תחושת בושה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

המחיר הבריאותי של החיים בארון - מה קורה לגוף כשמסתירים את מי שאנחנו?

לרגל חודש הגאווה, בדקנו מה אומרת הרפואה על הקשר בין הסתרת זהות, סטרס כרוני ובריאות הגוף והנפש. ד"ר אילן טל מסביר מדוע המחיר של החיים בארון עלול להיות גבוה מכפי שרבים חושבים.   מאחורי החיים בארון מסתתר לעיתים מחיר בריאותי שרבים אינם מודעים אליו, אילוסטרציה: AI   עיקרי הכתבה:   הסתרת זהות לאורך זמן עלולה לגרום לסטרס כרוני, שמקושר לחרדה, דיכאון, הפרעות שינה ופגיעה בבריאות הנפשית והפיזית. לא כל חיים בארון גורמים לאותה מצוקה – ההשפעה משתנה בהתאם לסביבה, לרמת הקבלה ולתחושת הביטחון של האדם לפי ד"ר אילן טל, זיהוי מוקדם של סימני מצוקה ופנייה לעזרה, יכולים לסייע להפחית את העומס הנפשי ולשפר את איכות החיים.   חודש הגאווה מזוהה בדרך כלל עם שיח על זכויות, קבלה ושוויון, אך מאחורי הדגלים והמצעדים מסתתר לעיתים נושא פחות מדובר: המחיר הבריאותי של החיים בהסתרה. עבור רבים, החיים בארון אינם רק החלטה אישית או מצב חברתי, אלא מציאות יומיומית של דריכות, חשש מחשיפה וניסיון...
ללמוד עוד על תחושת בושה
פסוריאזיס 2025: כל מה שצריך לדעת ביום הפסוריאזיס הבינלאומי-תמונה

פסוריאזיס, מחלה כרונית של מערכת החיסון, פוגעת בעור ולפעמים גם במפרקים | כ-3%-2% מהאוכלוסיה בעולם מתמודדים איתה | לרגל יום הפסוריאזיס הבינלאומי, כל מה שחשוב לדעת על גורמי הסיכון, התסמינים והטיפולים החדשים במחלה

מאת: מערכת זאפ דוקטורס
תאריך פרסום: 28/10/2025
זהירות כלבים. הרוטווילר הכי מסוכן, ילדים הכי נפגעים-תמונה

פציעות ואף מקרי מוות מתקיפות כלבים כבר הפכו למגפה וילדים הם הנפגעים העיקריים, כך מדווח מחקר חדש בארה"ב. איזה כלב הכי מסוכן ואיך להיזהר - המחקר המלא

מאת: פציעות ואף מקרי מוות מתקיפות כלבים כבר הפכו למגפה וילדים הם הנפגעים העיקריים, כך מדווח מחקר חדש בארה"ב. איזה כלב הכי מסוכן ואיך להיזהר - המחקר המלא
תאריך פרסום: 21/09/2000
חרדת בחינות בבני נוער ובמתבגרים-תמונה

חרדת בחינות היא תופעה נפוצה בקרב מתבגרים. ד"ר מירה אציל מסבירה כיצד יוכלו לעבור את הבחינות בהצלחה

מאת: ד"ר מירה אציל
תאריך פרסום: 22/10/2006
איך נזהה הפרעות אכילה?-תמונה

הרגלי האכילה של מתבגרים בחופשות הופכים לפחות מסודרים בשל היציאה מהשגרה. מהם סימני האזהרה שחשוב לשים אליהם לב ועל מה חשוב להקפיד? מדריך להורים

מאת: מיכל אופיר ויזל
תאריך פרסום: 02/08/2010
אולי יענין אותך לדעת...
דליפת שתן במאמץ - תמונה
דליפת שתן במאמץ
דליפת שתן במאמץ: תופעה נשית מוכרת, שניתן...

תחושת בושה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב. לאבא שלי יש דמנציה קשה עם אלימות מדי פעם אני כרגע גרה עם ההורים פניתי לרופאת משפחה כדי לנסות לעזור להורים שלי ואני היחידה שעוזרת להם ותומכת בהם עם כל הכאב פניתי לרופאת משפחה דיברתי איתה חוץ מלתת כדור לאבא שלי היא לא עושה כלום לא מפנה לא עושה שום דבר יש לי שתי אחים נשואים שלא באים בכלל רק מדברים בטלפון לא נראה שהם תומכים מיש שתומך במשפחה זה אני היחידה אני עוצרת את אבא שלי מהאלימות אני זאת שתומכת בו לאימא קשה אני היחידה שצריכה לעזור להם אני ממש לא מבינה לא את משרד הבריאות לא קופות החולים לא את הרופאים מה זה שהרופאה תביא לו כדור וגמרנו? למה היא לא מפנה את אימא שלי לעזרה שקשה לה מאוד למה היא לא עושה שום דבר? גם שני האחים שלי נכון הם נשואים עם ילדים אבל יש להם הורים פעם אחת הם לא באו לפה הם רק מדברות עם אימא שלי בטלפון פשוט בושה וחרפה ושאמרתי לאימא שלי שאני רוצה לפנות למשרד הרווחה היא ממש לא מסכימה היא אמרה לי לא לפנות לשום מקום אני היחידה שתומכת בהם עוזרת להם באהבה באמת באהבה אבל בושה שרופאת משפחה נותנת כדור ולא עוזרת בשום דבר אחר זה מרגיז אותי אמרו לי לא לקחת הכל על עצמי למה? למה שאני לא יעזור להורים שלי? אני רוצה להגיד שזה פשוט בושה במיוחד מצד הרופאה הזאת שלא עושה שום דבר כתבתי כי זה פשוט מעצבן אותי שבן אדם שחולה בדמנציה שאימא בת 75 צריכה להתמודד לבד עם אבא בן 88 בקיצור אני היחידה שעוזרת להם ובאהבה רק מרגיז אותי קודם כל הניהול של הרופאה שלא עושה שום דבר חוץ מלתת כדור לאבא שלי. יום נפלא

לליאת שלום רב, אני מצטער לשמוע על מצב אביך, מצב אמך, ומצבך. לצערי הרב לא מדובר במקרה בודד. גם הדינמיקה המשפחתית שאת מתארת, ששני צאצאים בוחרים להשאיר לשלישי(ת) את התמיכה על ידי נוכחות -- איננה נדירה. גם המצב שבני משפחה או אפילו המטופל עצמו אינם מסכימים לפניה לבקשת עזרה חיצונית ( כל עוד את נותנת את הנשמה ותומכת) - אינו נדיר. מבחינת מערך הרפואה בישראל -- (נכון ללפני שנתיים ) אין הקצאה של "מתאם מקרה" לחולים עם מחלת אלצהיימר, אף לא בקופת החולים שהחלה להקצות מתאמי מקרה לחולים במחלות קשות. הצורך C"מתאם מקרה" נובע מכך שהדבר "גדול" על נותני הטיפול הרגילים ועל המטופל עצמו או בני משפחתו. רופאת המשפחה יכולה לתת תרופות ולהמליץ על פניה לסיוע גורמי הרווחה עם הכוונה ויעוץ של העובדת הסוציאלית של קופת החולים. היא איננה יכולה להכריח את החולה או המשפחה לפנות. יתכן גם שאם המליצה פעם אחר פעם לפנות לעזרה חיצונית והמלצותיה לא נענו - הבינה שמצתה את יכולותיה, ואין לה אלא לחכות שיקרה דבר ותישה המשפחה כאשר המליצה. לך ישנן מספר אפשרויות, כפי שאני רואה זאת: 1. להמשיך במצב הקיים. 2. "לשבור את הכלים" ולהפסיק את תמיכתך במצב הקיים על ידי הפסקה של נוכחותך הפיזית בשטח. זה אומר לעבור לגור במקום אחר - ויתכן שזאת איננה אשפרות מעשית מבחינתך. הדבר יביא לקריסה מהירה מאד. זאת איננה האופציה המועדפת, אך חשוב שתהיה "על השולחן" עם כלל האופציות. 3. להשיג הסכמת אימך לפנות לרשויות הרווחה, תוך הכוונה של העובדת הסוציאלית בקופת החולים, במידת הצורך תוך איום בהפעלת האפשרות השניה. 4. לפנות בלי הסכמת אימך לקבלת עזרה בהנחיית העובדת הסוציאלית בקופת חולים . כל האשרויות אינן נוחות, אך השלישית או הרביעית הן הבטוחות ביותר בעיני בעבור אביך ואמך. תהיי מוכנה לקיטונות של ביקורת - מה שלא תחליטי לעשות. בסופו של דבר השיקול המנחה בנסיבות שתארת הוא בטיחות. עדיף לפנות לקבלת עזרה כעת, לפני החמרה נוספת, או פגיעה נוספת, כשאז ישאלו אותך " למה לא פנית לעזרה" או "למה לא פנית קודם." העובדת הסוציאלית בקופת חולים תוכל ליעץ ולכוון. בברכת בריאות ובהצלחה, כרמל ערמון

התחלתי השתלת שיניים. במרפאה דורשים ממני את כל התשלום מראש למורות שזה טיפול שימשיך 4-6 חודשים. לא אמרו לי את זה מהתחלה ואני חשבתי שמשלמים כל פעם אחרי טיפול מסויים. זה פראקטיקה מקובלת?איזה מסמך לבקש מהם שגם לי יהי ביטחון שאני אקבל הכל על מה ששילמתי מראש?

אין שום סיבה לשלם את כל הסכום מראש. כבר היו מרפאות שנסגרו פתאום והכסף ששולם מראש ירד לטימיון אין שום בושה לשלם בכל פעם רק עבור מה שבוצע

שלום. אני סובלת מבעיה די מביכה זה תקופה ארוכה, כמעט בכל חודש. במהלך השינה אני נושכת את הלשון, ממש לועסת אותה בשני צידיה. לעיתים, במהלך נשיכת הלשון בשינה, אני "מודעת" בתת-מודע לכך שאני נושכת את הלשון, אך ממשיכה בחוזקה. בבוקר שאחרי אני מתעוררת למראה מחריד של לשון לבנה ואדומה, עם סדקים. השבועיים שלאחר מכן הם קשים לתפקוד- בדיבור, באכילה ובכל תזוזה מזערית בפה. אני לא מספרת על כך להוריי, ולא פונה לרופא\ה, מבושה... האם תוכל לשער ממה זה נובע, ולהמליץ לי מה עליי לעשות? תודה.

שלום רב, הפרעות המופיעות בשינה מכונות "פאראסומניות". פגיעה עצמית בשינה נדירה יחסית ושייכת לתת קבוצה של הפאראסומניות. תת-קבוצה זו היא המופיעה בעת שנת החלימנ ועל כן נקראת: "REM SLEEP BEHAVIOR DISORDER (RBD)". יש לתופעה מספר אפיונים וגורמים. לצורך ברור וטיפול את יכולה לפנות לנוירולוג או בקשי הפניה למעבדת שינה ושם ינחו אותך. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין

תודה רבה על תשובותיך. די מלחיץ, מפחיד ומבייש... כל התהליך. הוריי לא יודעים דבר, כמו כן, עודני בתחום ה"קטינה". כנראה, איאלץ לחיות את הכאב הזה בכל חודש מחדש...

הפתרון האולטימטיבי להרכיב סד לילה לשיניים

שלום. גם לי יש משהו דומה, אך לא מתוך שינה, אלא כאשר אני ישנונית/עייפה ברמה קיצונית. לודגמא כאשר אני מניקה באמצע הלילה, ואז בבוקר, אני סוג של נזכרת שנשכתי את עצמי. לעיתים רחוקות אני קולטת את זה תוך כדי מעשה וקשה לי להפסיק... כאילו זה שומר אותי ערה או משהו כזה... האם גם כאן זה נכנס תחת הקטגוריה של "פאראסומניות"? תודה,

אל תתביישי או תחשבי שבגלל גילך הצעיר - לא תוכלי לקבל עזרה. תתאמי תור או בקשי מהורייך שיקבעו לך תור עם רופא השיניים או השיננית, תגיעי לרופא השיניים או לשיננית, ותספרי מה קורה. אחד הפתרונות יכול אולי להיות פלטה קטנה ששמים בפה לשעות השינה, והיא שומרת על הלשון. כל אחד מהם יוכל להסביר להוריך שהסבל מיותר, שחשוב לטפל בזה, ולהציע כיוונים לעזרה. לשלמות הלשון יש חשיבות דנטאלית, כך שהם בהחלט יכולים להיות כתובת לתחילת בדיקות והכוונה להמשך. אין צורך לסבול יש אנשים שמזיזים רגליים באופן אינטנסיבי בשינה יש אנשים שקמים מתוך שינה ואוכלים יש כל מיני תופעות, ואין צורך לסבול מהן. בהצלחה

בידיוק מה שקורה לי כבר שבועיים. אני מיואש ושנתי גרועה האם יש פתרון לדבר חוץ בפנייה לרופא פה ולסת

שלום רב, מדוע בושה? הרי לא עשית כל רע!!!! פשוט יש לך תופעה שאינה בשליטתך כי את ישנה. אני הייתי ממליצה לך בחום לפנות לרופאת המשפחה והיא תנחה אותך בהמשך. בהחלט יכול להיות שהפתרון לבעיה כל כך פשוט שחבל שתסבלי...חבל שתהיה עסוקה במהלך היום במה שקורה לך כאשר את ישנה... בבריאות שלימה, ד"ר אריאלה נחמני

שלום רב, הייתי ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה והוא ידאג להפנות אותך לרופא מקצועי בהתאם. בברכה, ד"ר אריאלה נחמני

היי חמדה, ראשית אציין שכל חיי נמשכתי אך ורק לנשים ביולוגיות. ( אני בן 37) וגיליתי בשנים האחרונות בעקבות צפייה ושיטוט בפורנו(נחשפתי לפורנו בגיל צעיר, 8 והוא מלווה אותי בחיי ברגעים מורכבים, יש תקופות בחיים שהייתי מגדיר את כמות הצפייה כקיצונית, וקטגוריות צפייה שמשתנות ונהיות קיצוניות עם השנים) שפורנו בקטגוריה טרנסית מושכת אותי מצאתי את עצמי מסקרנות גם מקיים יחסי מין עם טרנסיות, פה הרגשתי שעברתי גבול קשה בדיעבד. (הייתי אקטיבי בלבד) אבל משהו באיבר מין גברי על טרנסית שנראית ממש נשית פתאום התגלה כמסקרן (חשוב לציין - שמדובר בטרנסיות "נשיות" בלבד, ואני לא מוצא עניין בגברים בכלל, בדקתי את זה הלוך ושוב) וגם כשאני מתעורר מפורנו טרנסיות, אני חושד שמדובר בסטייה בלבד, כי אחרי סיפוק זה מתאדה, וכשאני מיושב אין אני רואה את עצמי שוכב/ מקיים יחסים רומנטים עם אישה טרנסית שאלתי היא, איך מתמודדים עם זה, בהיבט של רצון לקיים יחסים רגילים עם אישה רגילה, העניין ששכבתי עם אישה שהיתה פעם גבר, מעורר זכרונות פוסט טראומטיים, ומחדירות תחושה של בושה, ושאני לא ראוי לקיים יחסים נורמטיביים עם אישה נורמטיבית ברור לי שהדבר הראשון שאני צריך לעשות זה להפסיק מיידית את הצפייה בפורנו, אבל בכל זאת איך מתמודדים עם התחושות הקשות של "חציית הקו האדום"

הבעיה בהחלט בתחום הפרוורסיה. בה צריך לטפל באמצעות טיפול מיני-נפשי. רק כך אפשר יהיה להתמודד עם רגשי האשמה ושאר התחושות שעולות. אם אתה גר במרכז אתה יכול ליצור קשר 054-4390916 חמדה

חמדה היקרה הפנייה אלייך היא ללא עלות ?

פורומים בנושא תחושת בושה
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
הפסיכולוג אהוד גלבוע ישיב על שאלות הגולשים בנושא יחסי הורים וילדים, ובתו...