למנוסה ולכל חולי פיברו תגובה מאוחרת אבל עדיין אקטו

סתם דילגתי לי אחרי חודשיים שלא נכנסתי לפרומים אלו אני איילת בת 33 חולה בפבירומאילגיה חטפתי לפני כשנתיים ומעלה הפיברו שקיבלתי היתה קשה ביותר עד מצב של חוסר יכולת הליכה לא האמנתי שאצליח לעשות הרבה עם עצמי והשנים רצו להם כבר שנתיים. לאחר הבכי הרחמים העצמיים ההרס העצמי ירידה במשקל חוסר שינה ועוד החלטתי להרים את עצמי במהלך תקופה זו רכשתי דירה בעזרת הוריי הקמתי לי אתר אינטרנט שיעסיק אותי והתחלתי למכור מוצרי בריאות תוספי מזון וכך לנסות לממן לעצמי את ההוצאות הקשות קראי את סיפורי כאן http://www.orbateva.com/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=154869&depart_id=22860 ולפני כשנה גם הכרתי את נסיך חלומותיי שאחרי שבוע כבר ביקר אותי במיון ועוד חודשיים אנחנו מתחתנים כן מנוסה לא יאמן יש כאלו שמקבלים אותנו עם הכאב אם אי היכולת לטייל בקניון שעות רצופות עם העיפות הבכי המצבי רוח המשתנים אם אי היכולת לשטוף את הבית להכין כל הזמן אוכל כן יש כאלו ותאמיני לי גם חברה נוספת שחולה בפיברו בישרה לי כי מצאה אדם כזה כך ש...אמונה לא אני לא רוצה להשוויץ ולא ממש לא קל לי הכאבים מחרידים ליתר דיוק מזעזעים אני עיפה כואבת מותשת אבל נלחמת שמחר יהיה טוב יותר עובדת על הראש בעיקר על החיוך עושה הידרותרפיה תוספי מזון כמות ענקית וחיה כן מנוסה יש חיים לא קל אבל יש גם אמונה שלא היתה לי לפני שנה שיכול להיות מחר טוב יותר אז חייכי רק את יכולה לעזור לעצמך אמרו לי את זה המון אנשים טובים בדרך ניתן לך כלים אבל החיים שלך בידך בהצלחה

הי איילת, המון תודה רבה על שטרחת לכתוב בפורום על השינוי שחל אצלך ביחס למחלה אשר איפשר לך למעשה "לחזור לחיים". אני יודעת בעצמי כמה זה קשה לתפקד ושכל יום מהווה מאבק חדש אך זה מדהים כמה שהמקום שנותנים לכאבים בתוך החיים יכול להשפיע על היכולת לתפקד. אני חושבת שגם זה שפגשת את הנסיך שלך מסייע לתחושה הנפשית הטובה אשר נותנת כוחות להתמודד עם הכאבים ומצד שני, מן הסתם אם לא היית מתרוממת מתוך החלטה אישית - לא היית היום עם בן זוגך.... אני מלאה הערכה אלייך שהצלחת מתוך בור שחור להתרומם ולחזור לחיים למרות שעדיין כל יום הוא יום קשה ומלא כאבים. אני מניחה שהכאבים שלך לא פחתו מאז שאת יותר בחיים אלא שאת מתמודדת איתם יותר טוב, לא? בכל אופן, תודה ששיתפת אותנו והמון מזל טוב לקראת הנישואין הקרבים. מנדי

איילת שלום, מזל-טוב,רק עכשיו ראיתי את הודעתך אחרי זמן רב שלא 'ביקרתי' בפורום,וזה באמת מעודד לקרוא את סיפורך ואת התמודדותך עם המצב.