תחושת בושה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

OCD: הפרעה טורדנית כפייתית

סובלים ממחשבות מטרידות וחוזרות? חייבים לשטוף ידיים כל הזמן? מקיימים "טקסים" מוזרים? נראה שאתם סובלים מ-OCD. שילוב של תרפיית CBT ותרופות עשויים לעזור הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), נחלקת לשני רבדים: חלק אובססיבי טורדני, שקשור בחשיבה טורדנית חוזרת; וחלק כפייתי התנהגותי (קומפולסיבי) - חלק התנהגותי, הנובע מהחלק הראשון. במה מתאפיינת ההפרעה? כיצד היא מתבטאת? ואיך מטפלים בה? על שאלות אלה ונוספות, נשיב במאמר זה.   מהי בעצם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)? במילים פשוטות, OCD - Obsessive Compulsive Disorder היא מחשבה "נורמלית", שלקחו אותה לקצה חריג ומוקצן של הגזמה, אשר גורמת לסבל רב ומצוקה. 3% מהאוכלוסייה העולמית סובלים מ-OCD והיא שכיחה באותה המידה אצל גברים ונשים, אלא שאצל הנשים היא מתחילה בבגרות המוקדמת; לעומת הגברים, אצלם ההפרעה מופיעה מוקדם יותר בגיל ההתבגרות. החדשות הטובות הן שכיום ניתן לטפל ב-OCD ביעילות רבה.   מה מאפיין OCD?...
ללמוד עוד על תחושת בושה
זהירות כלבים. הרוטווילר הכי מסוכן, ילדים הכי נפגעים-תמונה

פציעות ואף מקרי מוות מתקיפות כלבים כבר הפכו למגפה וילדים הם...

מאת: פציעות ואף...
21/09/2000
וידאו: יובש בנרתיק בגיל המעבר-תמונה

בושה וחוסר מודעות מקשים על האבחון, בעוד שטיפול הורמונלי...

מאת: מערכת zap...
10/11/2013
איך נזהה הפרעות אכילה?-תמונה

הרגלי האכילה של מתבגרים בחופשות הופכים לפחות מסודרים בשל...

מאת: מיכל אופיר...
02/08/2010
פגיעה מינית: זיהוי וטיפול-תמונה

מהי ההגדרה של פגיעה מינית? האם נשים ונערות הן הנפגעות...

מאת: מיה בן חנוך
07/12/2015
אולי יענין אותך לדעת...
דליפת שתן במאמץ - תמונה
דליפת שתן במאמץ
דליפת שתן במאמץ: תופעה נשית מוכרת, שניתן...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לתחושת בושה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

תחושת בושה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב. לאבא שלי יש דמנציה קשה עם אלימות מדי פעם אני כרגע גרה עם ההורים פניתי לרופאת משפחה כדי לנסות לעזור להורים שלי ואני היחידה שעוזרת להם ותומכת בהם עם כל הכאב פניתי לרופאת משפחה דיברתי איתה חוץ מלתת כדור לאבא שלי היא לא עושה כלום לא מפנה לא עושה שום דבר יש לי שתי אחים נשואים שלא באים בכלל רק מדברים בטלפון לא נראה שהם תומכים מיש שתומך במשפחה זה אני היחידה אני עוצרת את אבא שלי מהאלימות אני זאת שתומכת בו לאימא קשה אני היחידה שצריכה לעזור להם אני ממש לא מבינה לא את משרד הבריאות לא קופות החולים לא את הרופאים מה זה שהרופאה תביא לו כדור וגמרנו? למה היא לא מפנה את אימא שלי לעזרה שקשה לה מאוד למה היא לא עושה שום דבר? גם שני האחים שלי נכון הם נשואים עם ילדים אבל יש להם הורים פעם אחת הם לא באו לפה הם רק מדברות עם אימא שלי בטלפון פשוט בושה וחרפה ושאמרתי לאימא שלי שאני רוצה לפנות למשרד הרווחה היא ממש לא מסכימה היא אמרה לי לא לפנות לשום מקום אני היחידה שתומכת בהם עוזרת להם באהבה באמת באהבה אבל בושה שרופאת משפחה נותנת כדור ולא עוזרת בשום דבר אחר זה מרגיז אותי אמרו לי לא לקחת הכל על עצמי למה? למה שאני לא יעזור להורים שלי? אני רוצה להגיד שזה פשוט בושה במיוחד מצד הרופאה הזאת שלא עושה שום דבר כתבתי כי זה פשוט מעצבן אותי שבן אדם שחולה בדמנציה שאימא בת 75 צריכה להתמודד לבד עם אבא בן 88 בקיצור אני היחידה שעוזרת להם ובאהבה רק מרגיז אותי קודם כל הניהול של הרופאה שלא עושה שום דבר חוץ מלתת כדור לאבא שלי. יום נפלא

לליאת שלום רב, אני מצטער לשמוע על מצב אביך, מצב אמך, ומצבך. לצערי הרב לא מדובר במקרה בודד. גם הדינמיקה המשפחתית שאת מתארת, ששני צאצאים בוחרים להשאיר לשלישי(ת) את התמיכה על ידי נוכחות -- איננה נדירה. גם המצב שבני משפחה או אפילו המטופל עצמו אינם מסכימים לפניה לבקשת עזרה חיצונית ( כל עוד את נותנת את הנשמה ותומכת) - אינו נדיר. מבחינת מערך הרפואה בישראל -- (נכון ללפני שנתיים ) אין הקצאה של "מתאם מקרה" לחולים עם מחלת אלצהיימר, אף לא בקופת החולים שהחלה להקצות מתאמי מקרה לחולים במחלות קשות. הצורך C"מתאם מקרה" נובע מכך שהדבר "גדול" על נותני הטיפול הרגילים ועל המטופל עצמו או בני משפחתו. רופאת המשפחה יכולה לתת תרופות ולהמליץ על פניה לסיוע גורמי הרווחה עם הכוונה ויעוץ של העובדת הסוציאלית של קופת החולים. היא איננה יכולה להכריח את החולה או המשפחה לפנות. יתכן גם שאם המליצה פעם אחר פעם לפנות לעזרה חיצונית והמלצותיה לא נענו - הבינה שמצתה את יכולותיה, ואין לה אלא לחכות שיקרה דבר ותישה המשפחה כאשר המליצה. לך ישנן מספר אפשרויות, כפי שאני רואה זאת: 1. להמשיך במצב הקיים. 2. "לשבור את הכלים" ולהפסיק את תמיכתך במצב הקיים על ידי הפסקה של נוכחותך הפיזית בשטח. זה אומר לעבור לגור במקום אחר - ויתכן שזאת איננה אשפרות מעשית מבחינתך. הדבר יביא לקריסה מהירה מאד. זאת איננה האופציה המועדפת, אך חשוב שתהיה "על השולחן" עם כלל האופציות. 3. להשיג הסכמת אימך לפנות לרשויות הרווחה, תוך הכוונה של העובדת הסוציאלית בקופת החולים, במידת הצורך תוך איום בהפעלת האפשרות השניה. 4. לפנות בלי הסכמת אימך לקבלת עזרה בהנחיית העובדת הסוציאלית בקופת חולים . כל האשרויות אינן נוחות, אך השלישית או הרביעית הן הבטוחות ביותר בעיני בעבור אביך ואמך. תהיי מוכנה לקיטונות של ביקורת - מה שלא תחליטי לעשות. בסופו של דבר השיקול המנחה בנסיבות שתארת הוא בטיחות. עדיף לפנות לקבלת עזרה כעת, לפני החמרה נוספת, או פגיעה נוספת, כשאז ישאלו אותך " למה לא פנית לעזרה" או "למה לא פנית קודם." העובדת הסוציאלית בקופת חולים תוכל ליעץ ולכוון. בברכת בריאות ובהצלחה, כרמל ערמון

התחלתי השתלת שיניים. במרפאה דורשים ממני את כל התשלום מראש למורות שזה טיפול שימשיך 4-6 חודשים. לא אמרו לי את זה מהתחלה ואני חשבתי שמשלמים כל פעם אחרי טיפול מסויים. זה פראקטיקה מקובלת?איזה מסמך לבקש מהם שגם לי יהי ביטחון שאני אקבל הכל על מה ששילמתי מראש?

אין שום סיבה לשלם את כל הסכום מראש. כבר היו מרפאות שנסגרו פתאום והכסף ששולם מראש ירד לטימיון אין שום בושה לשלם בכל פעם רק עבור מה שבוצע

שלום רציתי להתייעץ בקשר למשהו שקרה לי בילדות - מישהו שהיכרתי והיה מבוגר ממני במספר שנים נהג לבלות איתי ולשחק ותוך כדי היה נוגע באיבר המין שלי. בזמן שזה קרה זכור לי לי שהייתי נרתעת ומתרחקת ולא הבנתי למה הוא עושה את זה. אבל אני לא זוכרת שהרגשתי פגועה או מושפלת, יותר תחושה של תמיהה ובלבול. כיום אני לא זוכרת את זה כאירוע טראומטי והזיכרון לא מציף בי שום רגש. רציתי לדעת האם ייתכן שלמרות שאני לא מרגישה כך, יש השפעות סמויות מאז או שבאמת התגברתי על זה לבד? תודה

שלום רב האם את בזוגיות? האם את מקיימת יחסי מין או קיימת בעבר? האם יש בעיה או קושי ביחסי המין ובחיבור בין יחסי המין לאינטימיות רגשית? בתור ילדה ( בת כמה היית ) אולי לא הרגשת פגועה ומושפלת כי לא הבנת את הסיטואציה, ואולי התגברת על זה לבד. ( כמה זמן זה נמשך?) אם את לא בטוחה אם זה משפיע עלייך היום את יכולה להתיעץ עם מטפלת מינית מוסמכת עם רקע בעבודה סוציאלית קלינית או פסיכולוגיה קלינית דרך אתר איט״ם

תודה על המענה כרגע אני לא בזוגיות אבל קיימתי יחסי מין והיתה לי חווייה טובה, למרות ששנים רבות חששתי ונרתעתי מקיום יחסים בגלל בושה בגוף שלי, סבלתי מהשמנה והפרעות אכילה וכתוצאה מכך מדימוי גוף שלילי מאוד וחוסר ביטחון. אבל אני לא חושבת שזה קשור לפגיעה. אני לא יודעת כמה זמן זה נמשך אבל זכור לי בבירור לפחות 2 סיטואציות שונות שזה קרה בהן, ולדעתי זה היה במשך תקופה של כמה חודשים לפחות.

הלידול גורם לי לתת אגרופים לניאגרות בני אדם אלימות פיזית צרחות קללות על אדני אלוהים לנופף אגרופים באוויר במקום להפסיק הלידול מעבירים למחלקה סגורה דר' אידלמן רפאל מחייב אותי לקבל זריקת הלידול דקנואט למרות שזה גורם לאלימות לדבריו 30-60 שנים לא שמע על זה תמיד יש פעם ראשונה הגוף שלי לא סובל הלידול דקנואט 200 מג' מה לעשות אני חסר ישע חסר אונים

אתה באישפוז?

מי שאלים כלפי אנשים שלא פגעו בו פיסית אז נותנים לו כדורים ובצדק. אז דבר ראשון לא לפגוע פיסית באף אחד אלא רק להגנה עצמית. ברגע שתהיה רגוע יוכלו לשנות לך את הכדור.

לא׳, הוא טוען שלפני הכדור הזה הוא לא היה אלים (היו לו בעיות אחרות שהובילוהו לאשפוז אך לא אלימות,) והגורם לאלימות זה דווקא הכדור, שגורם לו לתוקפנות. והדוקטור שלו במחלקת האישפוז מתעקש שהכדור שהוא נתן לו לא גורם לתוקפנות ואלימות, עקשנות מיותרת בהחלט.המטופל במקרה זה הוא הצודק. תכתוב, מטופל יקר, מכתב למנהל המחלקה (תשלח אותו באמצעות אחד מצוות העובדים של המחלקה או בתיבת הדואר של המחלקה, אני בטוח שיש כזאת במחלקה שלך), ובו תכתוב את אשר על ליבך, בצורה מכבדת ותקינה. באם המנהל לא יסכים לעזור לך, אזי תמנה עורך דין שיתבע על פי חוק להחליף את הטיפול שלך. בהצלחה אדם יקר

אין אף כדור פסיכיאטרי שגורם לאלימות . מני, לא רק שאתה מצדיק אלימות אתה פשוט עלוקה, הצפת פה את כל הפורום. פשוט זלזול בפונים לאפשר לאחד כמוך לענות פה על כל שאלה ולהציף את הפורום.

תגובה לא׳: א.מה שאמרת (שאין כדור הגורם (=יכול לגרום) לאלימות) - הוא טעות מוחלטת! - יש הרבה (!!) כדורים פסיכיאטריים שתופעת לוואי שאפשרית להיגרם מהם זה תוקפנות (אלימות). תסתכל בעצמך בעלונים לצרכן של התרופות האלו. כך שאני בטוח ב100%, שאם לפני השימוש בהלידול הוא מעולם לא היה אלים (לפחות לא בעוצמה שכזו ובקביעות שכזו, כלומר- אינו עונה להגדרה ״אלים״), וכעת הוא אלים - בודאי ובודאי שזה בגלל ההלידול! ואדרבה- שינסה הדוקטור ההוא מהמחלקה ויראה, שמיד לאחר שיפסיקו לו את ההלידול ואחרי זמן ירידת התרופה מהדם- מיד הוא יפסיק להיות אלים! ב. מי שמפיץ פה שטויות נוגדות פסיכיאטריה והגיון, ובעיקר- שמטעות את ציבור הגולשים בפורום ומוליכות אותם שולל אל מעמקי התהום(!!)- זה אתה בעצמך! ואפרט את השטויות שהפצת בזמני: 1. לתת אריפליי לכל בעיה פסיכיאטרית (או לפחות לכל הסכיזופרניים, תלוי למה באמת התכונת, אני כבר לא יודע איתך..) . שטות נפלא! הפלא ופלא- כדור קסם הפותר את כל המחלות הפסיכיאטריות! אפילו גאון כמו איינשטיין לא חשב על הרעיון ה״נפלא״ שהצעת פה! ואיפה המקום לפסיכיאטריה המסועפת כל כך , ומה הצורך במרשם רופא לאריפליי - אם זהו כדור פתרון-כל??? 2. ״אין דבר כזה סכיזופרניה״ (!), משפט המחץ הלקוח מכת הסיינטולוגיה (אתה אחד מהם אולי???), המתנגדת לפסיכיאטריה, וככל כת - היא אנטי אנושית ואנטי הגיון. הכת ידועה בשטיפות המוח האכזריות שלה, על ידי מנטרות כזו שהצגת בפורום. בושה לכתוב דבר כזה בפורום פסיכיאטריה - זה אנטי פסיכיאטריה!!! 3. ״אין הוכחה לקיום החומר דופמין במוח ולקולטנים שלו״: יש וגם יש הוכחות. אי אפשר לייצר למשל תרופות דופמינרגיות (מבוססות דופמין או מייצרות אותו) , אם לא יודעים ורואים במבחנה מה זה דופמין. אם כן, מוכח שהחומר דופמין ידוע למדע איך הוא נראה, ולכן אפשר לקחת אותו כתרופה. ואחרי שהוכחתי לך שרואים דופמין במבחנה - מכאן הדרך ללראות אותו ואת כמותו במוח- קצרה בהחלט! אני אמנם לא ראיתי אותו מעולם וגם לא ראיתי מקום שכתוב שזה חומר שרואים במבחנה - אך כפי שכבר כתבתי , ההוכחה פשוטה: מזה שהרופאים אומרים שתרופה מסויימת תורמת/מייצרת דופמין, מוכח שזהו דבר שרואים במבחנה - אחרת לא היו קוראים לתרופות האלו תרופות דופמינרגיות - אלא היו קוראים להשערת הדופמין (שבתחום התרופות(הפרמקולוגיה)) - בשמה: ״השערת הדופמין״ שבתחום התרופות, או : ״תרופות דופמינרגיות - השערה״ ! אם כן, המציאות מוכיחה אחרת מדבריך, שאינם מבוססים כלל - לא ב1, לא ב2 ולא ב3! אדרבה- באם אתה רואה טעות באחד התשובות שלי לגולשים- אתה מוזמן להגיב לי ולהעמיד אותי על טעותי. לפסול את כל דבריי במחי יד, מבלי לפרט למה ומדוע (בשונה מהפירוט שלי לגביך..) - זהו מעשה שלא יעשה! נקודה.

פורומים בנושא תחושת בושה
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
הפסיכולוג אהוד גלבוע ישיב על שאלות הגולשים בנושא יחסי הורים וילדים, ובתו...