רעלים בדם: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

אירידיולוגיה: רואה לך בעיניים

בקשתית העין ניתן לראות מצבים המעידים על ראשיתו של תהליך, אשר עדיין לא מורגש בגוף. עיניים פקוחות לרווחה מתברר שהעיניים אינן רק ראי הנפש, כפי שנהוג לחשוב. בכל עין רואים את חלק הגוף אליו היא מתייחסת. בעין הימנית, למשל, רואים את הכבד, ובשמאלית את הלב. תוכנה מיוחדת מנתחת את הממצאים ונותנת פענוח מלא של מצב כל מערכות הגוף. העין משתנה מדי שלושה חדשים, מסיבות שונות: שינויים במצב הבריאותי, לחצים ואפילו עקב שפעת. שינויים אלה באים לידי ביטוי בצבע הקשתית, בנפח האישון, בשקעים ובבליטות הנוצרים על פני הקשתית. אבחון העין בעזרת מחשב מאפשר תיעוד קשתית העין לאורך זמן וליווי תהליך השינוי במהלך הטיפול. כמו כן, תמונת קשתית העין המצולמת מקנה למטופלים תחושת אבחון מדויק, וכך הופכת אותם לשותפים לתהליך האבחון והטיפול, ומעוררת בהם דחף להתמיד בטיפול, הדורש לעתים שינוי של אורח החיים.האירידיולוגיה היא רפואה...
ללמוד עוד על רעלים בדם
אירידיולוגיה: רואה לך בעיניים-תמונה

בקשתית העין ניתן לראות מצבים המעידים על ראשיתו של תהליך,...

מאת: רומי חוכמה
11/03/2008
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לרעלים בדם?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

רעלים בדם: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

בוקר טוב , מאחר ואני נוטלת זה שנים פנובריטן , הרופאה שלחה אותי לבדיקת רעלים בדם . התשובה הייתה רמת דם נמוכה מהנורמה. לאחר שפניתי לרופאה עם התשובה , היא ענתה שזה טוב . ומצד השני , אני שומעת שזה יכול להצביע על בעיות בדם. למרות שהבדיקות הרגילות יצאו תקינות . אודה לך על תשובתך. בכבוד רב , שירי לוי

את מבלבלת פה מושגים... 1. האם כוונתך לפנוברביטל? (לאפילפסיה). 2. האם כוונתך לרמת תרופות בדם? אני לא מאמין שאת לוקחת באופן קבוע רעלים שצריך לבדוק את רמתם. אם אכן יש לך אפילפסיה ומאוזנת היטב, אז זה טוב שיש רמה נמוכה יחסית, כי השאיפה היא לאזן את המחלה עם מינימום תרופה, כך שהרופאה שלך צודקת. אם תכתבי לי מהן אותן "בעיות בדם" ש "מברים" אנסה לענות. יותר מדי אנשים מקשיבים למידע לא מבוסס ומריצים סרטים על זה.

כחולת פיברו ניסיתי כבר כמעט הכל!!! בכל פעם מישהו (או אני עצמי) מבטיח לי כי הדבר הבא ללא ספק יעזור: איפק (זיהוי וניטרול רגישיות) תזונה מתאימה לקיחת תוספי מזון וויטמינים גואיפנזין ועוד ועוד ועוד כל הזמן יש לי הרגשה כאילו אינני עושה מספיק. כאילו אם באמת אמנע למשל ממזונות מסויימים אמנע מעצמי את הסבל של המחלה. ואני מנסה - אבל כלום!! ואז רגשי האשם כאילו לא ניסיתי מספיק זמן כאילו לא נתתי צ'אנס. אנא, חברים!! אם מישהו מכם התנסה או יודע בוודאות שהכל הבטחות ולמעשה התשובה איננה בטיפול אלטרנטיבי כזה או אחר, יענה לי. בבקשה!!! אני כבר כל כך מיואשת!!! גם הכאבים, גם רגשות האשמה (שאולי אפסיק קפה, שאולי לא אוכל מזונות מסויימים, שאולי אני גורמת לעצמי וכו'). והאם מישהו יוכל לענות לי האם יש ממש בתיאוריות הללו שפיברומיאלגיה נגרמת מהצטברות רעלים ברקמות הרכות של הגוף? כל מה שתוכלו לכתוב לי כל כך יעזור בינתיים. תודה, אנשים יקרים.

שלום לך,וצר לי כי את חשה כה מיואשת וכה רע. דבר ראשון ועיקרי כי עלייך להבין, כי אינך אשמה במה שקרה לך! בטוחני כי את עושה כל אשר ביכולתך על מנת להקל את סיבלך, אך עלייך להכיר בכך, כי פיברומיאלגיה היא מחלת כאב כרוני, וכמחלה יש לה סיבות הנעוצות בגוף, ולא רק בנפש או בתזונה או ברעלים. יתכן שטיפול ואיזון של כל המרכיבים הללו עשוי לעזור לך לאזן את עצמך במידה מסוימת ,אצל מי יותר אצל מי פחות, אך עדיין את זקוקה לעזרה מיקצועית רפואית ככל חולה כאב אחר והגיע הזמן להושיט את היד. את מרגישה מיואשת כי את את מאשימה את עצמך בדבר שאין לך עליו שליטה וזה גורר תסכול. פיברומיאלגיה אינה דימיון. ידוע כיום כי יש רגישות יתר של מע' העצבים לכאב והפרשת יתר של חומרים מסוימים מקצות עצבים המחמירים את תחושת הכאב והעייפות, ולכן הטיפול המקובל הוא בשילוב של תרופות מתאימות, פיזיותרפיה וטיפול התנהגותי-פסיכולוגי עם סיכויים טובים למדי להקלה ושיקום. אם אינך מטופלת במיסגרת של מירפאת כאב באיזור מגורייך, הייתי ממליצה בחום כעת לפנות לאחת המירפאות בבתי החולים, שם קיים צוות רב תחומי שיוכל לתת לך מענה מתאים לבעיותייך בכל הרבדים. אין סיבה ליאוש, השמש עוד תזרח, ואין זוהי סתם עוד מטפורה, זו הבטחה, בהצלחה, דניאלה.

מיואשת שלום, אני מבינה אותך נהדר,וממליצה לך לפנות לטיפול נטורופתי,כי שמעתי גם שיש קשר בין החמרת תופעות הפיברומיאלגיה לבין הצטברות רעלים ברקמות הרכות של הגוף,לכן עדיף לך לברר זאת.

שלום שוב, ואני מקווה שהיום את מיואשת מעט פחות. לאור דבריה של "מנוסה" רציתי להוסיף רק דבר אחד, פיברומיאלגיה היא מחלה שעדיין נחקרת, גם ברפואה הרגילה. ברפואה המשלימה על סוגיה השונים, ניתן ג"כ לשער תיאוריות שונות לסיבותיה, כתלות בענף אליו פנית-כלומר אם תלכי לתזונאי הוא יאמר כי הבעיה נעוצה בחסר או עודף של מזון כזה או אחר ,אם תלכי למרפא בשיטה סינית הבעיה תימצא בחוסר איזון אנרגטי, ובגישה אחרת- הצטברות רעלים ברקמות הרכות. אך כפי שציינתי אמש, הדבר היחיד שנשמע שטרם ניסית, ולדעתי הגיע הזמן לתת גם לו צ'אנס, כפי שנתת לכל האחרים, היא רפואה שיגרתית במיסגרת מירפאת כאב מסודרת, ושוב אני ממליצה בחום להניח בצד לזמן מה את הניסיונות האחרים שלא הוכיחו עד כה את עצמם ולנסות לתת לאנשי מיקצוע לטפל בך, ולא לקחת את כל האחריות על הטיפול (וגם את האשמה על כישלונו) עלייך.אשמח לשמוע עידכונים על הרגשתך, המון בהצלחה, חושבת עלייך, דניאלה

רציתי לשבח אותך על כך שאינך מפחדת 'להיחשף' כמוני,ואת פונה לעזרה בכל דרך אפשרית,ואני אומנם סיפרתי זאת לרופאים שמטפלים בי (אחרי שאובחנתי),אך בשום-אופן לא אספר זאת למשפחה (חוץ מהקרובה מאוד) או לחברים,וגם בפורומים איני מעיזה לרשום זאת,והרשמימה אותי הקלות שבה פנית והסברת מה מציק לך.

אז ראשית, אני מוכרחה לתקן: כן פניתי ואני כן בטיפול של הרפואה הקונבנציונאלית. מבחינתי, לא יעלה על הדעת לתת צ'אנס לטיפולים אלטרנטיביים טרם בררתי את מצבי הרפואי ומיציתי את העזרה שהרפואה המערבית נותנת. (ובעיני, מה לעשות? היא קודמת!) ולכן לא נכון היה להציע לי קודם כל לפנות אל הרפואה המערבית, מפני שאני כבר שם (טעות שלי שלא ציינתי זאת). אבל מה לעשות וגם היא לא הושיעה אותי ולכן אני מחפשת ישועה ומזור בכל מיני דרכים אחרות. מי כמו הגולשים בפורום הזה יוכל להבין זאת טוב יותר? כמה קשה לחיות עם הכאב, התרופות, המצב הזה של אין אונים, של חוסר איזון, שיום אחד טוב ופתאום אחריו שבוע גרוע? ובכל זאת עצתכן כמובן מעשית. ואשר למחמאות על יכולתי להחשף, הרי שחשיפה ממש אין כאן. שמות בדויים הם דרך נפלאה לחלוק בעייה וכאן אני גם מרגישה אחת מתוך עשרות אחרות של חולים אשר חולקים בעיה משותפת: כאב וחוסר אונים. כאן אני מרגישה כל כך בבית, כל כך מובנת וברורה. נכון שבסביבה שאינה מספיק קרובה לי גם אני לא מספרת. ראשית, אין בכלל מודעות למחלה אצל מי שאינו חולה או אשר אחד מקרוביו חולה במחלה. שנית, יש תחושה שאם מנסים להסביר מחלה מורכבת כל כך עם אוסף כזה גדול של סימפטומים (ואשר לכן נקראת "תסמונת") הסיכוי הוא שאנשים יחשבו שאתה קוקו, ולמי בכלל יש אנרגיה להסביר כשאנחנו כל כך זקוקים לאנרגיה הזו. אז למשפחה- כן, לחברים קרובים - כן והכי הכי בפורום כזה! יישר כוחך מנדי על שנתת לנו במה כזו.

הי מיואשת יקרה, קודם כל זה מאוד מרגש אותי לראות כיצד כולם עזרו כאן לכולם (ותודה מיוחדת מגיעה לדניאלה) גם כשלא הייתי - דבר המוכיח עוד פעם את חשיבות הפורום הזה ואת הכוח שיש לכולנו בתמיכה וסיוע לאחרים מצד אחד ומצד שני, הבמה הזאת שמספקת לכולם הזדמנות גם להשמיע קולות שביום יום לא תמיד מעיזים להשמיע ולדבר גם על הקשיים. ענו לך כבר אנשים רבים וחכמים אז קודם כל אני מקווה שכיום את מרגישה מעט יותר טוב או לפחות פחות בודדה ומפוחדת. אני תומכת מאוד בהמלצה של דניאלה להגיע לטיפול של רופא מומחה ביחד עם כל הניסיונות שלך למצוא הקלה בדרכים אלטרנטיביות. דרך אגב, אני מאמינה מאוד שבטיפולים משלימים זה עניין של למצוא את הטיפול אשר מתאים לך וכי לא כל שיטת טיפול מתיאמה לכל אדם. כפי שדניאלה ציינה פיברומיאלגיה זו מחלה שעדיין לא מאוד מובנת ומחקרים רבים מאוד נעשים בתחום זה מתוך מטרה להבין יותר טוב את הגורמים למחלה וכן, לראות מה מסייע ומקל על החולים/ות. אחד הקשיים זה שאין בעצם תרופות עם התוויה ספציפית לפיברומיאלגיה וזה מקשה על המימון אך עם זאת, ישנם תרופות וטיפולים אשר חולי פיברומיאלגיה נעזרו בהם והגיעו להקלה מסוימת. אני מאמינה, כמו דניאלה (היא כתבה את זה בהקשר אחר) שאם יש משהו שיכול להקל, גם אם נכשלים בניסיון למצוא לזה מימון, אם אפשר, חשוב לנסות את זה לפחות לזמן מה גם עם זה קשה כלכלית כי הדבר שהכי משפיע שלילית על חייך כיום זה מן הסתם הכאבים והתשישות).לדעתי, השאיפה שלך לא צריכה כרגע להיות שאיפה לריפוי אלא מציאת הדרכים האפשריות עבורך להקל על הכאבים. כאמור, את לא אשמה בזה שכואב לך ואל תפנימי מסרים שכאלה אם ניסו להעביר לך מסרים שכאלה. מה שכן, את אחראית לגוף שלך ואת צריכה לסמוך על עצמך, בנוסף לרופאים ולאנשי מקצוע כי זה הגוף שלך. ישנם רופאים מומחים לפיברומיאלגיה והמוכר ביותר בתחום הינו ד"ר דן בוסקילה. פרופ' רובינוב מהדסה חקר גם כן את הנושא לעומק אך נמצא כרגע בשבתון. מעבר לזה, גם רופאי כאב מומחים לטפל בפיברומיאלגיה מכיוון שמעבר לתשישות הנוראית (אני גם לעולם לא נמצאת במצב שבו אינני מרגישה תשושה לחלוטין), מה שמקשה עלייך הינו הכאב ועל כן, מומחה לרפואת הכאב מוכשר ביותר לטפל בכאבים הללו. דבר שמאוד חשוב לזכור, אם את מחליטה לתת הזדמנות לטיפול קונבנציונלי מן הסוג הזה, הינו שגם המומחה הגדול ביותר לא בהכרח יצליח על הפעם הראשונה למצוא את התרופה המתאימה לך או את השילוב הנכון של טיפולים כי זה עניין של ניסוי וטעייה ולעיתים גם תרופה שניסית יכולה לעזור במינון אחר או בשילוב עם תרופה אחרת. בכל אופן, זכרי שזה יכול לקחת זמן עד שמוצאים את הסוס המנצח אך אני מאמינה שימצאו משהו להקל עלייך לפחות במצקת. עוד עצה שאני ממליצה לה בחום זה לעשות טיפולי הידרוטרפיה כי חולי פיברו' רבים מעידים על היעילות שבדבר ועל ההקלה, גם עם היא זמנית יש לה ערך רב. אם אין לך אפשרות להגיע לטיפולים שכאלה, אני ממליצה לך לפחות לחפש בריכה מחוממת היטב ולעשות תרגילים עדינים במים. כמובן שזה יותר טוב לעבור לפחות כמה טיפולים עם הידרוטרפיסט אך אם אין אפשרות, את יכולה גם להתייעץ עם פיזיוטרפיסט אשר יכול לכוון אותך על תרגילים טובים. זהו - אם את רוצה לדבר עוד - אני לרשותך! תחזיקי מעמד ותזכרי שכולנו כאן איתך! בחום רב, מנדי

שלום לד"ר הס, אני בגיל 40 פלוס ועובד בתפקיד פקידותי, ויש לי בעיה מאוד חמורה שהתחילה לפני כשלוש שנים ועדין אין שום פתרון לבעיה הזאת, הבעיה היא דיסטוניה קשה בזמן הכתיבה (קוראים לזה גם הפרעה במוטוריקה עדינה או קשיון בידיים בזמן כתיבה) ואני נמצא כבר שלוש שנים במעקב אצל רופא נוירולוג שניסה עליי את כל התרופות הפרקינסוניות אבל ללא תוצאות. כמובן שעברתי בירור נוירולוגי מקיף - CT, MRI, EMG, ENG, EEG בבדיקת ENG - נמצא בעיה וסטיבולרית מרכזית (הפרעות בשיווי המשקל וסחרחורות) בבדיקות דם - ANA חיובי, CRP תקין, ונמצאו נוגדנים ל - EBV + CMV + HSV IGG TYP. 1 לדעת הנוירולוג מדובר בהרעלה (כי אני עובד במפעל כימי) והוא גם נתן לי מכתב הפנייה לרופא תעשייתי לפני שנתיים אבל אני לא הלכתי לאותו רופא כי אני לא מעוניין שהרופא הזה יפנה לרופא של המפעל שבו אני עובד כדי "לחקור" אותו איזה חומרים כימיים יש במפעל כי אני חושש למקום הפרנסה שלי, אני ביררתי בעצמי איזה חומרים יש שם ורציתי לשאול אותך האם הרופא התעשייתי יכול על סמך הנתונים שאני אמסור לו - לשלוח אותי לבדיקת דם מיוחדת שתבדוק רמת רעלים בדם (יש מעבדת רעלים בבי"ח רמב"ם בחיפה) מבלי לערב את המפעל בכל הבירור הזה ? דרך אגב - ניסיתי להגיע לרופא תעשייתי דרך הקופ"ח שלי - והרופאה התעשייתית הזאת לא הסכימה לטפל בנושא בדיסקרטיות , ולכן קיבלתי מהנוירולוג הפנייה לרופא תעשייתי אחר שמקבל באופן פרטי, אז אולי רק אצל רופא פרטי זה יעבוד בדיסקרטיות. שאלה נוספת - מה הכוונה כשאומרים "רעלים מתכתיים" (זה שונה מרעלים כימיים ?) והאם יש תרופה להפרעה וסטיבולרית מרכזית ? מקווה שתיתני לי כיוון כלשהו, תודה - דוד

השאלות האלה הן לצערי הרבה מעבר לידע שלי. גם בעיניים הביורוקרטים וגם בנושאים הרפואיים. אני לא יודעת מה ההבדל בין רעל מתכתי לרעל כימי ואם יש בכלל הבדל, ואני לא יודעת אם הרופא התעשייתי יוכל להפנות אותך לבדיקת רעלים ברמב"ם ומה בודקים שם והאם בכלל יוכלו למצוא רעלים. מצטערת, לא הכל אני יודעת לפתור.

לאחר ניתוח מסתם היזדהמה עצם בית החזה ע"י חידק סטפאירוס לאחר ניקוי העצם היתגלה שהחידק אכל מהעצם (חורים) הטיפול שבוצע הוא ע"י מקרופגים עברו 48 שעות ואין אינדקציה לכך שהטיפול עובד מכיוון שכך המלצת הרופאים לחתוך את העצם ולהחליפה שאלתי : 1. מהוא תווך פעולה סביר למרקרופגים. 2. האם יש טיפול אחר אשר ניתן לנסות ליפני החלפת העצם. 3. מהם שמות המומחים בארץ או בחול בתחום. גיל החולה 69 ברי בדרך כלל עבר זיהום דומה ליפני שנתיים וטופל בגרמצין. בנוסף ישנם מערכות נוספות שאינן מתפקדות כראוי. 1.רמת רעלים בדם גבוה למרות מתן שתן ואבנים בכליות. 2.דלקת ריאות מאותו חידק שכנראה בשלבי סיום 3.החולה מונשם טיפולית ומטושטש במשך שבוע בהכרה ומגיב . 4.החולה מקבל אורבנין וגרמצין אשמח לתשובה מהירה

לא ברור מתי היה הניתוח על כל פנים מתואר חולה לאחר ניתוח לב שפיתח זיהום עמוק בעצם החזה. כאשר הזיהום אינו עמוק מאוד ניתן להשתמש במקרופגים, ואקום או טיפול שמרני עם פצע פתוח לניקוז, זאת כמובן בנוסף לאנטיביוטיקה מתאימה. כאשר טיפולים אלה לא עוזרים הפתרון הוא ניתוח פלסטי בו מנקים את האיזור המזוהם וממלאים את החלל שנוצר בשריר. פתרון זה מבוצע ברוה המרכזים בארץ ובעולם ע"י כירורגים פלסטיים. ברוה המקומות בהם יש מחלקות לניתוחי לב קיימת בדר"כ גם יחדה לכירורגיה פלטית הנותנת מענה לבעיות מסוג זה.

מהם ההשלכות לגבי תפקוד של החולה לאחר הניתוח? כאשר ישנה אכילה מסוימת של העצם אך הזיהום נרפא מהו הטיפול במיקרה זה