הפרעה טורדנית כפייתית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

חוות דעת פסיכיאטרית לביטוח לאומי

מתמודדים עם קשיים נפשיים? סובלים מבעיה פיזית המשפיעה על מצבכם הנפשי? ייתכן שאתם זכאים לאחוזי נכות ולקצבה מביטוח לאומי. כדי לממש את זכותכם, עליכם להגיש חוות דעת פסיכיאטרית חוות דעת פסיכיאטרית עבור ביטוח לאומי נדרשת בדרך כלל על ידי עורכי דין כאשר מוגשת לביטוח הלאומי בקשה לקצבת נכות - לא רק עבור נכות כללית עקב מחלה נפשית, אלא גם עבור נכות כללית עקב מחלה פיזית, נכות עקב תאונת עבודה, נכות עקב תאונת דרכים וכו'.   הפסיכיאטר נפגש עם המבקש לצורך ביצוע ההערכה הפסיכיאטרית ולאחר מכן כותב ומגיש את חוות דעתו המקצועית. צילום: שאטרסטוק   מהי חוות דעת פסיכיאטרית לביטוח לאומי? חוות דעת פסיכיאטרית לביטוח לאומי היא חוות דעת מקצועית הניתנת על ידי פסיכיאטר, שמעריך את מידת ההשפעה (אחוז הנכות) של המצב הנפשי על יכולת התפקוד היומיומי ועל יכולת ההשתכרות של האדם. זאת, כדי שהוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי תוכל לחשב את אחוזי הנכות (וקצבת הנכות הנגזרת מאחוזי הנכות), תוך...

סיבות אפשריות ומצבים דומים להפרעה טורדנית כפייתית

טריכוטילומניה - תמונת המחשה
טריכוטילומניה המתח בחיים מכביד עליכם? תולשים שיער באופן כפייתי? מדובר בתת-סוג של OCD. החדשות הטובות:...
אובססיה לניקיון - תמונת המחשה
אובססיה לניקיון סובלים ממחשבות מטרידות וחוזרות? חייבים לשטוף ידיים כל הזמן? מקיימים "טקסים" מוזרים? נרא...
תרופות נגד חרדה - תמונת המחשה
תרופות נגד חרדה הקיץ בעיצומו ואיתו החופש הגדול ולאחר מכן חגי תשרי – הזמן שבו אלפי אנשים אורזים מזוודה ו...
התקף חרדה - תמונת המחשה
התקף חרדה לשדר אופטימיות, לא לייפות את האמת ולהעניק אחריות, גם על ילדים קטנים מאוד - ד"ר יונתן קו...
סרטרלין - תמונת המחשה
סרטרלין התמסטלות באופן חוקי מתרופות הפכה לתופעה נרחבת, כשריטלין זה הטרנד העכשווי. רק לאחרונה מת...
פארוקסטין - תמונת המחשה
פארוקסטין שאלות חטטניות של הדודה, הכנות מתישות לארוחת החג, התמעטות שעות האור ותחרות עם בן המשפחה...
ללמוד עוד על הפרעה טורדנית כפייתית
אנרגטיקה של פרוזאק-תמונה

מהם מנגנוני הפעולה של הפרוזאק ואילו תופעות לוואי היא...

מאת: אתר תמורות
25/02/2007
טריכוטילומניה: תלישת שיער כפייתית-תמונה

המתח בחיים מכביד עליכם? תולשים שיער באופן כפייתי? מדובר...

מאת: ד"ר יעקב...
20/08/2017
דיכאון: כשהייאוש אינו מרפה-תמונה

סובלים מתחושת כישלון? מתמודדים עם אובדן עניין וחוסר יכולת...

מאת: עפרה שלו
10/02/2016
טיפול קוגניטיבי התנהגותי: מדריך-תמונה

בין האמצעים העומדים לרשותנו בארגז הכלים הפסיכולוגי, יש מקום...

מאת: נגוהה...
07/05/2014
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להפרעה טורדנית כפייתית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

הפרעה טורדנית כפייתית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב הנני בן 62 סובל מחרדות ואו סי די מזה שנים רבות, מטופל ברסיטל במינון של 40 מג במשך חודש וחצי ישנה הטבה בחרדות אך תופעות הלוואי אינן חולפות תחושת ריחוף וכאבי ראש חזקים טבלתי נסבלים גם עם נטילת משככי כאבים,האם ניתן לרדת במינון של 20 מג מפאת גילי??אודה לתשובתך! בכבוד רב

שלום לך מינונים נמוכים אינם יעילים ב ocd

הבן שלי מקבל 20 מג רסיטל כבר חודשיים(דיכאון חרדה ocd) עם הטבה משמעותית לאחרונה הופיע גמגום וטיקים האם זה בגלל הרסיטל ? והאם צריך להפסיק ? אשמח לתשובה במייל או בווצאפ תודה

שלום , אני חייל והצלחתי להתגבר על המחשבות באופן עצמאי וגם על ידי שימוש בספר " להתגבר על מחשבות טורדניות " הפסיכיאטר בבסיס אומר שעדיף שאני אקח תרופות גם עכשיו האם זה רלוונטי ?

שלום אלירן, הטיפול הטוב ביותר ל- OCD הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הספר "להתגבר על מחשבות טורדניות", של פורדון וקלארק, כמו גם הספר "די לאובססיה" של פואה, הם מדריכים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי עצמי ורבים מצליחים להסתייע בספרים אלה ולטפל בעצמם ולהחלים (ואלה שלא- חשוב שתקראו עד הסוף). אמור לפסיכיאטר שטיפלת בעצמך בשיטה מס' 1 לטיפול ב- OCD. אם לא נותרו התנהגויות כפייתיות ואין לך קושי בלתי נסבל עם מחשבות טורדניות, אין לך צורך בטיפול. אם יחזרו מחשבות כאלה בעתיד, עדיין הייתי מנסה טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (הפעם עם מטפל פרטני), לפני שהולכים לטיפול תרופתי, כי נראה שטיפול קוגנטיבי התנהגותי עובד טוב אצלך. לאלה שלא מצליחים לטפל בעצמם ולהחלים בעזרת ספרים אלה או דומים להם, חשוב שתזכרו: זה לא מעיד על עוצמת הרצון שלך, חומרת ה- OCD שלך או על הסיכוי שלך להסתייע בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. זה רק מעיד ששיטת הטיפול העצמי באמצעות ספר לא מתאימה לך. יש לך סיכוי מצויין להסתייע בטיפול עם מטפל שמתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ל- OCD.

שלום אלירן, כל הכבוד שהצלחת להתגבר בעזרת ספר! זה טיפול הרבה יותר אפקטיבי מאשר כדורים. הכדורים רק מטשטשים סימפוטומים במקרה הטוב, הם לא מרפאים כלום. ויש להם תופעות לוואי קשות. תגיד לפסיכיאטר שאינך מעוניין, זו זכותך לפי חוק זכויות החולה (העובדה שאתה חייל אינה מונעת ממך את הזכות לסרב לטיפול רפואי).

בשבוע שעבר מיום רביעי עד אתמול בבוקר הרגשתי תופעות של התקף חרדה לאורך כול שעות היום. בימים ראשון ושני בשבוע שעבר נטלתי 0.25 מ"ג קלונקס במקביל ל-100 מ"ג סרטרליין, כאשר התחלתי במינון זה ביום רביעי לפני כשבועיים. לפני חודש כאשר התחלתי טיפול בסרטרליין, נטלתי 0.5 מ"ג קלונקס במשך שבועיים וחצי, ולאחר מכן כאמור הפחתתי על דעת עצמי ל-0.25 מ"ג. בעקבות התחושות הקשות מאוד שהרגשתי מיום רביעי שעבר עד ראשון בבוקר (לדעתי כתוצאה מהפסקת נטילת הקלונקס), הלכתי לרופאת המשפחה ושיתפתי אותה בדבר. היא יעצה לי ליטול 0.5 מ"ג קלונקס פעמיים ביום ולאחר מכן להפסיק בהדרגה. כמו כן ביקשתי ממנה הפניה לפסיכיאטרית המטפלת בי כדי שתקבל אותי לפני התור אצלה שנקבע בעוד שבועיים. בניגוד לעצת רופאת המשפחה, הפסיכיאטרית הורתה לי להפסיק את נטילת הקלונקס בבת אחת במינון של 1 מ"ג ליום, ביום שבו אתחיל ליטול סרטרליין במינון של 200 מ"ג ליום (בעוד כשבוע וחצי). יש לי רצון להפסיק את נטילת הקלונקס כי הבנתי ששימוש ממושך בה אינו מומלץ וככול שנוטלים אותה לפרק זמן ממושך יותר, יש צורך להעלות במינון. אבל אני לא יודע למי כדאי להקשיב, לרופאת המשפחה שאמרה לנסות להפסיק בהדרגה, או לפסיכיאטרית שאמרה להפסיק לגמרי את הנטילה של 0.5 מ"ג פעמיים ביום. יש לי תור אצל הפסיכיאטרית בעוד שבועיים, אבל רציתי לשאול ליתר ביטחון גם את רופאת המשפחה האם זה בסדר שאסמוך על דברי הפסיכיאטרית, אבל אין תורים קרובים אליה, רק בעוד שבועיים ובדיוק באותו יום שאני מוזמן לפסיכיאטרית. מה לעשות? אני מבולבל וחושש מאוד וקשה לי לקבל החלטה.

מתקן חלק מהמשפט הראשון: בשבוע שעבר מיום רביעי עד יום ראשון בבוקר (קודם לכן נכתב "אתמול בבוקר").

ביום שלישי הצלחתי להיכנס ללא תור לרופאת משפחה והיא אמרה לי שכדאי לפעול ע"פ הוראת הפסיכיאטרית. אולם אני עדיין לא רגוע וחושב שאם אעשה כן התופעות הנוראיות שחשתי בסוף השבוע שעבר יחזרו (תסמינים של התקף חרדה לאורך כול היום המתבאים בדופק מואץ, בחילה, חוסר תיאבון, הרגשה שהדם לא זורם בצורה תקינה לכול חלקי הגוף, צמרמורת, רעד, בלבול, ערפול הכרה), מה שאומר שפיתחתי תלות בקלונקס, מצב שמפחיד אותי מאוד. האם זה בסדר להפסיק את נטילת הקלונקס במינון של 0.5 מ"ג פעמיים ביום בבת אחת לאחר נטילה של יותר מחדש? אציין שמיום רביעי העליתי את מינון הסרטרליין ל-150 מ"ג כמובן ע"פ הוראת הפסיכיאטרית, ומיום שישי הבא אמור להעלות ל-200 מ"ג וכאמור להפסיק לחלוטין את נטילת הקלונקס ולא בהדרגה. אני יודע שעליי להיצמד להנחיית הפסיכיאטרית אך הנושא מטריד אותי מאוד, גם כך אני אדם אובססיבי ופרפקציוניסט מטבעי המאובחן ב-OCD. בנוסף הפסיכיאטרית תתעצבן עליי ולא תהיה מוכנה לטפל בי אם לא אפעל ע"פ הנחייתה, היא גם דאגה לשדר לי זאת. בפגישה האחרונה איתה היא ממש התעצבנה עליי ונראה היה שהתייאשה מהניסיון לאזן אותי ואיבדה את סבלנותה כלפיי. עם זאת אינני מעוניין להכניס עצמי לטלטלה נוספת ולעבור לפסיכיאטר/ית אחר/ת, כי אני מטופל שלה כבר קרוב ל-7 שנים. אני נמצא ממש במלכוד ומבולבל ברמות מטורפות בעניין כול סוגיית השינויים התרופתיים הלא מעטים שאני עובר כבר חצי שנה. לא מצליח לראות את הסוף וחושש שאהיה שפן ניסיונות של תרופות לעוד הרבה זמן, עד שאמצא את הטיפול המתאים אם בכלל.

סליחה על ריבוי ההודעות והשאלות... עקב התחושות המוזרות והמפחידות מאוד שעברתי בסופ"ש שעבר כתוצאה מהפסקת נטילה מוחלטת של קלונקס 0.5 במשך שבועיים וחצי ויומיים נוספים של נטילת 0.25, חשבתי שיהיה נכון לבנות תוכנית גמילה איטית ומבוקרת. בעוד כשבוע אני אמור להעלות את מינון הסרטרליין ל-200 מ"ג שלפי דברי הפסיכיאטרית זהו המינון הטיפולי והמקובל במצבי (דיכאון, OCD), וחשבתי שמיום זה אחל להפחית את מינון הקלונקס שנוטל מיום ראשון האחרון (0.5 בבוקר ו-0.5 בבוקר) ברבע כדור ולהמשיך כך כול שבועיים, דהיינו כול שבועיים להפחית ברבע כדור עד להפסקה מוחלטת של נטילתו (לפי החישוב שלי התהליך עשוי להימשך כשלושה וחצי חודשים). אני חושב שזה רעיון טוב, למרות שזה תהליך ממושך שמצריך הרבה תשומת לב וזהירות. מה דעתך בעניין? אם אעשה כן אצליח באופן סופי להיגמל מקלונקס? האם כדאי לשתף את הפסיכיאטרית בתהליך? או שעדיף שאגיד לה ש"הפסקתי בבת אחת כפי שהצעת לי כשהגעתי ל-200 סרטרליין"? למרות שאינני בעל מקצוע אלא רק מטופל, אני חושב שהרעיון שלי יהיה הרבה הגיוני ובטוח. בזמן האחרון אני מתעמק בנושא הבנזודיאזפינים ועד כמה הם עלולים להיות מסוכנים בשימוש ארוך טווח של יותר משבועיים. אני בשום אופן לא רוצה להיות מכור לשום כדור מהסוג הזה אחרי מה שחוויתי בסופ"ש שעבר. ולכן קיבלתי את ההחלטה להפסיק בהדרגתיות, כול שבועיים ברבע כדור. אשמח לחוות דעתך המלומדת, ויותר מכך אשמח שתאשר לי להתחיל בתוכנית הגמילה ושתהיה עבורי נכונה ומתאימה.

החלטתי שיהיה נכון יותר להפחית בחצי כדור כול שבוע, עד להפסקה מלאה. זו תהיה הדרגתיות מתאימה ובטוחה לדעתך? כי להפחית כול שבועיים ברבע כדור זה נראה לי יותר מדי מוגזם וכמובן שזה ייארך זמן רב יותר ואין לי כבר סבלנות, רוצה להפסיק כמובן בהדרגתיות אך גם לא בהדרגתיות "צולעת" מדי.

שלום לך כדאי להגמל עם ליווי רפואי. ככלל כדאי לרדת במדרגות של רבע מיליגרם קלונקס כל שבועיים. בהצלחה- זה חשוב להגמל מקלונקס!

ראה למטה

ראה למטה!

למטה

אשתי חולת ניקיון ומסרבת לקבל טיפול אני נשוי (37) ואב לשני בנים בני שנתיים וחצי שנה אישתי חולת ניקיון פרפקציוניסטית וזה גורם להרבה מאוד ריבים שרובם אם לא כולם קשורים בסדר וניקיון. כמה נתונים / מקרים כדי להמחיש את הסיטואציה אשתי לא אוהבת פירות ולכן אף פרי לא נכנס אלינו לבית אסור לתת לבנים פירות. מנקה את הבית בערך 10 פעמים ביום עם דייסון. ברכב החדש שלה יש שקיות זבל שחורות באזור הרגליים כדי שהשטיח לא יתלכלך יש הרבה איסורים בבית איפה מותר לאכול ומה. אחרי כל כניסה שלי לשירותים היא מייד רצה לנקות. תמיד היא תתקלח אחרי כדי לא לנקות את המקלחת פעמיים לאחר הרחצה כך שאם היא עייפה כבר ב9 בערב היא מתחילה להגיד לי ללכת להתקלח במקום להיות עצמאית להתקלח ולישון אף פירור לא ישאר בכיור לפני השינה. קשה מאוד או שחור או לבן אין באמצע ואם לא מתאים לי אני יכול ללכת , וכך היא בעצם שולטת בכל הסובבים שלה ביד רמה . אני אדם מכיל אך גם לי יש גבול ולרוב אני מוותר על דברים כדי לא להיכנס לריב . בעבודה היא מנהלת משרד גדול שם היא פורחת, הפרפקציוניסטיות שלה באה לידי ביטוי סידור ארגון פגישות וכתיבת נהלים נוקשים לאנשים מתחתיה הכל מסודר פיקס. היא בטוחה שיש רק דרך אחת וזאת הדרך שלה היא מתגאה בזה שהיא נקיה ולא מבינה שהיא עברה מזמן את גבול הטעם הטוב, מבחינתה הסביבה בעייתית אני מנסה בכל הכוח לגרום לה לבוא איתי לטיפול מתוך הבנה שיוטב לה וגם לי אם תוריד הילוך/תשחרר מהטירוף הזה . זאת משימה בלתי אפשרית לארגן ולסדר הכל לפרטי פרטים ברמה כזאת כי לעולם זה לא יהיה מושלם מבחינתה גם ככה . יש לי הרגשה שרק אם אעשה צעד חריף ואצא מהבית לכמה ימים או אציב תנאי שזה או גרושים או טיפול היא תסכים וגם בזה אני לא בטוח . לשאלתי נניח לרגע שמדובר ב ocpd האם יש דרך לשכנע אותה ללכת לטיפול מבלי להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה וכאילו להיפרד שכולם ידעו ? נכון לעכשיו זאת נראית לי הדרך היחידה לגרום לה אולי להגיע לטיפול.

שלום לך, עם כל ההבנה להשלכות שיש למצב של אשתך על חייך, לא ניתן ולא רצוי להפנות את אשתך לטיפול. כפי שאתה רואה, היא אינה מסכימה, סביר להניח משום שהיא תופסת את רוב התנהגויותיה כנורמטיביות והיא עצמה אינה סובלת מכך. יתר על כן, חלק מהתכונות האופייניות ל-OCD, כמו פרפקציוניזם, מניבות פירות חיוביים בתחומי חיים אחרים, כפי שאכן עולה מתיאוריך לגבי הצלחתה בעבודה. לא נראה לי שיציאה מהבית למספר ימים תעזור, בוודאי שלא בטווח הרחב. הדחף שולט בה והיא לא יכולה אחרת. במקום לצאת מהבית לכמה ימים הייתי מציע לה לפנות לטיפול זוגי, דבר שיגדיר את הבעיה כ"זוגית" (והיא אכן גם כזו) ובכך יוריד ממנה את הסטיגמה שהיא עלולה להרגיש בטיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי אישי. אם היא תתנגד גם לכך והנישואין חשובים לך, הודע לאשתך שאתה פונה לטיפול זוגי והתחל ללכת לבד למטפל הזוגי. בחלק גדול מהמקרים, צעד כזה, בניגוד לעזיבת הבית לכמה ימים, עשוי להיתפס כאיום והיא עשויה להצטרף לטיפול הזוגי ובהמשך אולי גם להסכים להצעת המטפל הזוגי לפנות לטיפול פרטני. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

פורומים בנושא הפרעה טורדנית כפייתית
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
הפסיכולוג אהוד גלבוע ישיב על שאלות הגולשים בנושא יחסי הורים וילדים, ובתו...