הליכון: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

לכו על זה: 6 אפליקציות הליכה שיקימו אתכם מהכורסה

הליכה היא פעילות גופנית שתורמת רבות לבריאות, שומרת על הכושר הגופני, מסייעת לירידה במשקל, להפגת מתחים ולמצב רוח טוב יותר. לרגל יום ההליכה העולמי שחל השבוע, תכירו: 6 אפליקציות שיעשו לכם חשק לקום ולצעוד בשנים האחרונות גובר השיח העוסק בסכנות הטמונות באורח חיים יושבני. רובנו מעבירים את יום העבודה בעיקר בישיבה, בוחרים לעשות את הדרך לעבודה וחזרה ממנה ברכב או בתחבורה ציבורית גם אם היא במרחק הליכה, ואת שעות הפנאי מבלים מול המחשב או הטלוויזיה – שוב, בישיבה. מחקרים מראים כי אורח החיים היושבני, בו פעילות גופנית נעשית בצמצום, אם בכלל, הוא גורם משמעותי למחלות כרוניות שונות, בהן סוכרת, מחלות שריר ושלד, כאבי גב ועוד. אז מה עושים? בתור התחלה קמים מהכיסא, ומנסים לבחור בפעילות גופנית שמתאימה לנו. אחת מהפעילויות הבריאות ביותר לגוף האדם היא הליכה - פעילות קלה, חינמית ונגישה. ההליכה תורמת לשמירה על הכושר, לירידה במשקל, להפגת מתחים ולמצב רוח טוב יותר. בנוסף, הליכה מחזקת את השרירים ומשפרת את יכולת...

סיבות אפשריות ומצבים דומים להליכון

פעילות גופנית ואיכות חיים - תמונת המחשה
פעילות גופנית ואיכות חיים החורף כבר פה, אתרי הסקי באירופה פותחים בקרוב את שעריהם ועונת הגלישה יוצאת לדרך. בין אם...
ללמוד עוד על הליכון
לכו על זה: 6 אפליקציות הליכה שיקימו אתכם מהכורסה-תמונה

הליכה היא פעילות גופנית שתורמת רבות לבריאות, שומרת על הכושר...

מאת: מערכת זאפ...
24/10/2019
שיקום נשימתי: קחו אוויר-תמונה

סובלים מבעיות נשימה? הרקע לכך עשוי להיות מחלת ריאות, מחלת...

מאת: ד"ר גרוס דיצה
17/01/2018
נפילות: התאמת שירותים ואמבטיה-תמונה

מרבית נפילות מבוגרים מתרחשות בחדר האמבטיה ובחדר השירותים....

מאת: יובל נוה
23/01/2014
בית בטוח: המדריך למניעת נפילות בקרב קשישים-תמונה

קשישים רבים סובלים מפגיעות גופניות שמקורן במעידות ונפילות....

מאת: "בבית"-שרותי...
24/07/2019
אולי יענין אותך לדעת...
מבחן מאמץ - תמונה
מבחן מאמץ
מדריך בדיקות רפואיות: מבחן מאמץ (ארגומטריה)...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להליכון?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

הליכון: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב אמי חולה בפרקינסון מזה כמה שנים כל עוד הייתה מטופלת בפקמרץ ההיא הייתה בסדר גמור ועצמאית במשך זמן והמחלה הייתה במצב של תרדמה. איך שהחליפו לה את התרופה לאמנטדין התחילה רעידות חזקות בידיים וברגליים, לא יכולה לאכול, ולא לעמוד על הרגלים. ממש מסכנה התרופה החדשה מדרדרת אותה מיום ליום. איבוד שיווי משקל, סחרחורות, לא יכולה ללכת ללא הליכון. ממש תוך זמן קצר של 6 חודשים השתנתה לרמה סיעודית ממש קשה. כיצד והיכן אני יכול לרכוש לה את התרופה הטוב שמתאימה לה פקמרץ?

אלי שלום רב ניתן להשיג את התכשיר פ"ק מרץ ביבוא אישי דרך שור-טבצניק (עם 29ג) או לקבל תכשיר דומה לפ"ק מרץ בשם אמנטדין סולפט במספר בתי מרקחת.

תודה רבה פרופסור אורן. קניתי לאמא את התרופה פק מרץ. אבל עכשיו הוא כבר לא משפיע עליה. הבנתי שהטיפול התרופתי שקיבלה מעבר, כבר לא מתאים לה על איזה טיפול תרופתי אתה ממליץ בשלב הזה?

אמי בת 74, אובחנה עם MDS לפני חודשיים, סובלת מאנמיה קשה כבר מספר שנים. בבדיקת מח עצם לפני חודשיים: שיורה אדומה: שינויים דיסארריטרופואיטיים שורה לבנה: ריבוי קל של פרומילאו ובלסטים, יתר הבשלה דיספלסטית מגאקריוציטים: לרב קטנים ללא סגמנטציה בבדיקה עכשיו: שיורה אדומה: שינויים דיסארריטרופואיטיים ומגלובלטסיק שירה לבנה: עשירה מאד בערך 15% הבשלה בלסטית והבשלה דיספלסטית מגאקריוציטים: רבים לרב קטנים ובשלים. היא מקבלת עירוי דם אחת לשבועיים, ההמוגלובין אחת לשבועיים מגיע ל7. נאמר לנו שהמצב לא טוב, שזו לא לוקימיה, עדיין, אבל צריך להתחיל טיפול בוידאזה. אמרו שזה סיכון גבוה ללוקימיה. מה זה אומר? היא גם ככה מאד חלשה ומתניידת בקושי עם הליכון, האם יש טעם לקבל טיפול בוידאזה שעלול לגרום לה להרגיש רע יותר? המחלה יכולה לא להתפתח ללוקימיה בזכות הוידאזה? אם לא תקבל וידאזה - מה יקרה, היא תצטרך עירויים תכופים יותר? היא חשופה במיוחד לזיהומים בגלל השורה הלבנה? תודה רבה!

מדובר בתסמונת מיאלודיספלסטית בסיכון גבוה שגורמת לאנמיה ועלולה בעתיד להתפתח ללויקמיה. הוכח שהטיפול בוידזה עוזר בחלק מהמקרים (אך לא בכולם) , גם בהפחתה של צריכת דם וגם במניעה של התקדמות ללויקמיה. לגבי נטייה לזיהומים, תלוי במספר הנויטרופלים. בדרך כלל הנטייה מוגברת אם מספר הנויטרופילים הוא פחות מ500.

תודה! יש איזושהי סטטיסטיקה על התפתחות ללוקימיה - תוך כמה זמן זה עלול לקרות? התפתחות של 15 אחוז בלסטים בחודשיים זה לא מהיר?

דוקטור יקר, אמי היקרה, כיום בת 80, נמצאה כסובלת מבעיות זיכרון כבר לפני כ- 12 שנים. לפני כ-5 שנים הוגדרה כתשושת נפש ע"י פסיכוגריאטר. חשוב כי אציין שאמי אנלפביתית והאבחנה נעשתה על סמך שיחה עמה ועם בני המשפחה. עד לפני כחודש התהלכה, לאט, בעזרת הליכון. וניהלה שיחה עניינית עמנו, אם כי לרוב לא ביוזמתה. לפני כחודש נעשתה חלשה מאוד, אפטית וסבלה מחום גבוה. בעקבות בדיקות דם, אובחנה כסובלת מדלקת בשתן. אמי אושפזה, למשך שבוע, בביה"ח לצורך מתן אנטיביוטיקה ונוזלים דרך הוריד ושוחררה. במהלך השבועיים מאז השחרור, עדיין חלשה מאוד, אינה מסוגלת אפילו לעמוד בכוחות עצמה (סובלת גם מפריקת כתף שאינה ניתנת לתיקון), אוכלת מעט (על ידנו), אינה מתקשרת עימנו וישנה כמעט כל היום. שנתה חזקה מאוד וכשמדברים עימה או מבקשים שתפקח את עיניה אינה מגיבה. בבדיקות הדם שנעשו לפני כשבוע יש שיפור, אך אנחנו מודאגים וחרדים מאוד לשלומה. שאלתי היא האם לדעתך זה קשור לאלצהיימר? או לבעיה אחרת? ומה לדעתך כדאי לעשות ולמי לפנות? תודה מראש.

לריקי שלום רב, שכיח מאד שחולים במחלת אלצהיימר (או דמנציה אחרת) חווים נסיגה משמעותית ביכולתיהם ובתפקודם. כדי לתת תשובה לשאלה מה קורה עם אמך -- צריך לבדוק אותה, לברר אם קיימת עדיין מחלה זהומית פעילה, או פגיעה אחרת, למשל ברמת המלחים בגוף או בתפקודי כבד או כליה. רופא המשפחה הוא מקום טוב להתחיל את הברור. לחליפין ניתן לפנות לנוירולוג. בברכת בריאות, כרמל ערמון

שלום. אובחן אצלי פריצות דיסק בחוליות מותניות s1,l4,l5,d12 בשנת שחמירה ב 2017 ומאז הרגל נהיית כבדה ושורפת ,מקרין לכל רגל שמאל, יש כושי בהליכה (הולך עם מקל) ולא עובד שזה בשבילי הכי גרוע. משכך כאב לקחתי ליריקה ,זלדייר,.....ומכל המינים והסוגים היום קנאביס מקל על הכאב יותר מכל כדור. ניסיתי הליכון ללא הצלחה ומלא פיזיותרפיות , הידוטרפיה,דיקור סיני, כירופרקטיקה,הזרקות האפידורל במשך שנתיים ללא שינוי תרגילים בבית ועדיין כלום בהרגשה ובתנועה.( מיואש מהמצב) עכשיו התוצאות החדשות מראות Mri 2018 אומר הקונוס בגובה D12. L4-L5: הדיסק מנוון. בלט אנולוס דיפוזי. L5-S1: הדיסק מנוון. בלט אחורי משיק לשק התקאלי. מודגם יישור של הלורדוזיס הצווארי המעיד על כאב והתכווצות שרירים. גובה C5-C6: בלט דיסק אחורי הנוגע בשק הדוראלי. ללא עדות להיצרות תעלות השורש. גובה C6-C7: בלט דיסק אחורי מינימאלי בלבד פניתי ל 3 רופאים בסוף 2018 1,3 אומרים droo foot . ו שהפריצות בספיגה ? (לא הסבירו מה זה) אומרים להמשיך טיפול שומרני בתוספת של אלקטרודה לכאב.(הרגל כמו בלוק ולא זזה) ה 2 אומר . לעשות ניתוח קיבוע s1,l5,l4 ולהוריד לחץ מהעצבים ש הרגל ואני מרגישים זמן רב , אח הוא לבסוף טוען במכתב "הוסבר לחולה כי לאחר 3 שנים של לחץ על שורשי העצבים יש סיכוי גם לאחר הניתוח לא יכול שיפור ברגל" אני כבר לא יודע מה עושים במצב שכזה ו הזמן מתקתק ולא לטובת הרגל ולא לטובתי.

הסיכוי שניתוח יעזור הוא קלוש. להמשיך פיזיותרפיה ושחייה.

אפשר לקבל מעט הסבר למה סיכוי קלוש להחלמה דרך ניתוח?

ישנן פגיעות עצביות שניתוח לא יכול להפוך.