פורום הפרעות אכילה

........???

שלום וברכה אשמח לדעת אם יש קבוצת תמיכה במייל לבחורות שסובלות מהפרעות אכילה זה מאוד נצרך❤🧡 תודה רבה לילה טוב נועם

למה לא מגיבים לי מישהווווו זה דחוףףףףףףףףףףףףף

שלום וברכה אולי שאלה זאת תשמע טיפשית אבל היא אמיתית ב100% אני בת 23 סבלתי מאנורקסיה במשך 5 שנים ירדתי המון במשקל לאחר אישפוז ממושך וטיפול פסיכולוגי והמון עבודה של שנים אני מבריאה עליתי במשקל 10 קילו וכיום אני במשקל תקין אבל יש לי כמה בעיות 1.אני מבינה שאנורקסיה זה מוות במיוחד לאחר שחוויתי את זה כל כך קשה -אבל אני רוצה לחזור לזה קשה לי לקבל את עצמי בריאה קשה לי לחיות את החיים אפילו שלמדתי לחיות איתם טוב למדתי לשמוח לאוהב את עצמי ולהפסיק לקשר את המשקל וערך העצמי שלי אני אוכלת כמעט כרגיל אבל רוצה לחזור לאנורקסיה רוצה לחזור למשקל שהייתי 45 קילו רוצה לחזור אפילו שזה היה מוות דכאון ייאוש חוסר עניין במשפחה ובחברה אני רוצה להיות חולה לא מסוגלת להבין שאנורקסיה נגמרה כאילו זה אשכרה משהו טוב שהיה לי אני לפעמיים חושבת על מוות אפילו שכיום טוב לי אני רוצה את ההאנורקסיה זה יכול להיות?????? אחת מיואשת שרוצה לא להיות מיואשת

שלום רב, אני ממש דואגת לידה שלי בת ה14.היא עברה מבית ספר יסודי לחטיבה עם חברה שלה הכי טובה ועכשיו החברה הזאת כל הזמן מציקה לבת שלי ולא טוב לה.היא רוצה לעבור כיתה.אני ממש דואגת לה.הילדה כל היום נועלת את החדר,חלון סגור,לא מאוורת את החדר ובקושי אוכלת.היא יכולה לחיות על כוס קורנפלקס ביום.אני מפחדת שאולי היא בדיכאון וזה משפיע על האכילה שלה .היא ילדה מאוד בררנית מאז שהיא קטנה לא אוכל כמעט בכלל בשר חוץ מהמבורגר ועל האש כשעושים לפעמים.לא אוהבת כמעט כלום לאכול.אני אמא שמבשלת על בסיס יומי והיא לא כזה אוהבת אוכל ביתי.ממתקים וחטיפים כן אוכלת..מה אני יכולה לעשות?אני ממש דואגת לה כל הריצפה שערות בטח חסר לה ברזל והיא לא רוצה לבוא לביקות דם..היא רזתה הרבה בחודשיים האחרונים..האם מדובר בבעיית אכילה ?אולי בדכאון שגורם לחוסר בתאבון? תודה רבה

שלום, שאלה דחופה , הבת שלי בתהליך החלמה מאנורקסיה, לאחר שעלתה כמה קילוגרמים, ממשיכה להצמד לתפריט ולא עולה במשקל. אשמח לדעתאם בתהליך זה יכול לקרות, ויש תקיעות בעלייה במשקל בזמן זה? אשמח לתשובתך המהירה. תודה

אחר צהריים טובים, אני בשנות העשרים לחיי, בולמית כבר מספר שנים.. בחצי שנה האחרונה התחלתי טיפול במטרה לשפר ובתקווה לפתור את העניין, כל זאת מבלי לספר לאף אחד מבני משפחתי , חבריי או סביבתי הקרובה. אני לא מרגישה בנוח לספר את זה כרגע, בייחוד לא להורים שלי מתוך חשש שיחשבו שיש להם חלק בזה או שירגישו אשמה על כך שלא פניתי אליהם לעזרה לפני זה, וגם מתוך פחד שחשיפת הבעיה בפניהם תגרום להם לפקח עליי ולהיבהל בכל פעם שאעלם. מנגד, אני בקשר מאוד טוב איתם, אני אוהבת לדבר איתם ולהיות פתוחה איתם ככל שניתן ולכן אני ממש לא מרגישה בנוח לשקר להם בכל פעם שאני נעלמת לטיפול, בייחוד שעכשיו זה קורה בתדירות יחסית גבוהה. כיוון ואין לי את מי לשתף בנושא בכדי להתלבט, במידה והדבר אפשרי הייתי שמחה לשמוע מה לדעתכן דרך הפעולה הנכונה ביותר ממצבים מסוג זה..

היי, אני בת 23 בחורה רגילה, בריאה בדרך כלל. מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי רזה תמיד לא אהבתי לאכול, אתן דוגמא לרזה - מכיתה ח' בערך שקלתי 38 ועד היום בת 23 המשקל שלי נע בין 38/41 ולא עולה, אני רוב היום לא רעבה, פשוט לא רעבה! ואם זה לאכול אז רק מתי שהבטן מתחילה לקרקר ולהשמיע רעשים וגם אז רק אוכל שיגרום לי להתגרות, למזלי הטוב - אני מאדד מאד אוהבת ירקות. למזלי הפחות טוב - אני אוהב ירקות כל כך שאני לא רוצה לאכול כלום פרט לירקות. אני מגיעה למצבים שאני כל בוקר אוכלת בכוח את הכריך שלי (במידה ואני רעבה)שגם בתוכו יש קצת ירקות אחרת לא מסוגלת לאכול. אם נגיד אני הולכת לישון בלי ארוחת ערב אז בבוקר יותר קל לי לאכול כריך גם בלי ירקות. חשוב לי לציין שכשאני רעבה אני אוכלת טוב, זה יכול לבוא לידי ביטוי בפיתה שווארמה או מנה עיקרית שאני מכינה של עוף ותפוחי אדמה או מנה טובה של סושי.. העניין הוא שהרעב הזה בא לי רק פעם 1 ביום.. יש ימים שגם זה לא:( הייתה לי תקופה של 3 חודשים בערך בגיל 22 שהתחלתי להתאמן כי הרגשתי שאני רוצה לעצב קצת את הגוף ואחרי כמה אימונים פתאום נכנס לי התקפי רעב וחלומות על כל מיני מאכלים בריאים וטובים כאלה הייתי יכולה לקום באמצע הלילה לפתוח טונה ולאכול ולחזור לישון חח , בזמן הזה עליתי 4 קילו והרגשתי הבן אדם המאושר עלי אדמות.. אבל מהר מאד הפסקתי להתאמן כי התחלתי עבודה חדשה ולא היה לי זמן והרזון חזר. כרגע- המקרר שלי בבית מלא בירקות, כרובית, מלפפונים חסות וכו' כי זה מה שלא מעלה בי בחילה אני יכולה לאכול כל הזמן פה מלפפונים עם גבינה או סלט קיסר כזה מגרה עם פרמז'ן או סלט כרוב עם מלא לימון, אבל אני מרגישה שהגוף שלי חלש! שאני צריכה לפחות איזה פחמימה ביום ואני לא מצליחה להכניס, לפעמים בערב אני מצליחה לאכול משולש או 2 של פיצה אבל זה לא אוכל וזה מדכא ממש! אשמח מאד אם למישהו יש משהו להציע או להמליץ כדי שיחזור לי התאבון ואוכל לאכול מה שבאא לייי! חשוב לי מאד לציין, אני מכינה כל יום כל יום לארוחת צהריים לבן זוג אוכל מגוון בבית (פסטות נדירות,דגים,אורז,בשר וכו) ואני עדיין לא מתגרה לפעמים אני אוכלת איתו אבל בכמות של רבע ממה שהוא אוכל, עוד נקודה חשובה מאד - אני בחיים לא סבלתי ולא המשפחה שלי מבעיות משקל עודף ואני גם לא מפחדת מזה או משהו כזה.. להיפך אני רוצה להשמין קצת בא לי לטרוף פסטות ומנות מושחתות.. קיצר אשמח ליעוץ:) תודה רבה.

שלום רב, בתי בת 16.3. תאומה זהה. בבסיסה מאוד מאוד רזה (נולדה באחוזון 5). לפני כחודשיים שמתי לב לשינויים בהרגלי התזונה שלה (התעסקות ממושכת עם מזון במטבח, הימנעות מהמון מאכלים, הכנת אוכל לאחרים, הכחשת רעב, הימנעות מאכילה בחברתנו, שתיית מים בכמויות גדולות וכד׳). היה נדמה לי שירדה במשקל עוד יותר. היא החלה ללבוש 2 שכבות כך שלא תמיד קל לראות אבל נדמה שהפכה שדופה יותר ממזה שהיתה. ללא ספק, יש צמצום משמעותי באכילה. אחרי התערבות שלי (אסרתי עליה לשתות מים, לעשות ספורט...) היא אומנם אוכלת יותר (משקה חלבונים בבוקר במקום תה ירוק... סלט עם ביצים ואבוקדו וטחינה ולא רק חסה וירקות) וכד׳. אל בוודאי שאינה מקבלת כל מה שצריכה. משקלה - 46 קג׳. גובה - 168. אחוזון 2 במדד BMI. היא מסרבת בתוקף לטיפול. ובכל פעם שהאפשרות הזו מועלית היא נהיית תוקפנית, ואגרסיבית. מכה אותנו, בועטת, צועקת, משתוללת, נושכת. אנחנו ממש סובלים. חוששים לבריאותה מחד, ויודעים שחייבת טיפול, ומאידך, לא יודעים מה לעשות עם ההתפרצויות האלימות האלה. היא מכחישה באופן מוחלט שיש לה הפרעת אכילה. ומסרבת להגיע לטיפול. לעניות דעתי גם המחזור פסק אף שהיא טוענת שלא. מכוון ששיתוף פעולה הינו חלק חשוב בהחלמה - איננו יודעים כיצד להביאה לטיפול נגד רצונה והאם יש בכלל טעם. (היינו בפגישה אחת במרפאת אכילה אחרי איומים מצידי באשפוזה, והיא בקושי שיתפה פעולה... ולא סיימנו את פגישת האינטייק עם הפסיכאטר כי היא מסרבת לפגוש פסיכיאטר, והם לא מטפלים בלי פגישת כל אנשי הצוות). איך אפשר לעזור לה להגיע לטיפול ?? כשהנושא מועלה - היא ממש הופכת לאגרסיבית. מסרבת וחוזרת כמו מנטרה שהיא לא תגיע למרפאה הזו שוב. (היתה פעם אחת בפגישה עם רופאת ילדים ודיאטנית, ולא שיתפה פעולה). היא הסכימה להגיע לדיאטנית פרטית שלא מתמחה בהפרעות אכילה, ובייעוץ מקוון (כי לטענתה אין לה הפרעות אכילה), אבל כל אנשי המקצוע עמם שוחחנו מתנגדים לכך. ומציעים אף אשפוז כפוי, אם לא תסכים. מה עושים ?? עדיף אשפוז כפוי על פני דיאטנית ?? לא יודעים איך לסייע לה. מרגישים שהיא במצוקה נפשית מאוד מאוד גדולה, בעיקר מהלחץ שלי להגיע לטיפול. ובכלל.

היי, אני רוצה להתחיל לטפל בבולימיה. ניסיתי למצוא מידע באינטרנט היכן בסביבתי ניתן לעשות זאת אך אני מרגישה מעט אבודה.. אני מעל גיל 18 וחיה בבאר שבע, אשמח להכוונה בנושא.. בנוסף, אשמח לדעת מה נדרש ממני על מנת לקבל טיפול? הפנייה מהרופא לפסיכולוג? תודה על העזרה!

בולמית מספר שנים ורוצה להתחיל טיפול אך לצערי אינני יכולה לעשות זאת באופן פרטי. מבדיקה באינטרנט ראיתי שיש מכוני אשפוז אך הדבר אינטנסיבי מידי עבורי ויפגע בשגרת חיי התקינה. הייתי שמחה לדעת האם פנייה לפסיכולוג הינה התחלה טובה כטיפול? או שאין לי ברירה אלא להגיע למרכז להפרעות אכילה? במידה והינכן ממליצות על פסיכולוג, הייתי שמחה לדעת מנסיונכן האם הנני יכולה לבקש דרך הקופה פסיכולוג מבלי לפרט סיבה ולאחר קבלת ההפנייה לבחור בפסיכלוג המתמחה בהפרעות אכילה. אשמח למענה!

שלום , כבר כמה שנים אני סובלת מהפרעות אכילה . מקיאה לוקחת משלשלים , עושה ספורט בהגזמה. לעיתים אני אוכלת טוב ולפעמים מרעיבה את עצמי. אני רואה את עצמי שמנה ומפחדת מאוד לעלות במשקל. איך מטפלים בזה ?

אני סובלת מתת פעילות ודלקות בבלוטה כל שבועים, לאחר בדיקות המליצו לי לנתח ולהוריד את הבלוטת התריס, אנני רוצה לנתח ,האם יש טיפול בכדי שלא יהיהו לי דלקות בבלוטת התריס?

שלום, מעל 30 שנים שאכילה בררנית היא בעייה מאד קשה אצלי. יכולה לספור על יד אחת את הדברים שאני אוכלת (כמובן שלא נוגעת בשום פרי או ירק, אך זה רק חלק). לאחר שהחלו תסמינים בעקבות זה פניתי לדיאטנית ששכנעה איתי לקנות מולטי ויטמין והביאה לי הפנייה למח' להפרעות אכילה. למרות שקניתי את המולטי ויטמין (לילדים, כי אני לא יכולה לקחת את של המבוגרים) הוא חודשים בצד כי אני לא מצליחה לגעת גם בו. הבעייה היא שכשהבאתי את ההפנייה לבי"ח נאמר לי כי כנראה לא יקבלו אותי בגלל שהם בעומס. לאחר שבוע יצרתי איתם קשר ונאמר לי שאני ברשימת המתנה ולא ידוע לכמה זמן. לפני כשבוע (חודש מההפנייה) הם יצרו איתי קשר שעשו ישיבה מקצועית ולאחר חשיבה הוחלט לא לקבל אותי. מאחר ואף אחד אפילו לא שוחח איתי בנושא אני קצת מתקשה לקבל את ה"שיקול המקצועי" שלהם. הסברתי להם כי הם המקום היחיד בכל אזור הצפון ואין לי למי לפנות מלבדם. ביקשתי גם לדעת מה הסיבה לסרוב אך לא ידעו לענות לי. אמרו לי שיבררו אך עד כה אף אחד לא חזר אלי. מה אני יכולה לעשות?

שלום, האם ישנן קבוצות עבור מחלימות או נשים הנמצאות בתהליך החלמה-שלא במסגרת אשפוז או טיפול קבוע? בעבר אובחנתי עם אנרקסיה נרבוזה וטופלתי, כיום-7 שנים אחרי, אני במשקל תקין, מנהלת אורח חיים תקין ומתפקדת מצוין. הייתי בטיפול ארוך וטוב לאחרונה, אך עדיין מרגישה שה"צלקות" וה"שאריות" מלוות אותי בצורה משמעותית. מעוניינת להשתתף בקבוצה ולא מצליחה למצוא...

בני בן ה11 חודשיים מסרב לאכול מוצקים זה היא לידי ביטוי בסגירת הפה ומסובב את הראש ואם הצלחתי להביא לו כמה כפות זה מסתיים בהקאה הוא ניזון מתמ״ל ומדי פעם מעדן בנוסף בבדיקות דם התברר שהוא אנימי והוא מסרב לקבל גם את הברזל מה לעשות ???

היי, אני בת 18 סובלת כבר שנה מהפרעת אכילה, לא אובחנתי ולא דברתי על זה עם אף אחד כבל כמובן ששמו לב שירדתי המון במשקל. שקלתי 53 מטר 162 וכיום אני 43..אני נמצאת אצל דיאטנית שנותת לי תפריט על מנת לעלות במשקל אבל שוב, לא ספרתי על ההפרעה שלי.. אני מודעת לסכנות שיש באנורקסיה ואני לא רוצה בזה, אני מרצוני רוצה להחלים. אני לא רוצה לערב את המשפחה או את החברים אבל אני כן רוצה לדבר עם מישהו שיעזור לי לשנות את המחשבה שלי ואת ההתעסקות המוגזמת שלי באוכל ובקלוריות ולהפסיק להתחרט אם אכלתי יותר מידי. רציתי לדעת אם יש דבר כזה ייעוץ ועזרה אינטרנטית כמו הפורומים האלו רק בצורה יותר פרטית.. אשמח לעזרה

היי, התחלתי לאחרונה טיפול במרפאת הפרעות אכילה, בצבא חליתי באנורקסיה, עכשיו (4 שנים אחריי שעדיין מתמודדת) המצב יותר טוב מבחינת הbmi אפשר להגיד שתקין. הבעיה שהחרדות משפיעות עליי במשך שנים ובגלל זה פניתי עצמאית לטיפול. נפגשת עם פסיכיאטר, פסיכולוגית ודיאטנית. היו לי בנתיים שתי פגישות עם הפסיכיאטר, ומרגישה לחץ מצידו על טיפול תרופתי, הבעיה שזה סוגר עלי גם מהצד של הפסיכולוגית האחות והדיאטנית כולם מזכירים תמיד את הטיפול התרופתי וזה עוד יותר מעצבן אותי ומקשה עליי. האם כדאי להמשיך שם בטיפול ולהמשיך בהתנגדות שלי לתרופות? פוחדת שיילחצו עליי וייגרמו לי להפסיק שם מבחינתם הטיפול לא יעיל ללא תרופות ומצידי לא מוכנה להשתמש בתרופות האם להכנע ללחץ מצידם או להשאר נאמנה לעצמי ולהסתכן בכך שהטיפול לא יוכל להמשיך כך? אודה לתשובתכם

היי.. כבר כמעט שנה שאני נמצאת במן הפרעת אכילה בהכחשה.. תמיד הייתי ילדה רזה מאד אבל פתאום נכנס בי הפחד שאולי אני עלולה להשמין.. במהלך השנה הזו ירדתי 7 קילו כרגע אני 1.61 והמשקל שלי הוא 42 התזונה שלי דלה מאד ומורכבת לרוב מהפרכיות קוטג, מידי פעם ביצים וקצת בורגול הירידה במשקל שלי והתזונה שלי השפיעה גם על המחזור שלי שמתי לב שהמחזור מאחר לי בהרבה ואפילו בחודשים הלכתי לגינקולוג שאמר שזה בגלל תת המשקל ונתן לי לקחת לשבוע פרימולוט נור, עשיתי את זה וקבלתי אחרי שבוע אחר כך, שוב לא קבלתי כמה חודשים אז חזרתי אליו והוא אמר לי לעשות אותו דבר ושוב קיבלתי.לאחר מכן עד עכשיו( ארבעה חודשים)ששוב לא קיבלתי מחזור.. ביקשתי מרופא המשפחה הפניה לדיאטנית על מנת לעשות דיאטת השמנה ואני באמת מתכוונת ללכת התחלתי לפחד.. אני מפחדת שנושא המחזור הוא בלתי הפיך.. יש לי שתי שאלות האם כדאי לי שוב לקחת רק לשבוע את הפרימולוט נור? רק כדי לנקות את הגוף מהמחזור שעוד לא יצא ממנו? האם יכול להיות שהמחזור לא יחזור אלי? ממש מבקשת שתרגיעי אותי..

תקשיבי הBMI שלך נמוך מאוד (16.2), אם את רוצה שהמחזור שלך יהיה סדיר אז תעלי במשקל תקשיבי לי, אני גם נפלתי לאנורקסיה ולקח זמן רב עד שהמחזור שלי הפך לסדיר, וזה קרה רק כשהחלמתי, מכיוון שההורמונים הנשיים מתפקדים רק כשיש רקמת שומן מינימלית אף אחד לא אמר לך להיות שמנה! אבל המשקל הנמוך שלך לא מאפשר מחזור סדיר תעלי קצת במשקל, תאכלי אוכל בריא ותעשי ספורט במתינות, כי את רוצה להביא ילדים לעולם... אל תחשבי על כלום כרגע! פשוט תאכלי! להיות בלי מחזור זה לפגוע בנשיות שלך, בכל כולך, וסתם אוכל לא אמור להרוס לך את כל החיים! תפסיקי לחשוב על שטויות ותאכלי!

שלום רב אני בן 16 מגיל 12 עד גיל 15 היה לי אנורקסיה שהשפיעה מאוד על הגדילה שלי (ההורים שלי גבוהים) עברתי הרבה אשפוזים ועליתי וירדתי כמו יויו (מצב תזונתי מאוד רעוע) בסופו של דבר החלמתי לגמרי אבל הגדילה נפגעה מאוד בגלל השיבוש בתזונה (אני במעקב של אנדוקרינולוג) באשפוז האחרון, האשפוז שבו החלמתי לגמרי, השתחררתי במשקל תקין אבל הייתי רזה (משקל לא גבוה מידי - BMI 19) אבל זה לא הפריע לרופאים כי הם ראו שאכלתי והכל היה סבבה, שאני רזה אבל אני שומר על עצמי ושכבר אין צמצום באוכל השתחררתי הביתה ותוך חצי שנה עליתי 12 קילו במשקל, הייתי כל כך באטרף של לאכול הכל ולטעום מהכל אחרי שמנעתי מעצמי הרבה זמן אוכל שאני אוהב (אכלתי הרבה מתוקים ושטויות) ואני מאוד מתחרט על זה עכשיו האינדוקרנולוג אמר לי בעצמו שהעלייה שלי במשקל הייתה ניכרת ושעלייה במשקל סוגרת את לוחיות הגדילה. ושהייתי צריך לעלות באופן מתון ולאכול בריא אחרי האשפוז כדי לגבוה את הקצת שנשאר מצד אחד כיום אני רוצה לרדת במשקל בצורה בריאה כמה קילוגרמים (לא בצורה חולה) עם ספורט ותזונה בריאה כי עליתי ואני רוצה להתאזן אבל מצד שני אני מפחד שהירידה הקלה הזאת תעשה רע לגובה שלי, כי נשאר לי ממש מעט לגבוה ואני לא יודע מה לעשות תוכלי לתת לי את חוות דעתך? תודה

בן 25, לא מסוגל לאכול ירקות ופירות (חוץ מתפוח) ואת רוב המאכלים שכוללים ירקות ופירות ורטבים כאלה ואחרים. אוכל בעיקר ג׳אנק פוד יבש (שניצל, צ׳יפס, המבורגר, פיצה וכו׳). יצא לי לפגוש אנשים בעייתים באוכל בחיי אבל אף פעם לא באותה רמה. איך אפשר לטפל בבעיה הזאת אם בכלל?

הבן שלי בן 11 . המאכלים היחידים שהוא אוכל : ציפס מטוגן ו 3 שניצלים אצבעות מעובדים במחוממים במקרו עד שהם קשים אבן פעם בשבוע תפוח, לבית הספר בסקווטים ,קרקים ובפלים בלבד. כמעט ולא אוכל לחם ואם כן אז רק צנימים. מידי פעם מילקי מעבר לזה לא נוגע בכלום . היינו במספר מפגשים עם דיאטנית אבל ללא שינוי . אני צריך עזרה מקצועית. למי פונים בנושא ?

היי, אני בת 23, משתקמת מהפרעת אכילה שפרצה במסגרת ״דיאטה נטולת פחמימות״ שבאמצעותה השלתי 18 קילוגרמים, בשיאי שקלתי 49 על 1.55 מאז עליתי כ5 קילוגרמים במהלך חודש בו חוויתי דיכאון, הרגשתי עמוק בתוך סיוט מתמשך, הפן החברתי נפגע, חוסר יציבות נפשית קיצונית, אבד הריכוז ויכולת הלמידה וההקשבה, המחזור החודשי, והרצון לחיות פשוט. וזוהי בעצם הנקודת מפנה, שהבנתי שאני מפסידה מכל הכיוונים, ושאני רוצה לאמץ תפריט אחת ולתמיד שמכיל את כל אבות המזון בצורה מדודה וקפדנית בשילוב עם אימוני כוח היום התחלתי בתהליך ואני שמחה ונרגשת, ועם זאת מקונן החשש, שמא אני אשמין פלאים וישתנה לי הגוף עוד יותר אני לא אדע להתמודד עם זה, אני מאוד רוצה להאחז בידיעה מקצועית מטבולית, שאני באמת אשמור על מבנה רזה? שאראה עדיין טוב ולא אשמין כי חזרתי לאכול פחמימה ושומן.

בת 23, לאחרונה החלמתי מבולימיה שסבלתי ממנה מגיל 14. אני בטיפול אצל פסיכולוגית ופסיכיאטר, נוטלת פרוזק וכרגע מרגישה משמעותית יותר טוב עם ירידה קריטית בהתקפים. מאז ההחלמה התיאבון שלי ירד משמעותית וכתוצאה ירדתי 7 קג ועכשיו אני על גבול התת משקל (54 קג 1.70) דבר שמפחיד אותי שיגרום לי להתדרדרות נוספת. האם יש המלצות כלשהן לאיזון המצב או לקבוצות תמיכה/ מסגרות מטפלות באזור המרכז? תודה רבה רבה.

היי, מאז ומתמיד הייתי ילדה רזה מאד( היחידה במשפחה) תמיד אכלתי מה שרציתי מתי וכמה שרציתי וחשוב לי לציין שאני מאד אוהבת שוקולדים ומתוקים ולא אוכלת בריא או דיאטטי במיוחד הגובה שלי הוא 1.61 והמשקל הכי גבוה שאי פעם הגעתי אליו היה 52 בערך. לפני כשבעה חודשים משהו השתנה במחשבה שלי והתחלתי לפחד להשמין מאז התחלתי לבדוק קלוריות ולהמעיט בשוקולדים ובהנאות כאלה ואחרות אני עושה חישובים כמו "אם אני אוכלת בערב ארוחה גדולה כמו שניצל וצ'יפס( או כל אוכל משמין אחר) אז אני אצום עד הערב או אוכל ממש טיפה" התחלתי לחשוב הרבה על אוכל, על משקל. אני מוצאת את עצמי תמיד חושבת על אוכל ועל איך להעסיק את עצמי כדי לא לאכול סתם יש לי שעות קבועות יחסית לכל דבר אם זה ארוחת צהרים או סתם לשתות נס ומשהו מתוק אני אוכלת בעיקר פרכיות וגבינות ועושה שיקולים שונים ומשונים על מנת לאכול כמה שפחות קלוריות( למרות שאני כבר לא סופרת קלוריות בכלל ויש שינוי ענק בתהנהגות שלי לאורך שבעת החודשים האלו) אני לעולם לא הרעבתי את עצמי( חוץ מלא לאכול אם אני אוכלת משהו משמין בערב) ולעולם לא הקאתי או משהו כזה אבל ללא ספק ירדתי במשקל והפכתי לרזה יותר ממה שכבר הייתי( והייתי) כתוצאה מזה ואפילו נהיו לי בעיות במחזור האם זו הפרעת אכילה רצינית? אני יכולה לשלוט בה?

האם טיפול בהפרעת אכילה בבהח תל השומר יוביל לקבלת פטור משירות צבאי? תודה מראש אפרת

שלום, אני בת 23 ובמרץ אהיה 24. מאמצע ספטמבר 2015 ועד אמצע ספטמבר 2017 עברתי תהליך מטורף של ירידה במשקל. למדתי על אכילה בריאה ומאוזנת, שקלתי הכל למעט הצ'יט השבועי, התאמנתי 5-7 פעמים בשבוע, ולמדתי להיות מאמנת כושר. הבעיה התחילה בראש השנה 2017, אכלתי 3 וחצי ימים צ'יט. בלי לספור קלוריות, ובגלל שאני שומרת חג, גם לא התאמנתי. כשהגעתי במוצאי החג הקאתי, לא יכולתי. יום למחרת הרגשתי קצת יותר טוב והתחלתי מחדש.. ואחרי כמה ימים 'נפלתי' שוב. כך זה כבר שנה ו3 ו1/2 חודשים. אני מנסה ונופלת שוב. לצערי גם לפני 9 שבועות ריסקתי עצם. ולפני שבועיים וחצי רק התחלתי שיקום לאחר הורדת הגבס. לא מוצאת פתרון כדי לרפא את החשק לאכילה תמידית. גם אם מצליחה כמה ימים, ברגע שאני רואה מתוק, אני 'נופלת', וזה לא גורם לי להרגיש טוב. רק לשנוא את עצמי. ועד שאחזור להתאמן, אני חייבת למצוא איזון. גם בכדי להרגיש יותר טוב, וגם כדי להוריד מהעומס על הרגל שאני משקמת. אשמח לעזרה.

היי, לאחר חודשים ארוכים של הרעבה, ושנתיים קשות של התמודדות עם הפרעת אכילה שידעה עליות ומורדות, החלטתי לקחת את עצמי בידיים יחד עם אמא, התחלנו עם תפריט תזונתי קטן משום שהמצב ממש גרוע - הרזון קיצוני והתיאבון איננו... ופתאום אחרי יומיים שאני אוכלת כל יום שש ארוחות קטנות ומזינות נפתח לו תאבון ענק אני כל הזמן רעבה ולא שובעת ולא יודעת יין להתמודד. הטיפול דרך המרפאה יתחיל רק עוד חודש, והלוואי והיה לי דיאטנית להתייעץ איתה מה לעשות כדי לעזור לעצמי ולפעול כרגע הצורה הנכונה ביותר. יש הצעות איך להתחיל הזנה מחדש והמלצות להתמודדות עם חזרת הרעב? תודה רבה על הפורום והמענה!

שלום ילד בן 6 שמתינוק מסרב לאכול דברים לא טעם מעולם מרק שניצל או עוף או בשר רק אוכל פסטה לבנה,ממתקים,עוגות,ילד רזה וחיוור ריח של שניצל מגעיל אותו ובורח אוכל חטיף צ'יפס,פסטה,לא רוצה חמאה לחם עוף בשר או דגים רק לבן של הביצה אנא הצילו !!!!!!! מה לעשות בבקשה ??!!!!!! מייל שלי לתשובה שעליה אודה לך [email protected]

היי. בשבועיים האחרונים חזרו לי הסממנים של ההפרעת אכילה. ואני מחפשת טיפול בירושלים. מכירים?

היי, אני בת 16 וחצי ומתמיד אני רזה אף פעם לא התיחסתי למה שאני אוכלת ולא חישבתי קלוריות אבל לאחרונה התחלתי לפחד בגלל גיל ההתבגרות להשמין במכה או בגלל שיש גנים של השמנה במשפחה שגן אני אהיה כזאת.. המשקל שלי בדרכ משהו כמו 48-53. גובה- 1.61. בערך חודשיים אני רואה שהמשקל שלי ירד לארבעים ושמונה ולאט לאט יורד אני עושה ספורט לפעמיים בבית לא משהו ממש אנטנסיבי ויוצאת להליכות פעם פעמיים בשבועיים אני הורדתי את הסוכר מהשתייה כבר מעל חודשיים ושיניתי את התזונה שלי קצת הייתי אוכלת בערך שלושה ארבעה שוקולדים ומתוקים ביום והורדתי את זה לאחד שניים וככה התחלתי לאכול כמה שפחות משמין אבל לא הרעבתי את עצמי או עשיתי דיאטה קיצונית.. חוץ מזה לא השתנה אצלי משהו מבחינה בריאותית עשיתי אולטרסאונד בטן בגלל כאבים שהיו ממזמן והוא יצא תקין אבל אני עדיין חוששת מהמשקל שיורד לפני כשלושה שבועות בדקתי והייתי 46 ועכשיו בדקתי ואני 45.8 אני די מפחדת שזה לא תקין.. אשמח לעזרה

בתי בת חמש וחצי עד לפניי כשלושה חודשים אכלה בגן וכן בצהרון לאחר תקופה הפסיקה לאכול בכלל ארוחת צהריים ולפניי כחודש העניין עבר גם לחוסר אכילת א. בוקר בגן היא מוכנה לאכול רק את הטעימות שבין הארוחות כגון פרי או עוגייה מה עושים

היי, אני נוטלת כדורי סרנדה/לוסטרול, מסוג SSRI (התחלתי ב-50 מ״ג והעלו אותי ל-100 מ״ג) ומאז שהתחלתי ליטול אותם, המשקל שלי לא מפסיק לעלות. אני אובדת עצות. אני עוד מלפני התרופה מתאמנת 5-6 פעמים בשבוע בחדר כושר ונראתי טוב. כבר חצי שנה שאני על הכדורים והמשקל לא מפסיק לעלות. לא משנה מה אני עושה, לא משנה כמה אני אתאמן או אם אאכל פחות, כלום לא יעזור. זה מתסכל נורא. ירדתי במינון מ-100 ל-50 מ״ג בתקווה שזה יעזור, עדיין לא ראיתי תוצאות ושוקלת להפסיק את נטילת הכדורים. לקחתי אותם לטיפול בחרדה, אבל זה כבר לא שווה את זה קשה לי להסתכל על עצמי במראה ולחייך. חשוב לי לציין שביקרתי את הפסיכיאטר שרשם לי את התרופה אך הוא לא היה בעד להחליף מרשם כי התרופה עזרה לטיפול בחרדות בסופו של דבר. אני ממשיכה לאכול מעט, זה לא משנה, כלום לא עוזר, אני אובדת עצות ומודאגת. רציתי לדעת אם מישהו פה התמודד עם התופעה ויכול/ה להגיד אם הצליחו להיפטר מהמשקל שהצטבר עם הפסקת הכדורים או שזה משהו שישאר איתי לתמיד? שוקלת להפסיק ליטול את הכדורים, אם הירידה במינון לא תעזור. נואשת מאוד לכל עזרה אפשרית,כל עצה. תודה רבה.

שלום עדי אני בת 59 שוקלת 82 קג נמצאת בקבוצת תמיכה כבר הרבה שנים ותקועה במשקל גם הרבה שנים. יש לי הרבה נפילות באוכל שבחלקן אני מאמינה שהן רגשיות ואני יודעת את הסיבות לריגשי אבל זה לא עוזר לי לשלוט באוכל. האם יש לך אי אילו רעיונות???

שלום ילדה בת 10 עם משקל של 100 קילו ניסינו דיאטות של קופת החולים לא עזר וגם תורים ארוכים מאוד בין תור לתור. לילדה יש מאמנת כושר אישית אך ללא שינוי . לילדה אין בעיה בבלוטת התריס. אני זקוקה לעזרה בבקשה אני מרגישה שאני מאבדת את הילדה שלי . הילדה שלי סובלת מבחינה חברתית וזה משפיע אליה מבחינה נפשית ולימודית ועוד .... בבקשה תעזרו לי מה אני צריכה לעשות ?

סליחה על ההתערבות יש צמח שנקרא אשוואגנדה זה בא בטיפות או כדורים זה מרזה וסוגר תיאבון להתייעץ עם רופא אם מתאים לתת לילדה אשוואגאנדה !!! אם מוצר אפשר לפתוח קפסולה ולתת לה במיץ מעורבב תודה

היי אני חדשה כאן גם אני מתמודדת עם הפרעות אכילה לצערי כבר שנה וחצי אני בת20 ועשיתי דיאטת כסאח קשה עם התעמלות ירדתי במשקל כיום אני דיי מאוזנת בקטע של המשקל אמנם אני רזה אבל לא חריג אני כל הים סביב ההתעסקות באוכל וזה לא נותן לי מנוחה יש לי גם התקפי בולמיה לפעמים ואני שומרת על תפריט מוקפד אחרי התקף יש לי הרגשה מאד קשה וסטרס גבוה אני לא יודעת איך אני יוצאת מזה ואני ממש רוצה בנוסף להכל יש לי כאבים נורא קשים בקיבה ונפיחות קשה לא משנה מה אני אוכל אשמח אם תעזרו לי וגם עצות איך להתגבר על ההתפים תודה

Hi, I wanted to ask your advise. I have anorexia purging type. I have been under medical care. Right now I am starting home-care. Someone will come to sit with me for meals. As I am purging after meals, I would like to know for how long someone has to supervise that I should not purge? Thank you for your anser

שלום לכולם, שמי דניאל אני בן 25.. לפני כמה חודשים הייתי שוקל 76, הייתה לי קצת בטן וזה הפריע לי. עשיתי ספורט ואכילה נכונה. וכרגע אני שוקל 60 בגובה של 174. עכשיו פה מתחילה הבעיה: ירדתי יותר ממה שאני רוצה אבל באמת שטוב לי במשקל שלי עכשיו. כל מי שרואה אותי אומר שאני רזה מדיי ושזה פחות מחמיא לי. אני חושב שזה יפה ואני באמת לא מסוגל לאכול, לא רוצה אשכרה להשמין. אני מצד אחד לא רוצה לאכול דברים כמו פסטה, אורז ופחמימות ומצד שני אני מרגיש שאני לא אוכל הרבה בכלל. מהפחד לא להשמין. אני רוצה להשאר במשקל הזה.- לא לרדת ולא לעלות. אני רק רוצה לחטב את הגוף קצת. השאלה שלי היא האם הגוף יכל להשאר במאזן הזה של המשקל ? הכוונה 60-59-61? או שבגלל שאני רזה מדיי אני אעלה מהר ? מצטער על החפירה ותודה מראש

אני בת 30 גובה 1.68 משקל 54. לאחרונה באמצע הלילה אני מתעוררת מתוך שינה עם הרגשה של בטן עליונה מפוצצת. וכבר פעמיים עברתי לילות לבנים של הקאות יש לציין שאין לי כאבי בטן רק הרגשת מלאות יתרה. התזונה שלי היא בסדר אני כן משתדלת לאכול בריא, יש ימים שפחות. לרב שותה משקה מוגז דיאטטי. אני מאוד מפחדת שהדבר הזה שקורה לי בלילות האחרונים יהפוך לקבוע ואהיה אנורקסית, כי גם ככה אני מפחדת לאכול בערבים מהפחד שאקיא בלילה וכולם אומרים לי שאני רזה. בעבר סבלתי מחרדות אותן ליוו בחילות והקאות אבל אני לא בטוחה שזה המקרה, מכיוון שאני מתעוררת מתוך שינה ולא ליוו אותי מחשבות ופחדים לפני. מה יכולה להיות הבעיה? האם לגשת לרופא? יש משהו שאני יכולה לעשות כדי למנוע את זה?

ביתי בת 23 עם הפרעה קשה כבר שנתיים.אני זקוקה מאד להדרכה /תמיכה איך לעזור לה ואיך לא להלחיץ את עצמי ואותה.

ידוע. לכן מבקשת עזרה. היא בטיפול מההתחלה ביוזמתה ובמחויבות לכאורה. למרות זאת המצב מחמיר כך נראה. ואין טיפול משפחתי בינתיים. היא מבקשת להתרחק ולהתנתק ממני למרות שגם מראה צורך בתמיכה.

אנו מסביבות ירושלים ורוצים להשתתף בקבוצת תמיכה להורים עם בגירה עם הפרעות אכילה

שלום, לא יודע אם זה שייך לכאן אבל אנסה: אני לוקח תרופה שגורמת לי לרעב מוגבר וככה גם להשמנה, אני בן 19 וחצי וכשהייתי בן 15 וחצי לפני שהתחלתי לקחת את התרופה הייתי מקל ושקלתי 53-54 קילו, כיום 4 שנים אחרי שאני לוקח את התרופה עליתי כמעט 20 קילו, ל72-73 קילו כיום, הגובה שלי הוא בערך 1.65 עכשיו אין סיכוי שאני אפסיק לקחת את התרופה כי היא מאוד מאוד עוזרת לי בחיים האישיים, ורציתי לשאול איך לעזאזל אני מפסיק לחשוב על לאכול? תמיד הייתי אחד שאוהב לאכול, הייתי אוכל כל זמן קצר אבל תמיד לא הייתי גומר חצי מהצלחת, כיום בגלל התרופה אני גם אוכל כל זמן קצר וגם ברגע שאני אוכל משהו טעים אני לא יכול להפסיק, למשל אני יכול לגמור קופסה שלמה של מטבוחה בדקות בודדות, או קופסה שלמה של תותים בדקות בודדות. איך אני גורם לעצמי תוך כדי שאני אוכל פחות לאכול? אני פשוט לא יכול להפסיק לאכול ברגע שאני מתחיל, ואז אחרי כמה שעות שוב אני רעב וחוזר חלילה. יש לנו הליכון בבית שהייתי עושה מדי פעם אבל הפסקתי כי אני לא מרגיש שהוא עוזר לי בירידה במשקל. מה עושים במצב כזה? איך אני גורם ל2 הדברים שהזכרתי להפסיק(חשיבה על אוכל ואי אפשרות להפסיק לאכול)?

שלום. יש לי בעיה כרונית. אני לא מצליח לשלוט על האכילה. כרגע מה שמטריד אותי. אחרי 8 חודשים של כושר כמעט יומיומי חיטוב הגוף וירידה רבה במשקל. עליתי 6 קילו בשבוע. 6 קילו של שומן. בדקתי. המשקל שבוע שעבר היה 58.5. עכשיו 64.5. אכלתי כל יום יותר מ12 קינוחים. איך ייתכן עלייה כל כך גדולה בפרק זמן של שבוע ?? (עליתי ממידה 38 בג'ינס ל 42) אפשרי לעשות דיאטת כאסח 3 ימים כדי להחזיר את המצב לקדמותו?? זה יהיה צעד בריא? אני לא מרוצה מהעלייה בגלל שזה לא אסטתי. זה שומן נטו :(

הייתי מאושפזת 3 שנים במחלקות סגורות להפרעת אכילה בעקבות אנורקסיה בלבד. (כשהייתי בת 16) ולפני היה לי אכילה רגשית ואז ירדתי במשקל משהו כמו 10 קילו כיום שוקלת 40 גובה 1.64. במשך כל התקופה אסרתי על עצמי מאכלים שונים ואקצר ואגיד שהייתי אוכלת בצהריים רק ירקות לחם וגבינה בערב וקןרנפלקס בבוקר אבל אז החלטתי לעשות לעצמי פינוקים פעם בשבוע לאכול מה שרוצה. מפה לשם זה הגיע לכל יום כמעט בשבוע ואז שבועיים הפסקה (חזרה לתפריט הרגיל- ירקות לחם קורנפלקס, בלי כלום מבחוץ) ושמתי לב שזה יצא משליטה. באותו היום שאני אוכלת בחוץ אני אוכלת רק שתי פרוסות עם שלוש כפות קוטג ומלפפון ואז אוכלת. אבל זה פשוט יוצא משליטה. אכלתי היום בצהריים עוגת שוקולד חמה גדולה במסעדה ו2 כדורי גלידה. חיכיתי עד הערב בשביל לאכול פיצה כי היום זה היום האחרון של המסעדות ואכלתי חצי מגש שאמא שלי הכינה התחיל משתי משולשים (השעה 1:44 בלילה כי אני לא נרדמת) ועכשיו אני מתלבטת אם לאכול גם עוגת ביסקוויטים כי בא לי ממנה ממש ולא אכלתי ממנה. הקטע שאני מפוצצת ואני פשוט יושבת ומחכה שיירד האוכל (בפעמים קודמות אפילו לא חיכיתי) הקיבה שלי עומדת להתפוצץ ופשוט המשכתי לאכול לא הפסקתי עם הפיצה וידעתי שכואבת לי הבטן. אני נורא מפחדת שזה אכילה רגשית. אני לא יודעת למה זה חזר לי. במשך שלוש שנים הייתה לי שליטה עצמית מטורפת לא משנה מה היה קורה לא הייתי נוגעת בכלום. לא דברים עם שמן לא פחמימות לא מטוגנים. גם אם זה היה תלוי שהעולם יקרוס, לא אוכל מבחוץ כלום! ועכשיו פשוט לא מצליחה לשלוט על האכילה. רק רוצה לאכול עוד ושנגמר עוד. למה זה קורה לי שוב? איך אפשר שזה יעלם? ואם אוכל את העוגת ביסקוויטים זה ייחשב כבולמוס?

אני עצובה ואני אוכלת, כל הזמן בלי הפסקה. מרגישה כאילו רק האוכל יכול לנחם אותי. משקל תקין ("יחסית לשתי לידות") הכל טוב בחיים יש לי הכל ובכל זאת עצבות וריקנות משתלטת עלי ואני מעמידה פנים מול הילדים אבל אוכלת הרבה בעיקר אחרי שהם הולכים לישון. ממתקים, לחם, סוכר... אוהבת להרגיש כבדה אחרי האוכל. איפה מתחילים בכלל לטפל בזה? כל הפניה תעזור לי אני גרה בחול (הבדידות מקשה עוד יותר) אז לא יכולה ללכת לטיפול באמת. תודה

כמה זמן יקח לאיש ששוקל 129 קילו להוריד משקל אם הוא משחק כדורסל 3/4 פעמים בשבוע לבדו 40 דקות / כנ"ל בהליכה

היי אני בת 25 אחרי 3 לידות צפופות אני שוקולת 79 1.75 פלוס מינוס אין לי זמן לעשות כושר ואני בקושי אוכלת בבית מחוסר זמן הילדים שלי 2 תינוקות באמת אין לי זמן הbmi שלי 30 אני יכולה לקבל את הכדורים רזין???

שלום רב, בתי בת ה 10 , מתעמלת מקצועית, מביעה אי שביעות רצון מהגוף שלה. היא חושבת שהיא "שמנה" והיא ממש לא !!! הילדה כולה עור שרירים קטנים ועצמות.... בהתחלה, היתי מתעלמת, ולא מייחסת לכך חשיבות, לאחר מכן התחלתי לומר לה שהיא מדברת שטויות והיתי מנסה להוכיח לה שהיא טועה. היא עומדת מול המראה ואומרת לי שאני יותר רזה ממנה, היא מכניסה את הבטן (למראה של גוויה) ואומרת כל הזמן - אני שמנה וכו... לאט לאט , זה התחיל להחמיר... אתמול היא ישבה והתיחסה לשרירי הרגליים שלה המתרחבים כשהיא יושבת כשומן, והיא אינה מרוצה מכך, ועוד הצליחה לתפוס חתיחת עור בבטן ולהגיד לי - את רואה ? יש לי בטן... בינתיים עניתי לה, שאני מנסה להבין למה זה כל כך מעסיק אותה, ואמרתי לה שזה הגוף שלה, כך נראה גוף האדם , יש לו שרירים, וזה מה שמחזיק אותה בתרגילים, ושאם היא תהיה עוד יותר רזה ממה שהיא, היא לא תוכל להתעמל. עד כה, היא אינה מונעת מעצמה אוכל, היא לא אוכלת טוב, או מסודר אבל אוכלת.... , ואוכלת גם הרבה שטויות... אבל אני חושבת שהיא פשוט עוד לא עשתה את הקשר לאיך שהיא נראת ומה היא מכניסה לפה. קבעתי תור לרופא משפחה, שיתחיל להפנות אותנו לאן שצריך... אבל בינתיים , אני לא יודעת מה לענות לה כשהיא מדברת על עצמה בצורה כזו, אני פשוט מרגישה שכל מה שאני אענה יהיה טעות או יחמיר את המצב. מה עונים לה ??? איך מגיבים ??? תודה רבה, אמא מודאגת מאוד

שלום רב, בתי בת ה 10 , מתעמלת מקצועית, מביעה אי שביעות רצון מהגוף שלה. היא חושבת שהיא "שמנה" והיא ממש לא !!! הילדה כולה עור שרירים קטנים ועצמות.... בהתחלה, היתי מתעלמת, ולא מייחסת לכך חשיבות, לאחר מכן התחלתי לומר לה שהיא מדברת שטויות והיתי מנסה להוכיח לה שהיא טועה. היא עומדת מול המראה ואומרת לי שאני יותר רזה ממנה, היא מכניסה את הבטן (למראה של גוויה) ואומרת כל הזמן - אני שמנה וכו... לאט לאט , זה התחיל להחמיר... אתמול היא ישבה והתיחסה לשרירי הרגליים שלה המתרחבים כשהיא יושבת כשומן, והיא אינה מרוצה מכך, ועוד הצליחה לתפוס חתיחת עור בבטן ולהגיד לי - את רואה ? יש לי בטן... בינתיים עניתי לה, שאני מנסה להבין למה זה כל כך מעסיק אותה, ואמרתי לה שזה הגוף שלה, כך נראה גוף האדם , יש לו שרירים, וזה מה שמחזיק אותה בתרגילים, ושאם היא תהיה עוד יותר רזה ממה שהיא, היא לא תוכל להתעמל. עד כה, היא אינה מונעת מעצמה אוכל, היא לא אוכלת טוב, או מסודר אבל אוכלת.... , ואוכלת גם הרבה שטויות... אבל אני חושבת שהיא פשוט עוד לא עשתה את הקשר לאיך שהיא נראת ומה היא מכניסה לפה. קבעתי תור לרופא משפחה, שיתחיל להפנות אותנו לאן שצריך... אבל בינתיים , אני לא יודעת מה לענות לה כשהיא מדברת על עצמה בצורה כזו, אני פשוט מרגישה שכל מה שאני אענה יהיה טעות או יחמיר את המצב. מה עונים לה ??? איך מגיבים ??? תודה רבה, אמא מודאגת מאוד

אני במשך יותר מעשר שנים חייה עם התעסקות באוכל ובשומן שלי יותר מאנשים סביבי,אני לא מסוגלת לקנות בגד מרוב שמרגיש לי שאני שמנה,אוכלת ממש מעט,הרבה חושבת על בישול אבל אם אין לי באותו יום למי לבשל אז אדלג על האוכל או שאוכל משהו קטן,כל רגע מרגיש לי שאני שמנה ושכל המחמאות שנאמרים לא נכון אבל המשקל שלי תקין לגמרי לכן אני רוצה לשמוע אולי פעם אחת אם יש הגדרה למה שיש לי תודה

שלום וברכה, אחותי חולת אנורקסיה מזה זמן... היא מעל גיל 18. היא היתה מטופלת מחצית באשפוז יומי כנגד רצונה וכשהתברר לה שהיא יכולה להפסיקו היא החליטה להפסיק. הענין הוא שהיא מאוד רזה ויורדת עוד במשקל ואף נכנסת להקיא פעמים רבות אחרי ארוחות שאוכלת אע"פ שה"ארוחות" שלה ממש ממש קטנות וגם קטנות מפעם לפעם. מה אפשר לעשות?

אפשר לטפל בתמציות באך תמציות הנפש אצל מומחים לדבר זה עוזר Bach

שלום היה לי בעיות אכילה מידי פעם הייתי צמה שבוע או שלושה ימים ואז ממשיכה לאכול מלא הייתי במשקל תקין די מלאה- לא היו בעיות בזמן זה עד ש שמתי תוספות שלחצו לי בשיער להופעה של חזרות בלי הפסקה 9 ימים רצוף ופשוט אכלתי ארוחה אחת ביום שזה מרק או מילקשייק ומלא מים ובלי הפסקה של לשיר ועם הזמן הרגשתי שהשתנה בי ההתנהלות דיבור שלי מחשבה גישה עם בילבול וזה קרה בין רגע וזה ככה עד עכשיו אני פשוט לא מרגישה אני יותר הלילה אחרון כשנגמר ההופעה הייתי במיטה והרגשתי שאני הולכת להתעלף ופשוט להשתגע זיעה כאבי חזה דפיקות לב חזקות כאבי ראש והשירים מההופעה לא מפסיקים להתנגן לי בראש מאז לא צמתי יותר ואכלתי ואפילו יותר מידי. ועם זה בא אליי צרבת יובש בעיניים וקושי לקרוא מרחוק התקפים לפעמים של כאבי ראש חזקים ! כאבי קרקפת ועם הזמן זה הוביל לחוסר תחושה בקרקפת איפה שהיה לי את התוספות שלחצו חזק בחזרות להופעה ובמשך כל הזמן הזה אני תמיד עושה כל יום מחליק וחומר קראטין חזק לשיער סבלתי עם הבעיות האלה כל השנה אבל הבדיקות דם שלי היו תקינות עד עכשיו הדם שלי תקין לגמרי עם הזמן גם פתאום חוש הריח התחיל להיעלם ונחיר שבצד ימין פשוט נסתם ולא יכולתי לנשום דרכו במשך מלא זמן כאבים רקות היו כשהייתי ממש עייפה כשאני לוחצת טיפ טיפה ברקה ובראש בא אליי גלי כאבים והרגשה מוזרה ובאמת שכל הדברים האלה שקורים לי לא בחיים אבל בחיים לא קרו ועכשיו זה קורה לי כמעט כל יום והייתי תמיד צמה כמה ימים ופתאום משום מקום הכאב בא וזה פשוט קרה ! שנה שלמה אחרי הסבל הזה הלכתי לרופא הבדיקות דם תקינות לקחתי ויטמינים של ברזל b12 לא עזר לקחתי גם תקופה אנטי דלקתית לראש למקרה שאין לי בעיות פנימיות במוח בגלל החוסר תחושה כשהיייתי בחופש הגדול בחופשה אז עשיתי דיאטה בריאה לגמרי ועל הדרך בלעתי מגנזיום בכדי לבדוק אם זה יישפר את מצבי ואז שוב לילה אחד אחרי שנה שחלפה לה התקיף אותי בדיוק את אותה הרגשה שהרגשתי באותו לילה של אחרי ההופעה כשצמתי ומאותו הלילה של החופשה אני פשוט מדוכאת פתאום צצות לי בעיות זיכרון דוגמא כשאני בוכה או עצבנית החזה שלי פשוט מתחיל לבוא בכאבים של כבדות וסחרחורות כשאני תחת לחץ כנראה אני לא בטוחה אני כמעט ולא רואה טוב עכשיו בכלל אבל כאבי הרקות יותר חזקים מפעם כשאני עייפה ומאז החופשה עד עכשיו באות לי קשיי נשימה גם קושי בבליעה לפעמים ולפעמים כאבי גרון ועדיין אני לא מרגישה את הראש שלי לפעמים יש לי סחרחורת וחוסר שיווי משקל נמאס לי כבר מזה לא הרגיש נורמלי ולא להבין למה במשך כל השנה הזאת וזה גם לפני הכאבים תמיד היו לי כאבי צוואר כשזה תפוס לי ובזמן האחרון אחרי התקרית אני עושה קליקים בשבילי כרגיל ואני מקבלת סחרחורת בראש פתאום וחוסר שיווי משקל פתאומי כזה ההורים שלי אומרים שזה בגלל שאני דואגת בלי הפסקה ושאני תחת מתח נפשי אני כל כך מיואשת ואין לי עוד כוח לקום מהמיטה את היא התקווה האחרונה שלי