אטקסיה טלנגיאקטזיה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2: כל מה שחשוב לדעת

החשיפה האמיצה של השחקנית אנג'לינה ג'ולי, שביצעה כריתה מניעתית של שדיים ושחלות, העלתה את המודעות לנושא המוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, המגבירות את הסיכון לחלות בסרטן. כיום, הבדיקות הגנטיות שנותנות מידע על רקע תורשתי של המטופל או על הביולוגיה של הגידול מאפשרות התאמת טיפול אופטימלי בחלק ממחלות הסרטן הנשאות למוטציות בגנים BRCA1 או BRCA2 שכיחה יותר בקרב אוכלוסייה אשכנזית, בהשוואה לאוכלוסיות אחרות בארץ ובעולם. כיצד המידע על נשאות המוטציות יכול לעזור בבחירת טיפול אונקולוגי בחולי סרטן? הגיע הזמן לעשות סדר בקשר בין סרטן לגנטיקה ובשאלות הבוערות בנושא "הגן היהודי".   מה הקשר בין סרטן לגנטיקה? מרבית מקרי הסרטן מתרחשים על רקע אקראי, בשל מוטציות (שינויים בחומר הגנטי) נרכשות שמופיעות ברקמות שונות בגוף, על רקע השפעות סביבתיות או תהליך הזדקנות טבעי של הגוף. 5-10% ממקרי הסרטן מופיעים על רקע מוטציה מורשת בגן יחיד (לעתים רחוקות במספר גנים), המעלה באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסוג אחד או יותר של סרטן, לעומת סיכון הרקע באוכלוסייה הכללית. במקרים אלה, התחלואה מופיעה לרוב (אך לא בהכרח) בגיל צעיר...
ללמוד עוד על אטקסיה טלנגיאקטזיה
הכל על: חיסון נגד אבעבועות רוח-תמונה

שגרת החיסונים בגיל הרך כוללת חיסון נגד אבעבועות רוח בגיל...

מאת: ד"ר נטר חנן
16/05/2018
הידרוצפלוס (מיימת ראש)-תמונה

הידרוצפלוס (מיוונית: הידרו - מים, צפלוס - ראש) מוגדר כמצב...

מאת: מומחה
30/10/2013
שיתוק מוחין: טיפול רב-מערכתי-תמונה

שיתוק מוחין (CP) נחשב לגורם הנכות הנפוץ ביותר בקרב ילדים....

מאת: ד"ר אלה...
30/04/2018
בדיקות סקר לאיתור ליקויים בשמיעה ובתקשורת-תמונה

אחד הגורמים המכריעים בהתפתחותם התקינה של ילדים היא היכולת...

מאת: תלמה הרצנו
01/05/2013
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לאטקסיה טלנגיאקטזיה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

אטקסיה טלנגיאקטזיה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

יש לי כאבים בקרסול נשלחתי לצילום עי רופא המשפחה ... תוצאות הצילום : הודגם דורבן פלנטרי משמאל שאלתי היא מה זה ו כמו כן קבעתי תור לאורטרופד וניתן לי תור רק ל עוד חודש וחצי האם אפשר לעשות משהו בינתיים להקל על הכאבים ? ועד כמה דחוף ללכת לאורטורפד במצב זה הרבה תודה

על דורבן וחיות אחרות ראה נא את: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=11&i=100168&t=100094

יש לי כאבים בשוק רגל ימין.להפתעתי הודגם בצילום רנטגן דורבן קטן פלנטר בעקב ימני.עלי לציין שאין לי כאבים בעקב,אין לי בכלל כאבים בכף הרגל.דבר נוסף השוק כואב לי יותר כשאני במנוחה -שינה ואפילו ישיבה מאשר בהליכה. בהליכה נוסף כאב בצידו הפנימי של הברך.

שלום דר' תחומי אני גבר בן 69.6 סובל בשנים האחרונות מחלק של תסמיני ערמונית מוגדלת : זרם חלש - לעתים מקוטע , היסוס ודחיפות . אני נמצא במעקב אורולוגי אצל רופא בקהילה .קצב עליית הpsa בשנתיים האחרונות היה : בשנת 2013 - 1.82 , בשנת 2014 - 2.14 ובשנת 2015 - 2.94לפני חודש . כמו כן נבדקתי על ידי רופא אורולוג בדיקת מישוש הבלוטה . לדבריו הערמונית שלי גדולה אבל חלקה ואלסטית , 1.5-2+ .האורולוג המליץ לבצע psa free אכן ביצעתי את הבדיקה בבית חולים ( לא נכללת בסל ) . להלן התוצאות שקבלתי בדוח המעבדה : psa = 2.94 ng/mL , free psa = 0.48 ng/mL . היחס- free/total ratio = 16.2% .ברשותך , אני מבקש לדעת האם הבדיקה הזו תקינה ואם כך להמשיך במעקב או לבצע ביופסיה ? שנית , האם את ממליצה לי לעבור בדיקת אולטרסאונד רקטלי לבדיקה יותר מעמיקה של הערמונית ואולי גם בדיקת מדד צפיפות - psa density. או שגם כאן הדעות מחולקות לגבי הבדיקות הנל והכי טוב בכל זאת לבצע ביופסיה למרות הסיכונים שקיימים גם במקרה זה ? אני מודה לך על התייחסותך לשאלתי . ערב טוב לך . עדי

שלום רב, הבדיקה שציינת היא סביב הנורמה לגילך, למרות שיחס F/T הוא גבולי. אם בבדיקה מישושית של הערמונית לא נמצא דבר חשוד ממליצה לך להמשיך במעקב. אם האורולוג שלך שמכיר אותך ויודע מה קצב עלית הPSA מתרשם שיש מקום לביופסיה- זו החלטה שלכם ולא קשורה לפורום אינטרנטי. לדעתי אין שום צורך באולטראסאונד רקטאלי אלא אם אתה עושה ביופסיות.

שלום לכולם, ערב טוב שבת שלום חג שמח אחרי 9 חודשים מלאים עם שקית, השבוע עברתי סגירת סטומה. הניתוח עבר בסדר. אתמול התחלתי לשתות ורק היום התחלתי לאכול (דברים רכים). יש פצע פתוח (מן חור) בבטן שנסגר לאט לאט וממש טיפה כאבים. לאלה מכם שזוכרים, היו לי המון חששות ולבטים לגבי הסגירה. (עקב תחילת לימודים). לבסוף החלטתי שאני מעדיף לעשות את הניתוח עכשיו (3 שבועות חופש של פסח) ולא לדחות אותו לעוד מספר חודשים-שנה.. אפילו אחרי שקבעתי את הניתוח היו לי חששות של האם כדאי לעשות את זה או לא. כרגע זה עוד מוקדם להגיד אם היה "כדאי" וגם לא ממש משנה כי אי אפשר לחזור אחורה, אבל בינתיים היציאות נוראיות! שלשולים חריפים ומעצבנים. ברגע שזה מגיע הדחף כלכך גדול ולא ניתן להתאפק בכלל. (לא הספקתי לסיים את ההודעה וזה הגיע ><). הסגירה אמורה להיות ארוע שמח (קשה. עם זמן החלמה, אבל שמח) ומשום מה אני לא שמח כלכך. החששות שהיו לפני הניתוח החריפו (תרתי משמע) לאחר הניתוח עם השילשולים הנוראיים וזה כשאני בקושי אוכל. (כשאני יאכל יותר זה יחמיר?!). --(תמיכה פליז T_T )-- חחח אין חרטות כי קיבלתי החלטה, אבל התסכול מדכא. בעיקר אם המצב לא ישתפר.

קודם כל העיקר שהניתוח עבר בהצלחה, אל תתייאש! ההתחלה תמיד קשה! תחשוב שהמעי הדק לא רגיל לתפקיד הזה שהנחיתו עליו, הוא צריך זמן להסתגל! ככל שיעבור הזמן מכל הבחינות הכל ישתפר, לי אישית לפני שהתחלתי לאכול (בימים שאחרי הניתוח) באמת היו המון יציאות ומאוד שורפות כמו שאמרת אבל זה בגלל בחומציות של הקיבה! אחר כך היציאות כבר לא שרפו לי כשהתחלתי לאכול וגם כמות היציאות פחתה! תבדוק את האופציה ל"סטופ איט" או אימודיום" הכדורים האלו להרגעת שלשולים מאוד עוזרים!! אל תצטער על ההחלטה שלך אתה תראה שלאט לאט המצב ישתפר!!! שתהיה לך החלמה מהירה ומוצלחת!!! :)

אני שבועיים אחרי ניתוח סגירה , כאבים ממש חזקים ? ולעומת מה שאתם מספרים עצירות לא נורמלית !!! מישהו אולי יודע מה לוקחים נעד עצירות ? ותוך כמה זמן נסגרת החור בבטן ???

יותר משנה וחצי לאחר סגירת סטומה עדיין יש הפרעות ביציאות שלשולים כאבי בטן אין שפור בי ציאות לקחתי כל מיני תרופות ולא עזרו .האם זה מצב לאחר נתוח סגירת סטומה !!!

אלינו - הסטומאים לשעבר עם סימני אסלה על התחת! זוכר מה כתבתי לך בעבר? אצלי - החור המבחיל נסגר 4 שבועות בול אחרי הניתוח. תזכור - כל אחד וסגירתו הוא. תלוי מצב כללי, גובה ההשקה החדשה וכו'. יש כאן סיפורים על נורמליות תוך דקה וחצי, ויש גם כאלה שלוקח יותר. אני פרקתי כאן את תיסכוליי הרבים לאחר הסגירה. היציאות השילשוליות ייפסקו עם הזמן והכל יתמצק. צריך שפע סבלנות, אבל עדיין (כ 8 חודשים אחרי) ואני מזדהה עם תחושת התכיפות ודחיפות. הנה רגע, בורח לי חחח. וחזרתי (מקודם אכלתי משהו. זו פעם שנייה בחצי שעה שהלכתי...) בעצת רופאיי - אני על אימודיום. בין אחד לשלושה ביום (תלוי תוכניות במהלך היום). זה לא שאני משלשלת כן? פשוט אצלי הקיבולת בארבעה ס"מ שנותרו לי מהרקטום - לא מחזיקים. מאז הסגירה אין לי מצב של עצירות בכלל. תמיד יש יציאות. בהתחלה זה היה במשך כל היום. אח"כ התחלתי לרשום כמה זמן אחרי האוכל זה מתחיל וכתבתי שעת כל גיחה. לפעמים היו גיחות ללא יציאות אלא רק התחושה. אבל אצלי זה המון זמן לדעתי הסיפור הזה. חיי סובבים סביב אסלות וזה מגביל אותי מאוד. הלוואי הלוואי והזמן יעשה את שלו ואצלך הכל יסתדר במהרה, אבל באמת - תגייס המוןןןן סבלנות. אתה רק בתחילת הדרך. אם הטוסיק שורף - תשתדל לעשות הרבה שטיפות במים וסבון בלי לשפשף, רק השפרצות. וגם להשתמש במגבונים (ניסוי וטעייה עד שתמצא את אלו הלא שורפים - פשוט לא זוכרת איזה..) כדאי לשים איזה פד בתחתונים להגנה מבריחות. לנו הנשים זה פחות מפדח להדביק איזו תחבושת, אבל זה נותן הרגשה בטוחה יותר. תכניס לתזונה שלך אורז. זה יכול להקל. ושולחת הרבה עידוד והבנה, זה צעד גדול אבל לא קל. אשמח לעזור בכל שאלה.

08/04/2012 | 20:14 | מאת: קרן
מתוך פורום סטומה - תמיכה

מחר - יום שני - יש לי פגישה עם הרופא שלי כדי לחשוב יחד "מה הלאה". כזכור (או לא) בניתוח השני שלי, שמטרתו הייתה לטפל בפיסטולה רקטו-וגינאלית מזעזעת שנוצרה, התעוררתי עם קולוסטומי במקום איליוסטומי. במהלך הניתוח התברר שהפאוץ' שלי חרב לגמרי. לא הצליח להתאחות ולהירפא. ברור לי שניתוח לשחזור פאוץ' אינו אפשרות מבחינתי במסגרת ה"מה הלאה". אין מצב שאני שוכבת שוב במיטה חודשיים. אין מצב שאחווה שוב את כאבי המתיחות המזעזעים האלה; כאבים שעדיין מופיעים עד היום למרות שאין לי פאוץ'! אני די בטוחה שהמנתח שלי חושב שאפשר גם בלי פאוץ', ושהוא יציע מחר להשתמש במעט שנשאר אצלי מהרקטום. השאלה שלי אלייך - לא יודעת אם תספיקי לענות לי הלילה לפני הפגישה שלי בבוקר - למה בעצם? תני לי משהו להיאחז בו... הרי אני קוראת אותך חודשים. עברת עינויים לאחר הסגירה. סבל מתמשך. אני חושבת עלייך כל הזמן כשאני מהרהרת על עתידי: בשביל מה? אף על פי שיש ימים שבהם אני מקללת את הסטומה, סובלת מההתכווצויות שלה, מתענה ביציאות בלתי נגמרות - זה כבר חרא שאני מורגלת בו. לשם מה לשנות חרא אחד בחרא אחר? תוכלי להצביע על יתרונות הסגירה? האם לא עדיף להישאר עם סטומה 'וזהו'...? [יוחאי ציין לא מזמן שהדיווחים שלך גרמו לו להכריע בעניין הסגירה. הוא רק שכח לציין מה הייתה הכרעתו, ואני לא שאלתי]

אשמח מאד להיות בקשר טלפוני זה מאד יעודד.

היי אלי, אני שמחה שהניתוח עבר בשלום! אני מבינה שכרגע הכל ממש לא נראה טוב, ואני גם מכירה את התחושה ש- "זה בטח אף פעם לא ייגמר". אני לא עברתי סגירת סטומה, אבל עברתי מצב דומה. קודם כרתו את כל המעי הגס ועשו השקה של המעי הדק לרקטום (באותו ניתוח). כ- 8-9 ימים אחרי ניתוח התחילו השלשולים השורפים וחוסר היכולת להתאפק. כשהתחלתי לשתות זה היה הכי נורא.... במשך כל אותו היום, כל 5, מקסימום 10 דקות הייתי חייבת לרוץ לשירותים. הייתי על סף התמוטטות נפשית. או שבעצם דיי התמוטטתי נפשית. פשוט בכיתי כל אותו היום והייתי משוכנעת שעשיתי טעות גדולה שהלכתי על ניתוח גדול שכזה... אבל... זה לא נכון. קודם כל, כמו שדיאנה אמרה, ההתחלה היא קשה. מערכת העיכול מפרישה הרבה מיצי עיכול, אבל דווקא כשמתחילים לאכול אוכל מוצק יותר, השלשולים מתמתנים, אבל ממש באופן משמעותי. למעי הדק לוקח כמה חודשים עד שהוא מסתגל ומתחיל למלא את תפקיד המעי הגס. תעבוד על דיאטה נכונה - מה שעושה לא טוב לעזוב ולנסות אחרי חודשיים שלושה. לאכול בינתיים אוכל דל סיבים - אורז לבן, לחם לבן, פסטה, תפו"א, גזר וקישוא מקולפים ומבושלים (אלו הירקות היחידים שהופיעו בטבלה שנתנו לי אחרי ניתוח), עוף, טונה (או בכלל דגים), ביצים, מוצרי חלב (בתנאי שאין רגישות). אתה עדיין בשלב מאוד מאוד מוקדם אחרי ניתוח. סבלנות! זה פשוט עניין של זמן. תחשוב חיובי! מאחלת החלמה מהירה והסתגלות טובה מהרה! תעדכן אותנו!

בריאות טובה הבן שלי אחרי סגירת סטומה כבר חודשיים כאוב וסובל הייתי רוצה שאולי תוכל תוכלי להרגיעו כי הוא במצב מיואש הפלאפון תודה

שש שנים לאחר ניתוח פאוץ וסגירת סטומה סובלת עדין משלשולים לפעמים ובעיקר מכאבי בטן קשים לאחר יציאות. הנגסטרו נתן לי להעזר באימודיום וגם בשני סוגי כדורים נגד כאב בטן (קל בטן וספסמלגין) שלא כל כך עוזרים,אולי יש פתרון אחר לכאב בטן ?. (עושה הליכות ויוגה לרצפת האגן שמסייעים הרבה לפי עצת מטפלת הביופידבק ). כאבי הבטן לעתים קרובות מייאשים.

09/04/2012 | 10:55 | מאת: אלי
מתוך פורום סטומה - תמיכה

אפילו הרופאה שלי אמרה לי שהיא ציפתה שאני אקפוץ וארוץ בכל המחלקה אחרי הניתוח! אבל זה לא קרה חחח. היו יותר מידיי דאגות שהסיחו את דעתי ממה שחשוב באמת והבנתי שהן מיותרות. אז כמובן שאני לא מתייאש ! אני סבלני והזמן יעשה את שלו. (בדיוק כמו שהוא עשה כשרק התחלתי עם הסטומה, בהתחלה רק רציתי להיפטר ממנה ולהוריד אותה כמה שיותר מהר). ביומיים האחרונים שאכלתי דברים טיפה יותר מוצקים אכן זה התמתן קצת. אבל עדיין אותו סיפור.. מצליח לצאת קצת מהבית ממש לזמן קצר.. חוץ מזה יושב בבית ונח. נהנה מהחופש. תודה לכן על התמיכה והעידוד!!! אני אמשיך לעדכן כדי לתת תקווה נוספת (לזו של דיאנה) לעוד סטומאים שעתידים לעבור סגירה!.

היי אני קוראת את מה שכתבם וזה מאוד מעודד!! זה היה לפני המון זמן אתם עוד פה? זקוקה לעצות אני כרגע עם סטומה עברתי לפני שבועיים כריתת מעי גם ועדיין הכל כואב לי... רציתי לשמוע קצת על ניתוח הסגירה??

לפני כחודש וחצי עברתי ניתוח לסגירת סטומה לאחר שהוציאו לי את הרקטום לפני כחצי שנה עקב סרטן שברוך השם כבר אין וחיברו את פי הטבעת עם מעי הגס שרובו נשאר ,הניתוח עבר בהצלחה אך מהיום הראשון היו שילשולים קשים מאוד כל דקה ואחרי זהה היו עצירויות ושילשולים וגם אושפזתי כי ירד פתאום מלא דם בלי הפסקה ויצאתי מבית החולים, עד עכשיו אני עוד סובל אך יכול להתאפק אך יש הרבה יציאות הגעתי אבל לתובנות שכדאי לעשות כדי לנסות לזרז תהליכים ורציתי לשתף: 1. אני הולך בקרוב לביופידבק בבית חולים זה טיפול שמלמד לחזק את האגן וכך יהיה יותר קל על השליטה 2. המלצה חמה שלי שבלעדיה לא יודע מה הייתי עושה , אני מציע לאנשים לא להתבייש בזה תחתוני SENI שהם תחתונים סופגים בשתי הכיוונים ואם בורח יציאה הם סופגים עד ליטר וחצי של יציאות קקי , וכך ניתן לא ללכת כל שניה לשירותים ולהתאמן להחזיק את פי הטבעת ובכך להתאפק יותר ולא ללכת כל 5 דקות , אין מה להתבייש עברנו ניתוח שגורם לנזילות זה תחתונים שנראים כמעט כמו תחתון והאפקט שלהם כמו חיתול(ניתן לקנות בדיסקרטיות דרך האינטרנט לחפש בגוגל) , וכך ניתן לצאת החוצה להליכות מקסימום יצא פה ושם קקי , או לצאת קצת לבלות שזה טוב לגוף ולנפש בלי לפחד שהמכנסיים יהיו מלוכלכות זה נותן ביטחון כמו השקית של הסטומה שנתנה ביטחון שהכל נקי3. לעשות מדיטציות בבית על ידי דיסקים שאומרים השאות חיוביות שאתם בריאים יש מלא באינטרנט וניתן להנות מזה וזה משפיע על התת מודע,בנוסף יש מחקרים ששימוש בדמיון מודרך/מדיטציות מחזק את המערכת החיסונית ועושה פלאים.4. הומלץ לי ואני לוקח עכשיו פרוביוטיקה של אלטמן זה חיידקים ידודותיים שמחזקים את המערכת החיסונית ושומרים על המעי הגס והמזון שעובר משם. 5. הלכתי והולך לרפקסולוגיה זה ברגליים וזה בהחלט מרגיע אני בטיפול 2 אבל אומרים שאחרי 12 טיפולים מרגישים את ההבדל , אפשר במקום גם לעשות דיקור סיני(גם פה התחתונים הסופגים עוזרים אתה שם את זה והולך לאן שצריך רפסולוגיה ,נסיעה ברכב,חברים,מסיבות וכו... ). לסיכום עשיה של 6 הדברים שרשמתי נותן הרגשה ואמונה שלאט לאט הכל משתפר ואני מאמין שגם זה מקצר תהליכים כי החלק הנפשי והגופני עובד יחד והשילוב הזה מצטלב אז הגוף משתקם. שיהיה לכולנו בהצלחה ומי שרוצה להוסיף רעיונות ודברים אשמח. ושוב אני עוד לא סיימתי את התהליך של השיקום אבל מרגיש שהדברים האלה עוזרים לאט לאט ואשמח לתגובות :).

ממליץ להתקין בידה או להשתמש בדוש אחרי יציאות, לא לשפשף את האיזור ואם אין ברירה אז להרטיב נייר טואלט ואיתו לנגב בעדינות. אני חודש אחרי סגירה , יוצא רק למקומות עם שירותים אך מסוגל להרגיש ולהחזיק עד ההגעה לשירותים. אוכל בכל ארוחה פרי וירק טרי , הסיבים מאטים את הקצב של היציאות . החור נסגר אך האיזור עדיין רגיש .

היי שי מה שלומך? אשמח לשמוע מה איתך היום האם יש שיפור עם היצאות ובכלל לגבי חזרה לשיגרה. אחותי אחרי כריתת מעיים ומועמדת לניתוח סגירת סטומה זמנית

בניגוד למה שאני קורא כאן, עברתי ניתוח קולוסטומי, סטומה, ולאחר מספר חודשים ניתוח נוסף של סגירה. היציאות חזרו לסידרן התקין, לחלוטין. למעט הרגשה עמומה בצלקת הניתוח, והגבלה פיזית כמו איסור מאמץ, הכל בסדר. הרגשתי שחשוב לאזן את הנכתב פה. לא כולם סובלים משלשולים לאחר סגירת סטומה. מאחל רק בריאות לכולם.

מה יכולה להיות הסיבה ל 10 ימים ללא יציאה לאחר ניתוח , הרגשה כללית לא משהו (בחילות), ללא חסימה (3-4 צילומים עם חומר ניגודי)

אפשר לשאול מי ניתח אותך בניתוח של סגירת הסטומה?

אני עם סטומה זמנית ממתין לניתוח סגירה עשיתי 11 ניתוחים של ניקוז אבסס ופסטולה חושש מהסגירה הקרובה ודי נואש מה דעתך כדאי לעשות ?

שלום בבוקר או כאשר אני קמה בלילה לבני (13 ח') יש לי כאבים חזקים בכפות של שתי הרגליים....לא זכור לי מתי זה התחיל אבל בבירור אחרי הולדת בני. האם זהי יכול להיות קשור ? אלו כאבים שעוברים אחרי כמה צעדים אבל חוזרים על עצמם כל בוקר מחדש... האם יש צורך לפנות לרופא ? תודה

אם הכאבים הינם בעקבים ייתכן שיש לך דורבן.

מימי שלום. נשמע שאת סובלת מפאסאיטיס פלאנטארית. קראי את המאמר המצורף אם עדיין יש שאלות אשמח לענות. ברכה - דר' טיטיון. אבחון וטיפול במחלת החיתולית הכפית (Plantar Fasciitis ) – " דורבן". יחזקאל טיטיון*, מוטי קסטנר, אברהם בכר, משה סלעי. המחלקה האורטופדית, השירות לכירורגית קרסול וכף הרגל*, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, פתח תקווה מבוא חולים רבים פונים למרפאת רופא המשפחה, אורתופד, ראומאטולוג או פודיאטר, בשל כאבים באזור התחתון של העקב. תלונה זו שכיחה מאוד והמחלה יכולה להופיע מגיל ילדות ועד גיל קשיש, אם כי שכיח יותר שהמחלה מופיעה בנשים בגיל העמידה ובגברים העוסקים בספורט ריצה. השכיחות של המחלה היא כ – 10% באוכלוסיה הכללית וכ – 10 % מהעוסקים בספורט ריצה [1,2]. שמות רבים ניתנו למחלה כולל: מחלת החיתולית הכפית (PLANTAR FASCIITIS), עקב אצן (JOGGER’S HEEL), עקב טניס (TENNIS HEEL), עקב שוטר (POLICEMAN’S HEEL) , עקב זיבה (GONORRHOEAL HEEL). כינוי עברי עממי למחלה הוא "דורבן" על שם הזיז הגרמי שנראה לעיתים בצילומי הרנטגן של החולים במחלה. ריבוי השמות והכינויים נובע מהבנה לקויה של הרופאים המטפלים, לגבי מקור המחלה וסיבת הכאב [2]. סיבת הכאב היא ככל הנראה, ניוון (Degeneration ) של קולאגן (אליה מתייחסים לעיתים בטעות כ-"דלקת כרונית") באזור מוצא החיתולית הכפית (Plantar Facia ) בגבשושית התיכונה של עצם העקב. באזור ניוון הקולגן רואים איבוד של המשכיות הקולאגן, עם עליה בכמות הרקמה החיבורית והוואסקולאריות באזור, עם נוכחות מוגברת של פיברובלסטים, ללא נוכחות מוגברת של תאי דלקת הנצפים בתהליך דלקתי. סיבת הניוון היא קרעים זעירים חוזרים ונשנים של החיתולית הכפית, הנגרמים בקצב מהיר יותר מיכולת הריפוי המקומי של הגוף [3] (תמונה 1). תפקיד הרופא המטפל בחולה הסובל מהמחלה, הוא אבחון נכון של הבעיה וטיפול בהתאם. בטיפול המתחיל מוקדם או בסמיכות להופעת התסמינים, רוב החולים עשויים להבריא תוך כ- 6 שבועות [4]. על הרופא להביא בחשבון את העובדה, שאמנם מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה לכאבים באזור התחתון של העקב, אך יש לשלול בעיות אחרות העלולות לגרום לכאבים דומים. גורמי המחלה לחיתולית הכפית תפקיד חשוב בשמירת תפקוד הקשת האורכית הפנימית בכף הרגל (תמונה 2). קרע ספונטאני או מכוון (בניתוח) של החיתולית הנ"ל, יגרום לצניחת הקשת האורכית הפנימית ולהשטחת כף הרגל ולעיתים גם לכאבים בעקבות כך בקשת האורכית החיצונית של כף הרגל [5,6]. מוצא החיתולית ברובו מהגבשושית התיכונית של עצם העקב במשטחה הכפי. המבנה מתפרש בצורת מניפה קדימה ומתחבר דרך מספר שרוולים, במספר תאחיזות, בכיוון הכפי של המפרקים בין ראשי עצמות המסרק לבסיסי הגלילים המקורבים של הבהנות ולאזור מעטפת הגידים המכופפים שם (ציור 1). במהלך מחזור ההליכה, בכל צעד בשלב הדריכה המלאה (STANCE) קיימת מתיחה של החיתולית הכפית. יש מצבים בהם המתיחה החוזרת הנ"ל עלולה לגרום לקרעים זעירים בחיתולית ולתופעת הניוון שתוארה קודם (ציור 2) [7]. ביאופסיה מאזור זה מראה שגשוג של פיברובלאסטים ורקמה גרגירמתית (granulomatous) כרונית [2,7], כמו כן ניתן לראות הבדל בעובי החיתולית בין חיתולית בריאה כ- 3 ממ' עובי גבי-כפי, לעומת עד 15 ממ' במחלת החיתולית הכפית במצבה הקשה [7]. מצבים הגורמים להגבלה בכיפוף גבי (DORSIFLEXION) של כף הרגל כמו מצב בו יש קיצור של גיד האכילס, גורמים לעומס יתר לחיתולית הכפית. במצב בו קיימת מחלת החיתולית הכפית, יש נטייה של כף הרגל להיות בכיפוף כפי בזמן מנוחה, דבר המקל על המתח באותה חיתולית ומקל על הכאב. במשך זמן המנוחה, החיתולית הרפויה מתכווצת יחסית. בקימה מהמנוחה או משנת לילה יש הפעלת מתח על החיתולית המכווצת והכאבים מוחמרים שוב [8,9]. המבנה של העור והשומן התת עורי באזור העקב מותאם לבלימת זעזועים ומניעת שחיקה. העור בסוליית כף הרגל הוא עבה יותר מהעור במקומות אחרים בגוף והוא בנוי בצורת חלת דבש של מחיצות פיברובלאסטית המחוברות אחת לשניה. בין העור לעצם העקב כלואות בועיות השומן התת עורי באזור. מבנה זה משמש כבולם זעזועים בזמן פגיעת העקב בקרקע, בזמן מחזור ההליכה (HEEL STRIKE). עובי שכבות השומן התת עורי בגוף יורד בגיל העמידה, לכן העומס באזור העקב גדול יותר לאחר גיל 40 ושכיחות הכאבים באזור עולה עם הגיל [10]. מהו ה"דורבן"? לעיתים נראה בצילום רנטגן של עקב החולים הסובלים ממחלת החיתולית הכפית זיז גרמי ( תמונה 1) שזהו גבשושית גרמית שהיא הארכה של הגבשושית הכפית של עצם העקב. זיז כזה ניתן לראות ב- 15%-25% מהאוכלוסיה הכללית, גם בבריאים שלא סובלים ממחלת החיתולית הכפית. שכיחות ההופעה הרנטגנית של הזיז עולה עם הגיל והמשקל [11,12]. הזיז הגרמי או ה"דורבן" אינו קשור לחיתולית הכפית כי אם לגיד מכופף הבוהנות הקצר (FLEXOR DIGITORUM BREVIS) ולכן קיים גם היום ויכוח לגבי הקשר בין מחלת החיתולית הכפית לנוכחות רנטגנית של "דורבן" [13]. קיים קשר נסיבתי, מאחר וניתן לראות שב- 50% מחולי מחלת החיתולית הכפית, קיים זיז גרמי כזה בצילום רנטגן של העקב. יתכן שבמצב שקיימת מחלת החיתולית הכפית קשה עם התעבות משמעותית של החיתולית הכפית, אזי נוכחות של "דורבן" מחמירה את מחלת החיתולית בשל חיכוך מקומי של החיתולית עם אותו זיז גרמי [2]. אבחנה אבחון מחלת החיתולית הכפית מבוצע בעזרת ראיון רפואי ובדיקה גופנית. בדיקות מעבדה והדמיה יש לבצע רק במידה והאבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול גורם אחר לכאב. החולה מתאר כאב באזור הגבשושית התיכונה של עצם העקב. הכאב המתואר קשה יותר בצעדים הראשונים, לאחר מנוחה ממושכת או שנת לילה. לעיתים הכאב קשה עד כדי כך, שהחולה יכול לדרוך רק על קדמת כף הרגל בצעדיו הראשונים בבוקר. לאחר מספר צעדים הכאב פוחת. הכאב הקשה בבוקר שמשתפר בהמשך, אופייני למחלת החיתולית הכפית. כאב שמחמיר בהליכה או במאמץ אופייני יותר לשבר מאמץ בעצם העקב או לכאב על רקע הילכדות עצב כמו בתסמונת התעלה הטארזאלית. כאבי לילה אינם אופייניים למחלת החיתולית הכפית ודורשים בירור לשלילת גורמים אחרים לכאבים באזור העקב כמו גידול, זיהום, וכאב ממקור עצבי. כמו כן יש לברר עם החולה את מצבו הכללי ומחלות נוספות כמו סוכרת (הגורמת לנאורופאטיה) או מחלות מפרקים סרונגטיביות [2,14]. בבדיקה הגופנית ניתן להתרשם מרגישות ממוקמת באזור הקדמי-פנימי של העקב. לעיתים גם קיימת נפיחות מקומית באזור הנ"ל. ב- 78% מהחולים ניתן להבחין בקיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל בשל כך [2,8]. אם בבדיקה הגופנית מופק כאב באזור אחר מהנ"ל, כנראה שמקור הכאב הוא לא במחלת החיתולית הכפית. כאב שמופק במרכז העקב או באזור האחורי של העקב נובע בד"כ מחבלה, ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב או דלקת באמתחת (Bursa) אחורית [2]. במידה וכאב מופק בבדיקת ניקוש (TINEL’S TEST) באזור הפנימי של העקב, יתכן שהבעיה נובעת מכליאה של עצב או תסמונת התעלה הטארזאלית (תמונה 2). במידה והכאבים מפושטים בעקב ולא ממוקמים באזור אחד שלו, יש לשלול שבר מאמץ בעצם העקב [2]. בדיקות הדמיה יש לבצע לצורך שלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים באזור העקב, שהן לא מחלת החיתולית הכפית. צילום רנטגן – יבוצע לשלילת שבר מאמץ, כיבים בעצם העקב בשל דלקת אמתחת קשה, או בעיה גרמית אחרת [1]. מיפוי עצם – יכול להיות לעזר בהדגמת שבר מאמץ בעקב במידה ולא הודגם בצילום רנטגן. מעבר לכך אינו מועיל באבחנת מחלת החיתולית הכפית [15,16]. בדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע – אין הטוויה לשימוש בבדיקות אלו לאבחון או שלילת מחלת החיתולית הכפית. בבדיקת תהודה מגנטית ובדיקת על שמע, במידה ומבוצעות, ניתן בנוכחות מחלת החיתולית הכפית, להדגים התעבות של החיתולית [17,18]. בדיקות דם – מומלץ לבצע בדיקת שקיעת דם וספירת דם במקרים של כאב לא אופייני או במקרה של כאבים דו-צידיים בשני עקבים באותו חולה, שאז מקור הבעיה יכול להיות במחלת מפרקים סרו-נגטיבית [2,14]. בדיקת הולכה חשמלית (EMG) – ברוב המקרים הבדיקה אינה יעילה או שימושית מאחר ולא ניתן לאשר או לשלול תסמונת התעלה הטארזאלית או כליאה עצבית אחרת כמקור הכאבים באזור העקב, ע"י בדיקת הולכה חשמלית [2]. גורמי הסיכון השמנת יתר ועליה פתאומית במשקל, מאמץ גופני פתאומי לאנשים שאינם רגילים בכך, נעילת נעליים שאינן בולמות זעזועים באזור העקב, שינויים בהרגלי ריצה (תכיפות, משך ומשטח ), תעסוקה או עבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל, כל אלו מהווים גורמי סיכון להתפתחות המחלה. קיצור גיד האכילס והגבלה בכיפוף הגבי של כף הרגל מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר מבין כל הנ"ל [19,20]. טיפול בפאסאיטיס פלאנטארית הטיפול במחלת החיתולית הכפית הוא בד"כ טיפול שמרני. הטיפול השמרני מצליח יותר כשמתחילים אותו בסמיכות להופעת התסמינים ובד"כ תוך ששה שבועות מהופעתם. מדרסים - כרית בולמת זעזועים מתחת לעקב ותמיכה לקשת האורכית הפנימית ע"י מדרס מתאים מחומר רך, עוזרים בבלימת עומסים המופעלים על כף הרגל במהלך הליכה, כשהמדרסים המומלצים הם מדרסים המותאמים לחולה לפי מידת גבס או אמצעי התאמה דומה. [2,21]. נעליים מתאימות – יש להמליץ לחולים להימנע מהליכה יחפים על משטח קשה. מומלץ לנעול נעליים עם תמיכה לקשת האורכית הפנימית של כף הרגל, עם ריפוד או סוליה רכה באזור העקב [22]. תרופות נוגדות דלקת לא סטארואידאליות – משמשות במקרה של מחלת החיתולית הכפית כתרופות נוגדות כאב, מאחר ומקור המחלה אינו דלקתי. לכן גם מומלץ להפסיק את מתן התרופות הנ"ל עם שכוח הכאב החד, כדי להימנע מסיבוכי השימוש הממושך בתרופות אלו [2]. הזרקה מקומית של סטארואידים – הזרקה מקומית של סטארואיד בשילוב או ללא שילוב עם לידוקאין עשוי לגרום להקלה מהירה בכאב. זריקה הניתנת מהצד הפנימי של העקב עדיפה על זריקה הניתנת ישירות דרך סוליית כף הרגל למוקד הכאב[23]. אמנם זריקה כזאת יכולה להקל על הכאב, אך יש להימנע ממנה במידת האפשר ולהזריק רק במקרים בהם טיפול שמרני אחר לא עזר, בשל הסיבוכים העלולים להיגרם כולל: ניוון של כרית השומן התת עורי בעקב, זיהום מקומי באזור ההזרקה ועד לאוסטאומיאליטיס של עצם העקב וקרע יאטרוגני של הפאציה הפלאנטארית בעקבות ההזרקה [3]. יש הטוענים שאין הבדל בתוצאות בין זריקת לידוקאין בלבד לעומת מתן זריקה של סטארואיד עם לידוקאין [23-25]. טיפול פיזיוטרפי - תרגילי מתיחה לגיד האכילס עשויים להקל על כאבים הנובעים ממחלת החיתולית הכפית. רוב החולים הסובלים מהמחלה סובלים גם מקיצור של הגיד הנ"ל ולכן מתיחת של הגיד והארכתו, מקל על התכווצות החיתולית הכפית שקיימת במנוחה בשל מנח הכיפוף הכפי הנגרם בעקבות קיצור גיד האכילס [2,26]. טיפולים פיזיוטרפיים חשמליים שונים, כמו טיפול מקומי עם גלי על שמע ו-TENS, נצפו כיעילים בחלק מהחולים. סד ללילה – סד לילה למתיחה של גיד האכילס והחיתולית הכפית, המונע את הכיפוף הכפי של כף הרגל במנוחה ומחזיק את כף הרגל במנח של כ- 5 מעלות כיפוף גבי ואת הבוהנות גם כן בכיפוף גבי קל, עשוי להפחית משמעותית את כאבי הבוקר, מהם סובלים חולי מחלת החיתולית הכפית [27,28]. גלי הלם חוץ גופיים (Extracorporeal shock wave therapy) – טיפול בגלי הלם חוץ גופיים התרחב בשנים האחרונות לטיפול בבעיות אורתופדיות שונות, כולל הטיפול במחלת החיתולית הכפית. יעילות הטיפול שנויה במחלוקת. קיימות עבודות המראות הטבה משמעותית עם טיפול לעומת עבודות המשוות את הטיפול בגלי הלם חוץ גופיים לטיפול באינבו (placebo) ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין הטיפולים [29-31]. טיפול ניתוחי ניתן להציע טיפול ניתוחי, לחולה הסובל ממחלת החיתולית הכפית , העמידה לכל הטיפולים השמרניים ושסובל מהמחלה למשך יותר מ- 12 חודשים בהם טופל טיפול שמרני מלא. הניתוחים המקובלים כיום הם: חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית פתוחה ובמידה וקיים זיז גרמי – "דורבן" גם חיתוכו, או חיתוך החיתולית בגישה ניתוחית אנדוסקופית [32,33]. אחוזי ההצלחה בסדרות שונות הם בין 75%-90% [34,35]. לסיכום מחלת החיתולית הכפית היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור התחתון של העקב. התסמין האופייני – כאב באזור העקב בצעדים הראשונים בבוקר, לאחר שינה, או לאחר מנוחה ממושכת. המחלה בד"כ מגבילה את עצמה וחולפת עם הזמן. טיפול שמרני המותחל מוקדם עם הופעת התסמינים , מביא בד"כ לשיפור מהיר במצב החולה. במצבים בהם טיפול שמרני ממושך נכשל, ניתן לבצע ניתוחים שונים העשויים לשפר את מצב החולה בהצלחה . ביבליאוגרפיה 1. Tanz SS. Heel pain. Clin Orthop 1963;28:169-78. 2. DeMaio M, Paine R, Mangine RE, Drez D Jr. Plantar fasciitis. Orthopaedics 1993;16:1153-63. 3. Lemont H; Ammirati KM; Usen N. Plantar fasciitis: a degenerative process (fasciosis) without inflammation. J Am Podiatr Med Assoc 2003;93(3):234-7. 4. Wolgin M, Cook C, Graham C, Mauldin D. Conservative treatment of plantar heel pain: long-term follow-up. Foot Ankle 1994;15:97-102 5. Daly PJ, Kitaoka HB, Chao EYS. Plantar fasciotomy for intractable plantar fasciitis: clinical results AND biomechanical evaluation. Foot Ankle 1992;13:188-95. 6. Brugh AM; Fallat LM; Savoy-Moore RT. Lateral column symptomatology following plantar fascial release: a prospective study. J Foot Ankle Surg 2002;41(6):365-71. 7. Leach RE, Seavey MS, Salter DK. Results of surgery in athletes with plantar fasciitis. Foot Ankle 1986;7:156-61. 8. Amis J, Jennings L, Graham D, Graham CE. Painful heel syndrome: radiographic AND treatment assessment. Foot Ankle 1988;9:91-95. 9. Kibler WB, Goldberg C, Chandler TJ. Functional biomechanical deficits in running athletes with plantar fasciitis. Am J Sports Med. 1991;19:66-71. 10. Jahss MH, Kummer F, Michelson JD. Investigations into the fat pads of the sole of the foot: heel pressure studies. Foot Ankle 1992;13:227-32. 11. DuVries HL. Heel spur (calcaneal spur). Arch Surg 1957;74:536-42. 12. Rubin G, Witten M. Plantar calcaneal spurs. Am J Orthop 1963;5:38-55. 13. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 14. Furey JG. Plantar fasciitis: the painful heel syndrome. J Bone Joint Surg 1975;57A: 672-3. 15. Williams PL, Smibert JG, Cox R, Mitchell R, Klenerman L. Imaging study of the painful heel syndrome. Foot Ankle 1987;7:345-9. 16. Intenzo CM, Wapner KL, Park CH, Kim SM. Evaluation of plantar fasciitis by three-phase bone scintigraphy. Clin Nuclear Med 1991;16:325-8. 17. Kier R. Magnetic resonance imaging of plantar fasciitis AND other causes of heel pain. MRI Clin N Am 1994;2:97-107. 18. Kane D, Greaney T, Shanahan M, Duffy G, Bresnihan B, Gibney R, Fitz Gerald O. The role of ultrasonography in the diagnosis AND management of idiopathic plantar fasciitis. Rheumatology 2001;40(9):1002-8 19. Schepsis AA, Leach RE, Gorzyca J. Plantar fasciitis. Etiology, treatment, surgical results AND review of the literature. Clin Orthop 1991;266:185-96. 20. Riddle DL; Pulisic M; Pidcoe P; Johnson RE. Risk factors for Plantar fasciitis: a matched case-control study. J Bone Joint Surg 2003;85-A(5):872-7 21. Martin JE; Hosch JC; Goforth WP; Murff RT; Lynch DM; Odom RD. Mechanical treatment of plantar fasciitis. A prospective study. Am Podiatr Med Assoc 2001;91(2):55-62. 22. Weiner BE, Ross AS, Bogdan RJ. Biomechanical heel pain: a case study. Treatment by use of Birkenstock sandals. J Am Podiatr Assoc 1979;69:723-6. 23. Tsai WC, Wang CL, Tang FT, et al. Treatment of proximal plantar fasciitis with ultrasound-guided steroid injection. Arch Phys Med Rehabil 2000;81(10):1416-21. 24. Miller RA, Torres J, McGuire M. Efficacy of first-time steroid injection for painful heel syndrome. Foot Ankle Int 1995;16:610–2. 25. F. Crawford, D. Atkins, P. Young, AND J. Edwards. Steroid injection for heel pain: evidence of short-term effectiveness. A randomized controlled trial. Rheumatology. 1999;38(10):974-977. 26. Di Giovanni BF, Nawoczenski DA, Lintal ME, Moore EA, Murray JC, Wilding GE, Baumhauer JF. Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain. A prospective, randomized study. J Bone Joint Surg, 2003;85-A(7):1270-7. 27. Berlet GC, Anderson RB, Davis H, Kiebzak GM. A prospective trial of night splinting in the treatment of recalcitrant plantar fasciitis: the Ankle Dorsiflexion Dynasplint. Orthopedics, Nov 2002, 25(11) p1273-5. 28. Wapner KL, Sharkey PF. The use of night splints for treatment of recalcitrant plantar fasciitis. Foot Ankle 1991;12:135-7. 29. Rompe JD; Decking J; Schoellner C; Nafe B. Shock wave application for chronic plantar fasciitis in running athletes. A prospective, randomized, placebo-controlled trial. Am J Sports Med 2003;31(2):268-75 30. Weil LS; Roukis TS; Weil LS; Borrelli AH. Extracorporeal shock wave therapy for the treatment of chronic plantar fasciitis: indications, protocol, intermediate results, AND a comparison of results to fasciotomy. J Foot Ankle Surg 2002;41(3):166-72. 31. Haake M; Buch M; Schoellner C; Goebel F; Vogel M; Mueller I; Hausdorf J; Zamzow K; Schade-Brittinger C; Mueller HH. Extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: randomised controlled multicentre trial. BMJ 2003;12;327(7406):75. 32. Barrett SL, Day SV, Pugnetti TT, Egly BR. Endoscopic heel anatomy: analysis of 200 fresh frozen specimens. J Foot Ankle Surg 1995;34:51-6. 33. Anderson RB, Foster MD. Operative treatment of subcalcaneal pain. Foot Ankle 1989;9:317-23. 34. Woelffer KE; Figura MA; Sandberg NS; Snyder NS. Five-year follow-up results of instep plantar fasciotomy for chronic heel pain. J Foot Ankle Surg 2000;39(4):218-23. 35. Jarde O; Diebold P; Havet E; Boulu G; Vernois J. Degenerative lesions of the plantar fascia: surgical treatment by fasciectomy AND excision of the Acta Orthop Belg 2003;69(3):267-74. heel spur. A report on 38 cases.

הכאבים אצלי אינם מופיעים בעקב אלא ממש באזור הקמור של כף הרגל..... האם אכן מדובר באותה המחלה ? תודה

גם לי יש בדיוק את אותם כאבים בחלק הקמור של הרגל מיד בקימה מהמיטה בבוקר. הכאבים עוברים לאחר כמה דקות של צעידה על הרגליים.

פורומים בנושא אטקסיה טלנגיאקטזיה
פורום נוירוכירורגיה
מנהלי הפורום יענו על שאלות בנושאים הנוגעים לגידולי מח בסיס גולגולת ועמוד...
פורום קשב וזיכרון בקרב מבוגרים ומתבגרים
ד"ר מיכאל חייגרכט יענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לאבחון וטיפול בע...
פורום טרשת נפוצה - רמב"ם
ד"ר איל רוזנברג ישיב לשאלות הגולשים בנושא טיפול בטרשת נפוצה