משקל אדם

שלום לכולם , תחילה דיסקלמייר ..הפוסט הזה ארוך אך רצוי לכם לקרוא אותו עד סופו ,אתם גם לא חייבים לקרוא אותו בפעם אחת אלא לחזור אליו מס‘ פעמים עד להפנמה מלאה,הפוסט הזה נכתב מתוך ניסיון מצטבר של שנים ומונחה על פי דעותיהם של סטודנטים רבים קרי מונחה על פי עיקרון ”חוכמת ההמונים“ ,הפנמה של הכתוב תבטיח לכם חיסכון של כסף ,זמן ומשאבים נוספים.כמו כן הפוסט הזה מהווה את דעתי האישית בלבד וכי אין בו כוונה לפגוע או להוציא דיבתי על כל אדם,קבוצה או כל בע“ח :) לפני מס‘ שנים עוד בהיותי סטודנט צעיר לרפואה באחת האוניברסיטאות בחו“ל ,החיים היו יותר פשוטים,מספר האופציות לישראלי המתעד ללמוד רפואה בחו“ל היו מוגבלות ,היתה פחות תחרות , מבחני הקבלה היו ברמה קלה עד מגוחכת (למי שלמד ברצינות חודש -חודש וחצי זה הספיק), והכי חשוב הרבה פחות מסחור ,פרסום ודיסאינפורמציה. היום הסטודנט המתחיל נתקל במכבש פרסום המתבטא בכנסים\ימי עיון\ימים פתוחים\ שם מגיעים לידי ביטוי קטעי מידע מוכווני אינטרס ע“י אנשי מכירות אותם אני מכנה ה“עסקן האוניברסיטאי“,אחד מיני רבים שמייצג אוניברסיטה או קורס הכנה כזה או אחר .. כמובן במסווה אובייקטיבי-אקדמאי ,שמועיל בטובו לשתף אותך בניסיונו העשיר.כמובן שלקבוצה זו מתווספים גם מנהלי הפורומים שמקרים רבים נמנים על קבוצה זו. ולכן סביר שפוסט דעה אישית זה יירד כחלק ממנגנון צנזורה של בעלי עניין. לרוב כתשוחחו עם נציג כזה או אחר , עולה בתוכן השיחה אמצעי הפחדה כגון :“ לא הייתי רוצה ללמוד באוניברסיטה הזו כי.. \רמת הלימודים נמוכה\רמת המחייה נמוכה\רמת המרצים נמוכה\לא תעבור את מבחן הרישוי\לא תעבור את הסטאז‘\לא תעבור“ …וכי הפתרון נמצא כמובן באוניברסיטה שהם מייצגים במישרין או בעקיפין , בגלוי או בנסתר והם מועילים בטובם להכווינכם לאוניברסיטה ולעולם שכולו טוב - הידד. לי ישנה החובה (ואולי גם הזכות) המוסרית לסבר את אוזנכם .עולם הנציגיות והמכינות ללימודי רפואה בחו“ל היא תעשייה שמגלגלת מאות אלפי שקלים בשנה והיא עסק לכל דבר - אם כל הציניות והאינטרסים הכלכלים המלווים לכך. לי חשוב שתבררו לפני שאתם מחליטים ללמוד בחו“ל מס‘ פרמטרים (גורמי ליבה) ,שיעזרו לכם לבחור את האוניברסיטה שמתאימה לכם (לכם!) ,ולא לגוף כלכלי כזה או אחר. ראשית עם כן נמנה את הגורמים שצריכים להשפיע על כל החלטה היכן ללמוד : 1. אתם באמת צריכים לרצות את זה - לימודי רפואה -בייחוד בחו“ל - מלווים בקושי מנטאלי,סביביתי,חברתי,כלכלי,אינלקטואלי ברמה האישית והמשפחתית (כן, גם המשפחה בעניין..) 2. זה עולה כסף-גם ביינתן ותלכו על האופציות הזולות ,הנטל הכלכלי הוא גדול : לרוב ייפול על הוריכם או על משפחה קרובה .ובכן, הנטל הינו כפול :לא רק שאתם לומדים בחו“ל למספר שנים אלא, שאתם מנוטרלי תעסוקה ולכן פוטנצייל ההשתכרות שלכם שואף לאפס. 3. אתם צריכים לחשוב על היום שאחרי - נכון שזה נראה רחוק ומעבר לאופק ,אבל הלימודים באוניברסיטה הם רק חלק קטן מהמסלול שלכם בתור רופאים , אתם צריכים להבין שלמעשה אתם מתחילים את המסלול רק אחרי סיימתם 6 שנות לימוד ,יש מבחן רישוי-סטאז‘-התמחות ..ואז ”החיים האמתיים“ של של רופא בכיר עם כל המשמעות שבכך.ולכן אתם צריכים לשאול את עצמכם : האם אני בנוי\ה לריצת המרתון הזו? 4. רפואה זה לא מקצוע - המקצוע הזה הוא חייכם, אין פה לו“ז קבוע של 09:00-17:00 , המקצוע הזה הוא גם חלק מהותי בחייכם,קשה עד בלתי אפשרי לבצע הפרדה מנטאלית ופיזיתבין העבודה לבין חיי המשפחה וחייכם האישיים, התובענות והדרישות של המערכת גובים את מחירם.אתם תשלמו מחיר על היותכם רופאים ,אך יותר חשוב ,משפחתכם תשלם אף היא. 5. ביצועים-האוניברסיטה שתבחרו בה צריכה להיות עם ביצועים מוכחים - אחוזי מעבר הרישוי?, אופן שילוב הרופאים במחלקות? , ואפילו באילו מחלקות, האם במחלקות מבוקשות יותר או מבוקשות פחות? ( מחלקות מבוקשות לדוגמא כיר‘ פלסטית , א.א.ג,רפואת עיניים,רפואת עור, נשים…) 6. חוק המספרים הגדולים - האם באוניברסיטה יש קומץ ישראלים? האם מדובר בעשרות בודדות ? במאות ?, כשיש מסה של סטודנטים ישראלים אז כך גם משקלו הסגולי של הסטודנט הבודד עולה- המשמעות שלך יש יותר כוח אל מול גורמי האוניברסיטה.האם יש מועצת סטודנטים ישראלים חזקה שיכולה להכווין לימי חופש בחגי ישראל?,לרכז את מועדי א‘ במבחני הגמר על מנת ליצור חופשת קיץ ארוכה יותר?. ובכן , ככל שקבוצת הסטודנטים (כמו כל קבוצה שהיא),גדולה יותר - כך גם משקל ההשפעה. 7. עלות\תועלת -במילים אחרות האם את\ה צריך להשקיע את מיטב כספך וברוב המקרים את מיטב כספי הורייך על מנת ללמוד רפואה ?, האם יש אלטרנטיבות אחרות מלבד אוניברסיטאות שזוחלות משנה לשנה לשכר לימוד למשפחות של עשירים בלבד?,ומצד שני האם אתם צריכים לקחת את הסיכון ולבחור אוניברסיטה זולה,אך ביצועייה האקדמאיים אינם מוכחים ? ,ולמעשה אתם לוקחים סיכון מסויים בשל כך? 8. LOCATION,LOCATION,LOCATION- האם אתם צריכים ל“הרגיש“ סביבה אורבנית פעילה כגון לימודים בעיר בירה? או לחילופין אתם מעדיפים ללמוד באווירה רגועה יותר אך מנותקת וללא פעילות חוץ אקדמאית כמו בערי הספר. 9. אוניברסיטאות בחו“ל הם עסק לכל דבר , אזי אתם הלקחות - וכמו כל מודל עסקי גם לאוניברסיטאות יש רצון להגדיל את שולי הרווח ,אחת ה ”שיטות“ לכך היא למנוע מסטודנט אשר נכשל במקצוע כזה או אחר להתקדם לשנה אקדמאית הבאה, ולכן לפני שאתם בוחרים אוניברסיטה חשוב לברר טרם המעבר למדינה כזו או אחרת האם האוניברסיטה מפעילה סנקציות על הסטודנט? או שמה האוניברסיטה נוטה לגישה יותר סובלנית ואנושית כלפיי הסטודנט ונותנת לסטודנט הזדמנות (בצורה של מועדי ב‘ \ ג‘ ואפילו ד‘ ) ,או אפילו מעבר שנה על תנאי.(עד להשלמת המקצוע ”שנגרר“ משנה מקודמת) 10. לסיכומו של דבר ,עלייך - הסטודנט המתחיל לברר טרם יציאתו לחו“ל את רמת הלימודים, רמת המחייה,אחוזי מעבר ,עלות הלימודים הכוללת (שכר לימוד+מחייה), אוכלוסיית הסטודנטים (מדינות מוצא) שיילמדו איתך באותה הכיתה,מיקום האוניברסיטה כאשר כל הפרמטרים מונחים ע“פ העיקרון של עלות אל מול תועלת . טוב כמובן ישנם עוד הרבה גורמי ליבה שאת מוכרחים להתחשב בהם ל-פ-נ-י שאתם יוצאים לדרכם , אך השעה מאוחרת ויש לי מחר תורנות , לשאלות נוספות אשמח לענות לכם המייל :ben.tsrooya@gmail.com הכותב הינו בוגר אוניברסיטה בחו“ל ,בשפה האנגלית ומתמחה בכירורגיה כללית שנה II,בבי“ח במרכזהארץ ,עבר יחד עם כל קבוצתו מהלימודים את מבחן הרישוי הישראלי בפעם הראשונה.

אני בן 27 משקל 67 גובה 185. מטופל בציפרלקס 20 מג כ5 שנים. בחצי שנה האחרונה הורדתי מינון עד 5 מג. כשהגעתי ל5 מג חוויתי אירוע כטריגר( עקב בעיה רפואית פתאומית נאלצתי לעבור ניתוח אשפוז החלמה ממשוכת). מאז האירוע העלתי שוב פעם בהדרגה ל20 מג. מזה כשבועיים וחצי שלושה אני עם 20 מג. התקפי בכי כמעט ופסקו. התקפי חרדה קורים אחד לכמה ימים, אך תחושה של מחשבות לא שקטות, מתח וחרד ממה שיכול לקרות,כמו ראדר שמעל ראשי המחפש את הסכנה הבאה בכליון עיניים שלא מפסיק לפעול. אני מרגיש שעוצמת התקפי החרדה ירדו אך הם קיימים. החרדה מהנורא מכול כמו אירוע טרור או תאונה או אונס לא פוסקת.החרדה עוברת מאירוע לאירוע. מבעיה רפואית שעלולה לקרות לבעיה ביטחונית. וככה אין סוף. במהלך היום מהרגע שקם יש בי מועקה ורצון רק לצאת החוצה.זה מקשה עלי לתפקד כנורמטיב. האם הציפרלקס שעזר לי במשך 5 שנים יכול להיות שכבר לא עזר?הורדתי מינון כי הרגשתי שאני יכול בלעדיו, אך מסתבר שלא. כמו כן, האם 3 שבועות זה מספיק זמן כדי לדעת אם הוא מועיל? אודה לתשובתך המפורטת.תודה

שלום, אני בת 36 + 2 ובתקופה האחרונה אני מרגישה נפיחות מאוד לא נעימה בבטן. כאילו ניפחו אותי עד שהבטן מתוחה כמו תחילת הריון! אני בחורה רזה אבל לא מידיי, שוקלת 48 ק"ג לגובה של 1.56. זהו משקל תקין. בעברי שקלתי 45 והאמת שאני כל כך רוצה לחזור למשקל הזה כשהבטן ממש שטוחה ולא מפריעה בלבוש והמראה הכללי. אני רזה בכל הגוף אבל רק הבטן בולטת בלי קשר. לאחרונה הפסקתי לאכול קמח, הורדתי משמעותית חלב ומוצריו, ולא אוכלת אוכל מעובד. הכל מכינה בבית טרי ובריא גם לילדים. אני לא מבינה מה הסיבה לתחושה שאני מרגישה. אני כל כך משתדלת וצורכת רק אוכל בריא, לכן לא ברורה לי הסיבה לתופעה.מה גם שאני מרגישה שהתאבון גבר ולפעמים אני ממש "תוקפת" אוכל.... אחר כך מגיעה החרטה ורגשות האשם וזהו המעגל המעצבן שאני חיה יום יום, עם תחושת התסכול והאכזבה. אשמח לקבל הסבר מדוע זה קורה לי ומה אני לא עושה נכון. תודה, אודליה.

בן 58 צמחוני רזה עוסק בספורט לא שותה אלכהל מעשן בימים האחרונים צואה בצבע צהוב גודל רגיל רך (לפני הארוע הנ"ל שבועיים של גללי עזים בצבע תקין מרקם רך) ריח סביר לא נמרחת( 2 ניגובים ויצאתי לדרך) לחמית העין בצבע סטנדרטי צבע העור לא השתנה תאבון סביר משקל יציב עיפות מעל הממוצע ( אצלי ) מצב רוח סביר עד גבה גלי שתן שקוף מאין צריבה קלה באמצע הבטן העליונה טיפה כאב באכילה וטרום אכילה שימוש ב - zantac נוזלי מעלים תכאב ואת האי נוחות ולאחר שהרבתי באותיות לא תיתן לי איזה צפירת הרגעה?? ותגיד לי שאין לי מה להכנס לחרדת ההיפטיטיסים ו/ או משהו חמור יותר( גם לא בא לי להיות חבר בנבחרת הצליאק ) בתודה מראש לוגי