הפרעת אכילה סלקטיבית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

בררנות באוכל: נורה אדומה?

כל הורה יודע שהילד נרתע מבננה או אבוקדו - רתיעה החולפת עם הזמן. עם זאת, לעתים הבררנות הופכת להפרעת אכילה סלקטיבית, שיש לטפל בה בהקדם לא אוהב ירקות? נגעל מגבינה? חש תחושת גועל מבננה או אבוקדו? אלה משפטים שכיחים למדי, שמשמיעים ילדים קטנים. רוב ההורים מתמודדים עם בררנות באוכל אצל הילדים, שמצדם היו שמחים להסתפק בכל ארוחה בכריך עם שוקולד, שניצל וצ'יפס... ילדים רבים אינם מוכנים לטעום מגוון של סוגי אוכל, אולם הבררנות באוכל חולפת בדרך כלל עד גיל בית הספר - ככל שהם נחשפים, פעם אחר פעם, למגוון גדול יותר של סוגי מזון. מעטים הם הילדים שהופכים לנערים ואחר כך למבוגרים, שעדיין מקובעים בהרגלי אכילה בררנית, שאפיינו אותם בשנים הראשונות לחייהם. מניסיוני - הן כמטפלת והן כאם - נוכחתי לדעת כי ילדים מושפעים מאד מהמבוגרים, גם בנושא התזונה; וככל שנחשוף אותם למזונות מגוונים יותר, על ידי מתן דוגמא אישית לתזונה מגוונת, כך הבררנות באוכל...
ללמוד עוד על הפרעת אכילה סלקטיבית
ניתוח בריאטרי: מיתוסים ומציאות-תמונה

קיצור קיבה הוא ניתוח נפוץ ויעיל המסייע להרזייה, אך חשוב...

מאת: יפית קסלר
02/10/2013
בררנות באוכל: נורה אדומה?-תמונה

כל הורה יודע שהילד נרתע מבננה או אבוקדו - רתיעה החולפת עם...

מאת: אריאלה בר דוד
22/05/2017
נורמת האכלה של אמהות משפיעה על אכילת הבנות ומשקלן-תמונה

הגבלת אכילה מעבירה הפרעות אכילה מאם לבת כבר בגילאים מוקדמים...

מאת: הגבלת אכילה...
30/05/2001
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להפרעת אכילה סלקטיבית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

הפרעת אכילה סלקטיבית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

מתנצלת על האורך אבל העניין מורכב מאוד... לפני שבוע וחצי נפטר כלב נוסף שלי. ביומיים הראשונים במבה הייתה תוקפנית מהרגיל שלה ( היא תוקפנית מגורות - מרבה לגרגר ו"לאיים' כשמשהו לא לרוחה מבלי לנשוך) השתדלתי לפנק אותה כמה שיותר ונראה היה שזה עובד. במשך כל השבוע אכלה והתנהגה רגיל עד יום שישי. כשהתחילו הרעמים והגשם היא התחילה לרעוד והתבודדה על המיטה באחד החדרים ( היא תמיד נכנסת לחרדה כשיש גשם ורעמים). קראתי לה לאכול והופתעתי כשלא באה. מאוחר יותר לקחתי אותה לישון ובקפיצה למיטה הבחנתי בקושי פתאומי שלא היה קודם ואפילו מעדה ולא הצליחה. בסוף אחרי כמה נסיונות הצליחה. למחרת ראיתי שהיא הולכת רגיל עם משקל על 4 רגליים ללא קושי/צליעה ושוב התקשתה בעלייה או קפיצה. לא רצתה לאכול וניסיתי לפתות אותה באמצעות עוף ואיכשהו אחרי הרבה נסיונות וערבובים שונים אכלה אבל פחות מהרגיל. ביום א מיד לקחתי אותה למרפאה הקרובה שם עשו בדיקה גופנית והבחינו בכאב באגן. שיערו שמדובר בפריצת דיסק נתנו משכך כאבים והומלץ על מנוחה מוחלטת. גם באותו יום הפגינה חוסר תאבון. שוב אחרי נסיונות נואשים וערבובים שונים של תוספות ביתיות אכלה . למחרת לקחתי אותה לחירום בבית דגן אלו הממצאים: משטח צואה (ישיר וצבוע)­ ירידה במגוון של אוכלוסיות החיידקים במעי ­ ריבוי חיידקים מסוג מתגים משני סוגים שונים. נצפו מעט מאוד חיידקים מסוג קוקים. אולטרסאונד בטן על ידי רדיולוג מומחה­ כבד בנורמה. טחול­ במיקום קרניאלי מודגמת מסה מעט הטרוגנית, ללא כל שינוי לעומת סריקות קודמות. קיבה עם תוכן רך. קיבה ומעי דק ללא ממצא חריג. קולון ריק ברובו (בעיקר היורד) ובעל דופן מעובה מעט עם שכבתיות שמורה, יתכן ע"ר קוליטיס. לא הודגמו קשרי לימפה מוגדלם או נוזל חופשי בבטן. כליות, אדרנלים ושלפוחית (קטנה) ­ ללא ממצא חריג. סיכום ביקור והערכה: לאור הסימנים הקליניים, המעבדתיים וההדמייתים במבה סובלת מדלקת של המעי הגס (קוליטיס – Colitis (וכן חוסר איזון קל (דיסביוזיס) של אוכלוסיית החיידקים במעי. מאחר ובעבר במבה סבלה מאפיזודה קודמת של שלשול מלווה בחוסר תיאבון, ההערכה היא שחוסר התיאבון של במבה בימים האחרונים נובע מדלקת המעי. היות ובמבה אינה מיובשת ואוכלת סלקטיבית, היא משוחררת לביתה עם הנחיה לחידוש הטיפול בטיילוזין בנוסף לטיפול תומך למערכת העיכול, עידוד תיאבון ותילוע. בעניין הכאב הגבי של במבה­ היות והאזור בו במבה נראית כאובה ממוקם מעל למעי הישר, יתכן כי זהו כאב המוקרן מהכאב הבטני שמקורו במערכת העיכול. כדי לעודד אכילה הומלץ לתת לה לאכול מה שבא לה מהדברים המותרים דלי שומן כמו עוף הודו טונה פסטרמה בטטה אורז פסטה קישוא גזר דג לבן מבלי לעשות חישובי חלבון /פחמימה העיקר שתאכל אפילו אם זה רק פסטרמה כל היום ובהדרגה להחזיר אותה למזון שלה. בהתחלה הצלחתי איכשהו לגרום לה לאכול (פחות מהרגיל) מעט מהאוכל שלה מעורבב עם עוף /פסטרמה טונה למעשה זה מה שאני עושה מאז יום שישי היה שלב שגם עוף כבר לא רצתה והוא התחלף בהודו ולהפך.. בכל יום שעבר עד לבדיקה בבית דגן היא אכלה פחות ופחות מהאוכל שלה ויותר מהפינוקים. כל פעם אני מכינה קערה שיכול להיות שתיזרק לפח ובמקומה אצטרך למצוא פיתוי חדש עבורה וחוזר חלילה. קיבלתי את הרושם שהעניין לא קשור במשהו רפואי ( אולי אני טועה) אלא התנהגותי ושהיא הבינה שאם היא לא תאכל אציע לה כל כמה דק' משהו מפתה אחר... אדגיש שהיא כלבה סופר מפונקת... סופר חכמה ומניפולטיבית... היא המלכה של הבית היא יודעת את זה וזה מאוד מתאים לאופי שלה אך כמובן שאני לא יכולה לקבוע מאחר ואני לא וט'. כשהיא שומעת את המילה אוכל היא מתלקקת ומזדקפת . ממש מחכה לראות מה אגיש לה הפעם. אתמול טונה- היא טרפה פסטרמה - זללה הודו - זללה כמעט 200 גרם ברגע שניסיתי את כל אחד מהם ביחד או לחוד לערבב עם אפילו מעט אורז או כל פחמימה אחרת מיד הזיזה את הראש... ניסיתי למרוח ממש נגיעה קטנה ביותר של השימורים שלה ( אינטסטינאל/ id ) שזה האוכל הקבוע שלה ,על ההודו הזיזה את הראש וגרגרה עלי... היום כבר התלהבה פחות וגם אכלה פחות . למשל טונה כבר לא רצתה. כל נסיון להוסיך אפילו כפית אחת מהשימורים שלה נכשל לחלוטין. זה נראה כמו תאבון סלקטיבי מסיבה בריאותית או התנהגותית? אין סיכוי שהיא תחזור לאכול את האוכל שלה בדרך הזו אני מכירה את האופי שלה ועד אז הבריאות שלה ממש תהרס.. מה לכל הרוחות אני אמורה לעשות? עברו כבר בערך 3 ימים מאז תחילת הטיפול התרופתי ואני מניחה שיש לפחות שיפור כלשהו בדלקת, אבל בהרגלי האכילה שלה ממש לא אלא להפך זה נהייה קשה יותר. החשש הכי גדול שלי שכל מה שעובר עליה זה בגלל הכלב שלנו שמת לפני שבוע וחצי ושאם זה כך היא תרעיב את עצמה עד שתמות... מצד אחד היא חיונית ולכאורה מתנהגת כרגיל אבל לצד זה ישנם שינויים שלי צורמים מאוד כמו בנביחות שלה שהיא נהגה להרבות בהם ופתאום פחות וגם קצת חלש יותר...חשבתי שאולי זה מכאב כלשהו אבל כשהיא מגרגרת זה בא עם נביחה עוצמתית מאוד. גם על אנשים מחוץ לדלת כבר לא נובחת. כשאני חוזרת הביתה היא נהגה לבוא אליי עם מתנה בפה ועכשיו היא רק נעמדת על הספה ומקשקשת בזנב. לעומת זאת כשאמא שלי מגיעה היא כן באה אליה לדלת עם משהו בפה. הבאתי לה כלב של שכנים שהיא ממש אהבה לשחק איתו. שיחקה ממש מעט ביחס לפעמים קודמות ואז התיישבה כל הספה . ניסיתי להציע לו את האוכל שלה השימורים כי בדרך כלל אפילו אם היא לא רוצה היא מגרגרת כדי להשתלט על האוכל ואוכלת אפילו אם היא לא רצתה. הפעם לא הזיז לה. קצת גרגרה וזהו ויתרה. תודה מראש...אמא מיואשת😭

הי, השאלה מאוד מורכבת ולא ניתנת למענה בפורום. לגבי התזונה,הייתי פונה לבית החולים שטיפל בה, נשמע שיש שיפור באמצעות הטיפול שקיבלה. השאר נראה לי כמו בעיה התנהגותית שהתפתחה בעקבות המוות המצער של הכלב השני ועל כך הייתי פונה למאלף או וטרינר שמטפל בבעיות התנהגותיות כמו דר' סטפאן בלואר. בהצלחה

תודה על התגובה. ומה לדעת אם הבנתי נכון את התגובה שלך. כשכתבת "השאר נראה כמו בעיה התנהגותית" למה את מתכוונת - לאכילה הסלקטיבית או לדוגמאות שנתתי בשינויים התנהגותיים או גם וגם? חשוב לי לדעת מה השערתך בעיקר לגבי האכילה הסלקטיבית האם מדובר בבעיה התנהגותית לדעתך? היום לדוגמא ניסיתי לתת לה עוף ואורז (בימים האחרונים לא רצתה לאכול אורז ולא את האוכל שלה אלא רק את הבשר) ואכלה 100 גרם... בצהריים נתתי לה את מה שנשאר מאותו אוכלי חיממתי במיקרוגל טיפה "להחיות" את זה והוספתי לזה 10 גרם מהמזון היבש שלה וכדי להוציא את הריח ערבבתי אותו עם מים חמים... היא ניגשה להריח את הקערה והפעם לא אכלה האם זה מחדד את זה שכן יש לה תאבון ושאכן העניין הוא התנהגותי? האם הדרך שפעלתי היא נכונה כדי להחזיר אותה לאוכל שלה בהדרגה

שלום, אני בת 35 ומאז ומתמיד מתמודדת עם אכילה בררנית. בשנים האחרונות החלו להופיע תסמינים והתחלתי לסבול ממחסור בערכים התזונתיים שהשפיעו מאד על המצב הבריאותי. לפני מס' חודשים, לאחר שלא קיבלתי מענה מרופאת המשפחה, פניתי פה ובעצתך פניתי גם לדיאטנית קלינית. מהמפגש עם הדיאטנית יצאתי עם המלצות לנסות להיפתח למאכלים נוספים מאותה משפחה שאני כן אוכלת ולנסות גם לאכול משהו אחד חדש (לא נוגעת בירקות כלל. אמרה שאנסה ירק אחד). הבעייה שזה שהיא ממליצה לי לנסות לא עוזר לי. אני מודעת לזה בעצמי אבל אני לא יכולה לנסות משהו שאני נרתעת ממנו. זה שהיא אומרת לי לנסות לא יגרום לי פתאום לנסות. אני מתלבטת אם יש טעם להמשיך ואשמח לדעת אם יש באמת משהו שניתן לנסות? כי כרגע אני פשוט חושבת לוותר. תודה

שלום גל, בואי נתחיל בחלק הקל- חסרים תזונתיים ניתן להשלים בעזרת תוספי תזונה- ברזל, ויטמינים, אבץ , סידן וכו'- הכל פתיר במידה ויש חסרים משמעותיים וקריטיים. לגבי נושא המזון- קשה לי לענות במסגרת פורום זה, שכן יש לבצע הערכה מקיפה ולראות האם באמת זה כזה בעייתי ומה כן ניתן לשפר. אכילה בררנית שנמשכת מילדות לגיל המבוגר היא מורכבת מאוד וקשה לשינוי, אבל לא בלתי אפשרית. היא גם צריכה להיות מלווה בתמיכה נפשית- שכן לרוב יש רכיב נפשי. אפשר בעמצאים של שינוי התנהגותי והרבה עבודה עצמית לשנות, ורק אם את רוצה. בברכה,דנה

בני בן 15 מאוד בררן באוכל. לא אוכל שום ירק או פרי טרי, רק מרק ירקות . האם יש דרך לקבל ויטמין c בצורה אחרת? בנוסף לא אוכל שום מוצר חלבי חוץ מפיצה ופעמיים שלוש בשבוע סרדינים ,האם זה בעייתי מבחינת הסידן? בתודה מראש שוש

שלום שוש, אכילה בררנית היא בעיה בפני עצמה שיכולה להשפיע גם על גדילה, מצב תזונתי, בריאות כמבוגר ועוד. ממליצה בחום לפנות למרפאתנו להפרעות אכילה במתבגרים לטיפול בתחום אכילה בררנית- יש לנו אמצעי טיפול היום. בברכה,דנה

שלום, אני בת 35 ומאז שאני זוכרת את עצמי אני מאד מוגבלת בתזונה (אכילה בררנית). אני אוכלת רק מס' מצומצם של מאכלים (ללא ירקות ופירות כלל) ולצערי זה משהו שאני לא יכולה לשנות. לפני כחצי שנה חשתי בעייפות קיצונית שהשפיעה על התפקוד היום-יומי והנחתי כי זה עקב מחסור בויטמינים. ניגשתי לרופא המשפחה וזכיתי ליחס מזלזל וחוסר רצינות. רק שהתעקשתי לקבל הפנייה לבדיקת דם (אחרי שלא עשיתי שנים רבות) לבסוף הופנתי לבדוק רק שני ויטמינים בלבד, שלגביהם פחות חששתי כי מקורם מבשר וזה בין הדברים הבודדים שאני כן אוכלת. עם זאת גם הבדיקה הזו גילתה מחסור בויטמינים אלה. ברור לי כי הבעייה אף חמורה יותר בשאר הויטמינים שלא נבדקו אך הקופה לא בודקת אותם. עד עתה הייתי פחות מודאגת אלא שכעת גיליתי שיש קשר בין תסמינים נוספים שהופיעו אצלי למחסור בויטמינים וזה יכול להוביל למצב בלתי הפיך, מה שקצת מדאיג יותר. אין לי כוונה לגשת לרופא כלשהו בנושא (בגלל ארוע שקרה, ובכללי גם ככה הם מזלזלים בנושא ). אך אשמח כן לדעת אם יש משהו אחר שכן מומלץ כתחליף? (תוספי תזונה או משהו בסגנון). תודה

שלום גל, את מתארת סיטואציה מורכבת שלא בטוח תפתר במסגרת פורום זה. ממליצה בחום לפנות לדיאטנית, היא תוכל לעבוד איתך על מה שאת כן אוכלת , לבחון את הבדיוקת ואפשרות לחסרים נוספים וכמובן לתת המלצות לתוספים במידת הצורך. בברכה,דנה