פורום הפרעות אכילה

היי, לאחר חודשים ארוכים של הרעבה, ושנתיים קשות של התמודדות עם הפרעת אכילה שידעה עליות ומורדות, החלטתי לקחת את עצמי בידיים יחד עם אמא, התחלנו עם תפריט תזונתי קטן משום שהמצב ממש גרוע - הרזון קיצוני והתיאבון איננו... ופתאום אחרי יומיים שאני אוכלת כל יום שש ארוחות קטנות ומזינות נפתח לו תאבון ענק אני כל הזמן רעבה ולא שובעת ולא יודעת יין להתמודד. הטיפול דרך המרפאה יתחיל רק עוד חודש, והלוואי והיה לי דיאטנית להתייעץ איתה מה לעשות כדי לעזור לעצמי ולפעול כרגע הצורה הנכונה ביותר. יש הצעות איך להתחיל הזנה מחדש והמלצות להתמודדות עם חזרת הרעב? תודה רבה על הפורום והמענה!

שלום ילד בן 6 שמתינוק מסרב לאכול דברים לא טעם מעולם מרק שניצל או עוף או בשר רק אוכל פסטה לבנה,ממתקים,עוגות,ילד רזה וחיוור ריח של שניצל מגעיל אותו ובורח אוכל חטיף צ'יפס,פסטה,לא רוצה חמאה לחם עוף בשר או דגים רק לבן של הביצה אנא הצילו !!!!!!! מה לעשות בבקשה ??!!!!!! מייל שלי לתשובה שעליה אודה לך marrgaret@walla.com

היי. בשבועיים האחרונים חזרו לי הסממנים של ההפרעת אכילה. ואני מחפשת טיפול בירושלים. מכירים?

היי, אני בת 16 וחצי ומתמיד אני רזה אף פעם לא התיחסתי למה שאני אוכלת ולא חישבתי קלוריות אבל לאחרונה התחלתי לפחד בגלל גיל ההתבגרות להשמין במכה או בגלל שיש גנים של השמנה במשפחה שגן אני אהיה כזאת.. המשקל שלי בדרכ משהו כמו 48-53. גובה- 1.61. בערך חודשיים אני רואה שהמשקל שלי ירד לארבעים ושמונה ולאט לאט יורד אני עושה ספורט לפעמיים בבית לא משהו ממש אנטנסיבי ויוצאת להליכות פעם פעמיים בשבועיים אני הורדתי את הסוכר מהשתייה כבר מעל חודשיים ושיניתי את התזונה שלי קצת הייתי אוכלת בערך שלושה ארבעה שוקולדים ומתוקים ביום והורדתי את זה לאחד שניים וככה התחלתי לאכול כמה שפחות משמין אבל לא הרעבתי את עצמי או עשיתי דיאטה קיצונית.. חוץ מזה לא השתנה אצלי משהו מבחינה בריאותית עשיתי אולטרסאונד בטן בגלל כאבים שהיו ממזמן והוא יצא תקין אבל אני עדיין חוששת מהמשקל שיורד לפני כשלושה שבועות בדקתי והייתי 46 ועכשיו בדקתי ואני 45.8 אני די מפחדת שזה לא תקין.. אשמח לעזרה

בתי בת חמש וחצי עד לפניי כשלושה חודשים אכלה בגן וכן בצהרון לאחר תקופה הפסיקה לאכול בכלל ארוחת צהריים ולפניי כחודש העניין עבר גם לחוסר אכילת א. בוקר בגן היא מוכנה לאכול רק את הטעימות שבין הארוחות כגון פרי או עוגייה מה עושים

היי, אני נוטלת כדורי סרנדה/לוסטרול, מסוג SSRI (התחלתי ב-50 מ״ג והעלו אותי ל-100 מ״ג) ומאז שהתחלתי ליטול אותם, המשקל שלי לא מפסיק לעלות. אני אובדת עצות. אני עוד מלפני התרופה מתאמנת 5-6 פעמים בשבוע בחדר כושר ונראתי טוב. כבר חצי שנה שאני על הכדורים והמשקל לא מפסיק לעלות. לא משנה מה אני עושה, לא משנה כמה אני אתאמן או אם אאכל פחות, כלום לא יעזור. זה מתסכל נורא. ירדתי במינון מ-100 ל-50 מ״ג בתקווה שזה יעזור, עדיין לא ראיתי תוצאות ושוקלת להפסיק את נטילת הכדורים. לקחתי אותם לטיפול בחרדה, אבל זה כבר לא שווה את זה קשה לי להסתכל על עצמי במראה ולחייך. חשוב לי לציין שביקרתי את הפסיכיאטר שרשם לי את התרופה אך הוא לא היה בעד להחליף מרשם כי התרופה עזרה לטיפול בחרדות בסופו של דבר. אני ממשיכה לאכול מעט, זה לא משנה, כלום לא עוזר, אני אובדת עצות ומודאגת. רציתי לדעת אם מישהו פה התמודד עם התופעה ויכול/ה להגיד אם הצליחו להיפטר מהמשקל שהצטבר עם הפסקת הכדורים או שזה משהו שישאר איתי לתמיד? שוקלת להפסיק ליטול את הכדורים, אם הירידה במינון לא תעזור. נואשת מאוד לכל עזרה אפשרית,כל עצה. תודה רבה.

שלום עדי אני בת 59 שוקלת 82 קג נמצאת בקבוצת תמיכה כבר הרבה שנים ותקועה במשקל גם הרבה שנים. יש לי הרבה נפילות באוכל שבחלקן אני מאמינה שהן רגשיות ואני יודעת את הסיבות לריגשי אבל זה לא עוזר לי לשלוט באוכל. האם יש לך אי אילו רעיונות???

שלום ילדה בת 10 עם משקל של 100 קילו ניסינו דיאטות של קופת החולים לא עזר וגם תורים ארוכים מאוד בין תור לתור. לילדה יש מאמנת כושר אישית אך ללא שינוי . לילדה אין בעיה בבלוטת התריס. אני זקוקה לעזרה בבקשה אני מרגישה שאני מאבדת את הילדה שלי . הילדה שלי סובלת מבחינה חברתית וזה משפיע אליה מבחינה נפשית ולימודית ועוד .... בבקשה תעזרו לי מה אני צריכה לעשות ?

סליחה על ההתערבות יש צמח שנקרא אשוואגנדה זה בא בטיפות או כדורים זה מרזה וסוגר תיאבון להתייעץ עם רופא אם מתאים לתת לילדה אשוואגאנדה !!! אם מוצר אפשר לפתוח קפסולה ולתת לה במיץ מעורבב תודה

היי אני חדשה כאן גם אני מתמודדת עם הפרעות אכילה לצערי כבר שנה וחצי אני בת20 ועשיתי דיאטת כסאח קשה עם התעמלות ירדתי במשקל כיום אני דיי מאוזנת בקטע של המשקל אמנם אני רזה אבל לא חריג אני כל הים סביב ההתעסקות באוכל וזה לא נותן לי מנוחה יש לי גם התקפי בולמיה לפעמים ואני שומרת על תפריט מוקפד אחרי התקף יש לי הרגשה מאד קשה וסטרס גבוה אני לא יודעת איך אני יוצאת מזה ואני ממש רוצה בנוסף להכל יש לי כאבים נורא קשים בקיבה ונפיחות קשה לא משנה מה אני אוכל אשמח אם תעזרו לי וגם עצות איך להתגבר על ההתפים תודה

Hi, I wanted to ask your advise. I have anorexia purging type. I have been under medical care. Right now I am starting home-care. Someone will come to sit with me for meals. As I am purging after meals, I would like to know for how long someone has to supervise that I should not purge? Thank you for your anser

שלום לכולם, שמי דניאל אני בן 25.. לפני כמה חודשים הייתי שוקל 76, הייתה לי קצת בטן וזה הפריע לי. עשיתי ספורט ואכילה נכונה. וכרגע אני שוקל 60 בגובה של 174. עכשיו פה מתחילה הבעיה: ירדתי יותר ממה שאני רוצה אבל באמת שטוב לי במשקל שלי עכשיו. כל מי שרואה אותי אומר שאני רזה מדיי ושזה פחות מחמיא לי. אני חושב שזה יפה ואני באמת לא מסוגל לאכול, לא רוצה אשכרה להשמין. אני מצד אחד לא רוצה לאכול דברים כמו פסטה, אורז ופחמימות ומצד שני אני מרגיש שאני לא אוכל הרבה בכלל. מהפחד לא להשמין. אני רוצה להשאר במשקל הזה.- לא לרדת ולא לעלות. אני רק רוצה לחטב את הגוף קצת. השאלה שלי היא האם הגוף יכל להשאר במאזן הזה של המשקל ? הכוונה 60-59-61? או שבגלל שאני רזה מדיי אני אעלה מהר ? מצטער על החפירה ותודה מראש

אני בת 30 גובה 1.68 משקל 54. לאחרונה באמצע הלילה אני מתעוררת מתוך שינה עם הרגשה של בטן עליונה מפוצצת. וכבר פעמיים עברתי לילות לבנים של הקאות יש לציין שאין לי כאבי בטן רק הרגשת מלאות יתרה. התזונה שלי היא בסדר אני כן משתדלת לאכול בריא, יש ימים שפחות. לרב שותה משקה מוגז דיאטטי. אני מאוד מפחדת שהדבר הזה שקורה לי בלילות האחרונים יהפוך לקבוע ואהיה אנורקסית, כי גם ככה אני מפחדת לאכול בערבים מהפחד שאקיא בלילה וכולם אומרים לי שאני רזה. בעבר סבלתי מחרדות אותן ליוו בחילות והקאות אבל אני לא בטוחה שזה המקרה, מכיוון שאני מתעוררת מתוך שינה ולא ליוו אותי מחשבות ופחדים לפני. מה יכולה להיות הבעיה? האם לגשת לרופא? יש משהו שאני יכולה לעשות כדי למנוע את זה?

ביתי בת 23 עם הפרעה קשה כבר שנתיים.אני זקוקה מאד להדרכה /תמיכה איך לעזור לה ואיך לא להלחיץ את עצמי ואותה.

ידוע. לכן מבקשת עזרה. היא בטיפול מההתחלה ביוזמתה ובמחויבות לכאורה. למרות זאת המצב מחמיר כך נראה. ואין טיפול משפחתי בינתיים. היא מבקשת להתרחק ולהתנתק ממני למרות שגם מראה צורך בתמיכה.

שלום, לא יודע אם זה שייך לכאן אבל אנסה: אני לוקח תרופה שגורמת לי לרעב מוגבר וככה גם להשמנה, אני בן 19 וחצי וכשהייתי בן 15 וחצי לפני שהתחלתי לקחת את התרופה הייתי מקל ושקלתי 53-54 קילו, כיום 4 שנים אחרי שאני לוקח את התרופה עליתי כמעט 20 קילו, ל72-73 קילו כיום, הגובה שלי הוא בערך 1.65 עכשיו אין סיכוי שאני אפסיק לקחת את התרופה כי היא מאוד מאוד עוזרת לי בחיים האישיים, ורציתי לשאול איך לעזאזל אני מפסיק לחשוב על לאכול? תמיד הייתי אחד שאוהב לאכול, הייתי אוכל כל זמן קצר אבל תמיד לא הייתי גומר חצי מהצלחת, כיום בגלל התרופה אני גם אוכל כל זמן קצר וגם ברגע שאני אוכל משהו טעים אני לא יכול להפסיק, למשל אני יכול לגמור קופסה שלמה של מטבוחה בדקות בודדות, או קופסה שלמה של תותים בדקות בודדות. איך אני גורם לעצמי תוך כדי שאני אוכל פחות לאכול? אני פשוט לא יכול להפסיק לאכול ברגע שאני מתחיל, ואז אחרי כמה שעות שוב אני רעב וחוזר חלילה. יש לנו הליכון בבית שהייתי עושה מדי פעם אבל הפסקתי כי אני לא מרגיש שהוא עוזר לי בירידה במשקל. מה עושים במצב כזה? איך אני גורם ל2 הדברים שהזכרתי להפסיק(חשיבה על אוכל ואי אפשרות להפסיק לאכול)?

שלום. יש לי בעיה כרונית. אני לא מצליח לשלוט על האכילה. כרגע מה שמטריד אותי. אחרי 8 חודשים של כושר כמעט יומיומי חיטוב הגוף וירידה רבה במשקל. עליתי 6 קילו בשבוע. 6 קילו של שומן. בדקתי. המשקל שבוע שעבר היה 58.5. עכשיו 64.5. אכלתי כל יום יותר מ12 קינוחים. איך ייתכן עלייה כל כך גדולה בפרק זמן של שבוע ?? (עליתי ממידה 38 בג'ינס ל 42) אפשרי לעשות דיאטת כאסח 3 ימים כדי להחזיר את המצב לקדמותו?? זה יהיה צעד בריא? אני לא מרוצה מהעלייה בגלל שזה לא אסטתי. זה שומן נטו :(

הייתי מאושפזת 3 שנים במחלקות סגורות להפרעת אכילה בעקבות אנורקסיה בלבד. (כשהייתי בת 16) ולפני היה לי אכילה רגשית ואז ירדתי במשקל משהו כמו 10 קילו כיום שוקלת 40 גובה 1.64. במשך כל התקופה אסרתי על עצמי מאכלים שונים ואקצר ואגיד שהייתי אוכלת בצהריים רק ירקות לחם וגבינה בערב וקןרנפלקס בבוקר אבל אז החלטתי לעשות לעצמי פינוקים פעם בשבוע לאכול מה שרוצה. מפה לשם זה הגיע לכל יום כמעט בשבוע ואז שבועיים הפסקה (חזרה לתפריט הרגיל- ירקות לחם קורנפלקס, בלי כלום מבחוץ) ושמתי לב שזה יצא משליטה. באותו היום שאני אוכלת בחוץ אני אוכלת רק שתי פרוסות עם שלוש כפות קוטג ומלפפון ואז אוכלת. אבל זה פשוט יוצא משליטה. אכלתי היום בצהריים עוגת שוקולד חמה גדולה במסעדה ו2 כדורי גלידה. חיכיתי עד הערב בשביל לאכול פיצה כי היום זה היום האחרון של המסעדות ואכלתי חצי מגש שאמא שלי הכינה התחיל משתי משולשים (השעה 1:44 בלילה כי אני לא נרדמת) ועכשיו אני מתלבטת אם לאכול גם עוגת ביסקוויטים כי בא לי ממנה ממש ולא אכלתי ממנה. הקטע שאני מפוצצת ואני פשוט יושבת ומחכה שיירד האוכל (בפעמים קודמות אפילו לא חיכיתי) הקיבה שלי עומדת להתפוצץ ופשוט המשכתי לאכול לא הפסקתי עם הפיצה וידעתי שכואבת לי הבטן. אני נורא מפחדת שזה אכילה רגשית. אני לא יודעת למה זה חזר לי. במשך שלוש שנים הייתה לי שליטה עצמית מטורפת לא משנה מה היה קורה לא הייתי נוגעת בכלום. לא דברים עם שמן לא פחמימות לא מטוגנים. גם אם זה היה תלוי שהעולם יקרוס, לא אוכל מבחוץ כלום! ועכשיו פשוט לא מצליחה לשלוט על האכילה. רק רוצה לאכול עוד ושנגמר עוד. למה זה קורה לי שוב? איך אפשר שזה יעלם? ואם אוכל את העוגת ביסקוויטים זה ייחשב כבולמוס?

אני עצובה ואני אוכלת, כל הזמן בלי הפסקה. מרגישה כאילו רק האוכל יכול לנחם אותי. משקל תקין ("יחסית לשתי לידות") הכל טוב בחיים יש לי הכל ובכל זאת עצבות וריקנות משתלטת עלי ואני מעמידה פנים מול הילדים אבל אוכלת הרבה בעיקר אחרי שהם הולכים לישון. ממתקים, לחם, סוכר... אוהבת להרגיש כבדה אחרי האוכל. איפה מתחילים בכלל לטפל בזה? כל הפניה תעזור לי אני גרה בחול (הבדידות מקשה עוד יותר) אז לא יכולה ללכת לטיפול באמת. תודה

כמה זמן יקח לאיש ששוקל 129 קילו להוריד משקל אם הוא משחק כדורסל 3/4 פעמים בשבוע לבדו 40 דקות / כנ"ל בהליכה

היי אני בת 25 אחרי 3 לידות צפופות אני שוקולת 79 1.75 פלוס מינוס אין לי זמן לעשות כושר ואני בקושי אוכלת בבית מחוסר זמן הילדים שלי 2 תינוקות באמת אין לי זמן הbmi שלי 30 אני יכולה לקבל את הכדורים רזין???

שלום רב, בתי בת ה 10 , מתעמלת מקצועית, מביעה אי שביעות רצון מהגוף שלה. היא חושבת שהיא "שמנה" והיא ממש לא !!! הילדה כולה עור שרירים קטנים ועצמות.... בהתחלה, היתי מתעלמת, ולא מייחסת לכך חשיבות, לאחר מכן התחלתי לומר לה שהיא מדברת שטויות והיתי מנסה להוכיח לה שהיא טועה. היא עומדת מול המראה ואומרת לי שאני יותר רזה ממנה, היא מכניסה את הבטן (למראה של גוויה) ואומרת כל הזמן - אני שמנה וכו... לאט לאט , זה התחיל להחמיר... אתמול היא ישבה והתיחסה לשרירי הרגליים שלה המתרחבים כשהיא יושבת כשומן, והיא אינה מרוצה מכך, ועוד הצליחה לתפוס חתיחת עור בבטן ולהגיד לי - את רואה ? יש לי בטן... בינתיים עניתי לה, שאני מנסה להבין למה זה כל כך מעסיק אותה, ואמרתי לה שזה הגוף שלה, כך נראה גוף האדם , יש לו שרירים, וזה מה שמחזיק אותה בתרגילים, ושאם היא תהיה עוד יותר רזה ממה שהיא, היא לא תוכל להתעמל. עד כה, היא אינה מונעת מעצמה אוכל, היא לא אוכלת טוב, או מסודר אבל אוכלת.... , ואוכלת גם הרבה שטויות... אבל אני חושבת שהיא פשוט עוד לא עשתה את הקשר לאיך שהיא נראת ומה היא מכניסה לפה. קבעתי תור לרופא משפחה, שיתחיל להפנות אותנו לאן שצריך... אבל בינתיים , אני לא יודעת מה לענות לה כשהיא מדברת על עצמה בצורה כזו, אני פשוט מרגישה שכל מה שאני אענה יהיה טעות או יחמיר את המצב. מה עונים לה ??? איך מגיבים ??? תודה רבה, אמא מודאגת מאוד

שלום רב, בתי בת ה 10 , מתעמלת מקצועית, מביעה אי שביעות רצון מהגוף שלה. היא חושבת שהיא "שמנה" והיא ממש לא !!! הילדה כולה עור שרירים קטנים ועצמות.... בהתחלה, היתי מתעלמת, ולא מייחסת לכך חשיבות, לאחר מכן התחלתי לומר לה שהיא מדברת שטויות והיתי מנסה להוכיח לה שהיא טועה. היא עומדת מול המראה ואומרת לי שאני יותר רזה ממנה, היא מכניסה את הבטן (למראה של גוויה) ואומרת כל הזמן - אני שמנה וכו... לאט לאט , זה התחיל להחמיר... אתמול היא ישבה והתיחסה לשרירי הרגליים שלה המתרחבים כשהיא יושבת כשומן, והיא אינה מרוצה מכך, ועוד הצליחה לתפוס חתיחת עור בבטן ולהגיד לי - את רואה ? יש לי בטן... בינתיים עניתי לה, שאני מנסה להבין למה זה כל כך מעסיק אותה, ואמרתי לה שזה הגוף שלה, כך נראה גוף האדם , יש לו שרירים, וזה מה שמחזיק אותה בתרגילים, ושאם היא תהיה עוד יותר רזה ממה שהיא, היא לא תוכל להתעמל. עד כה, היא אינה מונעת מעצמה אוכל, היא לא אוכלת טוב, או מסודר אבל אוכלת.... , ואוכלת גם הרבה שטויות... אבל אני חושבת שהיא פשוט עוד לא עשתה את הקשר לאיך שהיא נראת ומה היא מכניסה לפה. קבעתי תור לרופא משפחה, שיתחיל להפנות אותנו לאן שצריך... אבל בינתיים , אני לא יודעת מה לענות לה כשהיא מדברת על עצמה בצורה כזו, אני פשוט מרגישה שכל מה שאני אענה יהיה טעות או יחמיר את המצב. מה עונים לה ??? איך מגיבים ??? תודה רבה, אמא מודאגת מאוד

אני במשך יותר מעשר שנים חייה עם התעסקות באוכל ובשומן שלי יותר מאנשים סביבי,אני לא מסוגלת לקנות בגד מרוב שמרגיש לי שאני שמנה,אוכלת ממש מעט,הרבה חושבת על בישול אבל אם אין לי באותו יום למי לבשל אז אדלג על האוכל או שאוכל משהו קטן,כל רגע מרגיש לי שאני שמנה ושכל המחמאות שנאמרים לא נכון אבל המשקל שלי תקין לגמרי לכן אני רוצה לשמוע אולי פעם אחת אם יש הגדרה למה שיש לי תודה

שלום וברכה, אחותי חולת אנורקסיה מזה זמן... היא מעל גיל 18. היא היתה מטופלת מחצית באשפוז יומי כנגד רצונה וכשהתברר לה שהיא יכולה להפסיקו היא החליטה להפסיק. הענין הוא שהיא מאוד רזה ויורדת עוד במשקל ואף נכנסת להקיא פעמים רבות אחרי ארוחות שאוכלת אע"פ שה"ארוחות" שלה ממש ממש קטנות וגם קטנות מפעם לפעם. מה אפשר לעשות?

אפשר לטפל בתמציות באך תמציות הנפש אצל מומחים לדבר זה עוזר Bach

שלום היה לי בעיות אכילה מידי פעם הייתי צמה שבוע או שלושה ימים ואז ממשיכה לאכול מלא הייתי במשקל תקין די מלאה- לא היו בעיות בזמן זה עד ש שמתי תוספות שלחצו לי בשיער להופעה של חזרות בלי הפסקה 9 ימים רצוף ופשוט אכלתי ארוחה אחת ביום שזה מרק או מילקשייק ומלא מים ובלי הפסקה של לשיר ועם הזמן הרגשתי שהשתנה בי ההתנהלות דיבור שלי מחשבה גישה עם בילבול וזה קרה בין רגע וזה ככה עד עכשיו אני פשוט לא מרגישה אני יותר הלילה אחרון כשנגמר ההופעה הייתי במיטה והרגשתי שאני הולכת להתעלף ופשוט להשתגע זיעה כאבי חזה דפיקות לב חזקות כאבי ראש והשירים מההופעה לא מפסיקים להתנגן לי בראש מאז לא צמתי יותר ואכלתי ואפילו יותר מידי. ועם זה בא אליי צרבת יובש בעיניים וקושי לקרוא מרחוק התקפים לפעמים של כאבי ראש חזקים ! כאבי קרקפת ועם הזמן זה הוביל לחוסר תחושה בקרקפת איפה שהיה לי את התוספות שלחצו חזק בחזרות להופעה ובמשך כל הזמן הזה אני תמיד עושה כל יום מחליק וחומר קראטין חזק לשיער סבלתי עם הבעיות האלה כל השנה אבל הבדיקות דם שלי היו תקינות עד עכשיו הדם שלי תקין לגמרי עם הזמן גם פתאום חוש הריח התחיל להיעלם ונחיר שבצד ימין פשוט נסתם ולא יכולתי לנשום דרכו במשך מלא זמן כאבים רקות היו כשהייתי ממש עייפה כשאני לוחצת טיפ טיפה ברקה ובראש בא אליי גלי כאבים והרגשה מוזרה ובאמת שכל הדברים האלה שקורים לי לא בחיים אבל בחיים לא קרו ועכשיו זה קורה לי כמעט כל יום והייתי תמיד צמה כמה ימים ופתאום משום מקום הכאב בא וזה פשוט קרה ! שנה שלמה אחרי הסבל הזה הלכתי לרופא הבדיקות דם תקינות לקחתי ויטמינים של ברזל b12 לא עזר לקחתי גם תקופה אנטי דלקתית לראש למקרה שאין לי בעיות פנימיות במוח בגלל החוסר תחושה כשהיייתי בחופש הגדול בחופשה אז עשיתי דיאטה בריאה לגמרי ועל הדרך בלעתי מגנזיום בכדי לבדוק אם זה יישפר את מצבי ואז שוב לילה אחד אחרי שנה שחלפה לה התקיף אותי בדיוק את אותה הרגשה שהרגשתי באותו לילה של אחרי ההופעה כשצמתי ומאותו הלילה של החופשה אני פשוט מדוכאת פתאום צצות לי בעיות זיכרון דוגמא כשאני בוכה או עצבנית החזה שלי פשוט מתחיל לבוא בכאבים של כבדות וסחרחורות כשאני תחת לחץ כנראה אני לא בטוחה אני כמעט ולא רואה טוב עכשיו בכלל אבל כאבי הרקות יותר חזקים מפעם כשאני עייפה ומאז החופשה עד עכשיו באות לי קשיי נשימה גם קושי בבליעה לפעמים ולפעמים כאבי גרון ועדיין אני לא מרגישה את הראש שלי לפעמים יש לי סחרחורת וחוסר שיווי משקל נמאס לי כבר מזה לא הרגיש נורמלי ולא להבין למה במשך כל השנה הזאת וזה גם לפני הכאבים תמיד היו לי כאבי צוואר כשזה תפוס לי ובזמן האחרון אחרי התקרית אני עושה קליקים בשבילי כרגיל ואני מקבלת סחרחורת בראש פתאום וחוסר שיווי משקל פתאומי כזה ההורים שלי אומרים שזה בגלל שאני דואגת בלי הפסקה ושאני תחת מתח נפשי אני כל כך מיואשת ואין לי עוד כוח לקום מהמיטה את היא התקווה האחרונה שלי

שלום בשנות הארבעים, בתקופה האחרונה אני עולה במשקל (כמובן גם לא מצליח לרדת) על אף שאני אוכל פחות, וכן עושה פעילות גופנית מספר פעמים בשבוע. איך ניתן לבדוק את המטבוליזם של הגוף, והאם הוא גורם להשמנה/חוסר ירידה במשקל? בדיקת TSH מספיקה? T-4 T-3 FRET-4 מה רלוונטי ספציפית לאפשרות של תת פעילות? (בין אם מדובר בבעיה בבלוטה ובין אם מדובר בבעיה ביותרת המוח) וחוץ מבלוטת התריס, מה עוד יכול להשפיע על האטה במטובליזם שניתן לבדוק? תודה רבה

האם ילד בן 11 שאוכל כמויות גדולות מאד בפרקי זמן קצרים, ניתן להגדירו עם הפרעת אכילה? הבעיה החריפה במהלך החופש הגדול סובל מעודף משקל. הפרעות קשב לקויות למידה בעת נטילת רטלין - התיאבון יורד. מה הטיפול האפשרי? המתאים? תודה

שלום רב. יש לי בעיה. יש לי OCD והפרעת חרדה. אני מאז גיל ההתבגרות פעם שמן ופעם יותר רזה. בשנים האחרונות מאז שגילו לי את זה יש לי בעיה. ברגע שאני מתחיל להיכנס לאורח חיים בריא - המחשבות הטורדניות והפרעות החרדה גדלות וגדלות ואז רק שאני אוכל אוכל שמן מאוד, ג'אנק וכו', מן הסתם, אז החרדות יורדות לגמרי. מה עושים כדי לפתור את הבעיה הזאת? אני עם כרס די שמנה ולא מצליח לשים לכרס השמנה סוף.אודה לעזרה.

שלום, שמי הדס, בת 30. אני סובלת מאכילה כפייתית והשמנה. שמעתי שדמיון מודרך יכול מאוד לסייע בהרגעת הדחף לאכול במצב שבו כל מיניי רגשות ותחושות שליליות מציפות. רציתי לשאול האם תוכלו לכוון אותי לאיזשהו אתר, אולי דיסק שאפשר לקנות שמציע קבצי הרפייה/מדיטציה/דמיון מודרך המסייע לאנשים הסובלים מהפרעת אכילה כפייתית רגשית. אם יש המלצות על ספר טוב שיכול לעזור אשמח לדעת... תודה רבה מראש!!

הי לפני שנה הייתי במשקל 48 ועכשיו אני 51 ואני רוצה לחזור למה שהייתי.. איך להוריד במשקל בצורה נכונה? מעולם לא עשיתי דיאטה ואשמח לעצות.. גובה שלי 167 תודה

היי, אני לא יודע אם אני הגעתי לפורום הנכון. אז ככה:אני בן 22, לפני כשנתיים נרשמתי לחדר כושר, שקלתי באותה תקופה 70 וקצת (משקל לגיטימי לגובה שלי - 1.75). מן הסתם רציתי לעלות במשקל והייתי צריך לאכול הרבה. בהתחלה לא הייתי מצליח לאכול כוס של אורז מבושל, או לצורך העניין יותר מ3-4 משולשי פיצה או יותר מכמה פרוסות לחם ביום. (בסוף זה הגיע למצב של 12 פרוסות לא כולל שאר הדברים). בכל אופן, עליתי 15 ק"ג ל85 במטרה לפתח שרירים והיום כשנתיים אחרי חזרתי למשקל שלי, הפסקתי עם החדר כושר ואני שוקל בסביבות ה72, אני בריא בסה"כ אבל אני פשוט רעב בלי הפסקה, אני יכול לאכול ולאכול ולאכול ואני לא ארגיש שובע. אני חושב שזה קשור לזה שלעליתי ל85 ק"ג, שהקיבה שלי התרחבה והיום, אפילו שאני שוקל פחות, היא "מבקשת" עוד. זה המצב..

שלום רב, לפני כחודש בתינו בת ה-11 אובחנה עם אנורקסיה. אני מעוניינת לדעת איפה יש מסגרות טיפול (מרכזים) המתמחות בטיפול בהפרעות אכילה (יעודיות). אנחנו גרים בצפון הארץ. תודה

רק למען הכנות-הייתי מטופלת אצל עדי מילר בעבר. לומדת במכללה ולא רוצה להפסיק, אבל הוציאו אותי מתכנית שיקומית בגלל אי אכילה. מחפשת מסגרת טיפולית אינטנסיבית בהפרעות אכילה, אך לא שישגיחו עליי 24/7. האם בית צידה לדרך ברמת ישי יכול להתאים? סובלת גם מחרדות ומקפיצה את צוות התכנית ללא הפסקה ובשילוב עם אי האכילה זה יצר מצב בלתי אפשרי בשביל הצוות ולכן אני צריכה תכנית טיפולית בהפרעת אכילה שתאפשר גם זמינות של איש מקצוע במצבי מצוקה. יש לכן רעיון למקום כזה? באזור טבעון-חיפה עדיף. אך מוכנה גם לנסוע למרכז אם אין שום אפשרות אחרת.

שלום רב, בתי מאושפזת במחלקה בבית חולים פסיכיאטרי , בעקבות הפרעת אכילה. היא צפויה לחזור הביתה ואני מחפשת עבורה מסגרת למספר ימים בשבוע על מנת לסייע לה בחזרה לשגרה ולהמשיך ולטפל בהפרעה בבית, על מנת למנוע התדרדרות חוזרת. במקום בו היא מאושפזת אין טיפול יומי . אשמח לסיוע בנושא

שלום רב, אני סובלת מהפרעת אכילה מסוג בינג' איטינג כ-6 שנים. למזלי, המשקל שלי תקין כרגע. בכל זאת, אני שואפת לרדת כ-4 קילו אך לא רוצה לעשות את זה בצורה קיצונית (כגון קיצוץ קלורי רציני) כדי לא לגרום לבולמוסים כמובן. אשמח לטיפים איך לעשות את זה נכון לדעתך. אציין כי בעבר טופלתי ע"י דיאטנית וזה עזר לי מאוד, שמרתי על משקל די יציב (למרות שרציתי לרדת עוד כמובן). הגובה שלי: 1.64 משקל: 52. אני רוצה לרדת ל-48 או לפחות ל-50. מה לעשות?!?! אני פוחדת לפגוע בעצמי שוב..(היו לי תקופות של בולמוסים וצומות וזה הדבר האחרון שאני רוצה לחזור אליו) תודה מראש על ההתייחסות!

האם למישהו יש ניסיון באישפוז בית במצב אקוטי- נערה שמחוברת לזונדה, ויוכל לייעץ מניסיונו?

שלום, תודה על הבמה. רציתי להתייעץ בנוגע להפרעה שלי ואיך אני עושה את השינוי. אני סובלת מזה שבע שנים מהפרעות אכילה. בשנים הראשונות הייתי אנורקסית והגעתי למשקל כלום. עם הזמן התחלתי לאכול טיפה יותר ולצערי כל המשקל עלה, למזלי מבלי ריבית. כרגע אני עומדת במקום שהורדתי כמעט 10 קג כאשר בקושי אכלתי, וכרגע אני תקועה במשקל. הרבה אמרו לי תתחילי לאכול טיפה יותר, 6 ארוחות קטנות ביום ואת תרדי. אבל אני מפחדת שמרוב השטויות שעשיתי עם גופי אני אעלה במשקל ולא ארד. אני מדברת על שנים של תסכול ולכן הרבה שטויות צומות , דיאטות יו יו וכד'. האם הגוף יתרגל או שמא אני לא אצליח לרדת במשקל? מה עליי לעשות? כרגע אני אחרי שלושה שבועות שהוספתי קצת אוכל ואני אוכלת שלוש ארוחות ביום קטנות... האם כאשר אוסיף עם כמה ארוחות קטנות המשקל יחל לרדת? תוך כמה זמן הגוף יעשה את הריסטרט שלו? אני באמת מבקשת עזרה כי אני מרגישה שאני מתחילה שוב לאבד את עצמי ושוב לעשות צומות. הדבר שאני הכי מייחלת אליו זה להיות שלמה עם עצמי ולא לרדוף אחרי עצמי עם אוכל וכד'. תודה רבה ספיר

הי. בת 27. בגיל 15 הייתי מקיאה באופן יזום עד שסבתי שיתפה אותי שהיא עושה זאת גם והסבירה לי את הסכנות. הצלחתי להפסיק בכוחות עצמי. כל חיי הייתי מלאה. לאחר 6 שנים של תהליך ארוך של קבוצת תמיכה להרזיה ואכילה הורדתי בשנתיים האחרונות 20 קילו. עם תזונה נכונה. ספורט. ולפני חתונתי גם מעט הקאות יזומות בעיקר מצבי לחץ. לפני שנתיים עברתי קולנוסקופיה ואנדוסקופיה בגלל בעיות עיכול ואובחנתי עם מעי רגיז. רגישה ללקטוז. כל הירקות המצליבים. קטניות ואגוזים. נורא קשה. סובלת מ PMS נוראי שכולל התקפי בכי איומים ורצון למות. בעל אוהב ותומך מאוד. מנסים מזה 3 חודשים להכנס להיריון. הלכתי לנסות טיפול CBT אבל אחרי 2 פגישות "החלמתי" מההקאות לגמרי. עד שלפני שבועיים שלושה החלו לחזור כל יום. יום יום. פעם אחת. המטפל שהיה לי לא נתן כלים להתמודד. אני אובדת עצות ומרגישה שאני מסוכנת לעצמי. כל פעם אחרי שמקיאה מרגישה שאני הורגת את עצמי לאט לאט. יש לי גם גן קל של קרישיות יתר ושחלות פוליציסטיות אבל מחזור סדיר כמו שעון הצילו!!

שלום, בגיל 14 התחילה אצלי הפרעת אכילה אקטיבית (הקאות ובולמוסים) שנמשכה מספר שנים עד ש"התחלפה" להפרעת אכילה שהתבטאה במשקל נמוך, אכילה מצומצמת ולעיתים בולמוסים. כיום, שאני כבר בת 28, ההפרעה עדיין לא נעלמה. אני בטיפול של דיאטנית ומנהלת אורך חיים תקין לחלוטין (לומדת, עובדת, מבלה) אבל הפרעת האכילה כל הזמן ברקע: אין לי מחזור, משקל נמוך (תת משקל קל), פחד ממאכלים רבים ואכילה שנראית לאחרים קצת מוזרה. השאלה היא: האם באמת ניתן לחיות ככה? האם זה יכול לעבור מתישהו או שזה כבר כרוני? האם ניתן לחיות נורמלי בלי מחזור ועם אוסטיאופורוזיס (שנה שעברה ראו שיפור קל בצפיפות העצם)? אני מאוד משקיעה ומשתדלת להיות בריאה אבל עדיין לא הצלחתי, גם אחרי שנים של טיפול, להגיע למצב תקין לחלוטין.

היא רזה מאוד ואף ירדה 7 קילו לעומת שקילה אחרונה .....כל הדיבור עימה לא להמעיט באכילה לא עוזרות , היא חולת סכרת ולחץ דם גבוה .....ושאר בעיות שגורמות לה לדבר שמספיק לה לחיות אפשר להבין בגילה ועם הכאבים את הדיבור , מציעים לתת לה מירו להגברת הציאבון ומצב רוח אבל נטען בפורום שבהתחלת הלקיחה זה גורם דווקא לחוסר תיאבון ובמצב הרזון שלה והעובדה שמשלשת לעיתים קרובות מפחדת לחשוף אותה להצטמק עוד .......אין כדור רק להגברת התיאבון בלי הצד הדיכאוני ????

שלום משקלי הוא 53 וגובה 1.61..... השבוע ביליתי בחופשה במשך 5 ימים של אכילה מרובה מאוד של המון מאכלים וכמות מוגזמת של פחמימות ...מרגישה נפיחות בבטן ובירכיים...הבגדים צמודים עלי מאוד והכל לוחץ והבטן הפכה לכרס....הייתכן שעליתי 5 קילו בחמישה ימים של אכילה ללא גבול? מרגישה את זה בגוף מאוד...זה הגיוני וכיצד אוכל לחזור למשקלי הקודם?!?

שלום, האם זה אפשרי להרזות מאוד אבל שהמשקל ישאר זהה. רזיתי ממש (ללא דיאטה או משהו כזה - יש לי קוליטיס) כל העצמות בגוף שלי בולטות וירדתי ממידה 40 למידה 36 אבל עדיין המשקל שלי זהה. מה גורם לזה?

שלום, הגובה שלי הוא 1.90 והמשקל שלי נע בין 57-60 ק"ג. הגיל שלי הוא 25 והיחס גובה-משקל הזה קיים אצלי עוד מימי חטיבת הביניים. לאורך השנים יצא לי לשאול רופאים שונים ואף דיאטנית איך לעלות במשקל וקיבלתי 2 תשובות, הראשונה הייתה "אל תדאג זה יבוא עם הגיל" והשנייה זו הייתה המלצה לתפריט שיישמתי במשך כמה חודשים, אך ללא כל שינוי במשקל הגוף. ניסיתי על דעת עצמי מספר פעמים להתחיל לעסוק בפעילות גופנית אירובית במטרה לפתח טיפה שרירים בתקווה שזה יפתח לי את התיאבון, בפועל התיאבון נפתח, אך ירדתי ב1-2 ק"ג ודבר זה הבהיל אותי אז מיד הפסקתי ולשמחתי הצלחתי להחזיר את ה1-2 ק"ג שאיבדתי מאוחר יותר. גופנית אני מרגיש מעולה, אבל אני חושב שהתת משקל הזה מוריד לי את הביטחון העצמי ברגע שאני צריך להוריד חולצה במקום ציבורי והייתי שמח לעלות קצת במשקל. כמו כן, אני צמחוני 5 שנים ללא שינוי במשקל. בעבר הייתי אוכל מהכל, אך השינוי בדיאטה לא השפיעה על המשקל לא כלפי מעלה ולא כלפי מטה. אם יש צורך בעוד מידע חיוני, אשמח לשתף. תודה, מקווה שתוכלו למצוא לי פתרון. דוד

שלום...אני בחורה בת 25 שמתמודדת יותר נכון נלחמת במשקל שלי מגיל צעיר מאוד. יש לי עודף משקל של 10-12 ק"ג, שבערך כל שנה וחצי אני מצליחה לרדת חצי אבל חוזרת למשקל ההתחלתי כל שנה מחדש. אני כותבת פה כי אני מרגישה שאני מתחרפנת, אני עסוקה בזה 24 שעות, לא חיה כמו שאני רוצה אפשר להגיד שבתקופות שבהן אני לא מצליחה לרזות אני לא חיה בכלל, מתבודדת מסתגרת וזה חזק ממני בעקבות זה גם נכנסת לדיכאון מה שגורם לי יותר לאבד מוטיבציה לחיות ולרזות ולהרגיש יטוב...אני מרגישה במין כדור מתגלגל שלא עוצר. אני עייפה מדיאטות עייפה מלהיות מוטרדת מדבר כל כך בסיסי, חולמת לעשות את השינוי שנים ונכשלת זה פוגע בדימוי העצמי שלי בביטחון שלי בחיים שלי אני מבזבזת כל אנרגיה על הנושא הזה וזה קשה לי כבר קשה לי להתמודד לבד עם השטות הזאת.....עברתי טיפולים פסיכולוגיים וטיפול בהפרעות אכילה היו תקופות שהתגברתי על זה וחייתי וקיבלתי את עצמי ואפילו רזיתי אבל זה לא יציב ושוב אני חוזרת למחשבות ולשגעונות עם האוכל כמו שהייתי נערה מתבגרת. אני בחורה שמאוד מודעת לעצמי, עברתי הרבה בחיים ואני מאוד חזקה, אין משהו שאני רוצה להשיג ואני לא מצליחה.....חוץ מזה חוץ מלרדת במשקל ולהיות בריאה. אני יודעת הכל על תזונה למדתי הרבה יודעת מה טוב לי ומה לא ועדיין לא מצליחה לעשות את זה.....אשמח לעצה טובה למשהו שיכול לתת לי כיוון...תודה רבה

אחי שמן מאד האם ניתוח קיצור קיבה ירפא לו את הסוכרת ? האם יש עוד סיכונים

אני אכלנית רגשית/כפייתית, מאז ילדות. המשקל שלי נע מעודף משקל של 5 ק"ג עד 13 ק"ג. בתקופות טובות אני מצליחה לאכול קצת פחות. מאז גיל הנעורים סבלתי מאכילת בינג' אולם לתקופות מסוימות. בתקופות אחרות, האכילה הייתה יותר מהרגיל אולם הצלחתי לשמור על 5 ק"ג עודף משקל. ב-9 השנים האחרונות המצב החמיר: תקופות של שנים סבלתי מאכילת בינג' למשך 3-5 פעמים בשבוע, בנוסף לגסטריטיס כרוני, שמצבו משתפר כשאני דואגת לאכול קצת פחות. אני גם מקיאה לפעמים, בממוצע פעם בכמה חודשים. הרופאים טענו שהסיבה היא הגסטריטיס, אולם שמתי לב שההקאות מחמירות כשאני סובלת מבינג' ואז אני מקיאה בממוצע פעם בחודש-חודשיים. כשאני שומרת על אכילה מסודרת, אני עדיין סובלת מגסטריטיס אולם לא מקיאה. האם ההקאות האלו הן בולימיה? אם כן, מהי דרגת החומרה?

הי, קראתי את הדברים שלך ופשוט הרגשתי כאילו כתבת עליי.. לפני שנה וחצי עשיתי שינוי רציני בחיים שלי.. התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית מדהימה בשם מיכל אופיר, היא עובדת במרכז ד"ר טל. זה לא היה פשוט, זה היה חתיכת תהליך, גם אני הייתי מקיאה. אני כן אובחנתי כבולימית, אני לא יודעת בדיוק מה המקרה אצלך, אבל אני ממליצה מאוד בחום ללכת לטיפול ולהבין את ההיבט הרגשי של ההקאות. שיהיה המון בהצלחה

שלום, אני אחות גדולה (מעליי 2 אחיות גדולות ואח גדול שכולם מתגוררים מחוץ לבית מלבדי) לאחות קטנה, בגירה מעל 20. אחותי בתקופה של השנה וחצי האחרונות החלה בתהליך הרזייה. בתחילה אכלה דיי מאוזן ושילבה ספורט. בהמשך, הגדירה יעדי משקל נמוכים יותר ויותר וצמצמה עד מאוד את התזונה שלה. כיום נמנעת לחלוטין, מה שמאוד מאוד מדאיג אותי, מ: שמן, סוכר, מלח, פחמימות (מלבד אולי מנה 1 של דגנים ומנה 1 של פרי- אולי). אינה אוכלת מוצרים תעשייתיים, כך שאין לה בכלל מקור לנתרן ובמקביל היא שותה המון מים- מעל ל3 ליטר ביום, כדי לסתום את הרעב. בנוסף, היא טוענת שיש לה עצירות ונוטלת סיבים תזונתיים מקופסא, כדורים טבעיים מהסופר פארם לטיפול בעצירות וכן קנתה מגנזיום נוזלי לאחרונה. השתמשה גם בחוקן מספר פעמים. המצב שלה מלווה בדיכאון והסתגרות. מדי פעם היא יוצאת מחדרה ובעיקר חוזרת על הטענה שרוצה לצאת מהבית וזה מה שיטיב עם מצבה. לרוב היא מכחישה שיש לה בעיית אכילה ואומרת בעוקצנות -ימותו הקנאים (על כך שרזתה), כאשר פעם אחת שמעתי ממנה באופן ברור שמודעת לבעיית האכילה שלה. 2 רופאים פסיכיאטריים עשו לה אבחון בפגישה 1 (כל אחד בנפרד) וקבעו כי יש לה הפרעת מאניה-דיפרסיה בעוצמה מתונה. הם התעלמו לחלוטין מהמרכיב של האכילה- כאשר ברור לי שיתכן שיש קשר (ולפעמים לא יודעים מה הביצה ומה התרנגולת). בשורה התחתונה- אני מאוד מודאגת ממצבה ומכך שההורים שלי פאסיביים בטיפול בה. אבי מכחיש ומתקשה להתמודד עם האמת...לעיתים הוא מודה שיש לבתו קשיים נפשיים והיא צריכה טיפול. אימי עייפה מאוד (מהחיים באיזשהו מקום) ומתוסכלת מכך שאחותי מלאת כעס עליה ולא מוכנה להחליף איתה מילה. אני חוששת שמצבה של אחותי ידרדר מאוד ורק אז ההורים שלי יתעוררו. אני כבר לא יודעת מה אני יכולה לעשות עבורה כאחות גדולה? כל האחים מיודעים לכך שיש לה קשיים. אחת האחיות הגדולות קצת לקחה על עצמה יותר לדאוג לה, אבל אני חוששת שהיא לא מבינה את חומרת מצבה של אחותי והיא נותנת לזמן לעשות את שלו- לעשות דברים לא טובים. אני מעוניינת לקבל הפנייה למטפל שיכול להציע הדרכה הורית להוריי/לאימי שמתמחה בטיפול במצב כזה בייחוד שהילד הינו בגיר. זה נורא מתסכל, חוסר אונים. יש לציין שאחותי מבטאת גם תנודתיות ביחס כלפיי, בפעם האחרונה סירבה לשוחח איתי מספר ימים רבים, כיוון שלא יכולתי להסיעה לבית מבית אחותי שמחוץ לעיר מגורינו. אני כל כך מזועזעת מהמצב הנוכחי, בעבר חנכתי מישהי מקסימה שחלתה באנורקסיה, תודה לאל עברה תהליך ארוך מאוד, אבל היא במקום אחר. ופתאום זה קורה לי בתוך הבית והתחושה קשה מאוד. תודה על העזרה

שלום, אני סובלת מבולימיה. זוללת ומקיאה בערך 5 פעמים בשבוע. לאחרונה התחלתי להרגיש סחרחורת וקוצר נשימה וגם דפיקות לב מואצות. האם זה קשור לבולימיה? המשקל שלי תקין ואני אפילו נחשבת לקצת שמנמנה. שרון

שלום, אני מקווה שהפורום מתאים לשאלה/בעיה שאציג. בת הזוג שלי, אף פעם לא היתה רזה גם כשהכרתי אותה, וזה בסדר גמור. מאז שהכרתי אותה, כשלוש שנים, היא מעלה במשקל באופן עקבי. אני מתחיל לדאוג לבריאות שלה. במידה וזה ימשך כך, אני חושש שזה כבר יפגע באיכות החיים שלה, ובקשר שלנו. נסיונות לשוחח איתה בעדינות על הנושא, נגמרים בריב ובחוסר הכרה שלה שיש בעיה. היא לא מוכנה להשקל, כי היא לא מאמינה במשקל ובBMI כמדד אמין, מאשימה אותי באימוץ אידיאל הרזון הפגום של תעשיית האופנה, מביאה לי מחקרים מהאינטרנט על אנשים רזים שהם 'שמנים סמויים' ואחוזי השומן שלהם גבוהים כאינדיקציה לכך שמשקל לא רלוונטי לבריאות. ותוך כדי הכל, מסרבת להכיר במה שאני יכול לראות בעין - היא עולה בהתמדה במשקל. היא לא עושה פעילות גופנית פרט לאימון פילאטיס בודד בשבוע. אני לא יודע איך לגשת אליה ואיך לדבר איתה על הנושא. אני מסביר לה שהדאגה שלי היא בריאותית ולא קשורה לאסתטיקה, אני אוהב אותה ונמשך אליה. אבל אני דואג מהעתיד. אשמח לעזרתכם

היי אני בת 20 והתחלתי להקיא לפני משהו כמו שנה בערך, ההורים שלי לא ידעו על זה, כי התביישתי נורא ואני עדיין מתביישת. בעקבות משהו שקרה העזתי לספר להם שאני מקיאה, ואני מרגישה אחרי שסיפרתי להם כמו ילדה קטנה שהם רצים אחריה לכול מקום, אני מאוד מודה על זה אבל גם מרגישה שהחיים הפרטיים שלי כבר לא שלי!! ויש לי מצבי רוח ולחץ ואני מרגישה שאני הולכת להשתגע, אני מתחילה טיפול אצל פסיכולוגית אבל אני מרגישה שאף אחד שלא חווה את זה לא יבין באמת על מה אני מדברת! לכן אני אשמח לדבר עם מי שכן חווה את זה כי אני מרגישה דיי מוזר ובושה מאוד גדולה מה לעשות עם זה ? ואם יש קבוצת תמיכה שאפשר ללכת אליה אני אשמח לעצות תודה:)

הי...אני בת 42 כל השנים נאבקתי בדיאטות על מנת לרדת במשקל, עליתי וירדתי, מעולם לא נשארתי במשקל שהורדתי תמיד העלתי מייד הכל. לאחר טיפול אצל פסיכולוגית קלינית בכלל בנושא אחר לגמריי התחלתי להבין שיש קשר רגשי גם לאכילה.(אוכלת כשרע) הייתי פעם אצל דיאטנית ואני לא אוהבת מסגרות בכלל רק כשאני קובעת איך ומה לאכול. בשנה האחרונה הורדתי כ25% ממשקל גופי משהו כמו 20 קילו.ללא תמיכה בשומרי משקל או עזרה כל שהיא, יש לציין שהורדתי עם אכילה נכונה ולא דרסטי, אני פוחדת לעלות שוב אבל רוצה עוד לרדת למרות שהגעתי למשקל תקין אבל הכי גבוה בתקין ורוצה עוד לרדת...אבל לא בטוחה כבר כלומר רוצה לשמר על הקיים אך אני יודעת רק להוריד ולא לשמר :( וחוץ מזה מרגישה עדיין שמנה...הפסקתי לרדת בחודשיים אחרונים למרות שהמשכתי בדיאטה רגיל, אני רוצה לרדת עוד, מרגישה שמנה, אני לא אנורקסית לא הייתי ולא אהיה אבל נמאס לי מדיאטות יויו אבל אני רוצה להיות רזה :( עדיין מרגישה שלעולם לא אוכל להרזות ממש...ספורט ואוכל דיאטתי כל החיים זה מייאש אותי...וכך אני נשארת באותו משקל אולי אבל זה מדכא, האם כל חיי אצטרך דיאטה כזו? השבוע התחלתי להוריד פחמימות לגמרי מהתפריט כדי לרדת עוד... האם זה יפגע במשהו? ולא רוצה להיות אנורקסית או להקיא וכו'..רק לרדת ולהראות נורמלי...מרגישה שמנה, האם לחזור לטיפול פסיכולוגי ולדון שוב בסוג האכילה או שמתאים טיפול אחר?מרגישה קצת אבודה. תודה

תודה על התשובה הכל כך מבינה ומכילה...אכן מתסכל שהמשקל נעצר בנקודה מסויימת וזוהי נקודת הנוחות שלו ואכן קשה להשלים עם זה. אחשוב על כך ואנסה בטיפול. מבנה הגוף שלי מלא ופנים עגולים זה קצת מעציב פתאום, כנראה אני צריכה לעשות עבודת השלמה עם מה שיש...לא רוצה לפגוע בי חלילה...מתסכל אך מובן, תודה