם. אם יש קשיים משמעויים בהתרוקנות חוסמי אלפא מקלים על ההשתנה בכך שמרפים את שריר הסוגר, אך לא לכל אחד זה עוזר. יש תרופות אנטי-דלקתיות כמו נורופן,אדוויל, אדקס, וולטרן ודומיהם שמקילות כאבים ודלקת מקומית. תרופות טבעיות כמו רווטינקס (שמנים צמחיים), פרמיקסון (דקל ננסי) ודומיהם, שבמקרים אחרים יכולות לעזור. ריכוך צואה בעזרת תוספת סיבים תזונתיים כמו "פסיליום", אמבטיות ישיבה עם תמציות תה קמומיל וגם טיפולים מרפואה משלימה כמו דיקור סיני, דמיון מודרך וכדומה- כולם הומלצו לנסיונות הטבת התסמינים, ויש כאלה שזה עזר להם מאוד. שוב- המטרה היא להגיע למצב בו התסמינים לא מציקים כל כך ואפשר "לחיות איתם". עיסוי מקומי לערמונית, חימום, גלי מיקרו או ניתוחים באזור צוואר השלפוחית ממש לא מומלצים, בטח שלא בגיל כל כך צעיר כמו 23, ובטח אם אתה עדיין רוצה לשמר את היכולת לשלוט במתן השתן או להצליח לתפקד מינית באופן תקין ולהביא ילדים לעולם. יש אנשים שעוברים פיזיותרפיה לרצפת אגן- אבל לא לחיזוק (שיחמיר את ההפרעה) אלא- ללימוד טכניקות הרפיה, או מבצעים ביופידבק- שגם יכול לעזור. אם כבר עברת את כל הבדיקות הללו,והכל נשלל,ואם עיקר הכאב הוא גרמי(בעצמות) אולי כדאי לך לברר עם אורטופד לגבי עמוד השדרה היות ואזור האגן כולו (גם קצה הפין) מעוצבב מאיזור עמוד השדרה התחתון L1-S5 ואם יש הסטוריה של חבלה כדאי גם לשקול לעבור מיפוי עצמות או הערכה נוירולוגית. יש כאלה שנעזרים גם במרפאת כאב. מקווה שתמצא דרך להקל על התסמינים.הרבה בריאות.

שלום אורית, חרדות בכלל וחרדת נהיגה מופיעים כאשר המח שלנו מפרש אוטומטית (ובאופן שגוי) את המציאות כמסוכנת ומפריש הורמונים שנועדו להכין את הגוף להילחם או לברוח מאותה הסכנה שהוא זיהה. כשיש סכנה אמיתית התגובה המהירה הזאת שלנו יכולה להציל אותנו, אבל כשהסכנה מדומיינת אנחנו חווים תחושות גופניות ונפשיות מאוד לא נעימות וככל שננסה להמנע מלהרגיש אותם ככה בעצם נתחזק אותם ונתגבר אתם. יש מגוון סיבות לכך שחרדת נהיגה צצה. זה יכול להיות חוויה של תאונה שעברת או ראית, זה יכול להיות תקופה מלחיצה שאת עוברת בחיים ועוד מגוון סיבות. כדי להצליח לתת לך מענה מדויק צריך לבדוק איתך מה היה הטריגר הראשוני לחרדה ואיך היא באה לידי ביטוי ביום-יום, כלומר, מה מפעיל אותה בכל פעם מחדש. ממליצה לך להגיע לטיפול בקליניקה, ועד אז, להבין שהמקור של החרדה הוא בפירוש מוטעה של המח ואין משהו מסוכן באמת. התחושות שבאות איתה הן לא נעימות אבל הן לא מסוכנות וברגע שתתני להן להיות הן יעברו לבד תוך מספר שניות או דקות. הטריק הוא להפסיק להלחם בהן ופשוט לתת להן להיות. לא לפחד מהפחד. טיפול NLP מאוד יסייע בזיהוי המקור לחרדה ובהתמודדות עם ההרגשה הגופנית והנפשית שגורמת להתנהגויות ההמנעות שסיגלת לך. בהצלחה .

שלום תמרה, ראשית התנצלותי על הופעת התואר ד"ר לפני שמי, זוהי טעות ואפעל לתקנה. לענייננו, מצבך דורש בדיקות רפואיות מקיפות על מנת להגיע לאבחנה, ככל שהבנתי הבדיקות עד כה העלו כי אין ממצא גופני המסביר את הסימפטומים מהם את סובלת. כשאנו באים לקבוע את הקשר בין הופעת הסימנים הגופניים למצב נפשי זה או אחר, עלינו לעשות זאת בזהירות ואחרי ראיון פסיכולוגי אבחוני מקיף. על פניו, סטרס זמני או מתמשך, שינויים בולטים במצב הרוח, שינויים בנסיבות חיים הם חלק ממשתנים שבכוחם לעורר תגובות גופניות שליליות במערכת העיכול. נסי לבחון את סגנון החיים שלך ולברר האם יש משהו שמטריד אותך ומדיר שינה מעינך או שאת מוצאת שהוא/הם קשים לעיכול נפשי. במידה וכן ובמקביל לפניה לעזרה יותר מקצועית, נסי להעריך מה ממצבים אלה נמצא בשליטתך גם אם היחסית, ונסי לבנות תכנית כללית איך את משנה לאורך זמן את המצב. בנוסף, הוכח שתרגול טכניקות גוף-נפש כגון דמיון מודרך או מיינדפולנס מסייע בהפחתת אי נוחות כרונית במערכת העיכול. מקווה שהייתי מעט לעזר.

ליאור היקרה נדמה לי שהחלום מרמז על חששות עמוקים שמא קיימת בך אי יכולת מסוג כלשהו להביא ילדים לעולם. השאלה היא באיזו מידה עברת את כל סדרת הבדיקות הפיזיולוגיות הנדרשות על מנת לדעת מהו מצבך הגופני מבחינת הכשירות שלך להביא ילדים לעולם. הסבתא ככל הנראה איבדה כבר את פוריותה, ולפיכך ראייתה בחלום כנמצאת במהלך לידה, היא למעשה סוג של הולכת שולל עצמית שכן את יודעת שהסבתא לא יכולה כיום ללדת מבחינת גילה. החלום מעורר בך פחדים שמא למרות גילך הצעיר מצבך הפוריותי דומה לזה של הסבתא. במידה ונמצא שהכל אצלך תקין מבחינה פיזיולוגית וגם אצל בעלך, הרי שיכולות להיות חסימות אנרגתיות ונפשיות המונעות כניסה להריון. יש הפונים לשם כך לטיפול פסיכולוגי המתמקד בשיטות של דמיון מודרך והבנת חסימות רגשיות תת מודעות המונעות הריון ויש הפונים לשיטות טיפול אלטרנטיביות כגון דיקור סיני, עיסויי בטן, וכו'. נקווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר לרצונך. כל טוב ובהצלחה חלומות נעימים אילנה