אירוע מוחי

גיסי עבר אירוע מוחי בגיל 48 צד שמאל משותק הרגל התחילה להסתדר היד עדיין לא אבל יש כאב חזק בכתף צד שמאל מה אפשר לעשות וממה זה נובע

אני מעל גיל 80 ועקב הגיל אני משתמש עם ויאגרה. לפני כשנה היה לי שבץ מוחי קל שהתבטה בקושי בדיבור שבינתיים חזר חלקית. היות שהשבץ קרה לי ביום שלקחתי ויאגרה מעז אני פוחד לקחת עוד. שאלתי, האם ייתכן שקרה לי בגלל הויאגרה והאם אני יכול בכל זאת להתחיל שוב להשתמש בכדור זה, בן ציון

ביום שבת ימלאו 7 שנים לפטירתו של אבי הביולוגי......עצוב לי הזמן הזה כי עולים בי המון זכרונות .....חלקם קשים מאוד....על תקופת הילדות שלי ...שלא היתה לי....על אייך שהאגו שלו ניהל אותו ואת החיים של כל הסובבים אותו...בלי חשבון......ואותנו כילדים שלו.....היה אדם קשה חסר פשרות...הכל היה צריך להיות כמו שאמר...יהרג ובל יעבור....התעלל בנו נפשית...מילולית.....וגם באמי התעלל גופנית...היה מכה אותה עם חגורה מעור חזרה..רק בגלל שהמרתה את פיו.....לעג לנו הילדים שלו בכל הזדמנות....והשפיל אותנו....פחדנו ממנו פחד מוות.....הוא גם ברבות הימים התחיל לשתות לשוכרה ולא ראה אף אחד מ..20 סנטימטרים.....אחרי שהתגרש מאמי בכלל מצבו היה יותר גרוע....פחדתי ללכת לבקר אותו..אבל הלכתי רק כי אחי ביקש ממני....כדי שהוא לא יחטוף את החגורה על הבשר שלו.....ניתקתי איתו קשר המון שנים...לא רציתי לדעת אפילו אם הוא חי.....גם אחרי יותר מ20 שנים של ניתוק שום דבר לא השתנה בו.....ושוב הפצרות של אחי נפגשנו ודיברנו.....לאחר שהתחתנתי שוב ניתקתי קשר כי הוא הרס לי את יום החתונה שלי.....הוא והבן החורג שלו מאישתו הרביעית.....השנים התנדנדו בין ניתוק ארוך מאוד לחיבור קצר..מלא בקצרים חדשים.....עד שהחליט לנסוע להשתקע בחול.....הנה בא השקט......ועם בוא השקט ירדו גם ההגנות שבניתי במשך השנים.......לא נכנסתי לכל הפרטים כי גם ככה סה כבר התארך ואני רוצה קצת לקצר עכשיו....יום אחד נודע לי מאחי שהוא גר בחול....שאבי בא והתמקם אצלו בבית.....מידי פעם עידכן אותי מה איתו...לא ששאלתי.....ושוב הזמן עף ויום אחד אחי מבשר לי שאבי לקה בליבו.....ואחרי שיצא שוב אחי חיבר ביננו... ועבר ארוע מוחי....התחלתי להתרכך....משהו בפנים אמר לי אל תהי כמוהו עם אגו..זו לא את... זה לא שלך.....הקשר התחיל לרקום עור וגידים ...רציתי אבא....מה שהיה חסר לי כל השנים....ירדו ההגנות ונתתי לו פתח להתחיל מערכת יחסים חדשה כמו שאני רציתי....בגללו מעולם לא יכולתי לבכות...כי בזמנים שהחגורה היתה באוויר ויכולה עד היום לשמוע את השריקות שלה חותכות את האוויר...הוא לא הרשה לי לבכות...מי רוצה סיבוב על החגורה....ותוך כדי שהיה שוב מאושפז בגלל ניתוח בגב להוצאת סרטן....זרקתי אליו את האיסור שלו...פתאום שמעתי אותו בוכה....לא מאמין למה שאמרתי ...אז תבכי נשמה של אבא....תבכי כל זמן שאני עוד חי שאדע שאת בסדר....ככה אמר ...ולא עברה דקה מסיום השיחה ומפלי הניאגרה זלגו ממני במשך 3 ימים....העונש נגמר..!!!....משם ואילך היחסים שלנו רק השתפרו...עד כדי שנסעתי אליו לחול לסעוד אןתו במיטת חוליו בבית החולים שם גסס....3 שבועות ארוכים והכי יפים בחיים שלנו ביחד...אני איתו והוא איתי רק מדברים ורק מתעדכנים על כל החיים המפוספסים שלנו לחוד...הוא בוכה ואני מחבקת ומרגיעה או הפוך......כמה חבל שכך נפרגו דרכנו....עם עצב וכאב...אבל גם עם סגירת מעגל אוהבת ומחבקת .....אוהבת אותו...וכבר מזמן סלחתי לו כי הבנתי שהאגו שלו זו מחלה חשוכת מרפא.............סליחה על האורך ועל החפירה......חטולית...עצובה

חטולית יקרה באמת עצוב...כל כך עצוב.. אני שמחה שהצלחת לעשות סגירה ושהיו איתך כמה זכרונות טובות שאפשר אולי לאחז בהם. איתך בלב, ינשופים

חתולית יקרה !! וואוו...קראתי את הודעתך.....עברה בי צמרמורת בגוף................................ יכולה עדיין לשמוע את שריקות החגורה באוויר לפני שהיא קורעת את העור................... וואווו........מצמרר............... רוצה לומר לך שאני איתך......וואוו..... במבי.

הי חטולית, קראתיך בעצב רב. בכאב רב. חיבוק בינתיים. סוריקטה 13:50

תודה בנות וסליחה שלא עונה בנפרד לכל אחת....כל מה שכתבתי הוא רק בקצה המזלג....הרגשות שלי עכשיו די ..עצובים...אלה דברים שעולים כל שנה מחדש....רק שכעת ללא כעס ...ברגע שהבנתי שזו מחלה שאי אפשר לרפא אותה היה מקום לסלוח ולסגור מעגל.. בזכות המטפלת שעבדה קשה כדי להביא אותי להבנה....אז מודה לכולכן על המילים החמות ...בהמון אהבה חטולית

הי חטולית. בפורמט הנוכחי, אפילו קל יותר לכתוב לכולם ביחד בהודעה אחת. הן מופיעות בטור. שמרי על עצמך, סוריקטה 18:09

בנות יקרות ברצוני לשתף אותכן ולעדכן מה קרה ומה קורה. ראשית מתנצלת על על העלמות שלי, בקשתי לעדכן וגם ניסיתי בעצמי בעבר חלקכן פניתן אלי בפרטי והתעדכנתן. בנובמבר עברתי ארוע מוחי, היה לי דימום וקריש גם יחד כחודש הייתי בבית חולים שבועיים בטיפול נמרץ. אבל מישהולמעלה החליט להציל אותי ואני כאן! אין כמעט נזקים שנראים אבל אני משתדלת לא להעמיס יותר מדיי לפעמים אני מוצאת שהכתיבה והקריאה קשים ומעייפים אותי. לכן גם היה קשה לי לחזור לפורום. אני מאוד רוצה לחזור ולנהל את הפורום כמו בימים הטובים אך מתקשה להבטיח אני מוכנה לנסות, אך אם אראה שאני לא מצליחה אאלץ לפרוש... כי אני לא רוצה שבעיקר אתן תפגנה . וגם לשמור על עצמי. זה ממש בקצרה אני מקווה שתקבלו זאת בהבנה מבקשת מכן אנא שמרו על עצמכן על בריאותכן הנפשית והגופנית עשו הכל לעזור לעצמכן. אני כאן באהבה אידה מוסיפה תודה לכל מי שפנתה שיתפה אותי דאגה איחלה וכל מי שנכנסה ושמרה על הפורום לכולכן תודה

תשמרי על עצמך! תודה..

אידה יקרה, שמחה שנכנסת לפורום ומאד מצטערת לשמוע שעברת סבל כזה גדול מבחינה בריאותית. מקווה שזה רק ילך וישתפר ושלא יישארו שום עקבות, שתחזרי לעצמך לגמרי. שמרי על עצמך ותדאגי לעצמך, זה הכי חשוב עכשיו ובכלל. מאחלת הרבה בריאות ושתרגישי טוב. באשר לפורום, טוב לדעת שאת כאן אפילו מעט ואפילו מאחורי הקלעים. אני בטוחה שכולנו יכולות להסתדר עם זה.... הכי חשוב כאמור הוא שתשמרי על עצמך, כל היתר כבר יגיע. מוסיפה גם את מילותיה של בוחרת בשינוי. היא לא ליד מחשב ומוסרת שהיא שמחה שאת מרגישה יותר טוב, שתשמרי על עצמך, זה הכי חשוב ושאנחנו נסתדר. בהמון אהבה והערכה ומכל הלב, שלך - מציאות אחרת

וואוו... מצטערת לשמוע שזה מה שעברת... כואב לי כ"כ.. שמחה שהוקל לך מעט.. הרבה בריאות!! שמרי עלייך פי כמה במיוחד עכשיו!! תודה רבה לך- מתמודדת.

עצוב לי וכואב לי לקרוא על כל מה שעברת!!! הכי חשוב באמת עכשיו שתשמרי על עצמך!! לי זה מספיק לדעת שאת שמה מאחורי הקלעים- נכמסת מתי שאת יכולה- כי מרגישים את נוכחותך אפילו שאת לא כותבת!! מאחלת לך המשך רפואה-שלמה-מכל הלב- ינשוף

כפי שכתבת לך מציאות בשמי שימרי על עצמך זה הכי חשוב ומסכימה עם הבנות עצם הידיעה שאת כאן מאחורי הקלעים זה מספיק תודה לך

וואוו.. קראתי והלב התכווץ מכאב.. מאחלת לך בריאות טובה. והרבה אור דפנה.

אין מילים...! ממש הצטערתי לקרוא ובכן, מסיבות מסויימות נעלמתי (גם לעצמי) , כושר הניתוק שלי מסוגל לקחת אותי הרחק וגם משהו בי השתנה לכיוון אחר מעט נכנסתי , ממש לעיתים רחוקות אבל ראיתי שאינך כאן במקרה, ממש במקרה נכנסתי היום וקראתי ולא יכולתי להגיב חשכו עיניי לא תיארתי לעצמי שהיה מדובר בדבר כזה נורא! אני שמחה ששבת לאיתנך, זה פשוט נס! השגחה עליונה את עושה כל כך הרבה טוב לאחרים ומביאה הרבה אור. מקווה שאת לא מעמיסה על עצמך יתר על המידה ממש לא פשוט הרבה בריאות וכוח! וחג שמח (: סמויה

כמה טוב לראות אותך כאן. מקווה שאת בטוב גם אם מנותקת. בעיקר מקווה שאת שומרת עליך. השמיעי קול מידי פעם כמו שנכון לך. שלך - מציאות אחרת

אני לא מאמינה... הצצת.. חומד- מה שלומך????? נורא התגעגעתי.. ראיתי את הודעתך רק עכשיו ומייד הגבתי.. את חסרה כאן לכולם. מקווה שאת בטוב.. ומצליחה להתמודד בגבורה עם הניתוקים.. אוהבת המון! מחכה לך פה... וגם אם לא תגיחי שוב :( שולחת חיבוק תומך ומחזק... שלך, מתמודדת (או אפרת- בזמנו..)