דיאטה קיצונית

הי אני בת 17 גובהה 162. לפני חודש התחלתי דיאטה בריאה בתחילתה שקלתי 62.5 אחרי 3 שבועות שקלתי 60.2 תסכל אותי מאד שירדתי רק 2.3 קילו ולכן התחלתי דיאטה יותר קשה אוכלת עד 450 קלוריות, לא נוגעת בפחמימות, ועושה כל יום כושר שמוריד הכי קצת 200 קלוריות. אחרי שבוע אני שוקלת 57.5 בעצם ירדתי בשבוע 2.7 קילו בשבוע, חבירות שלי מסובבות לי את הראש שאני אנורקסית הם אומרות ששיייק עם: פירות יוגורט ותמרים לא נחשב ארוחה. בשביל הרקע אני כן יגיד שבגיל 15 עשיתי דיאטה קיצונית שירדתי 10 קילו והמחזור שלי נפסק ל3 חודשים אבל אף אחד לא ידע מזה והצלחתי לצאת מי זה לבד, גם אני לא מסוגלת לאכול לעד אנשים בבית ספר, מסיבות וכו' מעדיפה לצום עד שחוזרת לבית. אני מתחפרנת מהחברות שמשגעות אותי לגמרי, מבחינתי אני בסדר גמור מה את חושבת? תודה וסליחה על כל הבלאגן פשוט נמאס לי מהנושא הזה כבר!!!!!!!

בעצם את אומרת שהכל בסדר חוץ מי זה שקשה לי לאכול לעד אנשים אחרים ? אז האוכל שאני אוכלת והכל נורמלי כן ? שמחה לשמוע! תודה לך! אני יחשוב על זה.

היי אורלי, לפני כשנה סבלתי בערך כשבוע מקלקול קיבה חריף. לאחר מכן המשיכו כאבי בטן, גזים , גרעפסים ורחישות בבטן. לאחר בדיקות רבות (דם,צואה,הליקובקטר,לקטוז)התגלה שיש לי רגישות ללקטוז. גם שלא נגעתי במוצרי חלב כלל התופעות באו והלכו. ערכתי לפני כחודש סדרת בדיקות נוספת (דם,צואה,בדיקת צואה לחשד לדלקת במעי) ולא נמצא כלום. כמו כן מזה כשלושה שבועות אני בדיאטה קיצונית מאוד של נטורופת ללא שיפור במצב. רציתי לשאול לדעתך לגבי מה הבעיה ומה הפתרון. תודה, גל

היי יש לי שאלה לגבי הפרעת אכילה. אני שנים מתמודדת עם דיכאון לא מאד פעיל ולא מטופל (בעיקר מחשבות ונסיונות אובדניים והסתגרות אבל תפקוד תקין כלפי חוץ ואף אחד לא היה מודע לזה) ולאחרונה התחלתי טיפול פסיכולוגי וכדורים. מאז אין לי תיאבון, אני מנסה כמה שפחות לאכול, אוכלת נגיד כוס קפה עם עוגיה במקום ארוחה והרבה פעמים נהנית לא לאכול כשאני מרגישה רעב. אבל כן אוכלת בסדר בסופו של דבר. אני נחשבת רזה ותמיד הייתי רזה אבל תמיד אני מפחדת שאני ישמין ואני לא אוהבת את הצורה של הגוף שלי ותמיד רוצה לרזות ולעצב, עשיתי מלא פעמים דיאטות בחיים אפילו שלא הייתי באמת שמנה , גם דיאטות קיצוניות כמו לאכול רק מרק וירקות שבועיים וכאלה. יש לי חברה שלפני שנתיים התחיל לה הפרעת אכילה ואני איתה בכל הסיפור הזה של אשפוזים והכל ומאד מעורבת בסימפטומים והכל, ולפעמים אני מרגישה שזה משפיע עלי שאני גם רוצה להיות רזה. בכללי אני מרגישה תחושה כזאת שאחרי שנים שסבלתי בלי לקבל עזרה אי רוצה שכולם יראו שאני באמת סובלת (כי כרגע אני יציבה פחות או יותר ומרגישה שכולם רק רוצים שאני יחזור לתפקד כרגיל וזהו והכל בסדר איתי) השאלה אם זה באמת בעיה או שזה סתם פחדים או שיכול להיות שאני גורמת לעצמי להפרעה או משהו כזה תודה!!

אני ישמח לקבל תשובה מהירה ורציתי להוסיף שבימים האחרונים כשאני חושבת על מאכלים מסוימים כמו בשר או על הארוחות הגדולות שיהיו עכשיו בחג אני ממש נגעלת לחשוב על זה ואני אוכלת הרבה פחות, אני גם חושבת הרבה על אוכל ועל שאני מפחדת מהפרעת אכילה ויוצא לי משפטים שזה מגעיל האוכל וכאלה. ומצד שני כשאני פתאום מפחדת שזה יכול להתפתח להפרעה אני מנסה כן לאכול ארוחה נורמלית אבל כשאני חושבת על זה אני מרגישה שאני פשוט רוצה להיות חולה וזה לא באמת קורה מעצמו השאלה אם זה יכול לקרות כי אני רוצה ואני צריכה להזהר או שזה סתם וזה יעבור מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת אבל לא נראה לי ברמה מאד קשה מחכה לתשובה

שלום ד"ר. לפני קרוב ל4 שנים הייתי בחוף הים. לא זוכרת שנדקרתי ממשהו אבל לאחר שהופיעו נקודות אדומות ברגליים ( כמו שטפי דם קטנים) ומחלת חום קלה כ 4 שביעות לאחר מכן וכמי שסובלת מחרדה, ביצעתי בדיקת קומבו לhiv ביום 28 ולאחר שנה וחצי. 2 הבדיקות חזרו שליליות. לאחרונה ( כנראה לאחר שנדבקתי בקורונה) התחילו כאבי צוואר קשים שהשתפרו עם טיפול בארקוקסיה. אך יש כל מיני תופעות אחרות, כנו יבלת ויראלית באצבע ברגל, פטריה בציפורן באצבע ופצעי אקנה שלא תואמים את גילי ) 45( בבדיקות התגלה חוסר בויטמין B 6 ואני אחרי דיאטה שבה הורדתי 30 ק"ג. אני כל הזמן חוששת שאולי התופעות קשורות בכלל ל HIV ואולי הייתה טעות בבדיקות? האם לדעתך כדאי לחזור על הבדיקה או לדעתך כל מה שאני חווה לא קשור לזה וזו רק החרדה שלי? התחלתי לשחות לאחרונה אם זה משנה? מהי דעתך? יכול להיות מערכת חיסון קצת יותר חלשה אחרי דיאטה? ( קיצונית יחסית ודלת פחמימות ) רופא המשפחה שלי בחופשה ולא יחזור עד אחרי החגים. אשמח לחוות דעתך אותה אני מאוד מעריכה. תודה.