הפרעות נפשיות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

תמיכה נפשית: מלאו שאלון וקבלו טיפול נפשי בזמן מלחמה

חרדה, דיכאון, פוסט טראומה – הישראלים מדווחים על פגיעה בבריאות הנפשית מאז תחילת המלחמה. יוזמה חדשה של קופת החולים הגדולה במדינה מבקשת לאתר את הזקוקים לטיפול נפשי ולהעניק להם תמיכה נפשית מיידית בהתאמה אישית אירועי השבת השחורה, בשבעה באוקטובר 2023, השאירו את חותמם על אזרחי ישראל. אחרי ההלם הראשוני שהגיע מיד לאחר מתקפת החמאס האכזרית החלו להתברר מימדי האסון, והפרטים הקשים מנשוא, התמונות שזעזעו רבים מאיתנו, ריסקו את תחושת הביטחון והובילו לחרדה מתמשכת ולטראומה בקרב האוכלוסיה. כמעט שלושה חודשים חלפו מאז נפתחה החזית נגד ישראל, והשפעות המלחמה הקשה ניכרות היטב: עלייה חדה בסובלים מחרדה ודיכאון, הטראומה הובילה לפוסט טראומה, הישראלים סובלים מהפרעות שינה וצורכים כמויות של כדורי הרגעה וזקוקים לתמיכה נפשית מיידית. אין המדובר רק במי שחוו את הזוועות באופן ישיר, במשפחות הנרצחים והחטופים או במפונים והעקורים מבתיהם, מדרום ומצפון, הזקוקים כולם לטיפול נפשי ורגשי, אלא שהחרדה והדיכאון נוגעים כמעט בכל אחד...

סיבות אפשריות ומצבים דומים להפרעות נפשיות

הפרעה קונברסיבית - תמונת המחשה
הפרעה קונברסיבית דוקטור, הפעם זה קטלני! מתי יודעים אם המטופל מתלונן על כאבים אמיתיים או שבעצם הוא סובל מ...
פגיעה עצמית - תמונת המחשה
פגיעה עצמית כהורים, אנחנו חושבים שאנחנו החברים הכי טובים של הילדים שלנו, עד שהם מתחילים את מרד גיל...
הפרעת אישיות אנטיסוציאלית - תמונת המחשה
הפרעת אישיות אנטיסוציאלית ממחקר חדש עולה: הקורונה שילשה את מספר היולדות שסבלו דיכאון לאחר לידה. 41% דיווחו על ת...
הפרעות אפקטיביות - תמונת המחשה
הפרעות אפקטיביות כולנו חווים מעת לעת שינוי טבעי במצב הרוח. עם זאת, כאשר השינויים קיצוניים ותכופים, ייתכן...
פרפקציוניזם - תמונת המחשה
פרפקציוניזם קשר משמעותי בין אנשים מערב מידה גדולה של תלות. ד"ר גידי רובינשטיין על המאבק בהפרעת אישי...
הפרעת התפרצות לסירוגין - תמונת המחשה
הפרעת התפרצות לסירוגין ממחקר מקיף שבו השתתפו 52 אלף אנשים ממספר מדינות עולה קשר בין הפרעת אכילה כפייתית, בולימ...
ללמוד עוד על הפרעות נפשיות
בריאות הנפש: מיתוסים מול אמת-תמונה

האם תוספי מזון באמת עוזרים למנוע דיכאון? האם מחלות נפש...

מאת: זאפ דוקטורס...
02/10/2019
הריון: להימנע לחלוטין מאלכוהול-תמונה

את בהריון ולא חוששת לחגוג מדי פעם עם כוסית יין? שתיית...

מאת: ד"ר גל...
23/05/2018
הפרעות פסיכיאטריות נפוצות יותר לאחר מות הורה בילדות -תמונה

מחקר חדש חושף, כי קיים סיכון מוגבר להתפתחות הפרעה...

מאת: מערכת zap...
21/08/2018
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: כיצד להימנע מההימנעות?-תמונה

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא טיפול ממוקד מטרה וקצר...

מאת: ליאור כהן
20/01/2015

הפרעות נפשיות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

לאמא שלי הייתה מחלת נפש לא ברורה בעבר (כנראה שסכיזופרניה פרנואידית קשה אבל האבחנה לא ברורה) המחלה כללה כמה התפרצויות שנמשכו על פני כמה חודשים עד שנתיים.. כבר כמה שנים שהיא מתפקדת ומרגישה כרגיל כמו כל אדם נורמלי, היא אומרת שהיא מרגישה שהבריאה מהמחלה, היא לא זקוקה יותר לטיפול תרופתי (אציין שהיא אישה מקסימה ומוכשרת עם רגש בריא וחזק ועוצמות נפש) שאלתי: האם אכן אפשר להבריא מסכיזופרניה באופן מוחלט? מה דעת המחקר הרפואי לגבי זה? האם מתועדים מקרים כאלה, ומהם האחוזים? קראתי ביקורות על המערכת הפסיכיאטרית הקונבנציונלית שטוענת ״בחוצפה״ שמחלות נפש הם כרוניות ואין מהם החלמה ומייאשת את החולים שלא בצדק.. מה דעתך? (אני מקווה מאוד שתעני לי ב״כן״......) תודה רבה!

סכיזופרניה היא לא מחלה אחת אלא קבוצה של מחלות, יש קבוצה של אנשים שסובלת ממחלה קשה, פסיכוזה מתמשכת או הרבה התקפים, אשפוזים חוזרים, סימנים שליליים וירידה משמעותית בתפקוד, הקבוצה הזאת קטנה יחסית. יש קבוצה גדולה יותר של אנשים שיש להם הפוגות במחלה, מעט סימפטומים וירידה קל בתפקוד, ויש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כמעט ללא סימפטומים או ירידה בתפקוד, חלקם ללא טיפול תרופתי, כלומר שהחלימו מהמחלה, הקבוצה הזאת לרוב לא מגיעה למערכת הפסיכיאטרית ולכן הרבה פעמים לא נכללת במחקרים. מהלך המחלה מתברר לרוב ב-5 שנים הראשונות, מהלך מחלה שכולל התחלה חריפה, התקפים של סימנים חיוביים ולא פסיכוזה מתמשכת מכוון לפרוגנוזה טובה יותר, אם יש התקפים תכופים וירידה בתפקוד הפרוגנוזה פחות טובה. לאחר מספר שנים מספר ההתקפים הולך ויורד ואז נשארים בעיקר סימנים שליליים. כאשר לוקחים טיפול תרופתי זה משנה את מהלך המחלה כי יותר זמן במצב פסיכוטי נמצא בהתאמה ליותר סימנים שליליים. בסקרים אפידמיולוגים גדולים ראו שהתרופות הביאו לירידה בתמותה של אנשים עם סכיזופרניה ממחלות גופניות ומהתאבדות. הטיפול האנטיפסיכוטי בין ההתקפים ניתן רק למניעה, הוא לא מונע במאה אחוז התקפים, אבל כשהשוו בין אנשים שקבלו את התרופות בכדורים לבין אלו שקבלו את התרופה בזריקה לטווח ארוך, אצל אנשים שקבלו זריקה הסיכון לאשפוז היה רק שליש לעומת אלו שקבלו כדורים (והפסיקו לקחת אותם). ובאופן אישי לגבי אימך, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל שמכיר אותה מה הסיכון בניסיון להפסיק את הטיפול התרופתי, ולעשות ניסיון כזה רק במקביל למעקב פסיכיאטרי.

לא הבנתי את התשובה.. אפשר להבריא מסכיזופרניה או לא? חייבים להיות על זה מחקרים איפושהוא.. אני מדבר על חולים שעברו אפיזודות קשות

גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. יצאתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Risperdal 4 mg \פעם ביום Lustral 150 mg \ פעם ביום Clonex 0.25 mg \ פעם ביום Dekinet 2 mg \ 3 פעמים ביום בהמשך באשפוז יום פסיכיאטרי ברמב"ם העלו לי את הלוסטרל (lustral) ל 300 מ"ג ביום והורידו את הריספירדאל (risperdal) ל 2 מ"ג ביום . בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . שוחררתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Modal 50 mg \ 3 ביום Nocturno 7.5 mg \ 1 ביום Seroquel XR 300 mg \ 2 ביום Efexor XR 150 mg \ 1 ביום יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש ושם טופלתי בטגרטול cr 400 מ"ג ביום שנועד להרגעת התפרצויות כעס , וטופלתי בנוסף ב רסיטל 20 מ"ג\יום בנוסף המשכתי עם הסרוקוול xr 600 מ"ג\יום . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Clonex 0.5 מ"ג 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישנו מרכיב אובססיבי בולט בתמונה , שמקבל ביטוי ברצון חוזר וטורדני לשנות את הטיפול ולפנות מחדש לכל מיני מקומות לצורך לשנות את הטיפול . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 מ"ג \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 מ"ג \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . יש לי מספר שאלות : 1- חוות דעת על הטיפול התרופתי שאני מקבל עכשיו ואיך הטיפול הזה עשוי להועיל לי ? 2- האם יש צורך להעלות את מינון הדירלין ל 40 מ"ג 2 פעמים ביום כי אני עדיין מרגיש אי שקט ? 3- מה המטרה של השילוב של ה Viepax XR 300 mg עם ה Cipralex 10 mg ואיך זה עשוי להועיל לי ? 4- האם ה Depalept Chrono אמור למנוע את התפרצויות הכעס\זעם וכמה זמן צריך כדי שתורגש השפעתו במלואה ? 5- האם אפשר לקחת Seroquel XR 800 mg (כל המנה) בבת אחת בערב ? 6- האם Modal 150 mg ביום יכול לגרום לתחושת אי שקט ? 7- האם אני יכול לוותר על ה Modal ולהסתפק ב Seroquel כתרופה אנטי-פסיכוטית ? 8- חוות דעת על האבחנה הפסיכיאטרית שלי ? 9- חוות דעת על האבחנה הפסיכולוגית שלי ? 10- חוות דעת על טיפול פסיכיאטרי מומלץ ? 11- חוות דעת על טיפול פסיכולוגי מומלץ ? 12- חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך ביטוח לאומי ו\או סל שיקום ?

1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.

שלום ד"ר מזה כמה שנים אני חושדת שאמי סובלת מהפרעת מצב רוח ו או מחלת נפש כלשהי. לפני מספר חודשים הפצרתי בה לגשת לפסיכיאטר וכך היא עשתה. היא אמרה שהפסיכיאטר אמר לה שאין באפשרותו לעזור שכן הדבר שהיא זקוקה לו הוא טיפול פסיכותרפי. לפני מספר ימים מצאתי במגרה בביתה שני סוגים של כדורים; האחד נרשם עי רופאת המשפחה- לוריוון. ואילו השני הוא אריפלי 5 אשר נרשם עי רופא פסיכיאטר. שאלתי היא, באילו מצבים פסיכיאטר נותן מרשם לאריפליי? התעמתתי איתה בנושא והיא אמרה שהוא רשם לה את התרופה כעזרה ראשונה למתח וחרדה שמהם סובלת (יש לציין שהיא מאשימה אותי במצבים אלו). האם היא דוברת אמת לפי נסיונך? אשמח לעזרתך. תודה רבה.

שלום לך הפעולה שעשית בחיטוט במגרה של אמך ואף להוועץ ברופא ללא הסכמתה היא פעולה פולשנית שאינה מכבדת פרטיותה של אמך וכמובן שאינני מוכן לשתף פעולה עימה.

המחוקק סיווג עוצמות שונות של תגובה נפשית.ודרגת הנכות גדלה עם ההגבלות שיוצרת התגובה הנפשית.המחוקק מבחין בשבעה מצבים: א.הפרעה נפשית מיזערית עם כושר תפקוד תקין, ובו העניק ללוקה בה 5 אחוזי נכות. ב.הפרעה נפשית עם הגבלה קלה בכושר התיפקוד, ובו העניק ללוקה בה 10 א. נכות. ג.הפרעה נפשית הגורמת להגבלה בינונית בכושר התיפקוד, ובה העניק ללוקה בה 20 אחוזי.נ ד.במצב הרביעי מפרט המחוקק סימני הגבלה, כגון הפרעות בריכוז ובחשיבה, בכושר- ההתמדה וברצייה במקרים הללו , כאשר כושר התיפקוד נפגע בצורה ניכרת, יעניק ללוקה - 30 אחוזי נכות. ה.הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיבים קשיים בקיום קשרים בין אישיים עם כל הסממנים של המצב הרביעי, יעניק ללוקה בה 50 אחוזי נכות. ו. הפרעה נפשית קשה ביותר הטומנת בחובה את כל האלמנטים של המצב הרביעי והחמישי במקרה זה מעניק החוקק 70 אחוזי נכות. ז. המצב האחרון הוא הקשה והחריף ביותר, ובו עקב ההפרעה הנפשיתהחמורה לא יכול האדם הלוקה בה לתפקד באופן מוחלט וזקוק לסיוע מתמיד בחיי היומיום או אף לאישפוז. במצב זה מעניק המחוקק ללוקה 100 אחוזי נכות.

תודה, אביעז, המאפיינים הטכניים לקביעת אחוזי הנכות, המצויינים בחוק, נראים לכאורה מדויקים ומוחלטים, אך למעשה אין מאחוריהם ולא כלום. המושג 'נפש' הוא מושג מיסטי שאין לו אחיזה במציאות, וכאשר החוק מתייחס ל'הפרעה נפשית' הוא מעניק, למעשה, את הכוח לקבוע את אחוזי הנכות ל'מומחים' שהם רופאי-אליל, המכונים פסיכיאטרים ולעתים גם פסיכולוגים. לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים אין כל מושג בנושאים הקשורים ל'נפש', ועד היום אין אפילו הגדרה אחת מוסכמת מהי אותה 'נפש'. גם ההגדרות של 'הפרעות הנפש' הן הגדרות מיסטיות, שאין להן כל ביסוס מדעי. זו הסיבה שהפסיכיאטרים בוועדות הרפואיות של אגף-השיקום, שתפקידם למנוע את ההכרה מהלומי-הקרב, יכולים לבוז לחוות-דעת של אנשי מקצוע אחרים ובתוך חמש דקות לקבוע באופן שרירותי את אחוזי הנכות של נכי צה"ל. זו שערוריה, והפסיכיאטרים המשרתים את אגף השיקום מועלים בתפקידם, בשבועת הרופא ובאחריות האתית שלהם. בברכה, ד"ר דרור גרין

פגיעות נפש. הערה: דרגת הנכות במחלות הנפש ותגובות נפשיות מכל הסוגים תיקבע לפי המצב התפקודי, לפי סעיף מבחן אחד שמייצג את רוב הסימפטומים ובחומרה שמייצגת את מכלול הסימפטומים. 34א. הפרעות בתר חבלתיות POSTTRAUMATIC STRESS DISORDERS א. הפרעה נפשית מזערית, כושר תפקודי תקין 5% ב. הפרעה נפשית עם הגבלה קלה בכושר התפקודי 10% ג. הפרעה נפשית עם הגבלה בינונית בכושר התפקודי 20% ד. הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיביים ניכרים, קיום צירוף הפרעות של סף גירוי נמוך, הפרעות בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן ניכר 30% ה. הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיביים קשים בקיום קשרים בין-אישיים תקינים ובצירוף הפרעות של סף גירוי נמוך, הפרעה בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן קשה 50% ו. הפרעה נפשית המלווה בהפרעה קשה בקיום יחסים בין-אישיים, בבחינת המציאות ובשיפוט, בצירוף סימנים אובייקטיביים קשים של ירידה בסף הגירוי, בריכוז, בחשיבה, באפקט, בכוח ההתמדה וברציה, המגבילות את הכושר התפקודי באופן קשה ביותר 70% ז. מצב חמור ביותר עם אי יכולת מוחלטת לתפקד באופן עצמאי, צורך בסיוע מתמיד בחיי יום יום או באשפוז 100%