דיכאון

שלום.מירטאזאפין (מירו) היא תרופה לטיפול בדיכאון בעלת מנגנון פעולה ייחודי, השונה מזה של שאר נוגדי הדיכאון. מירטאזאפין חוסמת במוח קולטנים מסוג אלפא 2, האחראים על משוב שלילי לשחרור נוראפינפרין. חסימה של קולטנים אלו מעלה את רמות נוראפינפרין בתאי המוח. נוסף לכך, מירטאזאפין גורמת לשחרור סרוטונין, ויחד עם זאת חוסמת תתי סוגים של קולטנים לסרוטונין. בכך יורד שיעור תופעות הלוואי כגון: חרדה, חוסר שינה, בחילה, ופגיעה בתפקוד המיני, האופיניים לתרופות החוסמות את הספיגה החוזרת של סרוטונין (SSRI), בעוד נשמרת רק הפעילות נוגדת הדיכאון בקולטנים אחרים לסרוטונין אשר אינם נחסמים. תופעות הלוואי הנפוצות הן: ישנוניות, עלייה ברמות הכולסטרול, עצירות, יובש בפה, תיאבון מוגבר, ועלייה במשקל.למירטאזאפין יש השפעה נוגדת חרדה, אשר יכולה להיות בעלת תועלת רבה בחולי דיכאון עם הפרעת חרדה. כמו כן, מירטאזאפין משפרת את דפוסי השינה אצל חולי דיכאון בברכה,

שלום רב, התחושות שאת מתארת כולן חלק מהדיכאון וייתכן מאוד שיחלפו עם טיפול תרופתי. קושי להתחבר לתינוק מאוד אופייני כמו גם התחושה שעשית טעות גדולה. כמובן שייתכנו גם קשיים אובייקטיביים בחודשים הראשונים וחשוב מאוד לקבל המון עזרה ותמיכה מהסביבה לפחות ב3 החודשים הראשונים. במידה ולא יחלפו כדאי להתחיל גם טיפול פסיכולוגי במקביל לתרופות.

שלום לך, תחושת ניתוק היא אופיינית למצבים של חרדה, ושכיחה מאוד. אין דרך להפסיק אותה באופן מכוון. הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות הוא לנסות לתפקד עם ולמרות התחושה, לא להתייחס אליה יותר מדי, וכמובן לא להתנגד לה. כשרמות החרדה יורדות, בדרך כלל גם התחושה נעלמת. אין צורך להילחץ ממנה, מאחר שסימפטום זה אינו מסוכן. להיפך, זהו מנגנון הגנה של המוח, שעוזר לנו לתפקד במצבים של חרדה בעוצמה גבוהה, בכך שהוא "מנתק" אותנו במידה מסויימת מחוויית החרדה. שנה טובה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

שלום רב, עצבנות יתר יכולה להיות חלק מתסמינים של דיכאון אך גם "תוצר לוואי" של פגיעה נוירולוגית משנית לאירוע מוחי. ניתן להניח כי הנוירולוג התרשם מתסמינים של דיכאון ולכן המליץ על הטיפול בתכשיר נוגד דיכאון. מבחינת האפשרות ל"התנגשות" של התרופה עם התרופות האחרות מדובר בשאלה מורכבת, סביר להניח כי יש מידה מסויימת של אינטראקציה בין תרופתית אך לא מדובר בהתווית נגד מוחלטת לשילוב ויש צורך במעקב צמוד לגבי הטיפול. לאור המורכבות של המצב, מומלץ לשקול יעוץ אצל המומחה בתחום בריאות הנפש : פסיכיאטר או פסיכוגריאטר.