תחושת בושה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

אלצהיימר: מי יטפל במטפל?

רוב חולי האלצהיימר מטופלים בבית, על ידי בני המשפחה. הטיפול גובה מהמטפלים מחיר גופני ונפשי כבד מאוד. הסביבה והממסד הרפואי חייבים לסייע גם להם אלצהיימר היא מחלה המשפיעה לא רק על הסובל ממנה אלא על בני המשפחה המטפלים. הירידה ביכולות הקוגניטיביות של החולה מביאה לכך שההתמודדות היומיומית והרגשית עם מאפייני המחלה היא פעמים רבות מנת חלקם של בני המשפחה, חברים וסביבה קרובה בעוד החולה אינו ער לכל ההשלכות על מצבו. מרבית חולי האלצהיימר בישראל מטופלים בבית. בעול הטיפול נושא בדרך כלל "המטפל העיקרי"- בן- זוג או אחד הילדים. לעתים חולקים בנטל מספר ילדים או נכדים. ברוב המקרים ובמיוחד בשלבים מתקדמים של המחלה, מועסק גם מטפל סיעודי או עובד זר, כאשר נדרשת השגחה במשך כל שעות היממה. הטיפול בחולה אלצהיימר מתבצע במידת האפשר בסביבה המוכרת לו. הדבר מסייע לחולה להתמצא במרחב, מקנה לו תחושת ביטחון ועוזר לשמור על סדר יום קבוע. עבור בני המשפחה המטפלים...
ללמוד עוד על תחושת בושה
זהירות כלבים. הרוטווילר הכי מסוכן, ילדים הכי נפגעים-תמונה

פציעות ואף מקרי מוות מתקיפות כלבים כבר הפכו למגפה וילדים הם...

מאת: פציעות ואף...
21/09/2000
וידאו: יובש בנרתיק בגיל המעבר-תמונה

בושה וחוסר מודעות מקשים על האבחון, בעוד שטיפול הורמונלי...

מאת: מערכת zap...
10/11/2013
איך נזהה הפרעות אכילה?-תמונה

הרגלי האכילה של מתבגרים בחופשות הופכים לפחות מסודרים בשל...

מאת: מיכל אופיר...
02/08/2010
פגיעה מינית: זיהוי וטיפול-תמונה

מהי ההגדרה של פגיעה מינית? האם נשים ונערות הן הנפגעות...

מאת: מיה בן חנוך
07/12/2015
אולי יענין אותך לדעת...
דליפת שתן במאמץ - תמונה
דליפת שתן במאמץ
דליפת שתן במאמץ: תופעה נשית מוכרת, שניתן...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לתחושת בושה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

תחושת בושה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב. לאבא שלי יש דמנציה קשה עם אלימות מדי פעם אני כרגע גרה עם ההורים פניתי לרופאת משפחה כדי לנסות לעזור להורים שלי ואני היחידה שעוזרת להם ותומכת בהם עם כל הכאב פניתי לרופאת משפחה דיברתי איתה חוץ מלתת כדור לאבא שלי היא לא עושה כלום לא מפנה לא עושה שום דבר יש לי שתי אחים נשואים שלא באים בכלל רק מדברים בטלפון לא נראה שהם תומכים מיש שתומך במשפחה זה אני היחידה אני עוצרת את אבא שלי מהאלימות אני זאת שתומכת בו לאימא קשה אני היחידה שצריכה לעזור להם אני ממש לא מבינה לא את משרד הבריאות לא קופות החולים לא את הרופאים מה זה שהרופאה תביא לו כדור וגמרנו? למה היא לא מפנה את אימא שלי לעזרה שקשה לה מאוד למה היא לא עושה שום דבר? גם שני האחים שלי נכון הם נשואים עם ילדים אבל יש להם הורים פעם אחת הם לא באו לפה הם רק מדברות עם אימא שלי בטלפון פשוט בושה וחרפה ושאמרתי לאימא שלי שאני רוצה לפנות למשרד הרווחה היא ממש לא מסכימה היא אמרה לי לא לפנות לשום מקום אני היחידה שתומכת בהם עוזרת להם באהבה באמת באהבה אבל בושה שרופאת משפחה נותנת כדור ולא עוזרת בשום דבר אחר זה מרגיז אותי אמרו לי לא לקחת הכל על עצמי למה? למה שאני לא יעזור להורים שלי? אני רוצה להגיד שזה פשוט בושה במיוחד מצד הרופאה הזאת שלא עושה שום דבר כתבתי כי זה פשוט מעצבן אותי שבן אדם שחולה בדמנציה שאימא בת 75 צריכה להתמודד לבד עם אבא בן 88 בקיצור אני היחידה שעוזרת להם ובאהבה רק מרגיז אותי קודם כל הניהול של הרופאה שלא עושה שום דבר חוץ מלתת כדור לאבא שלי. יום נפלא

לליאת שלום רב, אני מצטער לשמוע על מצב אביך, מצב אמך, ומצבך. לצערי הרב לא מדובר במקרה בודד. גם הדינמיקה המשפחתית שאת מתארת, ששני צאצאים בוחרים להשאיר לשלישי(ת) את התמיכה על ידי נוכחות -- איננה נדירה. גם המצב שבני משפחה או אפילו המטופל עצמו אינם מסכימים לפניה לבקשת עזרה חיצונית ( כל עוד את נותנת את הנשמה ותומכת) - אינו נדיר. מבחינת מערך הרפואה בישראל -- (נכון ללפני שנתיים ) אין הקצאה של "מתאם מקרה" לחולים עם מחלת אלצהיימר, אף לא בקופת החולים שהחלה להקצות מתאמי מקרה לחולים במחלות קשות. הצורך C"מתאם מקרה" נובע מכך שהדבר "גדול" על נותני הטיפול הרגילים ועל המטופל עצמו או בני משפחתו. רופאת המשפחה יכולה לתת תרופות ולהמליץ על פניה לסיוע גורמי הרווחה עם הכוונה ויעוץ של העובדת הסוציאלית של קופת החולים. היא איננה יכולה להכריח את החולה או המשפחה לפנות. יתכן גם שאם המליצה פעם אחר פעם לפנות לעזרה חיצונית והמלצותיה לא נענו - הבינה שמצתה את יכולותיה, ואין לה אלא לחכות שיקרה דבר ותישה המשפחה כאשר המליצה. לך ישנן מספר אפשרויות, כפי שאני רואה זאת: 1. להמשיך במצב הקיים. 2. "לשבור את הכלים" ולהפסיק את תמיכתך במצב הקיים על ידי הפסקה של נוכחותך הפיזית בשטח. זה אומר לעבור לגור במקום אחר - ויתכן שזאת איננה אשפרות מעשית מבחינתך. הדבר יביא לקריסה מהירה מאד. זאת איננה האופציה המועדפת, אך חשוב שתהיה "על השולחן" עם כלל האופציות. 3. להשיג הסכמת אימך לפנות לרשויות הרווחה, תוך הכוונה של העובדת הסוציאלית בקופת החולים, במידת הצורך תוך איום בהפעלת האפשרות השניה. 4. לפנות בלי הסכמת אימך לקבלת עזרה בהנחיית העובדת הסוציאלית בקופת חולים . כל האשרויות אינן נוחות, אך השלישית או הרביעית הן הבטוחות ביותר בעיני בעבור אביך ואמך. תהיי מוכנה לקיטונות של ביקורת - מה שלא תחליטי לעשות. בסופו של דבר השיקול המנחה בנסיבות שתארת הוא בטיחות. עדיף לפנות לקבלת עזרה כעת, לפני החמרה נוספת, או פגיעה נוספת, כשאז ישאלו אותך " למה לא פנית לעזרה" או "למה לא פנית קודם." העובדת הסוציאלית בקופת חולים תוכל ליעץ ולכוון. בברכת בריאות ובהצלחה, כרמל ערמון

התחלתי השתלת שיניים. במרפאה דורשים ממני את כל התשלום מראש למורות שזה טיפול שימשיך 4-6 חודשים. לא אמרו לי את זה מהתחלה ואני חשבתי שמשלמים כל פעם אחרי טיפול מסויים. זה פראקטיקה מקובלת?איזה מסמך לבקש מהם שגם לי יהי ביטחון שאני אקבל הכל על מה ששילמתי מראש?

אין שום סיבה לשלם את כל הסכום מראש. כבר היו מרפאות שנסגרו פתאום והכסף ששולם מראש ירד לטימיון אין שום בושה לשלם בכל פעם רק עבור מה שבוצע

שלום רציתי להתייעץ בקשר למשהו שקרה לי בילדות - מישהו שהיכרתי והיה מבוגר ממני במספר שנים נהג לבלות איתי ולשחק ותוך כדי היה נוגע באיבר המין שלי. בזמן שזה קרה זכור לי לי שהייתי נרתעת ומתרחקת ולא הבנתי למה הוא עושה את זה. אבל אני לא זוכרת שהרגשתי פגועה או מושפלת, יותר תחושה של תמיהה ובלבול. כיום אני לא זוכרת את זה כאירוע טראומטי והזיכרון לא מציף בי שום רגש. רציתי לדעת האם ייתכן שלמרות שאני לא מרגישה כך, יש השפעות סמויות מאז או שבאמת התגברתי על זה לבד? תודה

שלום רב האם את בזוגיות? האם את מקיימת יחסי מין או קיימת בעבר? האם יש בעיה או קושי ביחסי המין ובחיבור בין יחסי המין לאינטימיות רגשית? בתור ילדה ( בת כמה היית ) אולי לא הרגשת פגועה ומושפלת כי לא הבנת את הסיטואציה, ואולי התגברת על זה לבד. ( כמה זמן זה נמשך?) אם את לא בטוחה אם זה משפיע עלייך היום את יכולה להתיעץ עם מטפלת מינית מוסמכת עם רקע בעבודה סוציאלית קלינית או פסיכולוגיה קלינית דרך אתר איט״ם

תודה על המענה כרגע אני לא בזוגיות אבל קיימתי יחסי מין והיתה לי חווייה טובה, למרות ששנים רבות חששתי ונרתעתי מקיום יחסים בגלל בושה בגוף שלי, סבלתי מהשמנה והפרעות אכילה וכתוצאה מכך מדימוי גוף שלילי מאוד וחוסר ביטחון. אבל אני לא חושבת שזה קשור לפגיעה. אני לא יודעת כמה זמן זה נמשך אבל זכור לי בבירור לפחות 2 סיטואציות שונות שזה קרה בהן, ולדעתי זה היה במשך תקופה של כמה חודשים לפחות.

שלום לך, אני כבר בת 40 לא יצרתי זוגיות. תמיד נמנעתי. הרבה זה בושה פחד מביקורת, ביטחון עצמי וכו'.. אבל נעזוב את כל זה בצד. למה אף פעם אני לא רציתי מבחינה מינית את הגבר שמתחיל איתי ואנחנו בדייט? למה תמיד אני לא רוצה אותם לא נמשכת או יורד לי. אני הרבה הייתי מסתכלת על חברות שלי בנות דודות שלי ותמיד שהייתי רואה אותן עם בני זוגן. שאלתי איך הן נמשכות אליו? בקיצור הרבה גברים לא מושכים אותי.ואפילו המחשבה... משיכה אצלי זה התנהגותי אבל.. בימנו הכל מהר דייט ראשון כבר מנשקים על ההתחלה ונוגעים איך שאת מתיישבת וזה גם מוריד לי ולא נעים לי אפילו קשה לי להנות מהמגע זה יותר מלחיץ אותי. מה הוא רוצה? למה הוא עושה את זה? הוא לא מכיר אותי? זה נראה לי סתם.. אולי הוא בודק אותי? ובגלל זה נמנעתי מקשרים. כי גם כשיצאתי וניסיתי ישר יש את המגע ואצלי זה מעורר דחיה כי אני לא נמשכת ואין את הזמן להיכרות.. מעבר לזה שיש כאלו שאני יודעת שבחיים לא ארצה. למה אני כל כך ברננית במשיכה, אני לא עושה את זה בכוונהאני לא שולטת על זה. מה אפשר לעשות?

התשובה טמונה בשאלה שלך. את לאורך השנים שיכנת את עצמך שאת לא רוצה קשר עם גברים כי את מתביישת וכול גבר שניסה מיד המוח שלך החליט לא להימשך אליו. אם וכאשר את רוצה קשר צריך לעבוד על הדברים שנתקבעו להם בראש שלך. אם את גרה במרכז את מוזמנת ליצור איתי קשר, 054-4390916 חמדה ,וננסה לעזור לך לשנות את החשיבה שלך שהתקבעה לה.

פורומים בנושא תחושת בושה
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
ד"ר מאיר נעמן ישיב על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לדרכי התמודדות עם מצ...