סולפיריד: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

שנה הלכה, שנה באה: מה התחדש בעולם הרפואה הישראלי?

התרופות החדשות שנכנסו לסל הבריאות, הפיתוחים הטכנולוגיים שהפכו טיפולים ליעילים ומדויקים יותר והחידושים המשמעותיים במגוון תחומי בריאות – בכירי הרופאים בישראל מספרים מה התחדש בשנה החולפת ומה מצפה לנו בשנה הבאה סיום של שנה אחת ותחילתה של שנה חדשה מהווים הזדמנות מצוינת לחשבון נפש, למבט לאחור על הדרך שעשינו ועל ההישגים שצברנו, לצד ציפייה נרגשת אל העתיד לבוא. לקראת ראש השנה, ביקשנו לעצור רגע ולבחון את עולם הרפואה הישראלי. פנינו לרופאים מתחומי התמחויות שונים וביקשנו מכל אחד מהם לספר לנו על החידושים והשינויים המשמעותיים שנעשו בתחומו בשנה החולפת, ועל אלו הצפויים בשנה הקרובה, וחזרנו עם בשורות משמחות ומלאות בתקווה. שתהיה שנה טובה ובריאה!   אונקולוגיה | ד"ר נעה אפרת בן ברוך מקום העבודה: מנהלת המכון האונקולוגי בביה"ח קפלן, יו"ר קבוצת השד במסגרת האיגוד האונקולוגי הישראלי.   אילו חידושים משמעותיים חלו השנה בתחום האונקולוגיה בכלל, ובאונקולוגיית שד בפרט? "בתחום האונקולוגיה, ובפרט בתחום אונקולוגיית...
ללמוד עוד על סולפיריד
אנרגטיקה של פרוזאק-תמונה

מהם מנגנוני הפעולה של הפרוזאק ואילו תופעות לוואי היא...

מאת: אתר תמורות
25/02/2007
כתר דיגיטלי ממוחשב: כל היתרונות-תמונה

ביצוע כתר דיגיטלי חוסך למטופל כסף, מקצר את זמן הטיפול...

מאת: ד"ר עזאת דאהר
13/08/2019
ילדי שמנת: משמינים (שלא) מנחת-תמונה

תופעת ההשמנה בקרב ילדים הוגדרה כמגיפה כלל עולמית - והנתונים...

מאת: יערית...
02/10/2018
החלפת שתי ברכיים בניתוח אחד-תמונה

שחיקה של מפרק הברך היא מחלה הגורמת להגבלה בתנועה. כשטיפול...

מאת: ד"ר בנדר...
08/08/2013
אולי יענין אותך לדעת...
בדיקת מעבדה לאבחון תנועה והליכה - תמונה
בדיקת מעבדה לאבחון תנועה והליכה
מדריך בדיקות רפואיות: בדיקת מעבדה לאבחון...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לסולפיריד?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

סולפיריד: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום לכולם , תחילה דיסקלמייר ..הפוסט הזה ארוך אך רצוי לכם לקרוא אותו עד סופו ,אתם גם לא חייבים לקרוא אותו בפעם אחת אלא לחזור אליו מס‘ פעמים עד להפנמה מלאה,הפוסט הזה נכתב מתוך ניסיון מצטבר של שנים ומונחה על פי דעותיהם של סטודנטים רבים קרי מונחה על פי עיקרון ”חוכמת ההמונים“ ,הפנמה של הכתוב תבטיח לכם חיסכון של כסף ,זמן ומשאבים נוספים.כמו כן הפוסט הזה מהווה את דעתי האישית בלבד וכי אין בו כוונה לפגוע או להוציא דיבתי על כל אדם,קבוצה או כל בע“ח :) לפני מס‘ שנים עוד בהיותי סטודנט צעיר לרפואה באחת האוניברסיטאות בחו“ל ,החיים היו יותר פשוטים,מספר האופציות לישראלי המתעד ללמוד רפואה בחו“ל היו מוגבלות ,היתה פחות תחרות , מבחני הקבלה היו ברמה קלה עד מגוחכת (למי שלמד ברצינות חודש -חודש וחצי זה הספיק), והכי חשוב הרבה פחות מסחור ,פרסום ודיסאינפורמציה. היום הסטודנט המתחיל נתקל במכבש פרסום המתבטא בכנסים\ימי עיון\ימים פתוחים\ שם מגיעים לידי ביטוי קטעי מידע מוכווני אינטרס ע“י אנשי מכירות אותם אני מכנה ה“עסקן האוניברסיטאי“,אחד מיני רבים שמייצג אוניברסיטה או קורס הכנה כזה או אחר .. כמובן במסווה אובייקטיבי-אקדמאי ,שמועיל בטובו לשתף אותך בניסיונו העשיר.כמובן שלקבוצה זו מתווספים גם מנהלי הפורומים שמקרים רבים נמנים על קבוצה זו. ולכן סביר שפוסט דעה אישית זה יירד כחלק ממנגנון צנזורה של בעלי עניין. לרוב כתשוחחו עם נציג כזה או אחר , עולה בתוכן השיחה אמצעי הפחדה כגון :“ לא הייתי רוצה ללמוד באוניברסיטה הזו כי.. \רמת הלימודים נמוכה\רמת המחייה נמוכה\רמת המרצים נמוכה\לא תעבור את מבחן הרישוי\לא תעבור את הסטאז‘\לא תעבור“ …וכי הפתרון נמצא כמובן באוניברסיטה שהם מייצגים במישרין או בעקיפין , בגלוי או בנסתר והם מועילים בטובם להכווינכם לאוניברסיטה ולעולם שכולו טוב - הידד. לי ישנה החובה (ואולי גם הזכות) המוסרית לסבר את אוזנכם .עולם הנציגיות והמכינות ללימודי רפואה בחו“ל היא תעשייה שמגלגלת מאות אלפי שקלים בשנה והיא עסק לכל דבר - אם כל הציניות והאינטרסים הכלכלים המלווים לכך. לי חשוב שתבררו לפני שאתם מחליטים ללמוד בחו“ל מס‘ פרמטרים (גורמי ליבה) ,שיעזרו לכם לבחור את האוניברסיטה שמתאימה לכם (לכם!) ,ולא לגוף כלכלי כזה או אחר. ראשית עם כן נמנה את הגורמים שצריכים להשפיע על כל החלטה היכן ללמוד : 1. אתם באמת צריכים לרצות את זה - לימודי רפואה -בייחוד בחו“ל - מלווים בקושי מנטאלי,סביביתי,חברתי,כלכלי,אינלקטואלי ברמה האישית והמשפחתית (כן, גם המשפחה בעניין..) 2. זה עולה כסף-גם ביינתן ותלכו על האופציות הזולות ,הנטל הכלכלי הוא גדול : לרוב ייפול על הוריכם או על משפחה קרובה .ובכן, הנטל הינו כפול :לא רק שאתם לומדים בחו“ל למספר שנים אלא, שאתם מנוטרלי תעסוקה ולכן פוטנצייל ההשתכרות שלכם שואף לאפס. 3. אתם צריכים לחשוב על היום שאחרי - נכון שזה נראה רחוק ומעבר לאופק ,אבל הלימודים באוניברסיטה הם רק חלק קטן מהמסלול שלכם בתור רופאים , אתם צריכים להבין שלמעשה אתם מתחילים את המסלול רק אחרי סיימתם 6 שנות לימוד ,יש מבחן רישוי-סטאז‘-התמחות ..ואז ”החיים האמתיים“ של של רופא בכיר עם כל המשמעות שבכך.ולכן אתם צריכים לשאול את עצמכם : האם אני בנוי\ה לריצת המרתון הזו? 4. רפואה זה לא מקצוע - המקצוע הזה הוא חייכם, אין פה לו“ז קבוע של 09:00-17:00 , המקצוע הזה הוא גם חלק מהותי בחייכם,קשה עד בלתי אפשרי לבצע הפרדה מנטאלית ופיזיתבין העבודה לבין חיי המשפחה וחייכם האישיים, התובענות והדרישות של המערכת גובים את מחירם.אתם תשלמו מחיר על היותכם רופאים ,אך יותר חשוב ,משפחתכם תשלם אף היא. 5. ביצועים-האוניברסיטה שתבחרו בה צריכה להיות עם ביצועים מוכחים - אחוזי מעבר הרישוי?, אופן שילוב הרופאים במחלקות? , ואפילו באילו מחלקות, האם במחלקות מבוקשות יותר או מבוקשות פחות? ( מחלקות מבוקשות לדוגמא כיר‘ פלסטית , א.א.ג,רפואת עיניים,רפואת עור, נשים…) 6. חוק המספרים הגדולים - האם באוניברסיטה יש קומץ ישראלים? האם מדובר בעשרות בודדות ? במאות ?, כשיש מסה של סטודנטים ישראלים אז כך גם משקלו הסגולי של הסטודנט הבודד עולה- המשמעות שלך יש יותר כוח אל מול גורמי האוניברסיטה.האם יש מועצת סטודנטים ישראלים חזקה שיכולה להכווין לימי חופש בחגי ישראל?,לרכז את מועדי א‘ במבחני הגמר על מנת ליצור חופשת קיץ ארוכה יותר?. ובכן , ככל שקבוצת הסטודנטים (כמו כל קבוצה שהיא),גדולה יותר - כך גם משקל ההשפעה. 7. עלות\תועלת -במילים אחרות האם את\ה צריך להשקיע את מיטב כספך וברוב המקרים את מיטב כספי הורייך על מנת ללמוד רפואה ?, האם יש אלטרנטיבות אחרות מלבד אוניברסיטאות שזוחלות משנה לשנה לשכר לימוד למשפחות של עשירים בלבד?,ומצד שני האם אתם צריכים לקחת את הסיכון ולבחור אוניברסיטה זולה,אך ביצועייה האקדמאיים אינם מוכחים ? ,ולמעשה אתם לוקחים סיכון מסויים בשל כך? 8. LOCATION,LOCATION,LOCATION- האם אתם צריכים ל“הרגיש“ סביבה אורבנית פעילה כגון לימודים בעיר בירה? או לחילופין אתם מעדיפים ללמוד באווירה רגועה יותר אך מנותקת וללא פעילות חוץ אקדמאית כמו בערי הספר. 9. אוניברסיטאות בחו“ל הם עסק לכל דבר , אזי אתם הלקחות - וכמו כל מודל עסקי גם לאוניברסיטאות יש רצון להגדיל את שולי הרווח ,אחת ה ”שיטות“ לכך היא למנוע מסטודנט אשר נכשל במקצוע כזה או אחר להתקדם לשנה אקדמאית הבאה, ולכן לפני שאתם בוחרים אוניברסיטה חשוב לברר טרם המעבר למדינה כזו או אחרת האם האוניברסיטה מפעילה סנקציות על הסטודנט? או שמה האוניברסיטה נוטה לגישה יותר סובלנית ואנושית כלפיי הסטודנט ונותנת לסטודנט הזדמנות (בצורה של מועדי ב‘ \ ג‘ ואפילו ד‘ ) ,או אפילו מעבר שנה על תנאי.(עד להשלמת המקצוע ”שנגרר“ משנה מקודמת) 10. לסיכומו של דבר ,עלייך - הסטודנט המתחיל לברר טרם יציאתו לחו“ל את רמת הלימודים, רמת המחייה,אחוזי מעבר ,עלות הלימודים הכוללת (שכר לימוד+מחייה), אוכלוסיית הסטודנטים (מדינות מוצא) שיילמדו איתך באותה הכיתה,מיקום האוניברסיטה כאשר כל הפרמטרים מונחים ע“פ העיקרון של עלות אל מול תועלת . טוב כמובן ישנם עוד הרבה גורמי ליבה שאת מוכרחים להתחשב בהם ל-פ-נ-י שאתם יוצאים לדרכם , אך השעה מאוחרת ויש לי מחר תורנות , לשאלות נוספות אשמח לענות לכם המייל :ben.tsrooya@gmail.com הכותב הינו בוגר אוניברסיטה בחו“ל ,בשפה האנגלית ומתמחה בכירורגיה כללית שנה II,בבי“ח במרכזהארץ ,עבר יחד עם כל קבוצתו מהלימודים את מבחן הרישוי הישראלי בפעם הראשונה.

זה פורום מתרפאים ולא פורום רופאים אז בשביל מה העלית את זה כאן?

שמי טלי בת 27 סובלת מpanic disorder מעל 6 שנים בחמש השנים הראשונות טופלתי ב 40 מ"ג פריזמה והרגשתי נהדר. הייתי יציבה מאוד וחייתי חיים מלאים ושלווים ביום בהיר אחד הכדור הפסיק להשפיע, חזרו החרדות, ההימנעויות, המחשבות הטורדניות בראש, והדריאליזציה מאז כבר שנה ו-3 חודשים שאני מחליפה תרופות, מינונים, ושילובי תרופות וכלום לא עוזר. גם טיפול cbt שהצריך ממני המון זמן אנרגיה וכסף לא עזר. עקב המצב הקשה והמתסכל נכנסתי גם לדיכאון הייאוש עמוק ואיני יודעת כבר מה לעשות תרופות שניסיתי עד למינון המקסימלי ולא עזרו: פריזמה, ציפרלקס, פאקסט, אנפרניל, וויפאקס, מודאל, נמנעת מבנזואפידים כי מפחדת. עזרה?

יש עדיין תרופות שעשויות לעזור.. גם שילובים כדאי לעשות..

שלום לכולם , תחילה דיסקלמייר ..הפוסט הזה ארוך אך רצוי לכם לקרוא אותו עד סופו ,אתם גם לא חייבים לקרוא אותו בפעם אחת אלא לחזור אליו מס‘ פעמים עד להפנמה מלאה,הפוסט הזה נכתב מתוך ניסיון מצטבר של שנים ומונחה על פי דעותיהם של סטודנטים רבים קרי מונחה על פי עיקרון ”חוכמת ההמונים“ ,הפנמה של הכתוב תבטיח לכם חיסכון של כסף ,זמן ומשאבים נוספים.כמו כן הפוסט הזה מהווה את דעתי האישית בלבד וכי אין בו כוונה לפגוע או להוציא דיבתי על כל אדם,קבוצה או כל בע“ח :) לפני מס‘ שנים עוד בהיותי סטודנט צעיר לרפואה באחת האוניברסיטאות בחו“ל ,החיים היו יותר פשוטים,מספר האופציות לישראלי המתעד ללמוד רפואה בחו“ל היו מוגבלות ,היתה פחות תחרות , מבחני הקבלה היו ברמה קלה עד מגוחכת (למי שלמד ברצינות חודש -חודש וחצי זה הספיק), והכי חשוב הרבה פחות מסחור ,פרסום ודיסאינפורמציה. היום הסטודנט המתחיל נתקל במכבש פרסום המתבטא בכנסים\ימי עיון\ימים פתוחים\ שם מגיעים לידי ביטוי קטעי מידע מוכווני אינטרס ע“י אנשי מכירות אותם אני מכנה ה“עסקן האוניברסיטאי“,אחד מיני רבים שמייצג אוניברסיטה או קורס הכנה כזה או אחר .. כמובן במסווה אובייקטיבי-אקדמאי ,שמועיל בטובו לשתף אותך בניסיונו העשיר.כמובן שלקבוצה זו מתווספים גם מנהלי הפורומים שמקרים רבים נמנים על קבוצה זו. ולכן סביר שפוסט דעה אישית זה יירד כחלק ממנגנון צנזורה של בעלי עניין. לרוב כתשוחחו עם נציג כזה או אחר , עולה בתוכן השיחה אמצעי הפחדה כגון :“ לא הייתי רוצה ללמוד באוניברסיטה הזו כי.. \רמת הלימודים נמוכה\רמת המחייה נמוכה\רמת המרצים נמוכה\לא תעבור את מבחן הרישוי\לא תעבור את הסטאז‘\לא תעבור“ …וכי הפתרון נמצא כמובן באוניברסיטה שהם מייצגים במישרין או בעקיפין , בגלוי או בנסתר והם מועילים בטובם להכווינכם לאוניברסיטה ולעולם שכולו טוב - הידד. לי ישנה החובה (ואולי גם הזכות) המוסרית לסבר את אוזנכם .עולם הנציגיות והמכינות ללימודי רפואה בחו“ל היא תעשייה שמגלגלת מאות אלפי שקלים בשנה והיא עסק לכל דבר - אם כל הציניות והאינטרסים הכלכלים המלווים לכך. לי חשוב שתבררו לפני שאתם מחליטים ללמוד בחו“ל מס‘ פרמטרים (גורמי ליבה) ,שיעזרו לכם לבחור את האוניברסיטה שמתאימה לכם (לכם!) ,ולא לגוף כלכלי כזה או אחר. ראשית עם כן נמנה את הגורמים שצריכים להשפיע על כל החלטה היכן ללמוד : 1. אתם באמת צריכים לרצות את זה - לימודי רפואה -בייחוד בחו“ל - מלווים בקושי מנטאלי,סביביתי,חברתי,כלכלי,אינלקטואלי ברמה האישית והמשפחתית (כן, גם המשפחה בעניין..) 2. זה עולה כסף-גם ביינתן ותלכו על האופציות הזולות ,הנטל הכלכלי הוא גדול : לרוב ייפול על הוריכם או על משפחה קרובה .ובכן, הנטל הינו כפול :לא רק שאתם לומדים בחו“ל למספר שנים אלא, שאתם מנוטרלי תעסוקה ולכן פוטנצייל ההשתכרות שלכם שואף לאפס. 3. אתם צריכים לחשוב על היום שאחרי - נכון שזה נראה רחוק ומעבר לאופק ,אבל הלימודים באוניברסיטה הם רק חלק קטן מהמסלול שלכם בתור רופאים , אתם צריכים להבין שלמעשה אתם מתחילים את המסלול רק אחרי סיימתם 6 שנות לימוד ,יש מבחן רישוי-סטאז‘-התמחות ..ואז ”החיים האמתיים“ של של רופא בכיר עם כל המשמעות שבכך.ולכן אתם צריכים לשאול את עצמכם : האם אני בנוי\ה לריצת המרתון הזו? 4. רפואה זה לא מקצוע - המקצוע הזה הוא חייכם, אין פה לו“ז קבוע של 09:00-17:00 , המקצוע הזה הוא גם חלק מהותי בחייכם,קשה עד בלתי אפשרי לבצע הפרדה מנטאלית ופיזיתבין העבודה לבין חיי המשפחה וחייכם האישיים, התובענות והדרישות של המערכת גובים את מחירם.אתם תשלמו מחיר על היותכם רופאים ,אך יותר חשוב ,משפחתכם תשלם אף היא. 5. ביצועים-האוניברסיטה שתבחרו בה צריכה להיות עם ביצועים מוכחים - אחוזי מעבר הרישוי?, אופן שילוב הרופאים במחלקות? , ואפילו באילו מחלקות, האם במחלקות מבוקשות יותר או מבוקשות פחות? ( מחלקות מבוקשות לדוגמא כיר‘ פלסטית , א.א.ג,רפואת עיניים,רפואת עור, נשים…) 6. חוק המספרים הגדולים - האם באוניברסיטה יש קומץ ישראלים? האם מדובר בעשרות בודדות ? במאות ?, כשיש מסה של סטודנטים ישראלים אז כך גם משקלו הסגולי של הסטודנט הבודד עולה- המשמעות שלך יש יותר כוח אל מול גורמי האוניברסיטה.האם יש מועצת סטודנטים ישראלים חזקה שיכולה להכווין לימי חופש בחגי ישראל?,לרכז את מועדי א‘ במבחני הגמר על מנת ליצור חופשת קיץ ארוכה יותר?. ובכן , ככל שקבוצת הסטודנטים (כמו כל קבוצה שהיא),גדולה יותר - כך גם משקל ההשפעה. 7. עלות\תועלת -במילים אחרות האם את\ה צריך להשקיע את מיטב כספך וברוב המקרים את מיטב כספי הורייך על מנת ללמוד רפואה ?, האם יש אלטרנטיבות אחרות מלבד אוניברסיטאות שזוחלות משנה לשנה לשכר לימוד למשפחות של עשירים בלבד?,ומצד שני האם אתם צריכים לקחת את הסיכון ולבחור אוניברסיטה זולה,אך ביצועייה האקדמאיים אינם מוכחים ? ,ולמעשה אתם לוקחים סיכון מסויים בשל כך? 8. LOCATION,LOCATION,LOCATION- האם אתם צריכים ל“הרגיש“ סביבה אורבנית פעילה כגון לימודים בעיר בירה? או לחילופין אתם מעדיפים ללמוד באווירה רגועה יותר אך מנותקת וללא פעילות חוץ אקדמאית כמו בערי הספר. 9. אוניברסיטאות בחו“ל הם עסק לכל דבר , אזי אתם הלקחות - וכמו כל מודל עסקי גם לאוניברסיטאות יש רצון להגדיל את שולי הרווח ,אחת ה ”שיטות“ לכך היא למנוע מסטודנט אשר נכשל במקצוע כזה או אחר להתקדם לשנה אקדמאית הבאה, ולכן לפני שאתם בוחרים אוניברסיטה חשוב לברר טרם המעבר למדינה כזו או אחרת האם האוניברסיטה מפעילה סנקציות על הסטודנט? או שמה האוניברסיטה נוטה לגישה יותר סובלנית ואנושית כלפיי הסטודנט ונותנת לסטודנט הזדמנות (בצורה של מועדי ב‘ \ ג‘ ואפילו ד‘ ) ,או אפילו מעבר שנה על תנאי.(עד להשלמת המקצוע ”שנגרר“ משנה מקודמת) 10. לסיכומו של דבר ,עלייך - הסטודנט המתחיל לברר טרם יציאתו לחו“ל את רמת הלימודים, רמת המחייה,אחוזי מעבר ,עלות הלימודים הכוללת (שכר לימוד+מחייה), אוכלוסיית הסטודנטים (מדינות מוצא) שיילמדו איתך באותה הכיתה,מיקום האוניברסיטה כאשר כל הפרמטרים מונחים ע“פ העיקרון של עלות אל מול תועלת . טוב כמובן ישנם עוד הרבה גורמי ליבה שאת מוכרחים להתחשב בהם ל-פ-נ-י שאתם יוצאים לדרכם , אך השעה מאוחרת ויש לי מחר תורנות , לשאלות נוספות אשמח לענות לכם המייל :ben.tsrooya@gmail.com הכותב הינו בוגר אוניברסיטה בחו“ל ,בשפה האנגלית ומתמחה בכירורגיה כללית שנה II,בבי“ח במרכזהארץ ,עבר יחד עם כל קבוצתו מהלימודים את מבחן הרישוי הישראלי בפעם הראשונה.

זה פורום מתרפאים ולא פורום רופאים אז בשביל מה העלית את זה כאן?

שלום רב , האם יש לך מידע לגבי לימודי רפואת שיניים בליטא ? מה רמתם ? מה התהליך בחזרה לארץ ?? תודה מראש

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

תודה לברק וכל הכבוד. הידש

תודה על המידע המקיף .ברצוני לשאול אותך על תרופה ישנה ושמה סדידין ממשפחת הפנותיאזינים שרק היא הצליחה להרדים אותי מוקדם בלילה אציין שלא מיצרים אותה יותר ואולי אתה יודע איזה תרופה חלופית עושה את העבודה בתודה רבה מכבדך מאוד קובי