פורום תמיכה ויעוץ לגיל הזהב

אני סבתא צעירה לכמה נכדים תודה לאל. ישנם כמה זוגות הגרים לידי ביתי שהילדים שלי מיודדים קצת עם ילדיהם. באירועים שלהם ושלנו אנו מזמינים אחד את השני. תקופה אחרונה, אני לוקחת מאד קשה את התנהגותם. כשרואים אותי מבלי שעשיתי להם משהו רע, או מתעלמים ממני או בקושי אומרים שלום, אבל ברגע שהנכדים עומדים לצידי פתאום מתקרבים אלי ומתשתעשעים איתם ואפילו מתעלמים ממני. אני מרגישה זלזול אדיר, לא רצוייה, דחוייה ועוד שאין סיבה לכך. החלטתי (ומעניין דעתכם) להפסיק ללכת לאירועים שלהם כשנקבל הזמנה כי עבורי זה התנהגות של אנשים זרים.ואם בעלי ירצה דווקא כן להשתתף בשמחה שלהם, אני לא אמנע זאת ממנו למרות שבעלי לא ירגיש הכי נעים כיוון שאני תמיד תמיד נסענו יחדיו לאירועים. לא יתכן שכל הזמן נותנים הרגשת ריחוק, ופתאום כשיש להם אירוע זוכרים לשלוח לנו הזמנה. האם אני צודקת בהחלטתי? מה דעתכם ותודה רבה.

מדוע אין תשובה בפורום???

1. נעה לא עונה כל יום, אלא פעם פעמיים בשבוע. 2. לי לא כל כך מובן מה את בעצם שואלת. את מי את רוצה להעניש ולמה. הנכדים מתעלמים ממך?? זה די טבעי. שמעת פעם על פער דורות? יש בטוי באנגלית שאני מאמץ תמיד: DONT CUT OFF YOUR NOSE TO SPITE YOUR FACE לאמור - תעשה תמיד מה שיהיה לטובתך בתווך הארוך, ואל תכנע לאימפולס שיכול לפעול לרעתך. אני לא רואה מה יצא לך מהמנעות להענות להזמנת ילדיך. אם את מרגישה שהם מתעלמים ממך, אולי תקחי אתך עתון ותקראי אותו או סריגה או משהוא. כדי לתת לילדי ולנכדי הרגשה שיש לי מה לענין אותם, אני מקפיד להיות מעודכן באותם דברים שמענינים אנשים צעירים. מה שהיום IN זה רשתות חברתיות. מלבד שזה IN ו COOL זה גם מענין, למצוא אנשים מענינים ברשת ולשוחח אתם דרך ה"רשתות החברתיות" חוץ מזה, את יכולה לתת להם להרגיש שאת עסוקה, ואין לך כל כך זמן בשבילם. חשוב מאד שלקשישים יהיו הרבה שטחי ענין. זה טוב לשמירת הזכרון, וטוב לתת לסביבה את התחושה שאתה "צעיר" ואולי גם מענין.

סליחה על העיכוב בתשובתי. עד כמה שאני מבינה מדובר במספר זוגות של שכנים בני גילך שילדיהם וילדייך מיודדים. אני מבינה שמדובר ביותר ממקרה אחד. האם הזוגות האלו בינם לבין עצמם כן מיודדים? האם יש להם הווי חברתי שאת לא מוזמנת אליו? או שמא זה איזשהיא אוירה כללית כשאת בקרב השכנים היותר מבוגרים? הם מתיחסים לילדייך ולנכדייך אבל אלייך ולבעלך לא במיוחד למרות שהם כן מזמינים אותך לארועים. יש את המשפט האוטופי "טוב שכן קרוב מאח רחוק". הבעיה שהמצב במציאות לא תמיד כך. יש הרבה פעמים אוירה של קורקטיות וקנאות לפרטיות בקרב שכנים שמאוד שונה מהמשפט האוטופי הזה. יתכן שיש במקום מגורייך כללים חברתיים שהתגבשו לאורך 20 השנה שאתם יחד. שאולי אחד לא מפריע לפרטיות של השני אבל מפאת הנימוס והכבוד מזמינים זה את זה לארועים. אולי נוצר מעגל חוקים כזה שלא פשוט לפרוץ אותו. אני בטוחה שבמהלך ה20 שנה כל אחת מהמשפחות ידעה עליות וירידות ולא יודעת כמה אפשר היה או כמה היתה לגטיימציה להתערב במצב כזה. יתכן גם שבין שכנייך משתפים בשמחות אך נמנעים מלשתף באופן אנטימי יותר. יתכן שהתענינות בנכדים היא התענינות בחלק השמח והיא דרך להתקרב אלייך ולהתעניין בך בלי לעבור על החוקים הבלתי פורמליים שהתגבשו ביניכם במהלך השנים. נשמע שאת צמאה לקשרים עמוקים יותר שיש בהם מעורבות וששכנייך אינם קנדידטים כל כך טובים לעניין. במקרה כזה אין לך ברירה אלא לחפש מעגלים חברתים אחרים. את מתארת את עצמך כאדם חם וחברותי. יחד עם זה יתכן ושכניך קולטים ממך משהו אחר.אדם לעולם אינו יודע מה הוא משדר באופן לא מודע (אולי ריחוק, אולי התערבות יתר, עצבות). אולי שווה לך לשוחח איתם ולברר לפני שאת מענישה אותם. יתכן שתוכלי ללמוד גם על עצמך משהו אחר. לשאול למה בעצם אתם לא יכולים לנהל מדי פעם שיחה טובה בלי קשר לילדים ולנכדים. בלי שהם יצטרכו לשבור עבורכם את הקרח. מקווה שעזרתי קצת ואת מוזמנת שוב לפנות נעה

נעה. את מקסימה. נתת לי המון מקום למחשבה. עזרת לי. כל הכבוד לך ותודה רבה רבה על העזרה. אם יהיה בעתיד איזה חידוש מעניין-איידע אותך בשמחה. תודה קרב לב.

קבוצות תמיכה לקרובי משפחה של חולים במחלות כרוניות- מתקיימות בביה"ח איכילוב, ביחידה לאישפוז יום פנימי (מחלקה פנימית מייעצת).הקבוצות פתוחות לקהל הרחב, ללא תשלום, במטרה להקל על מצוקת קרובי משפחה המלווים את בן משפחתם החולה במחלה כרונים, וכן להעניק להם כלים להתמודדות עם המצב המורכב, כפי שמתואר במאמר המצורף. לפרטים והרשמה יש לפנות לתמי, אחות במחלקה "פנימית מייעצת" טל.03-6973487 בין השעות 8:00-14:00 ימים א'-ה'

יוזמה ברוכה מאד מאד. דני לא רופא ולא מטפל - אבל מתנדב ביע"ל רמבם.

"המטפלת הפיליפינית דחפה לאמא שלי את המטפחת עם השתן על הפנים שלה והכתה אותה" הכתבה מרדיו חיפה: http://1075.fm/review.php?id=380 העדות של הבת (לא קל להאזנה) : http://1075.fm/audio.php?id=95

כדאי לפנות ליחידה למניעת אלימות בקשישים בחיפה. יחידה לטיפול באלימות האגף לקהילה ושירותים חברתיים מפעיל יחידה מיוחדת לטיפול באלימות כלפי קשישים ע"י צוות עובדים סוציאליים בעלי מיומנות טיפולית בנושאי אלימות בתחום הקשיש (בשיתוף "שילה" - מרכז לאלימות במשפחה, הביטוח הלאומי והמשטרה). על פי החוק - חובת דיווח על התייחסות אלימה כלפי חסר ישע או קטין חלה על כל אזרח שברשותו מידע . כתובת היחידה: המרכז לאלימות במשפחה , רח' יל"ג 7, טל' 8677707/8, או דרך המחלקות לשירותים חברתיים. אני אחפש דרך להשמיע להם את העדויות. בברכה נעה

אני מניח שאם זה שודר ברדיו חיפה, כבר נקטו את כל הצעדים החוקיים.

אימי בת 67. לאחרונה אני חשה שיש לה בעיות זיכרון (למשל-לא זוכרת איך קוראים לשכנים שלה מזה 40 שנה )אני מאוד חוששת שמא זה תחילתה של מחלת אלצהיימר כיוון שגם אימה היתה חולת אלצהימר. 1-האם יתכן שאלו רק עניני שיכחה שקשורים לתהליך הטבעי של ההזדקנות? 2- מה היא יכולה לעשות בינתיים כדי לעצור את הדרדרות הזיכרון? 3-האמת היא שאימי לא ממש היתה פעילה מבחינה חשיבתית. לא קראה ספרים לא למדה וגם שפתה תמיד היתה דלה (משתמשת המון במשפטים כמו - הוא הלך לשם . מי זה הוא ולאן הלך ???-רוצה להגיד שעושה לעצמה הקלות במקום להתאמץ ולחשוב. האם יש איזה שהיא פעילות חשיבתית שיכולה להועיל והאם לא מאוחר מדי? 4- צריך לציין שאימי חרדתית, מתוחה ודכאונית (מקבלת טיפול תרופתי כנגד הדיכאון) מה עושים??? תודה מראש בת מודאגת

זאת רק תשובה חלקית עד שנעה תענה: 1. כן, זה לא בהכרח סימן למחלה ממשמשת ובאה. 4. זה יכול, אבל לא מוכרח להיות תגובת לוואי לתרופות נגד דכאון. מה לעשות: לבקש בקופת חולים הפניה לרופא גריאטרי כדי לקבל אבחון וטיפול מוסמך. גם מחלות הזקנה אפשר, במקרים רבים, לעצור או לפחות להאט באופן משמעותי. אם תצליחי לשכנע את אמך ללכת למועדון גמלאים, יש מועדונים מצוינים ברוב הישובים. אצלנו בחיפה יש שתי עמותות קשורות לעיריה, שילה ומילב, שיש להם רשת מועדונים מצוינת. שם יש הפעלות שעוזרות מאד להאט את תהליך ההזדקנות הקוגניטיבית. באגף הרווחה של רוב הרשויות המקומיות יש הפניה למועדוני גימלאים. גיל 67 הוא גיל צעיר מכדי להכנע ולא להלחם בתופעות ההזדקנות.

תודה דני על תגובתך אימי משתתפת בחוג מלאכת יד של גימלאי האזור.וגם מתנדבת פעמים שלוש במטבח של מועדון יום של קשישים וסיעודיים. אני מתארת לעצמי שלא לזה אתה מתכוון כפעילות תורמת להאטת ההזדקנות הקוגנטיבית? אשמח אם תפרט מעט(פשוט כדי לדעת אם מועדון הגימלאים האזורי אכן עונה על הדרישה .. כתבת-"גם מחלות הזקנה אפשר, במקרים רבים, לעצור או לפחות להאט באופן משמעותי."- האם אתה מתכוון לכדורים? תודה מראש ויום טוב ורד

ישנן סיבות רבות לירידה בזכרון. ראשית ירידה טבעית עם הגיל. שנית גם לדכאון ולחרדה יש קשר לזכרון. במצב דכאוני יש התנהלות איטית יותר, צמצום , הסתגרות ופחות סקרנות כלפי העולם. כל איו הם פרמטרים שקשורים גם על תהליכי קטלוג ושליפת מידע. אין ספק שהיא בסיכון גבוה יותר לאלצהימר בגלל הגנטיקה. כדאי לפעול בכמה מישורים. א. לחשוב איתה על תחומי למידה שמדברים אליה. למידה יכולה לעזור לה לרענן מיומנויות קוגנטיביות (שפה, ברידג', מוסיקה,יוגה).לראות האם היא נכונה ללמוד ב. לעזור לה להגביר את חיי החברה שלה. השפה שאת מתארת שהיא מדברת (הוא הלך לשם) קשורה גם לחיים של אדם שרגיל לחיות עם עצמו ושוכח שהוא צריך להסביר את עצמו לסביבה חיצונית. יתכן וצריך הזכיר לה את המיומנויות האלה. ג. שאמא תפנה למרפאת זכרון ותעבור אבחון כדי לשלול את החששות ובמידת הצורך ינתן לה טיפול תרופתי שמעכב תהליכים נוירולוגיים שונים. הרבה בריאות נעה

רוב תודות על העצות הטובות .שאלה קטנה= מי מפנה למרפאת זיכרון ? תודה שוב ורד

שלום רב מזה 5 חודשים לערך אני סובל מבעיות שינה, כאשר לא הצלחתי להרדם ומתעורר פעם עד פעמים באמצע הלילה כאשר שעות שינה שלי הם מ- 23:00 עד 05:30. לפני חודשיים לערך ניגשתי לרופא משפחה ספרתי לו העניין ומאז אני לוקח כדור לפני שינה בשם ברוטיזולאם או ואבן. אבל אני רוצתא להפסיק לקחת ולהתמכר לכדורים כל חיי, ניסיתי בשלושת לילות אחרונים לישון ללא כדור, ישנתי גרוע מאד ואתמל לאחר ששהיתי במיטה כ-חצי שעה ולא הצלחתי להרדם קמתי ולקחתי כדור ואז הצלחתי להרדם רצוף עד צלצול השעון. היתי מאד מבקש את עזרתכם בנושא תודה מראש רוברטו

זה לא פורום רפואי, ואני ממש ממש לא בעל מקצוע ברפואה,אבל: כמו כל זקן, גם אני סובל מדי פעם מבעיות שינה. מדי פעם גם אני לוקח ולריאן, שגם אמא שלי וגם סבתא שלי היו לוקחות - אבל גם לזה יש תופעות לואי וסכנת התמכרות, ביחוד פסיכולוגית. אז יש עוד כמה דברים שאני עושה. לפני השינה אני מתעמל התעמלות לא חזקה, ביחוד כפיפות ברכיים עדינות. בנוסף יש לי כמה טריקים גם אם אני מתעורר ולא מצליח להרדם מהר. 1. אני מדמין את עצמי יורד במעלית (של שבת שעוצרת בכל קומה) מקומה 100. בכל קומה המעלית נעצרת ואני סופר את הקומות 100 - 99 - 98 ...- בהרבה מקרים אני נרדם לפני קומה 50. 2. קניתי לי CD של תרגילי צ'י גונג ואני מבצע 10 דקות תרגילים אלה לפני השינה. 3. זה יותר מסובך. אני מדמיין פרח לוטוס סגור שבין עלעליו מבצבץ אור של נר. לפי קצב הנשימות שלי הפרח נפתח והנר נחשף - כבוי, בנשיפה הפרח שוב נסגר ואור הנר שוב מבצבץ. בקיצור כל מיני שיטות מדיטציה שמאד מרגיעות את העצבים. כל זה קורה לי רק בתקופות של מתח נפשי, למשל כאשר יש בעיות בעבודה ההתנדבותית שלי שאינני מצליח לפתור בנקל, או שבת שלי או נכד בבעיה שמעצבנת אותי, או למשל כאשר קבלתי תשובה (עקב שגיאה בבדיקה) לא טובה בקופת חולים ועד שבצעתי בדיקה חוזרת. כמובן שאני, בגיל 82, גם לא כל כך מפחד מהתמכרות וגם לקחתי ואבן למשך כמה שבועות, רק שחתכתי את הכדור ל 4, שמתי לב ש1/4 כדור לא פחות פעיל מכדור שלם, ואני לא כל כך ישנוני למחרת. והעיקר שנהיה בריאים.

שלום לך. ראשית אני מבינה שאתה מנסה לשבור מעגל של התמכרות לכדורי שינה. ישנם אספקטים רבים לשינה. כפסיכולוגית אני תמיד בודקת את האספקט הפסיכולוגי של השינה ולנסות לחבר אותו לשינויים ולארועי חיים. אולי קרה משהו לפני חמישה חודשים שקשור לתופעת נדודי השינה? מלבד זאת אני מאמינה שהטיפול בבעיות שינה צריך להבדק מכיוונים רבים. אני מצרפת לינקים לאתרים רלוונטיים שיש בהם הצעות רבות לטיפול בבעיות שינה. ראשית המרכז לנדודי שינה בישראלhttp://www.insomnia.org.il/ אוסף הצעות לטיפול בנדודי שינהhttp://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/links.asp?id=316&catId=6692 מאמא בנושא http://www.naturemed.co.il/in_si/health_09.html פורום נדודי שינה בתפוזhttp://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=316 פורום הפרעות שינה בסטרמדhttp://www.starmed.co.il/Forum/?MsgID=1238106. במקומות אלה יש הפניות לקישורים נוספים. בכל מקרה כמו בכל תהליך גמילה המטרה היא לא להשבר ולעבור את המשבר מתוך כוונה להתחזק. הרבה בריאות הצלחה ושינה טובה. נעה

תודה. בכל פעם כשאני שם אני יוצאת מבית החולים בהרגשה מאד רעה. :(

לא אנסה להגיד שאין מקום לדאגה, אבל אני גם אומר שתמיד יש מקום לתקוה. מאחל לו רפואה שלמה. שבת שלום

אינני יודעת אם שאלתי היא צפציפית לגיל הזהב, אך מאחר ואני כבר עם רגל אחת,,טובעת בזהב אשאל בפורום הנל, לאחרונה,,לפני כמה שבועות קרה לי דבר,,שאינני מאמינה שאכן לי זה קרה,,מאחר והיתי רגילה לשים את הראש על הכר ולישון עד הבקר שנת זהב,,הנה הופר הדבר אבל בצורה דרסטית ואכזרית, מידי שעה אני מתעוררת,ונרדמת שוב כך במהלך כל הלילה(לא אל מנת להטיל שתן) יש לצין שאני נוחרת מזה שנים הפה שלי יבש,,בבקר עיפה,ולעיתים גם יש קוצר נשימה. אני כל כך תשושה,,שכן אין מהלך תקין של שינה המענין,,,שמשעה שתים בלילה עד הבוקר השינה יותר טובה ורצופה מאשר משעה 1100 בלילה. יש לי הרגשה שיש לי דום נשימה בשינה,,מה לעשות אני יודעת שעלי לפנות למעבדת שינה,,אבל מה לעשות עד אז, ניתוח אינני רוצה לעבור בתודה נעמה

זה לא פורום רפואי, אבל לעניות דעתי תעשי תור לרופא אף אוזן וגרון.

אף על פי שאנחנו לא הכתובת יש בודאי מכשור פשוט שנותן מענה של עזרה ראשונה עד האבחון המדויק. פני לרופא אף אוזן גרון שימליץ על עזרה ראשונה בנושא ופני בהמשך במידת הצורך למומחה לשינה בהצלחה נעה

האם יש סיכוי לאדם בן 84 הנמצא במצב של חוסר הכרה ומונשם במכונת הנשמה לצאת מהמצב הזה?

מדובר בהתדרדרות של דלקת ריאות. תודה.

למודאגת, בפורום זה אין רופא. (הפורום עוסק בתחום הפסיכולוגיה ..) ההגיון אומר שרק הרופאים המטפלים בו יכולים לתת לך הערכה לגבי סיכויים, ומה יכול לקרות בהמשך. את יכולה לשאול בפורום רפואת משפחה, אבל רצוי שתרשמי פרטים רפואיים נוספים הידועים לך. כל טוב, אהובה

כל שאני יכול להגיד שראיתי אשה מעל גיל 80, במחלקה לטיפול נמרץ - מונשמת ומורדמת, שיצאה אחרי כ 3 שבועות לשיקום. לפני שיצאה דברתי אתה והיא היתה צלולה לגמרי. אינני יודע מה קרה אתה מאז, אבל לא כדאי לאבד תקוה. היה מרגש לראות את החבר לחיים שלה לא מש ממיטתה או לפחות מפרוזדור המחלקה כשאי אפשר היה לבקר, והבן בא לפחות פעמיים ביום. אולי זה מה שנתן לה את הכוח להלחם במחלה.

מדאגת יקרה. הלוואי שהיתה תשובה. הדבר היחיד שאוכל להציע זה שבתוך המצב הקשה לא תשכחי לשמור על עצמך. השתדלי להעזר במלווים שיתמכו בך בתקופה זו ואל תתביישי להעזר. תודה שפנית לכאן ואת מוזמנת להשתמש בכל תמיכה שנוכל להציע לך כאן בתקופה זו. מאחלת ליקירך ולך בריאות וכוח וכמובן החלמה מלאה. נעה

ברבן - מומחים בליווי, ייעוץ והכוונה בבחירת בית באות עבור יקירכם. http://www.baraban.co.il

אני מעוניינת לשוחח עם בן/בת / נכד/ה של סבא או סבתא הסובלים מדיכאון בגיל הזהב. כך תוכלו לעזור לעצמכם ולאחרים הסובלים מהעניין, כבני גיל הזהב או כבני המשפחה הדואגים להם. אנא פנו אליי במייל [email protected] או בטלפון 0528322314 תודה רבה

מה את יכולה לסייע בנושא....

בשמחה. הראיון הוא לצורך כתבה שעוסקת בנושא. צעירים ומבוגרים רבים סובלים מדיכאון. ביניהם המוני אנשים בגיל השלישי שגילם המבוגר וקשיים פיזיים אחרים הנילווים לגיל זה הופכים אצלם את הבעיה למורכבת הרבה יותר מדיכאון רגיל בגיל צעיר יותר. אותם אנשים בגיל השלישי שסובלים מכך חשים חסרי תועלת וחיוניות לעיתים קרובות ולכן הם מובכים להודות בעובדה שהם אכן סובלים ממחלה שדורשת טיפול. יש ליצור מודעות בכל הארץ ולא רק בקרב אוכלוסיה עדינה זו, מאחר שהיא במיוחד חשה מוזנחת. קריאה של כתבה כזו יכולה להביא כמה מהאנשים שנמצאים במצב כזה להכיר במצבם ולבקש עזרה, מה שלרוב לא קורה.

אני ממליצה גם לפנות למרפאות פסיכוגריאטריות ולבדוק עם הצוות לגבי מתנדבים. אכן נושא חשוב. שיהיה הרבה בהצלחה נעה

שלום רב, יש לי בעיית זיכרון מאוד מציקה ומדאיגהן, ואני רק בן 30. אני לא יודע אם זה הפורום הנכון, אבל לא מצאתי פורום מתאים יותר, למרות הגיל... הבעיות הם גם בשליפה מהזיכרון המיידי (כגון מציאת המילה המתאימה, מה שפוגע באיכות ההתבטאות, ולכן בכתב אני מתבטא הרבה יותר טוב מבדיבור שוטף) אבל גם, ובעיקר בזיכרון ארוך הטווח, כך למשל, אני לא זוכר אף אחד מחבריי בתיכון, או ביסודי, אבל גרוע מזה, אני שוכח כמעט כל יום איפה שמתי את התיק או המפתחות, אני לא מסוגל לזכור מספר טלפון יותר מחצי דקה, אפילו אם אני אומר אותו בקול רם 10 פעמים, ואפילו אם אני מנסה כל מיני שיטות אסוציאציה, ומדובר רק על 7 ספרות! אני מוצא את עצמי הולך לחדר מסויים, מגיע אליו ולא זוכר מה רציתי לקחת משם! זה גורם לי להרבה בעיות בחיי היומיום, ואנשים נפגעים ממני (במילואים האחרונים לא ידעתי את שמות החיילים בפלוגה, למרות שאני נמצא איתם חודש בשנה, כבר 10 שנים, וזה מעליב). גם בעבודה זה פוגע בי, חזרתי מפגישה עיסקית, וכעבור שבוע כשהייתי אמור לסכם את הפגישה, לא זכרתי כלום, אפילו לא הצלחתי לזכור את שמות האנשים איתם נפגשתי או מראה במשרד, פשוט כלום, כאילו מעלום לא הייתי שם! לאחר החתונה גרנו אשתי ואני תקופה של כחצי שנה בדירה זמנית. איך אני יודע? אשתי אמרה לי את זה. אני עד עכשיו לא זוכר את זה! למרות שזה היה לפני 3 שנים בסך הכל! אם היא לא היתה אומרת לי, לא הייתי יודע על זה עד היום. מבחינתי זה מידע שאין לו שוב ביסוס בזיכרון אלא רק מידע שאני מקבל כנכון, כי אני יודע שהזיכרון שלי לא עובד, ואני סומך על אישתי. אני לא יודע לאן לפנות עם זה, נראה לי שזאת בעיה נפוצה בגילאים מבוגרים, ולכן אני כותב כאן, אבל אני רק בן 30, ואני מרגיש שעם כל שנה המצב מדרדר.... מה יהיה בגיל 40?? אם זה לא הפורום הנכון, אשמח לקבל הפניה למקום הנכון. וסליחה.

שרון, יש מרפאות זיכרון בבתי החולים הגדולים ואולי גם בקופות החולים. סביר להניח שהם מטפלים לא רק במבוגרים מאוד. לדעתי, (ואני לא רופאה, ואין רופא בפורום זה בכלל) , כדאי שתתייעץ עם רופא המשפחה שלך בשאלה מה לעשות ולמי לפנות.

שרון שלום. לבעיו זכרון סיבות רבות. מטאבוליות, נוירולוגיות ונפשיות. למשל לאנשים שעברו טראומה יש לעתים בעיות זכרון. לא ברור לי האם זה משהו חדש או ישן. איך ומתי זה התחיל. מה ההסטוריה הרפואית ועוד המון שאלות. בכל מקרה כדאי לברר זאת בהקדם כי זה פוגע מאוד באיכות חייך. כדאי להתחיל בסדרת ברורים. התחל מרופא משפחה ומסדרת בדיקות דם לראות אם אתה מאוזן מטאבולית. הרופא יפנה אותך למערך בדיקות מסודר. במקביל או אחר כך יכול לעזור אבחון נוירולוגי/ונוירופסיכולוגי שמתייחס גם לאלמנטים הרגשיים בנוסף לקוגנטיביים. במידה והממצאים שליליים ועדיין הנושא מציק כדאי להמשיך לברר. אפשרות אחת זאת עבודה עם מומחה לבעיות זכרון/לקויות למידה כדי לבנות אסטרטגיות זכירה ואם הדבר נובע מקושי רגשי אז טיפול פסיכולוגי יכול לעזור. בכל מקרה כדאי לברר בהקדם. בהצלחה נעה

אנא תשובתכם ועצתכם למי לפנות המצב מדאיג מאד

ולדעתי, יש לפנות לייעוץ רפואי, ואני מקווה שבינתיים זה נעשה. אין מה לחכות לתשובה בפורומים, מכיוון שאי אפשר לאבחן כך, אלא לקבל מידע כללי בלבד. בריאות וכל טוב

שלום בתקופה האחרונה אבי (75) החל להתעורר במשך הלילה לצעוק, להפריע,לדבר שטויות ולהשתולל בכל מיני צורות. אנו גם מרגישים שהזיכרון שלו נחלש ומידי פעם במשך היום הוא מדבר שטויות. כל הכדורים שניסינו (אחרי התיעצות אם פסיכו גריאטר) לא עובדים - לא לשינה ולא להרגעה למישהו יש איזה רעיון? מישהו מכיר רופא פרטי טוב שמטפל בבעיות כאלה?

אלון שלום. לא להתיאש עד שתגיעו לפתרון תרופתי מתאים ומאזן. התקפי החרדה הם חלק מהדמנציה. פנה לפורום של ילדים של...(יש באגודת האלצהימר) בקש המלצה לפסיכוגריאטר טוב. במידה ולא תמצא פנה שוב למייל שלי ואעזור לך למצוא באזור מגוריך. בברכה נעה ביצ'קוב

אני בת 39 סובלת מזה חצי שנה משארית שתן אני מתנצלת לפני כן, שאני יודעת שזה לא הפורום המתאים להציג שאלה זו אך בחיפושי בפורומים וקבוצות דיון באינטרנט לא מצאתי פורום העוסק בבעיה זו. כפי שאמרתי אני סובלת משארית שתן, לא מסוגלת להתאפק ביום ובמיוחד בלילה אני הולכת סמוך לשינה 3-4 פעמים לשירותים. הדבר מזיק לי כיוון שאיני ישנה היטב בלילה, ובן-זוגי אינו יכול להירדם בגלל בעיה זו. אני לוקחת נוביטרופן כדורים שמטפלים בהפרעות שליטה במתן שתן. האם ניתן לפתור בעיה זו בדרכים אחרות. אשמח אם יענו לי בדחיפות לבעיה שלי. בתודה ו.ק.

שלום, אני לא חושבת שבפורום זה תוכלי לקבל עצה לבעיה רפואית מכיוון שהפורום עוסק בפסיכולוגיה. לדעתי, כדאי שתשאלי בפורומים אלו: פורום דליפת/בריחת שתן וריצפת אגן פורום אורולוגיה פורום רפואת משפחה אהובה

אכן זה לא הפורום הנכון. אוסיף לדברי אהובה: אני מכיר כמה נשים שדווחו ש"שיטת פאולה" עזרה להן לפתור בעיה נפוצה זו. http://paula.org.il/ בקישור זה יש מידע רב על השיטה

שלום רב, אני בן 92 (כן, כן, תשעים ושתיים) בריא בד"כ. לאחרונה אני מתחיל לשהק ללא הפסקה לפרקי זמן של כעשרה ימים יום ולילה. מיותר לציין ששיהוקים אלו מפריעים קשות לחיי - קשה לישון, לדבר לאכול וכו'. פניתי לשני רופאי גאסטרו-אנטרולוגים אולם אף אחד מהם לא ממש עזר לי. שאלותי אליך הן כדלקמן: 1. מהן הסיבות (הנפוצות לפחות) שיכולות לגרום לשיהוקים לפרקי זמן כ"כ ארוכים? 2. האם קיימת תרופה שלפחות תקל על הסימפטומים (אפילו אם לא תפתור את הבעיה)? 3. אילו סדרת בדיקות עליי לעבור על מנת שיהיה אפשרי לנסות ולאבחן את הבעיה? 4. האם עליי לפנות למומחה נוסף (מלבד גאסטרו)? בתודה מראש, עזר

אין בפורום זה רופא. רק מנסיון אישי שלי - היתה לי התקפת שהוקים לפני שנים אחדות. חמי ז"ל שהיה רופא מהסוג הישן שידע הכל, סיפר לי שגם הוא סבל מזה פעם, דוקא בטיול לאיטליה עד כדי כך שהלך לבית חולים. הרופא המומחה שם הציע לו למצוץ LOLIPOP (סוכריה על מקל) כי הרפלקס מינקות שהמציצה סוגרת את חזרת מיץ הקיבה אצל תינוק וזה פועל גם אצל מבוגרים. במקום למצוץ סוכריה על מקל, מצצתי את האצבע כמו תינוק, וראה זה פלא - זה הפסיק את השיהוקים. אני לא אומר שזה יעבוד אצלך אבל כדאי לנסות. רק אנא כתוב לי אם זה עוזר או לא. יש לי עוד 10 שנים להגיע לגילך, ואני רק מקוה שגם אז אמשיך להשתתף בפורומים באינטרנט (או מה ש WEB2.0 מכין לנו במקום) שיהיה לך רק טוב דני

אהלן דני, ראשית, המון תודה על תשובתך - נראה לי שהיא יכולה להועיל יותר מתשובה של רופא מומחה. מלבד זאת, השיהוקים בינתיים עברו לי ובטח יחזרו עוד שבוע שבועיים, ורק אז אוכל לנסות את עצתך המעניינת. אני מבטיח לעדכן אותך דרך ההודעה הזאת בהמשך. שוב, תודה רבה, בריאות ואריכות ימים עזר.

תשובה מפורום באתר אינפומד"שיהוקים ללא הפסקה מה יכולות להיות הסיבות לשיהוקים בלתי פוסקים ??? שיהוק הוא כיווץ לא רצוני של שרירי הסרעפת והשרירים הבין צלעיים. בד"כ שיהוקים הם תופעה קלה וחולפת. לעתים נדירות הם הופכים לבעיה ממושכת או כרונית, ואם אין תגובה לטיפול התרופתי, הרי שייתכן שיגרמו לירידה במשקל, עייפות, התייבשות, חוסר שינה. שיהוק נגרם בד"כ כתוצאה מהרחבה של הקיבה לאחר אכילה מרובה או שתיית משקה מוגז. סיבות נוספות: שינוי בטמפרטורת רירית הקיבה - כמו למשל בשתיית משקה קר, שתייה מרובה של אלכוהול, ועישון. התרגשות פתאומית או לחץ נפשי עשויים גם הם לגרום לשיהוקים. יש מעל 100 סיבות לשיהוקים ממושכים וכרונים, למשל: מחלות בהן יש גירוי של עצב הסרעפת ועצב הוגוס - כמו למשל דלקת באוזן, דלקת בלוע, מחלות צוואריות כמו גויטר, גושים גידוליים במיצר או בצוואר ועוד; מחלות של מערכת העצבים המרכזית כמו גידולים מסויימים, טרשת נפוצה, זיהומים מוחיים ועוד; הפרעות מטבוליות כמו בהשפעת אלכוהול או חומרי הרדמה כללית, או באי ספיקת כליות כרונית, ועוד. חלק מהסיבות שגורמות לשיהוקים ממושכים, אם כן, הן מחלות קשות ורציניות, ולכן יש צורך בהערכה גופנית מדוקדקת במקרה של שיהוקים ממושכים, כולל בדיקות דם, בדיקות הדמיה ועוד. תרופות אפשריות הן טרוקטיל, בקלוזל, פרמין ועוד." עוד מאמר מוואלה על שיהוקיםhttp://news.walla.co.il/?w=/18/893151 כדאי בכל מקרה לפנות לגסטרו. הרבה בריאות נעה

לנעה שלום, לדודתי בת 90 נערך אבחן קוגניטיבי בקופ"ח . להלן תוצאות : - זכרון תפקודי RBMT : ציון פרופיל: 4 מתוך 24 . ציון סופי : 1מתוך 12( ליקוי בזכרון ) . - ציור שעון חופשי ( CDT) . התוצאה 5 מתוך 10 ( הפרעה תפיסתית ) - שיום קטגורי - תקין. באותו דוח מצויין כי לתפקודים מורחבים זקוקה לעזרה . מה זה אומר ? מה זה אומר בתרגום לשפה פשוטה ? בפני איזה סיכונים עומדת דודתי ? היא גרה לבד ומתפקדת באופן עצמאי עם קצת עזרה במידה ומחליטה לשתף אותנו בעניין , לעתים היא עושה טעיות גדולות שלא תמיד אנ מצליח לתקן . היא אגב חושבת שאינה זקוקה לשום עזרה . האם זקוקה לאפוטרופוס ואם כן כיצד לשכנעה מבלי ליצור אנטגוניזם מצידה ? . אני קרוב משפחה היחדי שיש לה בארץ.

על פי מה שאתה מתאר קיים ליקוי בזכרון ובתפיסה. לתוצאות ופרשנויות מדויקות כדאי לפנות לגריאטר והוא ידריך אותך בצעדים הנדרשים. יתכן והיא תזדקק לעזרה סיעודית. ריך לברר אם אבחנה היא של דמנציה. במידה וכן , יכולתה לדאוג לעצמה תלך ותפחת. וכבר עכשיו נשמע שהיא מתקשה בחלק מהתפקודים. אתה אומר שהיא עושה טעויות גדולות. למה הכוונה? האם היא מסוגל לדאוג לעצמה? אם מדובר בדמנטיה היא תהיה זקוקה לאפוטרופוס בבו הזמן. כדאי לקבל הדרכה ברורה מהגריאטר. לא כדאי לחכו עם זה כדי לא להגיע למצב של הזנחה. אם תוכל לבוא אליה בגיבוי הרופא יתכן שההתנגדות תרד או שאתה דע יותר ברור מה הכיוון. בהצלחה נעה

שלום, אבי הוא בן 84 ומיזה שבוע הוא מתלונן על כאבים בפטמות, אין תופעות לוואי נוספות.אדם בריא באופן כללי. מה יכולה להיות הבעיה? האם יש בדיקות מומלצות? אודה לתשובתך, יפה.

עד שנעה תענה - לדעתי, הכתובת היא רופא המשפחה. הפורום הזה אינו רפואי אלא בתחום הפסיכולוגיה של הגיל המבוגר אהובה

שלום, מה עושים עם אשה בשנות השמונים, הסובלת מדמנציה, שאינה רוצה להתרחץ ? בנוסף, בימים קרים אלו, אינה מבינה שעליה לחמם . יש אמצעי חימום בבית, אבל לא מפעילה אותו, וזו לא סיבה כלכלית. בנותיה מנסות לשכנע, להסביר, וזה לא הולך.. מטפלת, הנמצאת אתה מספר שעות ביום, דרך חוק גימלת סיעוד מנסה לשכנע וגם זה לא הולך.. המטפלת אומרת שאסור לה להכריח, אלא לזרום עם הרצונות או במקרה זה אי הרצון של המטופלת. אלו ההוראות שקיבלה. אין לי אפשרות להציע לבנותיה לערב את רופא המשפחה, או כל רופא אחר, מכיוון שאינני יכולה להתערב במקרה זה. תודה

כנראה שיש צורך בעזרה סיעודית מסיבית יותר בהרבה מאוד נוכחות וסבלנות. הבנות זקוקות להרבה הדרכה ותמיכה מאנשי מקצוע כדי להעניק לאימן את הטיפול המתאים . הגינה לקויה עלולה לגרום למב של הזנחה ומחלה ובמקרה כזה יהיה צורך בעובדת סוציאלית שתבחן את המצב. בשלב הראשון כדאי לעודד את הבנות לקבל הכוונה. במידה והן מתנגדות ואת רואה תמונה של הזנחה כדאי לפנות להתיעץ עם מחלקת הרווחה במדור לקשיש בעריה. בהצלחה נעה

מי איזה משפחה הקרדילןג

שרה שלום. השאלה לא היתה מובנת. אודה לך אם תנסחי אותה שוב. נעה

שלום רב, אני כותבת מתוך תחושת חוסר אונים וכעס, כאשר סבי היקר בן התשעים, שהינו אדם מקסים וצלול בדעתו, מנוצל דרך קבע ע"י חברות שמבצעות עסקאות רכישה דרך הטלפון, דוגמת "עסקה טובה" ו- "בסט דיל". הנ"ל מתקשרים תכופות לביתו ושולחים לו מכתבים, בהם מציעים לו לקנות מוצרים שונים, בעיקר מוצרי אלקטרוניקה וחשמל. סבי, שאינו מבין במפרט המוצר, מתפתה לקנות את המוצר, לאחר שמובטח לו שמדובר במוצר איכותי ובמחיר מציאה. לרוב מתברר שרכש מוצר לא עדכני באיכות ירודה ובמחיר כפול ומשולש מהמוצע בשוק החופשי.למרות הסברינו לסבי והבטחותינו ליעץ לו ברכישות ככל שיזדקק, עדיין סבי מתפתה להאמין להבטחותיה של הטלפנית החביבה בכל פעם מחדש. רק לסבר את האוזן, סבי רכש לאחרונה מצלמה דיגיטלית של חברה סינית עם 3 מגה פיקסל ב- 1450 ש"ח!!! האם יש דרך להתמודד עם העוולה הזו, כולל דרך משפטית? אני משוכנעת שהחברות הללו מנצלות בעיקר את האוכלוסיות החלשות.

יש כאן בעיה אתית ויש שאלה כמה מותר לך להתערב. אם סבך צלול ובעל תפיסת מציאות תקינה הרי הוא רשאי לבזבז את כספו כרצונו. והוא א מוגדר כ"אוכלוסיה חלשה". במידה והוא סובל מפגיעה בשיפוט מסיבות שונות אזי יש כאן בעיה.במקרה זה כדאי שמישהו יבקר את ההוצאות וישגיח כדי שסבא לא ישים את כסו על קרן הצבי. במידה והוא משתמש בקניות כדרך למפלט מהבדידות וכצינור לקשר עם העולם אזי כדאי לחשוב על דרכים אחרות שימלאו עבורו את הפונקציה הזו. למשל מועדון חברתי, התנדבות, מפגשים קבועים עם הנכדים , טיולים במידת האפשר וכו'. לא ברור האם הקניות המופרזות תמיד אפיינו אותו או שזה משהו חדש. לעתים שינויי הרגלים יכולים לשמש כאיתות אזהרה וכדאי לבדוק את הזכרון והשיפוט כדי לראות שאין ירידה קוגנטיבית .לשים לב שינויים בהתנהגות ולהתיעץ עם רופא משפחה. הרבה בריאות לסבא נעה

בהחלט יש כאן שילוב של מספר בעיות. אתיות, רפואיות ופסיכולוגיות. סבא צלול עפ"י ההגדרות המקובלות (אני רופאה במקצועי), אך לוקה בשינויים קוגניטיבים קלים "המותרים" לפי גילו. סבא מעולם לא "בזבז" כספים. ניתן אולי לציין שהשינוי ההתנהגותי הזה החל לאחר מותה של סבתי לפני מספר שנים, אך החריף ביתר שאת לאחרונה. אנו המשפחה מקפידים על ביקורים סדירים ולסבא מסגרות חברתיות בבית הכנסת ובחוגים שהוא משתתף קבע. ז"א אין משהו מסוים שניתן "לתלות" בו ממש את האשם. התערבות מצידנו היא גם כן בעיתית מאחר ומצד אחד סבא לא מודע לבעיתו ומצד שני אנו לא רוצים לפגוע באוטונומיה ובתחושת הכבוד שלו ואולי באמת גם לא זכאים לעשות כן. אך כעובדה, הוא ממשיך להיות מנוצל כלכלית. האם יש משהו בכל זאת שניתן לעשות? או לקבל את הדין... תודה מראש על ההקשבה והעצה הטובה

שלום , אני בת 54 ומזה שנה אני סובלת מלחץ דם גבוה . אני מבקשת לשאול האם יש איזו עצה מה לעשות כאשר הרופא שלי בקופ"ח כנראה לא מוצא פתרון לבעיה שלי . במשך שנה הוא החליף לי 3 סוגי תרופות ועדיין לחץ הדם שלי לא מאוזן . התחלתי עם קונברטין שגרם לי לתופעות ךוואי של שיעול וחנק , אח"כ קבלתי וזודיפ שהעיץ מאד את הדופק וכעת אני לוקחת נורמיטן בתחילה לקחתי 25 מ"ג וכזה גם זה לא עזר הרופא העלה את המינון ל 50 מ"ג . הייתי רוצה לדעת האם יש דרך אחרת לטפל בביעה שלי ולאזן את לחץ הדם כי זה נמשך כבר שנה . תודה

אין בפורום זה רופא. יש פורומים מיוחדים לנושא לחץ דם למשל: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2468-12411,00.html http://community.walla.co.il/?w=/306/1738 http://www.beok.co.il/SelectedForum.aspx?ForumID=214 להזכיר רק שלושה מני רבים. ב"דוקטורס" לא מצאתי פורום מיוחד לנושא. יש דברים שרצוי לעשות ב נ ו ס ף לתרופות שהן הכרחיות במקרה של לחץ דם גבוה. פעילות גופנית, הורדת משקל אם יש משקל יתר. שיטות מדיטציה או פעילות פיזית מרגיעה כגון צ'י קונג וטאי צ'י. שבת שלום ותהיי בריאה

אגי שלום. אני מסכימה עם דני. תנסי קודם כל להתיעצץ בפורום המתאים. אני אינני רופאה ועל כן לא יכולה לעזור מבחינת יעוץ תרופתי. לבד זאת יעוץ תזונתי ופעילות גופנית מתאימה למצבך הגופני יכולה אף היא לעזור. גם זאת כדאי לעשות עם מומחה לנושא. אני מצרפת לך לינק למאמר בנושאhttp://www.2life.co.il/HTN/PA.asp. בהצלחה נעה

שלום רב, ברצוני לקבל חוות דעת מקצועית להתמודדות קשה עם סבתי, בת ה-90. סבתא סובלת מאלצהיימר, ומתגוררת לאחרונה בבית סיעודי. אימי, המתגוררת בסמיכות, סועדת ומטפלת בה במסירות רבה. בנוסף לירידה הפיזית והקוגנטיבית המשמעותית, אנו רואים ומתמודדים עם ירידה קשה במצבה הנפשי, שבגינו נמצאת במעקב פסיכוגריאטרי ונוטלת תרופות נוגדות חרדה ודיכאון (שעד כה לא ממש הועילו). ברגעים של צלילות מדהימה, סבתא משתפת ברצונה למות, ומסבירה בבהירות רבה כי אינה רוצה שנזכור אותה במצבה הנוכחי, התלותי והמביך. כיצד עלינו להתייחס לאמירות אלה? אנו מבינים את הרגשתה ומכבדים אותה, אך מתקשים לתמוך ברצונה למות. אשמח לכל התייחסות / עצה מועילה בעניין. הנכדה הדואגת.

לנכדה המסורה שלום, לדעתי, כאשר סבתך מתחילה לדבר על רצונה למות, הדבר החשוב שאפשר לנסות לעשות - לנסות להעביר אותה לנושא אחר, להסיח את דעתה, לחבק וללטף.. לומר לה כמה אתם אוהבים אותה, לעבור לדבר על משהו שמח יותר, לשתף אותה במה שחדש אצל בני המשפחה. מאחלת לכם התמודדות כמה שפחות קשה, אהובה

בהמשך להודעה הקודמת - שכחתי לציין שדעתי אינה בגדר חוות דעת מקצועית, אלא מחשבה אישית בלבד ולאור מה שעברתי עם אמי בגיל דומה, אמנם לא עם בעיית אלצהיימר. בנוסף למה שכתבתי קודם, לדעתי חשוב גם שבני המשפחה יבקרו אותה כמה שאפשר, וזה תורם להרגשה שהיא אהובה ורצוייה. בכל מקרה להיות מחוץ לבית, במסגרת סעודית זה לא קל, גם אם לא מודעים לזה באופן מלא, ובקורים של אנשים קרובים תורמים להרגשה ביתית כלשהי. אהובה

שלום לך. אני חושבת על סבתך, אישה חכמה ומודעת. כיצד ברגעי צלילות היא יכולה להתבונן על עצמה מבחוץ ולהביע את הצער והכאב הכרוכים בכך. מי מאיתנו רוצה להיות תלוי , מוגבל, מובך? מי מאיתנו רוצה להכביד על היקרים לו? היא היתה רוצה לסיים את חייה בו היא מכבדת את עצמה ואפשר להבין זאת. אני חושבת על המשפט שאמרת " מתקשים לתמוך ברצונה למות". בודאי שבאופן מעשי אינם תומכים ברצונה למות . ישנן משפחות שפועלות לכיוון המתת חסד וזה חלילה אינו המקרה. היא זקוקה לתמיכה ואמפטיה מצידכם. שתבינו כמה אינה רוצה להיות במצב מביך שכזה. שתזכרו אותה ברגעיה היפים. הרגעים האלה , שהתוכן שלהם קשה עצוב הם רגעי חסד. היא יכולה לשתף אתכם ברגשותיה, מספרת כיצד היא רוצה שתזכרו אותה.ברגעים כאלה את יכולה לספר לה על זכרונות משותפים שלכם. לספר לה כמה את אוהבת אותה וגאים בה.שאת זוכרת כמה היא פעלה ועשתה בשבילכם. איך היא מצטיירת בעיניך ,כמה ערך יש לה וכמה היא חשובה. מתוך תגובות כאלה היא תתחזק ותדע שגם כשהיא שוקעת או שהמחלה מחמירה היא עדיין הסבתא האהובה שלכם וערכה אינו נופל בעיניכם. כשאתם מתבוננים בה אתם עדיין זוכרים מי היא גם כשהיא כבר לא זוכרת. מאחלת הרבה בריאות נעה

כמה פירות מותר לאכול ביום

מותר לאכול שלוש פירות ביום

גם לגבי שאלה זו לקבל ייעוץ מסודר אצל תזונאית, דרך רופא המשפחה. יש המלצות כלליות, אבל לא כל המלצה מתאימה לכל אחד.

האם יש מזון התורם להורדת לחץ דם

שלום שרה לשאלתך פטרוזליה מורידה לחץ דם

שלום שרה, אין תזונאית ואין רופא בפורום זה, (הפורום עוסק בפסיכולוגיה). וכדאי לשאול בפורום "תזונה קלינית". בלי קשר, במקרה של לחץ דם גבוה, הכתובת הראשונה היא רופא המשפחה, ובמקרים רבים מקבלים ייעוץ אישי גם אצל תזונאית. אהובה

http://www.2life.co.il/HTN/news_DashDiet.asp

שלום, האם לחולי פרקינסון מותר להתעמל על מכשיר כושר שהוא הליכון?

כדאי שתשאלי את הרופא המטפל. הפורום הזה עוסק בפסיכולוגיה ואינו פורום רפואי.

אנא פני לרופא מטפל. מלבד זאת הינה ציטוט ממאמר של ד"ר אלי כרמלי בנושא. אולי תקבלי מידע. מאחר שהתסמונת המוטורית היא מגוונת ושונה בין חולי פרקינסון, גם הפעילות הגופנית ואופיה שונים מאדם לאדם. להלן כמה עקרונות של פעילות גופנית לחולה פרקינסון: הפעילות צריכה לכלול אימון לשליטה מוטורית של הגפיים והגו ולהתבצע מדי יום ביומו. אופי הפעילות מכוון תחילה לשחרור ולהרפיית קישיון המיפרקים והשרירים. מטרה זו מושגת באמצעות מתיחות פסיביות, איטיות ואחידות בתנודתן, המלוות בתנועות סיבוביות של הגו והגפיים. יש להרבות בתרגילים מהסוגים הבאים: תרגילי נשימה להגדלת התנועתיות בבית-החזה ושליטה בתנועות שריר הסרעפת לשיפור איכות הנשימה. תרגילי יציבה למניעת קיפוזה או סקוליוזה. תרגילי גמישות ומתיחה של רקמות רכות למניעת התקצרויות (קונטרקטורות). תרגילי הליכה במישורים ובתנאי שטח שונים (כמו מדרון, דשא, חול, אספלט, מדרגות, מסילה נעה) (האשי, 1997); הליכה בקצב משתנה (צעדים גדולים, שינויי כיוון) ובתנאי סביבה משתנים (בבית, ברחוב, באור יום ובלילה, ברוח ועוד); הליכה בשילוב משימה נוספת כמו דיבור. תוך כדי כך - שימוש באמצעי עזר שונים (הליכון, מקל, זוג נעליים שונה) (סנוויסון וחב', 1997). יש לדאוג לגיוס רב ככל האפשר של יחידות מוטוריות בשריר, לשם ביצוע תנועה אקטיבית בטווח תנועה מרבי. גיוס כזה מתאפשר בעיקר באמצעות חיזוק השרירים, המתאפיין בכיווץ דינמי (קונצנטרי) ובאמצעות תרגול של משימות מוטוריות פונקציונליות מהקל אל הכבד, תוך הדגשת איכות התנועה ולא כמותה. מומלץ מאוד להרבות בשימוש בעזרים שונים כמו כדורים, חבלים, בלונים, צעיפים וכדומה, כדי לתרגל תזמון נכון של התנועה, קצב, שטף, דיוק וקשר עין-יד. יש לתרגל שיווי משקל דינמי, תוך שימוש בעקרונות ביומכניים, קרי שינוי מובנה ומדורג של מרכז הכובד ובסיס התמיכה, נשיאת משקל והעברת משקל. מומלץ להרבות בתרגול של תנועות חוזרות, תוך שימוש בגירויים ראייתיים או שמיעתיים (בראון ומרסדן, 1988). בדרך כלל מומלץ להשתמש במוסיקה למתן קצב, ובמקרים קלים אף בריקוד בצעדים פשוטים. בכל מקרה, אין לעייף את החולה - פיזית או מנטלית. בהצלחה נעה

אודה למי שיוכל להנחותיני הכין אוכל לרכוש לאימי טיטולים במחיר מוזל במיוחד. תןדה.

אין ל מהנע מסקר מחירים. חשוב להשוות מחירים . לעתים להתמקח עם הסוכן. לראות מי מביא הביתה וכו'. דלהלן לינק לאתר שמציג את עצמו כעושה השוואות מחירים.http://www.diapers.co.il/. תבדקי עוד. בהצלחה נעה

לפני מספר שנים נתקלתי בדר' מזרחי, רופא גריאטר שעבד באיכילוב. האם מישהו יודע היכן הוא עובד היום?

למחפשת שלום, אם את מתכוונת לד"ר אליהו מזרחי, גריאטר, - לפי הרשום באתר של בית החולים "שיבא", הוא מנהל את אחת המחלקות הגריאטריות שם - http://www.sheba.co.il/h/99/ אהובה

כל הכבוד לאהובה ולחוש האיתור שלה

http://www.nfc.co.il/ShowArticles.aspx?docId=150534&subjectId=1&ShowAll=True

שרון שלום. תודה על הלינק המעניין. לכן חשוב שגם בני משפחה מטפלים באנשים הסובלים מפרקינסו ומחלות דומות ידאגו לעצמם לתמיכה רבה: קבוצות תמיכה , תמיכה מצד מעגלים משפחתיים וחברתיים ובשעת הצורך טיפול. תודה נעה

אמי טוענת שכל השנים לא זכתה לתשומת לב, או לא מקבלת מספיק תשומת לב מאחרים, והיא מקנאה מאבי שהוא תמיד סמר הערב וממנה מתעלמים, כי הוא גונב את ההצגה. לאחרונה עשתה צעד נועז, התחילה לצייר, הקימה תערוכה בבית, ולמרבה הפלא יש הצלחה הסטרית. היא מרגישה באיי, כל הזמן מחייכת כי התחילה לקבל מחמאות שלא קיבלה עד עתה כבר שנים רבות. היא עושה על חשבון השינה, על חשבון האוכל, ואומרת שבשביל לזכות לאערכה ולתשומת לב היא תעשה את הכל גם אם זה במחיר שליפול מהרגליים. האם לעזוב אותה, אנו מחמיאים ומפרגנים לה, והיא לא מסתפקת ורוצה גם אמפתיה מאחרים, פתאום חשוב לה בגיל 60 שיפרסמו אותה, להרגיש שווה, ולהרגיש שמעריכים אותה, כי טוענת שסובלת כבר עשרות שנים מחסך. וככל שיפרגנו לה, כך תגביר את כמות הציורים. האם זה נורמלי מצידה?

שלום לבת ! אם יש לאמך הצלחה רבה במעשה ידיה, בוודאי שזה תורם לך לנפש , לנשמה, וזה טוב לבריאות. ידוע שלצייר זה מהנה, מרגיע ולבטח נפתח לה עולם חדש מעניין. נשמע מדברייך שהיא מתלהבת ונהנית מהמחמאות, אבל אם היא תיפול מהרגליים, תהיה לה בעיה להמשיך לצייר... שינה היא דבר חשוב לגוף, כנ"ל תזונה טובה , וצריך לדאוג שאין היא עושה דברים מעל לכוחותיה, ועל חשבון הצרכים הפיזיים שגם הם חשובים לבריאותה. לדעתי , אם ייראה לך שזה מוגזם, אז אולי כדאי לשוחח אתה בנינוחות ולהזכיר לה כמה חשובים הדברים האחרים לבריאותה. כל טוב!

זה לא רק נורמלי, זה אפילו נהדר. צודקת החיפאית שצריך גם לחיות חיים בריאים, אבל אני בהחלט יכול להבין את ההתלהבות ההיסטרית של אמך מגלוי הפן החדש בחייה שנותן לה כל כך הרבה סיפוק. אמי היתה ציירת מפורסמת למדי, וזכתה להצלחה ולהכרה מגיל צעיר. בכל זאת היו לה תקופות - עד גיל 90, קרוב לסוף חייה, שנתקפה בבולמוס של יצירה. לפעמים היתה קמה באמצע הלילה ומציירת עד אור הבוקר ומעבר. לדוגמה אחרת, אני בעצמי סגרתי את העסק שלי בגיל 76. מאז התחלתי לעבוד רק בהתנדבות. נטלתי עלי משימות קשות, ולעתים קרובות בת זוגי, שאני שותף לה בפעילויות ההתנדבות ואנוכי, עובדים רצוף עד 1 בלילה ויותר, כדי להספיק לסיים משימה חשובה. מה שחשוב, שאמך תבדוק את משקל הגוף, ותקפיד שצורת החיים החדשה לא תגרום לשנויים גדולים במשקל. שנויים כאלה לדעתי הם סימן להגזמה בשנוי בארח החיים. ברור שחשוב מאד להקפיד על תזונה נכונה ומידה נכונה של פעילות גופנית. זה עשוי לסייע מאד בשימור ופיתוח היצירתיות וכמובן גם בשמירה על בריאות תקינה. כדאי שתראי לאמך את "פוסט" הזה ותגידי לנו שאנחנו, שפעילים כל כך בעדוד קשישים לנצל את הפנאי שאחרי שנות העבודה, למימוש עצמי והעצמה, שמחים בהצלחתה.

כל הכבוד לה!!!!!!!!!!! איך הצליחה ממקום של קינאה ותסכול להביא את עצמה למקום פרודוקטיבי ולתחושה של סיפוק. שהיא לא נשארה כלואה בתסכוליה. .נשמע שההערכה היא קודם כל בינה לבינה. היא הצליחה לפצות על חסך אמנותי מאוד כבד ומתברר שאף פעם לא מאוחר. רק אחר כך מגיעות המחמאות מאחרים . כדאי להפריד בין מחמאות להכרה. ההכרה היא דבר חשוב לכל אמן ועל אחת כמה וכמה לאמנית שהיתה שנים רבות כל כך בצל. נשמע שההיי הזה הוא תגובתי למצב. ( כמו בכל תחילתה של התאהבות או התגלות חדשה) שרק תמשיך להצליח ... נעה

אימי בת ה- 90 חולת אלצהיימר במצב אלים פיזית ומילולית. מקבלת שעה לפני השינה חצי כדור בונדורמין וכדור אלטרולט. ממש לפני השינה כדור אחד בונדורמין וממוריט 5 מ"ג. אימי לא ישנה במשך כל הלילה. סיוטים קללות, מכות עד הבוקר ואז במשך היום ישנה. המשפחה כבהתמוטטות כללית. שאלתי האם יש לכם הצעה לטיפול תרופתי אחר. דרך אגב נומבון לא עזר. האם אפשר לתת לה שלושה כדורי בונדורמין היות והכדור 0.25 מ"ג. ממתינה בקוצר רוח לתשובתכם. בתודה, רותי

רציתי להפנות אותך לעמותת תמיכה למחלת אלצהיימר ודומותיה: http://www.alz-il.net/?page_name=tmiha/hkvuzot.html

רותי שלום כדאי: א. להתיעץ עם פסיכוגריאטר לגבי טיפול תרופתי וסוג הפורמט הטיפולי. יש פה שאלה האם היא יכולה להיות מטופלת בבית או שעליה לעבור למוסד סיעודי. ב. לתגבר את מערך הטיפול בה כל עוד היא בבית ג. לדאוג למוקדי סיוע ותמיכה למשפחה. גם תמיכה נפשית והדרכה כיצד להתנהג. בהצלחה נעה

שלום, ברצוני להתעניין עבור סבי וסבתי הקשישים (בני 81 ו-83) באופציה לעובדת סיעודית (כנראה זרה?), אך ללא לינה בביתם, כיוון שהם לא מעוניינים בכך. לסבי יש אישור לקבלת שעות סיעוד שבועיות רבות מביטוח-לאומי, אם יש לכך קשר . הם גרים בקריות. אשמח לקבל מידע ראשוני בנושא ומקורות לפנייה בתחום. בתודה מראש !

בחברות הסיעוד יש בדרך כלל הדרכה מאוד ממוקדת בהשגת אישורים ולגבי עובדות עם /בלי לינה. דלהלן לינקhttp://www.gilhazahav.co.il/show.php? idp=158&id_list=11&name_cat=יעוץ%20והכוונה&fullcatpath=אינדקס%20שרותים%20ועסקים בהצלחה נעה

אני בן 72 וקרה לי לאחרונה בעת קיום יחסי מין שבעת הפליטה נפלט זרע ודם. זה היה אחרי מין אוראלי. מה יכולה להיות הסיבה לכך. תודה

ספר חדש יצא זה עתה לאור מאת :גרשון אקשטיין גרשון אקשטיין, באמצעות סיפורו האישי וחשיפה אישית כנה מתאר את האירוע המוחי בו לקה באביב 2005, כיצד התמודד בנחישות, התגבר והשתקם כמעט לחלוטין תוך שינוי מהפכני של אורחות חייו. בספר שהוא גם מדריך לאירוע מוחי, שותפו בעלי מקצוע, רובם מבי"ח לוינשטיין, שהטו שכם להביא מידע עדכני בכל הנוגע לאשפוז ולשיקום לאחר אירוע מוחי. הספר הוא מורה נבוכים לנפגעי אירוע מוחי ולבני משפחותיהם ולהגדלת המודעות לנושא בקרב כלל האוכלוסייה. המחבר, גרשון אקשטיין, שילב בסיפורו האישי, המרגש, החושפני והנוגע ללב, עובדות, סיפורי מטפלים שונים שטיפלו בו, ביניהם רופאי שיקום, מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטיות וקלינאי תקשורת, והביא בראיונות משותפים עמם מידע רב אודות הטיפול בנפגעי אירוע מוחי. הספר מביא גם את סיפורם האישי הנוגע ללב של נפגעים נוספים שניאותו להיחשף ולהאיר את הנושא מנקודות ראות נוספות. בספר פרקים הדנים בנושאים הבאים: האירוע המוחי והשלכותיו, האשפוז והטיפול בבתי חולים, האשפוז והשקום בבי"ח לוינשטיין, השיקום במחלקת אשפוז-יום כללי, רפואה משלימה לנפגעי אירוע מוחי, חזרה לנהיגה לאחר אירוע מוחי, שיקום מיני, זכויות הנפגע מאירוע מוחי, סיכום השיקום לאחר שנה וחצי, אחרית דבר וכן נספחים ובהם מידע מועיל רב. הספר גם זכה להכרה ולברכת שר בריאות ומנהל בי"ח לוינשטיין. הזמנת הספר ורכישתו הספר מכיל כ -320 עמודים, בתשעה פרקים וכן איורים, עם נספחים הכוללים מידע רב, בכריכה צבעונית רכה. כניסה לאתר הספר "קמתי ונפלתי וקמתי שוב" - http://gershone.ios.st/ מחיר הספר 75 ¤ + דמי משלוח של 8 שקל. לנפגעי אירוע מוחי תינתן הנחה ישירות על ידי המחבר בלבד כל ההכנסות לאחר קיזוז הוצאות ההפקה, הינן תרומה לבי"ח לוינשטיין. הזמנת הספר אפשרי בטלפון הנייד, בדואר וב-אי-מייל.. יש לשלוח שיק בדואר לפקודת גרשון אקשטיין, לכתובת הרשומה מטה, והספר ישלח מיידית בדואר לכתובת הרשומה על גבי השיק. קבלה ואישור עוסק פטור ישלחו לכל דורש. בהזמנות קבוצתיות מרוכזות ולוועדי עובדים, תינתן הנחה על פי הכמות שתירכש. נא לפנות למחבר, גרשון אקשטיין, רח' בר אילן 17 רעננה 47300. טלפון/פקס 09-7430854, עדיף לניד 054-2=4238337 אי-מייל [email protected] קריאה מהנה!

נכנסתי לאתר. כל הכבוד על האומץ והנחישות. נראה ספר חשוב ומעניין ומפעל אמיתי של אדם אחד. הרבה בהצלחה נעה

נועה תודה לך שנכנסת לאתר הספר והבנת והמלצת על הספר החדש. המטרה שלי ,שהספר יגיע לכמה שיותר אנשים שיעזרו בו. וחשוב שיבינו שאירוע מוחי אינו סוף פסוק-יש תקוה למי שרוצה ויכול להשתקם. אנא,המשיכיי והמליצי עליו לקריאה לכל גורמי האתר שאת מנהלת בברכה. גרשון

תשובותיי הן בקצב ממוצע של אחת לשבוע. אשתדל להשיב ביום יומיים הקרובים לכל השאלות שהצטברו.

אמי בת ה-84 מאובחנת כחולת אלצהיימר. היא מתגוררת בביתה עם מטפלת סיעודית. מצבה כעת עדיין "טוב מאד", במונחי המחלה. היא מתלבשת לבד, אוכלת, מתרחצת, מזהה אנשים בטלפון, יוצאת למרכז יום מספר פעמים בשבוע, צופה בטלוויזיה ומי שאינו מכיר אותה מקרוב לא יכול לאבחן מייד את מחלתה. בשל הבדידות הייתי שמח להביא אותה לביקור בביתי בעיר אחרת, למשך מספר ימים, עם המטפלת הסיעודית, כמובן. שתיהן יקבלו את "יחידת ההורים" בבית, כך שמבחינת תנאי הביקור אין כל בעייה. המטפלת הסיעודית הבהירה לי שאין לה כל בעייה לישון עם אמא במיטה אחת (לא עקב מחסור במקום לינה אלא כדי להיות קרובה אליה בשעות השינה). אני בטוח שהביקור יכול להועיל לה מאד בשעות שבהן נהייה יחד. אבל - עקב מחלתה אני חושש שבמיוחד בשעות הלילה, כאשר היא תתעורר, היא לא תזהה את המקום שבו היא נמצאת. היא לא תהייה רגילה למיטה שבה היא ישנה, לחדר שבו היא נמצאת, והזהירו אותי שהדבר עלול לגרום לתוצאות קשות - נפילה מהמיטה, שבר רציני וכו'. הדבר, כך נאמר לי, יכול לקרות גם אם נשאיר תאורה חלשה כל הלילה. (אגב, גם היום כשהיא מתעוררת במיטה בבית שלה היא לא זוכרת אם מדובר בשנת צהריים או שנת לילה, מי נמצא אתה בבית וכו'). השאלה: עד כמה מסוכן להוציא לכמה ימים את אמא מהסביבה הטבעית שלה (היא מתגוררת באותה דירה כבר עשרות שנים), או שמא החששות מגזמים. אודה לתשובתכם!

שלום אריק מנסיון עם בעלי, בשלב שבו נמצאת אמך כפי שתיארת, לפעמים לקחתי את בעלי לבתי בעיר אחרת למשך ביקור של יום. אבל לא הסתכנתי בלילות. אגב, אני הייתי בעצמי המטפלת "הסיעודית" שלו במשך כל מחלתו הנוראית הזאת. אף אחד לא יכול להגיד לך מה לעשות וההחלטה היא שלך. אבל , למשל, אתה יכול לקחת אותה אליך ליום אחד מהבוקר, ולהשכיב אותה בצהרים במיטה שביחידת ההורים. עם המטפלת בקורסה ליד המיטה - למשך הזמן שהיא ישנה. אני אומרת המטפלת כיוון שאם היא תתעורר עם מישהו אחר עלולה להיות בעיה. אפילו אתך, הבן שלך. אם הנסיון הזה עולה יפה, אם היא לא תכנס לאי שקט כשתתעורר בגלל המטה החדשה והמצעים החדשים. אז תהיה מאושר. אגב, כדאי להביא את השמיכה שלה מהבית. לא הייתי ממליצה לך לקחת את אמה ליותר מיום אחד. ואף אחד לא יכול להמליץ לך אחרת. ישנה גם בעיית החזרה שלה הביתה. מה יקרה אז. ככלל, לחולה אלצהיימר המעבירים מאוד קשים. אבל אם ברצונה להעביר אותה ליחידת ההורים שליד הבית שלך, עכשיו הזמן. ואפילו אם היא מתנגדת בתוקף כדאי מאוד להעביר אותה עכשיו. כשהיא עדיין במצב שבו היא אולי, תהיה מסוגלת להסתגל. כי אחר כך זה אבוד. והדברים האלה באלצהיימר קורים מהרגע הזה לרגע הבא. מקוה לטוב ומאחלת לך הרבה מאוד סבלנות ושוב סבלנות

אריק שלום. בשביל הרגעים היפים שיכולים להיות במפגש אולי כן שווה להתאמץ. נכון אתה פועל שאתה מבצע הכנה מחשבתית. יתכנו התקפי פניקה נוכח הסביבה הלא מוכרת. האבסורד הוא שגם סביבה מוכרת נחווית פעמים רבות כלא מוכרת וזה יכול לקרות גם בבית. כדאי לפנות לפסיכוגריאטר המטפל ולחשוב על תסריטי חרום אפשריים ולהתכונן אליהם. (אפילו תרופתית) נוכחות המטפלת הצמודה לידה מאוד חשובה ובודאי מאוד תקל ותרגיע. הרבה בהצלחה ושתצליחו להפיק הנאה מהביקור נעה

לברוריה ונועה היקרות - המון תודה על ההתייחסות, המאמץ והכנות. אני מניח שאיישם את העצות שלכן. מעריך מאד את הזמן שהקדשתן, וכמובן - את המחשבה והרצון הטוב! אריק

אימי חולה בדמנציה עם גופיפי לואי ואחת הבעיות היא שהיא חשה כאבים עזים פעם במרפק, פעם ביד, ברגל, בברך וכו. האם קשור לדמנציה ען גופיפי לואי? מה ניתן לעשות?

מאיה, אין רופא בפורום זה ! כדאי שתתייעצי עם הרופא המטפל באמך וניתן לשאול בפורום "נוירולוגיה"

מאיה, מידע שאולי ישמש אותך http://www.alzheimers.org.uk/site/scripts/documents_info.php?documentID=113 http://www.alz-il.net/files/alon-44-smell.htm http://www.shoham-medical.org.il/info.php?did=22#P7

שלום רב אבי בן 87 התחיל לקבל כדורי Q10 לפני כ 3 חודשים. הוא סובל מדימנציה וכרגע ללא כדורים. בנוסף הוא הולך עם הליכון וכיסא גלגלים ומחובר לקטטר באופן קבוע בגלל בעייה בשלפוחית ובערמונית. במהלך החודש האחרון הוא התחיל לדבר על סקס ומין (לא מתאים לאופי שלו) ועל רצון שלו לחזור ולתפקד מינית. לדעתנו זה קשור לכדורי Q10. האם נכון? מה ניתן לעשות בנושא? תודה

כל שינוי דראסטי בהתנהגות מחייב פניה לגריאטר או פסיכוגריאטר לשם התיעצות. יתכן שזה גם חלק ממהלך המחלה . כדאי לפנות להתיעצות

אני לא בגיל הזהב, (אך אתם עבורי שווים זהב) אבל הייתי מאד מאד רוצה לשמוע את דעתכם מאחר ואתם ברוכים בניסיון עשיר בכל הנושא של יחסים בין גבר לאישה וכו' .ואני גם לא לגמרי צעירה ורציתי לשמוע דעתכם . ישנו גבר הגר בשכונתי שתמיד כשפוגש אותי נהנה לפלרטט איתי ואכחיש אם אכתוב שאני לא נהנית מזה מהרבה סיבות אישיות שכמובן לא אפרט כאן (אני יודעת להציב גבולות..). כשפגשתי אותו ואת אשתו יצא איכשהו שפרגנתי לו בפניה שיש לו אישה מקסימה ולא פלא שהיא היתה בחירת ליבו. שניהם צחקו והיו מבסוטים מתגובתי. שאלתי: האם מבחינה פסיכולוגית עצם זה שפרגנתי לו על אשתו בנוכחותה עלול הגבר לעלות מדרגה ולהעצים את יחסו (פלרטוטו וחיזוריו) כלפי? מה זה בעצם עשה לו??? . תודה על העזרה.

לא תמיד חייבים לנסות ולנתח מבחינה פסיכולוגית.. הם צחקו וחייכו, כל זה מנומס ולא מעבר לכך. כדאי שתניחי את ניתוח העניין בצד, תניחי לעניין ותמשיכי את חייך כרגיל. אנשים לפעמים סתם נחמדים זה לזה, ולא תמיד קשור להגדרה של פלירטוט. כל מי שמקבל יחס טוב ונחמד מאחר, זה עושה לו טוב וזה טבעי.

למי שענתה לי.. תחילה תודה. אני רוצה להוסיף זה הכל טוב ויפה לולא היית מכירה את הגבר מקרוב ואת כל ההסטוריה שלו . הגבר ידוע בשכונתנו כפלרטטן עם דיפלומה. יש אנשים לפעמים סתם נחמדים זה לזה (כפי שהסברת) ולדעתי יש אנשים שלא "סתם" נחמדים זה לזה ממניעים ריגשיים, ממניעים אינטרסנטיים- כך דעתי בכל אופן. אל דאגה! אני תמיד המשכתי ואמשיך את חיי כרגיל בלי שום קשר לגבר ההוא. שאלתי היתה יותר מההיבט הגברי, איזה השלכות עלולות להיות ביחסו של הגבר כלפי לאחר שאני מחמיאה לו ולאשתו (עם כל ליבי ונפשי), מה זה עושה או יעשה לו בעצם?? .

גילו אצל סבא שלי גידול בראש, אשר לא ידוע אם הוא ממאיר או לא. הרופאים אומרים שידעו רק אחרי הוצאתו בניתוח. מסיבה זו חשוב לי מאוד לקבל חוות דעת על הרופא המנתח: מבי"ח רמבם בחיפה |ד"ר סוסטיאל ג'אן בתודה מראש.

אין אפשרות להמליץ על רופא זה או אחר בפורום. כדאי לחפש המלצות דרך המחלקה עצמה או דרך קופת החולים באזור המגורים. אולי בשדולת הגמלאים בחיפה יוכלו גם כן לעזור דרך היכרויות אישיות. בברכה נעה ביצ'קוב

עבר זמן רב מפניתך, ואולי היא כבר לא רלונטית. כמובן שגם איש משדולת גמלאים - חיפה לא יעיז להמליץ או לא להמליץ על רופא ספציפי זה או אחר. מה שאני יכול להגיד שבנושא זה יש למרכז רפואי רמב"ם שם טוב מאד והמון נסיון, מהיותו ביה"ח שמפנים אליו פגועי ראש מחזית הצפון וכל הצפון.

גריטר המליץ על RECITAL 20 עבור אמא שלי תופעול לואי???

אין בפורום רופא recital היא כנראה תרופה פסיכיאטרית. אולי תנסה בפורום פסיכיאטריה, והכי טוב תשאל דוגרי את הרופא.

השם הגנרי (החומר הפעיל =) Citalopram. כמו לכל תרופה, יש תופעות לואי ש ח ל ק ן קשות ונדירות: נטיה להתאבדות (בצעירים), החמרת דכאון, "תסמונת סרוטונין" (דופק מהיר, רעד, הרחבת אישונים, יתר לחץ דם, חום גבוה ועוד סימנים), "תסמונת גמילה" (אי-שקט והפרעות תחושה בעקבות הפסקה מהירה מדי של נטילת התרופה), מניה, פרכוסים, ירידה בריכוז נתרן בדם, הפרעת קרישה, זקפה קבועה, הפרעה אקסטרא-פירמידלית, ירידה בריכוז גלוקוז בדם; ו ח ל ק ן אינן נדירות: בחילה, פה-יבש, ישנוניות, הזעה, רעד, שלשול, הפרעה בשפיכה, הפרעה בעיכול, חולשה, תסמונת דמוית שפעת, חרדה, חסר תאבון, עצבנות, ירידה בחשק המיני. יש להזהר בשילוב התרופה עם אלכוהול, תרופות נגד כאבים, תרופות אחרות נגד-דכאון ועוד. מאחל בריאות.

אימי סובלת מדמניציה. יש הפרעות זיכרון ותפיסה אך היא מכירה את משפחתה ויכולה לאכול לבד ,להנות מהופעה של מוזיקה ולפעמים גם הרצאות וצפייה בטלויזיה. אני צריכה למצוא לה מוסד חדש משום שהמקום שבו היא נמצאת כיום לא מוכן שתשאר אצלו עקב טיפול רב בנושא ניקיון והתפרצויות של כעסים מול המטפלות. אני מתגוררת בחיפה ומחפשת לה מקום חלופי שבו תוכל לשמור עדיין על כבודה ופרטיותה וגם לקבל טיפול מתאים. כיום היא מתגוררת בחדר לבד והייתי רוצה שתמשיך כך גם להבא. היא ניידת בחדרה עם הליכון ומחוץ לו עם כסא גלגלים. היא זקוקה לעזרה בלבוש ורחצה. האם תוכלו להמליץ לי על מקום כזה באיזור חיפה והקריות? תודה

יפעת, השאלה אם מתאימה לך מחלקה סיעודית או מחלקה לתשושי נפש. ואת זה כדאי לשמוע מרופא מייעץ. לגבי מקום מתאים, אין כמו ביקור במקומות הבאים בחשבון - בשעות שונות של היום, לבחון מקרוב את תנאי המחיה, לשוחח עם בני משפחות של מטופלים במקום. יש בתים סיעודיים גם בקיבוצים באיזור

יפעת שלום. מציאת מקום מתאים כרוכה בחיפוש רב. היא דורשת ממך לבצע סיורים , לבקש המלצות וכו'. נערכו כאן דיונים רבים בנושא ואני שולחת לך כמה לינקים.http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1331,xPG-16,xFT-3507,xFP-3512,m-Doctors,a-Forums.html אולי כדאי גם לפנות לחברות איתור והשמה שיעזרו לך למצוא כיווןhttp://www.gilhazahav.co.il/show.php?idp=158&id_list=11&name_cat=יעוץ%20והכוונה&fullcatpath=אינדקס%20שרותים%20ועסקים בהצלחה נעה

שלום אמי אובחנה לפני כשנתיים ע"י רופא כסובלת מדמנציה בשלב התחלתי. עכשיו המצב החמיר ויש גם תופעות פארנואידיות - האשמה של בעלי ולאחרונה גם שלי בבגידה עם אחת המטפלות במחלקת התשושים שבה הא נמצאת. בבית האבות מבקשים שנוציא אותה על רקע חוסר התאמה ואני רוצה להביא שוב רופא פסיכוגריאטר לביקור בית לאבחון ומתן טיפול להקלה בתופעות פארנואידיות. אמי נמצאת בקריות ליד חיפה. המליצו לי על רופאה בשם: דוקטור שוגייב שמבצעת ביקורי בית. האם אתם גם יכולים להמליץ לי עליה או על משהו אחר? תודה

אני לא מכירה באופן אישי, אבל תנסי לשאול במחלקה הגריאטרית בבית החולים כרמל, אולי תקבלי מידע אודות רופאים כאלה - http://www.clalit.org.il/carmel/Content/Content.asp?CID=16&u=14

יפעת שלום. אינני יכולה להמליץ לך על רופא ספציפי. יש קריטריונים להחזרים כספיים מהקופה לגבי יעוץ (פרופסור או מנהל מחלקה).בגדול כדאי לפנות למרפאות הפסיכוגריאטריות באזור הצפון לברר שם לגבי מנהלי מחלקות ולפנות אליהם.http://www.alz-il.net/?page_name=ivhun/mirpaot.html אם עדיין יהיה קושי אנא פני שוב. הרבה הצלחה נעה

שלום לבהתא שלי בת ה71 יש גוון צהוב בעיניים וציפורנייים צהובות גם כן. מה הסיבה לכך? תודה

אושרת, הפורום הזה אינו רפואי, אלא עוסק בפסיכולוגיה. לדעתי כדאי שתתייעצו עם רופא משפחה. בריאות וכל טוב

אבי בן 85, הוא עצמאי ,ועדיין מתפקד טוב. בתקופה האחרונה שמנו לב לשתי תופעות בעייתיות אצלו. כשהוא מתארח אצל בני המשפחה (כל סוף שבוע ובחגים), הוא נוהג לחטט ולגנוב מהם, ויש לי חשש שאולי הוא עושה זאת גם בחנוית . התנהגות נוספת היא לאסוף מהזבל כל מיני חפצים . ברצוני לציין שלאבי יש פנסיה ולא חסר לו דבר. ניסיתי לדבר איתו בעדינות כדי שיפסיק משתי ההתנהגויות הללו , אך דבר לא עוזר. שאלתי: כיצד עלינו לנהוג איתו, היכן ניתן לקבל עזרה בנושא, האם ניתן לגמול אותו מהתהגויות אילו (שלא איפיינו אותו כלל וכלל קודם לכן...) תודה

רינה, אינני מומחית.. אבל זה נשמע כחלק מירידה בתפקוד. - דמנציה. אביך כנראה לא מבין את המשמעות של מה שהוא עושה., שהרי לא עשה דברים כאלה לפני כן. לדעתי כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה שאולי יפנה לגריאטר או לפסיכוגריאטר. שבת שלום

רינה שלום. כדאי לפנות בהקדם לפסיכוגריאטר. גניבה מסוג כזה היא סימן למצוקה ובקשת עזרה מהסביבה. ראי את תשובתי למעלה ליפעת לגבי חיפוש פסיכוגריאטר. הרבה בריאות נעה

שלום, אחות של סבתא שלי גרה בבית עם בנה, שאינו נשוי. היא אינה עצמאית, ואינה יכולה להסתדר לבדה ללא עזרה בהליכה לנוחיות, קניית תרופות וכו'. הבן עימו היא גרה ממלא את הבית בכמויות של סמרטוטים. הבית מלא אריזות קרטון משומשות ומטונפות, סמרטוטים שנמצאו זרוקים, "מציאות" למיניהן, אריזות פלסטיק ועוד. הכל נמצא בבית, ממלא את החדרים שהיו ריקים, ערימה על גבי ערימה. הבית מצחין, והסמרטוטים שממלאים אותו לא מוסיפים לתנאים התברואתיים הירודים. קרובי משפחה מתקשים לבוא לביקור, עקב הצחנה. היא מפחדת להתלונן, כי היא תלויה בבן. לבן נוח עם המצב, והוא לא מרגיש בבעיה. הסבתא עושה את צרכיה בדלי שנמצא ליד מיטתה. הבן אינו מוציא כסף, אע"פ שהוא עובד ומתפרנס, והוא חי הרבה פעמים ממזון שנותנים שכנים וקרובים. מה ניתן לעשות? איך ניתן לעזור לאישה המבוגרת, אע"פ שאינה רוצה להתלונן? האם יש דרך חוקית\משפטית להכריח את הבן לסלק את הזבל מהבית? תודה,

כדאי לפנות בדחיפות למחלקת הרווחה באזור מגוריכם. נשמע שיש כאן משהו מאוד לא תקין ויתכן מצב של הזנחה ואולי גם התעללות.יתכן שהבן אינו כשיר נפשית לטפל בה ואולי צריך למנות אפוטרופוס. לפי תאורך היא זכאית לעזרה סיעודית. מדוע אין לה עזרה שעוזרת לה לחיות בכבוד? כדאי להתיעץ בהקדם עם עמותת המשפט בשרות הזקנהhttp://www.elderlaw.org.il/index.asp. בכל מקרה חשוב לדווח בהקדם לרשויות הרווחה כי נשמע שבריאותה (וגם בריאות בנה) בסכנה. אם את זקוקה לעזרה נוספת אנא פני בהקדם נעה

תודה על תשובתך בני המשפחה ניסו לפנות למחלקת הרווחה באיזור מגוריה של האישה ולא מצאו מענה (עומס עבודה? חוסר אכפתיות?) מה ניתן לעשות?

אבקש לדעת למי אני פונה בקשר לעזרה במתן ארוחה אחת חמה ביום לאבא שלי שנמצא בביתו עם מטפל פיליפיני לאחר שעבר אירוע מוחי מס' 2 בשנה האחרונה ויש לו בעיה של תיפקוד עצמאי בכל פעולה ופעולה.

נסה לשאול בעמותת נאמן - http://www.neeman.org.il/

עמותת עזר מציוןhttp://www.ami.org.il/default.asp?V_DOC_ID=1864#1869 מזון לחייםhttp://www.ivolunteer.org.il/Index.asp?ArticleID=534&CategoryID=122 ארוחה חמה http://www.arucha-c.org/ ייתכן ותמורת סכום סמלי או תרומה תוכל לקבל מאחת מהעמותות עזרה. בהצלחה נעה

קבוצות התמיכה לבני משפחות החולים היא יוזמה של מחלקה "פנימית מייעצת" בביה"ח איכילוב.יחד עם זאת הנושא כמעט ואינו מדובר בארץ ולכן אני רואה כמטרה גם להעלות את המודעות הציבורית בנושא .החזון כמובן הוא להקים קבוצות כאלה בכל רחבי הארץ.

תמי, תבורכו על היוזמה . עניין טכני - יכולת לענות לדני בהמשך להודעה שלו. לא צריך בשביל זה לפתוח שרשור חדש.

תודה

מתקיימות בביה"ח איכילוב ופתוחות לקהל הרחב ללא תשלום. הקבוצות מיועדות להפחית ממצוקת בני משפחות החולים ולאפשר קבלת כלים להתמודדות עם המצב המורכב. לפרטים והרשמה לפנות לתמי, אחות במחלקה "פנימית מייעצת"(היחידה לאישפוז יום פנימי)בימים א'-ה' בין השעות 8:00-14:00 טל 0306973487

רעיון נפלא. האם זה מאורגן מטעם ביה"ח או איזה גוף ארצי שמוכן להפיץ את הרעיון גם לבתי חולים נוספים.

תודה היה שווה שדילגת ,זאת תשובה !!! לא נגמר לך הדיו במדפסת ? אתמול גיסתי דיברה איתו ויכול להיות ש "חש מאוד שלם עם עצמו בתקופות אלה ובטוח שרוצים רק להרוס לו ושהכל בסדר" ,מה את מכירה אותו ??? דיברתי עם הגריאטרית והיא אמרה שצריך להעמיד אותו במקום מאשר שנגיע לצרות כספיות איתו. תמיד הוא היה פזרן (ניצול שואה) את לא מאמינה שאני בן של ניצול שואה ,עם "אגורופוביה" סתם גלשתי אל עצמי קצת ) הבעיה החמירה עם הגיל מאד מאד הוא מרותק לבית לא לכסא עקב בעיות ברכיים . אני אשאל על תרופות אבל נראה לי אופי שעכשיו התחזק הסיפור . יש קטע שהתשובות שלו תמיד "מה אתה רוצה אני לא קונה כלום לעצמי",קרה גם לפני חודשיים שאני הלוואתי לו כסף. שוב תודה המכתב תלונה יבוטל ואת רשאית להשאר בפורום ביי

אתה מוזמן להמשיך להתיעץ ולעדכן במידה ויהיה צורך. הרבה בהצלחה נעה

שלום רב, ברצוני לברר שאלה לגבי אישה מבוגרת כבת 80 , לפני מספר ימים הרגישה לחץ לשתן וכשניכנסה לשירותים ירד לה הרבה דם...כעבור חצי שעה אותה תופעה..... היות שבמשפחתה היו הרבה מקרי סרטן הגיעה למרפאת בריאות האשה...שם בדקו אותה פיזית וללא אולטרה סאונד מאחר ויש תורים בינתיים נתנו לה תור עוד שבועיים וחצי... ברצוני לדעת האם יש צורך להיזדרז בפעולות כמו בית חולים או שאין מה למהר.... הדימום נעלם לגמרי ...תודה כלתה...

לצערי לעתים קרובות לא מתיחסים ברצינות הראויה לנו הזקנים. הייתי ממליץ לפנות לרופא המשפחה, שבדרך כלל אפשר לעשות אצלו תור מהיום להיום, ולבקש ממנו לתת הפניה דחופה לאן שהוא יחשוב לנכון. (בדיקות, רופא מומחה..)

טלי שלום. אני ממליצה כן לברר את הדברים בדחיפות. להתחיל עם רופא משפחה. כדאי להתיעץ גם בפורום אורולוגיה וגניקולוגיה. בעיני זה תופעה מוזרה שחשוב לברר אותה בהקדם בעיקר על רקע הגנטיקה של מחלת הסרטן. הרבה בריאות נעה