פורום תמיכה ויעוץ לגיל הזהב

אבי בן 96 יושן רק על הגב מבלי לשנות תנוחה. מהוא מזרן טוב למניעת פצעי לחץ אשר הוכיח את עצמו. רצוי כתובת היכן לקנות,שם הדגם והמחיר המשוער. בתודה מראש עוזי

הטיפול בפצעי לחץ מורכב והמזרון הוא רק אמצעי עזר אחד, ניתן להשתמש במזרון ביצים פשוט וזול, בתנאי שמקפידים על שינויי תנוחה לפחות אחת לשעתיים, כולל בישיבה. כמובן שהטיפול המקומי האיננטנסיבי בפצע חשוב, והטיפול הכללי באביך כמו למשל שמירה על מצב תזונתי תקין, וכו... בהצלחה

המזרון הטוב ביותר הוא מזרון אויר חשמלי שאפשר לקבל בהשאלה מ"יד שרה". אולי זה מוגזם בבן אדם שמסוגל לקום מהמיטה. עד כמה שידוע לי אפשר לקבל יעוץ בקופות החולים - מה האמצעי המתאים, אם כמו שענו לך מזרון ביצים מספיק וכו'. ראה גם בקישור הבא http://www.atlasals.org.il/meida_mobility.htm בכלל אם תחפש בגוגל http://www.google.co.il תחת "פצעי לחץ" תקבל קישורים רבים מאחל לכם הרבה בריאות

בדיוק הבוקר רשמתי אותו בפורום אחר.

אחי שמבוגר ממני ב10 שנים (בן 69) אינו בריא וסובל מכאבים באזור הגפיים. רופא המשפחה שלו הפנה אותו לרופאים שונים כגון נוירולוג ואורטופד שלא הצליחו לאבחן את הבעיה. אחי מאוכזב ובדכאון ומרגיש כמו שבר כלי ולא יודע מה לעשות הלאה. הוא אדם צעיר. האם מתאים גריאטר בתמונה? אולי פסיכולוג?. אחי גרוש ושני ילדיו חיים בחו"ל.

אני הייתי מציע לחפש מומחה למחלות זיקנה (גריאטר) - לא מפני שאחיך כל כך זקן (אני אהיה עוד מעט 80) אלא מפני שמומחים למחלות זיקנה ידועים בזה שיש להם יותר סבלנות להקשיב. דרך אגב שיבקש מהרופא לעשות לו בדיקה כללית, כולל אלקטרוליטים. לי יש לעתים כאבים בגפיים (ביחוד בשוקיים) וכשאני משלים אלקטרוליט מסוים זה מאד משפר את המצב. אני בכונה לא אומר איזה כי לא טוב לקחת תוסף מזון רק מפני שלמישהו זה עזר.

אני מסכימה עם דני שכדאי להתחיל מבדיקות כלליות מקיפות. אתה מתאר שאחיך מאוכזב מהממסד הרפואי. מביקורים אצל רופאים שונים שלא הצליחו להגיע לאבחנה. גריאטר בהחלט יכול לעזור במיפוי הבדיקות הנחוצות ולהסתכל על הדברים בפרספקטיבה כוללת. יש אלמנטים ודקויות שגריאטר יקח יותר בחשבון. מלבד זאת בהחלט יתכן שחלק מהמכאובים הם על רקע נפשי . פעמים רבות הגוף משמש כסמן וכתמרור אזהרה למצבי מתח ודכדוך. סיפרת שאחיך גרוש ושני ילדיו חיים בחו"ל. יתכן ואין לו עם מי לחלוק את תחושותיו. כאבי הנפש מחפשים דרך "להתנקז" החוצה ומקבלים ביטוי גופני (בדומה למשל לכאבי בטן במצבים מעוררי התרגשות). במצב כזה אחיך יכול להעזר ולהפיק תועלת מטיפול פסיכולוגי. בנוסף לכך אולי התחושה שהוא "כמו שבר כלי" מבודדת אותו. מצבי הסתגרות וצמצום חברתי עלולים להעצים ולהחמיר כאבים נפשיים ופיזיים כאחד. מפגשים חברתיים יכולים להסיח את הדעת ובכך להקל על ההתמודדות עם מצבים כגון זה של אחיך. מקווה שמשהו מכל אלה (או ממה שכתב דני) נתן לך כיוון או רעיון ואתה מוזמן להמשיך לשתף. בברכה נעה נעה

אני מביא מטפלות סיעודיות מחו"ל לקשישים נכים בהתנדבות ללא תשלום כל מי שמכיר אנשים שזקוקים למטפלת סיעודית פילפנית, רומניה או מכל ארץ אחרת תבוא עליו ברכה אם יקשר בינינו כמו כן אני מטפל גם בקבלת הרישיון וכמובן ללא כל תשלום . כל מי שזקוק למטפלת מוזמן להתקשר ליעוץ 0523511162 אבי .

אבי, יפה שאתה נותן שירות ללא תשלום, אבל למה צריך להציף את הפורום בהודעותיך. זו כבר פעם שלישית באותו עמוד.

אבי. רצונך ללוות משפחות המעונינות במטפלת בהתנדבות הינו מבורך. יחד עם זאת הפורום אינו לוח מודעות. אודה לך אם תמנע מפרסום פרטים אישיים. ישנם פורומים המיועדים במיוחד לכך (כמו הפורום של יד שרה). כל הכותבים כאן בקביעות (ביניהם בעל חברה לכוח אדם) מכבדים את הכלל הזה. במקרה המירבי אתה יכול במודעתך לפרסם כתובת מייל. אנא השתדל לשמור על כללי הפורום. נשמח לשמוע את קולך כמשתתף מן המנין וכמי שתורם לדיונים המתנהלים כאן. בברכה נעה

היכן ניתן לירכוש פרמטון באזור חיפה? ואם אין איפה ניתן לירכוש או מה במקום?

אני קניתי בבית מרקחת של קופת חולים. התיעצי עם הרוקח/ת - אולי תוכל להציע לך תוסף אחר שעושה אותה פעולה במחיר יותר צנוע. יש תוספים הנמכרים לחברי בטוח משלים או מושלם בהנחה ניכרת.

דליה שלום. כדאי לאתר את היצרנים או היבואנים ולברר איתם ( בדרך כלל מתפרסם טלפון בתחתית כל מודעת פרסומת) בברכה נעה

פרמטון יש בכל בית מרקחת ולא צריך לעשות שמיניות

אני מביא מטפלות סיעודיות מחו"ל לקשישים נכים בהתנדבות ללא תשלום כל מי שמכיר אנשים שזקוקים למטפלת סיעודית פילפנית, רומניה או מכל ארץ אחרת תבוא עליו ברכה אם יקשר בינינו כמו כן אני מטפל גם בקבלת הרישיון וכמובן ללא כל תשלום . כל מי שזקוק למטפלת מוזמן להתקשר ליעוץ 0523511162 אבי . ברור שי ש לי רישיון אחרת אי אפשר להביא!!!

אבי שלום, שוק נותני השירות בסיעוד מלא עד אפס מקום באנשים כמוך. אנו יודעים הייטב את מהות ה"התנדבות" והיא אינה עושה רושם רב. הנחיות התמ"ת לעניין פתיחת לשכה פרטית הינן ברורות כשמש ומחמירות למדי. אינני זוכר כי באחת מן ההנחיות צויין כי ניתן לעבוד מהטלפון הנייד. או לחילופין לעבוד תחת רישיון של מישהו אחר... יחד עם זאת, כל סיוע אמין ורציני מתקבל בברכה תמיד, אם לא קשה לך, (ולמרות אישסור הפרסום בפורום) אנא ציין את שם חברתך, מיקומה, משרדיה וסניפיה וכן את מס' ההיתר. כך, הצעתך תהייה בעלת אופי רציני ומי מבין המעוניינין יוכל לבדוק ולהשוות. בברכה, אילן.

זה לא אתר לפרסומות מי שרוצה פרסומת באתר יכול לפנות ל COMRAX שהלוגו שלהם מופיע בתחתית העמוד או להנהלת "דוקטורס"

אבי. אנא ראה את תגובתי למעלה

.

לקבלת מידע על מחלה זו אתה צריך לפנות להמטולוג שלך. לפחות, אם אצה לך הדרך, נסה למצא פורום המטולוגיה. אני יודע שתחת השם CLL מסתתרות מחלות שונות, כל אחת עם הסימפטומים ומהלך המחלה שלה. זאת ועוד, מאחר שאלו מחלות ששכיחותה די גבוהה, נערך כל העת מחקר אינטנסיבי בנושא. לפיכך גם מה שתלמד היום, לא בהכרח יהיה נכון מחר. מאחל לך בריאות שלמה

לאמיר שלום. אנא קבל את התנצלותי על התגובה המאוחרת עקב העדר נגישותי לאנטרנט. ציינת את הדחיפות הרבה שבהסבר. אז קודם כל לפי מיטב הבנתי זו מחלה ממשפחת הלוקמיה- מחלה קשה ביותר. יחד עם זאת סיכויי ההחלמה משתנים מאדם לאדם ומסוג לסוג של המחלה. לאחרונה נערכו מחקרים בנושא שמדברים על עליה במספק החולים במחלה ויש הקושרים זאת לאנטנות של הטלפונים סלולריים (נושא לויכוח ומאבק ציבורי בערים רבות בארץ). איני יכולה לענות לך יותר מזה מאחר ואיני רופאה. רק המטולוג או אונקולוג מומחה יוכל להשיב לך. (ראה פורומים בנושא זה בדוקטורס). כאן אתה מוזמן לשתף ולקבל תמיכה מכולם כאן . רפואה שלמה נעה יחד עם זאת מאחר וזהו פורום יעוץ אתה מוזמן לשתף ולהתיעץ בכל מה שמסביב.

אימי מבוגרת כבת 70+ לאחרונה סובלת מבעיות שמיעה , בחודשים הראשונים היו לה צילצולים באוזנים והשמיעה עלתה וירדה . הלכנו לבדיקה במכון והמליצו על מכשיר שמיעה , מכיוון שהיא התנגדה בהתחלה היא אמרה שהמכשיר לא טוב לה , בזמן האחרון השמיעה ירדה באופן קבוע . לאן כדאי לפנות?

לדעתי, יש קודם כל להיבדק אצל רופא אף אוזן גרון. אולי יש לה בעיה פנימית באוזניים שטיפול יכול לעזור. , ואף לשפר את מצב השמיעה. רופא גם יוכל לומר אם אכן במצב שלה מכשיר שמיעה יכול לעזור.

בהחלט רק לרופא אף אוזן וגרון. יש לי מדי פעם אותה בעיה, והרופא קבע שיש לי נוזלים באוזן התיכונה ורשם לי תרופה שעזרה מאד. עדיין השמיעה שלי לא כמו שהיתה כשהייתי צעיר (אני כמעט בן 80) אבל לא כזאת שדורשת מכשיר שמיעה.

שני שלום את מתארת מצב שעד עכשו השמיעה אצל אימך עלתה וירדה. תחושה כזו אינה נותנת מספיק מוטיבציה להסתגל למכשיר.מצב ענינים כזה מעורר תחושה שהדברים יסתדרו והירידה בשמיעה הפיכה. יחד עם זאת את מתארת כעת ירידה פרמננטית בשמיעה. כדאי לוודא שזה אכן כך. יתכן ואימך עדיין מצפה שתחזור ותהיה עליה בשמיעה. לאחר התיעצות עם רופא אף אוזן גרון ובמידה והוא קובע שמדובר במצב בלתי הפיך , אימך תאלץ להסתגל בקצב שלה לרעיון. אני ממליצה על ספר שנכתב בנושא בהוצאת אשל מודן: מה נשמע? עזרה בבעיות שמיעה .מחברות: דליה גולדשטיין, חנה מיבר ויוספה בן- משה . הספר עוסק בכל המורכבות של הירידה בשמיעה , על ההכרה בצורך במכשיר על שלבי ההסתגלות למכשיר , על האבל על השמיעה האובדת ועוד. אולי כדאי לתת לאמא לקרוא על מנת שתעשה עם עצמה עבודת הכנה בענין. בהצלחה נעה .

אני מביא מטפלות סיעודיות מחו"ל לקשישים נכים בהתנדבות ללא תשלום כל מי שמכיר אנשים שזקוקים למטפלת סיעודית פילפנית, רומניה או מכל ארץ אחרת תבוא עליו ברכה אם יקשר בינינו כמו כן אני מטפל גם בקבלת הרישיון וכמובן ללא כל תשלום . כל מי שזקוק למטפלת מוזמן להתקשר ליעוץ 0523511162 אבי .

אבי שלום. האם הנך בעת היתר לתיווך עובדים זרים ואם כן, מה מספרו בבקשה?

קשה לקום בבוקר...

שלום קראתי את ההודעה של אבי ואת שלך, (וגם את ההודעות שאתה כתבת בעבר, ותודה על המידע שסיפקת.!), בהתייחס להודעה זו - אני מבקשת לשאול , באם חס וחלילה אזדקק אי פעם למטפל סיעודי, - איפה אפשר לבדוק האם למישהו יש היתר לתיווך עובדים זרים? האם זה משרד העבודה או שאני טועה? תודה רבה.

לאחר שנים של העברת "מודל" החיתול לתינוקות אל המטופלים המבוגרים, פיתחו באירופה המערבית (בעצם בסקנדינביה) שיטה המותאמת למטופלים המבוגרים בכך שהיא שומרת על הדיסקרטיות, הפרטיות של הבעיה מצד אחד ועל עור יבש , ללא ריחות וגירויים מצד שני. הפתרון נובע משני פיתוחים טכנולוגיים שחוברו יחדיו: פד ג'ל שטוח עם כשר ספיגה מדהים ומנטרל ריח (במקום הספיגה בצמר גפן הנפוח) ורשתונית לייקרה לשימוש חוזר שמצמידה את ה"פד-ג'ל " למקום הנכון בבטחון ודיסקרטיות ומאפשר לעור להשאר יבש וקריר למנוע גירויים שעלולים להסתבך (במקום הסגירה של 24 שעות בניילון של הטיטול). לפנות ליעוץ והדגמה בחברת "אשר"מ" טל 0544550587 . להשיג בבתי מרקחת איכותיים או ישירות לבית.

אנא לא להשתמש בפורום למטרות מסחריות יש לכך את המקומות המתאימים.

שלום אמי מתקתרבת לגיל 80, ולאחרונה קורה שהיא לא מצליחה להתאפק, ובורח לה השתן באמצע הרחוב, או בסיטואציות מביכות אחרות - לפני שהיא מספיקה להגיע הביתה. היא מסרבת להשתמש בחיתול (משום פגיעה בכבודה העצמי ומשום שקשה לה לקבל את המצב החדש). יש לציין שהיא כבר נוטלת כדור להפחתת כמות השתן. אילו פתרונות חלופיים קיימים על מנת שבן אדם קשיש יוכל להמשיך לנהל חיים תקינים במצב זה? ובגיל זה? תודה, ר.

גלשתי בפורטל החדש והמקסים של גיל הזהב ששינה פניו והשתכלל. מלא בכתבות מענינות ורלונטיות. מומלץ הנה הכתובת www.gilhazahav.co.il

האתר אכן מקסים (והכי נחמד שגם אני כבר מופיע בו...LOL).

נועה שלום, בהודעה המקורית שלי חלה טעות שאולי בלבלה, בכל מקרה המשפט הנכון היה "אימי פנסיונרית ולא עובדת " (ולא -"לא אוהבת) . אכן , אמא אשה פעילה, חוגים, חברים ומשפחה, מה שמדאיג אותי, ואשתמש בביטוי שלך זה , פיזור הדעת שלה , אני רואה הרבה מאוד מקרים אצלה של בעיית ריכוז, ברור לי שזה חלק מתופעות ההתבגרות והזקנה, אני בטוחה שניתן להקל . אמי נלחמת מאז ומתמיד בבעיה של עודף משקל , ומנסה לקיים גם פעילות גופנית המתאימה לה. האם בדיקה נוירולגית תהיה נכון במקרה זה?

אצלנו הזקנים מתהלכת בדיחה: הבעיה העיקרית בבתי אבות היא "שמים". כן לא באות "ס" איפה שמתי את המשקפיים, ואיפה את המפתח. לטלפון הסלולרי אין כל כך בעיה כי אפשר לחייג אליו והוא מודיע איפה הוא. גם אני מחפש את המשקפים דקות רבות וכן את המפתחות. זה לא מונע מאתנו, בת זוגי ואני לנסוע לחו"ל. זה אתה חזרנו מטיול במכונית שכורה על פני 1700 קילומטר, 7 ערים והמון חברים ישנים וחדשים. הכי חשוב זה חברה, חוגים, טיולים וכל מה שאמא שלך עושה. שבת שלום

דבי שלום. קיים הבדל בין בלבול , קשיי ריכוז ובעית זכרון שיכולה להדאיג. ראשית הייתי ממליצה לאימך להבדק בדיקות כלליות ומקיפות (בהתאם למה שהעלתי כאפשרויות בתשובתי הקודמת). בדיקה נוירולוגית או אבחון נוירולוגי כדאי לבצע רק אם יש סימנים מדאיגים שקורים יותר מפעם אחת . אני שולחת לך לינק לסימני האזהרה לבעיה נוירולוגית כפי שמופיעים בעמותת האלצהימר. http://www.alz-il.net/?page_name=mazealz/10warnsigns.html במידה ויש סימנים מדאיגים כאלו, אזי כדאי לפנות. בברכה נעה

אבי הפך לסעודי (הכל "לא עובד" חוץ מהראש). בן 86. יש גרורות, לא מקבל כימותרפיה. סובל כשנה (הרבה לפני היותו סעודי) מחוסר תאבון . זה תורם להערכתי לחלק מהחולשה שלו. לא הצלחתי לקבל עד כה המלצה "טובה" לחיזוק התאבון שלו. אשמח לשמוע הצעות.

אבדן תאבון, לעתים מלווה בקשיי בלעה, הם תופעות לוואי אופייניות של טיפול כימותרפי. מה שאני יכול להמליץ (כמובן לשאול את הרופא) הוא להוסיף ENSURE או משהו דומה לתפריט. יש תוספי תזונה דומים בהרבה טעמים וצריך למצא משהו שינעם לחכו של אביך. מאחל לא רפואה שלמה עם כמה שאפשר פחות סבל.

משה שלום! אתה מתאר את אביך נתון במצב קשה. מוחו עירני ופעיל בעוד מצבו הפיזי מחייב עזרה סיעודית והוא אינו עצמאי. הוא סובל מגרורות ואינו מטופל בכימותרפיה (בגלל גילו ו/או מצבו הפיזי?) זוהי סיטואציה קשה ומעוררת סבל רב. האם הוא יודע על הגידול ? מה התובנה שלו לגבי מצבו הבריאותי? אתה מתאר ראש בריא כלוא בגוף חולה. זה מצב שעלול לעורר באדם כאב,עצב ותסכול רבים. ההבנה לגבי כל מה שנמנע ממנו,שאינו יכול להינות מרבים מהדברים שיש לעולם להציע היא קשה ביותר. במצב כזה מאוד אופיני דכאון תגובתי .במצבי דכאון כאלה פעמים רבות יש הפרעות שינה ותאבון. א.הייתי ממליצה להתיעץ עם גריאטר שיאבחן האם כדאי לבדוק את הכיוון הזה יותר לעומק (בעזרת פסיכיאטר גריאטרי). ב. כיצד אפשר לעזור לאבא לחפש משמעות במצב הקשה הזה. עסוקים שונים יכולים לעזור לאבא להסיח את הדעת , למצוא משמעות ברגעים הקשים האלה ולהקל על מצב הדכאון התגובתי. יש אנשים שמתמקדים בחיפוש גרויים אנטלקטואליים- למשל האזנה לספרים מוקלטים / לתכניות רדיו / לימוד שפה. יש כאלה עסוקים ביצירה ובסיכום (למשל הכרתי אדם במצב דומה לאביך שהקליט על גבי טייפ את האוטוביוגרפיה שלו) ועדיין חשים חיוניים. אתה מוזמן לשתף האם יש משהו מהרעיונות שיכול להתאים לאביך או להמשיך להתיעץ ולהתחלק בברכה נעה

אנו שני אחים ויש לנו הורים מבוגרים עם הרבה בעיות בריאות. אני גר קרוב יותר להורי ובגלל הקרבה הפיזית, אני רואה אותם יותר ומספק להם יותר שרותים של הסעות, ביקורים, סידורים כאלה ואחרים. הבעיה היא שאחי כלל לא מתעניין בהם, לא טורח לבקרם וכשאני מבקש ממנו גם לתת כתף - הוא אומר שזו בעיה שלי שאני קופץ לכל פיפס שלהם ולכל טלפון.),הם כמובן יותר סומכים עלי . אני די מותש, גם מהטיפול האינטנסיבי וגם מהיחס של אחי. הורי גם מגבים אותו: "הוא גר רחוק", "הוא עסוק" וכד'. איך יוצאים מהסחרור הזה? אני ממש כועס עליו . אודה על התייחסות,

ראובן, לדעתי, עדיף שלא תתעסק יותר מדי בכעס על אחיך. זה לא יוסיף לך בריאות וגם לא מצב רוח טוב. תוכל להסביר לו מדי פעם שאתה זקוק לעזרה, אבל לא מעבר לכך. תחשוב על אלה שהם ילדים יחידים, ואין להם על מי לכעוס. אני חושבת, שכדאי שתתרכז במה שטוב להוריך, במה שאתה יכול לסייע , ולא מעבר לכוחותיך!. חשוב שהמצפון שלך יהיה נקי, שתרגיש טוב עם מה שאתה עושה למענם. אני בטוחה שנקיפות מצפון בעתיד, על שלא עשית ככל יכולתך, זה מצב פחות נעים. (וזה יכול להיות מנת חלקו של אחיך..) טבעי הוא, שאחים יכולים להיות שונים מאד באופיים, באיכפתיות שלהם כלפי ההורים ובכל התייחסות אחרת. אינני מומחית, וזו דעתי האישית בלבד. כל טוב

ראובן שלום. אני מייעץ כאן מידי פעם בענייני עובדים זרים. בכל משפחה בה ישנו קשיש המטופל על ידי ישנו תמיד בן משפחה דומיננטי יותר מהשאר הנושא באחריות ודואג לרובם המכריע של הסידורים. אני יודע שהעומס לעתים קשה מאוד ובהעדר תמיכה משאר בני המשפחה הוא אף נוראי. בנוסף, יש לי חבר אישי וקרוב הדואג לאמו הקשישה מזה שנים רבות ומצבו די זהה לשלך, הנטל הרגשי ובמקרה שלו הכלכלי גם כן, קשים מאוד ולא אחת ראיתיו על סף שבירה ולבו מלא על יתר אחיו. דע לך שלטפל בצורה נאותה בהורים הינה זכות גדולה גם עם לעיתים זה לא מרגיש כך, עשה את המוטל עליך על מנת להיות הבן הטוב ביותר שתוכל להיות והשתדל למצוא בזה סיפוק. אני בטוח שתשובה כזו תעצבן אותך קצת מאחר ואין בה חדש, הייתי ממליץ בחום לקחת את אחיך לשיחה מלב אל לב אך איכשהו יש לי הרגשה שעברת את השלב הזה, אני מקווה שתמצא את הכח להמשיך ולא תשבר. בהצלחה, אילן.

בתור איש שהעצמו זקן למדי, אני נוטה לתת דוגמאות מחיי. אמי ז"ל היתה חולת דמנציה שנים אחדות. אחותי טפלה בה במסירות כשאני עצמי לא יכולתי אלא לתת גיבוי מרחוק. אשתי היתה אז חולה במחלה חמורה, אבל אחותי לא ידעה את זה, כי אשתי הסתירה את מחלתה מכל העולם. אחרי שאמי נפטרה וזמן לא רב אחרי זה אשתי הלכה לעולמה, שאלתי את אחותי אם לא חרה לה שלא השתתפתי יותר בטיפול באמנו. היא ענתה לי שהיא ראתה בטיפול הזה עבודת קודש, להחזיר לאמנו את האהבה שהרעיפה עלינו בילדותנו. א ל ת ת ן ל מ ר י ר ו ת להעכיר את היחסים בינך ובין אחיך. אהבת אחים היא נכס שצריך לטפח אותו וגם אם יש פה ושם כעסים לא לתת לזה לקלקל אותה. אני לא אומר שתסתיר מאחיך את הרגשות שלך, אבל אנא תן לא להבין שזה לא יקלקל את אהבת האחים שביניכם. תאמין לי שדרך התנהלות זו משתלמת וראיתי דוגמאות הפוכות למכביר.

ראובן שלום. קודם כל קיבלת פה תשובות מאוד מפורטות וחשובות. אנשים שיתפו אותך ביסטואציות דומות שהם או אנשים קרובים אליהם עברו. בין אחים הרבה פעמים יש חלוקת תפקידים שנמשכת פעמים רבות לאורך כל החיים. יש את האח החזק/ האחראי/ ההולל/ הבן הטוב ועוד כהנה וכהנה. כל משפחה וגרסתה. כמו בתאורו של דני, לא תמיד הסיבות ידועות וגלויות. בפועל אתה הוא זה שנושא בעול ביתר שאת. נראה כי יותר מכל היית רוצה תמיכה מצד אחיך. שיכיר בדרגת המעורבות שלך,בקושי לשאת בנטל ובתחושת השותפות והאכפתיות. יתכן כי כשאתה פונה לאחיך אתה מבטא את כל התסכול שבמצב. הוא מצידו חש מותקף ומנתק מגע. אתה מצידך חש לבד במערכה. התחושה של העומס היא מכבידה וקשה. מומלץ להעזר בתמיכה מחוץ למערכת המשפחתית. ישנן קבוצות תמיכה לבנים המטפלים בהורים סיעודיים. ניתן למצוא כאלה דרך קופת חולים או שרותי הרווחה בעיריה. בקבוצות כאלה אפשר להתוודע ל"אחים" הנמצאים במצב דומה. אפשר לחשוב יחד איתם על דילמות כגון זו שאתה מתאר עם אחיך ולקבל מעט מהתמיכה המקלה שלה אתה נזקק. מקווה שמגוון התשובות שקיבלת יקלו מעט בברכה נעה

שלום רב , אמי אשה בת 63 ,פנסיורית , לא אוהבת. די מבלה ..חוגים, נסיעות נכדים וכו. לשמחתי ..די בריאה. לאחרונה מתרבים המקרים שהיא שוכחת\מאבדת מפתחות\ארנקים וכו... היא עומדת לנסוע לחו"ל לבדה, ואני דואגת לה . היא מודעת למצבה וטוענת ש"ככה זה שמזדקנים " ..אני מאמינה שניתן לעזור ולא לקבל את העובדה כמצב חדש שצריך לקבל אותו וזהו. פונה אליכם, אולי תוכלי להמליץ על טיפול מסוים, כדורים\ויטאמינים או צמחי מרפא כדי להקל . תודה רבה.

יש הרבה מה לעשות, ולפי התאור שלך אמך עושה כמעט את כולם. חיי חברה, משחקי קלפים כמו ברידג' ועוד ועוד דברים דומים שומרים על הזיכרון שנוטה להחלש עם הגיל. אני עונה לפונים בפורומים באינטרנט בין השאר בתור תרגיל "קים" (אם קראת את ספר הג'ונגל של קיפלינג) אבל זה למעשה עסק שלה ולא שלך. אם היא תבקש ממך עצה תוכל להציע לה לכתוב לנו כאן, יש לנו עוד המון דברים מועילים. אבל היזמה צריכה לבוא ממנה, אני הייתי כועס מאד לו בנותי היו מתערבות בחיים שלי.

בהודעתך אתה מדגיש כמה חשוב שתהיה השתתפות ערה של פונים בגיל השלישי ועד כמה חשוב שיקחו חלק פעיל ומרכזי בדיון. אתה מדגיש כמה חשוב שהילדים יכבדו את היות הוריהם אנשים עצמאיים ובעלי כושר החלטה ובחירה משל עצמם. יחד עם זאת ישנם מצבים רבים של בלבול והיפוך תפקידים בין הורים וילדים. זה קורה בכל גיל ופעמים רבות המגמה מתחזקת בגיל השלישי על רקע של מצב בריאותי , אובדנים,פגיעה בעצמאות ההורה ועליה ברמת נזקקותו לקשר עם ילדו. זה יכול לעתים לשנות דפוס של קשרים שנרקמים לעתים לאורך השנים. יש ילדים שממש חשים בהלה ומגיבים במצוקה לנוכח השינויים שעובר ההורה.כמובן שכל קשר הורה - ילד הוא בעל אופי אחר לגמרי ואין להסיק מהכלל לפרט. מלבד זאת כתבת למעלה על תרגיל קים. אודה לך אם תסביר לטובת הפונים מהו התרגיל,כיצד אפשר לבצע אותו ואיך הוא מחזק את הזכרון. תודה נעה

דבי שלום. את מתארת את אימך כאישה חיונית וצעירה למדיי בגילה וברוחה. האם את יכולה לחדד מה מעורר את דאגתך? התחלת לכתוב משפט שאימך " לא אוהבת" ולא הוספת. האם יש משהו יותר מוגדר ממנו את חוששת? ירידה בזכרון היא תופעה טבעית שמתפתחת ומתחזקת עם הגיל. ישנן ירידות זמניות בזכרון שהן פונקציה של מצב גופני (כגון מחסור בבי 12) ומצב נפשי כגון מתח, דכאון או פיזור דעת. תזונה נכונה ופעילות גופנית יכולים בהחלט לשפר את המצב. יש אנשים שנוטלים תוספי מזון (כגון ג'ינסנג וג'ינקו בילובה או אומגה 3) וטוענים שהם חשים שיפור. יחד עם זאת אין בידי נתונים עד כמה הנושא נחקר והוכח מדעית. במידה ואימך תבחר לקדם את הרגלי התזונה ופעילותה הגופנית היא ודאי תרוויח איכות חיים גבוהה יותר. יחד עם זאת את נשמעת מודאגת וחוששת שאמא תסע לבדה לחו"ל. אולי תוכלי לפרט ולהסביר יותר .האם ישנם סימנים מדאיגים נוספים בנוסף לארנק ולמפתחות? את מוזמנת לשתף. בברכה נעה

דני, איזה תוספת חשובה! יהיו בודאי גולשים שכבר ירוויחו התעמלות ראויה לשמה למח (בטח יותר מצפיה בטלויזיה). תודה נעה

התנצלות תגובותיכם האחרונות נמחקו בטעות כשביקשתי למחוק פרסומת שהשתרבבה לפורום. אשמח אם תכתבו אותן שנית. בברכה נעה

בין כך זה היה כנראה שרשור ישן, וכבר קרה בפורומים אחרים.

אגב הקישור של "חיפאית" הרבה יותר רלונטי מאלה שמצאתי בגוגל.

ראשית התנצלות. הודעתך והתגובות אליה נמחקו על ידי בטעות מאחר ומחקתי מודעת פרסומת שהשתרבבה לפורום. מאחר וכבר הספקתי לקרוא את שאלתך אנסה לשחזרה כמיטב יכולתי ולהגיב עליה. למיטב זכרוני כתבת שאביך עבר לפני כחודש ניתוח בעקבות מחלת פרקינסון ושאלת האם דכאון הוא תופעה המאפיינת את מי שעבר את הניתוח. למיטב הבנתי ניתוח DBS הוא ניתוח של השתלת אלקטרודה/ קוצב שאמורים לנרמל ולווסת את קצב הממסרים הכימיים בתפקודו המוחי של האדם הסובל מפרקינסון. הניתוח יכול להשפיע לטובה על רבות מתופעות הלוואי הקשות המאפינות פרקינסון. בין השאר על תופעות הרעד, הקפאון, הדיבור,ירידה בתצרוכת התרופתית. לגבי אחוזי הסיכוי מול הסיכון יענו לך הרופאים. באתר של עמותת הפרקינסוןwww.parkinson.org.il מצטברים נתונים על אנשים שביצעו את הניתוח ואת השפעתו קצרת וארוכת הטווח על חייהם.כדאי להכנס לאתר זה ולהתרשם מתגובות האנשים והמומחים הכותבים שם. בין השאר באחד הפורומים שם היתה הפניה למקום המרמז מאמרים בנושא .הנה הציטוט " באשר למה קורה לחולים אחרי יותר משנה אני יכול להפנות אותך למאמר הבא שמסכם 39 עבודות שפורסמו בספרות המקצועית http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd= Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=1591894 8&query_hl=2 ומראה השפעה מטיבה ארוכת טווח". חשוב לתת את הדעת שבניתוח שבו יש שינוי בקצב התהליכים המוחיים תהיה השפעה גם על הממסרים הקשורים לכימיה של הדכאון. מאחר וזה ניתוח חדש יחסית בודאי והנתונים הולכים ומצטברים. לא שיתפת כיצד אביך מרגיש. האם הוא מדוכא? האם יש משהו בהתנהגותו שמעורר דאגה? אני חושבת על ההתמודדות עם מחלה קשה כפרקינסון. כל זה יש בודאי כדי לעורר בו עצב וחרדה. ניתוח כמו הDBS יכול לעורר ציפיות רבות. יש תקווה להקלה גדולה ולשחרור מהסמפטומים. בניתוח כזה יש סיכון פיזי נפשי וכלכלי רב. יחד עם זאת התוצאות לא מובטחות ומשתנות מאדם לאדם. יתכן והניתוח לא עמד במבחן התוצאה. אז תהליך האכזבה והפער בין הרצוי למצוי עלול לעורר עצב רב. אם אתה חש שאביך עצוב ומדוכא לאורך זמן כדאי לשקול בנוסף לליווי הנוירו כירורגי גם ליווי נפשי. מקווה שהתמונה מעט הובהרה. אתה מוזמן לשוב ולשתף בברכה נעה

ליאיר, הפנייה לפורום (שאלות לרופא) באתר של עמותת פרקינסון - http://www.parkinson.org.il/website/index.php?option=com_simpleboard&litemid=45&func=showcat&catid=5 חיפאית

אמי בת 78, סובלת כשנה מתהליך איטי של בעיות בזכרון. אני יודעת שהכדורים לא עוצרים את תהליך הירידה בזכרון.(על פי מחקרים). אני מאוד מבולבלת. לא יודעת האם לתת או לא לתת כדורים שלא נותנים תשובה מלאה. ההתלבטות שלי היא האם להעביר את אימי סדרה של בדיקות אצל רופאים מתאימים (תהליך שמאוד מלחיץ אותה). האם לא עדיף לשמור על שגרת יומה (ללא לחצים מיותרים), לעטוף אותה באהבה ולנסות להמשיך לפעול איתה בהתאם ליכולתה. אודה לתגובתכם.

גיל 78 אינו נחשב היום לזיקנה מופלגת. (אני עוד מעט 80) יש בעיות זיכרון שנובעות מגורמים הניתנים לטיפול, ויש כאלה כמו אלצהיימר שעדין לא נמצאה להם מרפא. אבי סבל בשנות ה 80 לחייו מירידה (די פתאומית) בזיכרון. רופא צעיר בבי"ח רמבם, שם נבדק בחדר מיון מסיבות אחרות, מצא שהוא סובל מאי איזון בתכולת האלקטרוליטים בדם (חוסר דוקא בנתרן). שנוי בדיאטה שלו החזיר לא את הכוחות האינטלקטואליים שלו בזמן קצר, והוא תפקד מצוין שנים לא מעטות. אני לא אומר שזה המצב אצל אמך, אני רק אומר שכדאי לבדוק. יש רופאים, ביחוד מומחים לגריאטריה שיודעים לעשות את זה בצורה לא מלחיצה ועם הרבה אמפתיה. אולי נועה תוכל להדריך אותך קצת יותר.

קראתי את הסיפור שסיפרת על אביך. איך כשהיה כמעט בן 80 סבל מירידה חדה בזכרון שהיתה הפיכה ועל השנים הטובות שאחריהן. אני חושבת איך אתה, בן גילו היום,מספר את סיפורו. גיל 80 הוא לא גיל של זקנה מופלגת אלא גיל שיכולות להיות אחריו שנים מצוינות של חיים מלאים. זה מסר חשוב לאנשים שקוראים כאן. לבני הגיל הזה וגם לילדיהם ונכדיהם. תודה נעה

לשואלת שלום רב. לירידה בזכרון סיבות רבות. קודם כל יש ירידה טבעית בזכרון עם הגיל. מלבד זאת ישנן סיבות רבות נוספות מחסור בויטמין בי 12, דיכאון, חוסר איזון הורמונלי,וירוס ממשפחת ההרפס, הרעלת עופרת.בכל אילו תהליך הירידה בזכרון הוא הפיך ובעזרת איזון של החומרים החסרים ו /או טיפול תרופתי מתאים הזכרון יכול לחזור לקדמותו. מחלות נוירולוגיות בלתי הפיכות כגון דמנציה מזוהות רק אחרי אבחון נוירו-פסיכוגריאטרי מקיף. קודם כל חשוב לברר במה מדובר. לכן לא כדאי להזניח את הבדיקות שצריכות להיות מקפות כי איכות חייה של אימך יכולה להשתפר. במידה והיא אובחנה כסובלת מדמנציה עדיין גם אם הכדורים לא עוצרים את התהליך יש להם השפעות מעכבות ומרגיעות וגם זה לכשעצמו חשוב ביותר. את אומרת שאימך נלחצת מאוד מהבדיקות. כדאי לעשות את הכל באופן הדרגתי בהתאם לקצב וליכולת. אולי ניתן לעשות חלק מהבדיקות בביקורי בית . כדאי לחשוב ולהתיעץ עם גריאטר כיצד לעשות זאת באופן הנינוח ביותר שאפשר. והכל כמובן בליווייך המרגיע והמקל. אני חושבת גם עלייך כמי שמתלווה אליה בכל התהליך. יש בכך עומס גדול גם עבורך. כדאי להתחלק עם מישהו נוסף שאימך חשה נוח איתו ויכול ללוותה לחלק מהבדיקות. בהצלחה נעה

האם ניתן לתת טיפול תרופתי כמו ויטמטין B12 ואומגה 3 ללא מרשם רופא ובדיקות אחרות כבר עכשיו? שמעתי שמחסור באלו עלול ליצור חולשה ודיכאון. הייתי שמחה אם ניתן היה לדלג על ביקור נוסף אצל הרופא ועוד בדיקת דם. בנוסף, האם מחסור באלו יכול ליצור/ להחמיר סכרת? האם טיפול תרופתי בסכרת יכול לשפר את מצב הדיכאון? איזה כתובת לפסיכוגריאטר באזור השפלה ניתן לקבל? דרך הקופה התור ארוך ומייגע ואנו מוכנים לקחת אותה למרפאה אחרת. תודה על המענה המהיר והתמיכה

בת יקרה. אני חושבת על המשפט שכתבת למטה "אני מנסה לעזור אך זה קשה ואני נעדרת מהעבודה ומהמשפחה שלי הרבה". על העומס הרב שאת ומשפחתך מעמיסים על כתפיכם. על החוויה קשה לראות את אמא מדוכאת ומוגבלת כל כך פיזית. חשוב שאת עצמך תרשי לעצמך להעזר בתמיכה מאחר ומאוד קשה להחזיק ככה לאורך זמן לבד. גייסי תמיכה רגשית מסביבתך הקרובה ואם זה אפשרי ומתאים אז גם מאנשי מקצוע. לגבי שאלותייך. א. את אומרת שאמא לא קיבלה תרופות אנטי דכאוניות באופן סדיר ולאורך זמן. במידה והיא תתנסה בכך באופן סדיר זה יכול להקל עליה ולהשפיע לטובה על תפקודה. ב. הוכח באופן מדעי שמחסור בבי 12 גורם לדכאון. לרוב כשיש מחסור רציני בחומר זה תוספי מזון אינם מספיקים ויש צורך בסדרות של זריקות של הויטמין. כדאי לבדוק זאת בבדיקות דם ולא להזניח. ג. אומגה 3 הוא חומר חיוני לגוף והוא תוסף מזון שמשפיע לטובה על חיוניות מנטלית. כדאי להתיעץ עם רופא לגבי השמוש בו . למיטב ידיעתי הוא לא ניתן כטיפול ספציפי נגד דיכאון. ד. קיים קשר בין סכרת לדכאון וקיים קשר גומלין הדדי. יחד עם זאת טיפול בסכרת אינו טיפול נגד דיכאון ולהיפך. כדאי לטפל בכל אחד מהסמפטומים בנפרד. בנושא זה כדאי לפנות לפורום סכרת בדוקטורס ולרופא המטפל. ה. את מוזמנת לפנות אליי במייל ואנסה לחשוב איתך ביחד על פסיכוגריאטר מתאים לאמא. בברכה נעה ביצ'קוב [email protected]

אבי בן ה84 אובחן כחולה אלצהימר. אמי בת 82 חולה cva ומוגבלת בתנועה. אבי דימנטי כ3שנים אך רק לפני כשנה אובחן כחולה אלצהיימר עקב אישפוז בבית חולים במחלקה גיאטרית עקב תוקפנות והאשמות שווא כלפי אמי כי הינה מביאה גברים הביתה הוא מטופל א"י ממוריט 5מ"ג ו50 מ"ג סרוקוול תרופות נגד סכזופרניה . המצב היה סביר ביותר אומנם "באו בלילה כל מני אנשים" אך אלה לא היו מאהבים של אמי. פתאום שוב הופיעו אותם המאהבים אחרי התיעצות הוספנו לו עוד 50 מ"ג סרקוול. אך במשך שועיים זה לא עזר זא הוספתי לו עוד 25 מ"ג ו5מ"ג קלונקסץ. הוא קם בבוקר מבולבל ורוצה ללכת לבית אחר עשיתי את יצמי מתקשרת ל"בית אחר" ושאין תשובה שם והתשובה תהיה רק ביום ראשון.אני בת יחידה יש לי אישור לעובד זר אך להורי בית כל כך קטן שאין היכן לשכן אותו. ומוסד עד היום עדיין לא התאים לו .הוא היה מאוזן עם התרופות קרא עיתון אמנם בחלקו מזהה את כולמו נינה מהנכדים . אנו לא יודעים מה לעשות אולאי משהוא התנסה במצב דומה?

רותי שלום. המצב שהנך מתארת אינו קל ואני מניח כי העומס המוטל עלייך עקב היותך בת יחידה הנו רב וכבד. מאחר ובמטפלים זרים אני עוסק ביכולתי לענות לך לגבי נושא זה בלבד. למרות שבית הורייך קטן, ניתן להגיע לפתרון מניח את הדעת לגבי העסקת עובד זר. ישנם עובדים זרים המתגוררים עם מעסיקיהם בבתי אבות (יוקרתיים) בהם ניתן לקשיש חדר אחד בלבד והמטפל/ת שוהים עמו באותו החדר. ניתן לשחרר את העובד מן הערב עד הבוקר וישנן אפשרויות נוספות. כמובן שכל הסדר מתקבל בהסכמת שני הצדדים כאשר אנו דואגים לקיומם של תנאי העסקה הוגנים. מטפל זר לא ירפא את תחלואי הגיל אך בהחלט יוכל להוריד משמעותית את העומס המוטל על בני המשפחה. בברכה, אילן.

רותי שלום! את מתארת מצב קשה ביותר בו מוטל עומס רב על כתפייך של טיפול בשני הורים שאינם בקו הבריאות. בהיותך בת יחידה רוב רובו של העומס הפיזי והנפשי נופל עלייך. קודם כל עלייך לגייס במהרה עזרה ברמה הפיזית כי זה נשמע סיטואציה שקשה מאוד להתמודד עימה לאורך זמן ובמיוחד בתקופות האקוטיות. שנית חשוב שגם את תקבלי תמיכה עבור עצמך (וגם עבור אימך) כי מדובר בסיטואציות קשות ביותר שאתן עוברות עם אביך. כדאי לפנות לעמותת האלצהימר (ראי בקישורים המומלצים למעלה) או לחפש קבוצות תמיכה דרך קופת חולים. המצב שאת מתארת מוכר אצל אנשים הסובלים מדמנציה. יכולות להופיע פרודוקציות פסיכוטיות או פרנואידליות כגון אלו. לרוב אדם הסובל מדמנציה תופס את העולם באופן קטוע ומחורר. הדבר מעורר תחושת זרות רבה, פחד ובלבול,הדמיון והמציאות מתערבבים. כתוצאה מכך עולות תחושות חשדנות רדיפה וקנאה ויכולים להופיע "מאהבים", "גנבים" וכ'. טיפול אנטי פסיכוטי מאוד עוזר במצב כזה. לעתים יש קפיצת מדרגה במחלה ואז טיפול תרופתי שהספיק קודם כבר אינו מספיק ואז יש להעלות את המינון. אני בעד התיעצות עם פסיכוגריאטר טוב. אולי גם כדאי לשמוע במידת הצורך חוות דעת שניה. בדרך כלל לאחר שהמינון מתאזן חלה רגיעה באופן די מהיר. רק אחרי שהמינון יתאזן יהיה כדאי לבחון את הפתרון הסיעודי לטווח ארוך (האם יגור בבית עם עזרה סיעודית או במוסד סיעודי כבר מעכשיו). מקווה שהבהרתי מעט אם יש שאלות את מוזמנת לפנות שוב בברכה נעה

אימי בת 76. לאחרונה יש דיכאון (אולם ניתן לדבר איתה והיו תקופות כאלו בעבר) היא מצליחה לנסות "ולהרים" את עצמה. ישנן גם מחלות כמו בעית לב, יתר לחץ דם, יתכן וסכרת, השמנת יתר. נפלה לפני כשבוע ושברה את שורש כף היד. סיפור הנפילה לא ברור לנו (היתה לבד ולא הצלחנו להבין כיצד קרה). שאלתי האם אופייני לגיל כזה לא לזכור איזה יום היום. (שאלה מספר פעמים כשהיתה בסערת רגשות ולא הצליחה לזכור. רק כשנירגעה ניראה היה שהיא מנסה לזכור) היה ארוע אחד(למיטב ידיעתי) שהיא לא זכרה כלום ממנו (התרחש כמה שעות לפני כן, כשהיתה נסערת). בנוסף, היא מספרת שהיא מתקשה להתרכז כדי לדבר. הדחבור שלה מובן והגיוני. היא אפילו אומרת שהיא עדיפה לא לבקר במקומות ולא לדבר אם היא עייפה מחשש שתדבר שטויות. אני חייבת לציין שלא היו מקרים שדיברה "שטויות", אבל כן יש עקשנות, דיכאון שהיא מנסה ומצליחה קצת לצאת ממנו, היא שוכחת לדבריה למה הלכה למשל למטבח ואח"כ נזכרת, שוכחת איזה יום היום. היא מאוד פוחדת מדמנציה. האם זה נורמלי בהתחשב בגיל ובבעיות אחרות? האם זה סוג של התחלת דמנציה?

לבת שלום. את מתארת את אמך כמי שמצבה הפיסי והנפשי אינו בכי טוב. היא מתמודדת עם תחלואה פיזית רבה (מחלות לב ויתר לחץ דם) ומדיכאון. את מספרת ששבוע שעבר שברה את כף ידה. (האם יש גם איזשהיא בעיה של צפיפות עצם?) האם היא מקבלת איזשהוא טיפול אנטי דכאוני? במצב שאת מתארת נראה כי דבר קשור לדבר. המצב הפיזי הרעוע פוגע במצב הנפשי.התחושה של האדם שגופו אינו חזק פוגעת בהוויתו הנפשית של האדם ובבטחונו לגבי מקומו בעולם. יתכן גם כי תופעות לוואי של התרופות משפיעות על מצב הרוח ומקצינות אותו. בודאי שנפילה כגון זו שהיתה לאימך שבוע שעבר רק מדרדרת את המצב רוח יותר ויותר. נשמע שאימך חווה תחושה של אובדן שליטה על חייה ופחות ופחות בטוחה במעשיה וביכולתה להיות אדם עצמאי שיכול לדאוג לעצמו ולהיות אחראי למעשיו. ולשאלתך. יש ירידה טבעית בזכרון לאורך השנים. מצב דכאוני פוגע מאוד בזכרון . נשמע שאימך במצב כללי של דיסאורינטציה (לא זוכרת איזה יום היום) וזה יותר כי היא חשה שהיא מתקשה לשים את כף רגלה על קרקע המציאות בבטחה. לא הייתי ממהרת להסיק שמדובר במחלה נוירולוגית. יתכן גם שהתרופות שהיא לוקחת פוגעות אף הן בזכרון. כדאי ללכת להתיעץ עם פסיכיאטר גריאטרי שיעשה אבחון מקיף ויתאים טיפול תרופתי אנטי דכאוני על מנת להקל על סבלה של אימך. כמו כן סביר להניח שיקח בחשבון את כל המרכיבים (מצב בריאותי, תרופות, סימנים נוירולוגיים) וכו'. אני חושבת על הצורך של אמא בנוכחותך המלווה ועל החשיבות הרבה של תמיכה גם עבורך בתוך הסיטואציה הלא פשוטה הזו. מקווה שיהיה יותר קל ואת מוזמנת לחזור ולשתף להתראות נעה

תודה רבה על ההתיחסות המהירה והמרגיעה. לגבי השאלות שלך: למיטב ידיעתי יש בריחת סידן. היא מטופלת/טופלה בכדורים. בעבר היא קיבלה לתקופה קצרה פרוזאק אך בחרה שלא לקחת והצלחיה לצאת מהדכאון לבד. היא מנסה גם כיום להתמודד ולצאת מהדכאון. אני מנסה לעזור אך זה קשה ואני נעדרת מהעבודה ומהמשפחה שלי הרבה. הצעתי לה לחזור לפסיכיאטר והיא לא היתה מעוניינת. אנו מנסים לקבוע תור לפסיכוגריאטר. ומנסים לארגן עזרה מכל הכיוונים. אני מודה על התמיכה וההבנה. זהו מצב לא קל המשפיע על כולנו, ומאוד קשה לראות את ההדרדרות של אישה עצמאית, פעילה ואינטליגנטית.במיוחד כשזו אמא שלך.

בת 61, קיבלתי מרשם EVISTA ואני מבקשת לדעת יותר על התרופה. מה אחוז ההצלחה שלה. מה אחוז הסיכונים המצויינים בדף המצורף. תודה אכנס לאתר לחפש תשובה.

שלום מידע כללי מהאינטרנט: פרטים על התרופה אוויסטה תוכלי לקרא כאן - http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=347 מידע נוסף - http://www.infomed.co.il/drug2.asp?dID=347 אזהרות מיוחדות - http://www.infomed.co.il/drug3.asp?dID=347 תופעות לוואי - http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=347 לגבי הסיכויים להצלחה בטיפול ולגבי הסיכונים לתופעות לוואי , כדאי שהרופא המטפל האישי יסביר לך, מכיוון שזה תלוי גם בנתונים הרפואיים האישיים שלך. כאן באתר דוקטורס, את יכולה לשאול את ד"ר איש שלום בפורום - http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/571 בריאות, אהובה

אהובה לינקים חשובים, ממצים ומקיפים. תודה נעה

לפני כשבוע העבירו את אמא שלי מבית חולים בחיפה שבו עברה ניתוח, לבית חולים סיעודי באזור. פתחתי תיק במשרד הבריאות ועכשיו אני רוצה להעביר את אמא שלי לבית חולים סיעודי אחר ששייך לאותה רשת כמו הבית חולים שבו היא נמצאת עכשיו, אך נמצא יותר קרוב להיכן שאני גרה. השאלה שלי היא כיצד אני מבצעת את המעבר? למי אני צריכה לפנות? חייבת לציין כי אני בתה היחידה ונכה וחשוב לי שהיא תהיה קרובה אליי כדי שאוכל לבקר אותה. תודה מראש

נטלי, אני מבינה שאת מחכה לקבלת קוד במשרד הבריאות, ולפי מה שאני יודעת, האישור לקבלת קוד לא תלוי בהיכן תאשפזי את אמא. מה שחשוב ,זה שאותו המוסד יהיה גם הוא ברשימה של המוסדות הסיעודיים, שמשרד הבריאות מפנה אליהם חולים. לפי הבנתי, את צריכה להודיע למשרד הבריאות (לעובדת הסוציאלית , או למישהו אחר שמטפל בתיק, במקום שפתחת אותו) , שאת מעוניינת להעביר אותה למוסד אחר, לברר אם מבחינתם זה מתאים, לקבל את אישורם, והם ימשיכו את הטיפול באישור הקוד. תבקשי לדבר עם העובדת הסוציאלית במוסד הסיעודי שאמא נמצאת בו עכשיו, ויכול להיות, שאפשר יהיה דרכה ובעזרתה לברר ולקבל את האישור ממשרד הבריאות. חשוב לבדוק, אם באמת יש מקום פנוי במוסד שקרוב אלייך. חשוב גם לוודא שמבחינת מצבה הבריאותי של אמא, המוסד יתאים לה. בוודאי תקבלי פה תשובה גם ממנהלת הפורום. מה שאני כתבתי זה על סמך ידע אישי בלבד.

כמו החיפאית למעלה ,אני חושבת שכדאי לפנות בהקדם לעובדת הסוציאלית של קופת החולים בה אימך חברה ו/או לעובדת הסוציאלית של בית החולים או למחלקת הרווחה בעריה. כדאי לעשות זאת בהקדם. אני חושבת על התהליך הקשה של אשפוז הורה במוסד סיעודי. כל החששות והפחדים המלווים לתהליך הזה.את מדברת על רצונך שאימך תהיה קרובה אלייך ועל נכותך. את מעלה חשש שהנכות תפגע בנגישות הפיזית שלך אליה. את לא שיתפת מדוע אמא מאושפזת בבי"ח סיעודי. האם באופן זמני או שמדובר במשהו לטווח ארוך? מה טיב הנתוח שעברה? איך זה פוגע בתפקוד שלה? האם זה משפיע על הקשר ביניכן? האם את מתעתדת לבקר אותה לעתים קרובות? מעבר כזה הוא תמיד קשה ועולים בו חששות רבים. האם הצוות ישתף פעולה, האם אמא תקבל יחס הולם וטיפול מסור, כמה שתוף פעולה יהיה בין המשפחה והצוות ועוד שאלות רבות נוספות. את מוזמנת לחזור ולספר ואולי אפשר יהיה לחשוב כאן על "איך לבצע את המעבר" באופן נכון. בברכה נעה .

לפורום שלום. הפעם ברצוני להביא לידיעת אלו מכם אשר טרם מודעים לנושא את הפשרות הבאת העובד הזר באופן עצמאי, היינו ללא חברות סיעוד/תיווך (כמונו למשל). מעסיק בעל היתר העסקה יכול, אם הנו חפץ בכך, לייבא בעצמו את העובד הזר שלו ללא פנייה לחברת הסיעוד ובכך בעצם לחסוך את עמלת ההשמה. לדוגמא: בשכנות לכם מועסקת עובדת זרה מצויינת ו ב מ ק ר ה יש לה (לדבריה) חברה מצויינת לא םחות ממנה בארץ מוצאה. המעסיק יקבל את טופסי קורות החיים ואימות נטוריוני של נציגות ישראל בארץ המוצא (אם צריך אימות כזה) ישירות לביתו. תאמינוט לי שתקבלו זאת ללא קושי מן החברה הממליצה. לאחר מכן עלייכם לפנות עצמאית למשרד הפנים עם טופס בקשה למתן אשרת כניסה לעובד זר סיעודי, מכתב המסביר כיצד נתקבלו קורות החיים שלה המועמדת לידיכם וגם תצהיר חתום על ידי עו"ד כי למועמדת אשר בחרתם אין קורבי משפחה מדרגה ראשונה בארץ. הבקשה אמורה להיות מאושרת ללא קושי מיוחד והאשרה תשוגר לשגרירות ישראל בארץ מוצא העובדת. (כמובן שיהיה עליכם לאספה מנתב"ג כשתנחת, ולקוות שבחרתם הייטב מאחר ואין לכם אחריות להחלפה בקרה של תקלה). לאחר קבלת העובדת בביתכם הנכם רשאים לרשום אותה בכל חברת סיעוד המורשית לפעול באזורכם על מנת לקבל את ההשתתפות של המוסד לביטוח לאומי. בברכה, אילן.

אילן שלום. האינפורמציה שאתה מספק חשובה ומועילה. יחד עם זאת רציתי לבטא את הקושי שלי עם המילה "יבוא" עובדים. יבוא ויצוא הם ביטויי לשון הקשורים לשיווק סחורה. בני אדם הם אף פעם לא סחורה שנסחרת, מיובאת או משווקת. מדובר בבני אדם האורזים את מטלטליהם, עוזבים את משפחתם ומחפשים מקורות הכנסה ופרנסה. בין השאר במקצוע הסיעוד. תודה נעה

תודה על התיקון, מעכשיו: הבאת עובד זר באופן עצמאי שלא דרך חברת סיעוד. בברכה, אילן.

שלום לאדם בן 63 עם בעייה של רעידות באגודל שהתגברה ועברה לזרוע וקיבל חוו"ד מרופא משפחה על מצב של מחלת פרקיסון,האם נראה סביר? האם יש סוג של בדיקה בא ניתן לזהות או לשלול תחילתה של מחלת פרקינסון? מהם הטיפולים אם בכלל קיימים כאלו למחלה זו? תודה

שאלותיך חשובות וראויות לחוות דעת נוירולוגית מקיפה ויש להתיעץ עם נוירולוג מומחה. האבחנה של פרקינסון צריכה להתקבל אחרי בדיקות מקיפות ורציניות ששוללות דברים אחרים.זו אינה אבחנה שמתקבלת ב"שלוף".הערה כזאת היא כבדת הרעידות יכולות לנבוע גם מבעיות נוספות, חלקן הפיכות. החל מבעיות במערכת העצבים , בשרירים או אפילו ממתח וחרדה או בעיות שינה . יכולים להיות במחלות נוירולוגיות סימנים ראשוניים שנראים "תמימים" אך אבחנה כפרקנסון היא כבדת משקל וצריכה להנתן לאחר תהליך ברור ארוך ומקיף ויסודי. האם חו"ד שניתנה על ידי רופא המשפחה היתה אחרי אבחנה מקיפה? אם לא, מובן בהחלט הספק שלך. על מנת שתקבל עוד אנפורמציה אני מצרפת לינק לעמותת הפרקינסון בישראל www.parkinson.org.il/.../index.php?option=content& task=category&sectionid=1&id=76&Itemid=59 - 38k . שם תקבל הסבר על הטיפולים הניתנים והמעכבים את התפתחות המחלה. בהצלחה נעה

שלום לחברי הפורום אני זקוקה להמלצות היכן ניתן לרכוש עגלת נכים ממונעת לאבי הקשיש בן ה-90 אני מאד מודה רחל

רחל שלום. מצ"ב פרטי שני מציגים אשר הופיעו בתערוכת סיוע 2005 בת"א: 1. "אורטופדית" סביר סנטר 14 כ"פס - 09-766-2627 שלומי מנהל מכירות מרכז: 050-2060109. www.orthopedit.co.il [email protected] 2. AT : חברה מצויינת וגדולה, לצערי המחשב קורס לי כשאני מנסה לאתר את הפרטים המלאים אז הנה האתר: www.atst.co.il בברכה, אילן. גילוי דעת: אנו איננו קשורים עם מי מבין שתי החברות כלל וכלל.

שלום נעה! יש כמה תקלות בקישורים המומלצים שהפנית אליהם בצד שמאל למעלה. באתר של הביטוח הלאומי, משום מה , חלק מהכתוב - האותיות בסדר הפוך. בקישורים : גיל הזהב הגיל החדש פז גיל הזהב-הצדדים היפים רשת גיל הזהב * בכל אלה - מגיעים לכלום... שישים פלוס - מגיעים למשהו אחר אהובה

אהובה שלום. אני אעבור בימים הקרובים על הקישורים ואתקן את מה שצריך. הערות חשובות נעה

שלום לאילן אני מחפשת עבור אמי ,שהינה חולה דימנטית,עובדת זרה, האם ניתן למצוא עובדת זרה דוברת השפה הערבית אודה על תשובתך באדי

באדי שלום, ניתן לאתר עובדת דוברת השפה הערבית אשר הינה בעלת ניסיון עבודה במדינות ערב השכנות לנו. כבכל עובדת גם כאן אין לקבל את דבר ידיעתה את השפה הערבית כמובן מאליו ורצוי לשוחח עימה אישית לא רק על השפה אלא על נסיונה התעסוקתי ולעמוד על אישיותה. אגב, היום ביקרה במשרדי מנהלת חברת כ"א פיליפינית השוהה בארץ לביקור ונשואה לאזרח ירדני. הערבית שבפיה הייתה מדהימה. בברכה, אילן.

אני בת 70 ובעלי בן 85 , עד לאחרונה עבדתי ובעלי פנסיונר כבר 20 שנה, בזמן שעבדתי התראינו משעות אחר הצהריים ובסופי שבוע , כמובן גם בחופשים, הוא היה לבד כל היום והיה רגיל להחליט לבד על מעשיו, מאז שהפסקתי לעבוד ואני איתו כל היום הוא מעביר ביקורת על מעשי, אפילו שמצאתי לי תעסוקה מול המחשב הוא לא נותן לי להתעסק בזה יותר מידי ,הוא גם לא אוהב לצאת ואני כן , הוא בעלי השני כבר 30 שנה ,לי יש מנישואי הראשונים 15 נכדים וארבע נינות וארבע ילדים ולו אין אף אחד , הוא מטיח בפני טענות כאילו יש לי הכל ולו אין כלום ,איך אני יכולה להתמודד איתו על מנת שנמשיך להיות מאושרים

אליסיה שלום. חיי נישואין הם דבר לא פשוט בכל גיל ובכל שלב בחיים. פעמים רבות מתנקזים לתוך הקשר הזוגי השלכות, כעסים, פחדים ותסכולים שקשה להתמודד איתם לבד. במצבים אלה בן הזוג יכול לשמש כמראה או כקולט השלכות של כל מה שמציק ומכאיב. את מתארת סיטואציה זוגית מכבידה ולא קלה. ישנן כמה משוואות לא פשוטות שאת ובן זוגך צריכים להתמודד איתן. יציאתך לפנסיה שינתה את האיזון הדק שהשגתם לאורך החיים. בן זוגך צריך להתמודד עם העובדה שיש לך עסוקים רבים, את אמא וסבתא לנכדים ונינים ונשמע שחייך מלאים עשיה ועניין. כשהאיזון הדק נסדק נוצרים מצבים בזוגיות כגון זה שתארת. לשם כך כדאי לפנות או ליעוץ זוגי (אם בעלך מסכים ) או ליעוץ פרטני עבורך על מנת ללמוד להתמודד עם מצב הענינים. כדאי לפנות למטפל שיש לו ידע בטיפול זוגי ובסוגיות הגיל השלישי. במידה ויש לך שאלות נוספות את מוזמנת לחזור לשאול. בברכה נעה

שלום. לסבתא שלי יש פרקינסון. לפני כשלושה שבועות היא הפכה להיות מאוד מבולבלת ואושפזה בבית חולים. אמרו לנו שיש לה ירידה ברמת המלחים בגוף, כי היא שותה הרבה. נתנו לה מלחים והרמה התאזנה. גם הבלבול שלה ירד מאוד והיא מדברת יחסית "לעניין". בימים האחרונים שוב ירדה אצלה רמת המלחים. אמנם לא לרמה שלפני 3 שבועות, אבל עדיין רמה נמוכה יחסית. רצינו לדעת: 1. ממה נובעת הירידה במלחים (היא נזהרת לא לשתות כמויות גדולות מידי של מים). 2. איך אפשר לעזור לה לאזן את רמת המלחים בגוף. הרבה תודות הנכדה של סבתא.

לנכדה שלום. את שואלת שאלות שהתשובה אליהן צריכה להיות ממקור רפואי מוסמך. מאחר ואיני רופאה אני לא יכולה לענות לך. כדי לקבל מידע אני ממליצה לך לפנות : א. לפורום לרפואת משפחה http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1 ב. עמותת הפרקינסון http://www.parkinson.org.il/website/index.php?option=content&task=category&sectionid=1&id=76&Itemid=59 בהצלחה נעה

נעה שלום לא יודעת אם זה המקום אבל היה לי חשוב לומר, שמאד נהנתי לקרוא את תגובותייך האמפטיות והרגישות. שמחתי לראות שהינך מתייחסת לתגובותיהם של הפונים ומעלה שאלות למחשבה, ללא קביעה נחרצת.רציתי לציין כי רצינותך באה לידי ביטוי בכך שאת מפנה לחומר עיוני, אתריי אינטרנט שונים ואנשי מקצוע.והכי חשוב מזמינה את הפונים לשוב ולבקר בפורום. מחזקת את ידייך, שיהיה בהצלחה.

שלום רב, שמי קטי נווה, אני אחות מוסמכת ומזה כ-20 שנה עוסק בעיקר בריפוי פצעים כרוניים - כמו פצעי לחץ, פצעי סכרת, פצעים ברגליים וכו. כמו כן אני יועצת בכל נושאי הצרכים לקשישים - יעוץ בבחירת מיטה, מזרון, כסאות גלגלים וכל האביזרים הדרושים, טיפול בפועל בפצעים בבית המטופל ויעוץ בבחירת החבישה המתאימה, כיון שהיום קיים בלבול רב, עקב היצע גדול של מוצרי חבישה. כמו כן, יעוץ תזונתי לשיפור התפקוד וזירוז ההחלמה" תמיכה מקצועית לבני המשפחה. היעוץ חינם - ניתן בטלפון, בדואר אלקטרוני או בביקור בית. טיפול בפצעים בתשלום -סביר. אשמח לפניות בברכה קטי נווה

רשמתי את הכתובת אימייל שלך, ועם יפנה מישהו אם בעיה כזאת (זה קרה כמה פעמים) אפנה אותם אלייך

אמי נמצאת במוסד סיעודי מזה 8 שנים. היא אינה מזהה אף אחד,אינה מדברת,עושה את צרכיה תחתיה,אינה הולכת ואינה מזינה עצמה באופן עצמאי. שאלתי היא האם במצב כזה מתן תוספי מזון+תרופות נגד פרקינסון+תרופות לבלוטת המגן אינן מאריכות את חייה באופן מלאכותי, בעיקר אם ניקח בחשבון שכאשר שכלה עוד היה בראשה הביעה רצון למות היה ותגיע למצב חוסר אונים כזה. ברור שמבחינת המוסד בו היא נמצאת ככל שהיא חיה זמן רב יותר, הם ממשיכים לקבל כסף עבורה. המוסד הוא פרטי.

אני כותב את זה גם עבור קוראים מבין חברי הקשישים - שאני בכל זאת מקוה שקוראים בפורום חשוב זה, גם אם אינם כותבים בו הרבה. בשאלה של "למות בכבוד" מתלבטים הרבה הרבה אנשים וביחוד אנחנו הקשישים. לכן אני ממליץ לכל בן אדם שבאמת ובתמים לא רוצה שיאריכו את חייו כשהם הופכים לבלתי אנושיים לחתום על "צוואה בחיים" של לילך. זה לא מבטיח שלא יענו אותך בסוף ימיך בכל מיני ענויים קשים אבל משפר את סכוייך ללכת מהעולם הזה בצורה מכובדת. בכל זאת, בעצמי ראיתי שמישהו קרוב אלי מכל, כשהגיע הרגע, והיתה בטיפול נמרץ, נלחמה כאריה להשאר בחיים, למרות שגם לה היה כנראה ברור שהמלחמה אבודה מראש. אני אומר את זה כדי שתביני שהתשובה אינה חד משמעית בשום מקרה, ולא בטוח שבמוסד שאמך מאושפזת בו פועלים רק מאהבת בצע. האשה שאני מדבר עליה היתה מאושפזת בבית חולים של קופת החולים ולהחזיק אותה בחיים עלה לקופה אלפי שקלים ליום. אם את מעונינת ביעוץ, התיעצי בעמותת לילך לפרטים : 6730577-03 כמובן שיתכן שהתשובה תהיה שמאחר שאמך לא הביעה את המשאלה למות בכבוד בכתב - אין מה לעשות.

בן/בת יקרים. מתואר כאן מצב קשה ביותר בהם את/ה חשים כי חייה מוארכים באופן מלאכותי. יחד עם זאת בזמנו היא ביטאה רצון בעל פה לא להגיע למצב זה. נושא המתת חסד/אי הארכת חיים באופן מלאכותי עולה לדיון פעמים רבות במצבים של מחלות סופניות ו/או מוות קליני. ברמה האנושית,האתית,מוסרית,הלכתית ורפואית מדובר בסוגיה קשה ביותר. דלהלן מצורף לינק המאגד מאמרים וקישורים בעד ונגד בנושאhttp://michacohen.tripod.com/search.htm. כמו כן הפניתו של דני לעמותת לילך יכולה להיות מקור להתיעצות וחשיבה בנושא. יחד עם זאת אני חושבת עלךי. על הכאב הרב לראות אמא במצב כזה. על אובדן התקוה לראות משהו משתנה. על העומס הנפשי והרגשי,הפיזי והחומרי העצום הכרוך במצב הזה. הכעס על הרופאים וצוות בית האבות שנותנים למצב הזה להמשך. אך האם באמת אפשר להאשים מישהו? האם אפשר לקחת כאן החלטה ברורה? מדובר בסיטואציה בלתי אפשרית בה אף אדם לא רוצה לקחת את תפקיד אלוהים. יחד עם זאת אני מדגישה כמה חשובה התמיכה מסביב עבורך. לדבר עם אנשים נוספים הנמצאים במצב זה. יש אנשים שיעדיפו קבוצה, יש כאלה שיעדיפו טיפול ויעוץ פרטני . העזרה היא חשובה ביותר כי אל מול מצב כזה נדמה כי כל הכוחות מתכלים. במידה ותרצה/י עזרה בחשיבה לגבי מקומות כאלה, את/ה מוזמנים לפנות שנית. בברכה נעה

כשאני מחפש קבוצות דיון על הנושא אני מוצא http://gifted.cet.ac.il/gifted/forums/forum.asp?Asp=401&UID=&FID=3383

חברי פורום יקרים שלום. הפעם ברצוני לחדד את נושא העמלות וכן את ההבדלים המהותיים בין חברות הסיעוד בארץ. למען עשות "סדר בבלגן" נתחיל בהבהרה: חברות הסיעוד נחלקות לשני סוגים- א. "נותן שירותים לפי חוק הסיעוד" - חברה המקבלת את דמי חוק הסיעוד עבור המטופל ומטפלת בכל הנושא הכספי, ברשותה עובדים ישראליים למס' שעות וכן עובדים זרים. אלו החברות המורשות לעבוד מול ביטוח לאומי והינן מוגבלות כל אחת לאזור מסויים בו הן מורשות לתת שירותים, איזורים אלו נקבעים על ידי המוסד לביטוח לאומי. רוב החברות הללו א י נ ן מטפלות בעובדים זרים בעצמן (וודאי שלא בייבוא) אלא נעזרות בשירותי החברות מן הסוג השני. ב. חברת תיווך כוח אדם זר - חברת כח אדם בעלת היתר לתיווך בין-ארצי. חברות אלו ואלו בלבד הינן בעלות היתר לטפל בהשמת כח אדם זר (לא מן הנמנע כי חברה א' תהייה בעלת היתר כמו חברה ב'). חברות אלו הנן חברות כח אדם לכל דבר כאשר התמחותן הינה בענפים השונים בהם קיים צורך בעובדים זרים. יש לציין כי לכל ענף ניתן היתר בפני עצמו (היינו העל היתר לטיפול בעובדים זרים לבניין לא יוכל לטפל בעובדים זרים לחקלאות). גם חברות אלו מ ח ו י י ב ו ת לבצע ביקורי בית ע"י עו"ס. חברות אלו אחראיות לכל נושא ההשמה, להחלפת העובד במידה ואינו מתאים וכו'. בבואכם להזמין עובד זר מחברת הסיעוד בררו מי עומד מאוחרי הטיפול בעובדים זרים בחברה זו. האם הם או סוכן וכך, בהתאם להתרשמותכם מן ה ס ו כ ן תחליטו האם להזמין מהם ואם לאו. *** ניתן להזמין עובד זר מכל סוכן שמתאים לכם ולרשום את העובד הזר בכל חברת סיעוד הפועלת באזורכם*** , ז"א ניתן להזמין עובד לאו דווקא מחברתכם אלא ממקור אחר, ואח"כ לרשום אותו ולהמשיך לקבל שירותי חוק סיעוד מן החברה עימה הנכם מקושרים. עמלות: ישנן חברות אשר אינן גובות עמלה על ייבוא עובד מחו"ל, בררו הייטב מדוע והאם הזול אינו בעצם, היקר. על מנת לסבר את אזנייכם, אנו חברת כח אדם המתמחה בייבוא עובדים זרים לסיעוד בלבד, אין אנו קשורים לחוק הסיעוד ולכן הננו חברה תחת סעיף ב'. אנו גובים סך של 250$ עבור ייבוא מחו"ל ו 450$ עבור השמת עובד מן הארץ. (וכן, אנחנו יודעים שאנחנו יקרים). אנו לא גובים עמלה כלל מנפגעי טרור ופעולות איבה וגם לא מחברי עמותת "א.ט.ל.ס לסיום אחזור ואדגיש: א. חובה על חברת ההשמה (בין אם א או ב') לבצע ביקורי בית ע"י עו"ס. ב. העמלה היא דבר גמיש. נסו את כוחכם. בברכה, אילן.

נועה שלום. ההדרדרות של אימי מהירה למעשה דאגתי לה למקום מוגן כבית אבות, והספקתי בשל מצבה לקבל כבר קוד. ההתמודדות קשה לשתינו ברגעים הצלולים, היא שואלת מה קורה למה אני לא בבית? בהגינות אני מסבירה שלה היא זקוקה לעזרה כי היא שוכחת. היא מבינה ואומרת לי שהיא צריכה השגחה ועם זאת היא בוכה בגלל אובדן חירותה, הצוות המטפל מדהים ומנסה לעזור לה. על הפרק מתן תרופות פסיכאטריות כגון: אלידול, או רספרידל, אני מתנגדת לכך נמרצות,עשיתי עבודת מחקר בנושא! האם ישנה תרופה אלטרנטיבית לחולי אלצהיימר להרגעה? אודה לך אם תעזרי לי.

סיכום די ממצה על טיפולים אלטרנטיביים לאלצהיימר תמצאי ב: http://www.alz.org/AboutAD/Treatment/Alternative.asp לצערי אני מוכרח להגיד שקראתי בעקבות שאלתך כ תריסר קישורים בגוגל כששאלתי ALZHEIMER +ALTERNATIVE ואף אחד לא מצביע על משהו שהוא שמיש עכשיו.

לבת היחידה שלום. כמדומני , זוהי פניתך השניה ועל כך אני מברכת. א. אני שמחה לשמוע שדאגת לאימך למקום בבית אבות. העובדה שיש צוות שמטפל ויכול לתמוך בה וגם בך היא חשובה ויכולה לתרום גם לך. העובדה שיש שם עוד מישהו מלבדך. ב. לגבי שאלתך. המצב הדמנטי הוא מבלבל ומפחיד עבור האדם הסובל ממנו. במצבים מפוכחים ההתמודדות עם האמת היא קשה ומעוררת חרדה רבה. איך כדאי להקל על הסבל ברגעים האלו של הצלילות? חשוב לציין שהתרופות אותן ציינת מקלות יותר על מצבי הבלבול וקשיי התפיסה והתודעה המאפינים את המחלה. יש להן איכות מאזנת שמוכחת מחקרית ומדעית. הן גם יכולות לבלום מעט את ההדרדרות. חשוב להדגיש שמדובר בתרופות פסיכאטריות לתופעה נוירולוגית.חשוב להדגיש שמדובר כאן בפתרונות היוצאים מתוך הנחה שתוספת התרופוות הללו משפרת את התפקודיים העצביים השונים במוח . יחד עם זאת יש להן תופעות לוואי אפשריות ולא פשוטות . כמו כן מדובר בניסוי ותעיה עד שמגיעים לתרופה ולמינון המתאימים. אז יש כאן רווח והפסד שצריך להיות מוכנים אליו.הרווח של הקלה בסבל יכול להיות גדול. את שואלת על אלטרנטיבות? טיפולים אלטרנטיביים רבים מדווחים על הקלה במצבי רוח. החל מפרחי באך , דרך טיפולים שונים בעזרת מגע ועד תוספי מזון למיניהם. לא ידוע לי על הוכחות מדעיות ליעילותם בקרב אנשים הסובלים מדמנטיה. יחד עם זאת שווה לנסות כי שיטות שונות מתאימות לאנשים שונים. חלק מההצלחה בטיפולים אלה תלויה גם באנטראקציה בין המטפל למטופל. שווה לנסות ולבדוק בקרב כמה שיותר אנשים. שווה להתיעץ גם עם הצוות בבית האבות. יחד עם זאת אם אימך מאוד סובלת לא כדאי למנוע ממנה את האופציה להקלה מהירה יותר (תרופות). מקווה שהבהרתי קצת ואת מוזמנת לפנות שוב אם מתעוררות שאלות נוספות. בברכה נעה

רצה להסב את תשומת ליבכם לכתבה שהתפרסמה השבוע בYNET על יחסי אישות בגיל השלישי. הכתבה מבוססת על מחקר שנעשה בנושא ויש בה בהחלט סיבות לאופטימיות. דלהלן הלינק לכתבה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3103005,00.html קריאה מהנה ונשמח לשמוע תגובות

לו בני הגיל השלישי היו משתתפים בפורום באופן פעיל, רבים מהם בודאי לא היו מופתעים מהממצאים של המחקר. אני מקבל פה ושם שאלות בפורומים אחרים בנושא הזה. חיי המין של הקשישים חשובים מאד להרגשתנו הפיזית וגם להרגשה שאנחנו שווים לא פחות משהיינו כשהיינו צעירים יותר. מה שחשוב זה שצריך להכיר בבעיות המיוחדות שבחיי המין של קשישים. קשיי זיקפה אצל גברים ויובש בנרתיק אצל נשים הם בין התופעות הבולטות. אם תהיה הענות לנושא נרחיב ברצון.

אבי בן 60. תמיד היה אדם חרד ופסימי,כמו קקטוס קוצים בחוץ אך בפנים איש רגיש עד כאב. הבנתי שהתנהגותו הקשוחה והנוקשה נותנת לו הגנה על פנימיות רגישה.עד השנה האחרונה היה חיוני מאוד לרוב עם מצבי רוח טובים. חי חיי זוגיות נהדרים עם אימי. בשנה האחרונה אחי הצעיר , אובחן כהלום קרב. מטופל, אך מנהל אורך חיים תקין. על פניו קשה להבחין . אבי, למרות הטיפולים והכדורים שאחי לוקח, הכחיש,כלומר, לא התנגד ,אך חי באיזו הכחשה פנימית. בחודש שעבר ניתקל באחד מהתקפי הזעם שלו .ואז נפל דבר בישראל! אבי מאז כמו הוקצנו כל דפוסי התנהגותו עד קצה גבול היכולת: הוא עצבני,דבר לא מניח את דעתו,הוא פאסימי עד כאב,ועוד..קצרה היריעה. אנו מיסביבו אובדי עצות! אנו מישפחה מאוד תומכת,ותמיד נתנו לאבי כבוד רב,כיום אנו( בעיקר אימי אנוכי ובעלי) מסתובבים על בהונות ולא מצליחים ליצפות את תגובותיו.הוא הפך בעינינו לגבולי ממש! אציין שאבי נטל כדורי פרוזק במירשם,תקופה ארוכה.הם הטיבו עימו.יום בהיר אחד החליט שהוא מפסיק ,בבת אחת....אימי סיפרה לי היום שהיא התחילה לשים לו כדור בקפה של הבוקר כי קשה לתפקד בבית. אני מקוה שהצלחתי להעביר את רוח הדברים אשמח לדעת באם הוא עובר מעין תקופת אבל, על המצב או, תחושת כישלון ,מה כדי ואיך כדי להמשיך לינהוג .אבי הוא מהדור...שלא סובל פסיכולוגים,או שיחות נפש(למרות זאת אנו סביבו תמיד הינו בעד ואף נעזרנו.).אשמח להצעה פרקטית. רב תודות שירית

שירית שלום. את מתארת מצב בו כל משפחתך נמצאת בסערת רגשות. אחיך אובחן לדברייך כהלום קרב. אביך מטופל בכדורים נגד דיכאון שהפסיק לקחת ביוזמתו. א. כל הפסקה בשימוש בכדורים צריך להיות הדרגתי ובפיקוח רפואי. כמו שלגוף לוקח זמן להכנס לאיזון, כך הפסקה בכדורים יכולה לשבש ולפגוע בתפקוד המנטלי. כדאי לפנות לרופא המטפל בהקדם האפשרי ולהתיעץ איתו. ב. את מציינת שבחודש האחרון "נפל דבר בישראל". האם את מתכוונת שלפתע אביך אינו מכחיש יותר את מצב אחיך? יתכן והטיפול התרופתי שלקח מיתן את תגובותיו וכעת ללא התרופות הוא מגיב במלוא העוצמה ובכאב רב למצבו של אחיך. את מתארת אותו כאדם נוקשה שבתוכו הוא רגיש עד כאב וכנראה הוא מגיב בדרכו. ג. את אומרת שקשה לתפקד בבית. האם בגלל אביך ? אחיך? כולכם עוברים תקופה קשה. יתכן שיש מקום להתערבות משפחתית במצב משברי כה חריף. במידה והבית אינו מתפקד כדאי לקבל סיוע מבחוץ. להתחיל באופן מיידי בהיוועצות עם הפסיכיאטר המטפל . בהמשך כדאי להתחיל בטיפול משפחתי כדי להסתייע בהתמודדות עם מצב הענינים החדש. במידה ואין הענות לכך יתכן וכדאי שאת או אימך תשקלו קבלת תמיכה באופן פרטני. במידה ועולות שאלות או מחשבות נוספות את מוזמנת לפנות. בברכה נעה

אנחנו רוצים להכניס עובדת זרה לטפל באבא ומעונינים במס ימי ניסיון לפני תשלום העמלה לחברה שהפגישה ביננו. זו עובדת שנמצאת כבר שנתיים בארץ והקשיש בן טפלה נפטר. מה הנוהג?

אני מוצא ב GOOGLE http://www.matan-il.com/main/tadrichZ.asp אינני רואה תשובה מדויקת לשאלתך אבל כדאי לך לקרא שבוע טוב

קראתי, נושא הארכת האחריות יקר מאוד לטעמי. קיימת הגבלה למס' החלפות וזה חבל (גם אם יש מעסיק קשה ביותר, החברה יודעת זאת מראש ומקבלת אותו, אח"כ כשנהייה קשה והעובדים נמלטים, החברה מתנערת מאחריות?). בברכה, אילן.

נעמי שלום. כל חברה המכבדת עצמה מאפשרת מס' ימי הסתגלות לעובד/ת בין הנו מהארץ או מחו"ל. אנו נוהגים לתת 14 ימים אשר להערכתנו הינם זמן מספק לקבוע באם ישנה התאמה. בנוסף, מאחר ואת מעסיקה עובדת מהארץ ובמידה וטרם עשית כן, עימדי ע"כ שתשוחחי עם המעסיק הקודם באופן אישי. אל תתפתי להבטחות שונות, אם היא אכן עובדת מעולה, אנו משוכנעים שמעסיקה הקודם יותר מישמח להמליץ עליה. בברכה, אילן.

תודה למשיבים האם חותמים על החוזה כבר בשלב הזה? אם יש לי כבר היתר מיחידת הסמך-בר תוקף העמלה מופחתת? האם חברת כוח האדם נותנת תמיכה עי עובדת סוציאלית או שהתפקיד שלה מסתיים בתיווך ? תודה

נעמי שלום. את מעונינת למצוא עבור אביך את הטיפול הטוב ביותר עבורו. כמו שאילן ציין ,כדאי לברר המלצות. ראשית כדאי לברר עם בני משפחתו של האדםבו טיפלה המטפלת על דרך עבודתה. כיצד היא יוצרת קשר, האם היא מסורה , איזה אדם היא וכו'. כמו בכל עסק הכרוך בתיווך את נדרשת לשלם עמלה. העמלה והתנאים, כמו בכל עסק שכזה הם פונקציה של המבקש. לאחר מכן שווה לך לעשות סקר שוק ולבדוק את תנאי החברות השונות. ימי נסיון בטרם תשלום נשמעים תנאי סביר ( כפי שאילן ציין). עשי סקר שוק בקרב מספר חברות, בדקי את נורמות השוק ואז חזרי לאותה חברת כוח אדם ובדקי האם תנאי העמלות הוגנים ביחס לתנאי השוק. כל תהליך העסקת עובד סיעודי הביתה אינו פשוט. לא כדאי להוסיף לכך תחושות של בזבוז והצפה כלכליים. תשובותיהם של דני ואילן למעלה בודאי הוסיפו לך אינפורמציה נוספת. בהצלחה נעה

שלום, אני רווק בן 77 ולחלוטין ערירי ובכל זאת אני מתקשה לראות עצמי בתוך קהילה שכולה קשישה ,ובדיור מוגן אני עדיין נשאר בודד .בדמיוני,אני רואה משהו הדומה להוסטל המנוהל ככזה אך יחד עם זאת יש בו שירותים לדאגתו של הדייר. האם יש משהו קרוב לשילוב הזה? תודה למשיבים.יוסף

במקומות רבים יש עמותות שנותנות יעוץ פרטני לקשישים. למשל כאן בחיפה יש שני ארגונים, מיל"ב ושילה, ששניהם מקימים מעודוני יום לקשישים, שלא רק עוזרים לנו הקשישים לצאת מהבדידות שלנו, וגם יש שם מומחים שיכולים להתאים למי שמבקש פתרון מתאים. אני בטוח שגם במקום מגוריך יש ארגונים מבורכים כאלה. אנא ציין מקום מגוריך, ואני מניח ש נעה תוכל להפנות אותך לארגונים המתאימים.

יוסף שלום! ראשית אתה אומר "אני מתקשה לראות את עצמי בתוך קהילה שכולה קשישה ובדיור מוגן אני עדיין בודד".למה אתה מתכוון בקהילה שכולה קשישה? האם יש לך כיום חיי חברה? האם אתה פעיל במסגרות שונות? הייתי שמחה לשמוע פרטים על התנאים בהם אתה חי היום. ישנן קומבינציות ואפשרויות מגורים רבות בגיל המבוגר. החל מבתי אבות המשלבים חיי קהילה וקשר עם אוכלוסיה רב גילאית.ישנן מסגרות יומיות ללא לינה ואפילו שמעתי על אנשים שהחליטו לשכור דירה עם שותפים כדי להפיג את הבדידות. ישנן דרכים ואפשרויות רבות. כדאי שתעשה ברור מעמיק יותר מה הם צרכיך. ניתן לעשות זאת במספר אופנים: א. כפי שדני הציע ניתן לפנות לעמותות שמתמחות בכך (כגון מיל"ב ושילה) לצורך יעוץ פרטני ב. לברר עם אנשים בני גילך על מסגרות שונות אותם הם בחרו, על היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם. ג. להתחיל לסייר ולהתרשם במקומות עליהם שמעת. לראיין ולבקש המלצות מהדיירים. לראות היכן אתה מרגיש נוח יותר או פחות ד.חווית הבדידות היא פעמים רבות חוויה פנימית שמלווה אותך לאן שתלך. אף מסגרת מבחוץ לא "גואלת" ממנה. לעתים יעוץ פסיכולוגי אצל אדם המומחה לגיל המבוגר יכול להקל ולעזור להתמודד עם תחושה זו. אתה מוזמן לפנות שוב במידה ועולות מחשבות נוספות בהצלחה נעה

לנעה שלום, עד כמה שזה יישמע מוזר, אני חש מבוכה בקוראי את מכתבך המאלף ואני אפילו לא יודע לענות על השאלות שאת מעלה.בחיי היום יום,ולמראית עין, אני מחייך ומדבר עם כל אדם,ובכל זאת הניכור לא מרפה ממני,וסעיף "ד" שבמכתבך הוא המתאים למציאות חיי ולדאבון לבי גם ייעוץ פסיכולוגי לא יעזור ; וכאן .אני חייב לציין שיש לי שני אחים המתייחסים אלי בעוינות ,אם לא יותר מזה ,וכל מאמצי למצוא הסבר או סיבה אמיתית עולים בתוהו .(יש המסבירים זאת בקנאה או בחמדנות שיש להם בחושבם שאני מיליונר ושעלי למסור כספי לילדים שלהם,עכשיו בעודי בחיים, לא להאמין ? ! ) באיזור מגורי נמצא בית ותיקי הגליל בו ניסיתי למצוא פתרון חלקי לבדידות,ובקרית שמונה מצוי בית הקשיש ואולם בשניהם לא מצאתי את המסגרת הגואלת כפי שאת אומרת ,<אף מסגרת מבחוץ לא גואלת> ולכן, פנייתי הנואשת בחיפוש אחרי פתרון "אידיאלי" שכנראה נמצא רק בדמיוני .למזלי, יש לי חבר טוב אצלו אני מוצא תמיכה נפשית (עובד סוציאלי בעיסוקו) והוא נקודת האור היחידה.אילו רק הייתי דתי למשל ,הרי זה היה מעסיק אותי וגם יוצר עבורי חברה אבל אז הייתי מוצא עצמי במצב כפוי ולא טבעי. ולזה קוראים "פלונטר" אנסה לבדוק בשני המוסדות מיל"ב ושילה ובינתיים אני מודה מקרב לב גם לך וגם לדני. בברכה.יוסף

היכן אתם חברים חביבים? אין שאלות? הכל ברור ונהיר? או שמא הנכם רועים בשדות זרים... העסק כאן גווע והוא עוד בדמי ימיו... (למרות שאני מייעץ במקומות אחרים ואפילו לא בעילום שם, חבל לי שהפורום הזה יוזנח). נועה!! נא להתעורר, הודעות יזומות, שאלונים, סתם דברים שיש לך כ מ נ ה ל ת ה פ ו ר ו ם לתרום... בברכה, אילן.

אילן יקר. כיף לראות שיש מי שאכפת לו! אל תדאג . הפורום הזה לא יוזנח ולא יוכחד והוא חס וחלילה לא גווע.יש לו ימים מכל מיני סוגים אך הוא עומד וקיים. דבר שני אני מרימה את הכפפה שזרקת לי ואחשוב איך אפשר להעשיר את הפורום. ואתה כמובן מוזמן להמשיך לכתוב , ליעץ ולהתיעץ. אז ערב טוב ומבורך נעה

זה החשש הגדול מפורום לקשישים. הקשישים שמשתמשים באינטרנט (רוב החברים שלי) אין להם - או אינם יודעים שיש להם - בעיות. האחרים כמובן לא נכנסים לפורומים באינטרנט. מי שכן שואל כאן לעתים הם ילדיהם או נכדיהם של הקשישים, והם מקבלים תשובה ומסתלקים. אני מנסה לפרסם את הפורום באתר העמותה בה אני פעיל, http:/www.seniors-haifa.org אבל בינתיים ללא הצלחה.

אם האגודה הינה עמותה אז עליה לתת שירות זה חינם ולא לבקש פי שלוש מעלותו !! כמה יכול לעלות ביקור של אחות בריאות 150 ש"ח מקסימום עבור שעתיים עבודה? אז למה לשלם 472 ש"ח או 540 ש"ח ? מי זאת בכלל האגודה לבריאות הציבור הזאת ? האם היה מכרז כדי שתפעיל את הערכות תלות האלה? שמעתי בכלל שהביטוח לאומי זרק אותם מכל המדרגות נראה שעוריה הסיפור הם מנצלים מצוקת הזקנים ובנוסף הם לא עונים בכלל לטלפונים פעם הם ענו שהם בחופש באילת במשך שבוע שלמה עבור זה הם גובים 472 ש"ח ? מי שיודע למה צריך לשלם סכום זה ולמה דווקה האגדוה הזאת צריכה לעשות את הערכת תלות כאשר הביטוח לאומי לא עושה זאת ,יענה ? בתודה דודו טופז

אני לא יודעת למה דוקא הם. מניסיון: האחות שלהם עושה עבודה יסודית ולא משפילה את הקשיש בדרישה לביצוע פעולות כמו להתלבש להתרחץ לרכוס שרוכים ,ולהכין כוס תה וכו.. תוך כמה ימים אתה מקבל ניקוד ובדרך כלל גבוה יותר מהביטוח הלאומי:-) אז זה למה. הביטוח הלאומי "זרקו" אותם כי הם היו להם יקרים וכעת שולחים מרפאות בעיסוק ולא אחיות..

בקרוב תגיע לכאן עובדת סוציאלית בכירה לנושא חוק סיעוד ותענה על שאלות. אתם מוזמנים לשאול בנושא זה. בברכה נעה

שלום רב! אני בת לאם בת 70 שהתאלמנה לפני כחצי שנה. בתקופה האחרונה מגלה סימני חרדה וחשדות .ו אפילו ניכור כלפי וכלפי משפחתי. ( אני בתה היחידה . אחותי נפטרה לפני שנתיים) החשדות הם בעיקר בנושאי כסף והתנהלות כללית.יש לצין שהיא אינה יודעת לכלכל עצמה בצורה מבוקרת. כמו פיזור כספים(מתנות וסיוע לנכדים בצורה לא מאוזנת) כך שלא נשאר לה כסף לסיים את החודש. יצוין שבמשך כל ימי חיה נשלטה ע"י אבי באופן אבסולטי. באופן כללי בריאותה הפיזית טובה והיא עצמאית לגמרי. סיוע נפשי מבחינתה לא בא בחשבון . היא רואה באופן לגיטימי וצודק את הדרך בה היא נוהגת. בחצי שנה האחרונה היא התארחה בבתי בתדירות גבוה. בשבוע האחרון היא החליטה לנתק איתי קשר בטענה שאני לא מספיק מכבדת אותה ואת התנהלותה. כתוצאה מכך היא נתקפה בחרדה כלפי עד כדי כך שהחליפה מנעול בבית. (החיים של הורי היו רצופים בסיכסוכים משפחתים וחברתים סביב עניני כסף) המצב כרגע הוא שהיא לא באה אלי.ולא רוצה בקשר איתי . אני מרגישה שאזלו כחותי . אומנם אחייני מעורבים בכל מה שקורה אך האחריות נופלת עלי. שאלתי:1. כיצד עלי לנהוג ? אשמח לקבל תשובה בהקדם. בתודה מראש נעמה

נעמה שלום! כמי שמטפלת בתחום הסיעוד כבר שנים רבות, יצא לי להתקל במצבים מהסוג הזה. אני מאמינה ומעריכה כי מותו של בן זוגה השפיע על אמך ויתכן אף כי עברה משהו. המלצתי לך לנסות ולהביאה לבדיקת ניורולוג על מנת לבדוק ולשלול דברים. יתכן גם כי זהו רק שלב ביניים של הסתגלות לחיים בו היא אחראית על דברים להן אינה מורגלת והיא רוצה לטעום ולהנות 'מהחופש'. אך ראשית דבר, צוי לבדוק הנושא הפיזיולוגי/נירולוגי. בהצלחה.

אין ספק שהמצב שאת מתארת קשה ומכביד. לא זו בלבד שאתן היחידות שנשארתן במשפחת המוצא, הרי אמא מנתקת את קשריה עימך. זה קשה ומכאיב לראות כיצד היא הולכת ומסתגרת ונמנעת מקשר איתך כשאת ביתה היחידה. אני חושבת על כל האובדנים הקשים שליוו אותכן בשנים האחרונות. אובדן אביך לפני חצי שנה ואחותך לפני שנתיים. במקום שתמצאו נחמה זו בזו הקשר הולך ונפגע. אנשים מגיבים בצורות שונות לאובדנים. את מתארת את אימך כחרדה מאוד ופועלת מתוך חשדנות גוברת. כסף הרבה פעמים הוא מוקד לשליטה. יתכן ואימך חשה שאיבדה אחיזה ושליטה בעולם (לא היתה לה שליטה על אובדן אחותך ואביך) והיא מנסה להחזיר לעצמה שליטה כזו. יתכן גם כי היא מתקשה לראות בעצמה נזקקת ונתמכת. כשחייתה בביתך הנזקקות שלה הודגשה ודרך הכסף והמנעול היא מנסה להחזיר לעצמה שליטה. אני הייתי ממליצה להתיעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר המטפל במצבי אבל ואובדן כדי לחשוב איך להקל על שתיכן. מקווה שהדברים מעט ירגעו. בברכה נעה

אצלנו אין צורך שתמכרו את בתיכם לטובת מעבר לבית הורים מוגן. ההצטרפות הינה בתשלום דמי כניסה השווה לכל נפש.

אם כבר עשית פרסומת, אז לפחות לדייק בפרטים. יש מושג של - בית אבות - ויש מושג של - דיור מוגן - ויש הבדל ביניהם,......... ובשביל פרסומות יש עתונים מקומיים וכו'......

שוב אני מדגישה את הענין שהפורום איננו מדור פרסומי ומבקשת להמנע מכך. בברכה נעה

שלום רב גיל הזהב הינו גיל מקסים, את/ה רואה את כל הזרעים שזרעת פורחים בשיא אונם, כל זאת בזכות האהבה, התמיכה וההקרבה שהענקת בלב שלם. היום, כאשר כל הגוזלים עזבו את הקן, נוסעים לבקר את הנכדים אחת לשבוע, ובשבוע הנותר יש זמן, הרבה זמן להתפתחות, פיסית, רגשית, רוחנית,שכלית ואולי גם כלכלית... הביזיון להיתמך מקצבת ביטוח לאומי וודאי מוכר לכולם לצערינו, או ל-90% מאזרחי גיל הזהב, לצערי. האם מראש תרימ/י ידיים ולא תרצ/י להתפתח גם בגיל השלישי? ידוע כי ב-25 שנה האחרונות תוחלת החיים ואיכות החיים עלו באחוז ניכר, ניתן לראות יותר גימלאים עוסקים בספורט, לומדים, מטיילים, קוראים,הולכים להצגות ובעלי יכולות מנאטליות וקוגנטיביות בממוצע ומעלה וחלקם אף עדיין בעלי גוף אטלטי... האם הפרישה, הפנסיה, משמעה כי אינך יכול/ה מסוגל/ת ליצור יותר, אינך מסוגל'ת לבצע מטלות שכליות בסיסיות? בשום אופן לא!!! agel חברת הזנק ( סטארט-אפ ) אמריקאית בתחום ה-wellness מאפשרת לך לקחת יוזמה ולהקים לך עסק משלך בעל פוטנציאל רווח גבוה. עסק המתאים ביותר לאוכלוסיית גיל הזהב נוכח שיטת העבודה הנוחה שלו-מפל"א ( מפה לאוזן ) ולאור מוצרי האנטי-אוקסידנטים ( נוגדי החימצון ) , בעלי פטנט רשום של החברה ( ג'ל בשחרור מושהה ). תחום ה- wellness ( או איכות החיים ) בעולם מגלגל מחזור של 250 מיליארד$ בשנה וצפוי להגיע עד 2010 לטריליון$!!! האם את/ה רוצה לעלות על הגל הקרוב? לפרטים נוספים: [email protected] גיא

שלום רב. לא קיבלתי תשובה לשאלתי לכן אני שולחת שוב .לאימי פצעי לחץ היות והרבה זמן לא הלכה בגלל בעיות ברגל . כעת היא לאחר ניתוח החלפת מפרק ירק והיא אינה יכולה לשבת וסובלת מאוד מאוד בכאבים . אנא איזו משחה אפשר לתתלה להירפא???????

יש לי הרבה נסיון בנושא, לא מעצמי אלא מאשתי ששכבה חודשים רבים בבית חולים. 1. לדאוג שהפציאנט לא ישכב באותה פוזיציה יותר משעתיים (אולי פרט לשינת הלילה). זה אומר שכל שעתיים משהו צריך לעזור לו/ה להתהפך לצד אחר. 2. יש מזרוני אויר (נדמה לי שאפשר לקבל בהשאלה ב"יד שרה" הנהדרים) שמפחיתים מאד את הסכנה של פצעי לחץ ועוזרים לרפא כאלה שכבר התפתחו. 3. אם נוצר זיהום, לבקש מהרופא טיפול אנטיביוטי מתאים, חיצוני או פנימי. 4. יש משחות שעוזרות מאד, החל מאלו-ורה וכלה במשחות יחודיות. הסוגים המודרניים מתחלפים, ולפי נסיוני הרופאים לא ממש בקיאים בנושא, יותר טוב להתיעץ ברוקח אמין. אני התיעצתי בעבר טלפונית 1800373373 עם הרוקח של בית המרקחת האינטרנטי של שור-טבצ'ניק, www.drugstore.co.il ונעזרתי בו מאד. זה היה בפעם האחרונה לפני למעלה משנה, כך שאינני בטוח שאותו רוקח ראשי עדיין שם. (נועה - אל תחשבי שיש לי אינטרס מסחרי בבית המרקחת הזה) כל רוקח שאת סומכת עליו יוכל לעזור.

נסי - http://www.starmed.co.il/Forum/110

תודה על ההפניה לפורום מענין זה שלא ידעתי עליו

קודם כל האם שלחת לפורום זה את השאלה? במידה וכן אני מצטערת אםהיא התפספסה. קיבלת הפניות למטה למקומות המתאימים להתיעצות רפואית לגבי פצעי לחץ , משחות מתאימות והקלה על הכאב. מעבר לזה ראי את ההפניות שקיבלת למטה מדני ומל. שיכולות לעזור. כמו כן אני מציעה להקל עליה בכמה שיותר הסחות דעת מהכאב- דרך שיחות וליווי שלך ושל אנשים קרובים נוספים. מה יכול להקל עליה? האם קשר עם חברים? להקריא לה ספר? מפגשים חברתיים? מוסיקה שהיא אוהבת? תתיעצי איתה מה יכול מעט להסיח את דעתה מהכאב עימו היא מתמודדת. לעתים טכניקות שונות של הרפיה ודמיון מודרך יכולים גם הם לעזור. בברכה נעה נעה

אשמח לייעץ בחינם 0522984237 בברכה קטי

לנעה שלום, תודה על תשובתך. ובקשר אליה - כבר פניתי לעמותת "אפשר" והייתי שם ב"טיפול" כשנה כשבכל שבוע הייתי נוסע ממרחק רב לשם. וקיבל אותי עו"ס כשבאתי פעם בשבוע "לבקרו" הוא לא הועיל לי בשום דבר, כשבכל פעם אמר שהוא לומד את הנושא וצריך לברר. אח"כ היפנו אותי שוב לעו"ס אחרת ושוב היה אותו דבר וכשנדרשתי גם בכל חודש לשלם איזה 500 ש"ח. וכשראיתי שאין כל תועלת בכך - הפסקתי לבוא. באשר לתחנה לבריאות הנפש - גם לשם פניתי - ולאחר של כשנה ביקורים שם פעם בחודש, היפנתה אותי הרופאה לקבל טיפול התנהגותי קוגנטיבי כשלא ידעה לומר לי לאן עלי לפנות, ואמרה שאחפש לבד, וקבעה לי תור לעוד חדשיים לבוא ל"בקרה". לאחרונה שמעתי שאפשר אולי לקבל טיפול כזה בבי"ח גיאה, או בבי"ח תל השומר או במרפאה לבריאות הנפש ברמת חן - אך בכל המקומות האלה לא מוכנים לקבל אותי לטיפול כי אינני תושב האיזור. (אני תושב השרון). אולי בכל זאת תוכלי להמליץ לי לאן עלי לפנות. בתודה מראש, יוסף

מרפאת חרדה "הנוטרים" רעננה השייכת לבי"ח שלוותא. בברכה נעה

אני בן 68 גימלאי ועובד במשרה חלקית בטיפול בקשישים. אני כבר שנים רבות סובל מ- OCD שמתבטאת ברחיצה אין סופית של ידי וגופי. כל זרימת מים מלהיבה אותי ואין לי שליטה על זה. כמו כן כנראה עקב זאת אני מכור להימורים כשהדבר גורם לסבל רב לי ולמשפחתי. אני נשוי ואב ל- 2 ילדים בוגרים נשואים וסב ל-6 נכדים. ניסיתי כבר כל מיני טיפולים אצל כל מיני שרלטנים אך שום דבר לא עזר ולא הועיל רק שילמתי ושילמתי. ניסיתי גם לקחת כדורים שרשמו לי בתחנה לבריאות הנפש - אך הכדורים השפיעו עלי לרעה והפסקתי. לאחרונה הפנתה אותי הרופאה במרפאה לבריאות הנפש לקבל טיפול התנהגותי קוגנטיבי, כאשר היא לא יודעת היכן אוכל לקבל טיפול כזה ושלחה אותי לחפש בעצמי. האם תוכלי לייעץ לי לאן עלי לפנות ומה לעשות. אני חבר קופ"ח כללית וגם שם ניסיתי את הרופא הפסיכיאטר - אך גם הוא לא ידע לאן להפנות אותי וכיצד לטפל בי. האימייל שלי הוא: [email protected] בתודה מראש, יוסף

יוסף שלום! ראשית תודה על פנייתך. ישנם מאפינים רבים המשותפים להפרעה אובססיבית קומפולסיבית ולהתמכרות. בשניהם מאופינת התנהגות חזרתית תוך אובדן שליטה. במקרה של OCD טיפול תרופתי עשוי במקרים רבים להקל וכדאי ולנסות טיפול תרופתי מעט שונה כי יכולה להחוות הקלה. טיפול קוגנטיבי הוכח כיעיל במקרים רבים של OCD. אתה מספר שאתה גם מכור להימורים . גם כאן ישנם טיפולים שמקלים ועוזרים להתגבר על התופעה. אני ממליצה לך לפנות ולברר במספר ערוצים: א. עמותת אפש"ר - לטיפול בהתמכרויות באלכוהול והימורים (ראה לינק מצורף) http://www.efshar.org.il ב. מרכז להפרעות חרדה במרפאה לבריאות הנפש (שם יש בדרך כלל אנשים שמתמחים בטיפול קוגנטיבי) ג.לפנות דרך הביטוח המשלים של קופ"ח כללית (למשל לרותם מדיקל) . יש להם רשימות מטפלים לפי אזורי המגורים. ניתן לחפש מטפל קוגנטיבי התנהגותי. http://www.rotemmedical.co.il במידה ותרצה פרטים או הסברים נוספים אתה מוזמן לפנות שנית. בברכה נעה

שלום נועה, איך הכי מתאים לברך ולעודד חבר לעבודה שיוצא לגימלאות.? זה הרי אחד מהמעברים הלא קלים בחיים. אני יודעת שכל אדם מרגיש ומגיב אחרת, אך האם אפשר לקבל כיוון כללי ? מדובר באיש בעל מקצוע אקדמי שעבד יותר מ-30 שנה במקום העבודה. תודה מראש

אני סגרתי את העסק שלי לפני כ 3 שנים בגיל 76 אני נזכר עכשיו בדברים של אבי ז"ל שסגר את העסק שלו בערך באותו גיל. אחרי חדשים אחדים אמר לי "אני לא מבין כיצד אי פעם היה לי זמן לעבוד" אני, כמו חברתי לחיים, מקדישים את חיינו לעבודה התנדבותית. יש כל כך הרבה מה לעשות, החל ממתנדבי הבטוח הלאומי, מתנדבי יע"ל בבתי החולים, עמותות העזרה לרעבים לעשרותיהם, וכלי בעבודה מקצועית כמו שאני עושה - הקמת ותחזוקת אתרי אינטרנט לגופים התנדבותיים. ביחוד אדם בעל רקע אקדמי יכול למצוא עיסוק בשטח שלו. בעמותה בה אני מאד פעיל - שדולת גמלאים - חיפה, יש רואה חשבון מתנדב, עורך דין מתנדב שמלווה אותנו, מנהל כספים מתנדב שהיה מנהל סניף בנק ועוד היד נטויה. כל האנשים שהזכרתי - כולל אני ובת זוגי (שגם מתנדבת ביע"ל ופעילה בארגון הסורופטימיסט) עסוקים מעל הראש בעיסוק מספק אפילו יותר מהעבודה שעבדנו בה. תמליצי לחברך לכתוב אלינו [email protected] ונראה אם אפשר לתפור לו משהו עוד לפני שהוא מסיים.

ג. שלום. שאלתך מורכבת . אין ספק שפרישה היא אחד השינויים הלא קלים בחיים. בעבר היה שגור מושג "שעון הזהב" הניתן לכל אדם הפורש לגמלאות. שעון שמסמל את הזמן החולף וזהב- אולי לבטא את הבשלות ואת החוכמה שהולכים ומתגברים עם השנים (ואולי מכאן המושג גיל הזהב?). אתה משתמש במילים לברך ולעודד. אכן פרישה שכזו יכולה לטמון בחובה ברכה. ראה את דני שמספר על חייו המלאים והגדושים בעשייה פעילה מענינת ותורמת. אתה גם מדבר על צורך אפשרי לעודד. עידוד במובן של נחמה. כמו שאמרת, התגובה לשינוי כזה היא על בסיס שונות בינאישית גבוהה ביותר. יהיו אנשים שהחלל הריק יגרום להם לחפש מיד מוקדי עשיה חדשים. יהיו כאלה שיחוו משבר ודכאון. לאנשים כאלה מומלץ ניתוק חלקי והדרגתי ממקום העבודה תוך הגדלה של עיסוקים חלופיים. כל אדם חווה שינויים אחרת. אולי כדאי לשוחח מעט עם החבר ולשאול אותו על שינויים בחייו. מה מאפין את תגובותיו. להציע לו תמיכה וכתף ולדאוג לעדכן אותו בענינים השוטפים גם אחר פרישתו (במידה והוא מעונין). להשתדל להדגיש את תרומתו ומאפיניה. יותר קל לאדם לפרוש בידיעה שהוא תרם והשאיר בלכתו מפעל אישי שוקק. להציע להמשיך להעזר בידע ובנסיון שלו בדרכים שונות ותמיד להשאיר ערוצי תקשורת פתוחים. בכל מקרה ניכר שיש לו חברים (כמוך) שחושבים ודואגים לו ובזה הוא כבר זכה. בהצלחה נעה

בניסוי קליני רחב היקף שנערך במרכז הגריאטרי "שהם" פרדס חנה, נצפתה ירידה משמעותית בהופעת שברי ירך כתוצאה מנפילה. המגינים מיובאים מארה"ב שם עושים בהם שימוש למעלה מעשור. לאור התוצאות המצוינות החליט משרד הבריאות לממן רכישת מגינים למרכזים גריאטרים ממשלתיים. אשמח לענות על שאלות בנושא החשוב הנ"ל (הגורם השני לנכות בקרב קשישים) www.hipsaver.com

אם אתה רוצה לעשות פרסומת, זה לא אתי לעשות זאת במסוה של הודעה בפורום. יש הרבה פרסומים ואתרים שברצון יעשו לך פרסום בתשלום לא נורא גבוה. החל באתר זה - www.doctors.co.il וכלה בבטאון ואתר האינטרנט של העמותה בה אני פעיל www.seniors-haifa.org

פרסום תוצאות ניסוי קליני שנערך במרכז רפואי ממשלתי והבאת הנתונים לידיעת הציבור הרולוונטי רחוק מאד מההגדרה כפרסומת. נושא מניעת שברי ירך הינו בעל חשיבות גבוהה הן למערכת הבריאות והן לציבור המבוגר אנו מוצאים את נושא מניעת שברי ירך בעל עדיפות ראשונה ונמשיך להשתמש בכל דרך אפשרית שתעזור להגברת המודעות בקרב האוכלוסייה. ערן

אני בן 77 , ניצול שואה, בעל רשימה מרשימה של בעיות בריאות, כיאה לגילי. אבל בעיה אחת מוזרה ביותר מטרידה אותי זה שנים. יש לי תופעה של חום גופי, 35.3 *C , נמדד בבית השחי. אינני יכול למדוד בשני המקומות הנוספים, בגלל בעיות שניים בפה, וניתוח סרטן מעי הגס שעברתי, בפי הטבעת. רופא משפחה מתעקש שהמדידה שלי לא נכונה, החלפתי מדי חום לפי עצתו ולא עוזר. לאחרונה הבחנתי בתופעה נוספת.כשאני אוכל ממתק בכמות, חום גופי קופץ לנורמלי תוך דקות וחוזר לקדמותו תוך כשעה.מה קורא כאן ? האם המצב נורמלי, או חריג ללא נזק כל שהוא, או שיש כאן בעיה ראויה לטיפול.

מיכאל, נסה לשאול גם בפורום רפואת משפחה - http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1 וגם כאן - http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2219-15382,00.html

היו לי ספיקות לגבי מדידת לחץ דם במכשיר הביתי שלי שלא התאימו למדידה של הרופא. הפתרון שמתאים גם לך: הבאתי את המכשיר למרפאה ובקשתי מהאח למדוד לי במכשיר שלו ומיד מדדתי במכשיר שלי ונמצאה התאמה מלאה. אפשר לעשות אותו דבר עם מד חום שלך. דרך אגב אני בן 79 + ורשמתי כאן לפני מספר ימים שמדדתי חום כמה ימים רצופים מיד אחרי שהתעוררתי מהשינה ומצאתי שהחום מתחת 36 מעלות. אחרי קימה, שתיה ואכילת ארוחת בוקר הוא עלה ל37 + דרך אגב אם אתה לא מרוצה מהרופא שלך שום דבר לא מונע ממך להחליף רופא, ובלבד שלא תעשה זאת לעתים קרובות כי זה יוציא לך שם רע.

מיכאל שלום. ראשית קיבלת כאן הפניות לפורומים לרפואת משפחה בהם תוכל לקבל תשובה. תארת "רשימה מרשימה של בעיות בריאות, כיאה לגילי".אתה מספר כיצד מצטמצמים המקומות בהם ניתן למדוד חום. בגלל הניתוח/ השיניים. נשאר רק בית השחי שהוא מעט פחות אמין מהשאר. האם אפשר להאמין לגוף שהולך ומתבגר? מתי אפשר עדיין לסמוך עליו ומתי כבר לא? אילו שאלות חשובות שמעסיקות ככל שמתבגרים. אתה מוזמן לשתף ולשמוע אחרים שעסוקים בזה כמוך (כמו דני שענה לך למעלה). בברכה נעה

אם מותר לי להוסיף: זה כ 10 שנים יש מכשירים למדידת חום באוזן. לפני עשר שנים נתתי מכשיר כזה במתנה למחלקה למחלקה לטיפול נמרץ בבי"ח. מנהל המחלקה בדק אותו ואמר שהוא לא מספיק מדויק ושימשיך להורות על מדידת חום בפי הטבעת (שלדעתי די מביך לאנשים מבוגרים) בשנים האחרונות קראתי שהדיוק של המכשירים הללו עכשיו גבוה מאד. המכשירים אינם זולים, אבל גם הודות למדידה המהירה (3 שניות) וגם בגלל קלות המדידה, אולי כדאי לבדוק את רכישתו. אם הוצאה של 250 - 300 ש"ח לא מרתיעה אותך, ואם יש לך רוקח אמין, כדאי לשאול אותו על זה

שלום לחברי הפורום. פעמים רבות אני נתקל בהתלבטות קשה מצד הקשישים ובעיקר מצד המשפחות בסוגיית ייבוא עובד/ת חדשים לעומת העסקת עובד זר הנמצא כבר בארץ. (ולעיתים אני נתקל בדרישה חד-משמעית ממשפחה המעוניינת בעובד מקומי בלבד). האם עובד מקומי הנמצא כבר בארץ הנו בהכרח טוב יותר? משפחות המעוניינות להעסיק עובדת זרה "מקומית" נאחזות בשלושה טיעונים עיקריים: 1. "אנו לא מעוניינים בחתול בשק, רוצים לראות מה מגיע אלינו" 2. "תקופת ההמתנה לעובדת החדשה ארוכה מידי ואין לנו יכולת/רצון להמתין" 3. "המטפלת שתבוא לא תדבר עברית ולא נוכל לתקשר עימה" לידיעתכם, אנו כחברה ממליצים ללקוחותינו באופן גורף וחד משמעי לבצע ייבוא של עובד חדש על פני העסקת עובדת "מקומית" ולרוב הדבר שווה את תק' ההמתנה אך מותנה במספר גורמים: א. עד כמה אתם סומכים על חברת הסיעוד שלכם בעניין הסינון? ב. האם החברה מתחייבת להביא מטפל מקצועי או סתם בחורה (דעו לכם שניתן לגייס עובדים זרים בוגרי קורס סיעוד אקדמי בפיליפינים וכח אדם מקצועי בעל רקע רפואי ממדינות אחרות, זה אפשרי ואם תתעקשו תקבלו וזה ל א עולה יותר.) ג. במידה והחברה מבטיחה מטפל מקצועי, אל תתביישו ותבקשו לראות תעודות סיום הכשרה, זו זכותכם המלאה. תבקשו גם לדבר עם העובדת בחו"ל ותאמינו לי שייצרו עמכם קשר בקלות רבה. ד. קורס מטפלים אקדמי אורך 6 חודשים + חודשיים התנסות מעשית בבתי אבות ובתי חולים (סה"כ כ-720 שעות - מתייחס לפיליפינים). כל דבר פחות מזה הנו קישקוש במיץ. ה. זכותכם לקבל מטפלת בעלת ניסיון בעבודה דומה בחו"ל. ו. כמובן לא לשכוח לברר איזו רמת עברית תהייה למטפלת. ייתרונות מטפלת חדשה לעומת "מקומית" : (רובן המכריע מגיע עם עברית בסיסית וניתן לבקש שילמדו אותן עברית מתוגברת). א. משכורת התחלתית של 550$ (ישנן חברות המציעות עובדת זרה בשכר התחלתי של 500$ בלבד. אל תתפתו מאחר וזו ע ב י ר ה על החוק והמעסיק חושף עצמו בפני תביעה משפטית שההפסד בה מובטח מראש, אך משום מה חברות מסויימות "שוכחות" פרט קטן זה). לא מאמינים ? בידקו ב "קו לעובד". משכורת של עובדת "מקומית" מתחילה מ-600$ וזה מתייחס לעובדת שנמצאת עד שנה בארץ (כך שהעברית שלה ממילא לא מי יודע מה). ב. לא מחייב בכלל שעובדת אשר הועסקה במקום קודם, למדה שם דברים שמתאימים לאופייכם ולאופי ההעסקה בביתכם ואין ברצונכם לשמוע: "אבל שם עשיתי אחרת, אבל שם לא נתנו לי מטלות כאלו ואחרות". ג. זה אולי לא יישמע הכי נעים ולא הכי "פוליטקלי קורקט" אך רוב העובדות מקומיות הנן הרבה פחות מנומסות וחביבות מעובדת חדשה שרק הגיעה. למרות שבסופו של דבר לכולן קהילה כאן וכולן "מתחכמות" עם השנים, לא הייתי מותר על האפשרות לקבל עובדת חדשה וסיכוי סביר להכשירה לעבודה בבית המטופל לשביעות רצונו. ד. אם קיבלתם עובדת חדשה ובכל זאת לא מסתדר לכם, אין כל בעיה להחליפה בעובדת "מקומית". אם קיבלתם עובדת "מקומית" וברצונכם להחליפה בעובדת חדשה, ההליך יהיה ה ר ב ה יותר מורכב. החלטתם לקחת עובדת "מקומית" א. ראיינו מספר עובדות, (לפחות שלוש) גם אם הראשונה נראית לכם מאוד. ב. זכותכם לקבל רק עובדת האוחזת בידיה מכתב המלצה ממעסיק קודם. ג. ח ו ב ה לדבר עם המעסיקים הקודמים!!! (שלא יספרו לכם ש"המעסיק נפטר" מאחר וילדיו עדיין בחיים. אם לפתע כל משפחתו של המעסיק עקרה לארה"ב או לקנדה... חפשו לכם עובדת אחרת). ד. עובדת שהחליפה מס' מקומות עבודה (אפילו שניים בשנה) אומר דרשני. עובדת שעבדה מס' שנים במקום קבוע מהווה מקדם ביטחון טוב יותר (ומשכורתה עולה בהתאם). ה. ודאו שהעובדת מסוגלת לבצע את העבודה בבית המטופל והשתדלו לא לקחת פיליפינית במשקל 45 ק"ג לטיפול בקשיש/ה סיעודי מלא השוקלים 80. גם אם היא תסכים לקבל את העבודה, אחרי 3 חודשים היא תהייה שחוקה וזה לא טוב. ו. סימכו גם על האינסטינקטים שלכם. ** ישנן עובדות "מקומיות נהדרות ונפלאותת אך לרוב הזמן שלוקח לאתרן אינו קצר מהזמן לשוקח לייבא עובדת חדשה ** ** התייעצו גם כאן בפורום כי לצורך כך הוא קיים ** סו"ש נעים, אילן.

האינטרס של חברות כוח האדם להביא עובד זר. נקודה. הם מקבלים 4500 דולר מהעובד שם.ואל תספר סיפורים בבקשה. עינין החתול בשק וחוסר הניסיון חסרון גדול בעובד חדש. עדיף למצוא עובד טוב שמוכיח ניסיון לעבודה הספיציפית:מטפל שטפל בחולה אלצהיימר מוכיח ניסיון אחר ממטפל בחולה סיעודי צלול. הבעייה טמונה בחוק שלא מאפשר לעובדים לשהות כאן יותר מידי שנים. תופעה ידועה:עובדים שחוזרים לארץ המקור מחליפים שם וחוזרים לארץ. כבן לאם חולת אלצהיימר ראיינתי לא מעט עובדות ואכן המשימה לא קלה. חברות כוח האדם שמקשרות בינהן לא תמיד כמעט בדרך כלל מכירות אותן ,הן מביטות בטופס שהעובדת מלאה ושולחות העיקר "לגזור עמלה".. ועוד. ניתן לכתוב ספר על הנושא

האינטרס של חברות כוח האדם להביא עובד זר. נקודה. הם מקבלים 4500 דולר מהעובד שם.ואל תספר סיפורים בבקשה. עינין החתול בשק וחוסר הניסיון חסרון גדול בעובד חדש. עדיף למצוא עובד טוב שמוכיח ניסיון לעבודה הספיציפית:מטפל שטפל בחולה אלצהיימר מוכיח ניסיון אחר ממטפל בחולה סיעודי צלול. הבעייה טמונה בחוק שלא מאפשר לעובדים לשהות כאן יותר מידי שנים. תופעה ידועה:עובדים שחוזרים לארץ המקור מחליפים שם וחוזרים לארץ. כבן לאם חולת אלצהיימר ראיינתי לא מעט עובדות ואכן המשימה לא קלה. חברות כוח האדם שמקשרות בינהן לא תמיד כמעט בדרך כלל מכירות אותן ,הן מביטות בטופס שהעובדת מלאה ושולחות העיקר "לגזור עמלה".. ועוד. ניתן לכתוב ספר על הנושא

4500 דולר לא קיים במציאות וחבל שהשמועה הזו מסתובבת עדיין. (מישהוא כאן מכיר בעל חברת ייבוא עובדים זרים לסיעוד שהוא מיליונר? או אפילו סתם עשיר מאוד?). ונניח שהיה שמץ של אמת בסכום הזה, כואב לך יורם מה שנכנס לכיסם של אחרים? בוא נתקדם, אני כחברה רואה עשרות עובדים ועובדות זרים בחודש. מתוך 100 פונים אנו מקבלים כ-6. האינטרס המובהק שלנו כחברה לייבא לכאן עובדים מקצועיים בוגרי קורס סיעוד אקדמי (דבר אשר הנו דרישת סף למדינות אחרות ונאורות) הוא מכיוון שלא מקובל עלינו כחברה שפקידה או ספרית או מנכל"ית הייטק תבואנה לכאן לטפל בקשיש סיעודי ללא הכשרה מתאימה (ונכון שישנן כאן מטפלות נפלאות שאינן בהכרח בעלת הכשרה) לדעתנו אין ציבור המטופלים חייב להסתפק בהן דווקא. אנו עובדים קשה על מנת ליצור כאן תקן מינימלי של רמת ידע בסיסית בסיעוד כתנאי לקבלה לעבודה. וזאת בעיקר עקב המצב בו חברות הסיעוד מגייסות כל מי שמוכנה לטוס ולא משנה מי ומה היא בהכשרתה. (רק שתדע, ישראל ל א נחשבת כמקום עבודה אטרקטיבי לכ"א מקצועי מחו"ל ולכן אנו עובדים כל כך קשה על האיתור, המיון והסינון). עניין שהיית העובד הזר בארץ הוסדר בחוק וכעת העובד יכול לשהות עם מעסיקו כל עוד המעסיק נמצא בחיים. עובד המחליף מעסיק יכול לעשות כך עד לרגע בו ישהה 4 שנים בארץ והמעסיק אצלו עבד במלאות 4 שנים לשהייתו יהיה מעסיקו האחרון וגם אצלו יוכל העובד להשאר כל עוד המעסיק בחיים. חברת סיעוד אשר אינה מראיינת את העובדות פיזית במשרד אינה חברה אמינה בעיניי. עובדת אשר אינה מעוניינת להגיע למשרדנו, אנו איננו מעוניינים להעסיקה. את העמלה שאתה כל כך מודאג ממנה (שוב), חברה אחראית "גוזרת" רק לאחר תק' הסתגלות של העובדת ואישור המעסיק שהיא אכן מתאימה (שבועיים בד"כ). ישנן עוד סיבות למכביר מדוע אנו מעדיפים עודבדת חדשה מעבר לסיבה הראשית של ההכשרה המקיפה יותר אך אין זה המקום לפרטן. רק דע לך שישנן גם חברת אשר טובת המעסיקים לנגד עינייהן ולא 4500$ שאינם קיימים במציאות! לדאבוננו, נכון להיום אנו החברה ה י ח י ד ה בארץ המייבאת בוגרי קורס סיעוד אקדמי או כ"א מקצועי לארץ מאחר ותהליך האיתור קשה מאוד, חברות שונות ואנשי מקצוע מן התחום הבטיחו לנו כישלון חרוץ אך אנו חוזרים ומראים שעם קצת מאמץ ניתן להביא לכאן מטפלים ברמה גבוהה כמו למדינות אחרות. לעניין העובדים שחוזרים ומחליפים שם, זו אכן תופעה ידועה ונפוצה וישנן חברות אשר "מתעלמות" מהנושא. חברה אחראית לא תייבא עובדת כזו למרות הפיתוי מאחר והסיכוי שהיא תברח ממעסיקה הראשון (בשכר של 550$), הוא גבוה מאוד עקב ידיעתה שתוכל למצוא עבודה ריווחית יותר ולעיתים אף קלה יותר. לבסוף הכל מסתכם בחברת הסיעוד עימה הנכם מתקשרים ומידת אמונכם בה. בברכה, אילן. (לא מיליונר וכנראה שם לא אהיה)

אילן שלום. תודה על האנפורמציה וגם על קבלתך את אופי הפורום (המנעות ממגמתיות פרסומית). אני בטוחה שפונים רבים יעזרו באנפורמציה. בברכה נעה