פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

אחי (בן 71) עבר אירוע מוחי (שטף דם בגודל 5 ס"מ) לפני כשבועיים, הוא מרותק למיטה, הוא בהכרה אך למעט מס' משפטים אינו עושה דבר, עיניו עצומות רוב הזמן. הוא היה מאושפז בבי"ח תל-השומר אך משם נמסר שיש להעבירו לשיקום, אתמול הוא הועבר לשיקום ובשיקום נמסר לנו כי לא ניתן לעשות דבר והם מבקשים להעביר אותו למח' סיעודית. השאלה: מה ניתן לעשות כדי לסייע בשיקום? איזה שיקום ניתן לקיים לאחר אירוע כזה? האם הוא יוכל לחזור ולתפקד לפחות חלקית כמו לשבת, ללכת לאכול בכוחות עצמו?

בהנחה שהוא היה אדם עצמאי קודם לאירוע ולא מוגבל עקב מחלות קודמות אינני חושב שמחלקה שיקומית יכולה לחרוץ גורלי לאחר שכבר הגיע לשם חלנסיון שיקומי אלא לאחר נסיון רציני של לפחות חודש. נקודה! קראו עוד על שלבי שיקום ותשובה לשאלותיכם באתר שלנו www.pnaivebriut.com בהצלחה

שלום, אבי בן 75 עבר ארוע מוחי קל לפני 5 ימים. הוא סובל מבעיות קלות בקוגניציה, מוטוריקה עדינה, חוסר יציבות, חולשה בצד אחד וחוסר בשדה הראיה. בהמלצת אנשי המקצוע הוא הופנה לאישפוז יום בבית לוינשטיין אולם הדבר עלול לקחת מספר שבועות והוא משתחרר מחר מבית החולים. הייתי רוצה לדעת: 1.מה המשמעות של עיכוב בטיפול שיקומי (פיסיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכו'..)עבור איכות השיקום (אבי אדם פעיל מאוד)? 2.מי מרכז את הטיפול והמעקב מחוץ לבית החולים? 3. הבנתי שעלינו לפנות ליחידה להמשך טיפול על מנת לקבל טיפוליים שיקומיים בבית עד לאישפוז יום בבית לוינשטיין.כמה זמן לוקחת הפרוצדורה עד לקבלת הטיפולים (הבנתי שיש לראות נירולוג או פסיכוגריאטר קודם) והאם יש דרך להבטיח המשך שיקום מידי? כמו כן אודה לכל מידע נוסף שתוכלו לתת לנו על מנת להבטיח מעבר חלק ושיקום מוצלח. תודה

קופ"ח יכולה להפנות אותו למכון פיזיותרפיה להתחיל טיפול עד שיתחיל בלוינשטיין ובנתיים שיתחיל לבדוק מה באמת לקוי ומה לא במונחים של החיים בבית ובסביבה הרגילה שלו. המעקב צריך להתבצע דרך רופא המשפחה ונוירולוג של הקופה. קראי עוד על החלמה משב ושיקום באתר שלנו www.pnaivebriut.com בהצלחה

אבי בן 77 חולה אפילפסיה מאושפז כמעט חודשיים לאחר ארוע מוחי קשה כהגדרת הרופאים הונשם כמעט 21 יום ולאחרונה נותק ממכונות ההנשמה פתח עניים שיתוק חלקי בצד ימין ולא מדבר כלל למרות שמגיב לקריאות שלנו אליו כאשר זקוק להרבה סקשינים ביום. האם יש מצב שיחזור לדבר באיזה שהוא שלב האם הינו פוטנציאל לשיקום? כי לפי מה שהרופאים אומרים שהוא לא יכול להיות בשיקום לציין שאנו רואים שהוא ממש נלחם כדי להתאושש. בנוסף בי"ח רוצה להעבירו לבית אבות כסעודי מורכב ודורש הסכמתינו לביצוע ניתוח פג כיוון שהוא שולף את הזונדה מהוא בדיוק ניתוח פג והאם עצם הניתוח עם ההרדמה לא מסוכנת לו

חושיים הם לצערכם מספיק זמן כדי שהמצב יתייצב ואפשר היה להעריך את הנזק שנותר עקב אירוע מוחי ולתכנן את מסגרת הטיפול המתאימה הבאה. לפי התאור מדובר כנראה במסגרת טיפול סיעודית והבחירה היא בין מוסד לבית. השימוש בפיום להזנה הוא אמצעי נוח ויעיל לפתור את הבעיה של הזנה כשיש בעיות בליעה והוא עדיף פי כמה על זונדה אפית. קרא עוד באתר שלנו www.pnaivebriut.com על בעיות הזנה ופיום בהצלחה

אחי כן 55 הסובל בד"כ מבעיית אסטמה חזקה וכן ל"ד גבוה, תפקד כרגיל נכנס למיטה לישון ,בהמלך שיחה קצרה עם אישתו החל לפתע לנחור, אישתו שלא רגילה לזה פנתה אליו ומאחר ולא הגיב הדליקה את האור וראתה שאינו מגיב. אחי פונה מיידית לביה"ח רמבם ובצילום סיטי שנעשה תוך שעה מהאירוע, התגלה שטף דם בגרעין המח השמאלי. נויירולג ונויירוכרורג טענו כי אין להם מה לעשות והעבירו אותו להשגחה בפנימית. אחי הנו אדם מאוד פעיל ,דומיננתי ובכל רגע נתון היה ידוע כי הוא נוכח בסביבה. מצבו כרגע ,אינו מדבר למעט כולות אנחת כאב, אינו מזיז את יד ורגל ימין. את יד ורגל שמאל מזיז וכן את הראש, פוקח את עיניו לטווח מאוד קצר בזמן שקוראים בשמו או כשכוב לו. אנו פונים אליו בשאלות שונות מאחר ואינו יכול לדבר ובתגובה הוא מניע את ראשו או שפתיו בתנועה קלה. לשאלה האם הוא זקוק לשתן הוא מגיב בחיוב (במידת הצורך) ועושה בכלי. 24 שעות אחרי אחי פיתח חום קל של 38 ללא דלקת ראות(בוצע צילום)ומחכים לתוצאות תרבית שתן. אנו 48 שעות אחרי הארוע, אמנם זמן קצר, אך האם יש מה לעשות לפני שאנו מאבדים זמן יקר ומה ניתן לעשות במקסימום האפשרי על מנת למנוע התדרדרות ומה ניתן לעשות על מנת לשפר את מצבו? מודה לך מראש מאוד על תשובתך.

מתסכל ככל שזה ישמע אחיך מקבל כעת את הטיפול האופטימאלי שכולל תמיכה כללית במצבו תוך ציפיה שמצבו ישתפר באופן ספונטאני והוא יחזור לעצמו. לעיתים עולה שאלה של מתן תרופה מפחיתת בצקת מוחית (דקסמטזון) כששתף דם גורם לחץ ומראה בצקת רבה סביבו אבל בדרך כלל מעדיפים להמנע ממנה בגלל תופעות לוואי פוטנציאליות. תוך שבועיים-שלוש צפוי מצבו להתייצב ואז אפר היה להעריך את הנזק שנגרם עקב שתף הדם ולכתנן את המשיך ההחלמה והשיקום. בהצלחה.

על אירוע מוחי וההחלמה ממנו באתר שלנו www.pnaivebriut.com

לכבוד ד"ר גוטליב דניאל א.נ., שמי סיגלית, אמי היום בת 65, היא עברה ב-4.6.2010 אירוע מוחי קשה שפגע לה בצד הימני של הגוף: היא קולטת מי נמצא סביבה ומנסה להוציא קולות אך לא יוצא לה שום קול. היא היתה בשיקום בית בלב בבת-ים וניסו לשקם אותה. הבנתי שלא ניתן לשקם אותה כי הצינורות בצד השמאלי של המוח התפוצצו ואין לה את היכולת להשתקם.היא לא מדברת וזה מוציא אותה מדעתה, אוכלת ג'לי ובלנדר, נרדמת הרבה. נאמר לי שההרדמות שלה זה בגלל האירוע המוחי. אך איני מקבלת זאת כבר למעלה משנה אי אפשר שרק תישן.לצערי המצב הולך ומדרדר אמי עשתה אספרציות בין 4-5 פעמים. היום היא שוב עשתה אספרציה ונמצאת בבית החולים בלינסון. פעם שעברה אמרו שהיא צריכה חמצן קבוע כי עקב האספרציות הסיטוראציה יורדת.יש לציין כי ברקע יש לאמא מחלות רבות: עצבים, סוכר, לחץ דם גבוה וכו'... שאלתי היא: כיצד ניתן לשקם את בית הבליעה ולעזור לה לדבר על מנת שתחיה איכות חיים טובה יותר??? התעייפתי ואינני מסכימה שאין פתרון לבעיה כמו שאומרת הפסיכוגריאטרית בבית אבות, יש שיקום לבית הבליעה קראתי בפורומים רבים וחייבים לנסות. הכי קל לומר שאין מה לעשות. אנא עזור לי בדחיפות, אני מיואשת נורא!!!

במצב המתואר נשמע הגיוני להתקין פיום (צינורית) מישיר לקיבה ולהפסיק נסיונות הזנה דרך הפה ואירועי דלקת ראות...לגבי הדבור צריך לנסות בעזרת קלינאית תקשורת שימוש בלוח תקשורת ליד המיטב ושיטות טיפול והרגעה פחות מקובלות כמו בעזרת מנגינתיות ומוזיקה. די ברור שמצבה הקשה לא ישתנה באופן משמעותי והמטרה להקל על סבלה , למנוע סיבוכים מעוררי סבל כמו דלקת ראות עקב בעיות בליעה ואפילו לתת תרופ-ות הרגעה קלות אם צריך. כלומר, להפוך הטיפול הסיעודי לנסבל ומכובד ככל האפשר. בהצלחה.

שלום, חמתי עברה ארוע מוחי לפני כחודש וחצי, כעת משותקת בצד ימין, אין יכולת דיבור ואין שליטה על סוגרים, נמצאת כחודש בשיקום וקיבלנו התראה שהשיקום הסתיים מבלי לתת הסבר מדוע לא ממשיכים, האם יש לנו יכולת לערער על ההחלטה ולבקש להמשיך (אנו רואים שינויים קלים לאט לאט)

קרוב לודאי שלא כי לפי המתואר מצבה קשה וחודש וחצי הוא זמן סביר כדי לקבל "התרעה" כזו בהנחה שיקח עוד שבועיים ואפילו יותר עד שתעבור למסגרת הבאה ורצוי עד כמה שניתן שזה יהיה בבית שלה. קרא עוד על המשיך החלמה משבץ מוחי באתר שלנו www.pnaivebriut,com והתארגנו במסגרת יכולכם לקראת חיים "סיעודיים" בבית עם פוטנצאיל שלהמשיך החלמה ושיפור (גם אם המצב לאחר חודש וחצי לאחר שמוצתה ההחלמה "הספונטאנית" מלמד כבר על המצב העתידי הקבוע.) בהצלחה.

שלום רב, אבי עבר לפני כשלושה שבועות אירוע מוחי קשב בצד ימין. אחרי עשרה ימים בתקדמת כשהוא מונשם, הוא התעורר. הוא משותק בצד שמאל של הגוף, לא מדבר, נראה בהלם טוטאלי, אך מבין הכל. לפני האירוע הקשה היה אבי בו השבעים איש בריא וחזק אשר הקפיד על תזונה טבעונית ועל ספורט אירובי. כנראה בגלל בריאותו הטובה הוא הצליח לשרוד את האירוע הקשה ואני מתחילה לבדוק שיטות שהם מעבר לשיטות השיקום הקונבנציונאליות. קראתי את ה"מוח הגמיש" ואני מנסה לברר לגבי שיטת הטיפול המוזכרת שם, CIT, אך ללא הצלחה. האם מוכרת לך השיטה? האם ישנם בארץ מרכזים המטפלים בשיטה זו? אודה לך מאד על תשובתך. אתי

"המוח הגמיש" אינו שיטה ספציפית לשיקום אלא קונצפט חיובי המביר מדוע יש תיקווה גם במצב קשה...CIT היא שיטה כנראה חשובה לשיקום אולם לא בשלב הראשון של הטיפול, לפחות לפי מיטב הבנתי, אלא בשלב מאוחר יותר, לאחר תום מאמצי השיקום "הקונבנציונליים" שאני מקווה שהוא יקבל מהם במידה ובסבלנות המתאימה, כלומר לפחו חודשיים אם לא שלוש במסגרת מקצועית מתאימה. בהצלחה.

משנת 2007 אבי נמצא במצב סיעודי אחרי כמה אירועים שהרציני תקף אותו בשנת 2007 , מזה כמה חודשים חלה הידרדרות בבליעת המזון גם נוזלי [מעדנים גרבר אנשור] הרופא ממליץ להכניס צינור דרך הבטן לשם הזנתו, שואלת אם יש אופציה אחרת מזו, והאם זה הכרחי להזין אותו בצורה הזו הוא יורק המון גם נוזל ואת הכדורים הוא גם יורק לאחר ריסוק מבקשת לדעת מה דעתך.. תודה מראש

לפי המתואר זו האופציה המועדפת כדי שיוכל לקבל הזנה טובה ולא יסבול מהקושי לבלוע דרך הפה. אף שיש אחוז אחד של סבוכים בניתוח הזה אל תחששו ממנו כי בלעדיו הסכון לדלקת ראות וסבוכים ממנה גבוה פי כמה (לא תמיד הבחירה בין טוב לרע ולעיתים צריך לבחור בין רע לרע יותר..) וגם א"כ אפשר לתת לו להינות מחוש הטעם עם כמויות קטנות של אוכל טעים דרך הפה. בהצלחה.

סבתי עברה אוע מוחי לפני כשנתיים וחצי היא במעקב רפואי כולל אחת לחצי שנה מטופלת בקומדין מה תוחלת חיים לנשים אחרי ארוע מוחי

כוונתך לשאול האם תוחל חיים התקצרה עקב האירוע והתשובה היא חיובית. בערך בעשר-עשרים וחמש אחוז. לגבי תוחלת החיים הספציפית בגילה כנס לגוגל ובקש טבלת תוחלת חיים והסתכל בשורה המתייחסת למין ולגיל המתאימים. בהצלחה.

אמיעברה ארוע לפני כ3 שנים אמנם יש שפור במצבה אך אין לה תפקוד עצמאי צד שמאל שלה משותק כעת היא מסוגלת ללכת לשבת אבל רק בעזרתנו אנו מחזיקים לה את היד המשותקת והיא הולכת בעזרת מקל יש בעיות של שיווי משקל האם יש סיכוי להליכה וישיבה עצמאית [היא עושה פיזיוטרפיה והידרוטרפיה פעם בשבוע] האם יש קשר לכח רצון או שהכל נובע מהפגיעה

בודאי שכוח רצון משחק תפקיד ובמצב המתואר שהוא גבולי בין סיעודי לתשוש קשה כנראה שהמשיך נסיון שיקום במסגרת כמו למשל מחלקת השיקום של עזר מציון שהיא חינמית בתנאי שמתקבלים אליה או פיזיוךרפיה פרטית לבית (בנוסף ל12 טיפולים המגיעים לשנה מהקופה) וכדומה היא חשובה כדי למקד את המטרות (קימה עצמאית, צעידה עצמאית עם מקל ארבע נקודות או הליכון וכדומה) ולנסות להגיע אליהן. בהצלחה.

שלום,מה הסיכוי לילד בן 9 שעבר 2 ארועים מוחיים לפני כ 9 חודשים והוא משותק לגמרי (טטרפלגיה) ולא מדבר ,להחלים או להחזיר כושר דיבור ותקשורת?והאם זה שונה כשמדובר בילד?כי המוח של ילדים במצ של התפתחות

למוח צעיר של ילד בן תשע אפשרות תיאורטית גבוהה להחלמה מזו של מבוגר אול לערי ככל שהנזק המוחי קשה יותר גם אפשרות כזו מוגבלת ובמקרה המתואר מדובר בנזק מוחי קשה מאוד. לא ניתן "להתנבא" באופן יותר ספציפי במרה טרגי זה וגם בהיעדר פרטים נוספים על מצב הכרתו. חזק ואמץ.

שלום. אימי בת 54 ולקתה באירוע מוח עקב חיידק בלב שפגע לה בשתי נקודות באונה השמאלי של המוח עקב זאת היא הפכה להיות איטית וללא יכולת דיבור תקינה אל היא מודעת לסביבה ולמצבה. מלבד האישפוז בו היא נמצאת על מנת לחסל את החיידק בטיפול אנטיביוטי ועד שהיא תתחיל לקבל טיפול שיקומי למוח הייתי מאד שמח לדעת מה אנו המשפחה יכולים כבר לעשות כדי לשפר את המצב. כמו כן כצפוי היא מדוכאת בגלל מצבה אך מודעת לכך שהיא צריכה להיות חזקה בשביל לעבור טיפול החלמה.בנוסף נראה כי הראייה שלה לא במצב תקין ויד ימין לא בתפקוד מלא. כל אלו השערות שלנו ועדיין לא אומתו על ידי אדם מקצועי. תודה מראש אבי

לעודד אותה ולהקריא לה קטעים קלים להבנה ולשוחח איתה כדי שתענה גם אם בקושי..קראו עוד על אירוע מוחי ועל החלמה בתפקודי השפה והמוטוריקה של היד באתר שלנו והשתמשו בתרגילים החינמיים לתרגול השפה של דר' לוטבק באתר (הדפיסו אותם וקחו לתרגל לי המיטתה) באתר שלנו ww.pnaivebriut.com בהצלחה

לפני שבועים בבדיקה נוירולוגית ולאחר CT מןח ראו שיש לידימום והוחלט עלניטוח שעבר בהצלחה אבל אני עדייןמרגיש חולשה בקצות העצבעות של הידיים והרגל שמאל.השאלה היא מעלי לעשות כידי לשפ את המצב. תודה

לקבל טיפול פיזיותרפי ורפוי בעיסוק במסגרת מכון יום של קופת חולים שלך בקרבת ביתך. קרא עוד על החלמה של היד והרגל במדור השיקום של האתר שלנו www.pnaivebriut.com צלחה

ב-1/11, בן 49 קיבל דום לב, עבר החייאה. נזק אנוקסי. היה מונשם ומורדם במשך 7 שבועות. לאחר מכן התעורר, נגמל מהנשמה, היה צינור בגרון שכבר הוצא והתאחה והתחיל לדבר. כשמאכילים אותו, בולע. עדיין שותה מים דרך צינורית ישירות לקיבה. נראה שמחוזק מבחינה גופנית, ויש לו כוח. הבעיה היא חוסר זיכרון קשה מאוד. לפעמים מזהה מישהו,זוכר דברים מלפני האירוע (שיר, שם של מישהו), אבל לא מה שהיה אתמול למשל. חוזר כמו מנטרה על מילים חסרות פשר שהוא חוזר עליהן, עצבנות חזקה ומשהו שגם מאוד מטריד הוא כל הזמן מקלל את כולם, קללות ומילים גסות, פשוט כל הזמן עצבני ומקלל את כל מי שסובב אותו, כנראה שהוא לא מבין מי הם או שלא אכפת לו. אנחנו לא מכירים אותו כאדם כזה,אלה מאוד עדין מתחשב מנומס ובר דעת. לא יודעים איך להתמודד עם זה. נמצא בשיקום בתל השומר. האם המצב הזה נקרא PTA ? ואם כן - מתי יוצאים ממנו ? והאם הוא יפסיק לקלל והזיכרון יחזור ?

אינני רופא ועלי להבהיר התשובה הנמסרת כאן אינה מהווה ייעוץ כלשהו. התשובה אינה ניתנת על בסיס נתונים אישיים וצרכים מיוחדים של אביך .המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי על ידי רופא מוסמך . כפי שרשמתי בכותרת זכיתם שיקירכם ידבר אבל...הקללות פוגעות באיכות החיים שלכם . ברור שיש כאן פגיעה המוכרת על ידי ביטוח לאומי כנכות במערכת הקוגנטיבית. מומלץ לפנות לפסיכיאטר +פסיכולוג+נוירולוג+ נוירופסיכולוג על מנת להיבדק ולמצוא את המסלול הטיפולי הטוב ביותר עבורו . ואז לפנות לקופת החולים ולהתחיל בטיפולים אצל קלינאי תקשורת+מרפא בעיסוק . רצוי גם לנסות לאחר ההבחנה והטיפול לשמר את מצבו באחד ממועדוני נאמן שהוקמו ממש עבור מקרים כאלו. רפואה שלימה

עצם החזרה להכרה במצב קשה כמו לאחר נזק אנוקסי (תת חימצוני) של המוח היא נס לא קטן ויפה מאוד שהועבר לניסיון שיקומי בת השומר. כעת מגיע לו את כל שלושת החודשים שבחוק כדי לראות אם מצבו משתפר שכן ההחלמה ממצב כזה לוקחת המון זמן רק מבחינת המוח שלא לדבר על העבודה החיצונית של הצוות השיקומי. במילים אחרות היה מיטבי לו היה שוכב במחלקה להחלמה פסיבית חודש וחודשיים לצורך החלמה ספונטאנית לפני שהיה עובר לנסיון שיקומי פעיל אלא שהמערכת לא מספיק "מתוחכמת" כדי לאפשר זאת אבל גם העברתו כעת לשיקום היא ברכה ובלבד שיבינו שמדובר בתהליך הדרגתי וממושך. לא בלתי סביר שהמצב ימשיך להיות קשה גם בתום שלושה חודשים ושיזדק לתרופות "פסיכיאטריות" בשחרור אבל גם אז ההחלמה הספונטאנית עשוייה להמשך לתוך השנה הראשונה לאחר האירוע וחושב שימצא בהשגחה מקצועית של רופא גריאטרי או שיקומי אם יעבור למחלקה סיעודית או של רופא טוב מהיחידה לטיפול ביתי אם יעובר הביתה. בהצלחה.

לפני חודש וחצי עברתי אירוע מוחי קל,בן 52 עברתי שיקום והיד השמאלית שלי נשארה קצת רדומה,והחדות שלי איטית מהרגיל. תוך כמה זמן בערך לוקח למוח להחלים ??? חשוב לציין,הפסקתי לעשן,ואני סכרתי שהרמות שלי נכון לחודשיים האחרונים רמות יציבות לעומת השנים הקודמות. תודה וערב טוב

אינני רופא ועלי להבהיר התשובה הנמסרת כאן אינה מהווה ייעוץ כלשהו. התשובה אינה ניתנת על בסיס נתונים אישיים וצרכים מיוחדים שלך .המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי על ידי רופא מוסמך . כאמור מהרגע שהחלטת שאתה מחלים אתה תחלים. אין שום הבטחה שתחזור להיות מה שהיית אתה פשוט תהיה אדם חדש. דע לך כל מה שנראה לך קבלתי אפשרי היום הינו סימן מובהק שעם רצון ואימון תעשה אותו מחר . אימונים למוח ולגוף בליווי תרופות מתאימות במיוחד בשנה הראשונה לאחר האירוע הינה חשובה ביותר . אבל לא נראה לי שאיזה שהוא אדם יבטיח לך שתחזור להיות מה שהיית .לדעתי תהפוך להיות בן אדם טוב יותר נצל את סל השיקום בשיקום יום או במכון .

החלמה של היד במצב "קל" כפי שאתה מתאר יכולה להימשך גם לתוך השנה הראשונה והשנייה לאחר השבץ אבל בתנאי שזה נעשה באופן מכוון עם הרבה תרגול יום יומי ורצוי בהדרכה של מרפאה בעיסוק או פיזיותרפית מנוסים בתחום השבץ המוחי שיעסיקו אותה גם בטכניקות של הפעלה "מוגבלת" ועוד . בהצלחה.

סבתא שלי ככל הנראה עברה אירוע מוחי. ככה איבחנו אותה בביה"ח שבו היא מאושפזת. היא בת 74 וחולת דיאליזה. העניין הוא שהאירוע לא היה "פתאומי" אלא היה הדרגתי - במשך כמה ימים היא התלוננה שהיא לא זוכרת חלק מהמילים, לאחר מכן יום שלם דיברה אבל מעט מאוד, יום אחרי זיהתה אותנו ואמרה רק כן ולא ומאתמול בצהריים היא לא מגיבה/מזהה/אוכלת/שותה/הולכת. כלום. יש לציין שהיא לא משותקת - את כל הגפיים שלה היא מזיזה כרגיל. כאמור האירוע מאוד טרי, רציתי לדעת אם לפי דעתך היא מסוגלת לצאת מזה? האם ניתן לדעת אם היא תחזור לזהות אותנו ולדבר בעתיד או שהמצב שלה ישאר ככה לכל החיים? כמו כן, מה עושים במצב כזה? האם היא חייבת שיקום במוסד או שעדיף לה בבית? (מן הסתם עם עזרה, היא לא מסוגלת לעשות כלום לבד אבל אם זה מה שיוציא אותה מהמצב אז כמובן שנלך על זה) יש להתייחס לגיל שהיא בת 74 וכאמור חולת דיאליזה. המון שאלות, אודה לתשובות תודה רבה

נטע שלום, לאחר אירוע מוחי צריך ללמוד פעולות רבות מחדש וכמובן לצד המטלה קשה זו צריך לחזור ללמוד לחיות מחדש ולחייך מחדש. אנו נמצאים וזמינים עבורכם לכל שאלה, ליווי במימוש זכויות וזכאויות, קבוצות תמיכה ומועדונים חברתיים- שיקומיים בפריסה ארצית. אני ממליצה לך להתקשר לקו התמיכה שלנו 077-4665213 או להיכנס לאתר האינטרנט שלנו www.neeman.org.il על מנת ללמוד על האפשרויות הקיימות לנפגעי אירוע מוחי בגיל ובאזור של סבתך. מאחלים בריאות ושיקום מוצלח, עמותת נאמן, נפגעי אירוע מוחי

כלומר יש גם אפשרויות אחרות להביר את מצבה ובמיוחד עם התפתחות הדרגתית של הבעיה הנוירולוגית ואני מניח שרופאיה מודעים היטב לכך- אנצפלופטיה של דיאליזה , כלומר מחלה מוחית משנית להפרעות באיזון המלחים בדיאליזה שיכולה להתפתח באופן כזה והפורגנוזה אז טובה מספיק אפילו להחלמה תוך כדי אשפוז וחזרה למצב הקודם אבל כל מה שנכתב לגבי זכותה לשיקום והחלמה עדיין תופס גם במצב כזה. בהצלחה.

שלום לד"ר אתמול אבא שלי בן 64 עבר אירוע מוחי בזמן שנהג במכונית בדרכו הביתה מהעבודה ופונה לביה"ח ע"י אמבולנס.אובחן אירוע מוחי ופגיעה בגזע המח.מצבו הכללי נכון לרגע זה יחסית טוב.הבעיה המרכזית כרגע היא שהוא לא מצליח לבלוע ונורא מתקשה בפעולת הבליעה ובעקבות כך גם מתקשה בדיבור ומדבר חלש ובקושי רב. אך זאת לטענת הרופאים בגלל הגרון שמלא בליחה וריריות שמצטברות. אנחנו נורא מודאגים.האם בעיה מסוג זה של אי יכולת בליעה היא ניתנת לריפוי? כמה זמן זה יכול לקחת ומה הפתרונות?

בעיית בליעה כזו ניתנת לטיפול וקלינאיות תקשורת בעלות נסיון בתחום מועילות מאוד . לעיתים אין מנוס מהחדרת צנורית אפית (זונדה) ואפילו ביצוע פיום זמני כדי לפתור את בעיית הכנסת הקלוריות והנוזלים זמנית ותוך כדי כך טיפול ומתן זמן להחלמה הטבעית. גש לאתר שלנו וקרא שם עוד על בעיות בליעה לאחר שבץ מוחי , הן באתר הראשי והן באתר של דר' לוטבק. בהצלחה. www.pnaivebriut.com

אבא שלי קיבל ארןע מוחי ופגע לא בבליעה הןא לא יכןל לאכול ולא לדבר מה עושים

שלום, אבי בן 56 סובל מסכרת ולחץ דם, הוא לקה באירוע מוחי קל לפני 4 חודשים בערך. הוא נפגע ביד וברגל. לאחר טיפולי פיזיוטרפיה וכל יתר המלצות הרופאים הוא לא מצליח לחזור לתפקד רגיל. הוא מתקשה עדיין מעט ללכת אומנם הוא לא צריך מקל או הליכון אבל הוא אומר שקשה לו נורא ללכת שהרגליים שלו נורא חלשות. האם יש משהו שניתן לעשות על מנת לסייע לו להתחזק יותר? אני גם אשמח לקבל המלצה לרופא נוירולוג מומחה שיוכל לטפל בו המידה ויש המלצה על רופא באזור הצפון אני יותר מאשמח. בבקשה עזרתך

תלונות כלליות של חולשה מחייבות התייחסות מקיפה למצב מבחינת מחלות רקע ותרופות וזה צריך להעישות על ידי רופא משפחה או פנימאי. במידה ולא נמצאת סיבה מתייעצים עם הפיזיותרפיסט האם גם מנקודת ראות אוביקטיבית קיימת בעיה או שמדובר בבעיה סוביקטיבית ואם כך בודקים שאלה של דיכאון או חרדה שגם בה ניתן לטפל תרופתית ועל ידי המשיך תמיכה נפשית וחשיפה הדרגתית חזרה לדרישות של המציאות היום יומית. זה כבר באחריות רופא שיקומי טוב וכאלו יש בוודאי גם בצפון אבל אני מנוע מהמלצות אישיות. נסה להתעניין במחלקה הגריאטרית או הנוירולוגית בבי"ח נהריה או במחלקת השיקום בבי"ח בני ציון. בהצלחה.

מירי שלום, אכן אביך עבר אירוע מוחי בגיל בו החיים עדיין דינאמיים מאוד ולכן הפגיעה הרגשית לא פחותה מזו הפיזית. אני ממליצה לך לפנות לקו התמיכה של העמותה לליווי לקבלת הזכויות והזכאויות וכן לקבל הכוונה למרכזי שיקום, מועדון חברתי לנפגעי אירוע מוחי בקרב ביתו של אביך וכן ייעוץ וכוונה נוספים בטלפון: 077-4665213 בנוסף, אני ממליצה לך להיכנס לאתר העמותה וללמוד על האפשרויות העומדות בפניי אביך לשיקום מוצלח וכן ללמוד על הזכויות והזכאויות המגיעים לכם. www.neeman.org.il מאחלת הצלחה רבה, קורל, מטעם עמותת נאמן

תודה על התשובה בתאריך 18/8/2011 בשעה 9:33 שאלתי שאלה וקבלתי את תשובתך בתאריך 26/8/2011 בשעה 20:41 רציתי לדעת האם בית הדר באשדוד נחשב טוב? כמו כן אימי פוקחת את עיניה מדי פעם אבל לא מגיבה כלל מה זה אומר? וכן יש לה חום עולה ויורד מה אפשר לעשות? בברכה שלום

בית הדר לדעתי הפרטית מאוד הוא מקום מצויין, אימך נמצאת כנראה במצב די קשה עם היא רק פותחת וסוגרת עיניה, מצב שאנו קוראים לו סטופור ואם יש לה חום יכול לנבוע משילוב של בעיותיה הנוירולוגיות עם סבוך זיהומי. הטיפול בבעית החום קודם לניסיון השיקומי ומבוסס על זהוי הגורם (ביצוע תרבויות מהדם, שתן וכדומה) וטיפול מתאים בו באמצעות אנטיביוטיקה אם זה יישים. בהצלחה.

שלום אבי ,חולה פרקינסון נפל לפני שבועיים וקיבל מכה חזקה בראש . (שבר אסלה ) . ב CT הובחן שטף דם אך שנספג. כייון שחלה הדרדרות ביכולת שלו ללכת ולדבר העברנו אותו לשיקום ב"ש לפני 4 ימים. מאז כל יום יש הדרדרות ביכולות , בתגובות והתפקוד. שאלות: 1. האם יש מקום שיקום אחר? 2. האם יכול להיות שזו יירידה טבעית? 3. האם מומלץ להחזירו בכל מצב הביתה לסביבה הטבעית? 4. מי גורם שניתן להתייעץ - להמשך פעילות? תודה

בהיעדר נתונים ברורים יותר קשה מאוד לנסות לענות לשאלותייך: מה היה מצבו לני כן ומה מצבו כיום ולהיכן הועבר ועוד. ככל, תמיד טוב לעשות השיקום בבית בתנאי שהאינטנסיביות שלו מתאימה לנסיבות, תמיד אפשר טוצריך להתייעץ עם מישהו שמומחה בשיקום, גריאטריה או נוירולוגיה בהנחה שהנושא של שיקום פרקינסון מוכר לו ויש לו קצת ניסיון בו ותמיד אפשר להניח שקיימת התדרדרות הדורשת שינויי תרופות. בהצלחה.

בעלי בן 46 איבד הכרה לפני שלושה שבועות לאחר ארוע של פרפור חדרים והחייאה שבוצעה במקום עד הגעת ניידת טיפול נמרץ. CT ראש היה תקין. אושפז במחלקת ט"נ לב וטופל בהיפותרמיה למשך 24 שעות תוך שהוא מונשם ומורדם. לאחר החזרת טמפ' הגוף לנורמלית הפסיקו את ההרדמה. הדבר גרר פרכוסים קשים למדי. הורדם שוב והועבר לט"נ נשימתי שם החלו לתת לו תרופות לטיפול בפרכוסים כשבכל 24 שעות הורידו את ההרדמה אך הפרכוסים חזרו. בסופו של דבר לאחר מתן תרופה נוספת והרדמה עמוקה למספר ימים נעלמו הפרכוסים. למעשה, 3 ימים הוא אינו מורדם ונושם בכוחות עצמו. CT מוח שנעשה ביום שלישי יצא תקין וללא בצקות (להפתעת הרופא המטפל והצוות כולו). ביום שלאחר הפסקת תרופות ההרדמה הוא פקח עין אחת ועשה רושם שהוא מעביר את המבט. אנו (וגם האחיות) התרשמנו שהיתה גם תגובה רגשית כלשהי לאנשים שנכחו בחדר (דמעות, קצב נשימה מוגבר, עליה בדופק ובלחץ הדם שנרגעה לאחר שעזבנו). אתמול והיום הוא פקח את שתי עיניו אך לרגעים ספורים וללא תגובה ממשית. לעיתים הוא נושם נשימות מאומצות ולעיתים שקטות ורגועות. היום כשעשיתי לו עיסוי בראש הנשימות הקצובות והמאומצות נרגעו ופתאום פקח את העיניים. הרופא אינו ממליץ על ביצוע MRI וחושב שעלינו לעקוב אחר התגובות שלו ולדאוג להעביר אותו למוסד סיעודי. האם אין דרך לנסות ולהעיר אדם הנמצא בקומה? האם יש טעם לבצע בדיקות נוספות על מנת להעריך את הפגיעה המוחית? האם העובדה שה CT תקין מעידה על משהו לגבי אופי הפגיעה המוחית? האם מוסד סיעודי הוא המקום המתאים עבורו? תודה רבה

אף על פי שאפשר להבין את הגישה הפסימית של הצוות המטפל וגם אם על אף התאור המפורט אינך יכולה למסור פרטים מקצועיים מהבדיקה שאולי מצדיקים את הגישה הזו קשה לקבל את הגישה הזו כשמדובר בגבר בן 46 שתפקד כעצמאי עד לפני חודש וחזר בכ"ז לנשימה עצמאית לאחר 3 שבועות ולדעתי היה מועיל לנסות כן לבצע בדיקות כמו MRI ופוטנציאלים מעוררים כדי לנסות למפות את עומק הנזק המוחי ולשפר אפילו במקצת את החזוי של מה שצפוי לקרות. נניח שתוצאות הבדיקות האלו מעודדות- האם אין במקרה כזה מקום להעביר אותו למחלקה שיקומית בבית לוינשטיין ולא למוב\סד סיעודי? לנסות לת לו שם טיפול בתרופות השינה "המעוררות" 0נוקטורנו) שדווחו כקצת עוזרות ולאפשר לצוות מקצועי לעקוב אחר מהלך שיפור במידה ויהיה כזה? שאלות קשות כי הן מעוררות תקווה שאולי אין לה בסיס אבל בכל זאת צריכות להישאל ובשלב ראשון צריך לבקש מהנוירולוגים בבית החולים שיתנו עליהם את הדעת. בהצלחה.

אבי עבר לפני כתשעה ימים את אותו אירוע במהלכו ביצעתי החייאה עד שהגיע צוות האמבולנס כרגע עדיין מונשם ומורדם אנחנו בלחץ נוראי הפרכוסים כאשר מנסים להוריד ההרדמה גדולים הצוות הרפואי אומר שאין להם הרבה מה לעשות עד ש"הוא לא יעזור לעצמו"(ינשום בכוחות עצמו) הוא בן 66 וכמו שאמרתי 9 ימים במצב זה החוסר ודאות הורג אותנו.השבוע כנראה יעשו חיתוך קנה כדי להוציא הצינורות מהפה ולהנשים דרך הגרון....מאחל לכם בריאות והחלמה מהירה

שלום רב הבת שלי בת 26 לפני כ-8 חודשים התגלה לה לחץ תוך גולגולתי מוגבר והיו לה בצקות בעיניים בוצע החדרת שנט מותני ומאז היא נבדקת אחת לחודש בדיקת פונדוס ושדה ראיה בעין שמאל הבצקת עדיין לא נספגה יש עדיין טשטוש ובבדיקת שדה הראיה האחרון יש החמרה התוצאה מראה שיש פגישה בשדה הראיה בעין שמאל לתאר לך מה רואים בתצלום יש צבע שחור מסביב לעין בעיקר מהצד הקרוב לאף ויורד לכיוון הלחי - אני מניחה שיש דרך כדי לטפל בזה אודה לך באם תחווה דעתך תודה רבה

לא ממש. הטיפול הכי משמעותי הוא הטיפול הרפואי שהיא מקבלת כעת להורדת הלחץ התוך גולגלתי במטרה למנוע נזק נוסף לעצב הראייה. עם ירידת הלחץ יש לקוות גם לשיפור בשדה הראייה ואם ישאר בסוף עדיין חסר של שדה הראייה אפשר לדבר כשיהיה מתאים על טיפול די נסיוני ולא לגמרי מוכח מבחינת המועילות שלו שפותח בגרמניה לתרגול הרחבת שדה הראייה ומתייחס בכלל לנזק מוחי ולא לנזק בעצב הראייה כך שהרלבנטיות שלו קטנה במקרה הזה. בהצלחה עם הטיפולים הרפואיים שהיא מקבלת כעת.

שלום אני בת 30, לפני חודש היה לי דימום תת עכבישי. כמו כן התגלתה מפרצת שסגרו אותה עם בלון וסליל בצנתור.רציתי לשאול מה הסיכויים שמפרצת שקיימת תדמם? ומה הסיכויים להווצרות מפרצת נוספת?

קטנים ביותר. הנחת העבודה היא שבמהלך הבדיקות שעברת נבדקו כל כלי הדם ולא נמצאה מפרצת נוספת אחרת היית מספרת על כך והמפרצת שכבר טופלה לא אמורה לדמם מחדש. בהצלחה.

אמי בת 81 עברה אירוע מוחי קשה בתאריך 24/7/2011 התפוצץ לה עורק במוח עכב לחץ דם והייתה זרימת דם בצד השמאלי של המוח כתוצאה מכך התרחבו חדרי המוח אמי לא מגיבה כלל מונשמת מה הסיכוי שתתעורר? והאם יש עוד טיפול שאפשר לעשות? כמו כן דיברו איתנו לפנות אותה למרכז שיקומי. מה נחשב טוב למקרה של אמי? בברכה

קשה להתייחס לתאור הכללי אבל היותה מונשמת אינו מנבא טובות. היא תופנה למרכז שיקומי שיש לו מחלקת מונשמים כמו רעות או בית רבקה ואחרי שתגמל מהנשמה אם מצב הכרתה ישתפר מספיק אפשר יהיה לשקול הפוטנציאל השיקומי הנוירולוגי שלה. בהצלחה.

תודה על התשובה שאלה נוספת האם בית הדר באשדוד נחשב טוב לאימי? כמו כן יש לאימי חום עולה ויורד? ניתן לפתרון כמו כן אימי פוקחת את עיניה אבל לא מגיבה כלל מה זה אומר?

אבי עבר אירוע מוחי לפני 36 שעות. מאז ביצעו פעמיים בדיקת CT, לפי הבדיקה הוא סבל בעבר מאוטם אך כרגע אין עדות לאוטם נוסף. הוא סובל מחוסר שיווי משקל עד כדי שהוא לא מסוגל להגיע למצב ישיבה. בנוסף יש לו שיבושים בראיה והוא רואה הכל כפול. הייתה תחושה של נימול בצד ימין של הפנים וביד ימין שהשתפרה מעט. בנוסף הוא סובל מלחץ דם גבוה. כרגע הוא מקבל אספירין ותרופות להורדת לחץ הדם, אבל זה הכל ואיננו בטוחים שזה מספיק. האם יש טיפול נוסף או בדיקות נוספות שצריך לבצע בשלב זה? תחושת חוסר היציבות אינה משתפרת ומאוד מדאיגה, וכן בעית הראיה.

אינני רופא ועלי להבהיר התשובה הנמסרת כאן אינה מהווה ייעוץ כלשהו. התשובה אינה ניתנת על בסיס נתונים אישיים וצרכים מיוחדים של אביך .המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי על ידי רופא מוסמך . אני מציע לך להכנס לאתר של ד"ר גוטליב וללמוד את התופעה .ובנוסף לבדוק באם מרפאת סחרחורת יכולה לעזור ואם כן לבקש הפנייה וטיפול של פיסיותרפיסט שמוסמך לכך במרפאת סחרחורת בניהול רופא הנמצאת כמעט בכל מרפאת חוץ של כל בית חולים מגיעים לך טיפולים אלו לפי סל התרופות.לידיעתך :תחילת הטיפול הינה בישיבה בהטיות ראש והפניית העין ללא תזוזת הראש ,ואימון אין לקום ולצעוד עם הבעיה.רפואה שלימה .

של גזע המוח ולא התקף ורטיגו כך שלמרפאת סחרחורות אין כעת ממש מקום. חשוב הטיפול התומך הכללי שהוא מקבל כעת ואחר כך השיקום שבוודאי יהיה מגיע לו במסגרת אשפוז מקצועית. אין פתרונות קסם מעבר לכך. בהצלחה.

אבי בן 82, קיבל אירוע מוחי קל לפני כ7 חודשים. טופל בבית בפזיוטרפיה ובריפןוי בעיסוק פעמיים בשבוע והתקדם מאד. כעבור חודש וחצי תדירות הטיפולים ירדה לפעם בשבוע ומצבו החל להדרדר. נפל והחל לגלות פחדים. שקע בדיכאון ונעשה תלותי וכל ארבעת גפיו חלשים. יש לציין שאינו ישן ברציפות ומתעורר כל חצי שעה. שנתו אינה רגועה והוא נעשה מבולבל. לאחרונה אושפז בשל דלקת ריאות ורופא פנימי המליץ על כדור להרגעה מירו.לא נתנו משום שחששנו מבלבול, האם אתה ממליץ לתת או משהו אחר? בנוסף הנוירולוגים ממליצים על המשך טיפול פזיוטרפיה אך קופת חולים טוענת שקיבל מספיק וכל פעם מפסיקים למספר שבועות.מה מגיע לאבי לאחר שעבד כל השנים ושילם בכל הזמן תשלום מלא?

מירו במינון נמוך של 15 מג בליליה היא תרופה טובה עם מעט פוטנציאל לבעיות, כדאי לנסות אותה מספר טיפולי פיזיו משמרים אחרי השנה הראשונה לאירוע הוא בערך 12 אבל בשנה הראשונה ובמיוחד אם לא שוקם באשפוז מגיע יותר יש מסגרות צבוריות כמו זו של הרב פירר בבני ברק שמספקות שיקום אחרי השיקום ואם זה בסביבה שלכם כדאי להתעניין תתעייננו גם באתר של עמותת נאמן ובאתר שלנו לגבי תרגול עצמי בבית כתובת האתר שלנו פנאי ובריאות ונאמן עמותת נאמן בהצלחה

חמותי קבלה לפני כשנתיים ארוע מוחי בהיותה בת 71. מתפקדת, מתעייפת מהר, ובמיוחד דכאונית. לאחרונה נאמר לה שיש לה גם פרקינסון. רופאת המשפחה נתהנ לה ציפרלקס, נאמר לה שתתחיל לקחת חצי כדור ביום ולאחר שבוע תעלה ל כדור ביום. וכשתגמור את הקופסה תתחיל להשתמש ברסיטל. שאלותיי: האם אלו תרופות זהות? האם כדאי להתייעץ עם פסיכוגריאטר פרטי? האם הוא יתן טיפול תרופתי טוב יותר? אנחנו רוצים לעזור לה כמה שאפשר , היא אבדה את החשק לחיות.

אינני רופא ועלי להבהיר התשובה הנמסרת כאן אינה מהווה ייעוץ כלשהו. התשובה אינה ניתנת על בסיס נתונים אישיים וצרכים מיוחדים של חמותיך .המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי על ידי רופא מוסמך . התאוששות מאירוע מוחי הנה איטית . ציפרלקס ורסיטל שהזכרת אינם זהים בהרכבם הכימי . מומלץ להפנות את חמותך מוקדם או פסיכוגריאטר או למרכז בריאות נפש הצמוד לכל בית חולים . רפואה שלימה

ההבדל לא כזה גדול שיהיה משנה וכך או כך השפעתן תורגש ותעזור לחמתך

יכולים לחיות הגורמים לאירוע מוחי שלקיתי בו לפני שבועיים???????בצד ימין אני בשיקום

הקסקפרון מגביר קרישיות ומבחיה זו עלול תיאורטית לגרום ליצירת קריש בכלי דם.

שלום,אני במקרה מדפדפת פה וקראתי הרבה מקרים של אירוע מוח ושיתוק. אבי יליד שנות ה-65 זאת אומרת בן 46 ... אתמול בבוקר בשעה 4 וחצי ראיתי אותו קם לשירותים ולאחר שעתיים בדיוק (השעה 6) קיבל אירוע מוחי אבל לא שמנו לב כולם ישנים..בשעה 7 ורבע שמענו !! בום !! אבא על הרצפה .. אבא אבא . . אין אף אחד פה! בבית חולים לא אומרים לנו כלום , לא המצב שלו ולא כלום! נתנו לו זריקת הרדמה כי הוא מאוד זז , אפילו בבדיקות הדם וה- CT לא יכלו לעשות לו כי הוא כ"כ זז . ומאתמול ליום עוד לא התעורר . יש לו חום , עולה,יורד,עולה,יורד. וכל הבדיקות הן חיוביות .. אחוז הסוכר בגופו יציב טוב מאוד ... דפיקות הלב צת מהירות מידי .. והוא משתין הרבה מאז שאושפז בב"ח . השאלה שלי היא ......... אבא יתעורר????? יחלים ? בבקשה אני רוצה שובה !

מקודם מדי לענות לשאלתך. חזק ואמץ.

שלום,אבי עבר אירוע מוחי לפני חודשיים עם שיתוק של צד ימיןצ ואפאזיה. כעת בשיקום עם שיפור עקבי אך איטי. כשבוע לאחר האירוע הוכנס קטטר בבי"ח כיון שעשה עצירת שתן עם התיבשות. בשיקום מנסים זו פעם שלישית להוציא הקטטר ללא הצלחה, מיד עושה עצירת שתן. כמובן שניסו עם תרופות. עבר אולטראסאונד ובדיקה אצל אורולוג שנמצאה תקינה. האם עדיין יש סיכוי להוציא הקטטך? מה לדעתך אפשר לעשות כדי שלא יצטרך קטטר קבוע לכל החיים? תודה

ככל שהניידות והיכולת לעמוד על רגליו תשתפר כן ייקל לו לרוקן השלפוחית. צריך לבדוק לא רק תרופות העוזרות לריקון השלפוחית אלא גם תרופות המפריעות לכך שנמצאות אולי בשימוש לטיפול בבעיות אחרות.תרגול הפעלת שרירי הבטן כמו גם שימוש במכשיר ויברציה על גבי דופן הבטן התחתונה מעל השלפוחית במקביל לשחרור סוגר השלפוחית עשוי להועיל. בהצלחה.

אמי בת 75 עברה אירוע מוחי אשר בעקבותיו יד ורגל שמאל אינן מתפקדות היא נמצאת בשיקום כבר למעלה מחודשיים ואין כל שיפור היא אינה מצליחה להוזיז את היד השמאלית כולל האצבעות, רגל שמאל היא מצליחה להוזיזה מעט והיא סובלת מכאבים הן ביד והן ברגל. היום היא מרותקת לכיסא גלגלים. האם יש סיכוי לאחר זמן כה ממושך בשיקום שהיד והרגל יחזרו לתפקד ולו במעט והאם יש טיפול נוסף מעבר לפיזיתורפיה. אודה על תשובתך

היד מחלימה פחות ויותר מאוחר אם בכלל ביחס לרגל. חודשיים לאחר האירוע הוא זמן ניכר שבו מרבית אבל לא כל ההחלמה הספונטאנית וזו המואצת על ידי השיקום באו לידי בטוי כדאי מאוד להתארגן לבאות על סמך המצב הנוכחי קראי עוד על החלמה משבץ באתר שלנו www.pnaiverbriut.com

שלום ד"ר. בן 49, לפני 7 חודשים עבר דום לב עם החייאה ונזק אנוקסי. התעורר לאחר 7 שבועות בהן היה בקומה. נמצא בשיקום נפגעי ראש בערך 3 חודשים במהלכם: הוסר מכשיר הנשימה מהפה, הוסרה צינורית הנשימה מן הגרון, נושם בכוחות עצמו, מסוגל לבלוע אוכל מרוסק, אבל עדיין יש חור בקיבה כדי לשתות ולקבל תוספת אוכל, יושב בכסא גלגלים עם חגורה. לפני כחודש וחצי התחיל באופן מפתיע לדבר. אומר משפטים שלמים. אבל לא מחובר למציאות. לא מדבר לעניין. כששואלים אותו דברים עונה לעניין ברוב הפעמים (כשאומרים בוקר טוב, עונה בוקר אור, כשאומרים שבת שלום עונה שבת שלום וכו' יש נקודות שהוא כן מדבר לענין, אפילו ממש), אבל כל הזמן חוזר על אותם משפטים שאין להם קשר למציאות חוזר עליהם מאות פעמים ביום, למשל : תוציאו לי את הקוביות. איפה החומצים. אני כבר מת. כמשכניסים אותו לחדר שלו מן המרפסת, אומר שזה חדר מתים. כשמשכיבים אותו במיטה,אומר שמשכיבים אותו באדמה. אומר לפעמים שהוא בבור, ומתחנן שיוציאו אותו מן הבור. כל הזמן מתחנן שיוציאו לו מן הגוף את הקוביות ואת העצים, ורוצה חומצים וטוען שהוא כבר מת, או הולך למות. נראה לי שהוא כאילו "כלוא" בחוויה של ההחייאה שהוא עבר והוא חושב על עצמו שהוא מת. זה המכשול הכי גדול עכשיו, כי הוא לא מאמין בעצמו, למרות שהתקדם מאוד מבחינה פיזית, טוען שלא יכול לעמוד על הרגליים כי הוא מת וכו'. יש כזה דבר מוכר שאדם זוכר או "תקוע" בחוויה של ההחיאה שלו וחושב שהוא מת ? זה שלב בתהליך ההחלמה של המוח ? המון תודה.

אינני רופא ועלי להבהיר התשובה הנמסרת כאן אינה מהווה ייעוץ כלשהו. התשובה אינה ניתנת על בסיס נתונים אישיים וצרכים מיוחדים של אביך .המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי על ידי רופא מוסמך . עצם העובדה שמצבו חוזר על עצמו וניתן להגדרה זהו שלב שיש בו התקדמות. . חוייה דומה שתיארת עובר כל מי שעבר אירוע מוחי במינונים ,בצורות במשך זמנים שונים ובתגובות משתנות. אין אחת דומה לרעותה.ניתן לאמר שכל מי שעובר אירוע מוחי צריך ללמוד המון מהתחלה ממש כמו תינוק בגוף מבוגר. אם נתאר את הידע ההבנה הזכרון כמו פאזל אז הפאזל התרסק ,היתרון :יש חויות מילים שעדיין לא הופיעו חלק גדול סביר שיופיעו בצורה ספונטנית החסרון הינו המסע הסיזיפי להוציא את המסתתרים ולחבר את הידועים כולם ביחד .השיקום לוקח המון זמן לעיתים מהיר ולעיתים בקפיצות ולעיתים איטי היות ומקור ה"חוויה" הינו רפואי תצטרכי לבקש מבעלי מקצוע כמו נוירולוג ,נוירופסיכולוג דרכים לחיזוק שיקום. לשאלתך יש כאלה שממתעלמים מהצד הפגוע ומתייחסים אליו כמו חפץ שרצוי שיוסר ........ויש כאלה המתכנסים בתוך עצמם ויש כאלה המכים כל מי שבסביבתם ......נורא עצוב. והנה טיפ קטן אני מציע כבר עכשיו לבקש מקלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק לעזור לכם ולכוון אותכם להקריא לו סיפורים פשוטים שמספרים לילד להסביר לו את המילים ולתת לו אפשרות ללמוד את הרצף הלוגי של המשפט . תוכלי ללמוד גם אתר של דוקטורס ועמותת נאמן . רפואה שלימה

ברור לי שהזיכרון ישוב לאט לאט והפאזל ייבנה, אם בתוך חודשים או יותר. השאלה שלי היא : למה הוא זוכר כל הזמן את ההחייאה ? וחושב שהוא מת ? הוא כאילו "תקוע" בחוויה של המוות שקרתה לו. (הוא עבר חוויה ממושכת עם 5 מכות חשמל, הוגדר כבר כמת והחזירו אותו). הוא התעורר ומדבר אבל טוען שהוא מת. הוא "תקוע" שם. זה גם שלב מוכר בשיקום ?

שלום, אמי בת ה-80 עברה אירוע מוחי קל, (שאובחן רק לאחר כחצי שנה). האירוע גרם לדכאון, לחולשה, לבלבול ולהידרדרות קוגניטיבית. היום היא מטופלת בפריזמה, ששיפרה את מצבה הדכאוני, אך ממשיכה לסבול מהסימפטומים האחרים. ראינו לנכון לא לספר לה על מצבה הרפואי, כי נראה לנו שזה יחמיר את הדכאון ואת החרדות מהן היא סובלת, סביב פחדה לחלות באלצהיימר, כמו אמה לפניה. אני מבקשת לדעת האם יש משהו, מלבד נטילת אספירין, שניצן לעשות על מנת להקטין הסיכוי לאירוע נוסף, והאם יש דרך לשפר את מצבה הכללי - חולשה והידרדרות קוגניטיבית. תודה, אורנה

אורנה שלום, אחד הדברים שעוזרים בצורה משמעותית לנפגעי אירוע מוחי היא הידיעה שהם לא לבד וכי יש מי שתומך בהם ומבין אותם. בנוסף לכך, לפעילות חברתית ולידיעה שחייהם לא הסתיימו בעקבות האירוע ישנה גם כן משקל גבוה בשיקום. אני ממליצה לך להיכנס לאתר עמותת נאמן- נפגעי אירוע מוחי, להתייעץ עם קו התמיכה של העמותה ובנוסף לבדוק מהו המועדון החברתי של העמותה הקרוב לבית אימך ולהביאה אליו. מניסיון העמותה, המועדון החברתי וקבוצות התמיכה מהווים חבל הצלה גדול לנפגעים רבים ולמשפחותיהם. www.neeman.org.il רק בריאות, קורל מטעם עמותת נאמן

גשי לאתר שלנו www.pnaivebriut.com וקראי על גורמי סכון לשבץ וכיצד לדאוג לאיזון שלהם כדי למנוע שבץ חוזר. בהצלחה.

שלום רב! בתאריך 19.2010 אבי בן 58 עבר CVA ללא ניתוח, לאח 3 שבועות של אישפוז בבית חולים עברנו לשיקום בלויינשטין למשך 4 חודשים! מאז אבי עובר שיקום בעלה נגב,(מקום עם אנשים מדהימים!) היום לאחר9 חודשים מאז המקרה אבי לא מזיז את יד שמאל כלל, ואת רגל שמאל מזיז בקושי! כמו כן הוא סובל מהזנחת צד שמאל! אבי מצליח ללכת רק בעזרת סד המוצמד לרגלו ורק כאשר אוחזים אותו מאחורה(כמובן שהוא עם מקל הליכה) אנחנו מרגישים שאנו מאבדים זמן יקר בשיקומו של אבי היקר!לא מדובר באיש זקן אלה באיש צעיר! אנחנו פשוט נואשים ומתחננים לעזרה!אני כבר נואש לראות את אבי ללא התקדמות! אנחנו מחפשים מומחים בארץ ואפילו בעולם רק בכדי לבדוק מה עוד נייתן לעשות! האם יש רופאים פרטיים?מומחים בארץ?תרופות ניסיוניות?טיפולים חדשים? אנחנו נגיע לכל מקום בעולם לטבת בריאותו!! אבל לצערי אני מרגיש כאילו ארצנו הקטנטונת מעניקה טיפול ראשוני ושיקומי אבל זה מרגיש כאילו זה המצב וזהו!אני לעולם לא ירים ידיים!אני בן 32 נשוי ואב ל1! חונכתי בבית שערך כיבוד הורים קודם לכל!אני מסתכל על אבי ויודע שהוא מצפה ממני לעזרה!בבקשה אני מוכן למשכן את כל מה שיש לי בתמורה לתקווה!

שבאה מתוך תוכו של כל אדם . אינני רופא ועלי להבהיר התשובה הנמסרת כאן אינה מהווה ייעוץ כלשהו. התשובה אינה ניתנת על בסיס נתונים אישיים וצרכים מיוחדים של אביך .המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי על ידי רופא מוסמך . איכות חיו של אביך תלויה במידת העצמאות שהוא ירגיש וכדי להיות עצמאי ראשית הוא זקוק לפי סדר העדיפות הבא א.חיזוק נפשי שנעשה בהכוונת אנשי מקצוע פסיכולוג ופסיכיאטר גם למשפחה . ב.חיזוק ותרגול על ידי מרפאה בעיסוק לצורך התמצאות קידוד הזכרון ושליפתו . ג.תרגול גופני עם אנשי מקצוע לאחר מכן תרגול בבית וחשוב לדעת מה שקשה לו היום סימן מובהק למה שהוא יעשה מחר . תרגול בסביבה הנוחה לו ונגישה לו ואינה מאיימת עליו . לשאלתך יש מגוון מכשור וסדים אלקטרוניים וטיפולים במחטים סיניים שמקלים על ההרגשה .הידרותרפיה במידה ומותר לו לפי הקליניקה מורידה ספסטיות,שינה על הצד הפלגי מוריד גם כן ספאזם ,אך כפי שכתבתי התרופה הטובה והאמיתית ביותר באה מתוך תוכו. . הוא יכול להצטרף לאחד ממועדוני חברים שהוקמו על ידי עמותות שונות ואז תראה באיזה קלות הוא מרים את ראשו ומסתכל קדימה. אני מכיר לפחות אדם אחד בגילו של אביך שהיה במצב קשה מאוד האמין בעצמו תרגל ותרגל וחזר לעסוק במה שאהב .

ואם אינכם מרימים ידיים וזה יפה מאוד אז כנסו לאתרי הדרכה כמו שלנו ושל עמותת נאמן , לימדו את עקרונות הש/יקום והתחילו לתרגל בעצמכם. בהצלחה.

אימי בת 62 עברהארוע מוחי לפני מספר ימים. כעת נמצאת במצב מונשמת. בהכרה מלאה. מגיבה בכן/לא עם הראש כששואלים אותה שאלה. לציין שהיתה ללא הכרה עד אתמול ונחשבת עדיין במצב קשה. שאלתי היא : העיניים שלה מראות בהלה רבה כי היא למעשה לא יודעת מה קרה לה. האם ומתי לספר לה? האם העובדה שהיא תדע מה קרה לה יכולה להפחית את הלחץ או להגבירו ומה מנסיונך כדאי להגיד לה עד שתצא מסכנה?

אינני רופא ועלי להבהיר התשובה הנמסרת כאן אינה מהווה ייעוץ כלשהו. התשובה אינה ניתנת על בסיס נתונים אישיים וצרכים מיוחדים של אמך .המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי על ידי רופא מוסמך . תיארת מצב אופייני אותו תוכלי ללמוד באתר של ד"ר גוטליב. אמך עברה מה שעברה ומכאן יש רק לטפס.תתייעצי עם פסיכולוגית המחלקה מה ובאיזה מינון לספר לה על המחלה אבל זיכרי זה לא העיקר.העיקר הינו: שהיא רוצה לראות חיוך במבטך גם אם אינה מחייכת היא תצחק בלב פנימה כשתראה את ילדיה נכדיה ולפחות לראות תמונות ולשמוע אותם גם אם היא תזלוג דמעות והכי חשוב היא מבינה הכל גם אם אינה זוכרת כלום . כל זה יעלה אותה לדרך המלך של השיקום . ספרי לה על עצמך ועל המשפחה ועל כך שמה שהיא עברה עברה ועל כל נושא שעיניין אותה קודם וכשאת מביטה בה תני לה את התקווה שמעתה הכל יהיה יותר טוב כי יש המון סיפורים נהדרים על שיקום.אל תתני לה לאכול אבל פזרי בחדר ועליה את הבושם שהיא אוהבת.לטפי את הצד הפגוע בעיקר עם קרם לחות שהיא אוהבת. סרקי אותה ונקי לה את הרוק כשאת לידה.בקשי ממנה לסמן לך אם יש מה או מי שמפריע לה בחדר כמו ריחות,אור,רעש ונסי לשפר את המצב.והעיקר והעיקר לא לפחד כלל. רפואה שלימה

אי ידיעה אינה תורמת דבר וידיעה של המתרחש אפילו מדובר במצב קשה כל כך תורמת ליכולת להתמודד עם המצב. בהצלחה.

שלום, אבי עבר מספר אירועים מוחיים בהיותו בן 53 עכשיו הוא בן 55 ועדיין נמצא בבית חולים שיקומי. הפגיעה היא קשה ואין באפשרותו לתפקד לבד, הוא אוכל דרך צינורית (פג), ישנה תמיכה של חמצן ,ראייתו נפגעה ומהבחינה התקשורתית אבא לא מדבר אך כותב ומתקשר איתנו, ומבין עד כמה שאפשר מה שהולך סביבו. הרבה פעמים אני מרגישה שאבא רוצה להגיד לי דברים אך הפרוצדורה של לבקש את המחברת והעט ולהתחיל לכתוב היא ארוכה והוא מעדיף לוותר ולא לומר. לכן רציתי לשאול האם אפשרות של לימוד כתב ברייל היא אפשרית ואיך עושים זאת? (אני רוצה ללמד אותו, ולאחר מכן להדביק על מקלדת מחשב את האותיות וכך יוכל לכתוב בעזרת המחשב) תודה מראש

אריאל שלום, אביך נמצא בראשית דרכו השיקומית ואנו מאחלים לו הצלחה רבה. עמותת נאמן- נפגעי אירוע מוחי מעמידה לרשות הנפגעים ומשפחותיהם קו תמיכה, הכוונה וייעוץ לכל שאלה כמו גם ליווי למימוש הזכויות המגיעות לאביך. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שלב 077-4665213. מאחלים בריאות ושיקום מוצלח, קורל, מטעם עמותת נאמן

שילמד כתב ברייל אם לא ידע קודם לכן וסביר יותר להמשיך לשכלל את התקשורת המבוססת על מה שידוע מקודם כמו כתב יד רגיל . מה יש לקלינאית התקשורת להציע? בעיקר בתחום התקשורת החלופית. בהצלחה.

שלום, אני מדריכת עיצוב וחיטוב הגוף.יש לי מתאמנת כבת 65+ שעברה הרבה אירועיים מוחיים בעבר. קודם כל, ברצוני לדעת האם מותר לאנשים שעברו שבץ מוחי לעשות פעילות גופנית? במידה וכן, הייתי רוצה לדעת האם מותר לה לבצע פעילות גופנית ברמת קושי בינונית הכוללת תרגילים עם משקולות,גומיות,כדורים וכו'. האם יש מנחים כגון שכיבה על הגב,ישיבה או עמידה שבהם היא צריכה להימנע מתרגילים מסויימים? האם ישנה סכנה לאנשים שעברו אירועיים מוחיים לשכב על הגב ולבצע תרגילים כאשר הרגליים ישרות למעלה לכיוון התקרה? אודה מאוד לתשובות.

אינני רופא ועלי להבהיר התשובה הנמסרת כאן אינה מהווה ייעוץ כלשהו. התשובה אינה ניתנת על בסיס נתונים אישיים וצרכים מיוחדים של המטופלים שלך .המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי על ידי רופא מוסמך . דנה במילה אחת הגזמת . את לוקחת על עצמך אחריות מיותרת ואולי גם מזיקה. המצבים הגופניים של נפגע באירוע מוחי חייבים לעבור שיפור ותיחזוק רק על ידי בעלי מקצוע .

שבו מטפלים בחולים לאחר שבץ מוחי , למשל בבי"ת חולים רעות או בית רבקה וראי מה עושים איתם ומה לא עושים ...קשה לענות על תרגיל ספציפי כי זה מתשנה ממטופל למטופל אבל אם אין לך נסיון או חוש אינטאיטיבי מה מותר ומה אסור אז אולי נכון שלא כדאי לקחת סכונים מיותרים. בהצלחה.

שלום, אימי בת 68 ועברה שני אירועים מוחיים לפני שנה.מאז גופה עבר זעזוע ומחלות שהיו החמירו וחדשות צצו.מבחינה נפשית מצב רוחה מתדרדר ואיתו התפקוד. לאחר האישפוז הומלץ לה להגיע לביקורת אך שיקום לא הוצע ואנחנו ניסינו ועדיין מנסים להלחם על כך אך עד כה ללא הצלחה. במהלך השנה החולפת דרשנו ריפוי בעיסוק והמרפא ראתה לנכון שיש על מה לעבוד אך אימי בקשה להפסיק אחרי 5 מפגשים. לאחרונה ע"י פסיכוגריאטר הוגדרה כ"תשושת נפש". היום כשהיינו בקופ"ח תשובתו הראשונית של הרופא שמדובר בדירדור סופני ואין לה לאן לעלות. אנחנו לא מקבלים זאת מאחר ואימנו צעירה ומעוניינת בשיקום אך מאחר והיא לא נמצאת במסגרת שתספק לה גירויים ותשקיע בה מצבה הפיזי נפשי קוגנטיבי...רק יורד.נורא מכעיס אותי שמבחינת הקופ"ח אני רק צריכה למצא לה חלקת קבר ולחכות. המצב האוילי הזה מגוחך והקופ"ח מגמדת את תפקידה שלוקה בטימטום והסתרת מידע. כן, אימי לא מתפקדת כבעבר ובנוסף ישנו דיכאון שגם הוא בה לידי ביטוי בעייפות אפטיות לעיתים תחושה רעה וחוסר רצון. אך מפה ועד "אין מה לעשות" כי זה מצב סופני. אני רוצה שיקום באישפוז יום לאימי! אך אני מקדמת אותה לשם?

לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב. אינני רופא ועלי להבהיר התשובה הנמסרת כאן אינה מהווה ייעוץ כלשהו. התשובה אינה ניתנת על בסיס נתונים אישיים וצרכים מיוחדים של אמך .המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי על ידי רופא מוסמך . ליאת היקרה אנא עייני בתשובות שנתתי היום. זה אופייני מצבים של עליות וירידות במצב הנפשי והגופני לאחר אירוע מוחי של תשישות אך אסור להשאר שם. זה מצב זמני . חשוב שאמך תעבור את 3 השלבים שהזכרתי בתשובותיי הנ"ל.. ליאת- אל תחששי לגשת ולקבל עבור אמך חוות דעת או ייעוץ מרופאים נוירופסיכולוגיים שיקומיים ונוירולוגים . למיטב ידיעתי הנך זכאית ל2 חוות דעת בשנה ממומחה במחיר מסובסד. אמך זכאית ואת יכולה לדרוש שיקום יום מלא באמצעות נציבת תלונות הציבור של משרד הבריאות בה תצרפי את חוות הדעת הנכונות עבור אמך לשיקום בה תדגישי שאם היא תשאר במצב בו היא נמצאת איכות חייה תפגע בצורה משמעותית . רפואה שלימה.

את מדווחת שנסיון טיפול הופסק בגלל שאימך "ביקשנה להפסיק את הטיפול אחרי 5 מפגשים" כך שסביר שהקופה תצדיק את צעדיה ובצדק על רקע זה. במקום להתוכח באופן לא בונה אני חושב שרצוי להפגש עם מומחה השיקום של הקופה ביחד עם האם והנציגים של המשפחה לישבה משותפת לבדוק מה הפוטנציאל השיקומי ומה האופציות הטיפוליות הנכונות ביותר בהתחשב במצבה ובזמן שעבר מאז האירוע. בהצלחה.

שלום ד"ר, אשתי בת 31 עברה דום לב לאחר לידה וסובלת מנזק מוחי אנוקסי. היום לאחר 8 חודשי שיקום, היא מתהלכת ומדברת ולמעשה נותרו שני נזקים משמעותיים. טונוס מוגבר (אטקסיה) ביד ימין ובעיות זכרון קשות בעיקר לטווח קצר. האם יש סיכוי שהאטקסיה וגם הזכרון יחלימו למרות שעברו כבר 8 חודשים ? בבקשה תן לי תקווה...

ככל שאדם שעבר נזק מוחי צעיר יותר וככל שהחלים מהר יותר ונראה לי שאשתך מתאימה למסגרת הזו - קיים סיכוי גדול יותר להמשיך ההחלמה אצלו גם בתקופה "הכרונית" של החלמתו. בהצלחה.

שלום רב, סבתי עברה לפני מספר חודשים ארוע מוחי- כתוצאה מכך נפגעו יד ימין ורגל ימין (הפגיעה המוחית הייתה בצד שמאל). בעת השיקום היא עשתה פיזיותראפיה ולאט לאט חל שיפור. לאחרונה חלה הדרדות במצב היד שלה. דברים שכבר הצליחה לעשות עם היד היא לא מצליחה יותר. בנוסף, גם כואבת לה מאוד היד. מה זה אומר ומה אפשר לעשות? האם לגשת איתה לייעוץ אצל מומחה? ואם כן, מה עליה להביא על מנת שהפגישה תהיה כמה שיותר יעילה (איזה בדיקות/צילומים נדרשים)? בתודה מראש, מאיה

יכול להיות שעברה שבץ נוסף שפגע שוב ביד וכל נוירולוג או רופא שיקומי יכול לבדוק זאת קלינית ואם צריך להמליץ על בדיקת CT חדשה ויכול להיות שהיא סובלת מבעיה בכתף המשותקת שקשורה לחולשת השרירים שם ודורשת דווקא תוספת פיזיותרפיה וטיפול תרופתי כדי להתגבר עליה ולהמשיך בהחלמה. קראי עוד על תסמונת הכתף הקפואה לאחר שבץ מוחי במדור הרפוי בעיסוק באתר שלנו www.pnaivebriut.com בהצלחה

שלום , בני סובל מנזק מוחי בעקבות התייבשות קשה . מעוניינים להעביר אותו למרכז שיקומי . חברים ממליצים על תא הלחץ באסף הרופא כטיפול בכל מקרה . האם יש קריטריון בו צריך לעמוד על מנת לעבור את הטיפול , הכוונה היא איזה נזק מוחי צריך להימצא על מנת שהטיפול בתא הלחץ יהיה אפקטיבי ( נמק , דימום , צריבה , בצקת וכו ) .  

אינני בקי במדדי הקבלה לטיפול בתא לחץ אבל במקרה טראגי כמו של ילד הסובל מנזק מוחי קשה ובתנאי שהטיפול נעשה על חשבון המערכת ולא מכיסכם הפרטי אני מניח שכדאי לנסות אותו. בהצלחה.

שלום.רציתי לשאול על בן משפחה. בן 49, שנמצא לפני 7 חודשים, ללא הכרה ברחוב ולא יודעים כמה זמן שכב שם. בוצעה החייאה ו-5 מכות חשמל, פונה לבי"ח לטיפול נמרץ. מסתבר שהיה אירוע לבבי חריף. הצפי הרפואי היה הגרוע מכל. ללא שום תקווה. היה בקומה חודשיים וחצי, מונשם, לאחר התעוררות איטית מאוד, לא היה שום קשר איתו. רק בהה בחדר. לאחר כעוד חודש, הועבר לשיקום נפגעי ראש כאשר נושם דרך חור שעשו בגרון, אוכל דרך זונדה ואח"כ דרך חור ישירות לקיבה. בזמן זה (כ-3 חודשים לאחר הפגיעה) קראתי סיכום רפואי שנכתב בו שיש פגיעה אנוקסית, והרופא השתמש במונח "פגיעה מוחית נרחבת". כשהייתי מגיעה לבקרו לפעמים היה לוקח את היד שלי, ומנשק אותה. המצב כיום : בערך 3 חודשים בשיקום. פצעי לחץ החלימו, מושיבים אותו בכסא גלגלים, נושם כבר בכוחות עצמו, החור בגרון התאחה כבר, מאכילים אותו עם כפית אוכל מרוסק (אבל גם עדיין דרך הצינור בקיבה). לפני כשבועיים באופן מפתיע פתאום התחיל לדבר. מילים ומשפטים שלמים. הבנתי שנתנו לו איזשהי תרופה חדשנית שההשפעה שלה היא שהמחוסר הכרה מיד מגיב ומגיע לידי מודעות. היא באמת עזרה לו בכך שהוא "התעורר" יותר מפוקס, כבר לא בוהה, זה היה כמו נס. איך שהוא קיבל את התרופה, הוא פתאום הפך להיות ממש במודעות. אחרי כמה ימים, שוב חלה נסיגה, והרופאים אמרו שאולי המינון היה נמוך. ומה השאלה שלי בעצם: אמנם הוא מדבר והרבה, בלי סוף, אבל אין קשר בין המילים שלו והדיבור שלו למציאות. הוא חוזר על מילים מסויימות בלי משמעות, לא זוכר אף אחד, מבולבל מאוד, באי שקט. האם זה גם שלב שחולף או שזה בעצם המצב הסופי בגלל האנוקסיה ? כביכול, נראה ש"חזר" למציאות אחרי קבלת התרופה, אבל בכל זאת לא מציאותי בכלל. אם ידוע לכם שם התרופה הזאת ? אם זה מצב "בלבול" חולף, תוך כמה זמן זה יחלוף ? יש בכלל סיכוי להחלים מבחינת תיפקודי המוח לאחר פגיעה אנוקסית ? האם זאת פגיעה מוחית? ואם לא, איך זה נקרא ואיפה אפשר לקרוא על זה ? תודה רבה על הזמן והתשובה.

נראה לי שרופאיו שנתנו את התרופה המעוררת (זולפידום? ריטלין? אמנטדין?) ראויים יותר לענות על השאלות ולא ראוי שאענה במקומם..ככלל ככל שאדם שהה בקומה יותר זמן והנזק המוחי האנוקסי היה נרחב יותר כך קטנים הסכויים שיחזור למצבו הקודם ולצערי המקרה הנידון מתאים למסגרת כזו (חודשיים-שלושה בקומה). השאלה כעת היא לגבי מידת החזרה למידה מסוימת של הכרה עם תוכן הכרתי בעל משמעות שיגרום לו ולסובבים אותו להנות מההשג הרפואי הזה. אינני יודע לענות על השאלה הקשה הזו.

שלום רב, לפני כחודש סבתי עברה אירוע מוחי אשר שיתק לה את צד שמאל של הגוף. כרגע צד שמאל השתחרר קצת והיא התחילה טיפולי פיזיותרפיה. פתאום צד ימין שלה השתתק והיא לא יכלה להזיז את היד והרגל (בצד ימין). בדקו לה לחץ דם, דופק וחמצן והכל היה תקין. האם זה אמור להדאיג?

בוודאי שזה לא סימן טוב ומצביע על אירוע מוחי חוזר והפעם בצד השני של המוח. במצב כזה הסכוי להחלמה טובה קטן. בהצלחה.

שלום, אבי בן 80. לפני 6 שנים עבר אירוע מוחי ונמצא שיש לו חסימה של 70 אחוז. מאז הוא מקבל אספירין. לאחרונה הוא עבר בדיקת דופלקס ונמצא שהחסימה עלתה ל 80 אחוז. הוצע לו לעבור ניתוח. האם כדאי לעבור ניתוח בגיל כזה? מה הסיכונים? חשוב לציין שאבי נוטל נורמיטן כבר 30 שנה בערך. תודה!

שלום אינני רופא . לו אני הייתי צריך לעבור ניתוח הייתי בודק מספר דברים א.כשבודקים בדופלר חסימה בעורקי התרדמה ומועלה חשש להגדלת החסימה נשאלת השאלה האם הבדיקה השנייה התבצעה באותם תנאים בדיוק של הבדיקה הראשונה כולל עובד,סוג וגיל מכשיר מצב בריאות של הנבדק באותה תקופה וכו? ב.מהי סטיית התקן של המכשיר ? ג.האם יש בדיקה נוספת בCT או MRI באותו מועד המראה את אותם הנתונים ואולי פרטים חדשים ,שנעלמו ממכשיר הדופלר, על יצירת מעקפים? ד.מה המחקר האחרון מצביע בנושא סיכון מול סיכוי לגיל ולמצבו של אביך.? ה. מה דעת של שני רופאים נוירולוגים או נוירוכירורגים שאינם יודעים זה על זה על הצורך בניתוח על סמך התוצאות ו. אני הייתי הולך להתייעץ גם עם הרב פירר ....... לסיכום ,שוב ,אינני רופא וכל מה שכתבתי מתוך רצון טוב לשתף אותך בהרגשתי . רפואה שלימה ובהצלחה בכל מקרה . איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ www.neeman.org.il

קיימת באופן חד משמעי כשהאירוע המוחי קרה באותו הצד של המוח שנפגע. לדוגמאף חסימה של 80 אחוז בעורק התרדמה הפנימי משמאל אצל אדם שעבר אירוע מוחי המיספרלי שמאלי. במקרים אחרים דנים בכל מיקרה לגופו. בכל מיקרה זה הגיל שבו מצבועים חלק גדול מהניתוחים האלו. קרא עוד באתר שלנו www.pbauvebriut.com בהצלחה

שלום לך, דר' גוטליב, בן זוגי עבר ניתוח להשתלת שנט לפני כ-5 שנים בהיותו בן 52 לאחר החלמה חזר לעבודתו ועל פניו נראה שהכל בסדר (בודאי צריך לברך!) ומלבד מעקב בהקשר לשיווי משקל לא ניתנה כל הדרכה, אבל ישנן התנהגויות שנצפות בעיקר בבית, לחלקן הוא מודע ולחלקן פחות ולא נעשה הרבה לשיפור(לדעתי חי בהכחשה), אנחנו נשואים 30שנה, גידלנו יחד 3 ילדים וככל שחולף הזמן אני בתסכול מתמשך, איני יודעת מה בגדר צפיה מציאותית במצב שנוצר. אשמח לקבל סיוע באבחנה מה מהתופעות שאני חווה בתפקוד בבית, בזוגיות, קשור לענין, מה נדרש ממני, מה יכול הוא לעשות, אם בכלל.

שלום אינני רופא. על שאלתך יענה ד"ר גוטליב . כמובן שמקומם של הנוירולוג הפסיכיאטר הפסיכולוג חשוב עד למאוד לנפגע ולמשפחתו כאחדלהגדרת הבעיות ומציאת מסלול שיקום מתאים . במקרה של פגיעה במוח מכל סוג שהוא קיימות תגובות רפואיות וקליניות וכל מה שתיארת זה דבר נורמלי... לצערי. החשוב הוא מה עושים מכאן והלאה . וקיימים מרכזי שיקום לכל קופת חולים למתן לטיפולי השיקום במימון משרד הבריאות ועל פי סל הבריאות . לאור הצורך בעיקר הנפשי לנפגע ומשפחתו הקימו לפני 15 שנה בני משפחה ונפגעי מוח עד גיל 65 את עמותת נאמן .כיום לעמותה 15 מועדונים ברחבי הארץ ושותפות "החוייה הקשה" והגורל וההבנה והסולידאריות !! של החברים והעצה שלהם ותמיכתם זה בזה גם במקרים קשים כמו שתיארת עושה נפלאות .פרטים נוספים באתר העמותה שם גם תמצאי את טלפון של קו התמיכה www.neeman.org.il

שנצפות בבוקר עליהם רצית להתייעץ. אם לא תפרטי יותר קשה לייעץ לך.

ד"ר שלום רב, בעבר כתבתי בפורום בעניין בעלי שקיבל דום לב והיה שרוי בתרדמת ומונשם. לשמחתי הרבה בעלי התעורר לאחר 7 שבועות וכיום 8 חודשים לאחר האירוע חזר לעצמו במבחינה פיזית ב 100% אך עדיין הפגיעה הקוכניטיבת רחוקה מלהיות מה שהיה קודם. הוא עובר שיקום באחד מהמרכזים הטובים ביותר וכרגע נמצא שם במסגרת אשפוז יום חזר לעבודה ל 3 פעמים בשבוע וכל המן נמצא במגמת שיפור נושא הנהיגה מאוד חשוב לו. רציתי לדעת מה עליו לעשות על מנת שיוכל לנהוג?? הרי לא ידוע לנואם מכוסה מבחינת ביטוח? האם כשיר לנהיגה בכלל? האם עדיין מוקדם מדיי כדי לנהוג? לאן פונים במקרים כאלה תודה מראש רותי

שלום אינני רופא. הנהיגה העצמית היא ממש כמו אוויר לנשימה לנכה, זה ממש רגליים למי שאצלו הן כבר לא מה שהיו וזה בין הדברים הראשונים שעוברים בראש מהרגע בו אתה הופך לנכה בבת אחת, ולא ברור לך איך, מתי, חוזרים לחיים הנורמאלים ו.....לנהוג. אם תנהג ללא התאמה ,גם אם אף אחד לא יודיע מפורשות שאינך רשאי לנהוג ,זה לא בטוח וגם לא יהיה לך ביטוח !!!, .צריך לפנות לגוף הרשמי הממשלתי ולבקש לעבור מבחן התאמה לנהיגה .הגוף הרשמי והמוכר הבוחן ומאשר את החזרה לנהיגה לאחר פגיעה מוחית כולל הגבלות הינו המכון הרפואי לבטיחות בדרכים או בקיצור המרב"ד הנמצא ברחוב הארבעה בתל אביב טל.03-5634702 פקס :5626022 .לאחר הפנייה תמתין בדרך כלל חודשיים ואז תקבל זימון לבדיקה רפואית. בתשלום כמובן של כ-600 ¤ . עליך להגיע נינוח ורגוע ועם מסמכים רפואיים חלקם באישור נוטריון . המבחן מתקיים במשך כ-8 שעות עם הפסקות הוא כולל: א. מבחן פסיכוטכני ובו כ-400 שאלות שחוזרות על עצמן כדי לוודא מצב קוגניטיבי.ב. שיחה עם פסיכולוגית כולל מבחני ציורים וזיכרון - בעל פה. ג. בדיקה מקפת על ידי אורטופד לליקויים המקשים בנהיגה .ד. מבחן התמצאות במרחב על ידי רופא עיניים . תיאלץ להמתין עוד חודשיים אם לא תגיע התשובה סע למשרד הרישוי בחולון, שם יחכה לך או לא יחכה ...הרישיון ועם ההגבלות לפי מצבך לדוגמא (שיתוק בצד שמאל): הגה כוח, תפוח בהגה, רכב אוטומט, העברת וינקר ימינה. זכור : פגיעה מוחית אינה הפיכה והיא מחלישה, במקרה הטוב את אחד מצדי הגוף ובנוסף יש לה השפעה רגשית , חושית וקוגנטי בית . היא מפחיתה את כושר התגובה ומגבירה את הרפלקסים .היא גורמת להגברת עייפות ,מפריעה בריכוז מורידה התמצאות כולל הזנחת צד ובנוסף ::בגלל הכדורים יש הרבה תפקודינהיגה שמופרעים . ממליץ על מי שחזר לנהוג: להגביל טווח וזמן נהיגה, למנוע או לבלוע רעשים בכל דרך (רדיו, סגירת חלונות, אין משיחין בשעת הנהיגה לא לאדם לא לדיבורית ולא לGPS....), להרכיב משקפי שמש מפני סנוור, להימנע מנסיעת לילה ומנסיעה במקומות לא מוכרים .להתקין חיישני רוורס . לא מומלץ לנהוג בחו"ל . לסדר את המושב שיהיה הכי נוח. לסלק כל חפץ משדה הראייה .למצוא דרך לשנן את מקום החנייה לא לשכוח אורות דולקים ולנעול אותו כהלכה.

במסגרת מכון יום שבו הוא מטופל אמורה לבצע לו הערכת נהיגה ראשונית ולתת לך חוות דעת ראשונית לגבי כשירותו לנהיגה. בהצלחה.

שלום אני כשנה לאחר אירוע מוחי בצד ימין רגל עם סד ויד ימין מתפקדת חלקית לאחר פיזיוטרפיה של פעמים בשבוע ( באים אלי). הבעיה שקשה לי להתמודד איתה היא שהזכרון הקצר שלי נפגע מאוד כי אני שומעת משהו ושניה לאחר מכן כבר לא זוכרת מה נאמר , גם הזכרון לטווח הארוך נפגע אני לא זוכרת אירועים זמנים ושיחות,. מה שמפליא אותי שנאמר לי שצד שמאל נפגע אז הזכרון נפגע אז לא ממש הבנתי למה הזכרון שלי נפגע. האם תוכל ל"האיר" את עיני במספר משפטים על מה בעצם שולט צד ימין של המוח ועל מה שולט צד שמאל ? תודה על העזרה

אינני רופא זה די פשוט להקליד בגוגול מוח ימין ושמאל ולקבל מאות הסברים ומצגות על "התמחות" צד ימין ושמאל במוח .. ואת תמצאי שחלק מהחוסרים בתיפקודים מתאימים לשאלתך.אבל היות ויש קשר היזון חוזר ואיזון במוח "נורמאלי" בן הצדדים זה לא יתאים לך.מה עוד שבשלב השיקום הספונטני החל במוח לאחר פגיעה נוצרים קשרים חדשים לתפקודים בצדדים שונים.אני מציע לך לעבור אבחון נוירופסיכולגי אצל רופא נוירולוג או נוירופסיכולוג שיגדיר יתמצת את הבעיות באופן הכי מקצועי שיש ועם זה פני למרפאה בעיסוק מוכשרת . רפואה שלימה www.neeman.org.il

www.pnaivebriut.com חר כך חזרי לפורום אם יהיהו עוד שאלות בהצלחה

אח שלי, בן 46, עבר אירוע מוחי לפני שלושה חודשים ונותר עם אפזיה. הוא אושפז לשיקום בבית לוינשטיין. בעיקר הוא טופל על די קלינאית תקשורת. מיד עם התחלת הטיפולים הוא גילה סימני התנגדות וסירב להיות מטופל. בלית ברירה הוא שוחרר לאחר שבועיים לאשפוז יום. גם לאשפוז יום הוא סירב. עברו שלושה חודשים. הוא עובד על עצמו ומנסה לקרוא לבד. במהלך שלושת הח?ודשים הלכו וגברו תחושות התסכול והחרדה. הוא מנסה להתנתק מהמשפחה הקרובה ומעדיף ללון מחוץ לביתו. הוא נשוי עם ארבעה ילדים. אני חש מתוסכל שלא מצליח להעביר לו את המסר שהוא צריך טיפול אצל קלינאית תקשורת. מה עושים? מה עם טיפול פסיכולוגי? האם טיפול פסיכולוגי כלול בסל הבריאות?  

שלום אינני רופא ראשית אני מצרף לעיונך לינק בנושא אפזיה שמצאתי באופן אקראי בגוגול http://www.articles.co.il/article.php?id=23084 יש פרוט נוסף בנושא אפזיה באתר של ד"ר גוטליב www.pnaivebriut.com לשאלתך מגיע לאחיך על פי סל התרופות אבחנה וטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים בכל מרכז בריאות נפש הנמצא בכל בית חולים . אני ממליץ למקום עם התמחות בשבץ כמו בתל השומר או בלווינשטיין ועדיף בשיקום מלא או שיקום יום . כמו כן בנוסף לקלינאות תקשורת מגיע לאחיך גם 20טיפולים פסיכותראפים. אני מציע לאחיך ו/או לך להכנס לאתר נאמן לתאם פגישת היכרות באחד מ15 המועדונים שלנו שם ימצא לבטח אנשים בגילו שהיו באותו מצב ובזכות מוטיבציה,שיש לאחיך,הכוונה וסביבה תומכת של החברה במועדון חברים השתפרו פלאים. www.neeman.org.il או בקו תמיכה אצל שולמית 0774665213

כיצד מסביר אחיך את התנהגותו הזו? אולי יש הסבר הגיוני שניתן לפתור אותו. שאל אותו וחזור לפורום עם הפרטים.

שלום, אבי בן 77 עבר אירוע מוחי בצד ימין ,עבר ניקוז של הדימום מהראש, לאחר אשפוז של חודשים 3 שבועות בטיפול נמרץ ו4 שבועות במחלקה נוירולוגית הוחלט להעבירו לשיקום סיעודי מורכב,לצערי בגלל חוסר מקום במוסדות שהמליצו לנו ובגלל אי הסכמת הקופה להמתין עוד זמן במחלקה הנוירולוגית,העברנו אותו בלית ברירה למקום שהרגשנו שהוא אינו הכי טוב בשבילו. מה שקרה לדאבוני זה שכעבור 48 במוסד הסיעודי הזה ,הוא איבד הכרה ולא יכול היה לנשום למרות שהיה מחובר למכונת חמצן(לא מכונת הנשמה )והובהל רק לפי בקשתי לבית חולים,כרגע הוא בטיפול נמרץ ובמצב ירוד מאוד (איני מצינת היכן קרה הכל כי אני מתכוונת להגיש תביעת רשלנות) היתה המלצה מצד פיזיוטפיסטית בבית החולים להעבירו לבית לוינשין לשיקום בנצי ,אבל למחלקה הנוירולוגית לא היתה אפשרות להמתין למקום (מישהוא שמע על זה ,או מכיר פרטים על השיקום הזה ?) נכון לעכשיו חזרנו חודש אחרונית מבחינה בריאותית,איני מתכוונת להחזירו לאותו "מוסד סיעודי מורכב " השאלה היכן אני יכולה להפעיל לחץ שיתקבל למקום שיכול להביא אותו למצב יותר טוב מבחינת שיקום ,ידוע לי על הרצוג בירושלים או רעות בתל אביב,רק שהם בתפוסה מלאה . מה אני עושה כשאעמוד שוב בפני אותו "צו סיום אשפוז " , אני עדין בהלם מההתדרדרות שקרתה לאבא שלי תוך יומים במקום הארור הזה, לא ברור לי איך הקופה שולחת אנשים במצבו למוסד שלא יכול לתת מענה הולם??? אשמח לקבל תגובות מאנשים שעברו חויה דומה ,או עצה טובה מנסיון או מתוך ידע. תודה.

שלום אינני רופא. כל אחד מאיתנו חש אמפתיה לסיפור הקשה הזה . אני מציע לך לגשת עם האנמנזה של אביך לקבל ייעוץ מרופא נוירולוג מומחה (ד"ר גוטליב מתל השומר או פרופסור בורנשטיין מאיכילוב ויש עוד הרבה ) במסגרת הקופה בה את נמצאת בקשי ממנו עצה עבור מקום אופן ותנאי השיקום הטובים ביותר עבור אביך. עם ההמלצה פני לנציבת תלונות הציבור של משרד הבריאות ולדרוש שיקום אביך ברעות ובינתיים להוציא צו מניעה לצו סיום אשפוז מהסיבות שפרטת כל זה בליווי משפטי .

ראשית, תודה לתגובתך ,מקוה ש"נוכל להשתמש בעצתך " היום הגעתי לבית חולים ו"התבשרתי " שאבא צריך לעבור לבידוד כי יש לו קלבסיאלה ... אני לא רוצה להתפס ליאוש אך זה ממש מתסכל , משום שמבחינת הטיפול באירוע המוחי יש התקדמות נפלאה ועכשיו בא החיידק הזה ,ומשאיר אותנו חסרי אונים, ונטולי ידע למה לצפות, לרע מכל או אלי עדין יש סיכוי לצאת בחיים מהחידק הזה ? התסכול הוא נורא, המחלקה הנוירולוגית טיפלה באבא בדרך הכי טובה שאפשר והצילה את חייו אבל, המציאות בבתי חולים היא מציאות של חיידקים קשים המדרדרים את החולה למצב שממנו אין מוצא, מי שהוא חשב על זה פעם , על האבסורד הנורא הזה ? לצערי אבי הוא לא היחיד בסיפור. בכל מקרה אם יתמזל מזלנו אפעל בדרך שהצעת. תודה ,פרח

אבי ( 80 ) קיבל אירוע מוחי בצד ימין. (4) ימים לאחר האירוע. 0. אין שינוי מבחינת סיטי, עדיין קיים אוטם. 1. צד ימין משותק. ( מצליח להזיז בוהן רגל ימין, יד ימין - לא מזיז אבל יש תחושה אם נוגעים בא. 2. הכי חשוב שאפשר לתקשר איתו. הוא מצליח לתקשר בעזרת יד שמאל, מזיז גם את רגל שמאל. 3. הכי גרוע זה שהוא לא יכול לבלוע ( מוזן על ידי זונדה ) ולא מצליח לפתוח את עפעפיים ( למרות שרואה חלקית אם מרימים לו את העפעפיים), לא מצליח להזיז ראש ( רק קצת ). [ כל הזמן נראה כאילו יושן ] 4. לא מדבר, לפעמים מצליח להשמיע בלחש "כן". שאלתי: 1. האם יש פיזוטרפיה לצורת בליעה? אני מנסה להרטיב לו את הפה בעזרת פד גזה שיעשה את פעולת הבליעה, אך זה קשה לו. ( האם בשיקום יעבדו איתו על בליעה) 2. האם יוכל בהמשך לפתוח את עפעפיים, אם בכלל ? 3. האם אוטם יכול להחמיר ?

אינני רופא אביך נמצא בשלב בו נמצא כל אחד אפילו בחור צעיר שעבר אירוע מוחי בצד השמאלי של המוח או במקום מרכזי אחר נותר חלש בכל ,מתקשה בדיבור ,נוטה להרדם ומבולבל מבחינה תפקודית . ולוקח למוח זמן להתאושש והמוח הינו זה שמפעיל את כל הגוף.. מניסיוני ואינני רופא ,ראיתי מבוגרים מאביך משתקמים הרבה יותר מהר מצעירים. לשאלתך :אביך מקבל טיפול תרופתי לבלימת הנזק והוא בידיים טובות ,ומצב רוח טוב מביא לשיפור מדהים.. זה הזמן שאתה תעזור לו לעלות על הדרך הנכונה וזה לוקח זמן.. שוחח עימו וסקרן אותו כשאתה עומד בצד החלש לטף את היד החלשה בעדינות בשום פנים לא מסז'!! אם אתה מאמין עשה לו דיקור סיני בהרשאת רופא . .במידה ומותר בקש מהאח להוריד אותו לכורסא .אפשר לבקש מהצוות :אחות ראשית או רופא המחלקה להביא פיסיותרפיסט ,מרפא בעיסוק וקלינאי תקשורת שיתרגלו וידגימו עם אביך ובפניך תרגילים בסיסיים אותם תמשיך עימו לזמן מוגבל בהרשאת הרופאים . לגבי הזונדה יש לאביך חולשה בשרירי הגרון וקיים חשש לכניסת מזון לריאות .יגיע השלב בו הוא יאכל בעצמו . לשאלתך יש פיסיותרפיה לבליעה הכוללת הפעלת שרירי לחיים בפה סגור כמו יצירת בלון ,נשיפה צרה כמו כיבוי נר, הוצאת אוויר בהפעלת הסרעפת ועוד וכמובן בשלב הראשון כשיעבדו עימו על בליעה חל איסור למזון מוצק או מימי רק עיסתי . לגבי הראיה -צריך לתת לו זמן להתאושש וגירויים כולל מוסיקה ,ליטוף משפיעים לטובה ויחד עם מוטיבציה יחול שיפור . רפואה שלימה איציק מעמותת נאמן נלחמים בשבץ www.neeman.org.il

רציתי לשאול עוד משהו. 0. איך ניתן לעשות דיקור סיני ? האם ניתן לעשות זאת בבית חולים? האם יכולה להיות לזה השפעה שלילית ? 1. האם אירוע בצד שמאל של המוח חמור יותר מצד ימין? ממה שהבנתי צד שמאל של המוח אחראי על דיבור, בליעה והבנה. 2. בנוסף, האם ניקיון הפה בעזרת מברשת שיניים ( בלי משחה כמובן) יכולה להזיק. האם הרטבת בשפתיים בעזרת פד גזה עם לחה במים יכולה להזיק ? 3. האם הרמת העפעפיים ( כדי שיראה אותי למספר שניות )יכולה להזיק? המון תודה על התשובות שלך. מתפללים לאלוהים שיהיה טוב ומנסים מבחינתנו לתת את המירב.