פורום הפרעות אכילה

הפורום נועד לתת מענה ראשוני למי שמוצא עצמו עסוק וטרוד במחשבות על משקל, מראה, דימוי גוף, אוכל וקלוריות. מחשבות מסוג זה עלולות להשפיע על מצב הרוח, התפקוד וה-well-being. יש מצבים בהם אנו מאבדים את השליטה על מחשבות מסוג זה, והן הופכות לשלוט בנו, מה שעלול לעורר מצוקה, אי-שקט, דיכאון, פחד, אשמה, אובססיביות והרבה סבל.

אנו מאמינות כי התייחסות לשאלות אלה מההיבט התזונתי והרגשי באופן משולב יכולה לאפשר הכוונה ותמיכה ראשונית במצוקה, ומכאן להקל עליה.

ראוי להדגיש כי הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול.

קרן בלומנטל-יניר, מטפלת באמנות, ועדי מילר - דיאטנית קלינית.
181 הודעות
168 תשובות מומחה

מנהלי פורום הפרעות אכילה

07/10/2019 | 00:38 | מאת: עומר

היי, אני בת 18 סובלת כבר שנה מהפרעת אכילה, לא אובחנתי ולא דברתי על זה עם אף אחד כבל כמובן ששמו לב שירדתי המון במשקל. שקלתי 53 מטר 162 וכיום אני 43..אני נמצאת אצל דיאטנית שנותת לי תפריט על מנת לעלות במשקל אבל שוב, לא ספרתי על ההפרעה שלי.. אני מודעת לסכנות שיש באנורקסיה ואני לא רוצה בזה, אני מרצוני רוצה להחלים. אני לא רוצה לערב את המשפחה או את החברים אבל אני כן רוצה לדבר עם מישהו שיעזור לי לשנות את המחשבה שלי ואת ההתעסקות המוגזמת שלי באוכל ובקלוריות ולהפסיק להתחרט אם אכלתי יותר מידי. רציתי לדעת אם יש דבר כזה ייעוץ ועזרה אינטרנטית כמו הפורומים האלו רק בצורה יותר פרטית.. אשמח לעזרה

היי, התחלתי לאחרונה טיפול במרפאת הפרעות אכילה, בצבא חליתי באנורקסיה, עכשיו (4 שנים אחריי שעדיין מתמודדת) המצב יותר טוב מבחינת הbmi אפשר להגיד שתקין. הבעיה שהחרדות משפיעות עליי במשך שנים ובגלל זה פניתי עצמאית לטיפול. נפגשת עם פסיכיאטר, פסיכולוגית ודיאטנית. היו לי בנתיים שתי פגישות עם הפסיכיאטר, ומרגישה לחץ מצידו על טיפול תרופתי, הבעיה שזה סוגר עלי גם מהצד של הפסיכולוגית האחות והדיאטנית כולם מזכירים תמיד את הטיפול התרופתי וזה עוד יותר מעצבן אותי ומקשה עליי. האם כדאי להמשיך שם בטיפול ולהמשיך בהתנגדות שלי לתרופות? פוחדת שיילחצו עליי וייגרמו לי להפסיק שם מבחינתם הטיפול לא יעיל ללא תרופות ומצידי לא מוכנה להשתמש בתרופות האם להכנע ללחץ מצידם או להשאר נאמנה לעצמי ולהסתכן בכך שהטיפול לא יוכל להמשיך כך? אודה לתשובתכם

06/08/2019 | 01:50 | מאת: לירז

היי.. כבר כמעט שנה שאני נמצאת במן הפרעת אכילה בהכחשה.. תמיד הייתי ילדה רזה מאד אבל פתאום נכנס בי הפחד שאולי אני עלולה להשמין.. במהלך השנה הזו ירדתי 7 קילו כרגע אני 1.61 והמשקל שלי הוא 42 התזונה שלי דלה מאד ומורכבת לרוב מהפרכיות קוטג, מידי פעם ביצים וקצת בורגול הירידה במשקל שלי והתזונה שלי השפיעה גם על המחזור שלי שמתי לב שהמחזור מאחר לי בהרבה ואפילו בחודשים הלכתי לגינקולוג שאמר שזה בגלל תת המשקל ונתן לי לקחת לשבוע פרימולוט נור, עשיתי את זה וקבלתי אחרי שבוע אחר כך, שוב לא קבלתי כמה חודשים אז חזרתי אליו והוא אמר לי לעשות אותו דבר ושוב קיבלתי.לאחר מכן עד עכשיו( ארבעה חודשים)ששוב לא קיבלתי מחזור.. ביקשתי מרופא המשפחה הפניה לדיאטנית על מנת לעשות דיאטת השמנה ואני באמת מתכוונת ללכת התחלתי לפחד.. אני מפחדת שנושא המחזור הוא בלתי הפיך.. יש לי שתי שאלות האם כדאי לי שוב לקחת רק לשבוע את הפרימולוט נור? רק כדי לנקות את הגוף מהמחזור שעוד לא יצא ממנו? האם יכול להיות שהמחזור לא יחזור אלי? ממש מבקשת שתרגיעי אותי..

לקריאה נוספת והעמקה
06/08/2019 | 23:06 | מאת: צופה מהצד

תקשיבי הBMI שלך נמוך מאוד (16.2), אם את רוצה שהמחזור שלך יהיה סדיר אז תעלי במשקל תקשיבי לי, אני גם נפלתי לאנורקסיה ולקח זמן רב עד שהמחזור שלי הפך לסדיר, וזה קרה רק כשהחלמתי, מכיוון שההורמונים הנשיים מתפקדים רק כשיש רקמת שומן מינימלית אף אחד לא אמר לך להיות שמנה! אבל המשקל הנמוך שלך לא מאפשר מחזור סדיר תעלי קצת במשקל, תאכלי אוכל בריא ותעשי ספורט במתינות, כי את רוצה להביא ילדים לעולם... אל תחשבי על כלום כרגע! פשוט תאכלי! להיות בלי מחזור זה לפגוע בנשיות שלך, בכל כולך, וסתם אוכל לא אמור להרוס לך את כל החיים! תפסיקי לחשוב על שטויות ותאכלי!

שלום ברוב המקרים המחזור הוא בהחלט הפיך אז את יכולה להיות רגועה. מאמינה שברגע שתאכלי מאוזן ותעלי למשקל תקין עבורך המחזור יחזור להיות סדיר. בהצלחה אצל הדיאטנית. בברכה עדי מילר דיאטנית קלינית

05/08/2019 | 19:19 | מאת: אלי

שלום רב אני בן 16 מגיל 12 עד גיל 15 היה לי אנורקסיה שהשפיעה מאוד על הגדילה שלי (ההורים שלי גבוהים) עברתי הרבה אשפוזים ועליתי וירדתי כמו יויו (מצב תזונתי מאוד רעוע) בסופו של דבר החלמתי לגמרי אבל הגדילה נפגעה מאוד בגלל השיבוש בתזונה (אני במעקב של אנדוקרינולוג) באשפוז האחרון, האשפוז שבו החלמתי לגמרי, השתחררתי במשקל תקין אבל הייתי רזה (משקל לא גבוה מידי - BMI 19) אבל זה לא הפריע לרופאים כי הם ראו שאכלתי והכל היה סבבה, שאני רזה אבל אני שומר על עצמי ושכבר אין צמצום באוכל השתחררתי הביתה ותוך חצי שנה עליתי 12 קילו במשקל, הייתי כל כך באטרף של לאכול הכל ולטעום מהכל אחרי שמנעתי מעצמי הרבה זמן אוכל שאני אוהב (אכלתי הרבה מתוקים ושטויות) ואני מאוד מתחרט על זה עכשיו האינדוקרנולוג אמר לי בעצמו שהעלייה שלי במשקל הייתה ניכרת ושעלייה במשקל סוגרת את לוחיות הגדילה. ושהייתי צריך לעלות באופן מתון ולאכול בריא אחרי האשפוז כדי לגבוה את הקצת שנשאר מצד אחד כיום אני רוצה לרדת במשקל בצורה בריאה כמה קילוגרמים (לא בצורה חולה) עם ספורט ותזונה בריאה כי עליתי ואני רוצה להתאזן אבל מצד שני אני מפחד שהירידה הקלה הזאת תעשה רע לגובה שלי, כי נשאר לי ממש מעט לגבוה ואני לא יודע מה לעשות תוכלי לתת לי את חוות דעתך? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב מאוד שמחה לשמוע שהשתחררת מהפרעת אכילה ועוד יותר שמחה שאת מבין שאפשר לרדת במשקל בצורה בריאה ומאוזנת ולא באמצעות הפרעת אכילה. עקב גילך הצעיר וההיסטוריה שלך הייתי ממליצה לך לגשת לדיאטנית קלינית לצורך ייעוץ, הדרכה וליווי צמוד כיצד לאכול נכון לצד פע"ג, האם בכלל יש צורך שתרד במשקל ואם כן איך נכון לעשות זאת בצורה בריאה שלא תפגע בגדילה שלך. בהצלחה רבה עדי מילר דיאטנית קלינית

03/08/2019 | 16:08 | מאת: אור

בן 25, לא מסוגל לאכול ירקות ופירות (חוץ מתפוח) ואת רוב המאכלים שכוללים ירקות ופירות ורטבים כאלה ואחרים. אוכל בעיקר ג׳אנק פוד יבש (שניצל, צ׳יפס, המבורגר, פיצה וכו׳). יצא לי לפגוש אנשים בעייתים באוכל בחיי אבל אף פעם לא באותה רמה. איך אפשר לטפל בבעיה הזאת אם בכלל?

לקריאה נוספת והעמקה

אכילה בררנית בהחלט ניתנת לטיפול. ראשית יש לאבחן האם אכן מדובר בהפרעת אכילה סלקטיבית. בהמשך לצד ההבנה כיצד ההפרעה התחילה, היסטוריה, השלכות, מחירים וכו' ניתן להתחיל ל"התאמן" ולהתנסות במזונות חדשים בחדר הטיפולים ומחוצה לו. בצורה הדרגתית כמובן לצד טכניקות להורדת החרדה ממזונות חדשים ומאתגרים. יש לציין שפעמים רבות כאשר הבררנות קשה יש לשלב תוספי תזונה כדי למנוע חסרים תזונתיים. ממליצה להתייעץ עם דיאטנ/ית מתחום ההפרעות אכילה. בהצלחה

03/07/2019 | 23:58 | מאת: ירון

הבן שלי בן 11 . המאכלים היחידים שהוא אוכל : ציפס מטוגן ו 3 שניצלים אצבעות מעובדים במחוממים במקרו עד שהם קשים אבן פעם בשבוע תפוח, לבית הספר בסקווטים ,קרקים ובפלים בלבד. כמעט ולא אוכל לחם ואם כן אז רק צנימים. מידי פעם מילקי מעבר לזה לא נוגע בכלום . היינו במספר מפגשים עם דיאטנית אבל ללא שינוי . אני צריך עזרה מקצועית. למי פונים בנושא ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ירון נשמע שבינך סובל מבררנות אכילה במקרה כזה הכתובת הראשונית המומלצת היא דיאטנית המתמחה בנושא. במקרים מסוימים יש מקום לשלב טיפול רגשי ו/או ריפוי בעיסוק במקרה ומדובר בררנות על רקע ויסות חושי. האם הדיאטנית איתה עבדת מתמחה בתחום?

02/06/2019 | 23:51 | מאת: מאי

היי, אני בת 23, משתקמת מהפרעת אכילה שפרצה במסגרת ״דיאטה נטולת פחמימות״ שבאמצעותה השלתי 18 קילוגרמים, בשיאי שקלתי 49 על 1.55 מאז עליתי כ5 קילוגרמים במהלך חודש בו חוויתי דיכאון, הרגשתי עמוק בתוך סיוט מתמשך, הפן החברתי נפגע, חוסר יציבות נפשית קיצונית, אבד הריכוז ויכולת הלמידה וההקשבה, המחזור החודשי, והרצון לחיות פשוט. וזוהי בעצם הנקודת מפנה, שהבנתי שאני מפסידה מכל הכיוונים, ושאני רוצה לאמץ תפריט אחת ולתמיד שמכיל את כל אבות המזון בצורה מדודה וקפדנית בשילוב עם אימוני כוח היום התחלתי בתהליך ואני שמחה ונרגשת, ועם זאת מקונן החשש, שמא אני אשמין פלאים וישתנה לי הגוף עוד יותר אני לא אדע להתמודד עם זה, אני מאוד רוצה להאחז בידיעה מקצועית מטבולית, שאני באמת אשמור על מבנה רזה? שאראה עדיין טוב ולא אשמין כי חזרתי לאכול פחמימה ושומן.

לקריאה נוספת והעמקה

היי מאי מאוד שמחה לשמוע על נקודת המפנה שעברת...!!! עליה במשקל מתרחשת בעקבות צריכה עודפת של קלוריות בלי קשר לחלוקת אבות המזון. במילים אחרות אכילת פחמימות ושומן תחת שמירה על מאזן קלורי נטרלי לא צריכה להוביל לעליה במשקל. מציעה לך בחום לפנות לדיאטן/ית לצורך ליווי בתהליך אותו התחלת. יש מקום לבדוק האם וכמה את צריכה לעלות במשקל, עזרה בבניית תפריט מאוזן שכולל את כול אבות המזון, חשיבה משותפת האם באמת יש להקפיד על תפריט קפדני וכו. בהצלחה רבה בהמשך עדי מילר דיאטנית קלינית

19/05/2019 | 01:00 | מאת: בר

בת 23, לאחרונה החלמתי מבולימיה שסבלתי ממנה מגיל 14. אני בטיפול אצל פסיכולוגית ופסיכיאטר, נוטלת פרוזק וכרגע מרגישה משמעותית יותר טוב עם ירידה קריטית בהתקפים. מאז ההחלמה התיאבון שלי ירד משמעותית וכתוצאה ירדתי 7 קג ועכשיו אני על גבול התת משקל (54 קג 1.70) דבר שמפחיד אותי שיגרום לי להתדרדרות נוספת. האם יש המלצות כלשהן לאיזון המצב או לקבוצות תמיכה/ מסגרות מטפלות באזור המרכז? תודה רבה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי בר, כול הכבוד על ההחלמה ואיזה כייף שאת נמצאת במגמת שיפור!!! לצערי, את החלט צודקת אכן בתת משקל יש סיכון להתדרדרות... ממליצה בחום לשלב טיפול תזונתי ע"י דיאטן/ית קלינית המתמחה בהפרעות אכילה לצורך טיפול במצבך התזונתי ובמניעת התדרדרות. בהצלחה רבה עדי מילר דיאטנית קלינית

היי, מאז ומתמיד הייתי ילדה רזה מאד( היחידה במשפחה) תמיד אכלתי מה שרציתי מתי וכמה שרציתי וחשוב לי לציין שאני מאד אוהבת שוקולדים ומתוקים ולא אוכלת בריא או דיאטטי במיוחד הגובה שלי הוא 1.61 והמשקל הכי גבוה שאי פעם הגעתי אליו היה 52 בערך. לפני כשבעה חודשים משהו השתנה במחשבה שלי והתחלתי לפחד להשמין מאז התחלתי לבדוק קלוריות ולהמעיט בשוקולדים ובהנאות כאלה ואחרות אני עושה חישובים כמו "אם אני אוכלת בערב ארוחה גדולה כמו שניצל וצ'יפס( או כל אוכל משמין אחר) אז אני אצום עד הערב או אוכל ממש טיפה" התחלתי לחשוב הרבה על אוכל, על משקל. אני מוצאת את עצמי תמיד חושבת על אוכל ועל איך להעסיק את עצמי כדי לא לאכול סתם יש לי שעות קבועות יחסית לכל דבר אם זה ארוחת צהרים או סתם לשתות נס ומשהו מתוק אני אוכלת בעיקר פרכיות וגבינות ועושה שיקולים שונים ומשונים על מנת לאכול כמה שפחות קלוריות( למרות שאני כבר לא סופרת קלוריות בכלל ויש שינוי ענק בתהנהגות שלי לאורך שבעת החודשים האלו) אני לעולם לא הרעבתי את עצמי( חוץ מלא לאכול אם אני אוכלת משהו משמין בערב) ולעולם לא הקאתי או משהו כזה אבל ללא ספק ירדתי במשקל והפכתי לרזה יותר ממה שכבר הייתי( והייתי) כתוצאה מזה ואפילו נהיו לי בעיות במחזור האם זו הפרעת אכילה רצינית? אני יכולה לשלוט בה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לא ניתן לאבחן הפרעת אכילה דרך המחשב אך בהחלט מסיפורך נראה שיש מקום לגשת לאיש מקצוע בתחום לצורך אבחון וייעוץ. בקשר לאלתך השנייה, ע"י טיפול נכון אפשר בהחלט לשלוט בהפרעת אכילה ואף למגר אותה לחלוטין. בהצלחה רבה עדי מילר דיאטנית קלינית

25/02/2019 | 18:16 | מאת: שחרור מצהל על רקע הפרעת אכילה

האם טיפול בהפרעת אכילה בבהח תל השומר יוביל לקבלת פטור משירות צבאי? תודה מראש אפרת

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אפרת, פטור צבאי ניתן על סמך פרמטרים של צה"ל בהתאם למקרה ספציפי. באופן כללי, לטיפול/ אשפוז בדרכ יש השפעה על הפרופיל הצבאי אך לא בהכרח מביא לשחרור. כאמור, תלוי באדם ובמצבו לקראת הגיוס.

שלום, אני בת 23 ובמרץ אהיה 24. מאמצע ספטמבר 2015 ועד אמצע ספטמבר 2017 עברתי תהליך מטורף של ירידה במשקל. למדתי על אכילה בריאה ומאוזנת, שקלתי הכל למעט הצ'יט השבועי, התאמנתי 5-7 פעמים בשבוע, ולמדתי להיות מאמנת כושר. הבעיה התחילה בראש השנה 2017, אכלתי 3 וחצי ימים צ'יט. בלי לספור קלוריות, ובגלל שאני שומרת חג, גם לא התאמנתי. כשהגעתי במוצאי החג הקאתי, לא יכולתי. יום למחרת הרגשתי קצת יותר טוב והתחלתי מחדש.. ואחרי כמה ימים 'נפלתי' שוב. כך זה כבר שנה ו3 ו1/2 חודשים. אני מנסה ונופלת שוב. לצערי גם לפני 9 שבועות ריסקתי עצם. ולפני שבועיים וחצי רק התחלתי שיקום לאחר הורדת הגבס. לא מוצאת פתרון כדי לרפא את החשק לאכילה תמידית. גם אם מצליחה כמה ימים, ברגע שאני רואה מתוק, אני 'נופלת', וזה לא גורם לי להרגיש טוב. רק לשנוא את עצמי. ועד שאחזור להתאמן, אני חייבת למצוא איזון. גם בכדי להרגיש יותר טוב, וגם כדי להוריד מהעומס על הרגל שאני משקמת. אשמח לעזרה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, לעיתים קרובות קורה שאחרי תקופה ממשוכת של אכילה מצומצמת וספורט אינטניסיבי- הגוף לא מקבל את מה שהוא אמור לקבל, ומתגבר החשק "לחטוא". הגוף מאותת שהכמות והאיכות של מה שנכנס אליו אינה מספיקה. התקפי אכילה וחשק תמידי לאכול תוך קושי לווסת ולהתגבר אופייניים מאד במצב הזה. אין כאן פתרונות קסם לצערי... חשוב לעבוד במקביל על שני היבטים- תזונתי ונפשי. לספק לגוף את מה שהוא זקוק לו (כולל אוכל "צ'יט"! במידה הרצויה והמותאמת), ולבדוק מה עומד תחת ההתקפים והחשק המוגבר מבחינת רגשית. זהו תהליך שדורש מחויבות אבל בהחלט אפשרי וחשוב, למען בריאות הנפשית והפיזית. בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות (M.A)

היי, לאחר חודשים ארוכים של הרעבה, ושנתיים קשות של התמודדות עם הפרעת אכילה שידעה עליות ומורדות, החלטתי לקחת את עצמי בידיים יחד עם אמא, התחלנו עם תפריט תזונתי קטן משום שהמצב ממש גרוע - הרזון קיצוני והתיאבון איננו... ופתאום אחרי יומיים שאני אוכלת כל יום שש ארוחות קטנות ומזינות נפתח לו תאבון ענק אני כל הזמן רעבה ולא שובעת ולא יודעת יין להתמודד. הטיפול דרך המרפאה יתחיל רק עוד חודש, והלוואי והיה לי דיאטנית להתייעץ איתה מה לעשות כדי לעזור לעצמי ולפעול כרגע הצורה הנכונה ביותר. יש הצעות איך להתחיל הזנה מחדש והמלצות להתמודדות עם חזרת הרעב? תודה רבה על הפורום והמענה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שמחה מאוד בשבילך שהחלטת להילחם ולקחת את עצמך בידיים! פעמים רבות אחרי תקופת הרעבה ממושכת ישנו רעב פיזיולוגי לצד רעב מנטלי שמגיע עם החזרה לאכילה סדירה. זהו בהחלט מצב שכיח!!! במקרים אלו ממליצה להגדיל את כמות האוכל בליווי דיאטנית! ישנה חשיבות למה וכמה מוסיפים ואיך חוזרים לאכול אחרי תקופה כזו. מציעה לך להתקשר למרפאה ולבקש להקדים את התור אפילו רק לדיאטנית. כול הכבוד! ובהצלחה רבה בהמשך עדי מילר דיאטנית קלינית

14/09/2018 | 18:38 | מאת: אילנה

שלום ילד בן 6 שמתינוק מסרב לאכול דברים לא טעם מעולם מרק שניצל או עוף או בשר רק אוכל פסטה לבנה,ממתקים,עוגות,ילד רזה וחיוור ריח של שניצל מגעיל אותו ובורח אוכל חטיף צ'יפס,פסטה,לא רוצה חמאה לחם עוף בשר או דגים רק לבן של הביצה אנא הצילו !!!!!!! מה לעשות בבקשה ??!!!!!! מייל שלי לתשובה שעליה אודה לך marrgaret@walla.com

שלום אילנה בהתאם לחלוקת אחריות נכונה בהאכלה, ההורים אחראים על איזה מזונות מוגשים לשולחן האוכל, שעות הארוחה ומיקומן. תפקיד הילד לבחור מה וכמה לאכול מתוך מה שמוגש. לעולם לא נכריח ילד בררן לאכול ואפילו לא לטעום מזון שאינו מעוניין בו אלא נעודד אותו לאכול בדרכים יצירתיות ומגוונות כגון אכילה משותפת, הכנת אוכל ביחד וכו'. ממליצה להגיע לדיאטנית קלינית המתמחה בתזונת ילדים בכדי לבדוק חסרים תזונתיים ובכדי לקבל כלים כיצד לטפל בנושא הבררנות. מניסיון, בעזרת הדרכה נכונה ניתן להגיע לשיפור בגיוון האכילה ללא מאבקי כוח. בהצלחה רבה, עדי מילר דיאטנית קלינית

17/08/2018 | 21:37 | מאת: מחפשת טיפול

היי. בשבועיים האחרונים חזרו לי הסממנים של ההפרעת אכילה. ואני מחפשת טיפול בירושלים. מכירים?

שלום, טוב ששמת לב לחזרתם של הסימפטומים ושאת מחפשת לעצמך טיפול מתאים באופן מיידי. ידוע שכל שתופסים את הדבר בזמן- הסיכוי להחלים יותר גבוה. מציעה לך לפנות לקופת החולים אליה את משוייכת ולבדוק אנשי מקצוע מתאימים המומחים בטיפול בהפרעות אכילה (הכוונה הן לטיפול תזונתי והן לטיפול רגשי). אם תרצי המלצות ספציפיות מחוץ לקופ"ח, מוזמנת ליצור עמי קשר טלפוני ואנסה לסייע לך 050-7739436. בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות (M.A)

07/08/2018 | 14:09 | מאת: שיר

היי, אני בת 16 וחצי ומתמיד אני רזה אף פעם לא התיחסתי למה שאני אוכלת ולא חישבתי קלוריות אבל לאחרונה התחלתי לפחד בגלל גיל ההתבגרות להשמין במכה או בגלל שיש גנים של השמנה במשפחה שגן אני אהיה כזאת.. המשקל שלי בדרכ משהו כמו 48-53. גובה- 1.61. בערך חודשיים אני רואה שהמשקל שלי ירד לארבעים ושמונה ולאט לאט יורד אני עושה ספורט לפעמיים בבית לא משהו ממש אנטנסיבי ויוצאת להליכות פעם פעמיים בשבועיים אני הורדתי את הסוכר מהשתייה כבר מעל חודשיים ושיניתי את התזונה שלי קצת הייתי אוכלת בערך שלושה ארבעה שוקולדים ומתוקים ביום והורדתי את זה לאחד שניים וככה התחלתי לאכול כמה שפחות משמין אבל לא הרעבתי את עצמי או עשיתי דיאטה קיצונית.. חוץ מזה לא השתנה אצלי משהו מבחינה בריאותית עשיתי אולטרסאונד בטן בגלל כאבים שהיו ממזמן והוא יצא תקין אבל אני עדיין חוששת מהמשקל שיורד לפני כשלושה שבועות בדקתי והייתי 46 ועכשיו בדקתי ואני 45.8 אני די מפחדת שזה לא תקין.. אשמח לעזרה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, לאכול בריא ולעשות פעילות גופנית בריאה הם דברים טובים, צריך לוודא שהם לא הופכים להיות אובססיביים ומוגזמים. אם את יורדת במשקל ומאבדת על כך שליטה- כדאי לפנות לייעוץ תזונתי, שכן את בגיל שבו את עדיין גדלה ומתפתחת (הגדילה היא לא רק סביב המראה החיצוני של הגוף, אלא גם של מערכות פנימיות חשובות). בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות (M.A)

22/05/2018 | 16:28 | מאת: דנה

בתי בת חמש וחצי עד לפניי כשלושה חודשים אכלה בגן וכן בצהרון לאחר תקופה הפסיקה לאכול בכלל ארוחת צהריים ולפניי כחודש העניין עבר גם לחוסר אכילת א. בוקר בגן היא מוכנה לאכול רק את הטעימות שבין הארוחות כגון פרי או עוגייה מה עושים

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, כדאי לבדוק מה גרם לשינויים האלה- מה אחר או שונה בתקופה הזו? האם קיים מתח כלשהו בבית/ בגן? מה היא אולי מנסה להגיד דרך זה? במקביל, אפשר לנסות לבדוק איתה אם יש משהו שיוכל לעזור לה- אוכל מסוים שהיא מעדיפה/ אוהבת ומוכנה לאכול? חשוב לא לתת יותר מדיי דגש על ענין האוכל הקונקרטי- כדי שלא יהפוך ל"אישיו"- אלא לנסות להבין את התמונה הרחבה יותר.. כדי שתלמד לא לתקשר דרך האוכל דברים אחרים. ממליצה לפנות גם לייעוץ ספציפי יותר עם העוסקים בתחום. מוזמנת ליצור איתי קשר טלפוני ואנסה להפנות לגורמים רלוונטיים. בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות (M.A)

היי, אני נוטלת כדורי סרנדה/לוסטרול, מסוג SSRI (התחלתי ב-50 מ״ג והעלו אותי ל-100 מ״ג) ומאז שהתחלתי ליטול אותם, המשקל שלי לא מפסיק לעלות. אני אובדת עצות. אני עוד מלפני התרופה מתאמנת 5-6 פעמים בשבוע בחדר כושר ונראתי טוב. כבר חצי שנה שאני על הכדורים והמשקל לא מפסיק לעלות. לא משנה מה אני עושה, לא משנה כמה אני אתאמן או אם אאכל פחות, כלום לא יעזור. זה מתסכל נורא. ירדתי במינון מ-100 ל-50 מ״ג בתקווה שזה יעזור, עדיין לא ראיתי תוצאות ושוקלת להפסיק את נטילת הכדורים. לקחתי אותם לטיפול בחרדה, אבל זה כבר לא שווה את זה קשה לי להסתכל על עצמי במראה ולחייך. חשוב לי לציין שביקרתי את הפסיכיאטר שרשם לי את התרופה אך הוא לא היה בעד להחליף מרשם כי התרופה עזרה לטיפול בחרדות בסופו של דבר. אני ממשיכה לאכול מעט, זה לא משנה, כלום לא עוזר, אני אובדת עצות ומודאגת. רציתי לדעת אם מישהו פה התמודד עם התופעה ויכול/ה להגיד אם הצליחו להיפטר מהמשקל שהצטבר עם הפסקת הכדורים או שזה משהו שישאר איתי לתמיד? שוקלת להפסיק ליטול את הכדורים, אם הירידה במינון לא תעזור. נואשת מאוד לכל עזרה אפשרית,כל עצה. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, ישנן תרופות שתופעות כמו אגירת נוזלים, עלייה בתיאבון וכד' הן אפשריות. אין מנוס אלא להתייעץ במקרה הזה שוב עם הפסיכיאטר שרשם לך את התרופות ולבדוק עם עצמך עלות/תועלת של הטיפול. חשוב במקרים כאלה לעשות בירור נוסף (כמו למשל תפקוד בלוטת תריס)- דרך רופא המשפחה. באופן אישי נדמה לי שאם הטיפול התרופתי עזר להתמודדות עם החרדה- שווה לשקול להישאר איתו... בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות (M.A)

28/04/2018 | 17:30 | מאת: מלי

שלום עדי אני בת 59 שוקלת 82 קג נמצאת בקבוצת תמיכה כבר הרבה שנים ותקועה במשקל גם הרבה שנים. יש לי הרבה נפילות באוכל שבחלקן אני מאמינה שהן רגשיות ואני יודעת את הסיבות לריגשי אבל זה לא עוזר לי לשלוט באוכל. האם יש לך אי אילו רעיונות???

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, (אמנם פנית לעדי, אבל אענה לעניות דעתי..) אכילה רגשית, כשמה כן היא, "יושבת" על בסיס רגשי- שאת כנראה מכירה בעצמך. לפעמים המודעות לנקודות הרגישות יכולה לסייע ל"ניתוק" הקשר בין הרגשות לבין האכילה. חשובה ההבנה שהאכילה ממסכת ומסיחה מפני התמודדות עם תוכן רגשי שנמנעים מלהתמודד איתו. מניסיוני, תהליך של טיפול רגשי יכול לסייע בעשיית "סדר" בדברים, והחזרת כל אחד מהם למקומו (אכילה- למטרות הזנה, שובע והנאה ולא למטרת טשטוש). בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות (M.A)

02/04/2018 | 17:28 | מאת: ליאת

שלום ילדה בת 10 עם משקל של 100 קילו ניסינו דיאטות של קופת החולים לא עזר וגם תורים ארוכים מאוד בין תור לתור. לילדה יש מאמנת כושר אישית אך ללא שינוי . לילדה אין בעיה בבלוטת התריס. אני זקוקה לעזרה בבקשה אני מרגישה שאני מאבדת את הילדה שלי . הילדה שלי סובלת מבחינה חברתית וזה משפיע אליה מבחינה נפשית ולימודית ועוד .... בבקשה תעזרו לי מה אני צריכה לעשות ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, בהחלט מאד מתסכל ונראה כי את עושה את מירב המאמצים כדי לעזור לבתך.. אין מנוס במקרים האלה- טיפול משולב, נפשי, תזונתי ופעילות גופנית הם כנראה הפתרון שיכול לסייע. כדאי לפנות לטיפולמ כוללני, שאנשי הצוות נמאצים בקשר ביניהם, כדי שתתאפשר תמונה אינטגרטיבית ומקיפה. מוזמנת ליצור עמי קשר טלפוני ואנסה להפנות אותך לאנשים רלוונטיים באזור מגורייך. בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות (M.A)

14/09/2018 | 18:41 | מאת: mili

סליחה על ההתערבות יש צמח שנקרא אשוואגנדה זה בא בטיפות או כדורים זה מרזה וסוגר תיאבון להתייעץ עם רופא אם מתאים לתת לילדה אשוואגאנדה !!! אם מוצר אפשר לפתוח קפסולה ולתת לה במיץ מעורבב תודה

26/12/2017 | 14:22 | מאת: נועה

היי אני חדשה כאן גם אני מתמודדת עם הפרעות אכילה לצערי כבר שנה וחצי אני בת20 ועשיתי דיאטת כסאח קשה עם התעמלות ירדתי במשקל כיום אני דיי מאוזנת בקטע של המשקל אמנם אני רזה אבל לא חריג אני כל הים סביב ההתעסקות באוכל וזה לא נותן לי מנוחה יש לי גם התקפי בולמיה לפעמים ואני שומרת על תפריט מוקפד אחרי התקף יש לי הרגשה מאד קשה וסטרס גבוה אני לא יודעת איך אני יוצאת מזה ואני ממש רוצה בנוסף להכל יש לי כאבים נורא קשים בקיבה ונפיחות קשה לא משנה מה אני אוכל אשמח אם תעזרו לי וגם עצות איך להתגבר על ההתפים תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, ראשית סליחה על העיכוב... לא ראיתי משום מה את הודעתך... אם טרם עשית זאת, מציעה לך לפנות לקבלת טיפול מקצועי משולב- תזונתי ורגשי, כדי שיעזור לך להתגבר על הסימפטומים. גם אם את מתארת שהמצב הגופני לא קיצוני, נשמע שהמערכת שלך לא מאוזנת (זו יכולה להיות אחת הסיבות להתקפי האכילה למשל). אין שום סיבה בעולם שתתעסקי 24/7 בענייני משקל, אוכל ומראה ולא תהיה לך מנוחה כמו שאת מתארת. יתכן שכדאי לברר את הרקע שעליו 'מתיישבת' הטורדנות הזו, ממה היא מנסה להסיח אותך וכד', ובמקביל, לייצר לך אכילה משביעה ומספקת שתוכל לעצור את התקפי האכילה. בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות (M.A)

18/10/2017 | 12:55 | מאת: Shuli

Hi, I wanted to ask your advise. I have anorexia purging type. I have been under medical care. Right now I am starting home-care. Someone will come to sit with me for meals. As I am purging after meals, I would like to know for how long someone has to supervise that I should not purge? Thank you for your anser

בדרך נהוג להישאר בשמירה כשעתיים. בהצלחה רבה עדי מילר דיאטנית קלינית

20/07/2017 | 06:51 | מאת: דניאל

שלום לכולם, שמי דניאל אני בן 25.. לפני כמה חודשים הייתי שוקל 76, הייתה לי קצת בטן וזה הפריע לי. עשיתי ספורט ואכילה נכונה. וכרגע אני שוקל 60 בגובה של 174. עכשיו פה מתחילה הבעיה: ירדתי יותר ממה שאני רוצה אבל באמת שטוב לי במשקל שלי עכשיו. כל מי שרואה אותי אומר שאני רזה מדיי ושזה פחות מחמיא לי. אני חושב שזה יפה ואני באמת לא מסוגל לאכול, לא רוצה אשכרה להשמין. אני מצד אחד לא רוצה לאכול דברים כמו פסטה, אורז ופחמימות ומצד שני אני מרגיש שאני לא אוכל הרבה בכלל. מהפחד לא להשמין. אני רוצה להשאר במשקל הזה.- לא לרדת ולא לעלות. אני רק רוצה לחטב את הגוף קצת. השאלה שלי היא האם הגוף יכל להשאר במאזן הזה של המשקל ? הכוונה 60-59-61? או שבגלל שאני רזה מדיי אני אעלה מהר ? מצטער על החפירה ותודה מראש

שלום דניאל סליחה על העיכוב במתן התשובה... בעקבות חישוב BMI המראה שאתה נמצא מתחת למשקל תקין וההרגשה שלך שאינך אוכל הרבה אני מאוד ממליצה לך לגשת לפגישת ייעוץ עם דיאטנית לצורך הבנה משותפת מהו המשקל הנכון עבורך ובעיקר לצורך בדיקה האם אתה אוכל בהתאם לצרכים הבסיסים של הגוף. בהצלחה רבה עדי מילר דיאטנית קלינית

אני בת 30 גובה 1.68 משקל 54. לאחרונה באמצע הלילה אני מתעוררת מתוך שינה עם הרגשה של בטן עליונה מפוצצת. וכבר פעמיים עברתי לילות לבנים של הקאות יש לציין שאין לי כאבי בטן רק הרגשת מלאות יתרה. התזונה שלי היא בסדר אני כן משתדלת לאכול בריא, יש ימים שפחות. לרב שותה משקה מוגז דיאטטי. אני מאוד מפחדת שהדבר הזה שקורה לי בלילות האחרונים יהפוך לקבוע ואהיה אנורקסית, כי גם ככה אני מפחדת לאכול בערבים מהפחד שאקיא בלילה וכולם אומרים לי שאני רזה. בעבר סבלתי מחרדות אותן ליוו בחילות והקאות אבל אני לא בטוחה שזה המקרה, מכיוון שאני מתעוררת מתוך שינה ולא ליוו אותי מחשבות ופחדים לפני. מה יכולה להיות הבעיה? האם לגשת לרופא? יש משהו שאני יכולה לעשות כדי למנוע את זה?

לקריאה נוספת והעמקה

היי, יכולות להיות לכך סיבות פיזיולוגיות ו/או נפשיות. ממליצה בשלב ראשון לגשת לרופא המשפחה ולשתף אותו במה שאת חווה בטוחה שהוא ידע להפנות אותך לבדיקות מתאימות. רפואה שלמה עדי מילר דיאטנית קלינית

02/06/2017 | 18:18 | מאת: הילה

ביתי בת 23 עם הפרעה קשה כבר שנתיים.אני זקוקה מאד להדרכה /תמיכה איך לעזור לה ואיך לא להלחיץ את עצמי ואותה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, אם תצייני מאיזה אזור את בארץ, אוכל לנסות להמליץ על מסגרות בהן את יכולה לקבל הדרכה מקצועית כיצד מתמודדים עם הפרעת אכילה של בן משפחה. הדרכה שכזו חשובה והכרחית לצורך החלמה. הלחץ שלך כאמא ברור ומובן מאליו, נובע מדאגה ופחד. אלא שלחץ שכזה בדר"כ מניע להתנהגות ולפעולות שאינן בהכרח מיטיבות, לא איתך ולא עם בתך הסובלת מהפרעת אכילה. אני מאמינה שחשוב שבתך תפנה לטיפול בעצמה, אבל במידה והיא מסרבת- את בהחלט יכולה לפנות לעזרה בעצמך, לעצמך- כיוון שגם את (כמו כל הורה לילד הסובל מהפרעת אכילה) זקוקה להרבה סיוע בהתמודדות הזו. לפעמים כשהורה נכנס לתהליך שכזה- לילד יותר קל להצטרף למאבק בהפרעת האכילה... בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות (M.A)

02/06/2017 | 20:48 | מאת: אמא

ידוע. לכן מבקשת עזרה. היא בטיפול מההתחלה ביוזמתה ובמחויבות לכאורה. למרות זאת המצב מחמיר כך נראה. ואין טיפול משפחתי בינתיים. היא מבקשת להתרחק ולהתנתק ממני למרות שגם מראה צורך בתמיכה.

את מוזמנת להתקשר אליי טלפונית ואנסה לחשוב ביחד איתך על מסגרת מתאימה. חשוב שתזכרי שטיפול בהפרעת אכילה הוא טפול ממושך עם עליות וירידות (לא רק משקליות (-: ). צריך הרבה סבלנות.

שלום, לא יודע אם זה שייך לכאן אבל אנסה: אני לוקח תרופה שגורמת לי לרעב מוגבר וככה גם להשמנה, אני בן 19 וחצי וכשהייתי בן 15 וחצי לפני שהתחלתי לקחת את התרופה הייתי מקל ושקלתי 53-54 קילו, כיום 4 שנים אחרי שאני לוקח את התרופה עליתי כמעט 20 קילו, ל72-73 קילו כיום, הגובה שלי הוא בערך 1.65 עכשיו אין סיכוי שאני אפסיק לקחת את התרופה כי היא מאוד מאוד עוזרת לי בחיים האישיים, ורציתי לשאול איך לעזאזל אני מפסיק לחשוב על לאכול? תמיד הייתי אחד שאוהב לאכול, הייתי אוכל כל זמן קצר אבל תמיד לא הייתי גומר חצי מהצלחת, כיום בגלל התרופה אני גם אוכל כל זמן קצר וגם ברגע שאני אוכל משהו טעים אני לא יכול להפסיק, למשל אני יכול לגמור קופסה שלמה של מטבוחה בדקות בודדות, או קופסה שלמה של תותים בדקות בודדות. איך אני גורם לעצמי תוך כדי שאני אוכל פחות לאכול? אני פשוט לא יכול להפסיק לאכול ברגע שאני מתחיל, ואז אחרי כמה שעות שוב אני רעב וחוזר חלילה. יש לנו הליכון בבית שהייתי עושה מדי פעם אבל הפסקתי כי אני לא מרגיש שהוא עוזר לי בירידה במשקל. מה עושים במצב כזה? איך אני גורם ל2 הדברים שהזכרתי להפסיק(חשיבה על אוכל ואי אפשרות להפסיק לאכול)?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, ישנן תרופות המשפיעות על מנגנון הרעב והשובע, כנראה כמו זו שאתה נוטל. מתסכל שלמשהו שמסייע מאד בהיבט הנפשי יש השפעת לוואי שמפריעה לך.. אפשר להתייעץ עם הרופא שנתן לך את התרופה- ולבדוק אופציה להחלפתה. במידה והתרופה הזו היא זו שהכי מתאימה לך וגורמת לך להרגיש נוח רגשית- אפשר לבדוק אופציה להפגש עם דיאטנית שתסייע לך בבניית מסגרת אכילה שמחד תתן מענה לתחושת הרעב אבל תאפשר גם שמירה על משקל תקין, ובשאיפה גם הטורדנות המחשבתית תרד. חשוב לזכור שלפעמים עיסוק באכילה (חשק, מתי לאכול? מה לאכול? וכד׳)- מגיעים כסוג של הסחה מהתמודדות עם תכנים רגשיים עמוקים יותר שקשה לפנות להם מקום ולתת להם את הדעת. חשוב לשים לב להבדלים בין הנ״ל (הגברת תיאבון כתופעת לוואי של טיפול תרופתי לעומת עיסוק באוכל כהסחה). אם אכן מדובר בהימנעות ממגע עם כאב/קונפליקט/משבר/רגשות קשים- כדאי לפנות לטיפול רגשי. בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות

שלום. יש לי בעיה כרונית. אני לא מצליח לשלוט על האכילה. כרגע מה שמטריד אותי. אחרי 8 חודשים של כושר כמעט יומיומי חיטוב הגוף וירידה רבה במשקל. עליתי 6 קילו בשבוע. 6 קילו של שומן. בדקתי. המשקל שבוע שעבר היה 58.5. עכשיו 64.5. אכלתי כל יום יותר מ12 קינוחים. איך ייתכן עלייה כל כך גדולה בפרק זמן של שבוע ?? (עליתי ממידה 38 בג'ינס ל 42) אפשרי לעשות דיאטת כאסח 3 ימים כדי להחזיר את המצב לקדמותו?? זה יהיה צעד בריא? אני לא מרוצה מהעלייה בגלל שזה לא אסטתי. זה שומן נטו :(

הייתי מאושפזת 3 שנים במחלקות סגורות להפרעת אכילה בעקבות אנורקסיה בלבד. (כשהייתי בת 16) ולפני היה לי אכילה רגשית ואז ירדתי במשקל משהו כמו 10 קילו כיום שוקלת 40 גובה 1.64. במשך כל התקופה אסרתי על עצמי מאכלים שונים ואקצר ואגיד שהייתי אוכלת בצהריים רק ירקות לחם וגבינה בערב וקןרנפלקס בבוקר אבל אז החלטתי לעשות לעצמי פינוקים פעם בשבוע לאכול מה שרוצה. מפה לשם זה הגיע לכל יום כמעט בשבוע ואז שבועיים הפסקה (חזרה לתפריט הרגיל- ירקות לחם קורנפלקס, בלי כלום מבחוץ) ושמתי לב שזה יצא משליטה. באותו היום שאני אוכלת בחוץ אני אוכלת רק שתי פרוסות עם שלוש כפות קוטג ומלפפון ואז אוכלת. אבל זה פשוט יוצא משליטה. אכלתי היום בצהריים עוגת שוקולד חמה גדולה במסעדה ו2 כדורי גלידה. חיכיתי עד הערב בשביל לאכול פיצה כי היום זה היום האחרון של המסעדות ואכלתי חצי מגש שאמא שלי הכינה התחיל משתי משולשים (השעה 1:44 בלילה כי אני לא נרדמת) ועכשיו אני מתלבטת אם לאכול גם עוגת ביסקוויטים כי בא לי ממנה ממש ולא אכלתי ממנה. הקטע שאני מפוצצת ואני פשוט יושבת ומחכה שיירד האוכל (בפעמים קודמות אפילו לא חיכיתי) הקיבה שלי עומדת להתפוצץ ופשוט המשכתי לאכול לא הפסקתי עם הפיצה וידעתי שכואבת לי הבטן. אני נורא מפחדת שזה אכילה רגשית. אני לא יודעת למה זה חזר לי. במשך שלוש שנים הייתה לי שליטה עצמית מטורפת לא משנה מה היה קורה לא הייתי נוגעת בכלום. לא דברים עם שמן לא פחמימות לא מטוגנים. גם אם זה היה תלוי שהעולם יקרוס, לא אוכל מבחוץ כלום! ועכשיו פשוט לא מצליחה לשלוט על האכילה. רק רוצה לאכול עוד ושנגמר עוד. למה זה קורה לי שוב? איך אפשר שזה יעלם? ואם אוכל את העוגת ביסקוויטים זה ייחשב כבולמוס?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, תקופות ממושכות של אכילה מצומצמת ונוקשה (שלעיתים מפורשת ונחווית כשליטה) מביאה במקרים רבים להגברת הדחף לאכילת המזון ה״אסור״ שממנו מנסים להמנע. אכילה מאוזנת ומגוונת, בהתאם לרעב ושובע, בהתאם לחשק וספונטניות היא כלי שחשוב ללמוד אותו. מציעה לך לפנות לטיפול תזונתי ורגשי שיאפשר לך ללמוד אפשרויות חדשות של וויסות (רגשות ואכילה). בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות.

11/02/2017 | 03:53 | מאת: אכלנית

אני עצובה ואני אוכלת, כל הזמן בלי הפסקה. מרגישה כאילו רק האוכל יכול לנחם אותי. משקל תקין ("יחסית לשתי לידות") הכל טוב בחיים יש לי הכל ובכל זאת עצבות וריקנות משתלטת עלי ואני מעמידה פנים מול הילדים אבל אוכלת הרבה בעיקר אחרי שהם הולכים לישון. ממתקים, לחם, סוכר... אוהבת להרגיש כבדה אחרי האוכל. איפה מתחילים בכלל לטפל בזה? כל הפניה תעזור לי אני גרה בחול (הבדידות מקשה עוד יותר) אז לא יכולה ללכת לטיפול באמת. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נשמע לא פשוט ונראה שאת זקוקה לתמיכה וטיפול - אין שום סיבה שתתמודדי עם זה לבד. כמובן שהאוכל כרגע מהווה "פתרון" שאינו רצוי ונכון לטווח הקצר ובטח לארוך. במידה ואת מתגוררת בחו"ל קיימת אפשרות על טיפול בסקייפ עם מטפלים מהארץ אם האפשרות נשמעת לך אשמח לעזור לך במציאת מטפלים מתאימים. בברכה עדי מילר דיאטנית קלינית

31/01/2017 | 08:22 | מאת: QQ

כמה זמן יקח לאיש ששוקל 129 קילו להוריד משקל אם הוא משחק כדורסל 3/4 פעמים בשבוע לבדו 40 דקות / כנ"ל בהליכה

לקריאה נוספת והעמקה

משקל גופנו תלוי ב"הכנסות" מול "הוצאות" אלו שני פרמטרים במשוואה ולכן במידה ואותו בן אדם לא יעשה כול שינוי תזונתי (הכוונה לא יפחית אוכל אך גם לא יוסיף) אלא רק יקפיד על תוספת פע"ג המשקל כמובן ירד אבל בקצב איטי יותר. כמה ירד ובאיזה קצב איני יכולה לדעת.

30/01/2017 | 14:57 | מאת: מירית

היי אני בת 25 אחרי 3 לידות צפופות אני שוקולת 79 1.75 פלוס מינוס אין לי זמן לעשות כושר ואני בקושי אוכלת בבית מחוסר זמן הילדים שלי 2 תינוקות באמת אין לי זמן הbmi שלי 30 אני יכולה לקבל את הכדורים רזין???

היי ראשית, סליחה על העיכוב במענה... עפ"י נתוניך מדד ה- BMI שלך הוא 25 הנחשב לתקין ולכן אין צורך בטיפול תרופתי. ממליצה לך לגשת לדיאטנית קלינית לקבלת עזרה בתכנון האכילה בהתאם לסדר יומך האינטנסיבי. בהצלחה רבה עדי מילר דיאטנית קלינית

18/01/2017 | 23:24 | מאת: אמא מודאגת מאוד

שלום רב, בתי בת ה 10 , מתעמלת מקצועית, מביעה אי שביעות רצון מהגוף שלה. היא חושבת שהיא "שמנה" והיא ממש לא !!! הילדה כולה עור שרירים קטנים ועצמות.... בהתחלה, היתי מתעלמת, ולא מייחסת לכך חשיבות, לאחר מכן התחלתי לומר לה שהיא מדברת שטויות והיתי מנסה להוכיח לה שהיא טועה. היא עומדת מול המראה ואומרת לי שאני יותר רזה ממנה, היא מכניסה את הבטן (למראה של גוויה) ואומרת כל הזמן - אני שמנה וכו... לאט לאט , זה התחיל להחמיר... אתמול היא ישבה והתיחסה לשרירי הרגליים שלה המתרחבים כשהיא יושבת כשומן, והיא אינה מרוצה מכך, ועוד הצליחה לתפוס חתיחת עור בבטן ולהגיד לי - את רואה ? יש לי בטן... בינתיים עניתי לה, שאני מנסה להבין למה זה כל כך מעסיק אותה, ואמרתי לה שזה הגוף שלה, כך נראה גוף האדם , יש לו שרירים, וזה מה שמחזיק אותה בתרגילים, ושאם היא תהיה עוד יותר רזה ממה שהיא, היא לא תוכל להתעמל. עד כה, היא אינה מונעת מעצמה אוכל, היא לא אוכלת טוב, או מסודר אבל אוכלת.... , ואוכלת גם הרבה שטויות... אבל אני חושבת שהיא פשוט עוד לא עשתה את הקשר לאיך שהיא נראת ומה היא מכניסה לפה. קבעתי תור לרופא משפחה, שיתחיל להפנות אותנו לאן שצריך... אבל בינתיים , אני לא יודעת מה לענות לה כשהיא מדברת על עצמה בצורה כזו, אני פשוט מרגישה שכל מה שאני אענה יהיה טעות או יחמיר את המצב. מה עונים לה ??? איך מגיבים ??? תודה רבה, אמא מודאגת מאוד

18/01/2017 | 23:24 | מאת: אמא מודאגת מאוד

שלום רב, בתי בת ה 10 , מתעמלת מקצועית, מביעה אי שביעות רצון מהגוף שלה. היא חושבת שהיא "שמנה" והיא ממש לא !!! הילדה כולה עור שרירים קטנים ועצמות.... בהתחלה, היתי מתעלמת, ולא מייחסת לכך חשיבות, לאחר מכן התחלתי לומר לה שהיא מדברת שטויות והיתי מנסה להוכיח לה שהיא טועה. היא עומדת מול המראה ואומרת לי שאני יותר רזה ממנה, היא מכניסה את הבטן (למראה של גוויה) ואומרת כל הזמן - אני שמנה וכו... לאט לאט , זה התחיל להחמיר... אתמול היא ישבה והתיחסה לשרירי הרגליים שלה המתרחבים כשהיא יושבת כשומן, והיא אינה מרוצה מכך, ועוד הצליחה לתפוס חתיחת עור בבטן ולהגיד לי - את רואה ? יש לי בטן... בינתיים עניתי לה, שאני מנסה להבין למה זה כל כך מעסיק אותה, ואמרתי לה שזה הגוף שלה, כך נראה גוף האדם , יש לו שרירים, וזה מה שמחזיק אותה בתרגילים, ושאם היא תהיה עוד יותר רזה ממה שהיא, היא לא תוכל להתעמל. עד כה, היא אינה מונעת מעצמה אוכל, היא לא אוכלת טוב, או מסודר אבל אוכלת.... , ואוכלת גם הרבה שטויות... אבל אני חושבת שהיא פשוט עוד לא עשתה את הקשר לאיך שהיא נראת ומה היא מכניסה לפה. קבעתי תור לרופא משפחה, שיתחיל להפנות אותנו לאן שצריך... אבל בינתיים , אני לא יודעת מה לענות לה כשהיא מדברת על עצמה בצורה כזו, אני פשוט מרגישה שכל מה שאני אענה יהיה טעות או יחמיר את המצב. מה עונים לה ??? איך מגיבים ??? תודה רבה, אמא מודאגת מאוד

שלום, דווקא נשמע שענית מצוין! ראשית אכן כדאי לברר מה באמת מטריד אותה, שיתכן שמושלך על הגוף (לפעמים יותר קל להגיד שקשה עם הגוף מאשר שקשה עם תכנים רגשיים אחרים). במקביל, נכון לדבר על כך שהגוף משתנה מאדם לאדם (כמו צבע עיניים ומנת משכל למשל..), ועל כך שחשוב לכבד ולהעריך את הגוף שבתוכו אנחנו חיים... לחזק את המקומות החזקים שלה, כך שיתבסס הבטחון שלה (והוא לא יהיה תלוי במראה בלבד). לעניין האוכל- תמיד רצוי שיהיה אוכל מסודר ומגוון בבית (מומלץ לערוך ארוחות משפחתיות/ משותפות לפחות אחת ליום). ובעניין ה"שטויות"- אנו ההורים אחראיים על מה להכניס הביתה, גם מבחינת כמויות ואיכויות. חשוב לא "לאסור" מזונות שכאלה אלא לדאוג שיצרכו במידה הנכונה ובאופן מווסת. בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, מטפלת באמנות (M.A) פסיכותרפיסטית.

08/11/2016 | 13:47 | מאת: לא יודעת

אני במשך יותר מעשר שנים חייה עם התעסקות באוכל ובשומן שלי יותר מאנשים סביבי,אני לא מסוגלת לקנות בגד מרוב שמרגיש לי שאני שמנה,אוכלת ממש מעט,הרבה חושבת על בישול אבל אם אין לי באותו יום למי לבשל אז אדלג על האוכל או שאוכל משהו קטן,כל רגע מרגיש לי שאני שמנה ושכל המחמאות שנאמרים לא נכון אבל המשקל שלי תקין לגמרי לכן אני רוצה לשמוע אולי פעם אחת אם יש הגדרה למה שיש לי תודה

31/10/2016 | 17:30 | מאת: ל

שלום וברכה, אחותי חולת אנורקסיה מזה זמן... היא מעל גיל 18. היא היתה מטופלת מחצית באשפוז יומי כנגד רצונה וכשהתברר לה שהיא יכולה להפסיקו היא החליטה להפסיק. הענין הוא שהיא מאוד רזה ויורדת עוד במשקל ואף נכנסת להקיא פעמים רבות אחרי ארוחות שאוכלת אע"פ שה"ארוחות" שלה ממש ממש קטנות וגם קטנות מפעם לפעם. מה אפשר לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום זה בטח מאוד מתסכל ומפחיד לראות מישהו קרוב סובל מהפרעת אכילה, ולהישאר חסר אונים, אבל חשוב לזכור שנושא השליטה הוא מרכזי – ואם האדם הסובל ירגיש שלוקחים ממנו את השליטה הוא ייאבק ויתפוס עמדה מנוגדת. מעל לגיל 18, קשה מאד לאכוף טיפול על מי שזקוק לכך, אם הוא אינו משתף פעולה. על מנת להעניק תמיכה כמו שצריך חשוב שגם את תהיה מסוגלת לדאוג לעצמך ולטפל בצרכיך שלך, במיוחד נוכח הלחץ והתובענות של המצב. זה חשוב לא רק עבורך, אלא גם משום שעליך לשמש מודל של התנהגות בריאה עבר אחותך. בהצלחה עדי מילר דיאטנית קלינית

14/09/2018 | 18:43 | מאת: ניקי

אפשר לטפל בתמציות באך תמציות הנפש אצל מומחים לדבר זה עוזר Bach

25/09/2016 | 21:52 | מאת: חגית

שלום היה לי בעיות אכילה מידי פעם הייתי צמה שבוע או שלושה ימים ואז ממשיכה לאכול מלא הייתי במשקל תקין די מלאה- לא היו בעיות בזמן זה עד ש שמתי תוספות שלחצו לי בשיער להופעה של חזרות בלי הפסקה 9 ימים רצוף ופשוט אכלתי ארוחה אחת ביום שזה מרק או מילקשייק ומלא מים ובלי הפסקה של לשיר ועם הזמן הרגשתי שהשתנה בי ההתנהלות דיבור שלי מחשבה גישה עם בילבול וזה קרה בין רגע וזה ככה עד עכשיו אני פשוט לא מרגישה אני יותר הלילה אחרון כשנגמר ההופעה הייתי במיטה והרגשתי שאני הולכת להתעלף ופשוט להשתגע זיעה כאבי חזה דפיקות לב חזקות כאבי ראש והשירים מההופעה לא מפסיקים להתנגן לי בראש מאז לא צמתי יותר ואכלתי ואפילו יותר מידי. ועם זה בא אליי צרבת יובש בעיניים וקושי לקרוא מרחוק התקפים לפעמים של כאבי ראש חזקים ! כאבי קרקפת ועם הזמן זה הוביל לחוסר תחושה בקרקפת איפה שהיה לי את התוספות שלחצו חזק בחזרות להופעה ובמשך כל הזמן הזה אני תמיד עושה כל יום מחליק וחומר קראטין חזק לשיער סבלתי עם הבעיות האלה כל השנה אבל הבדיקות דם שלי היו תקינות עד עכשיו הדם שלי תקין לגמרי עם הזמן גם פתאום חוש הריח התחיל להיעלם ונחיר שבצד ימין פשוט נסתם ולא יכולתי לנשום דרכו במשך מלא זמן כאבים רקות היו כשהייתי ממש עייפה כשאני לוחצת טיפ טיפה ברקה ובראש בא אליי גלי כאבים והרגשה מוזרה ובאמת שכל הדברים האלה שקורים לי לא בחיים אבל בחיים לא קרו ועכשיו זה קורה לי כמעט כל יום והייתי תמיד צמה כמה ימים ופתאום משום מקום הכאב בא וזה פשוט קרה ! שנה שלמה אחרי הסבל הזה הלכתי לרופא הבדיקות דם תקינות לקחתי ויטמינים של ברזל b12 לא עזר לקחתי גם תקופה אנטי דלקתית לראש למקרה שאין לי בעיות פנימיות במוח בגלל החוסר תחושה כשהיייתי בחופש הגדול בחופשה אז עשיתי דיאטה בריאה לגמרי ועל הדרך בלעתי מגנזיום בכדי לבדוק אם זה יישפר את מצבי ואז שוב לילה אחד אחרי שנה שחלפה לה התקיף אותי בדיוק את אותה הרגשה שהרגשתי באותו לילה של אחרי ההופעה כשצמתי ומאותו הלילה של החופשה אני פשוט מדוכאת פתאום צצות לי בעיות זיכרון דוגמא כשאני בוכה או עצבנית החזה שלי פשוט מתחיל לבוא בכאבים של כבדות וסחרחורות כשאני תחת לחץ כנראה אני לא בטוחה אני כמעט ולא רואה טוב עכשיו בכלל אבל כאבי הרקות יותר חזקים מפעם כשאני עייפה ומאז החופשה עד עכשיו באות לי קשיי נשימה גם קושי בבליעה לפעמים ולפעמים כאבי גרון ועדיין אני לא מרגישה את הראש שלי לפעמים יש לי סחרחורת וחוסר שיווי משקל נמאס לי כבר מזה לא הרגיש נורמלי ולא להבין למה במשך כל השנה הזאת וזה גם לפני הכאבים תמיד היו לי כאבי צוואר כשזה תפוס לי ובזמן האחרון אחרי התקרית אני עושה קליקים בשבילי כרגיל ואני מקבלת סחרחורת בראש פתאום וחוסר שיווי משקל פתאומי כזה ההורים שלי אומרים שזה בגלל שאני דואגת בלי הפסקה ושאני תחת מתח נפשי אני כל כך מיואשת ואין לי עוד כוח לקום מהמיטה את היא התקווה האחרונה שלי

לקריאה נוספת והעמקה

היי חגית לצום עשויים להיות סכנות ומחירים פיזיולוגים ופסיכולוגים רבים ומגוונים, מדבריך נראה שאת חוויות וחווה לא מעט מאותם מחירים. ממליצה לך לגשת לרופא המטפל בהקדם לשתף אותו במצבך ובתחושותיך ולבקש ממנו לערוך בדיקות יסודיות כולל ניטור לחץ דם ודופק, בדיקת עיניים וכו, בנוסף ממליצה להתחיל טיפול אצל דיאטנית המתמחה בהפרעות אכילה לצורך נירמול האכילה. בהצלחה רבה עדי מילר דיאטנית קלינית

שלום בשנות הארבעים, בתקופה האחרונה אני עולה במשקל (כמובן גם לא מצליח לרדת) על אף שאני אוכל פחות, וכן עושה פעילות גופנית מספר פעמים בשבוע. איך ניתן לבדוק את המטבוליזם של הגוף, והאם הוא גורם להשמנה/חוסר ירידה במשקל? בדיקת TSH מספיקה? T-4 T-3 FRET-4 מה רלוונטי ספציפית לאפשרות של תת פעילות? (בין אם מדובר בבעיה בבלוטה ובין אם מדובר בבעיה ביותרת המוח) וחוץ מבלוטת התריס, מה עוד יכול להשפיע על האטה במטובליזם שניתן לבדוק? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ערן בשלב ראשון הייתי ממליצה לפנות לדיאטנית אשר תבדוק מה,כמה, מתי ואיך את האוכל לצד כמה אנריה אתה מוציא ביום - לעיתים אכילה מצומצמת מונעת ירידה במשקל, אכילה לא מסודרת ועוד סיבות רבות ואחרות. במידה ואתה רוצה לדעת בדיוק את קצב חילוף החומרים בגופך ישנה מערכת המבצעת מדידה של צריכת חמצן ופליטה של פחמן דו חמצני, ועל סמך נתונים אלה מחושב במדויק את קצב חילוף החומרים במנוחה. למייטב ידיעתי ניתן לבצע את הבדיקה בוינגייט ובהדסה. בברכה, עדי מילר דיאטנית קלינית

האם ילד בן 11 שאוכל כמויות גדולות מאד בפרקי זמן קצרים, ניתן להגדירו עם הפרעת אכילה? הבעיה החריפה במהלך החופש הגדול סובל מעודף משקל. הפרעות קשב לקויות למידה בעת נטילת רטלין - התיאבון יורד. מה הטיפול האפשרי? המתאים? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אבי חסרים פרטים רבים בכדי לאבחן האם מדובר בהפרעת אכילה, בכול מקרה אין באפשרותי לאבחן באמצעות פורום זה. הטיפול הטוב ביותר היינו פגישה שלכם ההורים עם דיאטנית המתמחה בתזונת ילדים בכדי שאתם תלמדו כיצד לעזור לו להתמודד עם האוכל. בהצלחה רבה עדי מילר דיאטנית קלינית

08/08/2016 | 21:51 | מאת: רן

שלום רב. יש לי בעיה. יש לי OCD והפרעת חרדה. אני מאז גיל ההתבגרות פעם שמן ופעם יותר רזה. בשנים האחרונות מאז שגילו לי את זה יש לי בעיה. ברגע שאני מתחיל להיכנס לאורח חיים בריא - המחשבות הטורדניות והפרעות החרדה גדלות וגדלות ואז רק שאני אוכל אוכל שמן מאוד, ג'אנק וכו', מן הסתם, אז החרדות יורדות לגמרי. מה עושים כדי לפתור את הבעיה הזאת? אני עם כרס די שמנה ולא מצליח לשים לכרס השמנה סוף.אודה לעזרה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, הפרעת OCD יכולה להיות מטופלת במגוון דרכים. האוכל הוא כמובן לא אחת מהן. טיפול תרופתי (אם נוטלים) יכול לגרום לעירור התיאבון (ולכן גם לעלייה במשקל), ואז כדאי לחפש טיפול תרופתי אחר. לעיתים, מחפשים הרגעה ונחמה דרך האוכל (ואז גם אפשר לעלות במשקל). מציעה לחפש את המקור שעומד תחת החרדה ולטפל בו באופן יסודי ומעמיק, ובמקביל לברר מהו התפריט התזונתי הנכון עבורך (בלי קשר לחרדה). יתכן שאורח החיים הבריא שאתה מתאר הוא לא מספק תזונתית עבורך ולכן מביא לצורך לצרוך עוד מזון. בהצלחה, קרן, פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות.

07/07/2016 | 09:22 | מאת: הדס

שלום, שמי הדס, בת 30. אני סובלת מאכילה כפייתית והשמנה. שמעתי שדמיון מודרך יכול מאוד לסייע בהרגעת הדחף לאכול במצב שבו כל מיניי רגשות ותחושות שליליות מציפות. רציתי לשאול האם תוכלו לכוון אותי לאיזשהו אתר, אולי דיסק שאפשר לקנות שמציע קבצי הרפייה/מדיטציה/דמיון מודרך המסייע לאנשים הסובלים מהפרעת אכילה כפייתית רגשית. אם יש המלצות על ספר טוב שיכול לעזור אשמח לדעת... תודה רבה מראש!!

23/06/2016 | 22:25 | מאת: בת 25

הי לפני שנה הייתי במשקל 48 ועכשיו אני 51 ואני רוצה לחזור למה שהייתי.. איך להוריד במשקל בצורה נכונה? מעולם לא עשיתי דיאטה ואשמח לעצות.. גובה שלי 167 תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מחישוב שערכתי שלוקח בחשבון את נתוני המשקל, הגובה והגיל שמסרת את נמצאת בתת משקל ולכן אין כול סיבה כמובן לרדת במשקל !!! ממליצה לעלות בעזרת דיאטה מאוזנת ובליווי דיאטנית מספר קילוגרמים עד להגעה למשקל תקין ובריא. בברכה עדי מילר דיאטנית קלינית

27/04/2016 | 18:52 | מאת: דור

היי, אני לא יודע אם אני הגעתי לפורום הנכון. אז ככה:אני בן 22, לפני כשנתיים נרשמתי לחדר כושר, שקלתי באותה תקופה 70 וקצת (משקל לגיטימי לגובה שלי - 1.75). מן הסתם רציתי לעלות במשקל והייתי צריך לאכול הרבה. בהתחלה לא הייתי מצליח לאכול כוס של אורז מבושל, או לצורך העניין יותר מ3-4 משולשי פיצה או יותר מכמה פרוסות לחם ביום. (בסוף זה הגיע למצב של 12 פרוסות לא כולל שאר הדברים). בכל אופן, עליתי 15 ק"ג ל85 במטרה לפתח שרירים והיום כשנתיים אחרי חזרתי למשקל שלי, הפסקתי עם החדר כושר ואני שוקל בסביבות ה72, אני בריא בסה"כ אבל אני פשוט רעב בלי הפסקה, אני יכול לאכול ולאכול ולאכול ואני לא ארגיש שובע. אני חושב שזה קשור לזה שלעליתי ל85 ק"ג, שהקיבה שלי התרחבה והיום, אפילו שאני שוקל פחות, היא "מבקשת" עוד. זה המצב..

לקריאה נוספת והעמקה

היי דור המשקל שלנו מושפע מהכנסות מול הוצאות כלומר ממה שאנחנו אוכלים לעומת מה שאנחנו מוצאים. ממה שאני מבינה הפסקת לעשות פע"ג והמשכת לאכול כמויות גדולות אך עדיין המשקל ירד למרות שבפועל מצופה שתהיה עליה במשקל. לכן, ממליצה לך לפנות לרופא משפחה לביצוע בדיקות (בדגש על בלוטת התריס) ובמקביל לפנות לדיאטנית לצורך בירור יסודי ובדיקה האם הכמויות שאת האוכל גדולות, משביעות וכו'. בברכה, עדי מילר דיאטנית קלינית

12/03/2016 | 22:19 | מאת: אמא דואגת

שלום רב, לפני כחודש בתינו בת ה-11 אובחנה עם אנורקסיה. אני מעוניינת לדעת איפה יש מסגרות טיפול (מרכזים) המתמחות בטיפול בהפרעות אכילה (יעודיות). אנחנו גרים בצפון הארץ. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב בבית חולים צפת קיימת מחלקה לטיפול בהפרעות אכילה בילדים, כמו כן קופ"ח מכבי מפעילה טיפול של צוות רב מקצועי בחיפה. בהצלחה רבה עדי מילר דיאטנית קלינית

11/03/2016 | 00:32 | מאת: שיר

רק למען הכנות-הייתי מטופלת אצל עדי מילר בעבר. לומדת במכללה ולא רוצה להפסיק, אבל הוציאו אותי מתכנית שיקומית בגלל אי אכילה. מחפשת מסגרת טיפולית אינטנסיבית בהפרעות אכילה, אך לא שישגיחו עליי 24/7. האם בית צידה לדרך ברמת ישי יכול להתאים? סובלת גם מחרדות ומקפיצה את צוות התכנית ללא הפסקה ובשילוב עם אי האכילה זה יצר מצב בלתי אפשרי בשביל הצוות ולכן אני צריכה תכנית טיפולית בהפרעת אכילה שתאפשר גם זמינות של איש מקצוע במצבי מצוקה. יש לכן רעיון למקום כזה? באזור טבעון-חיפה עדיף. אך מוכנה גם לנסוע למרכז אם אין שום אפשרות אחרת.

היי שיר בית צידה לדרך מהווה תוכנית המשך לטיפול בהפרעות אכילה. תנאי הקבלה- צעירים וצעירות בגילאים 18- 36. עם משקל מינימאלי של BMI – 18, בעלי מוטיבציה ומסוגלות לשיקום גופני, נפשי, חברתי ותעסוקתי. מסוגלים לקחת אחריות אישית על הרגלי האכילה ונטילת תרופות. במידה והוציאו אותך מתוכנית עקב אי אכילה את לא עומדת בקריטריונים שציינתי. המסגרת האינטנסיבית הקיימת באזור שעשויה להתאים קיימת בבי"ח רמב"ם, במרכז האופציות מגוונות יותר. בצלחה רבה עדי מילר דיאטנית קלינית

שלום רב, בתי מאושפזת במחלקה בבית חולים פסיכיאטרי , בעקבות הפרעת אכילה. היא צפויה לחזור הביתה ואני מחפשת עבורה מסגרת למספר ימים בשבוע על מנת לסייע לה בחזרה לשגרה ולהמשיך ולטפל בהפרעה בבית, על מנת למנוע התדרדרות חוזרת. במקום בו היא מאושפזת אין טיפול יומי . אשמח לסיוע בנושא

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, אינני יודעת באיזה איזור בארץ אתן מתגוררות. ישנן מספר אפשרויות כמסגרות המשך לאשפוז. בבתי החולים- מחלקות לאשפוז יום, בקהילה- בתים שיקומיים (טבעון, הוד השרון) ומסגרות טיפול (כמו עמותת שחף או אגם במרכז). מקווה שתהיה לבתך התאוששות קלה. בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות.

08/03/2016 | 21:23 | מאת: לינור

שלום רב, אני סובלת מהפרעת אכילה מסוג בינג' איטינג כ-6 שנים. למזלי, המשקל שלי תקין כרגע. בכל זאת, אני שואפת לרדת כ-4 קילו אך לא רוצה לעשות את זה בצורה קיצונית (כגון קיצוץ קלורי רציני) כדי לא לגרום לבולמוסים כמובן. אשמח לטיפים איך לעשות את זה נכון לדעתך. אציין כי בעבר טופלתי ע"י דיאטנית וזה עזר לי מאוד, שמרתי על משקל די יציב (למרות שרציתי לרדת עוד כמובן). הגובה שלי: 1.64 משקל: 52. אני רוצה לרדת ל-48 או לפחות ל-50. מה לעשות?!?! אני פוחדת לפגוע בעצמי שוב..(היו לי תקופות של בולמוסים וצומות וזה הדבר האחרון שאני רוצה לחזור אליו) תודה מראש על ההתייחסות!

לקריאה נוספת והעמקה

היי לינור לפני שאני עונה לך אשמח לדעת בת כמה את בכדי שאדע האם את בכלל צריכה לרדת במשקל תודה עדי מילר דיאטנית קלינית

10/02/2016 | 11:20 | מאת: ניסים

האם למישהו יש ניסיון באישפוז בית במצב אקוטי- נערה שמחוברת לזונדה, ויוכל לייעץ מניסיונו?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ניסים יש לי ניסיון עם אשפוז בית אך לא עם זונדה. צר לי שאני לא יכולה לעזור. בהצלחה רבה עדי מילר דיאטנית קלינית

שלום, תודה על הבמה. רציתי להתייעץ בנוגע להפרעה שלי ואיך אני עושה את השינוי. אני סובלת מזה שבע שנים מהפרעות אכילה. בשנים הראשונות הייתי אנורקסית והגעתי למשקל כלום. עם הזמן התחלתי לאכול טיפה יותר ולצערי כל המשקל עלה, למזלי מבלי ריבית. כרגע אני עומדת במקום שהורדתי כמעט 10 קג כאשר בקושי אכלתי, וכרגע אני תקועה במשקל. הרבה אמרו לי תתחילי לאכול טיפה יותר, 6 ארוחות קטנות ביום ואת תרדי. אבל אני מפחדת שמרוב השטויות שעשיתי עם גופי אני אעלה במשקל ולא ארד. אני מדברת על שנים של תסכול ולכן הרבה שטויות צומות , דיאטות יו יו וכד'. האם הגוף יתרגל או שמא אני לא אצליח לרדת במשקל? מה עליי לעשות? כרגע אני אחרי שלושה שבועות שהוספתי קצת אוכל ואני אוכלת שלוש ארוחות ביום קטנות... האם כאשר אוסיף עם כמה ארוחות קטנות המשקל יחל לרדת? תוך כמה זמן הגוף יעשה את הריסטרט שלו? אני באמת מבקשת עזרה כי אני מרגישה שאני מתחילה שוב לאבד את עצמי ושוב לעשות צומות. הדבר שאני הכי מייחלת אליו זה להיות שלמה עם עצמי ולא לרדוף אחרי עצמי עם אוכל וכד'. תודה רבה ספיר

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ספיר, ראשית סליחה על העיכוב במתן התשובה. לא ציינת נתוני גובה ומשקל ולכן איני יודעת האם את בכלל צריכה לרדת... אך ככלל אצבע לאחר תקופה של גרעון קלורי קיצוני ניתן לשפר את המטבולים ולשקם את הגוף ע"י הוספת אוכל בצורה מאוזנת והדרגתית לצד פעילות גופנית. ממליצה לך להתייעץ עם דיאטנית לגבי האם את בכלל צריכה לרדת וכיצד לעשות זאת בצורה שתמנע שוב צמצום קיצוני באכילה. בהצלחה רבה עדי מילר דיאטנית קלינית

17/01/2016 | 20:46 | מאת: ד.

הי. בת 27. בגיל 15 הייתי מקיאה באופן יזום עד שסבתי שיתפה אותי שהיא עושה זאת גם והסבירה לי את הסכנות. הצלחתי להפסיק בכוחות עצמי. כל חיי הייתי מלאה. לאחר 6 שנים של תהליך ארוך של קבוצת תמיכה להרזיה ואכילה הורדתי בשנתיים האחרונות 20 קילו. עם תזונה נכונה. ספורט. ולפני חתונתי גם מעט הקאות יזומות בעיקר מצבי לחץ. לפני שנתיים עברתי קולנוסקופיה ואנדוסקופיה בגלל בעיות עיכול ואובחנתי עם מעי רגיז. רגישה ללקטוז. כל הירקות המצליבים. קטניות ואגוזים. נורא קשה. סובלת מ PMS נוראי שכולל התקפי בכי איומים ורצון למות. בעל אוהב ותומך מאוד. מנסים מזה 3 חודשים להכנס להיריון. הלכתי לנסות טיפול CBT אבל אחרי 2 פגישות "החלמתי" מההקאות לגמרי. עד שלפני שבועיים שלושה החלו לחזור כל יום. יום יום. פעם אחת. המטפל שהיה לי לא נתן כלים להתמודד. אני אובדת עצות ומרגישה שאני מסוכנת לעצמי. כל פעם אחרי שמקיאה מרגישה שאני הורגת את עצמי לאט לאט. יש לי גם גן קל של קרישיות יתר ושחלות פוליציסטיות אבל מחזור סדיר כמו שעון הצילו!!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ראשית אני מתנצלת על העיכוב במתן התשובה... נראה שיש לך היסטוריה לא פשוטה והתמודדות היום קשה אך כיוון שבין השורות אני מצליחה להבין שאת מבינה כיום א מחירי ההקאות ושההתנהלות הזו פוגענית מאוד אני בטוחה שאם טיפול נכון תצליחי להתמודד עם הבעיה ואחת ולתמיד באמת למגר אותה. מבחינתי טיפול נכון שעשוי לעזור לך כולל דיאטנית המתמחה בהפרעות אכילה לצד טיפול רגשי. במידה ואת צריכה עזרה במציאת מטפלים בסמוך למקום מגוריך אוכל לעזור לך... בהצלחה רבה ואל ייאוש עדי מילר דיאטנית קלינית

16/01/2016 | 09:07 | מאת: פלונית

שלום, בגיל 14 התחילה אצלי הפרעת אכילה אקטיבית (הקאות ובולמוסים) שנמשכה מספר שנים עד ש"התחלפה" להפרעת אכילה שהתבטאה במשקל נמוך, אכילה מצומצמת ולעיתים בולמוסים. כיום, שאני כבר בת 28, ההפרעה עדיין לא נעלמה. אני בטיפול של דיאטנית ומנהלת אורך חיים תקין לחלוטין (לומדת, עובדת, מבלה) אבל הפרעת האכילה כל הזמן ברקע: אין לי מחזור, משקל נמוך (תת משקל קל), פחד ממאכלים רבים ואכילה שנראית לאחרים קצת מוזרה. השאלה היא: האם באמת ניתן לחיות ככה? האם זה יכול לעבור מתישהו או שזה כבר כרוני? האם ניתן לחיות נורמלי בלי מחזור ועם אוסטיאופורוזיס (שנה שעברה ראו שיפור קל בצפיפות העצם)? אני מאוד משקיעה ומשתדלת להיות בריאה אבל עדיין לא הצלחתי, גם אחרי שנים של טיפול, להגיע למצב תקין לחלוטין.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, הפרעת האכילה מלווה אותך מחצית מחייך, ואם זה כך, זה מהלך כרוני אכן.. אבל זה ממש לא אומר שאי אפשר אחרת... ליווי דיאטני שיש לך אמור לסייע לתקן את המשקל וגם לאפשר גמישות במגוון באוכל, בכמויות ובסיטואציות שונות (חשוב במקרה שלך שהליווי יהיה אצל מומחה להא). אם לא די בכך, כדאי לפנות גם לטיפול רגשי (כנל) כדי להבין את שורש הבעיה, המחסומים הרגשיים הטמונים תחת הקושי ואיך ניתן לנהל חיים רגשיים טובים יותר (ועם הפרעת אכילה כרונית- החיים הרגשיים בטוח מושפעים). אפשר ללמוד לחיות עם הא כרונית אבל בהחלט ניתן לבדוק גם אפשרות להיפרד ממנה, גם אחרי כל כך הרבה שנים של מחלה. אל תתייאשי, ותפני לעזרה מתאימה... בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, פסיכותרפיסטית מטפלת באמנות.

11/01/2016 | 00:26 | מאת: דבי

היא רזה מאוד ואף ירדה 7 קילו לעומת שקילה אחרונה .....כל הדיבור עימה לא להמעיט באכילה לא עוזרות , היא חולת סכרת ולחץ דם גבוה .....ושאר בעיות שגורמות לה לדבר שמספיק לה לחיות אפשר להבין בגילה ועם הכאבים את הדיבור , מציעים לתת לה מירו להגברת הציאבון ומצב רוח אבל נטען בפורום שבהתחלת הלקיחה זה גורם דווקא לחוסר תיאבון ובמצב הרזון שלה והעובדה שמשלשת לעיתים קרובות מפחדת לחשוף אותה להצטמק עוד .......אין כדור רק להגברת התיאבון בלי הצד הדיכאוני ????

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, קשה (ועלול להיות חסר אחראי..) לייעץ על טיפול תרופתי במדיה הזו. הרצון לעזור לאימך ברור, הן בפן התזונתי והן מבחינת מצב הרוח. מציעה לפנות לרופא המשפחה וכן לפסיכוגריאטר לקבלת המלצות מתאימות. אני בטוחה כי יכולה להימצא תשובה שתתאים לאימך. בהצלחה, קרן בלומנטל יניר, פסיכותרפיסטית מטפלת באמנות.