רולטור: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

לכו על זה: 6 אפליקציות הליכה שיקימו אתכם מהכורסה

הליכה היא פעילות גופנית שתורמת רבות לבריאות, שומרת על הכושר הגופני, מסייעת לירידה במשקל, להפגת מתחים ולמצב רוח טוב יותר. לרגל יום ההליכה העולמי שחל השבוע, תכירו: 6 אפליקציות שיעשו לכם חשק לקום ולצעוד בשנים האחרונות גובר השיח העוסק בסכנות הטמונות באורח חיים יושבני. רובנו מעבירים את יום העבודה בעיקר בישיבה, בוחרים לעשות את הדרך לעבודה וחזרה ממנה ברכב או בתחבורה ציבורית גם אם היא במרחק הליכה, ואת שעות הפנאי מבלים מול המחשב או הטלוויזיה – שוב, בישיבה. מחקרים מראים כי אורח החיים היושבני, בו פעילות גופנית נעשית בצמצום, אם בכלל, הוא גורם משמעותי למחלות כרוניות שונות, בהן סוכרת, מחלות שריר ושלד, כאבי גב ועוד. אז מה עושים? בתור התחלה קמים מהכיסא, ומנסים לבחור בפעילות גופנית שמתאימה לנו. אחת מהפעילויות הבריאות ביותר לגוף האדם היא הליכה - פעילות קלה, חינמית ונגישה. ההליכה תורמת לשמירה על הכושר, לירידה במשקל, להפגת מתחים ולמצב רוח טוב יותר. בנוסף, הליכה מחזקת את השרירים ומשפרת את יכולת...
ללמוד עוד על רולטור
לכו על זה: 6 אפליקציות הליכה שיקימו אתכם מהכורסה-תמונה

הליכה היא פעילות גופנית שתורמת רבות לבריאות, שומרת על הכושר...

מאת: מערכת זאפ...
24/10/2019
נפילות: התאמת שירותים ואמבטיה-תמונה

מרבית נפילות מבוגרים מתרחשות בחדר האמבטיה ובחדר השירותים....

מאת: יובל נוה
23/01/2014
ניתוחי ברך נפוצים: מדריך-תמונה

בזכות טכניקות כירורגיות מתקדמות וניסיון משמעותי שנצבר במהלך...

מאת: ד"ר חורב...
24/10/2017
שיקום נשימתי בבית: רק יתרונות-תמונה

אי ספיקה נשימתית מובילה חולה להפוך למונשם כרוני, הזקוק...

מאת: ~~ד"ר דיצה...
02/02/2016
אולי יענין אותך לדעת...
מבחן מאמץ - תמונה
מבחן מאמץ
מדריך בדיקות רפואיות: מבחן מאמץ (ארגומטריה)...
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לרולטור?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

רולטור: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב אמי חולה בפרקינסון מזה כמה שנים כל עוד הייתה מטופלת בפקמרץ ההיא הייתה בסדר גמור ועצמאית במשך זמן והמחלה הייתה במצב של תרדמה. איך שהחליפו לה את התרופה לאמנטדין התחילה רעידות חזקות בידיים וברגליים, לא יכולה לאכול, ולא לעמוד על הרגלים. ממש מסכנה התרופה החדשה מדרדרת אותה מיום ליום. איבוד שיווי משקל, סחרחורות, לא יכולה ללכת ללא הליכון. ממש תוך זמן קצר של 6 חודשים השתנתה לרמה סיעודית ממש קשה. כיצד והיכן אני יכול לרכוש לה את התרופה הטוב שמתאימה לה פקמרץ?

אלי שלום רב ניתן להשיג את התכשיר פ"ק מרץ ביבוא אישי דרך שור-טבצניק (עם 29ג) או לקבל תכשיר דומה לפ"ק מרץ בשם אמנטדין סולפט במספר בתי מרקחת.

תודה רבה פרופסור אורן. קניתי לאמא את התרופה פק מרץ. אבל עכשיו הוא כבר לא משפיע עליה. הבנתי שהטיפול התרופתי שקיבלה מעבר, כבר לא מתאים לה על איזה טיפול תרופתי אתה ממליץ בשלב הזה?

דוקטור יקר, אמי היקרה, כיום בת 80, נמצאה כסובלת מבעיות זיכרון כבר לפני כ- 12 שנים. לפני כ-5 שנים הוגדרה כתשושת נפש ע"י פסיכוגריאטר. חשוב כי אציין שאמי אנלפביתית והאבחנה נעשתה על סמך שיחה עמה ועם בני המשפחה. עד לפני כחודש התהלכה, לאט, בעזרת הליכון. וניהלה שיחה עניינית עמנו, אם כי לרוב לא ביוזמתה. לפני כחודש נעשתה חלשה מאוד, אפטית וסבלה מחום גבוה. בעקבות בדיקות דם, אובחנה כסובלת מדלקת בשתן. אמי אושפזה, למשך שבוע, בביה"ח לצורך מתן אנטיביוטיקה ונוזלים דרך הוריד ושוחררה. במהלך השבועיים מאז השחרור, עדיין חלשה מאוד, אינה מסוגלת אפילו לעמוד בכוחות עצמה (סובלת גם מפריקת כתף שאינה ניתנת לתיקון), אוכלת מעט (על ידנו), אינה מתקשרת עימנו וישנה כמעט כל היום. שנתה חזקה מאוד וכשמדברים עימה או מבקשים שתפקח את עיניה אינה מגיבה. בבדיקות הדם שנעשו לפני כשבוע יש שיפור, אך אנחנו מודאגים וחרדים מאוד לשלומה. שאלתי היא האם לדעתך זה קשור לאלצהיימר? או לבעיה אחרת? ומה לדעתך כדאי לעשות ולמי לפנות? תודה מראש.

לריקי שלום רב, שכיח מאד שחולים במחלת אלצהיימר (או דמנציה אחרת) חווים נסיגה משמעותית ביכולתיהם ובתפקודם. כדי לתת תשובה לשאלה מה קורה עם אמך -- צריך לבדוק אותה, לברר אם קיימת עדיין מחלה זהומית פעילה, או פגיעה אחרת, למשל ברמת המלחים בגוף או בתפקודי כבד או כליה. רופא המשפחה הוא מקום טוב להתחיל את הברור. לחליפין ניתן לפנות לנוירולוג. בברכת בריאות, כרמל ערמון

אמי בת 74, אובחנה עם MDS לפני חודשיים, סובלת מאנמיה קשה כבר מספר שנים. בבדיקת מח עצם לפני חודשיים: שיורה אדומה: שינויים דיסארריטרופואיטיים שורה לבנה: ריבוי קל של פרומילאו ובלסטים, יתר הבשלה דיספלסטית מגאקריוציטים: לרב קטנים ללא סגמנטציה בבדיקה עכשיו: שיורה אדומה: שינויים דיסארריטרופואיטיים ומגלובלטסיק שירה לבנה: עשירה מאד בערך 15% הבשלה בלסטית והבשלה דיספלסטית מגאקריוציטים: רבים לרב קטנים ובשלים. היא מקבלת עירוי דם אחת לשבועיים, ההמוגלובין אחת לשבועיים מגיע ל7. נאמר לנו שהמצב לא טוב, שזו לא לוקימיה, עדיין, אבל צריך להתחיל טיפול בוידאזה. אמרו שזה סיכון גבוה ללוקימיה. מה זה אומר? היא גם ככה מאד חלשה ומתניידת בקושי עם הליכון, האם יש טעם לקבל טיפול בוידאזה שעלול לגרום לה להרגיש רע יותר? המחלה יכולה לא להתפתח ללוקימיה בזכות הוידאזה? אם לא תקבל וידאזה - מה יקרה, היא תצטרך עירויים תכופים יותר? היא חשופה במיוחד לזיהומים בגלל השורה הלבנה? תודה רבה!

מדובר בתסמונת מיאלודיספלסטית בסיכון גבוה שגורמת לאנמיה ועלולה בעתיד להתפתח ללויקמיה. הוכח שהטיפול בוידזה עוזר בחלק מהמקרים (אך לא בכולם) , גם בהפחתה של צריכת דם וגם במניעה של התקדמות ללויקמיה. לגבי נטייה לזיהומים, תלוי במספר הנויטרופלים. בדרך כלל הנטייה מוגברת אם מספר הנויטרופילים הוא פחות מ500.

תודה! יש איזושהי סטטיסטיקה על התפתחות ללוקימיה - תוך כמה זמן זה עלול לקרות? התפתחות של 15 אחוז בלסטים בחודשיים זה לא מהיר?

חשבתי שכבר התחסנתי בפני נתינת מקום לרגשות לאחרים אך התבדתי.... מדברת על המטפלת שלי..שלקח לי המון זמן לומר המטפלת שלי...כן....כן...לומר שלי ..אומר שיש שם משהו...שמרגיש שם משהו..שזה כבר לא זר...... היא כמו פצצת אנרגיה בלתי נדלית....קשובה..מבינה..תומכת.....גם נותנת בראש כשצריך...אנרגטית ברמות שאני לא מסוגלת לתאר... נורא פחדתי שוב להיקשר ריגשית למטפלת...בגלל נסיון העבר...בגלל שפוחדת שוב להפגע...בגלל שזה גורם לי להרגיש שאני הופכת להיות תלויה בכל דבר שבא ממנה... לא רוצה !! לא רוצה..!! לא רוצה...!! אווווף איתי....חשבתי שנשמרתי לעצמי אך לאאאאא !! ותוך כדי כתיבה עולים בי שוב הזכרונות ההם....וחרדה שוב מציפה אותי ..ש....ש... פוחדת שוב לתת לרגשות להיות שם ..להרגיש כמה אכפת לה ממני..כמה היא אומרת שאוהבת אותי...וגם להרגיש שאכפת לי ממנה באמת.....פוחדת לאהוב אותה..כי באמת מגיע לה .... כמה בקלות אני הופכת חרדתית..אסון..אני אסון מהלך ..עם הליכון.... והשבוע לא היתה פגישה בגלל קורח הנסיבות..אסור בחדרים קטנים..ושם יש רק חדרים קטנים לטיפול... והיא שולחת לי הודעות קוליות מרגיעות..וציורי לבבות ..כן..היא מגניבה..ואני שוב נופלת בשבי אחריה כמו שלא היתה אף מטפלת לפניה..כי תמיד מרגיעה ועושה לי סדר בראש..ובסיום פגישה תמיד חיבוק חם חיוך גדול ..אז אייך אפשר שלא ?? מטומטמת שכמוני למה אני שוב פוחדת ?? רוצה לתת לה הזדמנות להיות כל מה שהיא מקרינה כלפי.....ואולי גם לעצמי ?? אולי הפעם בלי פחדים ?? אייך עושים את המהלך הזה ?? אייך מרפים מהפחד הזה..?? אני זקוקה לעיצה מכל מי שמוכנה לבוא ולומר לי..הייי..תעשי...?? תודה לכולן וגם לך אודי .. חטולית

חטולית יקרה, הפחד הזה שמי שמושיט יד יש לו גם כוונות נסתרות, שהוא עלול לפגוע, לנצל, להכאיב. הפחד להקשר ולהנטש. הפחד להקשר לדמות מיטיבה ולהפגע. חוסר האמון הבסיסי. כמה כואב.... המחשבה האם כל זה אמיתי? הנזקקות הנואשת הזו בדמות סרה, אני כל כך מכירה את זה.... אבל את יודעת, בין השורות הכואבות את גם רואה את הטוב שבה ואולי זו הדרך. איתך שירה

לאט לאט צעד צעד לומדים לסמוך ולשחרר וגם להפרד ולהתחיל קשרים חדשים ואלו הישנים לא נעלמים הם נשארים בלב ואז לומדים שאפשר לסמוך על עצמך ועל אחרים אתך בלב אביב

הי חטולית, הפחד חשוב ויש לו מקום. אבל חשוב לזכור שהוא לא הדבר היחידי במרחב הפנימי שלך, כי יש גם את ההזדקקות, היכולת להאמין ולסמוך - ובעיקר - אדם שראוי לכך. והזמן והעקביות יעשו גם הם את שלהם. אודי