פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

בפורום זה יינתנו תשובות על שאלות הנוגעות לשיקום לאחר אירוע מוחי, כגון: כיצד משתקמים לאחר אירוע מוחי? מהם שלבי השיקום? עד כמה אפשר להשתקם לאחר אירוע מוחי קשה? כיצד משפרים את ההליכה לאחר אירוע מוחי? עד כמה ניתן לשקם את תפקוד היד לאחר האירוע? .
2866 הודעות
2351 תשובות מומחה

מנהל פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

02/07/2001 | 01:16 | מאת: גאיה

בחודש יוני 97 עברתי ארוע מוחי (הייתי אז בת 35 ) אני בחורה בריאה גם כל הבדיקות שעברתי הוכיחו זאת - לא נימצאו סימנים ממה נבע הארוע היום אני לוקחת "קרטיה" רק בשביל השקט הנפשי . כשבוע לפני הארוע המוחי עברתי תאונת דרכים כאשר רכב ניכנס בי מאחור מיד לאחר התאונה הקאתי וגם בבית החולים שוב הרופאים החליטו שזו צליפת שוט ושלחו אותי למנוחה. מכוון שכאבי הצוואר התגברו והחלו להופיע מחושים שונים של אובדן תחושה ביד וברגל ימין הופנתי לניורולוג שהפנה אותי למיון ושם ניתגלה האוטם בצד שמאל של המוח . הייתי רוצה לברר האם יתכן כי צליפת שוט תיגרום לארוע המוחי ? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
02/07/2001 | 13:29 | מאת: adi

גאיה שלום, לגבי שאלה דומה לזו שנשאלה בפורום הנוירולוגיה והנוירוכירורגיה ד"ר דבי אמר שבהחלט כן. הוא טען שכנראה צליפת השוט גרמה לפיצוץ כלי דם במוח והוא זה שגרם להופעת האירוע המוחי. אחפש את התשובה המלאה. עדי

02/07/2001 | 13:41 | מאת: adi

גאיה, הנה התשובה דווקא של ד"ר אשכנזי והוא אומר שלעיתים נדירות נפגע עורק צווארי והוא שולח תסחיף למוח. צר לי על הטעות בדפוס. http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=26&i=6206&t=6192 על כל פנים, תמיד טוב לשאול עוד מישהו.

02/07/2001 | 18:05 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אינני מכיר מנסיוני או מהספרות מקרה של צליפת שוט שגרם לשבץ אולם תשובתו של ד"ר אשכנזי מקובלת עלי ברמה התיאורטית ואני מסכים שוב ברמת העיקרון ששבץ המתרחש שבוע אחרי תאונה כזו אצך אדם צעיר הוא בהחלט חשוד כנגרם ולו באופן עקיף על רקע התאונה הנ"ל.

30/06/2001 | 12:38 | מאת: ס.לוי

דר' גוטליב שלום אני עברתי אירוע לפני 14 חודשים, מאז האירוע יש לי הפרעה בדיבור וקשה לי להרים את הראש לעיון כלפי מעלה. אני מטופל האספרין 320mg ולופרסור 95

לקריאה נוספת והעמקה
02/07/2001 | 18:06 | מאת: דר' דניאל גוטליב

השאלה לא ברורה, נא הסבירי עצמך.

03/07/2001 | 11:37 | מאת: ס.לוי

דר' גוטליב אני נכה עקב אירוע התקף לב ואירוע מוחי תוצאות אירוע מוחי היא פגיעה במערכת העצבים והפרעה בדיבור, בעיה בזיכרון כיום קשה לי לכתוב מכתב שלם או דברי הסבר רק מעיין בחומר שנכתב אני משתדל ליצב את עצמי עם התרופות. לופרסור 95 , אספרין 320mg ,פוסיד 40mg אודה לך אים יש חומר לעיון

12/07/2001 | 23:46 | מאת: לוי

אני נכה עקב אירוע התקף לב ואירוע מוחי תוצאות אירוע מוחי היא פגיעה במערכת העצבים והפרעה בדיבור, בעיה בזיכרון כיום קשה לי לכתוב מכתב שלם או דברי הסבר רק מעיין בחומר שנכתב אני משתדל ליצב את עצמי עם התרופות. לופרסור 95 , אספרין 320mg ,פוסיד 40mg אודה לך אים יש חומר לעיון

12/07/2001 | 23:50 | מאת: לוי

ד"ר גוטליב כתב/ה: > > השאלה לא ברורה, נא הסבירי עצמך. אני נכה עקב אירוע התקף לב ואירוע מוחי תוצאות אירוע מוחי היא פגיעה במערכת העצבים והפרעה בדיבור, בעיה בזיכרון כיום קשה לי לכתוב מכתב שלם או דברי הסבר רק מעיין בחומר שנכתב אני משתדל ליצב את עצמי עם התרופות. לופרסור 95 , אספרין 320mg ,פוסיד 40mg אודה לך אים יש חומר לעיון

26/06/2001 | 14:25 | מאת: לילי

לדר' גוטליב שלום רב: ראשית ברכות על היוזמה של הפורום ויישר כח לך באופן אישי על הסיוע למשפחות. אימי בגיל 74 עם הסטוריה של אירוע מוחי. הראשון היה לפני כ- 15 שנה קל מאוד השני הגיע לפני כ-3 שנים יחסית היא התמודדה יפה ולאחר שיקום השתחררה מבית החולים. לפני כ-שנה וחצי הגיע האירוע הנוסף והקשה. אימי אבדה את רפלקס הבליעה. תוך מס' חודשים היא ירדה במשקל מעל 20 ק"ג. כעת יש לה פאג. אימי מטופלת ע"י פיליפינית 24 שעות ביממה. היא מקבלת מספר רב של תרופות. התרופה שברצוני לשאול עליה היא: דופיקר. רופא גריאטרי של קופת-החולים אמר שהתרופה יכולה לסייע לה בבליעה. אנו לא רואים שום שינוי. הכאב של אימי הוא עצום גם נפשית וגם פיזית. אימי שואלת כל הזמן האם אין תרופה שיכולה לעזור לה לבלוע ( ברצוני לציין שהיא לא מצליחה אפילו לבלוע את הרוק שיש לה בפה) והאם התרופה הנ"ל מספיקה? זה מייסר אותנו הילדים לראות את מצוקתה. אני מאוד אודה לך ומראש על תשובתך הנחוצה לנו מאוד. תודה רבה לילי

לקריאה נוספת והעמקה
27/06/2001 | 02:28 | מאת: אריק

ליבי ליבי עמכם אימי ז"ל עברה אותו אירוע וגם היא איבדה את רפלקס הבליעה מי כמוני יודע שהסבל הוא עצום . אימי נפטרה שבועיים לאחר האירוע מדום לב וכולם אמרו שזה מוות של צדיקים שהיא לא נאלצה לסבול יותר. השבועיים שהיא סבלה מאי יכולת לבלוע טיפת מים היו הימים הכי קשים בחיינו ולא הפסקנו לבכות. הסיפור העצוב של אימך החזיר אותי לתקופה הנוראה ההיא ואני מאחל לאמך שיקרה נס ושתחזור לעצמה.

27/06/2001 | 21:10 | מאת: דר' דניאל גוטליב

נתחיל בכך שאין תרופות שנועדו ספציפית לטפל בבעיות בליעה אחרי שבץ. הטיפול צריך להיות מבוסס על תרגילים של קלינאית תקשורת מנוסה בהפרעות בליעה ולא מזיק אם לפני התחלת הטיפול עוברים גם בדיקת רופא א.א.ג שיסתכל על מיתרי הקול ומנגנון הבליעה. אפשר גם להקדים בדיקת רנטגן שנקראית וידאופלאורוסקופיה אבל אני מודה שזו אינה בדיקה נגישה כל כך והיא לא ממש בסל הבדיקות המאושרות על ידי הקופות. על כל פנים אחד המקומות בהן מבצעים אותה הוא בי"ח בילנסון. אם או בלי הידע שהצטבר לאחר בדיקות אלו מוצאים את קלינאית התקשורת המתאימה ומתחילים טיפול. הפג לא מפריע אלא להיפך. כעת לתרופות: באופן נסיוני וללא שמדובר בהתוייה קלסית של התרופות האלו אנחנו מנסים לעיתים תרופות שונות לבליעה. אפשר לנסות דופיקר אם כי מנסיוני היא לא במיוחד יעילה חוץ ממקרים בהם יש מחלת פרקינסון בנוסף לשבץ מוחי. תרופה אחרת שאני נוהג לעיתים לנסות היא ארטן, גם היא תרופה לפרקינסון שכתופעת לוואי מיבשת את הרירית וכך מוקל על החולים הסובלים מקושי לבלועמ את הרוק. ייבוש הריריות אינו נטול סכנות וגם תופעות הלוואי האחרות של התרופה דורשות השגחה רצינית של הרופא המטפל אולם כאמור ישנת חוליחם מסוימים שנעזרים בתרופה כדי להתחיל לבלוע. בכל מקרה זה צריך להעשות תוך כדי הטיפול אצל קלינאית תקשורת במיוחד באותם מקרים שלא בלעו זמן ממושך. לבסוף, יש דברים שאפשר לנסות בעצמכם כמו ללקק כדור קרח על מקל ואחר כך סוכריה על מקל ועוד. אני ממליץ לנסות להשיג את החוברת שהוכנה על ידי ד"ר יהודית ליטווק מנהלת השירות לרפוי בדבור בבי"ח הדסה הר הצופים, בהוצאת המחברת. אפשר לרכוש אותה על ידי פנייה טלפונית ישירות אליה. בהצלחה.

26/06/2001 | 13:53 | מאת: שחר

דוקטור נכבד !! האם אירוע מוחין יכולה להתפתח כסיבוף מדלקת ריאות ? האם אירוע מוחי יכול להתפתח כתוצאה מחבלה סתם ? בתודה מראש. שחר

לקריאה נוספת והעמקה
27/06/2001 | 20:53 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אירוע מוחי נגרם על רקע גורמי סכון מסוימים כמו יתר לחץ דם, סוכרת ואחרים ולפעמים גם ללא שיש גורמי סכון כאלו כלל. דלקת ראות איננה גורם סכון מקובל לאירוע מוחי אם כי לאחרונה היה מחקר אחד שהראה שיש קשר בין הארעות של דלקת ראות ושבץ מוחי. אבל גם ללא שנכנס למשמעות המדעית של מחקר זה שהדיון בה חורג ממטרות הפורום אפשר להגיד שלעיתים מחלות זהומיות קשות כמו דלקת ראות המתרחשות אצל אנשים מבוגרים מאוד יכולות לגרום להתפתחות של נסיבות שבהן יופיע שבץ מוחי. למשל התיבשות, בעיות לב וגם כאמור דלקת ראות קשה בעצמה. לסכום דלקת ראות איננה הגורם הישיר לאירוע מוחי אבל לעיתים במהלך דלקת ראות קשה אצל אדם מבוגר וחלש מתרחש גם אירוע מוחי. לגבי חבלת ראש התשובה מעט שונה. חבלת ראש קשה יכולה לגרום לנזק מוחי כולל שטף דם מוחי. כאשר מתרחש שטף דם כזה עקב חבלת ראש , זהו איננו אירוע מוחי במובן הצר של המושג, אלא חבלת ראש, אבל ההסתמנות בעצם דומה.

26/06/2001 | 10:02 | מאת: יעל.

לפני כשנה וחצי אימי עברה אירוע מוחי בעקבות לקיחת כדור לדילול הדם. אושפזה בבי"ח ולאחר מכן בשיקום . מאז ועד היום הליכתה לא יציבה , יש לה הרגשה שהיא מרחפת וזה גורם לה לפחד ללכת לבדה ברחוב. מאז ועד היום היא שותה איפטואין לראש . בביקורה אצל הנוירולוגבשבוע שעבר , קבלה כדורים של חולי פרקינסון היא מפחדת לשתות את הכדורים. שאלתי : האם יש קשר לבעיה שלה ולמחלה זו? האם עליה לשתות כדורים אלה ? מנסיוננו המר , הכדורים שקבלה לדילול הדם לא היו רצויים וזו הייתה טעות של רופאת המשפחה. מה עלינו לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה
27/06/2001 | 17:29 | מאת: דר' דניאל גוטליב

כמובן שאיני יכול הלתייחס באופן ספציפי למקרה המתואר שכן חסרים בו פרטים רבים ובמיוחד משום שאחת התרופות המוזכרות אינה מוכרת לי וכנראה אינה רשומה כהלכה. ההתייחסות שלי היא אם כן כללית ועקרונית: 1. כדורים לדלול הדם - אספירין ודומיהם - הם הטיפול המונע הראשי לשבץ מוחי כך שקשה להבין באיזה נסיבות קרתה כאן טעות, אולם אסור לשכוח שאין זה טיפול של 100% אלא הוא מוריד את הסכון לשבץ בערך ב30% בלבד. מכאן ששבץ יכול לקראת לצערנו גם אצל מי שנוטל אספירין על אף הטיפול אולם בוודאי לא בגללו..2. מחלת פרקינסון אינה בלתי שכיחה בגיל המבוגר וקורה גם קורה שאותו אדם יסבול הן משבץ כאירוע חד פעמי והן יגלה סימצני המחלה שהיא מחלה כרונית. במקרה כזה ימליצו לו לקחת טיפול לפרקינסון וזה בהחלט מוצדק וממולץ. מקרה אחר שונה באופן עקרוני הוא כאשר מתפתחים סמני פרקינסון חלקיים (פרקינסוניזם) אצל חולים שעברו מספר אירועים מוחיים ואז הנוירולוג ממליץ לנסות תרופות לפרקינסון. לא תמיד התרופות עוזרות במקרים כאלו והטיפול ניתן לניסיון תוך שקילה של התועלת שבו לעומת המחיר הפוטנציאלי שישלם המטופל מבחינת תופעות לוואי אפשריות. זהו בהחליט מצב מסובך שבו כדאי להתייעץ ולשוחח על כך עם הרופא המטפל. מאחר ואיני יודע באיזה מקרה מדובר לא אפרט יותר בשלב זה. בהצלחה.

25/06/2001 | 12:55 | מאת: סנדרה לוי

Sorry, my computer refuses to type here in Hebrew. Congratulations Dr. Gottlieb - the forum is wonderful and obviously is fulfilling a need. I would like to use it to promote the project we have often discussed - the creation of a branch of Neeman, (self help group for stroke victims and their families in Haifa) in the center of the country. If any of your surfers are interested in being active in such an effort, please contact me. Sandra Levy Vice-chairwoman, Neeman, Haifa. Tel. 04-8255054

27/06/2001 | 17:21 | מאת: דר' דניאל גוטליב

ברשותך אתרגם לעברית עבור מי שמתקשה באנגלית: עמותת נאמן הוקמה לפני מספר שנים בחיפה כקבוצת עזרה הדדית למחלימים משבץ מוחי. זוהי מסגרת מאוד מוצלחת ותומכת למחלימים מאירוע מוחי ולא משנה באיזו דרגה נפגעו משום שלכל מי שעבר את המחלה יש איזשהן בעיות או שאלות המטרידות אותו שבוודאי היו קיימות לפני כן אצל מישהו אחר במצבו. אני ממליץ בחום להצטרף ולהעזר במסגרת זו ומקווה לראות אותה בקרוב מתפשטת למרכז הארץ. בהצלחה.

15/04/2002 | 00:38 | מאת: סנדרה לוי

בעמותת נאמן, נפגעי ארוע מוחי, אנו שמחים להודיע על פתיחת אתר באינטר-נט: www.neemancva.org.il נשמח לקבל תגובות והצעות. חברי ועד עמותת נאמן

13/04/2002 | 19:11 | מאת: דרור

could you please send me information abbout the support ypu offer.many thanks

23/06/2001 | 12:03 | מאת: דני

ד"ר גוטליב שלום, האם הדברים הבאים מפחיתים או מגבירים את הסיכון לעבור אירוע מוחי: שימוש באספירין אחר ניתוח מעקפים? ירידה ברמת הכולסטרול ? הגברת הפעילות הגופנית?

לקריאה נוספת והעמקה
23/06/2001 | 19:36 | מאת: adi

דני, לפי מה שידוע לי, לגבי שאלות 2, 3 אז הם מפחיתים את הסיכון. עדי

27/06/2001 | 17:16 | מאת: דר' דניאל גוטליב

כל הדברים המוזכרים על ידך מפחיתים את הסכון לעבור אירוע מוחי.

23/06/2001 | 11:35 | מאת: מיכל

האם כאב ראש בצורת הבזק פתאומי שנמשך שברירי שניות בצד הרכה, יכול להעיד על ארוע מוחי מתקרב ? תודה רבה

27/06/2001 | 17:14 | מאת: דר' דניאל גוטליב

בדרך כלל לא. כאב ראש כזה מתאים יותר לבעיה של עמוד שידרה צאוורי. כמובן שתשובה זאת אינה פותרת אתך מפנייה לבדיקה אצל הרופא..

22/06/2001 | 15:28 | מאת: ד"כ כהן יעקב ( גרייאטר בכיר )

מי יודע מה זה? www.sixtyplus.com

27/06/2001 | 17:13 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לא אני.

20/06/2001 | 16:22 | מאת: יוסף

לפני כשבע שנים עברתי אירוע מוחי, ובזמן האחרון את היציבות שלי, מה יכולה להיות הסיבה או למי אפשר לפנות בעניין, לאיזה רופא או פרופסור? בברכה יוסף

לקריאה נוספת והעמקה
27/06/2001 | 17:12 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לא הייתי קושר, לפחות בשלב ראשון, בין העובדה שעברת אירוע מוחי לפני 7 שנים ובעייתך הנוכחית. אבוד היציבות יכול לנבוע כמובן כתוצאה מאירוע חדש אך ישנן סיבות רבות אחרות בחלקן הגדול פחות רציניות שיכולות לגרום לכך ובכל מקרה זו תלונה קצת כללית מדי כדי לנתח אותה כאן. אני מצעי לך לגת לנוירולוג שלך בקופה אליה אתה שייך כדי לעבור בשלב ראשון בדיקה נוירולוגית גופנית והערכה אנמנסטית ומשם להמשיך הלאה את הברור.

17/06/2001 | 16:33 | מאת: מורן

ד"ר גוטליב שלום, לפני מספר ימים סבא שלי ( בן 73) קיבל אירוע מוחי. זה החל בכך שלפתע לא יכל לדבר. ההסיטוריה הרפואית שלו כוללת ניתוח מעקפים שעבר לפני כ- 10 שנים, שושנה ברגל וחלק מעורקים ברגליים שהם חסומים . אין רקע של לחץ דם מלבד התקופה האחרונה. ביום הראשון שהגיע לבי"ח לאחר האירוע המוחי הוא עוד הגיב בתנועות מוטוריות שהרופא ביקש ממנו לבצע והכל היה "תקין" חוץ מהעובדה שהסנטר התחתון משותק ובגלל זה לא יכל לדבר. בהמשך המצב כבר החמיר, תגובות איטיות, לעיתים בלילה הוא מתעצבן מאוד עד כדי השתוללות והיום אין לו תפקודי בליעה ומחר רוצים לשים לו זונדה (הרופא טוען שיכול להיות שהמוח מציג לו תמונות וזה מעוות לו את דרך המחשבה) בחיי היום יום סבא שלי פעיל מאוד חברתית ואדם רגיל לכל דבר שאלתי היא האם יש אור בקצה המנהרה? האם המצב יכול לחזור לקדמותו? מנסיונך כמה זמן יכול לקחת תהליך שכזה? אודה לך מאוד על תשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה
18/06/2001 | 14:07 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לצערי לא המסגרת של הפורום ולא פרוט הפרטים מספיקים כדי לענות לשאלה הכללית ששאלת כך שגם תשושתי תהיה מעט כללית ולא מפורטת. כפי הנראה סובל סבא שלך מהפרעות בליעה משניות לשבץ המוחי. בדרך כלל זהו סימן לשבץ בחומרה בינונית ומעלה ופרושו שבמקרה המוצלח יארך תהליך השיקום מספר שבועות, בממוצע כחודשיים. במקרה הלא מוצלח תהליך השיקום יכול להכשל או שיכולים להופיע סבוכים רפואיים חדשים. הסבא הוא בן שבעים וזהו גיל הנחשב היום לקשיש 'צעיר' ואם היה פעיל ועצמאי לפני השבץ זוהי סיבה נוספת לנסיון שיקומי רציני. צריך להתייחס לעובדה שיש צורך להכניס זונדה כפעולה רפואית הגנתית שנועדה למנוע סבוכים של דלקת ראות ולא כסימן פרוגנוסטי רע (אם כי לעצם העובדה שיש הפרעות בליעה יש ערך פרוגנוסטי שלילי וחולי שבץ עם הפרעות בליעה נפטרים כתוצאה מהאירוע פי שבע מחולי שבץ שאין להם הפרעות בליעה). בטיפול של קלינאית תקשורת מיומנת בבעיות בליעה אחר שבץ מצליחים מרבית החולים האלו לחזור לבליעה שלא דרך זונדה במהלך שבוע עד שבועיים וכבר המצב נראה יותר טוב. בהצלחה.

16/06/2001 | 01:17 | מאת: שרון

רציתי לשאול מהו אירוע מוחי אצל אנשים צעירים ? שמעתי על 3 נשים שהכרתי הכרות רחוקה אבל פחות או יותר סביב גיל 40 שנפטרו מארוע מוחי. ממה שהבנתי בכל המקרים התפתח כאב ראש חזק מאוד ולאחר זמן קצר החולה נפטרה. כיצד אפשר, אם בכלל גילוי מוקדם לפני ארוע ? האם בדיקות כגון אם.אר.איי. או סיטי מוח יכולות להעיד על ארוע שעלולל לקרות ? האם זה יכול לקרות בגלל מום מלידה ? תודה לתשובות לכל השאלות בכבוד רב.

16/06/2001 | 22:38 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אירוע מוחי אצל צעירים אינו שונה בעיקרון מאירוע אצל מבוגרים אבל כמובן נדיר הרבה יותר. השוני הוא בעיקר מבחינת הגורמים וזהו נושא רחב מדי להתייחסות במסגרת זו. בקצור רב צעירים הסובלים מאירוע מוחי סובלים לעיתים קרובות מבעיות מולדות או מבעיות לבביות אך יש גם גורמים נדירים אחרים שלא אתייחס אליהם. הבדיקות שהזכרת הן אכן מקובלות בברור של אירוע מוחי בכלל ובצעירים בפרט. מבחינת הסימנים המוקדמים המקובלים הם אינם שונים מאלו של אירוע מוחי בכל הגילאים וכאב ראש אותו הזכרת אינו אחד מהם. עם זאת כאב ראש עז ופתאומי אצל אדם שאינו מורגל בכז הוא בהחלט תופעה הדורשת ברור נוירולגי מיידי שכן הוא עלול בנסיבות מסוימות להקדים אירוע מוחי או בעיות נוירולגיות אחרות. לסכום שבץ בגיל צעיר הינו למזלנו תופעה נדירה.

26/06/2001 | 16:55 | מאת: מרים

לד"ר גוטליב שלום, ביום עיון של נפגעי אירוע מוחי שהתקיים באוניברסיטת חיפה שמעתי את הרצאתך בנושא השיקום לאחר ארוע מוחי, באותה הזדמנות נתתי בידך חוברת שחוברה על ידי ובה העלתי על הכתב את מה שעברתי עם בעלי בשנים שאני מלווה אותו. הייתי שמחה באם אוכל לשמוע ממך באיזה מידה יכולה חוברת כזו לעזור לאלה הנמצאים במצב דומה. אהיה מוכנה להעביר חוברת כזו (בעברית ו/או באנגלית) גם למשפחות נוספות באם יפנו אלי. בתודה, מרים

15/06/2001 | 13:19 | מאת: חגית

סבתי, בת 84 , עברה ארוע מוחי קשה, בעקבותיו אפזיה, שיתוק בצד ימין. 5 חודשים אחרי הארוע החלו כאבים ביד המשותקת תוך כדי התכווצות כף היד (כאבי תופת!!). משככי כאבים רגילים כמו אופטלגין, נורופן - לא עוזרים. האם קיימת איזו תרופה או שיטת טיפול שיכולה לעזור במקרה כזה? תודה מראש, חגית.

לקריאה נוספת והעמקה
16/06/2001 | 22:25 | מאת: דר' דניאל גוטליב

צריך לברר אם מקור הכאב בכווץ יתר של שרירי היד (ספסטיות) או בהפרעה מוחית מרכזית של העצבוב ביד (נוירלגיה). במקרה הראשון, היד בדרך כלל משותקת לחלוטין ומכווצת. הטיפול כולל תרופות להורדת הטונוס השרירי ביד כמו וליום, מוסקול ובקלופן. לאחרונה יש גם אפשרות להזריק זריקות בוטולין מקומיות לשרירים המכווצים אולם הנגישות לטיפול הזה עדיין מוגבלת. במרקה השני מדובר בדרך כלל ביד מתפקדת שמגלה רגישות לא נורמלית לגירויים כמו מגע או קור. הטיפול כולל אז תרופות אנטינוירלגיות כמו אלתרולת או טגרטול. לעיתים מקורם של כאבים ביד הוא בעמוד שידרה צאוורי ואז הטיפול כולל תרופות כמו נרופן וסוגים חזקים יותר של תרופות מאותו הסוג (אנטיאינפלמטורים לא סטרואידלים). מכל זה מובן שיש צורך באבחון רפואי של אופי הבעיה לפני שמנסים טיפול כזה או אחר. בכל מצב למנח היד יש חשיבות, במיוחד כשהיא אינה פעילה וזה כולל הנחתה מורמת על כרית שמונחת גם מתחת לכתף המשותקת בעת שכיבה במיטה ומניעת 'נפילתה' של יד משותקת כלפי מטה בעת ישיבה או הליכה על ידי שימוש בשולחן או במתלה. גם סד קצר לכף היד יעיל במניעת כאבים כאלו וכדאי להתייעץ עם מרפאה בעיסוק מומחית לשבץ כדי להתקין סד כזה. בהצלחה.

13/06/2001 | 20:36 | מאת: שיר

שלום ד"ר גוטליב, סבא שלי מאושפז בבית אבות סיעודי במצב קשה ביותר. הוא סובל, בין היתר, מפצעי לחץ רבים אשר גורמים לו לכאבי תופת! בבקשה ממך, אמור לי, האם יש איזשהוא חומר, תרופה, משהו, שיכול לסייע לו, להקל את סיבלו ולהשפיע על הפצעים המזוויעים והאכזריים האלו. אני אובדת עיצות! תודה על תשומת ליבך.

לקריאה נוספת והעמקה
16/06/2001 | 22:13 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אמנם הנושא של פצעי לחץ חורג מהמטרות של פורום זה אבל בכל זאת אנסה לעזור במשהו. ראשית צריך להודות ביכולתנו המוגבלת לטפל בבעיה זו במיקרים הכרונים והקשים שלה. לעיתים עלינו לקבל את התופעה של פצע לחץ כבלתי ניתנת לפתרון כתוצאה מצרוף סיבות שלא אפרט כעת וכדאי להודות בכך. אולם זו גם עובדה שבחלק גדול מאוד מהמקרים כן ניתן למנוע ולטפל בפצעי לחץ ועקרונות הטיפול כוללים: שינוי תנוחות לעיתים קרובות (גם המשפחה יכולה לעשות זאת כשבאים לבקר ולא רק הצוות הסיעודי). שימוש במזרונים מיוחדים המפזרים את הלחץ המופעל על העור כמו מזרוני 'ביצים' או מזרוני אוויר (האחרונים עדיפים לדעתי במיוחד אם הם מחוברים למשאבה הדואגת לנפח כל רגע חלק אחר במזרון. ניתן להלוות כאלו לתקופה מוגבלת גם ב'יד שרה' ). וכאשר יש נפתח כבר פצע לחץ שימוש במשחות וחבישות שתאורן חורג ממה שכדאי לפרט כאן אולם אזכיר את החבישה המקובולת ביותר לפצעים בדרגה ראשונה ושנייה ששמה 'גרנולופלקס'. כאשר הפצע עמוק במיוחד צריך לעיתים לבצע הטרייה שלו. זו למעשה פעולה כירורגית אך גם חלק מרופאי בתי האבות יודעים לבצע אותה. באמצעות ההטרייה מקלפים רקמות מתות ונותנים לרקמת העור צ'אנס לגדול מחדש. כדאי לבדוק אם פעולה כזו בוצעה במקרה הזה לאחרונה ובכלל מי הרופא המומחה, בדרך כלל גריאטר שבדק את הפצע לאחרונה. כאמור במיקרים הכרונים והקשים איננו מצליחים לפתור את הבעיה גם לאחר הטיפול המסור ביותר ואז צריך להשלים איתה. לסיום אזכיר שבחלק גדול מהמקרים החולה עצמו אינו מרגיש את פצע הלחץ ואינו סובל כאב ממנו וזו נחמה מסוימת.

12/06/2001 | 00:07 | מאת: נל

שלום דר' גוטליב וברכות על פתיחת פורום חשוב זה. שאלתי נובעת מסקרנות בלבד. האם אתה יכול להסביר מהו בדיוק ארוע מוחי? תודה רבה. נל

לקריאה נוספת והעמקה
16/06/2001 | 12:23 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אירוע מוחי או שבץ מוח (STROKE,CVA,CEREBROVASCULAR ACCIDENT) הוא מצב של הפרעה פתאומית באחד מתפקודי הגוף כתוצאה מאי סדירות באספקת הדם למוח. מאחר שלרקמת המוח מאגרי חמצן וסוכר מוגבלים ולעומת זאת פעילות הצורכת כמויות ניכרות של חומרים אלו הרי שכבר לאחר הפרעה של עשר שניות בזרימת הדם מתחילים תאי המוח להראות סימנים של תפקוד לקוי. לאחר כשלושים דקות של הפרעה באספקת החומרים עתירי האנרגיה עלולים סימנים אלו להפוך לנזק בלת הפיך ברקמה המוחית, נזק שאותו אנו מכנים אוטם מוחי.

10/06/2001 | 22:56 | מאת: ציפי

שלום אבי בן 59 ולפני 3 שנים עבר ארוע מוחי קל. בחצי השנה הראשונה ניסה הכל כפי שהציעו לו וחיכה לשיפור שיחזירו לתפקוד רגיל. לאחר שגילה שלא חוזר לתפקוד כפי שקיווה, החלה התדרדרות במצבו, לדעתי בעיקר נפשית. מאז ניסינו להפגישו עם כל מי שהיה זכאי כדי לעזור לו בשיקום אך לאט לאט החלה מצדו התנגדות חריפה שגרמה לאמי ולאחיי לעזוב אותו לנפשו. אבי חיפש "ניסים" והתעמק בגורמים לארוע במקום להתמקד במה שצריך לעשות עתה כדי לשפר את מצבו וכל רעיון שלנו נדחה בכעס רב. לאחרונה התדרדר עוד מצבו, קשה לו ללכת, לדבר,מרבה לישון ועתה גיליתי כי החל לקחת כדורים נגד דכאון ואינו עושה כלום בעצמו תלוי כמעט באופן מוחלט באימי, למרות שהינו מוגדר כארוע מוחי קל. אני אובדת עצות בעניין, מה אפשר לעשות כדי להוציא אותו מכך ולגרום לו לשתף פעולה עם אנשי מקצוע?

לקריאה נוספת והעמקה
16/06/2001 | 12:37 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אנשי המקצוע מודעים היום יותר מבעבר להשפעה ההרסנית של שינוי במצב הרוח, בדרך כלל דיכאון, על הצלחת השיקום לאחר אירוע מוחי. מדובר למעשה על כך שכתוצאה מהתפתחות של דיכאון הופכים גם ההשגים השיקומיים, קטנים או גדולים, לחסרי ערך בעיני המחלים. אנו מתייחסים לדיכאון אחרי שבץ מוחי כתופעה שמקורה לא רק בתגובה הנפשית המובנת לטראומה שקרתה אלא גם תוצאה של שינויים אורגניים במוח שנפגע וההערכה הזהירה אומרת שלפחות רבע אם לא מחצית המחלימים מהאירוע יסבלו מדכאון כזה. הבשורה טובה היא שהתגובה לתרופות במצב זה היא באופןצ מפתיע טובה ואפילו טובה מאוד. משום עליכם לעשות מאמץ רציני למצות את הטיפול האנטידכאוני שאמרת שאביך החל לקבל. פרושו של דבר להמצא במשך מספר חודשים במעקב חודשי או דו שבועי של של פסיכוגריאטר או גריאטר או נוירולוג או מומחה לשיקום. לא כל כך חשוב מה המומחיות של הרופא המטפל אלא מידת נסיונו בתחום הספציפי דיכאון אצל חולי שבץ וכדאי לברר את זה לפני התחלת הטיפול. לפעמים המינון של התרופה שלוקחים אינו מספיק או יותר מדי ולפעמים צריך לנסות יותר מתרופה אחת לפני שפותרים את הבעיה. במקביל לטיפול הרפואי הזה צריך להחליט על המטרות השיקומיות שמענינות את המחלים ולחתום איתו על "חוזה" בקשר להשגתן. האם מה שמענינן אותו הכי הרבה בשלב זה של ההחלמה שלו הוא לחזור לעצמאות בתחום מסוים של התפקוד האישי שלו, או אולי הוא מעוניין לחזור לעסוק בתחביב ישן שהוזנח או לחזור לנהוג או לנסוע לחו"ל. לכל אחד מטרה קונקרטית ובתנאי שהיא מציאותית צריך להציב בתור "המטרה" שלקראת מכוונת הפעילות שלו ושל הסובבים אותו שרוצים לעזור לו. בהצלחה.

15/08/2001 | 14:39 | מאת: עדי

הייי. אימי עברה אירוע מוחי באופן קשה מאוד. היום היא במצב שאפילו הרופאים לא האמינו שהיא הגיע לזה. אני אומרת תודה לשיקום ובנוסף לספר אחד שהוא מצויין שהוא הוציא את אימי מהדיכאון ושיפר את איכות חייה. הספר ניקרא ריפוי עצמי של לואיז היי והוא עבודה עצמית (במיקרה של אימי אני מקראיה לה כי עין אחת שלה לא רואה טוב). הדרך היא לעולם לא לוותר, לתת אהבה כל הזמן דרך חיבוקים ונשיקות ולהגיש לאבא שלך שאם הוא יבחר הוא יכול לחזור להיות בדיוק כפי שהיה. זה עובד עם אימי, למרות שהדרך קשה למי שלא מוכן לקבל ( כמו אימי ) את הספר, אך אם מתעקשים ותולים כמוני מנטרות מתוך הספר ( משפטי עידוד) ונותנים לה לקרא אותם גם בשירותים זה עובד!!!!!! עם כל האהבה וההבנה שבעולם, עדי.

1 ... < 53 54 55 56 57 58