מורפיום למקרה חירום

דיון מתוך פורום  תמיכה לסובלים מכאב כרוני

29/11/2006 | 23:50 | מאת: שלי

שלום לכולם, למזלי אני לא סובלת מכאב כרוני. נכנסתי לכאן כי אני מחפשת מידע בנושא של כאב וסבל, נושא שמעסיק אותי מאוד. אני חושבת שהדבר הנורא ביותר בטבע הוא הכאב. אילו הציעו לי להביע משאלה אחת יחידה, לא הייתי מבקשת בריאות, אושר, עושר או אריכות ימים. הייתי רק מבקשת לעבור את החיים האלה בלי כאב רציני. לאחרונה עלה אצלי רעיון של להחזיק ברשותי מורפיום, לא כדי לצרוך אותו אלא למקרה חירום. אני מעדיפה לא להיות תלויה באחרים במקרה כזה, אלא להיות מסוגלת לשכך את הכאב באופן מיידי ועצמאי. אשמח לשמוע תגובות לרעיון שלי, וגם לברר איתכם איך משיגים מורפיום (או תרופה אחרת, אם אתם מכירים משהו מתאים יותר) למטרה זו. תודה!

30/11/2006 | 15:33 | מאת: דניאלה

שלי שלום,כולי תקווה שלא תדעי כאב,לא חד ובודאי לא כרוני,ושלעולם לא תזדקקי למשככי כאב, לא קלים ובוודאי לא לתכשירים "כבדים" כגון מורפין. לגבי שאלתך-מורפיום הוא סם עם התוויות קפדניות לנתינתו רק בהמלצה ובהשגחה של רופא. איני חושבת ששום אדם צריך לקחת תכשיר זה על דעת עצמו, ובוודאי שלא להזריקו בבית!! קודם כל מרבית הסובלים מכאב מטופלים ע"י תכשירי מורפין פומיים, כלומר בכדורים, כך שהרצון להשתמש לכאורה בזריקה לא רק שהוא מיותר כי כדור משיג במרבית המיקרים את אותה השפעה, אלא מעיד על צורך התנהגותי שלילי (מבלי לעשות השוואה מילולית מי מזריק מוצרים כאלו....). שלא לציין את הפן המסוכן שאדם שלא השתמש במורפין ויזריק לבד בבית מורפין, מי יודע אילו תופעות יחווה מהתרופה. לסיכום- אם חלילה יהיה לך כאב קשה, כנראה שהדבר הכי נכון עבורך, במקום לשחק ברופא או רוקח, הוא ללכת ולהיבדק, ולברר מה קרה ולקבל טיפול נאות ע"י מי שמוסמך לכך, ואם יחליטו כי זהו הטיפול שמתאים לך-לו יהי,והלוואי שלא תתנסי בכך, ותאמיני לי שלי יש שנים, לצערי, של ניסיון בכאב כרוני ובשימוש גם במורפין, אז אני בהחלט יודעת על מה אני מדברת, דניאלה.

01/12/2006 | 00:54 | מאת: שלי

תודה על תשובתך, דניאלה, אך נראה לי ששאלתי לא הובנה כראוי. ראשית, לא כתבתי שאני מעוניינת להשיג מורפיום דווקא בזריקה. כדור גם טוב. שנית, הרצון שלי להחזיק ברשותי מורפיום הוא למקרה חירום בלבד, ואני לא מתכוונת למקרה שבו אוכל לקבל טיפול מסודר בבית חולים וכדומה, אלא למקרה הרבה יותר גרוע, כמו במצבי מלחמה. לדוגמא, במקרה של מתקפה כימית או גרעינית על מדינתנו (וזה לא דמיוני לגמרי שדבר כזה יכול לקרות עוד בימי חיינו), לא בא לי לסבול כאבי תופת, וגם לא סביר שאוכל לקבל טיפול מסודר נגד כאב... אני יודעת שדבריי עשויים להתפרש כאילו אני סובלת מחרדות, אבל זה לא המצב. אני פשוט מציאותית ורוצה שתהיה לי אפשרות להגן על עצמי ככל שניתן ובכל מצב.

01/12/2006 | 08:11 | מאת: דניאלה

שלי,תשובתי בעינה עומדת. לא חשוב איזה רציונליוזציה תמצאי לרעיון/שאלה שלך להחזיק בבית מורפין, ןלא משנה מה צורתו, כדור או זריקה, ולקחת אותו על דעת עצמך, וגם לא משנה מהן הנסיבות, קשות ככל שיהיו, הן מבחינת הסבל, והן מבחינת המצב-ראשית פרצה קוראת לגנב, כלומר הסיכוי שאם יהיה לך בבית דבר כזה שתשתמשי רק במצב חרום רק של מלחמה למשל,תאמיני לי שאם יהיה לך כאב עז ותרגישי ממש רע, ותהיה לך בבית תרופה שיכולה לעזור בהישג יד, במקום ללכת באמצע הלילה למיון,ולחכות שעות עד שיעזרו לך,וכשכואב כל שנייה היא כמו שעה, מי מבטיח שלא תעשי קיצורי דרך? אפילו את לא יכולה, ולו רק כי לא היית במצב הזה! והחמור ביותר,שוב,כי הכאב עשןי להתריע על בעיה, ביחוד אם הוא חדש, ואם במקום להיבדק, רק תמסכי אותו על דעת עצמך, את עשויה לגרום לעצמך נזק כפול- גם מתופעות לא רצויות של התרופה, וגם מפיספוס של אולי משהו חשוב שצריך לטפל בו.חוץ מזה הפן המעשי הוא שאף רופא שפוי לא ירשום לך מורפין למטרה זו. דבר אחרון, כאב אומנם הוא לא נעים, בוודאי לא כאב ממושך וכרוני, אך לעיתים יש לו מטרה להודיע על בעיה בגוף, וצריך להקשיב לו, ולא צריך עד כדי כך לפחד ולהתגונן ממנו, ומע' הבריאות בארץ יכולה לתת מענה חרום כמעט בכל מצב. דניאלה

01/12/2006 | 11:52 | מאת: פשוט אני

שלום לדניאלה ושלום לשלי, אני מרשה לעצמי להצטרף לשיחה ביניכן. אני מסכימה הסכמה של 100% עם דניאלה. שלי, מורפיום הוא סם!!! לא משתמשים בו סתם ככה. הוא גם לא משפיע בכל מקרה על כל כאב (מניסיון). גם המינון שבו צריך לבחור משתנה מעניין לעניין. את לא יכולה להחליט שאת "צריכה" מורפיום ולקחת. אין שום כאב שמצדיק, לכאורה, את הטיעון שלך. אני יכולה לספר לך מניסיון שלי - שאחרי ניתוח שעברתי קיבלתי זריקות של מורפיום מדי שעתיים. וזה לא(!!!!!!!) עזר להפסיק את הכאב. גם לא ממש להפחית אותו. כאב הוא גם תגובה של הגוף. לכל גוף יש סף כאב אחר ותגובה כללית אחרת לכאב. את לא יכולה לצפות את התגובה. אה, ועוד משהו חשוב - גם אני , כמוך, אמרתי - שאני מקוה שלא אצטרך אף-פעם בחיי לחוות כאב, כי אני לא מסוגלת לכך. ובכן - לצערי, אני צריכה לומר כאן שלא רק שאני חיה עם כאב כבר שלוש שנים וחצי, אלא אפילו חיה עם כאב גדול, (אגב, כולל שימוש קבוע במורפיום, שלא מקל אפילו קצת, כנראה) והיום אני יכולה לומר לך שאנחנו הרבה פעמים לא יודעים להעריך נכון את היכולות שלנו לחוות כאב ולסבול אותו. הגוף והנפש שלנו מתאחדים ברגעי הכאב ומה שמכריע בשאלה לחיות עם הכאב או להיכנע לו הוא רק אופן המחשבה שלנו והחוסן הנפשי. (וגם אותם אי אפשר לצפות מראש. את תתפלאי כמה כוחות פתאום מתגלים לך בעת הצורך...). על החוסן הנפשי ועל המחשבות הקיצוניות שאת מעלה - אני הייתי מציעה לך לעבוד. זה הרבה יותר חשוב ומשמעותי, וגם משפיע על עוד מישורים של החיים. מכל מקום - מורפיום הוא לא פתרון. במקרים רבים - הוא דווקא הופך לבעיה (ולא הזכרנו כאן שיש תופעות לוואי קשות לגוף עד שהוא מסתגל למורפיום -הקאות, בחילות, סחרחורות, עייפות טוטאלית, ישנוניות ועוד- וגם לא הזכרנו את זה שלאחר שימוש במורפים שלא בשל כאב קיצוני יש סכנת התמכרות של הגוף, ואז - תהליך הגמילה הוא בעצמו מלווה בכאב ובסבל גדולים יותר ..) רק בריאות! אני