הפרעות נפשיות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

בררנות באוכל: נורה אדומה?

כל הורה יודע שהילד נרתע מבננה או אבוקדו - רתיעה החולפת עם הזמן. עם זאת, לעתים הבררנות הופכת להפרעת אכילה סלקטיבית, שיש לטפל בה בהקדם לא אוהב ירקות? נגעל מגבינה? חש תחושת גועל מבננה או אבוקדו? אלה משפטים שכיחים למדי, שמשמיעים ילדים קטנים. רוב ההורים מתמודדים עם בררנות באוכל אצל הילדים, שמצדם היו שמחים להסתפק בכל ארוחה בכריך עם שוקולד, שניצל וצ'יפס... ילדים רבים אינם מוכנים לטעום מגוון של סוגי אוכל, אולם הבררנות באוכל חולפת בדרך כלל עד גיל בית הספר - ככל שהם נחשפים, פעם אחר פעם, למגוון גדול יותר של סוגי מזון. מעטים הם הילדים שהופכים לנערים ואחר כך למבוגרים, שעדיין מקובעים בהרגלי אכילה בררנית, שאפיינו אותם בשנים הראשונות לחייהם. מניסיוני - הן כמטפלת והן כאם - נוכחתי לדעת כי ילדים מושפעים מאד מהמבוגרים, גם בנושא התזונה; וככל שנחשוף אותם למזונות מגוונים יותר, על ידי מתן דוגמא אישית לתזונה מגוונת, כך הבררנות באוכל...
ללמוד עוד על הפרעות נפשיות
מדברים על אוטיזם-תמונה

לקראת יום המודעות לאוטיזם, המצוין מדי שנה ב-2 לאפריל - כל...

מאת: ד"ר אלה...
02/04/2019
לראשונה: בדיקה רוק להפרעות נפשיות-תמונה

נוירופרמגן מסייעת לרופא המטפל לחזות יעילות של תרופה ומינון...

מאת: מערכת zap...
26/03/2015
הריון: להימנע לחלוטין מאלכוהול-תמונה

את בהריון ולא חוששת לחגוג מדי פעם עם כוסית יין? שתיית...

מאת: ד"ר גל...
23/05/2018
הפרעות פסיכיאטריות נפוצות יותר לאחר מות הורה בילדות -תמונה

מחקר חדש חושף, כי קיים סיכון מוגבר להתפתחות הפרעה...

מאת: מערכת zap...
21/08/2018
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להפרעות נפשיות?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

הפרעות נפשיות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

המחוקק סיווג עוצמות שונות של תגובה נפשית.ודרגת הנכות גדלה עם ההגבלות שיוצרת התגובה הנפשית.המחוקק מבחין בשבעה מצבים: א.הפרעה נפשית מיזערית עם כושר תפקוד תקין, ובו העניק ללוקה בה 5 אחוזי נכות. ב.הפרעה נפשית עם הגבלה קלה בכושר התיפקוד, ובו העניק ללוקה בה 10 א. נכות. ג.הפרעה נפשית הגורמת להגבלה בינונית בכושר התיפקוד, ובה העניק ללוקה בה 20 אחוזי.נ ד.במצב הרביעי מפרט המחוקק סימני הגבלה, כגון הפרעות בריכוז ובחשיבה, בכושר- ההתמדה וברצייה במקרים הללו , כאשר כושר התיפקוד נפגע בצורה ניכרת, יעניק ללוקה - 30 אחוזי נכות. ה.הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיבים קשיים בקיום קשרים בין אישיים עם כל הסממנים של המצב הרביעי, יעניק ללוקה בה 50 אחוזי נכות. ו. הפרעה נפשית קשה ביותר הטומנת בחובה את כל האלמנטים של המצב הרביעי והחמישי במקרה זה מעניק החוקק 70 אחוזי נכות. ז. המצב האחרון הוא הקשה והחריף ביותר, ובו עקב ההפרעה הנפשיתהחמורה לא יכול האדם הלוקה בה לתפקד באופן מוחלט וזקוק לסיוע מתמיד בחיי היומיום או אף לאישפוז. במצב זה מעניק המחוקק ללוקה 100 אחוזי נכות.

תודה, אביעז, המאפיינים הטכניים לקביעת אחוזי הנכות, המצויינים בחוק, נראים לכאורה מדויקים ומוחלטים, אך למעשה אין מאחוריהם ולא כלום. המושג 'נפש' הוא מושג מיסטי שאין לו אחיזה במציאות, וכאשר החוק מתייחס ל'הפרעה נפשית' הוא מעניק, למעשה, את הכוח לקבוע את אחוזי הנכות ל'מומחים' שהם רופאי-אליל, המכונים פסיכיאטרים ולעתים גם פסיכולוגים. לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים אין כל מושג בנושאים הקשורים ל'נפש', ועד היום אין אפילו הגדרה אחת מוסכמת מהי אותה 'נפש'. גם ההגדרות של 'הפרעות הנפש' הן הגדרות מיסטיות, שאין להן כל ביסוס מדעי. זו הסיבה שהפסיכיאטרים בוועדות הרפואיות של אגף-השיקום, שתפקידם למנוע את ההכרה מהלומי-הקרב, יכולים לבוז לחוות-דעת של אנשי מקצוע אחרים ובתוך חמש דקות לקבוע באופן שרירותי את אחוזי הנכות של נכי צה"ל. זו שערוריה, והפסיכיאטרים המשרתים את אגף השיקום מועלים בתפקידם, בשבועת הרופא ובאחריות האתית שלהם. בברכה, ד"ר דרור גרין

פגיעות נפש. הערה: דרגת הנכות במחלות הנפש ותגובות נפשיות מכל הסוגים תיקבע לפי המצב התפקודי, לפי סעיף מבחן אחד שמייצג את רוב הסימפטומים ובחומרה שמייצגת את מכלול הסימפטומים. 34א. הפרעות בתר חבלתיות POSTTRAUMATIC STRESS DISORDERS א. הפרעה נפשית מזערית, כושר תפקודי תקין 5% ב. הפרעה נפשית עם הגבלה קלה בכושר התפקודי 10% ג. הפרעה נפשית עם הגבלה בינונית בכושר התפקודי 20% ד. הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיביים ניכרים, קיום צירוף הפרעות של סף גירוי נמוך, הפרעות בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן ניכר 30% ה. הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיביים קשים בקיום קשרים בין-אישיים תקינים ובצירוף הפרעות של סף גירוי נמוך, הפרעה בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן קשה 50% ו. הפרעה נפשית המלווה בהפרעה קשה בקיום יחסים בין-אישיים, בבחינת המציאות ובשיפוט, בצירוף סימנים אובייקטיביים קשים של ירידה בסף הגירוי, בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן קשה ביותר 70% ז. מצב חמור ביותר עם אי יכולת מוחלטת לתפקד באופן עצמאי, צורך בסיוע מתמיד בחיי יום יום או באשפוז 100%

שלום ד"ר מזה כמה שנים אני חושדת שאמי סובלת מהפרעת מצב רוח ו או מחלת נפש כלשהי. לפני מספר חודשים הפצרתי בה לגשת לפסיכיאטר וכך היא עשתה. היא אמרה שהפסיכיאטר אמר לה שאין באפשרותו לעזור שכן הדבר שהיא זקוקה לו הוא טיפול פסיכותרפי. לפני מספר ימים מצאתי במגרה בביתה שני סוגים של כדורים; האחד נרשם עי רופאת המשפחה- לוריוון. ואילו השני הוא אריפלי 5 אשר נרשם עי רופא פסיכיאטר. שאלתי היא, באילו מצבים פסיכיאטר נותן מרשם לאריפליי? התעמתתי איתה בנושא והיא אמרה שהוא רשם לה את התרופה כעזרה ראשונה למתח וחרדה שמהם סובלת (יש לציין שהיא מאשימה אותי במצבים אלו). האם היא דוברת אמת לפי נסיונך? אשמח לעזרתך. תודה רבה.

שלום לך הפעולה שעשית בחיטוט במגרה של אמך ואף להוועץ ברופא ללא הסכמתה היא פעולה פולשנית שאינה מכבדת פרטיותה של אמך וכמובן שאינני מוכן לשתף פעולה עימה.

שלום ד"ר אני שואלת לגבי אחותי. היא בת 30 וסובלת מ7 הפרעות נפשיות. בניהן דיכאון. היא קונה תרופה בשם אוקסיקונטין בדרך לא חוקית, היא טוענת שזה עוזר לה לצאת מהדיכאון ולקבל קצת שקט נפשי. היא עושה את זה כבר שלוש שנים וזה לא דבר קבוע. רציתי לדעת- האם זה מסוכן? אף פעם לא יחסתי לזה חשיבות כי ראיתי שהיא באמת חייכנית כשהיא לוקחת את הכדור הזה, אבל רק עכשיו גיליתי שקונים אותו בדרך לא חוקית. אשמח לדעתך ותודה רבה מראש

שלום לך כנראה שהיא מכורה לאופיאטים וכדאי שתגמל בהקדם!

משהו שמטריד אותי מאוד. לאבא שלי יש סכיזופרניה פרנואידית קשה לפי אבחון של פסיכיאטר,קראתי קצת בוויקיפדיה לגבי ההתנהות והכל שזה בעיקר מחשבות שווא,חוסר מוטיבציה,בדידות,ודיכאון,אבא שלי סובל מכל התסמינים האלה. אני חושש שגם לי יש את התסמינים האלה,אני אוהב להסתגר בבית מול המחשב ולראות טלויזיה,בצבא אחרי הטירונות שהגעתי לסדיר הגעתי למקום שאני לא ממש מכיר את האנשים,התחברתי איתם כמה שיכולתי אבל זה לא באמת חיבור אמיתי,בזמן השירות הצבאי אני תמיד הרגשתי שאין לי באמת חברים,כמו כן יש לי גם חוסר מוטיבציה,אני רק מחכה לימים לעוף לבית למרות שאני עושה יומיות,כל הצבא הזה בעצמו הכניס אותי לדיכאון,אני מרגיש טוב רק שאני חוזר לבית. בימים שמשחררים אותי מאוחר מהבסיס(ת'ש 5 שזה 5 לילות בשבוע בבית תמיכה במשפחה)אני ממש בדיכאון ואין לי כח לכלום. אני לא ממש רוצה ללכת לקב'ן בצבא כי ברור לי שהם חושבים שהכל הצגה. מה דעתכם בנושא?,אני לא ממש רוצה שיהיה רשום עליי בתיק האישי שיש לי בעיות נפשיות,כי אני רוצה בעתיד להכנס ולעבוד במשטרה או משהו בסגנון. לדוגמא עכשיו גם,כל החברים שלי יוצאים ואני מעדיף לשבת בבית מול הטלויזיה ולא לעשות כלום,להסתגר בחדר,לא להיות עם המשפחה או משהו,פשוט להסתגר מול המחשב כל היום,וזאת רוטיניה שחוזרת על עצמה כל סופ'ש. ד'א,גם לאחותי יש תסמינים של סכיזופרניה,ככה אמא שלי לפחות אומרת כי אחותי מדברת חופשי עם אמא שלי על הכל. אני אחד שמחזיק הכל בבטן,בחיים לא אמרתי לאמא שלי כמה שרע לי בצבא או מבחינה חברתית(לא הייתה לי חברה בחיים,סובבים אותי 3-4 חברים מאז גיל קטן) אשמח ליעוץ מה כדאי לעשות.

שלום. הערה כללית: עוד לא פגשתי בן אדם שאמר "אני חושב שיש לי סכיזופרניה" ואכן היה לו סכיזופרניה: 1) סכיזופרניה, ע"פ ההגדרה, היא תסמונת שבה אין יכולת להבדיל בין דמיון ומציאות. לכן - מי שסובל מסכיזופרניה (לפחות בהתחלה) לא יחשוב שיש לו בעיה נפשית כלשהי. 2) הפחד מפני מחלה כלשהי (כולל הפרעה נפשית) בד"כ מעידה על תסמין חרדתי (לא פסיכוטי). 3) התסמינים שאתה מתאר במכתבך אינם עטנים על קריטריונים של סכיזופרניה. 4) אין סיבה לחשוש מלהתייעץ עם קב"ן וזה דווקט מומלץ. הכל חסוי והוא יכול לעזור לך להתגבר על תחושת הדדכאון שאתה מתאר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

17/04/2013 | 09:55 | מאת: נופר
מתוך פורום סכיזופרניה

מה זה אומר שיש לבנאדם דמיונות קשים שהוא מודע לזה שזה דימיון אבל לא יכול לצאת מזה והדמיון ממשיך להתפתח..זה פשוט מפחיד אותי דרך אגב אני סובלת מפחד מסכיזופרניה בערך כמה שנים..