אטקסיה טלנגיאקטזיה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2: כל מה שחשוב לדעת

החשיפה האמיצה של השחקנית אנג'לינה ג'ולי, שביצעה כריתה מניעתית של שדיים ושחלות, העלתה את המודעות לנושא המוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, המגבירות את הסיכון לחלות בסרטן. כיום, הבדיקות הגנטיות שנותנות מידע על רקע תורשתי של המטופל או על הביולוגיה של הגידול מאפשרות התאמת טיפול אופטימלי בחלק ממחלות הסרטן הנשאות למוטציות בגנים BRCA1 או BRCA2 שכיחה יותר בקרב אוכלוסייה אשכנזית, בהשוואה לאוכלוסיות אחרות בארץ ובעולם. כיצד המידע על נשאות המוטציות יכול לעזור בבחירת טיפול אונקולוגי בחולי סרטן? הגיע הזמן לעשות סדר בקשר בין סרטן לגנטיקה ובשאלות הבוערות בנושא "הגן היהודי".   מה הקשר בין סרטן לגנטיקה? מרבית מקרי הסרטן מתרחשים על רקע אקראי, בשל מוטציות (שינויים בחומר הגנטי) נרכשות שמופיעות ברקמות שונות בגוף, על רקע השפעות סביבתיות או תהליך הזדקנות טבעי של הגוף. 5-10% ממקרי הסרטן מופיעים על רקע מוטציה מורשת בגן יחיד (לעתים רחוקות במספר גנים), המעלה באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסוג אחד או יותר של סרטן, לעומת סיכון הרקע באוכלוסייה הכללית. במקרים אלה, התחלואה מופיעה לרוב (אך לא בהכרח) בגיל צעיר...
ללמוד עוד על אטקסיה טלנגיאקטזיה
הכל על: חיסון נגד אבעבועות רוח-תמונה

שגרת החיסונים בגיל הרך כוללת חיסון נגד אבעבועות רוח בגיל...

מאת: ד"ר נטר חנן
16/05/2018
שיתוק מוחין: טיפול רב-מערכתי-תמונה

שיתוק מוחין (CP) נחשב לגורם הנכות הנפוץ ביותר בקרב ילדים....

מאת: ד"ר אלה...
30/04/2018
הידרוצפלוס (מיימת ראש)-תמונה

הידרוצפלוס (מיוונית: הידרו - מים, צפלוס - ראש) מוגדר כמצב...

מאת: מומחה
30/10/2013
בדיקות סקר לאיתור ליקויים בשמיעה ובתקשורת-תמונה

אחד הגורמים המכריעים בהתפתחותם התקינה של ילדים היא היכולת...

מאת: תלמה הרצנו
01/05/2013
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לאטקסיה טלנגיאקטזיה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

אטקסיה טלנגיאקטזיה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

יש לי כאבים בקרסול נשלחתי לצילום עי רופא המשפחה ... תוצאות הצילום : הודגם דורבן פלנטרי משמאל שאלתי היא מה זה ו כמו כן קבעתי תור לאורטרופד וניתן לי תור רק ל עוד חודש וחצי האם אפשר לעשות משהו בינתיים להקל על הכאבים ? ועד כמה דחוף ללכת לאורטורפד במצב זה הרבה תודה

על דורבן וחיות אחרות ראה נא את: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=11&i=100168&t=100094

יש לי כאבים בשוק רגל ימין.להפתעתי הודגם בצילום רנטגן דורבן קטן פלנטר בעקב ימני.עלי לציין שאין לי כאבים בעקב,אין לי בכלל כאבים בכף הרגל.דבר נוסף השוק כואב לי יותר כשאני במנוחה -שינה ואפילו ישיבה מאשר בהליכה. בהליכה נוסף כאב בצידו הפנימי של הברך.

שלום דר' תחומי אני גבר בן 69.6 סובל בשנים האחרונות מחלק של תסמיני ערמונית מוגדלת : זרם חלש - לעתים מקוטע , היסוס ודחיפות . אני נמצא במעקב אורולוגי אצל רופא בקהילה .קצב עליית הpsa בשנתיים האחרונות היה : בשנת 2013 - 1.82 , בשנת 2014 - 2.14 ובשנת 2015 - 2.94לפני חודש . כמו כן נבדקתי על ידי רופא אורולוג בדיקת מישוש הבלוטה . לדבריו הערמונית שלי גדולה אבל חלקה ואלסטית , 1.5-2+ .האורולוג המליץ לבצע psa free אכן ביצעתי את הבדיקה בבית חולים ( לא נכללת בסל ) . להלן התוצאות שקבלתי בדוח המעבדה : psa = 2.94 ng/mL , free psa = 0.48 ng/mL . היחס- free/total ratio = 16.2% .ברשותך , אני מבקש לדעת האם הבדיקה הזו תקינה ואם כך להמשיך במעקב או לבצע ביופסיה ? שנית , האם את ממליצה לי לעבור בדיקת אולטרסאונד רקטלי לבדיקה יותר מעמיקה של הערמונית ואולי גם בדיקת מדד צפיפות - psa density. או שגם כאן הדעות מחולקות לגבי הבדיקות הנל והכי טוב בכל זאת לבצע ביופסיה למרות הסיכונים שקיימים גם במקרה זה ? אני מודה לך על התייחסותך לשאלתי . ערב טוב לך . עדי

שלום רב, הבדיקה שציינת היא סביב הנורמה לגילך, למרות שיחס F/T הוא גבולי. אם בבדיקה מישושית של הערמונית לא נמצא דבר חשוד ממליצה לך להמשיך במעקב. אם האורולוג שלך שמכיר אותך ויודע מה קצב עלית הPSA מתרשם שיש מקום לביופסיה- זו החלטה שלכם ולא קשורה לפורום אינטרנטי. לדעתי אין שום צורך באולטראסאונד רקטאלי אלא אם אתה עושה ביופסיות.

דר, בני בן 8 ימים, בבדיקת סקירה ראשונה בבית החולים TSH=23 T4=9.4 היום בוצע בדיקת נורמון אנדו תוצאות TSH=32 .17 T3=5.1 T4=1.6 יש לציין כי היתה צהבת בבית החולים. הגענו היום לבית החולים, יום אחרי ברית בגלל שלשול, ישנוניות וחוסר רצון לאכול במהלך כל הלילה. מה יכול להעיד TSH גבוה כאשר ההורמונים T בטווח מעל הנורמה כמתואר? האם יכול להיות קשר בין התופעות שתיארתי לבין תוצאות הנל? האם יש לבצע בדיקות נוספות? תודה

1) שלשול, חוסר אכילה ומצב של דלקת יכולים לגרום לישנוניות וחוסר רצון לאכול- יש לברר קודם כל אם יש זיהום או מחלה הגורמת לישנהוניות 2) רמות אלה של TSH אינן מסבירות בדרך כלל שלשולים וחוסר רצון לאכול 3) כאשר TSH גבוה. גם אם FT4 תקין, מתיחסים למצב כתת פעילות של בלוטת התריס 4) אם לרופא יש חשד לתת פעילות של בלוטת התריס לפני גיל שנהנותנים טיפול בהורמון בלוטת התריס-אלטרוקסין או יוטירוקס. אם אין בטחון שפעולת בלוטת התריס תקינה. מטפלים. הסיכון של אי טיפול הרבה יותר גבוה ומסוכן לתינוק מאשר מתן טיפול כאשר לא צריך

תודה רבה על תשובתך פרופ'. האם קיימים גורמים אפשריים נוספים העלולים לגרום לרמת TSH זו מלבד תת פעילות של בלוטת התריס? במידה וכן, כיצד שוללים אפשרויות אלו?

וגם, האם מתן אלטרוקסין לתינוק ללא בעיית תת פעילות עלול לגרום במשך הזמן לדיכוי פעילות בלוטת התריס? שוב תודה

לא נכון. אפילו 3 שנים של טיפול לא מדכאות את הבלוטה

שלום לכולם, ערב טוב שבת שלום חג שמח אחרי 9 חודשים מלאים עם שקית, השבוע עברתי סגירת סטומה. הניתוח עבר בסדר. אתמול התחלתי לשתות ורק היום התחלתי לאכול (דברים רכים). יש פצע פתוח (מן חור) בבטן שנסגר לאט לאט וממש טיפה כאבים. לאלה מכם שזוכרים, היו לי המון חששות ולבטים לגבי הסגירה. (עקב תחילת לימודים). לבסוף החלטתי שאני מעדיף לעשות את הניתוח עכשיו (3 שבועות חופש של פסח) ולא לדחות אותו לעוד מספר חודשים-שנה.. אפילו אחרי שקבעתי את הניתוח היו לי חששות של האם כדאי לעשות את זה או לא. כרגע זה עוד מוקדם להגיד אם היה "כדאי" וגם לא ממש משנה כי אי אפשר לחזור אחורה, אבל בינתיים היציאות נוראיות! שלשולים חריפים ומעצבנים. ברגע שזה מגיע הדחף כלכך גדול ולא ניתן להתאפק בכלל. (לא הספקתי לסיים את ההודעה וזה הגיע ><). הסגירה אמורה להיות ארוע שמח (קשה. עם זמן החלמה, אבל שמח) ומשום מה אני לא שמח כלכך. החששות שהיו לפני הניתוח החריפו (תרתי משמע) לאחר הניתוח עם השילשולים הנוראיים וזה כשאני בקושי אוכל. (כשאני יאכל יותר זה יחמיר?!). --(תמיכה פליז T_T )-- חחח אין חרטות כי קיבלתי החלטה, אבל התסכול מדכא. בעיקר אם המצב לא ישתפר.

קודם כל העיקר שהניתוח עבר בהצלחה, אל תתייאש! ההתחלה תמיד קשה! תחשוב שהמעי הדק לא רגיל לתפקיד הזה שהנחיתו עליו, הוא צריך זמן להסתגל! ככל שיעבור הזמן מכל הבחינות הכל ישתפר, לי אישית לפני שהתחלתי לאכול (בימים שאחרי הניתוח) באמת היו המון יציאות ומאוד שורפות כמו שאמרת אבל זה בגלל בחומציות של הקיבה! אחר כך היציאות כבר לא שרפו לי כשהתחלתי לאכול וגם כמות היציאות פחתה! תבדוק את האופציה ל"סטופ איט" או אימודיום" הכדורים האלו להרגעת שלשולים מאוד עוזרים!! אל תצטער על ההחלטה שלך אתה תראה שלאט לאט המצב ישתפר!!! שתהיה לך החלמה מהירה ומוצלחת!!! :)

אני שבועיים אחרי ניתוח סגירה , כאבים ממש חזקים ? ולעומת מה שאתם מספרים עצירות לא נורמלית !!! מישהו אולי יודע מה לוקחים נעד עצירות ? ותוך כמה זמן נסגרת החור בבטן ???

יותר משנה וחצי לאחר סגירת סטומה עדיין יש הפרעות ביציאות שלשולים כאבי בטן אין שפור בי ציאות לקחתי כל מיני תרופות ולא עזרו .האם זה מצב לאחר נתוח סגירת סטומה !!!

אלינו - הסטומאים לשעבר עם סימני אסלה על התחת! זוכר מה כתבתי לך בעבר? אצלי - החור המבחיל נסגר 4 שבועות בול אחרי הניתוח. תזכור - כל אחד וסגירתו הוא. תלוי מצב כללי, גובה ההשקה החדשה וכו'. יש כאן סיפורים על נורמליות תוך דקה וחצי, ויש גם כאלה שלוקח יותר. אני פרקתי כאן את תיסכוליי הרבים לאחר הסגירה. היציאות השילשוליות ייפסקו עם הזמן והכל יתמצק. צריך שפע סבלנות, אבל עדיין (כ 8 חודשים אחרי) ואני מזדהה עם תחושת התכיפות ודחיפות. הנה רגע, בורח לי חחח. וחזרתי (מקודם אכלתי משהו. זו פעם שנייה בחצי שעה שהלכתי...) בעצת רופאיי - אני על אימודיום. בין אחד לשלושה ביום (תלוי תוכניות במהלך היום). זה לא שאני משלשלת כן? פשוט אצלי הקיבולת בארבעה ס"מ שנותרו לי מהרקטום - לא מחזיקים. מאז הסגירה אין לי מצב של עצירות בכלל. תמיד יש יציאות. בהתחלה זה היה במשך כל היום. אח"כ התחלתי לרשום כמה זמן אחרי האוכל זה מתחיל וכתבתי שעת כל גיחה. לפעמים היו גיחות ללא יציאות אלא רק התחושה. אבל אצלי זה המון זמן לדעתי הסיפור הזה. חיי סובבים סביב אסלות וזה מגביל אותי מאוד. הלוואי הלוואי והזמן יעשה את שלו ואצלך הכל יסתדר במהרה, אבל באמת - תגייס המוןןןן סבלנות. אתה רק בתחילת הדרך. אם הטוסיק שורף - תשתדל לעשות הרבה שטיפות במים וסבון בלי לשפשף, רק השפרצות. וגם להשתמש במגבונים (ניסוי וטעייה עד שתמצא את אלו הלא שורפים - פשוט לא זוכרת איזה..) כדאי לשים איזה פד בתחתונים להגנה מבריחות. לנו הנשים זה פחות מפדח להדביק איזו תחבושת, אבל זה נותן הרגשה בטוחה יותר. תכניס לתזונה שלך אורז. זה יכול להקל. ושולחת הרבה עידוד והבנה, זה צעד גדול אבל לא קל. אשמח לעזור בכל שאלה.

08/04/2012 | 20:14 | מאת: קרן
מתוך פורום סטומה - תמיכה

מחר - יום שני - יש לי פגישה עם הרופא שלי כדי לחשוב יחד "מה הלאה". כזכור (או לא) בניתוח השני שלי, שמטרתו הייתה לטפל בפיסטולה רקטו-וגינאלית מזעזעת שנוצרה, התעוררתי עם קולוסטומי במקום איליוסטומי. במהלך הניתוח התברר שהפאוץ' שלי חרב לגמרי. לא הצליח להתאחות ולהירפא. ברור לי שניתוח לשחזור פאוץ' אינו אפשרות מבחינתי במסגרת ה"מה הלאה". אין מצב שאני שוכבת שוב במיטה חודשיים. אין מצב שאחווה שוב את כאבי המתיחות המזעזעים האלה; כאבים שעדיין מופיעים עד היום למרות שאין לי פאוץ'! אני די בטוחה שהמנתח שלי חושב שאפשר גם בלי פאוץ', ושהוא יציע מחר להשתמש במעט שנשאר אצלי מהרקטום. השאלה שלי אלייך - לא יודעת אם תספיקי לענות לי הלילה לפני הפגישה שלי בבוקר - למה בעצם? תני לי משהו להיאחז בו... הרי אני קוראת אותך חודשים. עברת עינויים לאחר הסגירה. סבל מתמשך. אני חושבת עלייך כל הזמן כשאני מהרהרת על עתידי: בשביל מה? אף על פי שיש ימים שבהם אני מקללת את הסטומה, סובלת מההתכווצויות שלה, מתענה ביציאות בלתי נגמרות - זה כבר חרא שאני מורגלת בו. לשם מה לשנות חרא אחד בחרא אחר? תוכלי להצביע על יתרונות הסגירה? האם לא עדיף להישאר עם סטומה 'וזהו'...? [יוחאי ציין לא מזמן שהדיווחים שלך גרמו לו להכריע בעניין הסגירה. הוא רק שכח לציין מה הייתה הכרעתו, ואני לא שאלתי]

אשמח מאד להיות בקשר טלפוני זה מאד יעודד.

היי אלי, אני שמחה שהניתוח עבר בשלום! אני מבינה שכרגע הכל ממש לא נראה טוב, ואני גם מכירה את התחושה ש- "זה בטח אף פעם לא ייגמר". אני לא עברתי סגירת סטומה, אבל עברתי מצב דומה. קודם כרתו את כל המעי הגס ועשו השקה של המעי הדק לרקטום (באותו ניתוח). כ- 8-9 ימים אחרי ניתוח התחילו השלשולים השורפים וחוסר היכולת להתאפק. כשהתחלתי לשתות זה היה הכי נורא.... במשך כל אותו היום, כל 5, מקסימום 10 דקות הייתי חייבת לרוץ לשירותים. הייתי על סף התמוטטות נפשית. או שבעצם דיי התמוטטתי נפשית. פשוט בכיתי כל אותו היום והייתי משוכנעת שעשיתי טעות גדולה שהלכתי על ניתוח גדול שכזה... אבל... זה לא נכון. קודם כל, כמו שדיאנה אמרה, ההתחלה היא קשה. מערכת העיכול מפרישה הרבה מיצי עיכול, אבל דווקא כשמתחילים לאכול אוכל מוצק יותר, השלשולים מתמתנים, אבל ממש באופן משמעותי. למעי הדק לוקח כמה חודשים עד שהוא מסתגל ומתחיל למלא את תפקיד המעי הגס. תעבוד על דיאטה נכונה - מה שעושה לא טוב לעזוב ולנסות אחרי חודשיים שלושה. לאכול בינתיים אוכל דל סיבים - אורז לבן, לחם לבן, פסטה, תפו"א, גזר וקישוא מקולפים ומבושלים (אלו הירקות היחידים שהופיעו בטבלה שנתנו לי אחרי ניתוח), עוף, טונה (או בכלל דגים), ביצים, מוצרי חלב (בתנאי שאין רגישות). אתה עדיין בשלב מאוד מאוד מוקדם אחרי ניתוח. סבלנות! זה פשוט עניין של זמן. תחשוב חיובי! מאחלת החלמה מהירה והסתגלות טובה מהרה! תעדכן אותנו!

בריאות טובה הבן שלי אחרי סגירת סטומה כבר חודשיים כאוב וסובל הייתי רוצה שאולי תוכל תוכלי להרגיעו כי הוא במצב מיואש הפלאפון תודה

שש שנים לאחר ניתוח פאוץ וסגירת סטומה סובלת עדין משלשולים לפעמים ובעיקר מכאבי בטן קשים לאחר יציאות. הנגסטרו נתן לי להעזר באימודיום וגם בשני סוגי כדורים נגד כאב בטן (קל בטן וספסמלגין) שלא כל כך עוזרים,אולי יש פתרון אחר לכאב בטן ?. (עושה הליכות ויוגה לרצפת האגן שמסייעים הרבה לפי עצת מטפלת הביופידבק ). כאבי הבטן לעתים קרובות מייאשים.

09/04/2012 | 10:55 | מאת: אלי
מתוך פורום סטומה - תמיכה

אפילו הרופאה שלי אמרה לי שהיא ציפתה שאני אקפוץ וארוץ בכל המחלקה אחרי הניתוח! אבל זה לא קרה חחח. היו יותר מידיי דאגות שהסיחו את דעתי ממה שחשוב באמת והבנתי שהן מיותרות. אז כמובן שאני לא מתייאש ! אני סבלני והזמן יעשה את שלו. (בדיוק כמו שהוא עשה כשרק התחלתי עם הסטומה, בהתחלה רק רציתי להיפטר ממנה ולהוריד אותה כמה שיותר מהר). ביומיים האחרונים שאכלתי דברים טיפה יותר מוצקים אכן זה התמתן קצת. אבל עדיין אותו סיפור.. מצליח לצאת קצת מהבית ממש לזמן קצר.. חוץ מזה יושב בבית ונח. נהנה מהחופש. תודה לכן על התמיכה והעידוד!!! אני אמשיך לעדכן כדי לתת תקווה נוספת (לזו של דיאנה) לעוד סטומאים שעתידים לעבור סגירה!.

היי אני קוראת את מה שכתבם וזה מאוד מעודד!! זה היה לפני המון זמן אתם עוד פה? זקוקה לעצות אני כרגע עם סטומה עברתי לפני שבועיים כריתת מעי גם ועדיין הכל כואב לי... רציתי לשמוע קצת על ניתוח הסגירה??

לפני כחודש וחצי עברתי ניתוח לסגירת סטומה לאחר שהוציאו לי את הרקטום לפני כחצי שנה עקב סרטן שברוך השם כבר אין וחיברו את פי הטבעת עם מעי הגס שרובו נשאר ,הניתוח עבר בהצלחה אך מהיום הראשון היו שילשולים קשים מאוד כל דקה ואחרי זהה היו עצירויות ושילשולים וגם אושפזתי כי ירד פתאום מלא דם בלי הפסקה ויצאתי מבית החולים, עד עכשיו אני עוד סובל אך יכול להתאפק אך יש הרבה יציאות הגעתי אבל לתובנות שכדאי לעשות כדי לנסות לזרז תהליכים ורציתי לשתף: 1. אני הולך בקרוב לביופידבק בבית חולים זה טיפול שמלמד לחזק את האגן וכך יהיה יותר קל על השליטה 2. המלצה חמה שלי שבלעדיה לא יודע מה הייתי עושה , אני מציע לאנשים לא להתבייש בזה תחתוני SENI שהם תחתונים סופגים בשתי הכיוונים ואם בורח יציאה הם סופגים עד ליטר וחצי של יציאות קקי , וכך ניתן לא ללכת כל שניה לשירותים ולהתאמן להחזיק את פי הטבעת ובכך להתאפק יותר ולא ללכת כל 5 דקות , אין מה להתבייש עברנו ניתוח שגורם לנזילות זה תחתונים שנראים כמעט כמו תחתון והאפקט שלהם כמו חיתול(ניתן לקנות בדיסקרטיות דרך האינטרנט לחפש בגוגל) , וכך ניתן לצאת החוצה להליכות מקסימום יצא פה ושם קקי , או לצאת קצת לבלות שזה טוב לגוף ולנפש בלי לפחד שהמכנסיים יהיו מלוכלכות זה נותן ביטחון כמו השקית של הסטומה שנתנה ביטחון שהכל נקי3. לעשות מדיטציות בבית על ידי דיסקים שאומרים השאות חיוביות שאתם בריאים יש מלא באינטרנט וניתן להנות מזה וזה משפיע על התת מודע,בנוסף יש מחקרים ששימוש בדמיון מודרך/מדיטציות מחזק את המערכת החיסונית ועושה פלאים.4. הומלץ לי ואני לוקח עכשיו פרוביוטיקה של אלטמן זה חיידקים ידודותיים שמחזקים את המערכת החיסונית ושומרים על המעי הגס והמזון שעובר משם. 5. הלכתי והולך לרפקסולוגיה זה ברגליים וזה בהחלט מרגיע אני בטיפול 2 אבל אומרים שאחרי 12 טיפולים מרגישים את ההבדל , אפשר במקום גם לעשות דיקור סיני(גם פה התחתונים הסופגים עוזרים אתה שם את זה והולך לאן שצריך רפסולוגיה ,נסיעה ברכב,חברים,מסיבות וכו... ). לסיכום עשיה של 6 הדברים שרשמתי נותן הרגשה ואמונה שלאט לאט הכל משתפר ואני מאמין שגם זה מקצר תהליכים כי החלק הנפשי והגופני עובד יחד והשילוב הזה מצטלב אז הגוף משתקם. שיהיה לכולנו בהצלחה ומי שרוצה להוסיף רעיונות ודברים אשמח. ושוב אני עוד לא סיימתי את התהליך של השיקום אבל מרגיש שהדברים האלה עוזרים לאט לאט ואשמח לתגובות :).

ממליץ להתקין בידה או להשתמש בדוש אחרי יציאות, לא לשפשף את האיזור ואם אין ברירה אז להרטיב נייר טואלט ואיתו לנגב בעדינות. אני חודש אחרי סגירה , יוצא רק למקומות עם שירותים אך מסוגל להרגיש ולהחזיק עד ההגעה לשירותים. אוכל בכל ארוחה פרי וירק טרי , הסיבים מאטים את הקצב של היציאות . החור נסגר אך האיזור עדיין רגיש .

היי שי מה שלומך? אשמח לשמוע מה איתך היום האם יש שיפור עם היצאות ובכלל לגבי חזרה לשיגרה. אחותי אחרי כריתת מעיים ומועמדת לניתוח סגירת סטומה זמנית

בניגוד למה שאני קורא כאן, עברתי ניתוח קולוסטומי, סטומה, ולאחר מספר חודשים ניתוח נוסף של סגירה. היציאות חזרו לסידרן התקין, לחלוטין. למעט הרגשה עמומה בצלקת הניתוח, והגבלה פיזית כמו איסור מאמץ, הכל בסדר. הרגשתי שחשוב לאזן את הנכתב פה. לא כולם סובלים משלשולים לאחר סגירת סטומה. מאחל רק בריאות לכולם.

מה יכולה להיות הסיבה ל 10 ימים ללא יציאה לאחר ניתוח , הרגשה כללית לא משהו (בחילות), ללא חסימה (3-4 צילומים עם חומר ניגודי)

אפשר לשאול מי ניתח אותך בניתוח של סגירת הסטומה?

פורומים בנושא אטקסיה טלנגיאקטזיה
פורום נוירוכירורגיה
מנהלי הפורום יענו על שאלות בנושאים הנוגעים לגידולי מח בסיס גולגולת ועמוד...
פורום קשב וזיכרון בקרב מבוגרים ומתבגרים
ד"ר מיכאל חייגרכט יענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לאבחון וטיפול בע...
פורום טרשת נפוצה - רמב"ם
ד"ר איל רוזנברג ישיב לשאלות הגולשים בנושא טיפול בטרשת נפוצה