מיגרנות חריפות

דיון מתוך פורום  תמיכה לסובלים מכאב כרוני

29/12/2006 | 21:03 | מאת: דנה

שלום, שמי דנה, אני בת 22 וחדשה בפורום, אשמח אם תוכלו לעזור לי או לכוון אותי לעזרה עם הבעייה שלי. מגיל קטן מאוד (פחות מ-8) אני סובלת ממיגרנות חוזרות, אך בשנים האחרונות המצב הולך ומחריף. מאז תקופת הצבא, גיל 18, שכיחות ההתקפות הולכת וגדלה ובחצי השנה האחרונה הגעתי למצב שאני מסוגלת לסבול ממיגרנה בשלושה עד ששה ימים מהשבוע. מגיל קטן טופלתי באקמולים ואופטלגינים למיניהם, כשאלו חדלו להשפיע עברתי לכמויות גדולות יותר ולכדורים חזקים יותר ובשנים האחרונות ניסיתי טיפול בזומיג, ריזלט, מיגרלב וברוקסט פלוס. זומיג וריזלט קיבלתי מנוירולוג בצבא ולא עזרו לי מלכתחילה. מיגרלב קיבלתי בשנה האחרונה וזה מאוד עזר, אך בחודשים האחרונים, כנראה מרוב שימוש, גם זה הפסיק לגמרי להשפיע ובתקופה האחרונה רוקסט פלוס היא התרופה היחידה שמצליחה איכשהו לעזור לי. הבעייתיות היא, שידוע לי כי כמו מיגרלב זוהי תרופה ממכרת שאולי עלולה לגרום להתקפים מעצמה ולכן היא כמובן לא עוזרת למתן את שכיחות ההתקפים, וכמו כן אני מנחשת שעם תכיפות השימוש, גם היא תפסיק להשפיע על הכאב בסופו של דבר. ומכיוון שזומיג וריזלט נכשלו לעזור לי אני מודאגת ממה יהיה בהמשך. אני מנסה הרבה פעמים "להיגמל" מתרופות ולנסות לעבור התקף בלי לקחת כדורים, אבל הסבל הוא נוראי - אני לא יכולה לסבול טיפת אור או טיפת רעש וגם בתנאים הכי טובים שאני מצליחה למצוא הכאב לא פוחת מעצמו, וזה מגיע לבחילות נוראיות ולבכי בלתי נשלט (שעוד מעצים את הכאב, כמובן). נוסף על התרופות עברתי גם סדרת טיפולי דיקור סיני בחודשים האחרונים, שגם לא נראה שעזרו באופן כלשהו. אם התסריט נשמע לכם מוכר ומצאתם הקלה או פתרון, גם אם נשמע הכי מופרך שיכול להיות, אשמח מאוד-מאוד לשמוע. תודה רבה.

30/12/2006 | 12:42 | מאת: דניאלה

דנה שלום. אני מבינה את חששותייך מכך שתרופות מסוימות לא עזרו לך, וכי את דואגת ועסוקה בשאלות של אם כעת זה מחמיר וכבר התרופות שנחשבות" חזקות" במיגרנה ניכשלו, מה יהיה אח"כ?!. ראשית, עד כמה שזה קשה, אין זו הדרך לחשוב על המחר בדברים הללו, אלה להתרכז ביום-יום, כי איש אינו יודע מה יביא מחר. והעובדה כי התרגלת או הפסקת להגיב לתרופה מסוימת אינה אומרת שזה יקרה גם לתרופה שאת נוטלת כעת. מיגרנה בעת ההתקף עצמו הוא דבר שקשה "להתמודד" איתו לבד, וגם אין צורך בכך, מה התרומה? בשלב זה, לדברייך ,את יכולה ליטול תרופה די פשוטה, ולא, רוקסט, אינה ממכרת, והיא עוזרת לך, אז תעזרי בה, למה לסבול?! להפסיד ימי עבודה, בילוי, תפקוד, וכו', אין בכך שום יתרון. דבר נוסף, מה שכן כדאי לנסות לעשות הוא לנסות להפחית את תדירות ההתקפים שכעת נראה שיצאה מכלל שליטה, ואולי שתלמדי כלים בתחילת התקף למנוע אותו מלהתלקח או להגיע לשיא. הכתובת לכל הדברים הללו היא מירפאת כאב באיזור מגורייך באחד מבתי החולים. שם נמצא צוות רב מיקצועי אשר פרט מאשר לאזן אותך מבחינה תרופתית יכול להמליץ לך על טיפולים נוספים רב-תחומיים,כגון ביו-פידבק שזו שיטה לשליטה עצמית והרפיה שלעיתים עוזרת בכאבי ראש, תמיכה פסיכולוגית ועוד. דבר אחרון, שבוודאי כרגע לא נשמע מאוד מעודד כי את רק בת 22, אך מיגרנות פעמים רבות מושפעות ממצב הורמונלי, וזה בהחלט יכול להסביר מחד מדוע בגילך כעת יש החמרה (אם כי יש סיבות רבות ואחרות להתלקחויות של מיגרנות וחלקן ריגשיות וחשוב גם לנסות להבין ולטפל בהן), בכל אופן, כשהמחזור פוסק, ואולי כעת זה נראה כמו נצח, גם הן נחלשות או פוסקות, כך שלפחות יש איזו חצי נחמה פעוטה, רחוקה,....בהצלחה דניאלה

04/01/2007 | 21:44 | מאת: יופי

שלום דנה את לא יודעת כמה שאני מבינה אותך אני סובלת ממיגרנות מגיל 20 בערך אני בת 36 כיום , ונכון זה רק הולך ומחריף, אני טופלתי בזומיג ולאחרונה (שנתיים) בריזלט שעזר לי מאוד אבל המיגרנות היו מגיעות כל יום וכל יום לקחתי כדור וכנראה שהריזלט גורם להתקפים חוזרים ולחרדות. אני ממליצה בכל פה לפנות לד"ר קוריצקי באופן פרטי הוא רופא שאפילו מנדי המליצה לי עליו והוא עוזר.............. אם תרצי עוד פרטים עליו אשמח, היום המצב שלי פי 100 יותר טוב, יש מיגרנות אבל פחות ופחות כואבות.

09/05/2007 | 00:13 | מאת: חנה

אני מבינה ומחזקת את הפחד ממה שקורה מנטילת התרופות. מאד מתפלאת עד כמה הרופאים מעודדים את נטילת התרופות מבלי להזהיר ממה שיכול לקרות. גם אני סובלת ממיגרנות מגיל צעיר בערך מגיל 12. אני היום בת 56 והמצב נעשה גרוע משנה לשנה, למרות שהמחזור נפסק. אני לוקחת טריפטנים, המיגרנה אמנם מפסיקה ל24 שעות, אך אני מרגישה באותם 24 שעות בדר"כ פשוט נורא, אמנם ללא הכאב, כך שלא תמיד ברור לי האם כדאי לקחת את הכדור ולא פעם איני לוקחת. לא מעט פעמים בתום 24 השעות הכאב חוזר. כרגע אין לי פתרון טוב למיגרנה, אלא בחירה בין הכאב לבין הרגשה רעה וחולשה ובשני המקרים אני בקושי מתפקדת. בימים אילו כאשר מזג האויר משתולל, אצלי גם המיגרנות משתוללות. ניסתי ביו פידבק, הומאופתיה ממספר מטפלים, דיקור בדומה, הילינג, שיאצו, שילובים למיניהם, וכל מיני טיפולים שכבר איני זוכרת איך הם נקראים. הכול עם אותה תוצאה, המיגרנות ממשיכות להחמיר. עברתי גמילה תרופתית פעם אחת מטריפטנים ומאז אני מנסה להימנע מגמילה תרופתית נוספת. אני משתמשת בשני פטנטים, שלפעמים עוזרים לי לדחות את לקיחת הכדור ולפעמים אפילו לעבור מיגרנה מבלי לקחת בכלל כדור. את הפטנטים כמובן לא המצאתי, אך זלזלתי בהם בעבר ופעלתי לפי המלצת הרופאים ולקחתי את הכדור מיד בתחילת ההתקף. עכשיו יש איתי באופן קבוע סרט אלסטי אותו אני שמה על המצח, כך שהאזור הכואב נלחץ על ידי הסרט. זה עוזר לי בעיקר להרחיק את הזמן עד לנטילת כדור. מאידך רטיה קרה (מגבת רטובה) על המצח איתה אני למדתי לישון, עשויה לפעמים לעזור לי לעבור את המיגרנה ללא נטילת כדור. לאחרונה המיגרנה מלווה או מתחילה עם כאב לאורך שריר בצוואר. עיסוי האזור הדואב עם שמן סיני אף הוא עוזר לפעמים. לא ברור לי אם הכאב בצוואר הוא תוצאה של המיגרנה או הסיבה למיגרנה והאם זה מעיד על שינוי בסוג המיגרנה. אשמח לשמוע על טיפולים לא תרופתיים, אך לא איזוטריים, אלא כאילה שיש אתם נסיון של הצלחה. אני לא פעם ממש מתיאשת. בתקופה האחרונה מחצית מהזמן אני בהשפעת מיגרנה.

18/11/2007 | 21:26 | מאת: דנה

גם אני סובלת ממיגרנות חריפות מגיל 6 וגם אני ניסיתי את כל התרופות ואת כל הטיפולים האלטרנטיביים והפתרון היחיד שמצאתי הוא הריון בהריון אין מיגרנות בכלל. למרות שזה לא מעודד אבל אני לפחות יודעת שזה קשור להורמונים ולמזג האוויר כל נושא האוכל הופרך, כרגע אני מתחילה לנסות את תרופת הטופומקס ואני מקווה שזה יעזור אצלי המיגרנות מלוות באוורה שזה הבזקי אור חזקים הרדמות היד השפה והיד השמאלית הכאב ראש שנמשך כ 24 שעות הוא הנוראי ביותר אצלי המיגרנה מגיעה כשבוע לפני המחזור וכשבוע לפני הביוץ כמו שעון קיימת גם תרופת סבתא שיכולה להקל על הכאב והיא לקשור מגבת על הראש כאשר בין המצח למגבת להניח חתיכות של תפוחי אדמה אומרים שזה סופג את הכאב למרות שזה לא מעלים את הכאב זה קצת מקל. אני מזדהה ומבינה ואם הייתי יכולה לעזור יותר הייתי שמחה לעשות זאת בשבילך ובשבילי בהצלחה גם לי קוראים דנה

21/11/2007 | 12:24 | מאת: מיכל_מיקמיק

שלום דנה להלן סיפורי האישי, על המיגרנות שנכנסו לחיי בגיל 13 והלכו והתעצמו ונעשו חלק מאוד מאוד משמעותי במהלך של החיים, עד כדי כך שהייתי מתכננת את החיים שלי לפי המיגרנות.. (14 שנה), ניסיתי הכל, את כל התרופות הכי חזקות בשוק, אפילו הגעתי לאשפוז אחרי יומיים של מיגרנה שחשבתי שהראש שלי ממש עומד להתפוצץ.. ניסיתי רפואה סינית - דיקור, ניסיתי לשנות תזונה - אך שום דבר, ללא הואיל. וראו איזה פלא - אני כבר שנה ללא מיגרנות!! (אולי בלחץ יש איזה אחת בכמה חודשים..) עברתי ממש מדורי גהנות עד שלגמרי במקרה נתקלתי בהומאופת (בחסד) בשם יונתן קדם, הגעתי לפגישה שבה הוא נתן לי לדבר על כל מה שמציק לי בחיים, על הרגלי האכילה שלי, על השינה והחלומות, על מה שקרה בגיל 13 שבעקבות כך התפרצו המיגרנות וכו' וכו'. הוא נתן לי תרופה הומאופתית, לכל מה שסיפרתי ולמרבה הפתעתי לאט לאט הדברים החלו להשתנות, המיגרנות תדירותם בהדרגה ירדה, והגעתי למצב האופטימלי שלעולם לא חשבתי שאני אגיע אליו... לא האמנתי שאני יפסיק לנטול כדורים באופן קבוע.. בקיצור אין ממליצה יותר גדולה ממני שמו יונתן קדם, הוא עובד עכשיו במרכז אדיב - שזה מרכז להומאופתיה קלאסית ברמת החייל. לא עוד אופטלגינים ותפוחי אדמה על הראש...