תחושת בושה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

OCD: הפרעה טורדנית כפייתית

סובלים ממחשבות מטרידות וחוזרות? חייבים לשטוף ידיים כל הזמן? מקיימים "טקסים" מוזרים? נראה שאתם סובלים מ-OCD. שילוב של תרפיית CBT ותרופות עשויים לעזור הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), נחלקת לשני רבדים: חלק אובססיבי טורדני, שקשור בחשיבה טורדנית חוזרת; וחלק כפייתי התנהגותי (קומפולסיבי) - חלק התנהגותי, הנובע מהחלק הראשון. במה מתאפיינת ההפרעה? כיצד היא מתבטאת? ואיך מטפלים בה? על שאלות אלה ונוספות, נשיב במאמר זה.   מהי בעצם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)? במילים פשוטות, OCD - Obsessive Compulsive Disorder היא מחשבה "נורמלית", שלקחו אותה לקצה חריג ומוקצן של הגזמה, אשר גורמת לסבל רב ומצוקה. 3% מהאוכלוסייה העולמית סובלים מ-OCD והיא שכיחה באותה המידה אצל גברים ונשים, אלא שאצל הנשים היא מתחילה בבגרות המוקדמת; לעומת הגברים, אצלם ההפרעה מופיעה מוקדם יותר בגיל ההתבגרות. החדשות הטובות הן שכיום ניתן לטפל ב-OCD ביעילות רבה.   מה מאפיין OCD?...
ללמוד עוד על תחושת בושה
זהירות כלבים. הרוטווילר הכי מסוכן, ילדים הכי נפגעים-תמונה

פציעות ואף מקרי מוות מתקיפות כלבים כבר הפכו למגפה וילדים הם...

מאת: פציעות ואף...
21/09/2000
וידאו: יובש בנרתיק בגיל המעבר-תמונה

בושה וחוסר מודעות מקשים על האבחון, בעוד שטיפול הורמונלי...

מאת: מערכת zap...
10/11/2013
איך נזהה הפרעות אכילה?-תמונה

הרגלי האכילה של מתבגרים בחופשות הופכים לפחות מסודרים בשל...

מאת: מיכל אופיר...
02/08/2010
פגיעה מינית: זיהוי וטיפול-תמונה

מהי ההגדרה של פגיעה מינית? האם נשים ונערות הן הנפגעות...

מאת: מיה בן חנוך
07/12/2015
אולי יענין אותך לדעת...
דליפת שתן במאמץ - תמונה
דליפת שתן במאמץ
דליפת שתן במאמץ: תופעה נשית מוכרת, שניתן...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לתחושת בושה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

תחושת בושה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב. לאבא שלי יש דמנציה קשה עם אלימות מדי פעם אני כרגע גרה עם ההורים פניתי לרופאת משפחה כדי לנסות לעזור להורים שלי ואני היחידה שעוזרת להם ותומכת בהם עם כל הכאב פניתי לרופאת משפחה דיברתי איתה חוץ מלתת כדור לאבא שלי היא לא עושה כלום לא מפנה לא עושה שום דבר יש לי שתי אחים נשואים שלא באים בכלל רק מדברים בטלפון לא נראה שהם תומכים מיש שתומך במשפחה זה אני היחידה אני עוצרת את אבא שלי מהאלימות אני זאת שתומכת בו לאימא קשה אני היחידה שצריכה לעזור להם אני ממש לא מבינה לא את משרד הבריאות לא קופות החולים לא את הרופאים מה זה שהרופאה תביא לו כדור וגמרנו? למה היא לא מפנה את אימא שלי לעזרה שקשה לה מאוד למה היא לא עושה שום דבר? גם שני האחים שלי נכון הם נשואים עם ילדים אבל יש להם הורים פעם אחת הם לא באו לפה הם רק מדברות עם אימא שלי בטלפון פשוט בושה וחרפה ושאמרתי לאימא שלי שאני רוצה לפנות למשרד הרווחה היא ממש לא מסכימה היא אמרה לי לא לפנות לשום מקום אני היחידה שתומכת בהם עוזרת להם באהבה באמת באהבה אבל בושה שרופאת משפחה נותנת כדור ולא עוזרת בשום דבר אחר זה מרגיז אותי אמרו לי לא לקחת הכל על עצמי למה? למה שאני לא יעזור להורים שלי? אני רוצה להגיד שזה פשוט בושה במיוחד מצד הרופאה הזאת שלא עושה שום דבר כתבתי כי זה פשוט מעצבן אותי שבן אדם שחולה בדמנציה שאימא בת 75 צריכה להתמודד לבד עם אבא בן 88 בקיצור אני היחידה שעוזרת להם ובאהבה רק מרגיז אותי קודם כל הניהול של הרופאה שלא עושה שום דבר חוץ מלתת כדור לאבא שלי. יום נפלא

לליאת שלום רב, אני מצטער לשמוע על מצב אביך, מצב אמך, ומצבך. לצערי הרב לא מדובר במקרה בודד. גם הדינמיקה המשפחתית שאת מתארת, ששני צאצאים בוחרים להשאיר לשלישי(ת) את התמיכה על ידי נוכחות -- איננה נדירה. גם המצב שבני משפחה או אפילו המטופל עצמו אינם מסכימים לפניה לבקשת עזרה חיצונית ( כל עוד את נותנת את הנשמה ותומכת) - אינו נדיר. מבחינת מערך הרפואה בישראל -- (נכון ללפני שנתיים ) אין הקצאה של "מתאם מקרה" לחולים עם מחלת אלצהיימר, אף לא בקופת החולים שהחלה להקצות מתאמי מקרה לחולים במחלות קשות. הצורך C"מתאם מקרה" נובע מכך שהדבר "גדול" על נותני הטיפול הרגילים ועל המטופל עצמו או בני משפחתו. רופאת המשפחה יכולה לתת תרופות ולהמליץ על פניה לסיוע גורמי הרווחה עם הכוונה ויעוץ של העובדת הסוציאלית של קופת החולים. היא איננה יכולה להכריח את החולה או המשפחה לפנות. יתכן גם שאם המליצה פעם אחר פעם לפנות לעזרה חיצונית והמלצותיה לא נענו - הבינה שמצתה את יכולותיה, ואין לה אלא לחכות שיקרה דבר ותישה המשפחה כאשר המליצה. לך ישנן מספר אפשרויות, כפי שאני רואה זאת: 1. להמשיך במצב הקיים. 2. "לשבור את הכלים" ולהפסיק את תמיכתך במצב הקיים על ידי הפסקה של נוכחותך הפיזית בשטח. זה אומר לעבור לגור במקום אחר - ויתכן שזאת איננה אשפרות מעשית מבחינתך. הדבר יביא לקריסה מהירה מאד. זאת איננה האופציה המועדפת, אך חשוב שתהיה "על השולחן" עם כלל האופציות. 3. להשיג הסכמת אימך לפנות לרשויות הרווחה, תוך הכוונה של העובדת הסוציאלית בקופת החולים, במידת הצורך תוך איום בהפעלת האפשרות השניה. 4. לפנות בלי הסכמת אימך לקבלת עזרה בהנחיית העובדת הסוציאלית בקופת חולים . כל האשרויות אינן נוחות, אך השלישית או הרביעית הן הבטוחות ביותר בעיני בעבור אביך ואמך. תהיי מוכנה לקיטונות של ביקורת - מה שלא תחליטי לעשות. בסופו של דבר השיקול המנחה בנסיבות שתארת הוא בטיחות. עדיף לפנות לקבלת עזרה כעת, לפני החמרה נוספת, או פגיעה נוספת, כשאז ישאלו אותך " למה לא פנית לעזרה" או "למה לא פנית קודם." העובדת הסוציאלית בקופת חולים תוכל ליעץ ולכוון. בברכת בריאות ובהצלחה, כרמל ערמון

התחלתי השתלת שיניים. במרפאה דורשים ממני את כל התשלום מראש למורות שזה טיפול שימשיך 4-6 חודשים. לא אמרו לי את זה מהתחלה ואני חשבתי שמשלמים כל פעם אחרי טיפול מסויים. זה פראקטיקה מקובלת?איזה מסמך לבקש מהם שגם לי יהי ביטחון שאני אקבל הכל על מה ששילמתי מראש?

אין שום סיבה לשלם את כל הסכום מראש. כבר היו מרפאות שנסגרו פתאום והכסף ששולם מראש ירד לטימיון אין שום בושה לשלם בכל פעם רק עבור מה שבוצע

שלום רציתי להתייעץ בקשר למשהו שקרה לי בילדות - מישהו שהיכרתי והיה מבוגר ממני במספר שנים נהג לבלות איתי ולשחק ותוך כדי היה נוגע באיבר המין שלי. בזמן שזה קרה זכור לי לי שהייתי נרתעת ומתרחקת ולא הבנתי למה הוא עושה את זה. אבל אני לא זוכרת שהרגשתי פגועה או מושפלת, יותר תחושה של תמיהה ובלבול. כיום אני לא זוכרת את זה כאירוע טראומטי והזיכרון לא מציף בי שום רגש. רציתי לדעת האם ייתכן שלמרות שאני לא מרגישה כך, יש השפעות סמויות מאז או שבאמת התגברתי על זה לבד? תודה

שלום רב האם את בזוגיות? האם את מקיימת יחסי מין או קיימת בעבר? האם יש בעיה או קושי ביחסי המין ובחיבור בין יחסי המין לאינטימיות רגשית? בתור ילדה ( בת כמה היית ) אולי לא הרגשת פגועה ומושפלת כי לא הבנת את הסיטואציה, ואולי התגברת על זה לבד. ( כמה זמן זה נמשך?) אם את לא בטוחה אם זה משפיע עלייך היום את יכולה להתיעץ עם מטפלת מינית מוסמכת עם רקע בעבודה סוציאלית קלינית או פסיכולוגיה קלינית דרך אתר איט״ם

תודה על המענה כרגע אני לא בזוגיות אבל קיימתי יחסי מין והיתה לי חווייה טובה, למרות ששנים רבות חששתי ונרתעתי מקיום יחסים בגלל בושה בגוף שלי, סבלתי מהשמנה והפרעות אכילה וכתוצאה מכך מדימוי גוף שלילי מאוד וחוסר ביטחון. אבל אני לא חושבת שזה קשור לפגיעה. אני לא יודעת כמה זמן זה נמשך אבל זכור לי בבירור לפחות 2 סיטואציות שונות שזה קרה בהן, ולדעתי זה היה במשך תקופה של כמה חודשים לפחות.

נשואה 3 שנים ואף פעם לא הגעתי לסיפוק או אורגזמה . אולי יש לי איזה שהיא בעיה בגוף ?

הרבה פעמים חוסר הגעה לסיפוק נובע מחסם רגשי שלא תמיד מודע, לעיתים חוסר היכרות עם הגוף שלך ולפעמים גם שילוב. כדאי לדעת האם לבד עם עצמך את גומרת והאם אי פעם גמרת עם בן זוג. בכל מקרה, זו מסוג השאלות שכדאי לפנות איתה למטפל או מטפלת מינית מוסמכים ורצוי גם לשלב גניקולוג/ית.

שלום לך בשלב ראשון, אני מאמינה שאין אישה שלא יכולה להגיע לאורגזמה, יש אישה שעוד לא הגיעה לאורגזמה. אין לך כל בעיה בגוף. אני רק יכולה להניח שיש דברים שעוצרים אותך מלהשתחרר במיניותך, אולי בושה, אולי תפיסות על מיניות, אולי חוסר היכרות עם גופך ומה צריך לקרות בו כדי שתוכלי להגיע לאורגזמה, יכולות להיות הרבה סיבות, אך החדשות הטובות הן, שיש מה לעשות. נכון בעיני שתגיעי לשיחות אצל מטפלת מינית מוסמכת כדי לזהות מה בעצם עוצר אותך, ברגע שתזהי זאת, ניתן יהיה לעזור לך להתגבר על החסמים, לתת לך ידע שיסייע לך להכיר עם עצמך את גופך ולהתגבר על הקשיים. והכי חשוב - זיכרי שאת בסדר גמור ואין לך שום בעיה בגוף. יש רק משהו שעדיין לא נגיש או ברור לך בגופך ועל זה לגמרי אפשר להתגבר. אשמח לעזור במידת הצורך efrat_manor@yahoo.com בברכה אפרת מנור מטפלת מינית מוסמכת www.efratmanor.com

פורומים בנושא תחושת בושה
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
הפסיכולוג אהוד גלבוע ישיב על שאלות הגולשים בנושא יחסי הורים וילדים, ובתו...