פורום תמיכה ויעוץ לגיל הזהב

שלום! לפני שנתיים וחצי חלתה אימי והייתה במצב קריטי כחודשיים בבית החולים עד שהתאוששה. השיקום הפיזי אחר החזרה הביתה ארך גם הוא כחודשיים אבל היה מוצלח והיא עכשיו אשה במצב פיזי בריא לגילה. לצערי המצב הנפשי הוא סיפור שונה לחלוטין. כבר בבית החולים הרגשתי שינוי שקרה בה, היא איבדה את התאבון, לא רצתה לקום בבקרים. אישה אינטלגנטית שאהבה לנגן בפסנתר, לפתור תשבצים ולעשות עבודות אומנות עם הידיים פתאום עיבדה את טעם החיים. לפי הרופאים היתה זו תגובת שוק למחלה והם צפו שהמצב ישתפר מעצמו. עכשיו שנתיים וחצי אחרי האירוע והמצב של אימי לא רק שלא השתפר, אלא החמיר. אימי מתחילה את היום שלה בקימתה מהמיטה בשעות אחר הצהריים המאוחרות. אין לה שום רצון לאכול או לשתות וכל פעם צריך לעשות עבודת שיכנוע מרובה. הישיבה ליד השולחן אורכת מאוד והיא יכולה לשבת ולהסתכל על האוכל בצלחת שעות ארוכות. היא הפסיקה עם הנגינה בפסנתר ועבודות האומנות וכמעט שלא זזה מהישיבה בכיסאה. אימי לא מודעת למצבה ואם שואלים מה שלומה תמיד הכל בסדר לפיה. רופאת המשפחה מסרבת לרשום תרופה נגד דיכאון לפי בקשתנו ואימי מסרבת לפגוש רופא מומחה. מה אתם מציעים לי לעשות? אני גרה בשוודיה כבר שנים ועכשיו בביקור קצר אצל ההורים וכואב לי לראות את המצב. סליחה על העיברית ה"חלודה". אשמח לעיצה מכם, אורנה

מידע בנושא אולי תוכלי למצוא באתר המידע לגיל השלישי 4senior.co.il יש באתר הזה מידע עשיר בכל מה שקשור לגיל השלישי.

אינך כותבת בת כמה אמך. לדעתי במצב הזה לא מספיק להועץ ברופא המשפחה, אלא צריך לפנות לאבחון על ידי מומחה פסיכו-גריאטרי. מה שאומר לא מתאים לכל אחד, אבל חשוב מאד באדם במצב זה יהיה עסוק, אחרת באמת אין לו בשביל מה לקום בבוקר. אולי אפשר לענין את אמך להשתתף בחוגים כלשהם, בהתנדבויות או בפעילויות אחרות בה היא תפגוש אנשים אחרים. כאמור צריך ממש אבחון כדי ללמוד את הסיבות לשנוי במצב הרוח של אמך ורק אז לתת עצות חכמות יותר.

סליחה על התגובה המאוחרת ומקווה שלא פספסתי אותך ולא חזרת לשוודיה. אני חושב כמה זה קשה לחיות בארץ רחוקה ולדעת שאמא במצב לא קל. ויש משהו במרחק שבהחלט מטשטש. האם יש מי שמטפל בה באופן רציף? האם את מעודכנת לגבי מה שקורה לאורך הזמן? איך היא מקבלת את העובדה שאת חיה בשוודיה? יתכן גם שיש כאן אמירה של כעס או מחאה בעת ביקורכם? או שהמצב רציף לאורך זמן? נראה שיש להתיעץ עם פסיכיאטר גריאטרי שיאבחן את אמא. אולי יש איש מקצוע שיכול להגיע לביקור בית. יתכן ותרופות אנטי דכאוניות יקלו על מצוקתה של אמא. יתכן גם שיש צורך במסגרת (מועדון חברתי אולי דיור מוגן) כדי לעזור לאמא לצאת מבדידותה. יתכן והדבר ידרוש ממך ו/או מהקרובים המשמעותיים הנוספים לחשוב על הכיוונים האלה יחד. בברכה נעה ביצ'קוב פסיכולוגית קלינית

סליחה על התגובה המאוחרת ומקווה שלא פספסתי אותך ולא חזרת לשוודיה. אני חושב כמה זה קשה לחיות בארץ רחוקה ולדעת שאמא במצב לא קל. ויש משהו במרחק שבהחלט מטשטש. האם יש מי שמטפל בה באופן רציף? האם את מעודכנת לגבי מה שקורה לאורך הזמן? איך היא מקבלת את העובדה שאת חיה בשוודיה? יתכן גם שיש כאן אמירה של כעס או מחאה בעת ביקורכם? או שהמצב רציף לאורך זמן? נראה שיש להתיעץ עם פסיכיאטר גריאטרי שיאבחן את אמא. אולי יש איש מקצוע שיכול להגיע לביקור בית. יתכן ותרופות אנטי דכאוניות יקלו על מצוקתה של אמא. יתכן גם שיש צורך במסגרת (מועדון חברתי אולי דיור מוגן) כדי לעזור לאמא לצאת מבדידותה. יתכן והדבר ידרוש ממך ו/או מהקרובים המשמעותיים הנוספים לחשוב על הכיוונים האלה יחד. בברכה נעה ביצ'קוב פסיכולוגית קלינית

http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-127752-00.html?tag=20-09-00

לבן של, מציעה לך לשאול את הרופאה בפורום "נוירולוגיה". חג אביב שמח

היי אני גרה באזור צפון אני מחפשת רופא פסיכוגריאטר באזור שלי זה מיועד לקרוב משפחה שסובל מאלצהיימר ואם לא ידוע אז הייתי רוצה לדעת מאיפה להשיג מידע? תודה אשמח לתשובה מהירה!!

אינני יודע מה את קוראת "צפון". אצלנו בחיפה יש יעוץ גריאטרי (בתשלום די צנוע) בעמותת "שילה" - באחד ממועדוני יום של העמותה. הנה קישור http://www.shilo.co.il/asg/hagefen.html

מידע על מרפאות פסיכוגריאטריות ברחבי הארץ ניתן למצוא באתר של אשל (ראי בקישורים המומלצים) ושם יש מידע על מרפאות בצפון הארץ. http://www.eshelinfo.org.il במידה ותרצי מידע או הכוונה ספציפיים יותר פני שוב. בברכת חג שמח נעה ביצ'קוב פסיכולוגית קלינית

לפני שנה וחצי עשיתי מנוי לנטל"י, מה שבטוח בטוח, לא לקחתי סיכונים. לפני לא הרגשתי טוב והחלטתי להזעיק אותם. חיכיתי חמש דקות, עשר דקות, רבע שעה, 20 דקות... אחרי 35 דקות של חששות הגיע אמבולנס יוסי, שהביא אותי אחרי יסורים קשים לבית החולים. מתברר כי לנטל"י אין בכלל מספיק ניידות לכסות את האיזורים ולכן האיזורים המרוחקים יותר (רעננה) נפגעים. מישהו מכיר חברה שאין לה את השטיקים האלה? שהיא אמינה ואחראית?

לצערי זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת על אירוע כזה בחברה הספציפית הזאת. הבעיה שלנטל"י אין מספיק אמבולנסים בכדי לחסות את כל קהל לקוחותיה היא בעיה מוכרת ולצערי אתה לא הראשון שחובה זאת. בירושלים למשל עוברת נטל"י לעבוד רק עם אמבולנסי מד"א, כלומר אם תקרא לנטל"י יגיע מד"א. אני יכולה להמליץ לך על חברת שח"ל שהיא אומנם קצת יותר יקרה אך בכל הנוגע לשיירות אמינות ומקצועיות, היא עולה על נטל"י בעשרות מונים. אתה מוזמן להכנס לקישור ולראות http://www.shahal.co.il/

כדאי לפנות לשרותי החרום על פי המלצות של אנשים הנעזרים באזור המגורים הספציפי כי זה גם פונקציה של מוקדי שרות אזוריים. בברכת חג שמח נעה ביצ'קוב פסיכולוגית קלינית

נטל"י ידועה בכך שאין לה מספיק אמבולנסים לכל הלקוחות, ושמחיר כל נסיעה נקבע לפי צבע העיניים של הנוסע. באיזור ירושלים, אין לנטל"י ניידות והשירות שלהם מסתמך על מד"א בלבד. אני לא מבין את מדיניות החברה הזאתי שמרשה לעצמה למכור מנויים בידיעה שהיא לא יכולה לספק את השירות. כבר עדיף לשלם קצת יותר ולעבור לשח"ל שלפחות מבטיחה ומקיימת.

אנו נשואים די הרבה שנים. מעולם לא שמעתי את בעלי מכנה אותי בשם חיבה כגון: "עינתילה, עינתוש' וכד'". הוא הבהיר לי בעבר שהוא לא מסוגל לאף אחד לפנק כך.הוא דואג ועוזר ואבא נפלא, אך מילים שמחממות את הלב, זה בחיים לא היה הקטע שלו. התרגלתי לזה והאמנתי עד לשלשום. שלשום, הרים טלפון לאחל חג שמח לידידתו מילדות. ודווקא איתה תמיד (למרות שמתקשר אליה פעם ב....) הוא מתקשר מתוך האמבטיה ומסתגר ועם אחרים מדבר בנוכחותי. משהו דחף אותי להאזין למספר שניות מאחורי הדלת. ומה שומעות אוזני? "שריתושלה, מה העניינים"?? . אני קיבלתי שוק. אם אדם לא מסוגל לפנק ומבהיר לי זאת כל השנים, אז איך פתאום עם אחרות מסוגל???, מי יודע כבר מה הולך בעבודתו?? . אני מאז, איבדתי את האמון בו, כל דבר קטן חושדת בו. מתנהגת איתו רגיל, אך בפנים מכורסמת מכאב. מה עוד ששאלתי אותו שבמקרה שמעתי קריאת פינוק, אז הוא עוד מכחיש, מרמא שזה לא נכון. מה דעתכם, האם סתם הקצנתי, או צדקתי בכאב, מה עושים הלאה, מבקשת עזרתכם. תודה רבה וחג שמח.

בני כמה אתם?? הייתי אומר שכדאי לכם לפנות ליעוץ זוגי. באיזה אזור אתם גרים. חג שמח

עינתוש מאמיל'ה נשמה טהורה, תפסיקי להיות תמימה, 99% שבעלך בוגד בך מימים ימימה ומרוב אהבתך לא ראית כלום או שאת לא רוצה לראות כלום, אני בעל אינטואיציות מאוד גבוהות שהתברכתי בהם, לי נראה שבעלך לא אהב אותך מעולם, היית שותף לפרוייקט הקמת משפחה בלבד,ו"הידידה הותיקה" הינה בעלת מקום נרחב בליבו מימים ימימה. יש עוד מס' פרטים בנושא.......

גם אם מה שאתה כותב נכון, ומצער אותי שאתה משתמש בלשון כל כך בוטה כשיש כאן די טרגדיה אנושית, יעוץ זוגי מקצועי עשוי לעזור. במקרים רבים, גם אם אחד מבני הזוג "בוגד" יש לזה סיבות, למשל חוסר ידע בטכניקה מינית, שיכול הביא לידי אי סיפוק מיני. לעתים קרובות, במקום ללבן את הבעיה, וכשצריך להעזר ביעוץ מקצועי, הצד הבלתי מסופק פונה לסיפוק מחוץ למסגרת, למרות שפתרון הבעיה בנמצא וניתן לשמר ואפילו להעמיק את הזוגיות. לא אומר שתמיד זה ניתן, אבל במקרים רבים יש די סיבות לנסות ולשמר ואף לשקם את הזוגויות, ויש מקרים רבים שמוכיחים את זה.

כדאי לפנות בהקדם ליעוץ זוגי. נשמע שאת חשה מחסור בחמימות ואינטימיות בתוך הזוגיות ורק בשביל זה כדאי לפנות. גם החשד והקנאה לא עושים טוב לזוגיות. יכול להיות שיש כאן מצד בעלך פרובוקציה כלפייך ופתח לדיבור ביניכם. אני מצרפת לינק לאגודה לטיפול במשפחה שם מופיעה רשימה של מטפלים זוגיים על פי אזורים.http://www.mishpaha.org.il/?CategoryID=158 לא כדאי להסתובב לאורך זמן עם תחושות כאלה בבטן. בברכת חג שמח נעה ביצ'קוב פסיכולוגית קלינית

הוא בטח התמכר לתענוגות זולים איתה''' ,,אבל את המיוחדת שלו,,תני לו להתפרק איתך,אל תוותרי מהר,,וגם לך קחי משהו שגם תזכי לפינוק ממנו ברגעים שהוא איתה לפרק חבילה ...לא כדאי

שלום, רציתי להתייעץ איתך בקשר לנושא הבא: קשיש בן 80 סובל מבעיות בכליות. הוא מקבל דיאליזה שלוש פעמים בשבוע. לדבריו, סובל מבריחת שתן שלוש פעמים ביום. שאלתי אליך הנה אך ייתכן מצב כזה שמצד אחד הנ"ל מקבל דיאליזה ומצד שני סובל מבריחת שתן?

אנא הפני את שאלתך לפורום אורולוגיה http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/22 חג שמח

שלום, אני רוצה לדעת על נושא הדיאליזה ומה יתרונותיה וחסרונותיה.. תודה

מתגורר לבד כרגע, חולה לב, שמעתי על נטלי ושחל מי יכול להמליץ?

אני מנוי לשחל, הם תמיד זמינים לשאלות שלי וכשאני מרגיש לא טוב. יש להם כל מיני מכשירים שבודקים את המצב שלי בשידור לרחוק. יש להם גם פטנט לדלת לכאלה שגרים לבד. אם חס וחלילה קורה משהו הם רואים את זה אצלם במסכים ושולחים נאמבולנס. הם יכולים לפתוח את הדלת עם שלט, טלדלת או משהו כזה.יש להם אתר: שחל בגוגל.

אני ובעלי מנויים לשח"ל וכשבעלי לקה בלבו קיבלנו תמורה מלאה לכספינו, ובעלי הובהל היישר למחלקה הקרדיולוגית באיכילוב. לעומת זאת כשהשכנים שלנו, שמנויים לנטלי, נזקקו לשירותי החירום, הם בילו שעה וחצי בחדר מיון לפני תחילת קבלת טיפול.

שמעון שלום. הנה הלינק לאתר של שח"לhttp://www.shahal.co.il/Content.aspx?id=126 והנה של אתר נטליhttp://www.natali.co.il/en/page.aspx שמעת פה המלצות של מספר חברים. כדאי שתפנה,תשוחח עם נותני ומקבלי השירות ותתרשם. בהצלחה נעה

Dear Noa, My mom is 77 years old AND suffers from very sore feet- her skin is very thin- please can you advise me where I can find a Chiropodist as no one seems to be aware of that profession here- I am afraid to take her to a pedicurist as they remove too much skin - Thanks.

where is she ?? and where is "here

קרן שלום. מקווה שתקבלי את תשובתי בעברית. במידה ויש בעיה חזרי אליי ואכתוב לך באנגלית. מה הבעיה בכף הרגל? האם אמא סוכרתית? בכל מקרה בחיפוש בגוגל מצאתי כמה אנשי מקצוע שמציגים את הכשרתם ככירופודיסטים.http://www.izbiz.co.il/htmls/Izbiz_7056778.php ניתן גם לפנות לניתן לפנות לעמותה הישראלית לפודיאטרים וכירופודיסטים ולבקש בפקס 03-7521672 רשימה של כל העוסקים במקצוע . (הבנתי שיש רק 15 כאלה בארץ אבל בכל זאת יש) דרך שאלתך למדתי גם אני דבר חדש על ההבדלים בין המקצועות השונים. דלהלן ציטוט מכתבה בYNET פדיקוריסט: עבר קורס מזורז, חודשיים-שמונה חודשים (כולל התמחות). מקצת הקורסים מוכרים במשרד העבודה ואחרים לא. "פדיקור רפואי" הוא רק סיסמה על שלט. אין מקצוע כזה. כירופודיסט: למד שלוש שנים אקדמיות ועוד שנת סטאז' (בדרך כלל באירופה). מציע את כל הטיפולים של הפדיקוריסט (ברמה מקצועית גבוהה יותר) ובונה מדרסים. הצרה היא שיש רק 15 כאלה בארץ. פודיאטור: למד שלוש שנים אקדמיות (כרגע רק בחו"ל) ושנה נוספת כירורגיה. מטפל בהסרת יבלות עמוקות, בציפורן חודרנית ובכל טיפול כף רגל אחר הדורש הרדמה מקומית (פרט לניתוחים בעצם כף הרגל). הפנייה אליו נעשית דרך הקופות. פודיאטריסט: עבר הכשרה בת חמש שנים לתואר דוקטור (הלימודים רק בארצות הברית). סוגי הטיפול המוצעים: טיפול ביבלות, בציפורן חודרנית, כולל ניתוחי שלד בכף הרגל (בג"צ עוסק כיום בקביעת גבולות הטיפול שלהם). הפנייה דרך הקופות. אורתופד: מומחה לכף הרגל שסיים לימודי רפואה והתמחה באורתופדיה. בעל רישוי לערוך את כל הטיפולים הרפואיים הדרושים לרגל, כולל ניתוחים. בהצלחה נעה

מבקש למצוא כירופודיסט לטיפול בציפורן פטריאטית. רצוי באזור הרצליה-רמת השרון-רעננה. תודה משה

reshetmore.co.il - מוצרי ספיגה למבוגרים בזיל הזול

מיוחד בתחתית העמוד. פרסום באינטרנט עולה כסף ושוה כסף

אימי בת 75 סובלת מדימנציה,ואיבוד זיכרון כתוצאה מזה אבדה את יכולת הבישול היא מסתובבת במטבח חסרת אונים רוצה לבשל ולא יודעת איך, עובדה זו מכניסה אותה לדיכאון וחרדות.פנינו לפסיכוגריאטר שבדק אותה,לדעתו השלב הבא בטיפול הוא לתת לה כדורים שיהפכו אותה לזומבי.(במילים אחרות להרוג אותה) האם מישהו מכיר מכון,מרפאה, רופאים שיכולים לעזור לנו לעזור לה? אנחנו אובדי עצות אנא עזרו לי להציל אותה. תודה רון

עד שנעה תענה לך בעצה ממשית (שלי אין כמובן) אנא פרט מה היו הממצאים של הרופא הפסיכוגריאטרי. האם הוא רשם את התרופה ממנה אתם חוששים?? מה היתה הדיאגנוזה המדויקת שלו?? איזה כישורים - חוץ מהיכולת לבשל - האמא איבדה. האם היא מסוגלת להתמודד עם המטלות היומיומיות כמו להתלבש, לנעול נעלים, לאכול בעצמה וכולו?? ללכת לטייל בלי לאבד את דרכה?? האם אתם יכולים להרשות לכם עזרה קבועה בבית?? או אם יש צורך - אשפוז סעודי?? אני מניח שאם תשיב לשאלות אלה, נעה תוכל לתת תשובה יותר ספציפית.

דני,תודה על תשובתך המהירה. אבחנת הפסיכוגריאטר הייתה שאין לה אלצהיימר כפי שסברו בהתחלה כיוון שבמשך שנתיים לא הייתה התדרדרות, אלא ארוע מוחי שעברה. הרופא לא רשם את התרופה אבל אנחנו אמורים לקחת אותה שוב לבדיקה ביום ג' הקרוב אני אשאל אותו ,לגבי המטלות היומיומיות להתלבש, לנעול נעלים, לאכול היא כן עושה בעצמה, אם כי היא לא אוכלת לאחרונה היות ויש לה בנוסף לכל זה גם עצירות והיא איבדה כ10 ק"ג ממשקלה(במשך חודשיים) ,לטייל היא לא יוצאת אף פעם לבד מחשש שלא תדע לחזור, כרגע אבי מטפל בה והיא מקבלת כ9 שעות עזרה ממטפלת דרך ביטוח לאומי , הבעיה שהממטפלת שאמורה לעזור לה למעשה "השתלטה" לה על הטרטוריה שלה וזה מכניס אותה עוד יותר לדיכאון. מצד שני היא לא יכולה לבשל בעצמה כך שאי אפשר לוותר על המטפלת. דיברנו עם המטפלת שתשתף אותה בעשיה אבל זה לא כל כך עובד. תודה רון

ראשית אני מתנצלת על ההשהיה בתגובתי . נשמע שבפניתך היית זקוק לתגובה מהירה . ראשית אתה אומר שלאמא אין דמנציה אלא היא עברה ארוע מוחי? במידה וזה אכן כך יש סיכוי שחלק מהיכולות יחזרו? לעתים בעזרת שיקום (ריפוי בעיסוק, תרגול של פעילויות יומיומיות) יש שיפור בתפקוד. דבר שני נשמע שכולכם מאוד בחרדה. אמא לא אוכלת ויש לה עצירות. יתכן שהיא מדוכאת ומבוהלת מאוד מכל המצב. יתכן גם שהחשש לצאת החוצה הוא יותר ממקום של חרדה. חשוב לבדוק היטב את הדברים. אולי לחפש חוות דעת שניה . במידה והחרדה פוגעת בתפקודה אזי תרופות יכולות לעזור מאוד. לא כל תרופה פסיכיאטרית יוצרת אפקט זומבי. לעתים היא אכן מרגיעה ועוזרת לחזור למסלול. חשוב לבדוק במה מדובר בדיוק. אתה מדבר על איזה מסגרת של הסתכלות והתבוננות שתגדיר איך אפשר לעזור לאמא להתחזק. יתכן שאמא אכן תוכל להינות משרותים מקצועיים פרא רפואיים כגון רפוי בעיסוק. כדאי גם למצוא מלווה/חונכת שתעזור לאמא לבשל . חשוב שתהיה זו אישה שתתן לאמא תחושה של בטחון וכבוד ותהיה קשובה לרגישויות של אמא. כדאי גם לשאול את הפסיכוגריאטר לגבי בית החולים שאתה מחפש. בהצלחה נעה

נועה, תודה על תשובתך אנחנו בודקים אפשרות של מועדון יום ...בתקווה שתסכים ללכת רון

4Senior קטלוג המידע הישראלי לגיל הזהב אשר מכיל בתוכו מידע המאפשר לגולשים התמצאות מהירה ופשוטה בכלל השירותים המצויים באתר ומגדיל את חשיפתם, גולשי האתר נחשפים לכרטיסי הביקור של כל השירותים לצורכי הקשיש ובהם הפרטים החיוניים הנדרשים לגולשים כצרכנים פוטנציאליים. 4Senior נועד לקרב בין הקשיש ומשפחתו לבין נותני השירות לצורכי הקשיש. מעבר לכך, האתר מאפשר למבקרים אקראיים ב- 4Senior להכיר מבעוד מועד את השירותים הרלוונטים לקשיש ומשפחתו ולתכנן מראש את ביקורם ביעילות ובנוחות. 4Senior כל המידע אודות הגיל השלישי וכל השירות המקיף, סיעוד, בתי אבות, דיור מוגן, מוצרים, ייעוץ והכוונה, עזרים רפואיים, ביטוח סיעודי, טיולים ונופש לגיל הזהב, חוקים, מאמרי מומחים, משחקי חשיבה, מנוע חיפוש ועוד. 4Senior אתר הבית של הגיל השלישי ובני משפחותיהם. www.4senior.co.il

התוכל למצא באתר הזה תשובה עבור בעיתו של "רון" מהיום, שהיא די שכיחה ?? אני לא כל כך מצאתי. תודה ושבת שלום

שלום לך אני מעוניינת לברר לגבי אשה בגיל 83 שמעונינת לקחת מטפלת ל24 שעות. האשה נמצאת כרגע בסיעודי אך בשלבי החלמה ובעוד שבועיים לערך תוכל לחזור לחדרה בדיור מוגן אך מתנים זאת שתהיה לה מטפלת צמודה. אודה לך באם תוכלי להפנות אותי לכתובת המתאימה משום שאין לי מושג מאיפה להתחיל. דברתי עם פיליפינית והיא אמרה לי שעליי להשיג ויזה-רשיון. איך אוכל לעשות זאת ובינתיים למצוא לה מטפלת עד שאמצא לה את המטפלת הפיליפינית המתאימה והקבועה? בתודה מראש שןרקה

תנסה אולי טל. 0523511162 "אבי " אמנם נראה לי שהוא מתעסק עם זה באופן מסחרי, אבל תבדוק מה הוא מציע.

דלהלן לינק לדיון שנערך כאן בעבר בנושא זה http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1331,xPG-12,xFT-555,xFP-721,m-Doctors,a-Forums.html חוץ מזה ככדאי לפנות בהקדם לחברת סיעוד שם בקיאים בכל התהליך ויודעים על קיצורי דרך. יכול להיות שבשלב הראשון יחברו אוכם למטפלת שכבר יש לה רשיון ובמקביל לפנות להשגת רשיון לטווח היותר רחוק. דלהלן לינק לחברות סיעוד המתמחות בנושאhttp://www.gilhazahav.co.il/show.php?idp=6 בהצלחה נעה

מישהו מכם עבר ניתוח כזה ויכול להמליץ לי על מנתח? תודה מראש.

כדאי לפנות לפורום כירורגיה אורטופדיתhttp://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1710,m-Doctors,a-Forums.html בהצלחה נעה

עלה אתר חדש לאוכלוסייה המבוגרת, ביוזמת פרופ' מרדכי שני, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר , הקישור - http://www.motke.co.il/

אכן זה אתר מאד מושקע, בנוי היטב ומלא מידע מענין לזקנים כמונו.

חיפאית שלום. נראה אתר נהדר. טוב שגילית לנו אותו! נעה

תודה

אתר האינטרנט שלהם הוא: http://www.cortexpharm.com/main.html אבל לא מצאתי שם מה שאתה מחפש. שבת שלום

הסתכל גם ב http://www.seniorjournal.com/NEWS/Alzheimers/5-08-18AmpakineCX717.htm ו: http://www.biospace.com/news_story.aspx?StoryID=20917120

שלום, לא מזמן קראתי שקיימת תרופה חדשה שיכולה לעזור לחולי דמנסיה ואלצהיימר בשיפור הזיכרון ובאופן ממשי. שם התרופה - CTX 531 היצרן/מפתח התרופה - קורטקס פרמסוטיקלס (או שם דומה לזה) אני מחפש דרך להשיג מידע לגבי תרופה חדשה זו, אשמח לקבל מידע מחברי הפורום. נתן

נתן, תנסה גם בפורומים אלו: תרופות ורוקחות תמיכה (שם יש גולש בכינוי "מתמצא" , רופא לדבריו, שעוזר המון...) - http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-669,m-Doctors,a-Forums.html נוירולוגיה (הרופאה תיעדר בשבוע הקרוב ) - http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1696,m-Doctors,a-Forums.html בריאות !

שלום אנחנו זוג בני 60, והיינו מאד רוצים לדעת האם באמת כל כך חשוב לקחת אומגה 3 כפי ששומעים בכל המקומות, אנחנו חוששים מהכספית בדגים שלבטח אינה נבדקת בכדורים אודה לכם מקרב לב על תשובה בברכה מאירה

מאירה - לדעתי הלא מקצועית, זה תלוי את מי את שואלת. תקבלי תשובה מסויימת ממי שעוסק בתוספי תזונה, ותשובה שונה במידה כזו או אחרת מרופא שמודע למחקרים מדעיים מסודרים. ובעיקר חשוב להתייעץ עם רופא שמכיר אתכם ואת מצבכם הרפואי. את הפורום כאן מנהלת פסיכולוגית . אני מציעה לך לשאול גם בפורום "רפואת משפחה" תוך ציון הרקע הרפואי שלכם. רק בריאות !!!

למיטב ידיעתי יש תרופות מסויימות שמי שנוטל אותן, ההמלצה היא לא לקחת במקביל אומגה 3 , מכיוון שהשילוב לא מתאים. זו אחת הסיבות, שאין לקחת סתם כך אומגה 3 על פי המלצות של חברים או שכנים...

שלום לסבא שלי בתקופה האחרונה החלה בריחת שתן. הוא עצמאי לגמרי ומחפש פיתרון נוח ולא בולט, האם יש איזו אפשרות מתאימה?

ראי תשובתי ותשובת נעה ללאה לוי מיום 4/2/07 אל תהססי לחזור אלינו אם יש לך שאלות נוספות, או הכי טוב תלמדי את סבך לגלוש באינטרנט ולשאול שאלות בעצמו. (אני בן 81 ולאחרונה לימדתי את אחותי לגלוש ברשת והיא בשנתיים גדולה ממני)

אני משתמשת בפדים אולטראלייף לאשה ומאד מרוצה

אני בת 39 סובלת מזה חצי שנה משארית שתן אני מתנצלת לפני כן, שאני יודעת שזה לא הפורום המתאים להציג שאלה זו אך בחיפושי בפורומים וקבוצות דיון באינטרנט לא מצאתי פורום העוסק בבעיה זו. כפי שאמרתי אני סובלת משארית שתן, לא מסוגלת להתאפק ביום ובמיוחד בלילה אני הולכת סמוך לשינה 3-4 פעמים לשירותים. הדבר מזיק לי כיוון שאיני ישנה היטב בלילה, ובן-זוגי אינו יכול להירדם בגלל בעיה זו. אני לוקחת נוביטרופן כדורים שמטפלים בהפרעות שליטה במתן שתן. האם ניתן לפתור בעיה זו בדרכים אחרות. אשמח אם יענו לי בדחיפות לבעיה שלי. בתודה ו.ק.

אני עדיין בגיל הכסף (!) וכבר משתמשת בפד ואפילו בסופרתחתון SLIPACTIV עם סופרספיגה של אולטראלייף. במיוחד בנסיעות וטיולים לחו"ל.

לינק לתשובתי הקודמת בנושא http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1331,xPG-12,xFT-7098,xFP-7119,m-Doctors,a-Forums.html בהצלחה נעה

אני בת 56 . בתקופה האחרונה אני מרגישה שאינני זוכרת דברים שעלי לזכור בעבודה ובחיי היום יום. אשמח לקבל עצה מה עלי לעשות על מנת שלא אשכח והזכרון שלי ישאר כפי שהיה בעבר.

ערב טוב דני ואחרים. מאחר ואתם בעלי ניסיון רב ברצוני להעזר בכם ותודה לכם. נשואה לא הרבה שנים. הייתי בארוע משפחתי שבו ישנו אדם המבוגר ממני שנהנה לפלרטט איתי ולא יותר מיזה. אדם מאד נחמד וכיף לדבר איתו ומלא חוש הומור. אך אינני יודעת מדוע בסוף האירוע שנפרד ממני אשתו ניגשה אלי ולחצה לי יד יפה לשלום (ליד בעלה) והוא במקום להושיט את כף ידו הוא הושיט לי את הזרת לשלום, אני באופן ספונטני הגשתי את ידי לחצתי לשלום עם הזרת שהושיט, הרגשתי קצת מוזר, מבוכה מדוע לא הושיט כמו כל אדם נורמלי את כף ידו. מה זה צריך להביע? האם רצה להצחיק אותי או יש הנקרא שפת גוף, מה זה אומר?

זה ממש לא נושא לפורום זיקנה. אנא מצאי פורום מתאים לשאלתך. דעתי האישית - אל לך לעשות מזה ענין, ועל תתני לזה להטריד את מנוחתך.

אני מצטרפת לדני! כל אדם , תמצאי בו במוקדם או במאוחר משהו חריג, משהו שלך נראה לא נורמאלי., מכיוון שאת נוהגת בצורה שונה.. נורמאלי זה מושג שיש בו קשת רחבה של דרכי התנהגות, מנהגים שונים ומשונים... זה לא שייך לפורום זה , ובלי קשר - לא כדאי לעשות מכל זבוב פיל. חיפאית

שאלתך קשורה ליחס ולסטיגמות של הרבה צעירים כלפי האדם הזקן ולשאלה לגבי נבדלותו החברתית . לעתים נדמה כאילו לאנשים זקנים יש שפה מיוחדת או מנהגים מיוחדים שקשה לפענח אותם. אז עולות שאלות האם לנהוג כלפיו אחרת וכו'. לפי תאורך נשמע שאדם זה , ליד אשתו וליד בעלך, ניסה לפלרטט איתך. היותו זקן לא מונע ממנו להיות שובב או מתבדח, אולי בעל תשוקות, אולי מעט מתגרה באשתו. יכולות להיות המון אפשרויות. נראה הרבה פעמים שהגיל דורש התנהגות יותר חמורת סבר או עם קודים אחרים. במקרה הזה את מתארת אדם זקן שאולי בנשמתו נשאר קצת ילד. אשרי לו נעה

נעה,תודה רבה רבה לך. כל מילה סלע.

אנוכי בת 40 ואני מתקשה לשלוף שמות,לעיתים מילים ובגדול חומר לימודי. עברתי אבחון ואמרו לי שכנאה בילדותי עברתי איזושהי טראומה ולכן הזיכרון שלי נפגע. כמו כן שהמצב הוא בלתי הפיך ושאין לזה תרופות. האם באמת המקרה שלי הוא בלתי הפיך?

נכון אבל נדיר ביותר. אני יכול להגיד לך שמגיל צעיר (אני היום בן 81 ועדיין בונה תכניות מחשב עבור עמותות בהן אני פעיל באופן מרכזי) לא זכרתי שמות, דבר שהביך אותי לא פעם בשרות הצבאי, שם הייתי מדריך קשר ובשום אופן לא הצלחתי לזכור את שמות חניכי. יש אולי מקרים של זכרון פגוע באופן בלתי הפיך, אבל זה נדיר מאד אם אין פגיעה מוחית פיזית. דבר ראשון הוא כמובן פעילויות כמו יוגה או טאי צ'י שחוץ מזה שהן מהנות כשלעצמן הן משפרות תפקודים רבים, ביניהם בהרבה מקרים את הזכרון. אם תכנסי למנוע החיפוש www.google.co.il ותקלידי בתיבת החיפוש את המילים תרגילי זכרון תקבלי 39,600 קישורים לאתרים שמציעים תרגילי זיכרון. לפי העקרונות של גוגל, האתרים ממוינים לפי סדר העדיפות של הגולשים (לפי מספר הקלקות) חלק גדול מהאתרים הם מסחריים. אם תזיני את המילים תרגילי זכרון חינם תקבלי רק 804 אתרים תנסי ללחוץ על הכותרות שנראות לך מבטיחות, ואחרי שקראת מה שקראת לחצי על הכפתור BACK או חזרה בראש העמוד, כדי לחזור לתוצאות החיפוש. אנא חזרי אלינו אם תמצאי משהו מועיל - וגם אם לא מצאת. שבת שלום

את קושרת את הפגיעה בזכרון לטראומה שעברת בילדותך כלומר למצב רגשי. הזכרון אכן מושפע מאוד ממצב נפשי. למשל בתקופות שאדם מדוכא יש ירידה בזכרון. יתכן שטיפול נפשי ושחרור של "מקומות תקועים" יכול לשפר גם את חווית התקיעות בזכרון. כיוון אחר הוא שיפור מיומנויות. גיל 40 לא מאוחר מדי כדי לשפר אסטרטגיות למידה וזכירה. הרבה אנשים בגיל זה מעיזים לפצוח בקרירה שניה ולחזק תחומים שעד עכשיו לא טופלו. בהמשך לזה ישנה אפשרות לפנות לאבחון פסיכולוגי שמכיל את המרכיבים הרגשיים ואת המרכיבים הדידקטיים . אפשר לאתר קשיים בכל אחד מהתחומים ולקבל המלצה ברורה על דרך טיפול מתאימה. ישנם בהחלט דרכים לטיפול עבור כל הגילאים. בהצלחה נעה

מצו של דוד שלי התדרדר מאוד לאחרונה ונראה שקשה לו מאוד לשלוט על צריכיו הוא יחסית עצמאי ומאוד מתוסכל מזה קנינו לו חיתולים למבוגרים ודרכם כל הזמן יש נזילות וריח רע העם יש לכם פיתרון עבורו?

בינואר כתבה לנו חברת הפורום המלצה על חמרי ספיגה של אולטרלייף, ומספר גולשים דווחו שניסו והיו מאד מרוצים. לחצי כאן להודעה המדוברת: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1331,xFT-3665,xFP-3665,m-Doctors,a-Forums.html

יש במקרים מסוימים פתרונות לבד מחמרי ספיגה. אם הוא לא מיצה את כל האפשרויות, כדאי לברר בקופת החולים שלו אם יש מרפאה שמתמחה בנושא. אם לא אני מניח שיש ברוב המרכזים הרפואיים הרציניים מרפאות כאלה. אולי צריך לשאל אורולוג.

לאה שלום. אני חושבת על התסכול שיש בסיטואציה בה אדם עצמאי לא שולט ברכיו. מלבד עצותיו הטובות של דני אני מצרפת רשימה של מרפאות ברחבי הארץ שעוזרות לאדם לשלוט (לעתים חלקית תלוי במצב) בסיטואציה ובסוגרים. לעתים מדובר בטיפול רפאי ולעתים משלבים שיטות נוספות כגון ביופידבק. דלהלן קישור לרשימה. כדאי לפנות בהקדם כדי להקטין את רמת המצוקה. בברכה נעה http://gilhazahav.co.il/show.php?idp=92

אני משתמש בחיתולים למבוגרים של אולטראלייף (אני בן 78) ואין לי בעיה שכזו, אולי תנסה גם אתה להשתמש בסוג הזה

שלום לכולם, אבא שלי בן 83 ופיזית מצבו סביר (הולך ושולט בצרכים) אך לוקה בדמנציה שנובעת כנראה מ FRONTO TEMPORAL DEMENTSIA. התקפי כעס חזקים, בלבול, הזיות וכו'. אמא בת 80 ומצבה הפיזי לא טוב. יש עזרה של 3 שעות ביום , אך זה אינו מספיק. ניסיתי להביא עובד זר אבל באחד מהתקפי הכעס אבא הרביץ לו עם המקל וצרח עליו והעובד ברח. הוא סיפר לי שהעובד נתן לו מכות רצח. שניהם מתנגדים לעובד זר. השבוע אבא הלך מהבית ולא חזר. המשטרה אתרה אותו ברחוב וניסתה להחזיר אותו אך הוא סירב לעלות הביתה. הזעיקו את אחותי וזו הלכה איתו לבית חולים ובזמן האחרון כל יומיים יש אזעקה . שם נתנו לו כדור ושלחו ולא הסכימו להחזיק אותו שם. בלית ברירה הכנסנו אותו לבית אבות עם מחלקה לתשושי נפש. הוא לא הסכים בשום אופן ללכת , רק כשמנהל המחלקה אמר לו שצריך מעקב לתרופות, מה שגם נכון, הסכים ללכת ל- 3 ימים. רופאה פסיכו-גריאטרית אמרה לי בזמנו שלא כדאי לתת לו תרופות כמו ריספרדאל כי הוא עלול ליפול... עכשו התחלנו לתת , אבל אומרים לי שיכול לקחת שבועיים עד שתהיה השפעה.. מה עושים??? איך אפשר לאשפז בכפיה? הוא די צלול ומבין איפה הוא נמצא ורוצה כל הזמן לחזור הביתה.גם אמא אומללה ומצטערת על שהכנסנו אותו לשם. היא אומרת "אני אטפל בו רק תתנו לו סמי הרגעה ". כולנו יודעים שהיא לא יכולה. הם כל הזמן רבים ואז הוא נכנס להתקפי האגרסיה ומכה אותה.(אבא - שהיה תמיד עדין , אינטליגנטי, חובב מוזיקה קלאסית ובעל חוש הומור מפותח ושולט ב-5 שפות...). בבית החולים אמרו לי שחייבים לתת זמן ושלא כדאי להוציא אותו... מה עושים? ברור שבבית נעים יותר, אבל אולי זה לא טוב לשניהם? אבל איך אפשר לזרוק מישהוא מהבית שלו נגד רצונו? אבל מי יטפל בו שם?והמקום נראה כל כך עצוב ומלא באנשים דמנטים שבכלל לא נמצאים בהכרה ועם מי הוא ידבר ויצחק?ואיך בכלל אפשר "להתאזן" במקום כזה עם כל מה שרואים מסביב? נותרו עוד יומיים ליום שישי ואני מתה מפחד שהוא ישגע אותנו לצאת ואני לא אוכל לעמוד בזה..אחותי, היותר "קשוחה" מביננו, ודודה שלי בדיוק נסעו לחול והשאירו אותי לבד לטפל בזה!!

נטע היקרה שלום. אין ספק שזה מלחיץ להיות אחראית יחד עם אימך למצב כל כך מורכב ומסובך. ראשית כדאי שתפני בהקדם לפסיכיאטר גריאטרי , עדיף מישהו שהוא גם מנהל מחלקה בבית חולים. תעדכני אותו בפרטי פרטים והוא ינחה אותך כיצד להתמודד עם כל אחד מהתסריטים האפשרים. נראה על פניו כי יש צורך בטיפול תרופתי שאכן לוקח לו זמן להשפיע. כדאי לך להקיף את עצמך באנשים שיתנו תמיכה ועזרה במקרה חרום. כדאי שתהיה לך בסטנד בי כתובת של מיון (פסיכאטרי) במידה ואבא בהתקף שבו הוא מסוכן לעצמו ולסביבתו (מכה את אמא). כמו כן כדאי שתסכמי עם מספר אנשים (שכנים, חברים, מכרים) שיעזרו לך להתמודד פיזית עם אבא במידה והוא בהתקף , מקלל מכה או בורח. יתכן שעד שיהיה איזון ואבא ירגע יותר, יהיה אכן צורך באיזשהיא אחזקה אשפוזית. אני חושבת גם על הבהלה שלך בתוך הסיטואציה וחשוב שאת תכיני אופציות ותכניות פעולה למי ואיך לפנות בכל אחד מהתסריטים האפשריים (שאני מקווה בשבילך שלא יהיו). אני מאחלת לך שהתקופה תעבור כמה שיותר בשלום. טוב שאת פונה וההתארגנות עלה דיברתי אולי תעזור לך להוריד מעט את רמת החרדה והפחד אותו את מתארת. את מוזמנת גם לפנות לכאן ככל שתצטרכי נעה

שלום אני בונה אתר שמטרתו לעזור לחולים סיעודיים ובני משפחותים ואני מחפשת חומר על תזונה לחולים סיעודיים אשמח אם תוכלו לעזור לי תודה יעל

ץ

דלהלן הפניה לכמה כתבות http://www.gilhazahav.co.il/show.php?showfullnews=595&page=1&s=%FA%E6%E5%F0%E4&idp=108 כתבה נוספת http://www.gilhazahav.co.il/show.php?showfullnews=644&page=1&s=%FA%E6%E5%F0%E4&idp=108 ומאמר מדוקטורס http://www.doctors.co.il/xID-5331,xCT-230,m-Doctors,a-Article.html בהצלחה נעה

שלום אני דוקטורנטית ועורכת מחקר על התעללות בקשישים. אם את או אתה שוהה או היית במוסד גריאטרי ושם יצא לך לחוות התעללות פיזית (מכות, דחיפות), מילולית (קללות, צעקות), הזנחה (לא החליפו טיטול בזמן, לא נרחצת בזמן) או התעללות נפשית (לא התייחסו לצרכיך הנפשיים, איימו עליך) אני אשמח אם תיצור קשר. לצורך המחקר אצטרך לראיין אותך על המקרה והמידע ישמש אך ורק לצרכי מחקר- הסודיות מובטחת. תהיה לך גם הזדמנות לפרוק ולספר את סיפורך והדבר יתרום לכך שמעשים כאלה לא יישנו -זו מטרת המחקר. תרגישו חופשי לשאול שאלות צרו איתי קשר באימייל ולמי שאין אפשר להשאיר טלפון או כתובת

מי שרוצה ליצור קשר- אפשר גם בפלאפון שלי 050-5367207 בתודה, מירב

קיבלנו המלצה גם על בית אבות גנים בגדרה - ראו בהודעה הקודמת. האם מישהו שמע ?

אני חושש שאף אחד לא יענה לך על השאלה הזאת מחמת המגבלות האתיות. אני עצמי גם לא הייתי יודע מה לענות) קצת למטה בעמוד זה יש ידיעה מ"יוחנן" שיכולה לעזור לך, אפילו אם היא פרסומת סמויה. רק זכרו שהיעוץ עלול להיות לא לגמרי אוביקטיבי כי היועץ עלול לקבל תמלוגים כלשהם מהמוסד אליו הוא מפנה. אני מפנה לתגובה הזאת כי אני לא יודע עצה יותר טובה, ולא בטוח שיש כזאת, ביחוד אם הזמן בוער. רק היו בטוחים שאין בעיה פיזית בנוסף או בכלל. אני תמיד נזכר שאצל אבי היו תופעות כאלה שלבסוף התבררו כחוסר איזון של אלקטרוליטים. כבר הבאנו אותו למוסד, ובמקרה הוא נשלח מהמוסד לחדר מיון בגלל איזה זיהום, ורופא צעיר בחדר המיון גילה את הסיבה בבדיקת דם מקרית. אזנו אותו והוא חזר הביתה בריא ושלם. זה כמובן מקרה נדיר אבל כדאי לשלול סיבה פיזית זו או אחרת על ידי רופא גריאטרי טוב.

נלי, עד שנעה תענה.. דעה אישית : במידה ואכן תאלצו להעבירו למוסד - אם תוכלו לדחות קצת את יציאתו מ"קפלן", ולבדוק באופן אישי את המקומות הקיימים באזור שלכם. השאלה גם היכן המימון הוא פרטי בלבד והיכן לא. כדאי לבקר בכמה מקומות, לפגוש שם בני משפחות של הדיירים , לשמוע, להתרשם, ולקבל כמה שיותר פרטים. כדאי לבדוק את מרחב המחיה של כל דייר, כמה בחדר, האם נקי, האם יש ריחות לא נעימים ברמה מוגזמת, כמה מטפלים יש לכמה דיירים. לנסות לשוחח עם הרופא האחראי., ולהבין אם המקום ערוך ומתאים למצבו של אבא. זה רק על קצה המזלג..

שלום רב! אני מעוניינת לדעת כיצד ניתן לאבחן שבץ מוחי והאם תופעות של בילבול ושיכחה הם סימפטומים מתאימים גם לאלצהיימר. בנוסף האם יש קשר בין תרופתי לבעית זיכרון ובילבול בתרופות כגון: אלקרן , אנדרוקור , דיובאן, ועוד תרופות כנגד כולסטרול לחץ דם . האם יש קשר בן הדברים הללו למחלה שנקראת "מילואידוזיס" והאם החלבון "עמילואיד" יכול להשפיע על כלי דם במוח? תודה

אודות עמילואידוזיס - http://www.amyloidosis.org/ http://www.sheba.co.il/h/144/293 את השאלות שלך צריך להפנות לרופא, וכאן בפורום אין רופא. יש פורומים רפואיים כמו למשל - "שבץ מוחי", "נוירולוגיה", כדאי שתנסי שם.

איילה שלום. מצטרפת להמלצת החיפאית לפנות לפורום נוירולוגיה ו/או שבץ מוחי. במידה והית רוצה להביא התלבטיות שנוגעות יותר לאספקט הרגשי של הענין אפשר יהיה לעזור גם כאן. בברכה נעה

שלום רב, סבתי שתחיה עברה לפני כחודש "אירוע מוחי" היא אושפזה בוולפסון וטופלה במחלקה הנוירולוגית. לפני יומיים היא שוחררה מביה"ח ונשלחה לשיקום. אימי טיפלה בסבתי מיזה כ-10 שנים, הן חיו על חשבון הביטוח הלאומי של סבתי, ומקצת חסכונות ועזרה מאיתנו הנכדות. כיום אין באפשרותה של אימי לטפל יותר בסבתי ולכן אנחנו נאלצים להכניס את סבתי לבית אבות. אימי עצמה סובלת מדלקת פרקים כרונית עם אישורים רפואיים שמצביעים על נכות ואין באפשרותה להמשיך ולטפל בסבתי. אציין שאימי אינה עובדת (סעדה את אימה במשך 10 שנים) ואינה מקבלת כל הכנסה ועזרה מביטוח לאומי. ברצוני לדעת כיצד מתבצע התשלום של הביטוח הלאומי למימון השהות של סבתי בבית אבות? לאימי אין שום אפשרות לעזור מבחינה כספית לסבתי, יש לאימי איזה סכום פעוט בחיסכון שממנו היא אמורה להתקיים ושזהו סכום שאמור לעזור לה בשעת צורך. האם לביטוח הלאומי יש זכות להיכנס לחיסכון זה, ולדרוש מאימי לעזור במימון בית האבות לסבתי? כרגע אימי אינה מעוניינת בשום עזרה מביטוח לאומי לעצמה, אנחנו הבנות נעזור לה והיא תעבור לגור איתנו. ושאלות נוספות: אימי קיבלה טופס חתימה ממרכז השיקום בו סבתי נימצאת שבו מחייבים את אימי לשלם על כל יום אישפוז נוסף ברגע שבו מודיעים לה על שיחרורה. ואם לא מצאנו בית אבות שמוכן לקבל את סבתי האם יכולים לחייב את אימי לשלם בו בזמן שאין לה את האפשרות הנ"ל? האם אנחנו יכולים לקבל אישור סיכום רפואי על מצבה הנוכחי של סבתי מהמרכז השיקומי (בו בזמן שעדיין לא שוחררה) על מנת כדי שנוכל להתארגן על בית אבות? אודה לך אם תעשי לנו סדר בבלגן. רחלי

יש בבטוח הלאומי עצמו שרות יעוץ לקשיש. לחצי על http://www.btl.gov.il/NR/exeres/95C8B7EE-7D96-4B3B-90A8-8A1695BCFC4C.htm אם לא תצליחי להגיע אליהם, חזרי לכאן ואנסה לעזור. יש באתר הזה הרבה מאד מידע. באיזו מידה הוא אמיתי אינני יודע. בכל אופן תוכלי לברר אצל המתנדבים במקום מגוריך אילו זכויות יש לאמך ולסבתך וכיצד לממש אותן. לאחרונה נוספו מספר לא מבוטל של מיטות סעודיות מסובסדות על ידי משרד הבריאות, קוראים להם "קודים". אולי מתנדבי הבט"ל יוכלו לעזור לך גם בנושא זה. התקשרי גם למחלקת רווחה ברשות המקומית בה הסבתא גרה. גם שם עשויים לעזור להסתדר. חשוב מאד לנצל את כל הזכויות המגיעות.

רחלי שלום, אינני מומחית לנושא אלא רק מקצת נסיון וקצת ידע אישי: העניין תלוי באיך סבתך תהיה מוגדרת לקראת סוף תקופת השיקום : אם תהיה מוגדרת כתשושה - זה עניין למשרד הרווחה אם תהיה מוגדרת כסיעודית או כתשושת נפש - זה עניין למשרד הבריאות אם תהיה מוגדרת כסיעודית מורכב - זה באחריות קופת החולים במקרה של הגדרה כסיעודית, הנה כמה מסמכים מתוך אתר משרד הבריאות: הליך אישפוז סיעודי - http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=73&catid=622&pageid=3538 מימון אישפוז סיעודי - http://www.health.gov.il/download/forms/a2699_mk24_05.pdf בכל מקרה, בכל מרכז שיקומי אמורה להיות עובדת סוציאלית שתדריך אתכם בתהליך כולו. יתכן ויש אצלה את הטפסים המתאימים ואת רשימת מוסדות שבאישור משרד הבריאות. המוסד לביטוח לאומי לא ייכנס לחסכון של אמך ולא יקבע אם היא צריכה להשתתף במימון של אישפוז סבתך. מי שקובע את גובה ההשתתפות ואם בכלל - משרד הבריאות, המחלקה לאישפוז חולים כרוניים. אם תוגדר סבתך כסיעודית מורכבת - ישנה השתתפות עד כ-100 שקלים ליום של החולה ומשפחתו. גם זה תלוי במצב כלכלי. זה באחריות קופת החולים והיא מפנה למוסד מתאים שבו יש מחלקה לסיעודי מורכב.

אני חושבת על המצב המורכב שבו לאימך אין אפשרות לתמוך כלכלי בסבתא ושגם היא יתכן שזכאית לקצבת נכות שאינה מממשת. אני חושבת על ההפניות החשובות שקיבלת מדני והחיפאית. כל החוקים הללו יכולים לעשות קצת סדר. אני בעד לפנות בהקדם הן לבטוח לאומי והן לעובדת סוציאלית במחלקת הרווחה שבעיריה שילוו אותכם צעד אחר צעד בכל התהליך הלא פשוט הזה. אני מוטרדת מדבר אחר שתיארת. לאימך אין כמעט ממה לחיות. היא סעדה את אמא 10 שנים , לא קיבלה משכורת ואין לה זכויות פנסיוניות וזכויות של בטוח לאומי.(אם סבתא היתה "שוכרת" אותה כמעסיקה היו לה זכויות בבטוח לאומי). יתכן והחוק יחייב אותה לעזור לסבתא. (כדאי לפנות גם ליעוץ משפטי בשיל כדי לברר את הענינים הללו) במיוחד אם אין קרובי משפחה נוספים שיקחו חלק בתהליך. יכול להיות מצב שתצטרכו הנכדות (במידה ואתן בגירות) לתמוך גם באמא וגם בסבתא. אני חושבת על סירובה של אמא לקבל הכרה וקצבת נכות מבטוח לאומי. חשוב להבין למה היא מסרבת. יתכן ולא תהיה לכם ברירה ותהיו זקוקים לסכום הזה ותצטרכו לפעול גם בכיוון הזה כי יש למצות את מה שמגיע לכם מהמדינה ולשם כך החוקים הללו נועדו. יכול להיות שאמא חשה בושה או גאווה לעבור את התהליך בביטוח הלאומי אך במידה והמצב הכלכלי קשה אין ברירה אלא להעזר. ניתן גם לפנות ולהיעץ בעמותות כגון: עזר מציון רח' אשל אברהם ת.ד. 2709 בני ברק 03-5742742 03-5744030 [email protected] 2. עמותת ידיים 1-800-30-50-58 עמותה לשירותי סיעוד, המסייעת במטפלים עובדים זרים. קו מידע ארצי בנוגע לזכויות קשישים ובנושאים הקשורים לסיעוד. 3.עמותת המשפט בשרות הזקנה ת.ד. 843, חיפה 04-9885546 מקווה שהמידע כאן יעזור בברכה נעה

שלום, ידע אישי בלבד - בהקשר לדברייך - "יתכן והחוק יחייב אותה לעזור לסבתא" - במשרד הבריאות בודקים את ההכנסות של ילדי החולה, ואם אין הכנסות או שיש הכנסה קטנה (על פי הטבלאות שלהם), אין מחייבים אותם להשתתף בעלות האשפוז. ועוד דבר: כאשר משרד הבריאות מטפל בסידור קוד לאדם סיעודי, הוא בודק אך ורק את המצב הכלכלי שלו ושל בן הזוג, והכנסות ילדיו. אין הוא בודק את הכנסות הנכדים אלא אם כן לאחרונה השתנו הכללים, ואני לא מאמינה שכך הוא.

שלום, אשמח לעזרה ויעוץ, אני מחפש מקום פרטי (הכולל אישפוז) אשר מטפל ומאבחן בעיות הזדקנות. סבתי כרגע מאושפזת במחלקה פסיטרית תחת אבחון די קשה המשלב בעיות כגון דימנסיה, דיכאון וחרדות. אני מעוניין מאוד לאתר מקום יותר רגוע, פרטי שיתאים לאופיה של סבתי, כרגע המקום שהיא נמצאת בו פשוט גורם לה להידרדר באופן מהיר וודאי לשיגעון מוחלט. אשמח מאוד לעזרתכם...... שלמי

תנסה לראות ב : http://www.eshelnet.org.il/he/

אתה מתאר מצב שסבתך מאושפזת כרגע במחלקה פסיכיאטרית והדבר גורם לדרדור במצבה. אני חושבת כמה קשה לעמוד מנגד ולראות את מצבה מדרדר. כדאי לפנות בהקדם לפסיכיאטר גריאטרי שיאבחן וימליץ על טיפול מתאים. (יתכן שיהיה צורך לפנות ליעוץ פרטי. יש החזרים מהקופה). במקביל יש לשאוף למצוא מחלקה סיעודית (במידה וזה מה שצריך) טובה שיש בה צוות מסור , בליווי פסיכיאטרי גריאטרי. האלצהימר פעמים רבות גורם לחרדה ולדכאון במיוחד כשיש אצל האדם הסובל תובנה של מצבו. אני מצרפת לינק לגופים מייעצים לגבי בתי אבות. כדאי לפנות ולהתחיל לשאול ולהתענין. http://gilhazahav.co.il/show.php?idp=49 מלבד זה אני מצרפת לינק לדיון שנערך כאן בעבר בנושא. בלינק שאני מצרפת תתיחס בעיקר לחלק האחרון.http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1331/xPG/7/xFT/220/xFP/235 הרבה בריאות וכוח נעה

רציתי להמליץ לכם על מקצוען בתחום הייעוץ לקשישים. האמינות שלו הנה ברמה גבוהה מאד הוא בעצמו פנסיונר של משרד ראש הממשלה. היינו מאד מרוצים מהטיפול שלו בנו ומעל הכל הוא מייעץ חינם לפרטי פרטים גם בפורום באתר שלו וגם בטלפון פשוט מצויין קוראים לו דנחי דוד ויש לו אתר בשם יד לקשיש. www.yadlakashish.co.il יוחנן טל.

סליחה טעיתי בשם של האתר www.yad-lakashish.co.il אגב יש לו גם טלפון 0522-544307 שמו דנחי דוד

האתר מאד מרשים. יעזור לנו אם תוכל לספר כיצד נתקלת בו וכיצד (אם אכן) עזר לך.

אני מבקשת המלצה על חברה פרטית באזור חיפה למעקב אחרי קשיש חולה בביתו, היכולה לעקוב אחרי מצב בריאותו מרחוק ולהגיע במהירות למתן עזרה, או העברה דחופה לבי"ח. מבקשת המלצות בהקדם. תודה, שיפי.

כתבה היום בווינט - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3351056,00.html אני לא יכולה להעיד ממקור ראשון מכיוון שלא עברתי זאת עם הורי. אבל עדויות ששמעתי מאשרות את הכתוב בכתבה. ואני שואלת את נועה - אני בטוחה שהמצב ידוע לך. איפה אתם ? כל הפסיכולוגים, העובדים הסוציאלים, הרופאים הפסיכוגריאטרים, וכל המטפלים נותני העצות? מדוע אף אחד לא נלחם, (לפחות לא שמעתי על כך) על מנת לשנות את המצב העגום הזה, בלשון המעטה? האם אין דרך חכמה יותר לבדוק את מצב הקשישים? האם אישור של רופא, בקופת החולים או בבית החולים בו היה מאושפז, המכיר את הקשיש ומודע למצבו לא יכול לספק את פקידי הביטוח הלאומי ? הרי ידוע לכל שלמצוא ישראלי שיעשה את העבודה הסיעודית הזאת במשך 24 שעות , ביממה, כל השבוע, שזו עבודה קשה, שוחקת נפשית ופיזית, זה כמו למצוא מחט בערימה של קש.

המצב באמת כך. שלשום הייתי בסמינר חברתי - כלכלי עם חברי משדולת גמלאים - חיפה, ואם חברי הנהלות ארגוני גמלאים אחרים. היתה פגישה עם שלושה חברי כנסת מסיעת "גיל" (מפלגת הגמלאים) והם - ביחוד ח"כ שרוני, יו"ר ועדת הרווחה, הסביר לנו שהם מנסים לשנות את התקנות בנושא המשפיל הזה ובטוחים שיצליחו בזמן הקרוב. אנחנו מצדנו לא נרפה מהנושא. רק היום חזרנו מהסמינר, ואני כבר אכתוב אימייל שוושבת ראש ועדת איכות החיים שלנו, שלא תרפה מנושא חשוב זה, וטוב שהזכרת לי זאת.

גולשת יקרה שלום. תודה שהבאת את הלינק החשוב הזה. אני חושבת על המלכוד העצום בו נמצאים מבקשי העזרה . על חוסר האונים המונע לצעוק ולהלחם כנגד המצב הקשה הזה. אני חושבת איך בחברנו מי שחלש וזקוק יותר פחות יכול לצעוק את צעקתו וכתוצאה מכך נפגע ומושפל כל כך. אני חושבת על הבחירות האחרונו שמפלגת הגמלאים זכתה בכל כך הרבה קולות, גם של אנשים צעירים. אנשים שנמאס להם לראות את יקיריהם מושפלים ולא מקבלים את היחס המכבד והראוי להם. אני חושבת שעד שלא נמצאים בתוך הסיטואציה לא נותנים את הדעת כמה המצב גרוע ומכאיב. מסכימה שיש צורך בפעילות ציבורת נרחבת. דני במידה ואתה פעיל פוליטית בנושא אשמח אם תעדכן ותידע לגבי הפגנות , עצומות וכל פעילות בנושא. אנסה ליצור קשר עם מפלגת הגמלאים גם בעצמי שיתנו דיווח שוטף לגבי פעילויות כאלה. בברכה נעה

פניתי למפלגת הגמלאים. הנה לינק לאתר שלהם במידה ויש גולשים נוספים שמעונינים לפנות http://www.gil.org.il/page5.html אני מצרפת גם את פרטיו של גדעון בן ישראל מהסתדרות הגמלאים שפעיל מאוד בנושאים אלה http://www.histadrut.org.il/serve/Union/UnionIndex.asp?Father_ID=3449&ImgOn=1&Depart=2 בברכה נעה

נעה שלום, תראי, לאנשים הסעודיים אין שום יכולת להפגין ... לבני משפחותיהם אין אפשרות להפגין , קודם כל מכיוון שהם עסוקים בטיפול באותם אנשים סיעודיים. לדעתי, בעלי המקצוע , האיגודים למיניהם - פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאלים, פסיכוגריאטריה, ועוד כהנה וכהנה, הם אלו שצריכים להפגין את האכפתיות שלהם אם היא קיימת , ולפעול . הפעילות העיקרית ובעצם היחידה שיכולה להועיל - לפעול על מנת לשנות את השיטה המכוערת הזאת, ולהאמין ולתת סמכות לכל רופא שמכיר את האיש לתת אישור לכך שהנ"ל זקוק לעזרה !!! כנראה שמי שיושב (ובלי להכליל) בהנהלת הביטוח הלאומי ובהנהלות אחרות הרלבנטיות , אלו לאוו דווקא האנשים שמבינים עניין, לצערי הרב.

לנועה היקרה, אני פעיל ביחוד בשדולת גמלאים - חיפה, ואנחנו מתמקדים בנושאים מקומיים, אבל בגלל זהות האינטרסים נרשמתי למפלגת גיל ואני מתכוון להיות פעיל גם שם. כמו שאמרתי, ח"כ שרוני, מפלגת גיל, יו"ר ועדת הרוחה אמר קטגורית שהוא השיג שבעוד חדשים מעטים התופעה הבזויה הזאת תגמר. הוא לא פרט איך אבל לא נרפה ממנו בנושא. יש לנו חברה, יו"ר ועדת הרוחה של שדולת גמלאים - חיפה, שאני יודע שנושא כזה היא לא תרפה ממנו. היא בקשר עם שרוני גם בנושאים אחרים. דני

בוקר טוב אבי בן 80 פלוס - הרגיש לאחרונה חולשה ואינו יכול לישון בבית החולים ערכו בדיקות והרופא אמר לי "שיש לו רמת טרופולין נמוכה בדם = ייתכן מראה על בעיה בלב.." זה מה ששמעתי וזה מה שרשמתי לי בפתק אני מנסה למצוא משהו על הנושא - וכנראה שלא הבנתי נכון אשמח לקבל תיקון או הסבר על מה זה יכול להיות עד ששוב אצליח לדבר עם הרופא תודה

הכונה אולי ל: טרופונין TROPONIN. בגוגל תמצא קישורים רבים לנושא, הן בעברית והן באנגלית. אני תמיד עושה שעורי בית לפני פגישה אצל הרופא. מאחל לאביך בריאות טובה.

כשיהיו לך הנתונים, אולי כדאי לך לפנות לפורום קרדיולוגיה, למשל: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1490,m-Doctors,a-Forums.html או http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-15,m-Doctors,a-Forums.html

מסכימה עם המלצותיו של דני. בברכה נעה

אבקש לשאול : אבי הוגדר כחולה פרקינסון לפני כשנתיים ובמשך שנה נטל כדורים לפרקינסון 2 כדורים 5 פעמים ביום. לאחר בירור עם רופאה פרטית שהמליצה להוריד המינון הורדנו ל-4 פעמים ביום, לאחר שנה אבי נפל ואושפז ואז הרופאים תהו מי טען שיש לו פרקינסון היות והסימנים אינם ברורים אצלו, סיבת הנפילה היתה- איבוד שליטה על ההליכה . אין לאבי רעידה אך קיימת נוקשות מסויימת וקשיי הליכה. הרופאים הורידו המינון בהדרגה לפעמיים, אבקש לדעת האם יש בדיקה חד משמעית לפרקינסון או רק מראה? אודה לכם על תשובתכם, (אבי בן 80).

אילי שלום, זו שאלה רפואית ולכן, אני מציעה לך לשאול את הרופאה בפורום "נוירולוגיה", - http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1696,m-Doctors,a-Forums.html אולי יעזור אם תפרט באלו תרופות הוא מטופל . שבת שלום, אהובה

אילי שלום. כדאי לפנות בהקדם להתיעצות עם נוירולוג שתחום התמחותו המרכזי הוא גריאטריה ולקבוע אבחנה ואבחנה מבדלת. עדיף לפנות להתיעצות עם בכיר בתחום (הקופה משתתפת בהוצאה). החשד שמדובר באבחנה ועל כן טיפול לא מתאים חייב להשלל . אם לא, יכולה להיוצר תחושת מצוקה ועלול להפגע שתוף הפעולה של אביך ושלך עם הטיפול וחבל. רק בריאות נעה

מה קורה כאשר לקשיש סיעודי יש ילדים שאינם מוכנים לשאת בהוצאות שלו (בשל סיבות מגוונות כגון מצב נפשי,מצב כלכלי או חוסר קשר) האם המדינה דואגת לממן אותו ובאילו תנאים?

אפשר לקרא כאן, בעיקר בחלק 1 - מבוא ורקע משפטי - http://www.health.gov.il/download/forms/a2699_mk24_05.pdf למיטב ידיעתי, אם אתה מתכוון למימון אישפוז לקשיש סיעודי, יש מקרים שילדיו או חלק מילדיו לא מחוייבים להשתתף במימון בגלל מצב כלכלי או מצב אחר קשה שלהם בעצמם. אבל תחכה לנועה לשמוע מה בפיה. חיפאית

הנה המסמך כולו - http://www.health.gov.il/download/forms/a2699_mk24_05.pdf

שלום ותודה על השאלה החשובה כל כך. אני חושבת שהלינק שצרפה אהובה הוא חשוב ביותר. במידה והצאצאים/בני המשפחה לא לוקחים אחריות על הוריהם מסיבות שונות יש לפנות לאפוטרופוס הראש שממנה בא כוח שאמור לאותו אדם מבוגר. הטוב ביותר שאותו אדם מבוגר יעגן את זכויותיו במידה ויש באפשרותו. במידה ואין באפשרותו יש לפנות לשיל ו/או למחלקת הרווחה בעיריה כדי לברר כיצד לעשות זאת. הנושא הוא ברובו משפטי וקשור לחוקי האפוטרופסות במדינת ישראל. אני מצרפת מספר לינקים: 1.עמותת המשפט בשרות הזקנה ת.ד. 843, חיפה 04-9885546 2. עמותת לילך עזרה ותמיכה לילדים ממשפחות במצוקה, קשישים, עולים, אסירים ואסירות בראשית דרכם אל החופש, חולים בודדים ונזקקים בקהילה לילך- לחיות ולמות בכבוד אבן גבירול 68 תל אביב 64952 03-6953441 03-6961288 3.פורום חוק ומשפט באתר גיל הזהב http://forum.gilhazahav.co.il/index.php?showtopic=937 4.כתבה בנושא אפוטרופסות וזיקנה.(שבה כתוב כיצד זקן יכול לדאוג לעצמו באמצעות קרנות מיוחדות). http://www.gilhazahav.co.il/show.php?showfullnews=408&page=3&idp=26 מקווה שיהיה זה לעזר נעה

למה להסתבך עם מסמכים יש היום מומחים בתחום שלא גובים אגורה על הייעוץ הם מקבלים את שלהם מבתי האבות וכדומה בצורה אחרת יש כמה וכמה בשוק לדעתי יד לקשיש הוא האמין מכולם והמקצועי בתחום. שמו דנחי דוד 0522/544307 www.yad-lakashish.co.il

המסמכים אינם כל כך מסובכים !!! אם המומחים בתחום מקבלים את שלהם מבתי האבות או בצורה אחרת, כדבריך , הרי שזה לא בדיוק ייעוץ אובייקטיבי.

אבי בן 78 ,בריאותו מתחילה להדאיג מאוד.גילו לו גידול סרטני קרוב לשלפוחית השטן.הוא עבר כבר כמה ניתוחים כדי להוציא גידולים דומים אבל כנראה שהפעם זה גידול קצת שונה עם גרורות. אני מאוד מפחדת ומודאגת וכל מה שאני רוצה זה לבכות (ואני כבר בת 37 אמא לשני תינוקות ), אני מאוד רוצה לחבק את אבא שלי ולבכות,אבל אני לא יודעת אם זה יעשה לו רע,ואולי דווקא זה גם מה שהוא רוצה לעשות ? האם יש מישהו (אבא או אמא) או מישהו שיכול להביע את דעתו ? בעיקר אם יש לו נסיון דומה ?

לבת האוהבת שלום, כדאי קודם לכן להתייעץ עם הרופאים המטפלים בו, ואולי יתברר שאת פסימית מדי, אולי מצבו לא כל כך גרוע ? לשאלתך - לדעתי, דעה לא מקצועית (והייתי במצב דומה ובגיל דומה שלי ושל אבי),- לחבק רצוי מאד, לבלות בחברתו כמה שאפשר, אבל לבכות - אני מבינה וזה טבעי, אבל אם לבכות, אז שלא בנוכחותו, כדי לא להרע את מצב רוחו. חיפאית

לבת המודאגת והאוהבת. ראשית לבי איתך ועם אביך. זה מצב קשה ומכאיב של אי ודאות ואי ידיעה מה יוליד יום. אני חושבת כמה זה לא פשוט שאת בעצמך מטפלת בשני תינוקות וצריכה להיות מקור תמיכה ועזר עבור הורייך. יש בחוויה הזו מעיןכל כך התהפכות יוצרות. במקום היותך הנתמכת את הופכת להיות התומכת. השאלה כל כך מורכבת ופשוטה כאחד - האם מותר לבכות ביחד? מצד אחד בכי הוא אמצעי חשוב של פורקן וביטוי. יחד עם זאת אני חושבת על המרקם העדין של התקשורת ותמיכה בקרב משפחות . הרי הקודים כל כך שונים ואין חוקיות ברורה. אולי אביך זקוק להרגיש את הקירבה ביניכם והסרת מחיצות והעמדות פנים. יתכן גם שכואב לו שהוא מכאיב ומכביד ואז יהיה לו קשה להתמודד עם בכייך. אני חושבת שאת תרגישי לבד למה הוא מגיב. וגם אם יפרוץ הבכי, כנראה שהקשר ביניכם מספיק חזק וקרוב כך שאפשר יהיה להתמודד עם זה. אם את זקוקה לעוד דיבור או תמיכה את מוזמנת לפנות. שיהיה רק טוב נעה

שלום אמי בת 86 ומזה מספר חדשים טוענת על גניבה של פריטים מביתה ע"י בני המשפחה. כל נסיונות השכנוע להרגיעה עלו בתוהו. הענין גורם למתח רב במשפחה. אנא הצעתך לטיפול. תודה

זו תופעה מאד מאד שכיחה אצל זקנים. מה עושים - אינני יודע - מקוה שלנעה תהיה תשובה. היא בדרך כלל עונה לפחות אחת לשבוע.

לדעתי אין הרבה מה לעשות - אפשר להקשיב, לנסות להרגיע, לחפש, אולי ביחד, ולמצוא את החפץ ש"נגנב", ואפשר גם - בעדינות ,לעבור ולדבר על נושא אחר. חיפאית

שלום לך. ראשית זה סימן מצוקה מצד אימך. זה יכול להיות קשור לבדידות, לאובדנים, לחרדה, ליריה בזכרון ועוד. ברמה האנושית והחשובה זה דורש מבני המשפחה להיות יותר סביב האמא . הסמפטום מבטא את אובדן הבטחון בסביבה , בידיעה מה יש ומה אין, מה ומי נמצא או חסר. במקביל לשהיה הסבלנית במחיצת אמא כדאי פנו לפסיכוגריאטר על מנת לאבחן את מקור הצוקה של אמא ולכוון לעזרה המאימה ברמה הרגשי ו/או התרופתית. במקביל לתשובה אלייך אני מצרפת לינק לדיון שנערך פה בעבר בנושא. http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1331,xPG-11,xFT-860,xFP-860,m-Doctors,a-Forums.html בברכה נעה

תיקון להשמטות אותיות במקלדת: כדאי לפנות לפסיכוגריאטר על מנת לאבחן את מקור המצוקה של אמא ולכוון לעזרה המתאימה ברמה הרגשית ו/או התרופתית

שלום רב, אימי עברה גיל 88. לאחר התקף לב, צינטור, אירוע מוחי קל ושבר קל באגן (מקווה שלא החסרתי כלום). ב - 4 חודשים אחרונים נמצאת אצלינו בסיוע של בני משפחתי אחי וגיסתי ומזה 10 ימים גם מטפלת זרה. אימי מכירה ומתקשרת רוב שעות היום אלא אם היא מאוד עייפה ואז קצת מעורפלת. כעת מנסה לחזור להליכה בעזרת הליכון בתקווה לחזור עם המטפלת לביתה בקרוב. הבעייה היא בלילה כשאמא מתעוררת לשירותים (למרות שיש לה עקב המצב כרגע חיתול) ולפעמים עקב בלבול וחולשה או שאיננו שומעים אותה לא מספיקה בזמן ואז גם יש להחליף מצעים והבגדים. האם יש משהו שניתן לעשות בנושא זה מאחר ואין לה ולנו לילה אחד שקט.היא מקבלת כדורים לסוכר וללב ואני חוששת לתת לה כדור שינה שמא יפגע תפקודה המנטלי. אנא - פתוחה להצעות בתודה - נאוה

נאוה שלום. האם הכוונה שאינה מספיקה להגיע בזמן לשירותים? אם כן מדוע החיתול לא סופג ויש להחליף מצעים? האם היא חשה בושה ומנסה לישון ללא חיתול? ומדוע כדור שינה? האם יש לה גם הפרעות בשינה? האם קיים מאבק , קושי או בושה סביב החיתול וע"כ אין לכם לילה שקט? אשמח אם תפרטי יותר. נעה

אכן נראה לי שהבושה מכתיבה את ההתנהגות. אמא לא רגילה לחיתול וכנראה שבלילה היא לא בדיוק חושבת צלול ולכן מורידה את החיתול עוד לפני שהיא מספיקה להגיע לשירותים. בדרך כלל אין לה הפרעות שינה אלא בגלל הצורך לשירותים. כדור שינה לא בא בחשבון מאחר והוא עלול לגרום לבלבול. אמא גם מטופלת בכדורים נגד סוכר ולב. מעבר להתקנת פעמונים על מנת שנשמע כשהיא מנסה לקום והעמדת מכשולים מרעישים איני יודעת מה לעשות אלא לקוות שלעובדת הזרה יש שינה קלה. אשמח לכל עצה - נאוה

אנחנו משתמשים בסדיניות על המיטה , ושמים לה חתחון ספיגה לשם תחושת הכבוד שלה. רעיון הפעמון הוא יפה ומקסים . אצלנו העובדת הזרה ישנה עם אימנו באותו חדר ומתעוררת בלילה . בהצלחה בהתמודדות

לאורנה תודה. בשלב זה דיי התרגלתי לישון בכוננות מתמדת. בעוד כשבוע אימי והמטפלת יחזרו לבית אימי ושם החדרים יותר קרובים. אחי גם הכין מעין מעקה למיטה. יהיה בסדר. נאוה

היי אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון אני בת לזוג הורים בני +60 שגרים באיזור המרכז. לצערי בשנים האחרונות מערכת היחסים בינהם מתדרדרת. אני מעוניינת לחפש להם יעוץ זוגי שמתמחה בבעיות שעולות על פני השטח ומחמירות בגיל זה. עדי

ידוע לי שהיה יעוץ משפחה במחלקת הרווחה במועצה המקומית של רמת השרון על ידי מתנדבים עובדים סוציאליים פנסיונרים. אני מניח שיש דבר כזה גם המועצות מקומיות ועיריות אחרות. זו שסיפרה לי על זה טיפלה בדיוק במקרה כזה - שלא היה מקרה סעד כלל. בדרך כלל רצוי שהזוג או אחד מהם יפנה בבקשה לטיפול אחרת זה יכול להראות כהתערבות לא נאותה בחייהם, אפילו אם זה בן או בת.

היי דני אימי לאחרונה קראה לי לשיחה וביקשה ממני שאנסה "להשפיע" על אבי בכדי שמערכת היחסים בינהם תשתפר לפני שתיזום גט. לצערי מדובר במס' נושאים/בעיות שהחמירו בשנים האחרונות. אין לי את הכלים והאובייקטיביות בכדי שאוכל לגשר בינהם. הבעיה היחידה היא שלמרות שאימי פנתה אלי בבקשה לעזרה, היא לא מעוניינת בייעוץ שמישום מה ניראה לה יותר גרוע מגט. בכל אופן אני רוצה לפתוח אותה לנושא/אופציה וחשוב שיהיה מדובר באדם בעל ניסיון בגיל הזה וכמובן שיהיה קרוב לאיזור מגורנו (רחובות). בכל אופן תודה על התגובה

דני, בעבר עזרת לי מאד בפורום סקסולוגיה ,ויש לי עוד שאלה אישית ואודה באם תעזור לי. בעלי ביקש מידידו שיקנה דבר מה בחו"ל שבארץ קשה להשיג, גם ידיד זה עזר ועוזר לו לעיתים בכל מיני דברים עבורו בלבד. הוא ידוע בתור פלרטטן לא קטן, אך איתי לעיתים רחוקות מאד כשפוגש אותי ברחוב הוא מעט מפלרטט. ישנו דבר מעניין, שבמקום לחפש את בעלי בפלאפון שלו, או לדבר איתו כשבעלי חוזר מעבודתו בשעות הערב, הידיד ההוא מעדיף להרים אלי טלפון בשעות הבוקר בזמן שבעלי בעבודתו ומיידע אותי שקנה לבעלי, שתיקן לבעלי והכל בעצם זה רק לבעלי ולא אני זאת ביקשתי עבורי, מדוע הוא מיידע רק אותי ולא מתקשר לפלאפון של בעלי, או לא מתקשר בערב ומדבר עם בעלי שהביא/קנה/תיקן את המוצר שהוא ביקש עבורו בלבד , מדוע מתקשר אלי בבוקר וזה לא פעם ראשונה. אני מתביישת מאד לומר לו מדוע אתה לא מתקשר לבעלי, אני מאד עצורה. מעבר לזה הוא לא מפתח שיחה איתי. מה זה יכול להיות לפי ראות עיניך. תודה. ותודה על כל העזרה שאתה נתת לי בעבר: כל מיני עיצות וטיפים למיניהם, פשוט הארת את עיני, אך הפעם זאת שאלה אחרת. רב תודות לך מקרב לב - נועה.

יתכן מאד שזה מה שאת אומרת - שהנ"ל אוהב לפלרטט. אז אם את לא מעונינת בפלירטוט שלו, כדאי שתבהירי לו את זה בעדינות, ואם הוא לא מבין עדינות, בקצת פחות עדינות. אם את נחמדה מדי עלול להתקבל אצלו הרושם שהפלירט מחמיא לך וינסה להוביל את זה צעד קדימה. אם זה באמת מחמיא לך ונעים לך - אז אין כמובן מה להוסיף, כל אחד בוחר לו את דרך החיים שמתאימה לו. חוץ מזה זה באמת לא מתאים לפורום זקנה, למרות שכמובן המיניות חשובה לא פחות בגיל השלישי מאשר בשלבים הקודמים של החיים. בעבר כתבתי כאן שלא היה מזיק לפתוח את הפורום לרב שיח בנושא, אבל רוב הפונים הם לא הזקנים עצמם אלא ילדיהם ונכדיהם. אבל אני מבין שזאת לא שאלה על מיניות אלא על דפוסי התנהגות בכלל, ולזה כאן לא המקום.

שלום לך.(מנעה לנועה) ראשית אני מצטרפת לדעתך שדני נותן הרבה פעמים עצות ורעיונות מאירי עיניים. לדעתי השאלה יתכן וכן קשורה גם לפורום הזה. אינני יודעת בת כמה את , אך א מתארת מצב שאת בשעות הבוקר בבית ובן זוגך בעבודתו. אולי את כבר פרשת מעבודתך? אולי אינך עובדת? יחסים של בינו ובינה הם אקטואליים בכל גיל. אך יש מצבים בחיים שאחד מבני הזוג פעיל והשני נמצא יותר בבית. לאחר פרישה למשל,אצל אחד מבני הזוג יכול להיווצר אפילו שבר ביחסים. איני יודעת מה מצבכם. נראה כי אותו ידיד בודק האם הוא יכול להתפרץ לדלת פתוחה ומנסה לגשש דרך הפניות אלייך . הנושא מעסיק אותך ומעורר חשש ואולי אף חרדה. יתכן גם שמבלבל אותך ואינך יודעת כיצד לנהוג. אולי זה גם קצת מרגש ומעורר סערה. את מתארת את עצמך כאדם עצור שמתבייש להגיד דברים באופן ברור. יחד עם זאת כל עוד לא תעשי זאת המצב עלול להמשיך. הייתי בעדינות ובישירות נותנת את מספרי הטלפון של בן זוגי ומבקשת לפנות אליו ובכך שמה גבול. יחד עם זאת יתכן שפניתך מעלה גם שאלות אחרות שקשורות לזוגיות ועד כמה אנשים מבחוץ (במקרה הזה גבר אחר) יכולים להתערב ולבלבל. את מוזמנת להתיחס. להתראות נעה

ראשית, אני מודה מאד גם לך וגם לדני על התייחסותכם למכתבי. דעותיכם מקובלות עלי מאד. בעיקר אני מופתעת מתגובתך, כי זה כמו רנטגן של מה שאני מרגישה מבפנים. אני פשוט בהלם. איך את ניתחת בצורה מדהימה את מה שאני מרגישה, אני בשוק. ואני שמחה ששיתפתי/התייעצתי איתכם. האמת, אני מרגישה כעין מערבולת של רגשות: גם חרדה,תדהמה, מעצור, כעין חיזור כלפי-ברור וטבעי שזה יחמיא כל אישה, ובשורה התחתונה הלוואי שהייתי יודעת מה הסיבה האמיתית שהוא תמיד מתקשר ומחפש רק אותי, כי המוצרים אינם מדברים אלי, אינם קשורים אלי והוא מתנהג כאילו שרק אני קיימת ולא בעלי. ביתי הגדולה היתה נוכחת בבית, הוא יכל באותו הרגע לבקש את הפלאפון של בעלי בעבודה או להמתין בסבלנות עד בואו בשעות אחה"צ וליידע אותו שהביא/קנה וכו' אך הוא לאחרונה, מעדיף להתקשר בדיוק בשעות שבעלי בעבודה והוא יודע היטב שבשלב זה באופן זמני אני נמצאת בבוקר בבית. ויש עוד נקודה שאני מעט חושדת בו, ואולי אני טועה. כשאני מרימה את הטלפון בבוקר הוא תמיד דורש בשלומי, ונשמע מחייך בטלפון, והפעם במקרה ביתי הרימה- הוא ישר ביקש אותי ודיבר איתי בטון אחר לגמרי, ז"א: קצר ולעניין ולא דרש לשלומי- וסגר את הטלפון, וכשאני מרימה- זה לגמרי לגמרי בטון אחר ומגלה יותר התעניינות לשלומי, נראה לי שמשהו מסריח כאן. ונגיד והוא מנסה לחזר, אז היה כבר צריך מזמן להתקדם בצעדים (כמובן שלא הייתי מעוניינת, אני נשואה ונשואה באושר ), לכן אני לא בטוחה בהתנהגות שלו, מצד שני בא לי לומר לו לפעמים מדוע אתה מתקשר אלי ולא אליו? אך אני חוששת שהוא יפגע שאני לא מעוניינת לשמוע אותו או דוחה אותו בכל זאת אנו ידידים, אך הוא יותר ידיד של בעלי, אני גם חוששת להביכו כי אני מטבעי מאד רגשנית ועדינה. ועתה, מעניין מה יש לך לומר בנידון. תודה רבה לך - נועה.

שלום וברכה לסבתא שלי יש מטפלת , עובדת זרה, אך היא איננה יודעת עברית טוב, ולכן לסבתא שלי אין עם מי לדבר, והיא רוב הזמן ללא חברה, היא גם לא יכולה לצאת מהבית מגלל מגבלות. הייתי שמח לקבל עזרה והפניות בקשר לעניין זה אולי יש מתנדבים שמוכנים לבוא ולדבר איתה שעה ביום ולהיות לה לחברה. כל טוב נכד דואג עוזי חן

עוזי, בקשר למתנדבים - תנסה לשאול במחלקה לייעוץ לקשיש בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגורי סבתך. יתכן ויש שם מתנדבים שעורכים ביקורי בית לשם חברה ושיחה בלבד. גם הם בדרך כלל מבוגרים. תציין גם אם סבתא מדברת שפה נוספת לעברית http://www.btl.gov.il/NR/exeres/E82E2FBE-AAAB-4572-9A8D-6D68F0FA964C.htm#515AE08B_2398_4B32_BFBB_08F098339933. אם אפשר, ובלי להכיר במי מדובר, הכי טוב לסבתא שקרובי המשפחה יגיעו אליה בתדירות גבוהה ככל האפשר. חשובה יותר, לדעתי, עצם הביקור ולא אורכו. כך שאם גרים לא רחוק מאד, כדאי לעשות זאת. הקשר שלה עם בני משפחה קרובים ואוהבים , זה מאד חשוב לה ויכול לעודד .. בנוסף, גם שיחות טלפון תכופות עוזרות במשהו., להפיג את הבדידות.

תודה רבה אני אבדוק את זה אשמח לשמוע מעוד אנשים על רעיונות, עצות קישורים וכו' נוספים

עוזי שלום מלבד הפניתה של גולשת ישנן דרכים נוספות. א לפנות לשי"ל באזור מגוריך ב.לפנות למחלקת הרווחה ולשאול על מתנדבים. מלבד אנשים מבוגרים ישנם גם תלמידי תיכון בפרויקטים התנדבותיים שונים. ג. לפנות לבית אבות באיזור ולברר האם גם שם יש מתנדבים.אני מצרפת גם את הקישור לדבריו של דני למטה על עמותות התנדבות. http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1331,xPG-11,xFT-6558,xFP-6611,m-Doctors,a-Forums.html כדאי גם לפנות לסביבה הקרובה (חברות קרובי משפחה של סבתא ) ולשאול גם אותם. בהצלחה נעה

תודה רבה נעה אני אבדוק את האפשרויות

בהמשך לשאלה שנשאלתי בעץ הקודם אפרט למה אני מתכוונת. הטיפול בהורה/בן זוג/בן משפחה הסעודי הוא קשה ומפרך פיזית ונפשית. מלבד האינפורמציה הפרקטית החשובה ביותר (מכשור, תרופות, רופאים וכו) יש חשיבות רבה גם לתמיכה נפשית. הכאב הנפשי הכרוך בטיפול באדם אהוב הוא רב, בעיקר אם היחסים היו מורכבים לאורך כל השנים. יש חשיבות רבה שיהיה מי שיטפל ידריך ויתמוך במטפל עצמו. יש אפשרות להשיג הדרכה כזו בשתי צורות. א. במערך השרות הציבורי ב בשוק הפרטי בשרות הציבורי יש כמה נותני שרותים שבמסגרתם יש הדרכות ו/או מקורות תמיכה שכאלו. א.קבוצות תמיכה לבני משפחה מטפלים (בעמותות האלצהימר, בבטוח לאומי, לעתים בקופות חולים). ב.מרפאות פסיכוגריאטריות ציבוריות במסגרתן רואים פסיכוגריאטריים/עובדים סוציאליים/פסיכולוגים יכולים להדריך ולשוחח עם בני המשפחה. אני אומרת זאת בהסתיגות קלה. יש כרגע רפורמה במרפאות לבריאות הנפש ויש סימן שאלה לעתידן. בכל מקרה לינק לכל המרפאות הספיכוגריאטריות בארץ:http://www.eshelinfo.org.il(יש את זה באתר של אשל שדני כיונן אליו בעץ הקודם). ג.טיפול ע"י איש טיפול שמכיר היטב את הנושא הגריאטרי בשוק הפרטי: א. הדרכה על ידי גריאטר/פסיכוגריאטר מטפל ב. קבוצות תמיכה שמתארגנות במסגרות פרטיות. ישנן מכונים שונים בארץ שעוסקים בתחום זה ג. התיעצות עם העובד הסוציאלי בבית האבות לגבי אפשרות קבלת תמיכה ו הדרכה על ידי הצוות הטיפולי בבית אבות או הפניה לגורם מתאים. ד. טיפול פרטי או דרך קופת חולים אצל פסיכולוג שאמון על הגיל השלישי. מקווה שהבהרתי את הנקודה. אם לא פני שוב. בברכה נעה

נועה , בקשר לדברייך: ארשום לך תמונת מצב כסיכום למה שהיה וכבר מאחורי בתור בת יחידה: (עם מעט עזרה מנכדים) לא היה מדובר באלצהיימר, אלא במצב מורכב לאחר אירוע מוחי, ועוד כמה אירועים רפואיים אחרים לפני כן., ושהות של כמה שנים במוסד סיעודי. על קבוצת תמיכה לא שמעתי מאף אחד מבעלי המקצוע שאותם הזכרת (עובדים סוציאליים, רופאים, אחיות וכו'), לא בקופת חולים, לא בבית חולים ולא במוסד הסיעודי. נאמר את האמת, גם אם הייתי שומעת על קבוצת תמיכה כזאת, לא היה זמן וראש להתעסק עם זה, ( לא מצויידים ברכב) כאשר נאלצים, ומכל הלב, יום יום לבקר את ההורה מכיוון שהוא צלול, מוגבל מאד פיזית ולכן אומלל מבחינה נפשית. כל זמן פנוי שהיה, העדיפות היתה לשהות אתו ולא חשבתי על תמיכה לעצמי. עובדת סוציאלית, בשעות המעטות שלה במוסד הסיעודי, צריכה מטבע הדברים להקדיש אותן בעיקר למלה טובה לחולים עצמם. עם המשפחות הקשר הוא בעיקר ביורוקרטי... עובדת סוציאלית אחת , מסורה במיוחד, אתה אפשר היה להחליף מילים, אבל לצערי זה לא נפוץ.. כתבת על אפשרות הדרכה על ידי הצוות הטיפולי - בוודאי שמדי פעם אפשר לשאול אותם ולקבל תשובה, אך באופן כללי - הם עובדים כל כך קשה עם החולים עצמם, הצוותים מצומצמים, (לחסוך בעלויות..) כך שלהתפנות לבני המשפחה זה לא פשוט. שכר עבודתם מינימלי ברוב המקרים, כך שאי אפשר לצפות להרבה. תוכלי גם להזכיר אפשרות של מישהי זרה שתבוא ותחליף את בן המשפחה, ותהיה לחברה למאושפז, אבל צר לי - ראיתי גם כאלה, ומסקנתי - אין כמו בן משפחה אוהב. מבחינתי, האפשרות היחידה המתאימה היתה לשפוך את הלב בפני מכרים בודדים ולקבל טיפים מאחרים שהיו במצב דומה. אני משוכנעת שזה יעיל יותר מאשר כל בעל מקצוע פרטי או במסגרת ציבורית, שלא עבר בעצמו מצב דומה.

גולשת יקרה! נשמע ללא ספק שעברת תקופה קשה וסוחטת בטיפול באמא. על אחת כמה וכמה כשאת בת יחידה שנדרשת לכל כך הרבה. ללא רכב, ללא אחים , יום יום ביקר את אימך במסירות ומכל הלב. אין ספק שאימך לא יכלה לקבל טיפול כל כך מסור מאף אחד אחר. אדם זר לא יכול היה לתת את מה שאת נותנת . עדיין, גם בנסיבות כל כך קשות הצורך בתמיכה הוא חשוב כל כך. אנשים רבים נשברים, מרגישים מרוקנים מכוחות ולעתים חשים דכדוך ועצב שפוגע בתפקודם. וכשהם במצב כזה הם לא יכולים לתת להורה את מה שהיו נותנים לו אם היו חשים חזקים יותר. יתכן שהתמיכה האידיאלית הוא חוג חברים שעברו את המצב בעצמם, כמו שאת מתארת. יחד עם זאת לא כל אחד התברך במכרים שכאלה. בהדרכה מקצועית ובטיפול יש גם צדדים אחרים שלא נלקחים בחשבון כשאתה מדבר עם מכר. אני חושבת שלפנות להדרכה ו/או לטיפול היא החלטה קשה שדורשת פעילות אקטיבית. לצערנו, האפשרויות הן לא נגישות כל כך כמו שהיה צריכה להיות .(כמו המצב שתיארת לגבי עיפות הצוות הסיעודי). יש צורך בעובדות סוציאליות רבות כמו אותה עובדת סוציאלית המסורה שתיארת, הגרונטולוגיה היא מדע מתפתח וכיום כדי להשיכ את התמיכה הדרושה יש להיות אקטיביים, לשאול ולחפש וזה בכלל לא פשוט. בעיקר כשאתה מטפל בהורה סיעודי ולעתים אין את "הזמן והראש". אני מתעקשת על כך שמקור תמיכה חשוב להרבה אנשים והוא בר הישג. אשמח גולשת יקרה שתשתפי יותר מנסיונך כשאנשים פונים כאן במצוקתם. אולי הטיפים שלך וההבנה שלך בתור מי שעברה את המצב הקשה , יוכלו מאוד לסייע לפונים לכאן. תודה נעה

אוסיף לדבריה של נעה: יש די הרבה עמותות של התנדבות, שחלקם מוכן לבקר אנשים במצב כמו אמך. הבעיה להגיע עליהם. יש עמותות כאלה שקשורות לקופת חולים (ביחוד כללית) ואחרות שקשורות למחלקות הרווחה של הרשות המקומית. גם ב שי"ל (שרות ידיעות לאזרח) עשוי להיות מידע על מתנדבים כאלה. אצלנו בחיפה עשו לאחרונה ארוע הצדעה למתנדב הגימלאי, ולמרות שידעתי על הנושא מפעילותי ב"שדולת גמלאים - חיפה" נדהמתי לראות את ההיקף של מספר המתנדבים ואיכותם. צריך רק למצא את קצה החוט לקשר. שכחתי לציין שכמעט בכל עיר יש "מועצה להתנדבות" שאצלם יש מידע על רוב העמותות ההתנדבותיות.

שלום רב, אמי בת 76. סובלת מבעיות לחץ דם והשמנת יתר, כמו כן מדלקת כרונית בעמוד השדרה. היא מטופלת בכדורים לאיזון לחץ הדם,לשמירה על דופק תקין, למפרקים , כדורים נגד דיכאון ועוד. לאחרונה קיבלה זריקה במרפאת כאב (הזריקה מכילה קורטיזון). אמי סובלת גם מבעיות שמיעה, בלבול ואובדן זיכרון. לאחרונה חלה החמרה משמעותית מאוד בנושא הזיכרון. הרופא ערך לה מבחן ומצא שיש ירידה בזיכרון, ונתן לה כדורים שלא עזרו לה כלל. ביומיים האחרונים החלה לשכוח דברים בסיסיים ביותר. עד היום היא נטלה את הכדורים על פי הוראות הרופא, כיום אני חוששת שהיא שוכחת ליטול את התרופות או שהיא נוטלת פעמיים ובשל כך ישנה החמרה בזיכרון. עלי לציין שבזמנו אביה של אמי איבד את הזיכרון כליל, ונפטר מחוסר ידיעה מי הוא והיכן הוא נמצא. אני חוששת שזה יהיה גם גורלה. האם יש לכם דרכים לטפל בבעיה, גם כשהיא במצב כזה. עלי לציין שמזה תקופה ארוכה מצב רוחה ירוד, והיא קצה בחיי הסבל האלה. אני מבקשת תשובה מהירה אביבית

לפי עניות דעתי אמך צריכה לפנות לאבחון אצל מומחה לגריאטריה (מחלות זקנה). רק מומחה כזה יוכל לעשות סדר בכל החוליים והתרופות שלה. צריך לפני הפגישה להכין תיק מסודר של כל האבחונים שעברה וכל המרשמים שהיא מקבלת. רצוי שזה יהיה בקופת החולים בה היא מבוטחת כדי שלרופא הגריאטרי תהיה גישה לנתונים הרפואיים שלה באינטרנט. (רצוי לברר עם הפקיד במרפאה אם זה אוטומטי או צריך לעשות משהו לקראת זה)

אביבית שלום. אני ממליצה לפנות בהקדם לפסיכיאטר גריאטרי. נשמע שהכל קשה ומדאיג אך שאימך במיוחד " קצה בחיי הסבל". יכן ויש כאן דיכאון שבטח מקשה עוד יותר על התפקוד וההתמודדות עם הקושי הגופני ומשפיע בצורה גורפת על תחומים נוספים (כגון זכרון ובלבול). במקביל כדאי שאת ו/או המטפלים הנוספים יפנו להדרכה שתהיה מקום שיכיל את הקושי והמצוקה. הדבר חשוב הן בשבילה והן בשבילכם כמי שמלווים אותה. את מוזמנת לחזור ולפנות במידה ואת זקוקה נעה

שלום, נתקלתי כבר כמה פעמים בתשובות שלך בהן את מדברת על הדרכה למטפלים... למה את בעצם מתכוונת ? מנסיוני האישי עם קשישים עם בעיות רפואיות ועם אשפוזים הן בבתי חולים והן במוסד סיעודי, אין שום מסגרת מסודרת שבאה לקראת בני המשפחה, ולעיתים זו בת יחידה בלבד, בהצעה להדרכה.. יש רק עניינים טכניים שאפשר לברר אצל מרפאים בעיסוק או פיזיוטרפיסטים לגבי סידור או מכשור בבית, או עניינים ביורוקרטיים במגע עם משרד הבריאות, כאשר הטפסים הם בידי העובדות הסוציאליות. בעצם , במציאות , כל אחד צריך לשבור את הראש בעצמו, ומתייעץ עם מכרים שעברו בעיות דומות. סל הבריאות לא כולל תרופות שונות שיכולות לעזור בבעיות הזיקנה, ביטוח לאומי מערים קשיים שאין מילים לתארם , וזה כולל את הבדיקה המבישה שלהם, באישור עזרה סיעודית למי שזקוק באמת. ועוד... גולשת

שלום, סבתי בת 84 וסובלת ממס' בעיות. יש לה כמעט כל הזמן סחרחורות, כאבי ראש, וחולשה עמוקה. לאחרונה זה ממש התגבר. בנוסף היא סובלת מהיצרות של הושט, מה שגורם לה לתחושת מחנק עם כל ביס או לגימה... בנוסף לכך לפני 15 שנה עברה ניתוח במעי כתוצאה מדימום והיום שנים אחרי יש לה כאבי תופת באזור המעיים. ואי אפשר לשכוח גם כאבי פרקים ושרירים חזקים - שבשל היצרות הושט והחשש מדימומים בקיבה ובמעי - אינה יכולה לנטול את משככחי הכאבים החזקים למיניהם (דוגמאת וולטרן ושאר נוגדי הדלקות שלהם האסורים על אנשים בעלי רגישות במע' העיכול). היא מאוד מאוד סובלת. אני מניחה שמספיק ואחד הסימפטומים הללו היה פוגע בי לאורך זמן - הייתי משתגעת. לחשוב שאת הכל סובלת אישה אחת שכמעט ושום כדור לא מצליח לטפל בנ"ל ושגם בקושי רואה והולכת... סיוט. היא סובלת מכל הללו ברמות כאלו ואחרות כבר שנים רבות. נוסף לכך היא סובלת מחרדות ומבכי לעיתים קרובות (לא פלא בהתחשב במצב הבלתי נסבל שלה) .רופאת המשפחה פטרה סימפטומים כאלה ואחרים ב"זיקנה", רשמה כדורי הרגעה או אופטלגין וזהו. אני לא חושבת שזה נכון, זה מקומם. לפחות חלק מהבעיות צריכות לקבל מענה. לאחרונה חשבתי שייתכן שיש לה חסרי ויטמינים (כי היא לא אוכלת טוב) או שכדורי הלחץ דם שלה לא מאזנים אותה ולכן הסחרחורות, או שהיא חווה חלק מהסימפטומים כתוצאה מתופעות לוואי של כדורים וזה משהו שיהיה פתיר ברגע שנעלה עליו. בקיצור במקום שהרופאה שלה תחשוב - אנחנו חושבים. אבל לא ברור מהיכן להתחיל. לכן אני צריכה המלצה טובה מניסיון על רופא גריאטר מהמרכז שהוא גם קודם כל אדם . מישהו שייקח על עצמו לא רק לבדוק אותה ולתת מירשם לתרופה, אלא להסתכל על כל התמונה הכוללת בסבלנות גדולה ובאמפטיה. היא כבר מיואשת ואני ... לא ישנה בלילות. מצד שני, הגישה שלנו היא לא "לטרטר" אוהת סתם בין בדיקות, היא חלשה ועייפה וסובלת גם מאוסטואופורוזיס (כולל שני שברים בגב) ולכן הרעיון הוא ללכת לרופא מנוסה מאוד, מדייק, שיוכל לחסוך 700 טירטורים על הדרך. בכלל כל המלצה היא לפנייה לסמכות מקצועית כלשהי שתוכל לקחת יחד איתנו את הרצון למצוא פיתרון להקלה על הסבל הנורא הזה של האישה היקרה הזו. וגם... אם יש עיצות מניסיון על מוצרים טבעיים להרגעה, להקלת כאבים... כל מה שיכול לעזור. תודה, הנכדה

סבתא שלך סובלת ממכלול כזה של בעיות שאין כל אפשרות לתת המלצות "סבתא" או במקרה שלי המלצות "סבא" (בן 81). ההמלצה שלי לבקש מהמרפאה של קופת חולים שלה הפניה לרופא גריאטרי. רוב הרופאים הגריאטריים, (בניגוד לכמה רופאי משפחה אבל ממש לא כולם) יודעים להקשיב וידעו מה אפשר ומה אי אפשר לעשות להקל על הסבתא שלך. אני עצמי סובל ממחלה בושת שגורמת קשיי בליעה, וחייב לקחת כל התרופות במצב נוזל או נמס במים. יש כל משככי הכאבים בצורה כזאת (במידה ומותר ליטול אותם בהקשר למצב הרפואי הכללי) יש מולטי ויטמין תוסס במים (סופרדין SUPRADYN) שמספק רוב הויטמינים והמינרלים שאני נאלץ לקחת כדי לא לסבול מחוסר ויטמינים. חוץ מזה למשל מולטיויטמין מומלץ לזקנים - פארמטון בא בצורת קפסולות ג'ל שאפשר לחתוך אותן ולסחוט מהן את התוכן שהוא כמו משחה, וקל לבלוע אותו. לכל אלה כדאי לקבל ייעוץ מהרופא הגריאטרי. שבת שלום

תודה רבה, עניינה אותי העובדה שגם אתה סובל ממחלה בושט שגורמת לקשיי בליעה. אבחנו אצלך את המחלה? לסבתי אמרו שיש אכלזיה - שזו הפרעה בתנועתיות והמליצו לה על הזרקות בוטוקס להרחבת הושט. אני פשוט חוששת מאבחנה פזיזה מדי ואשמח לדעת מה שם המחלה שלך וכיצד היא מתבטאת (של סתבי - בתחושת חנק באזור בית החזה, הקאות כתוצאה מזה, גרעפסים). לגבי הנוזל עם הויטמינים - רופא המליץ לך, או שלקחת על דעת עצמך? ושאלה אחרונה, עשו לך איזשהן בדיקות שמגלות חסרים בויטמינים? אני רוצה עלקוב שאכן עושים לה אתה בדיקותה ראויות ולא מחפפים. ואחרון חביב - תודה רבה על המענה, אניר ואה שאתה עונה במס' מקומות תשובות טובות ומועילות. חג שמח נכדה

אני בת 58 .כבר תקופה של כמה חודשים אני סובלת מבעיית זיכרון , שוכחת מילים , למשל בשוק שם של ירק או בטבע שם של פרח , בנוסף בשיחה עלולה לשכוח שם של מקום או דבר מסויים . זה גורם לי לדבר יותר באיטיות על מנת שתהיה לי שהייה לזכור או למצוא מילה חלופית ומכניס אותי לחרדה בשיחה. לעיתים אני נמנעת מלהכנס לשיחה . אני לוקחת טמוקסיפן כ10 חודשים , האם זה קשור ?הייתי אצל ניורולוג אשר שאל אותי כמה שאלות וביקש ממני לספור לאחור , פחות 7 ולזכור רצף של 3 מילים וומלא נכשלתי בכך אמר שזה כנראה תוצאה של לחץ . אני לא בטוחה שזה קשור לזה , לחץ תמיד היה לי אבל התופעה מאד מפריעה לי . מה ניתן לעשות ואיך לאבחן בצורה יותר מעמיקה ?

סוזי, אני לא רופאה, אבל מנסיון אישי - גם אני וגם בעלי בשנות החמישים לחיינו, ותופעה כמו זו שאת מתארת היא מנת חלקנו, ושל עוד רבים וטובים שאני מכירה.. כך שאת לא לבד ! אם כבר נבדקת אצל נוירולוג, והוא אינו רואה בעיה מיוחדת, אז לדעתי - אם זה ימשיך להפריע לך, ואם זה יחמיר, אז כדאי להתייעץ שוב עם רופא המשפחה שיחשוב מחדש אם להתייעץ עם מישהו נוסף. יש מרפאות זיכרון בחלק מבתי החולים. את יכולה לשאול בפורום "נוירולוגיה" כאן בדוקטורס, וכן בפורום "רפואת משפחה".

יש לי חברה בחו"ל שסובלת ממחלת אלזהיימר. היא שמע שיש בישראל טיפול חדשני למחלה שלה. האם יש דבר כזה ואם יש, נה לתת לי אי%F

יש לי חברה בחו"ל שסובלת ממחלת אלזהיימר. היא שמע שיש בישראל טיפול חדשני למחלה שלה. האם יש דבר כזה ואם יש, נה לתת לי אינפורמציה נידרשת. בתודה רודיקה

מצאתי לפחות כתבה אחת שמדברת על פגיעה בזיכרון ו TAMOXIFEN http://www.abstracts2view.com/sabcs05/view.php?nu=SABCS05L_130&terms= הכתבה הזאת אומרת שהתרופה פוגעת בזיכרון פחות מתרופה אחרת. הכתבה מתבססת על מדגם די קטן של נשים בסיכון, שנוטלות את התרופה. תתיעצי עם הרופא שרשם לך את התרופה, אולי יפנה אותך לרופא גריאטרי לאבחון למרות גילך הצעיר במידה מסוימת. תנסי גם לשאל בפורום סרטן השד, http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-146,m-Doctors,a-Forums.html יש להניח שמשתתפות בפורום זה נשים שנוטלות את התרופה ותוכלנה לספר על הנסיון שלהן. מאחל לך בריאות שלמה

דני תודה על הפנייתך למחקר ולפורום

סוזי שלום. בעית זכרון יכולה לקרות ממגוון סיבות. החל מירידה טבעית בגלל הגיל , דרך תופעות לוואי לתרופות, תופעות נוירולוגיות או מצב נפשי. במידה ומדובר על ירידה טבעית תלוית גיל , אין הרבה מה לעשות מלבד תזונה נכונה ופעילות ספורטיבית לגוף ומוח (התעמלות למוח). במידה ויש קשר (כמו בציטוט האבסטרקט שדני הביא) בין התרופה לזכרון כדאי לפנות לרופא המטפל בהקדם. בודאי ידוע על תופעות לוואי של התרופה. במידה ולא מדובר על יחס ישיר והתופעה מאוד מפריעה כדאי לחשוב על ברורים נוספים. באם את לוקחת את התרופה כטיפול ומניעת סרטן השד? את מספרת שאת מטופלת בתרופה כ 10 חודשים. יתכן שהירידה בזכרון קשורה גם לדכאון תגובתי. התופעות שאת מתארת: ההמנעות משיחה, האיטיות, הלחץ והחרדה מאפינים תקופות פוסט מחלה. בתקופות כאלה ישנם הרבה פחדים, לעתים תהליך של אבל, התמודדות חברתית,רגשית, קוגנטיבית מזוית שונה מזו שהיתה קודם. נדרש כאן מאמץ ולעתים מחיר נפשי רב. האם את חשה שהמוקד הוא רק הזכרון או שישנם מוקדים תפקודיים נוספים? זה יכול לתת רמז לגבי כיוון הטיפול הדרוש. כדאי להתיעץ עם רופא מטפל ולשקול אבחון פסיכונוירולוגי במידה וזה ממשיך להציק . יתכן ויהיה צורך בטיפול נפשי ו/או טיפול תרופתי מתאים. את מוזמנת להמשיך ולהבהיר ואולי נוכל לחשוב איתך יחד. בברכה נעה

לנעה , תודה על תשובתך . אני עברתי ניתוח בספטמבר 1995 לאמפקטומי , ולאחר הקרנות התחיל הטיפול בטמוקסיפן . האמת היא שההתמודדות עם המחלה הייתה ללא תופעות של הסתגרות דיכאון וכו' , בעלי באותה תקופה קיבל טיפול כימוטרפי מאחר ו4 חודשים לפניכן התגלה אצלו סרטן במעי הגס , היינו ממוקדים בלתפקד בצורה מפוכחת וטובה למרות המצב , אוכל בריא אורגני , לקיחת עשב חיטה , הליכות וכו' .יכול להיות שההפרעה הקוגניטיבית היא תוצאה של לחץ מצטבר , כמו תופעה "פוסט טראומטית" , אני חושבת להתייעץ עם פסיכיאטר על מנת לבדוק גם אפשרות של טיפול תרופתי אם כי אני מאד מסתייגת בלהיות תלויה בתרופות .

בעלי בן 44, לקה באירוע מוחי לפני כ-3 חודשים. כיום עובר שיקום בלווינשטיין. הרופא המטפל אמר לי כי בעלי סובל מבעיות פסיכונוירולוגיות קשות מה הכוונה ולמה עלי לצפות כעת בחיי היום יום.

שלום לנעה ביצ'קוב. לקחתי את אמי תחת חסותי מלפני 7 שנים, היא גרה אצלי בבית,נוסף לכך היא אף אם שכולה,לאחר מספר שנים לא יכולתי לטפל באמי,אני בעצמי לא צעירה,ואף לא כל כך בריאה, הבאתי לאמי מטפלת פיליפינית,די טובה, אך אמי אישה מאד עקשנית,נוסף לכך היא מאד מאד סנילית,ודיבורה לא ברור כלל,אני צריכה לחבר משפטים כפאזל, היא אף לא לוקחת כדורים,ורוצה רק לישון,עושה בעיות באוכל, איך מטפלים בבעיה זו ללא כל כעסים? ובלילות כלומר בחצות לא תמיד היא מתעוררת מתישבת במיטה ומתחילה לשיר,או לקרוא לי "אמא" כך היא קוראת לי, אנא נעה באם יש לך עצה טובה,עזרי לי בבקשה. תודה מראש דינה.

נעה לא עונה לעתים כל כך קרובות, לכן תקראי מה שנעה כתבה ל"מיואשת". בינתים מה שאני יכול להגיד (שגם כתבתי שם) חשוב שתחפשי תמיכה לעצמך, לעזור לך לשאת את כובד המשקל של טיפול באמא שיש לה תסמיני זקנה קשים (די אופיניים). אחת הכתובות היא אש"ל "תכנון ופיתוח שירותים לזקן" מטעם ג'וינט. http://www.eshelnet.org.il/he/programs.php?pid=90&catid=115 נסי לפנות אליהם

דינה היקרה שלום. את מתארת מצב מורכב ולא פשוט. את שואלת איך מטפלים בבעיה כזו ללא כל כעסים? אני חושבת שעצם הקשיים והבעיות מעוררים כעס. אין דרך לא לכעוס, אבל ניתן להפחית את התסכול הכעס והסבל הן שלך והן שלה. אני חושבת כמה זה טעון ומסובך רגשית שאימך קוראת לך אמא באמצע הלילה. הרי את בעצמך זקוקה לאמא. גם את לא בריאה ואחות שכולה. האם את המטפלת היחידה באמא? איני יודעת אם את בעלת משפחה ויש לך גם בעל וילדים לדאוג להם. אין ספק שכדי לטפל באימך כראוי עלייך להשיג תמיכה טובה גם עבור עצמך. כדי שאת לא תכרעי תחת העומס. בנוסף לכך יתכן ואימך זקוקה לכדורים שיכולים להקל על מצבה, לשפר את תפקודה ולהפחית את פחדיה, יש לדאוג שתקבל את הטיפול התרופתי והסיעודי הראוי. זה יכול גם לעזור לך ולהקל עלייך. את זקוקה לאיש מקצוע שיוכל ללוות את הטיפול באמא וידריך אותך כיצד לנהוג.פני לרופא הגריאטר המטפל או לעובדת סוציאלית שאת בקשר עימה. במידה ולא כדאי לאתר אנשי מקצוע מתאימים בסביבת מגורייך. יתכן ויש גם מסגרות יומיות כמו מועדניות שאימך יכולה להשתתף בהן. יש שם אנשי צוות שאולי יוכלו לתמוך ולהנחות אותך. טוב עשית שהבאת עזרה סיעודית אך נראה שזה אינו מספיק ויש צורך במעורבות של יותר גורמים מטפלים. חשוב שאת תהיי מוקפת בתמיכה ,הן הדרכתית והן כדי שלא תרגישי לבד במערכה. את מוזמנת להמשיך ולהתיעץ ונחשוב יחד כיצד אפשר יהיה למצוא את כל אלה. בברכה נעה.

אמי בת 70 וסובלת זו כבר תקופה ארוכה מחרדות+דיכאון+עצבנות כל טיפול שהיא קיבל טוענת גורמת לה לתופעות לוואי אך אנחנו ממשיכים ללכת מעת לעת לפסיכיאטרים שונים (היא לא מוכנה להשאר אצל אחד )בתקווה למצוא את התרופה המיוחלת. אבי בן 80 היה מאז ומתמיד טיפוס עצבני קצת מבולבל ונכנס מהר ללחץ בכל מצב קטן, לדוגמא אם אינו מוצא את רשימת הקניות הוא מתחיל להלחץ לדבר לעצמו (גם ברחוב) וקצת משתולל עד שהוא מוצא את הרשימה או כל דבר אחר. שני הורי בבית אחד זה כמו פצצת אטום. אבי מסרב בכל תוקף לקחת תרופת הרגעה בטענה שהוא כלל לא עצבני ושאנחנו "מדברים שטויות".מרוב לחץ הוא לעתים שוכח את הכלב בסופר או מאבד כל מיני דברים. מידי יום אני מתמודדת עם טענות של אמי על מצבה ועל כך שאבי גורם לאוירה מתוחה בבית ומצד שני אני מודעת שלה יש חלק במתח ומאידך אבי במצבו יכול "לשגע" לא מעט. חברים כבר דווחו לי על התנהגות ללא שליטה של אבי ברחוב (שלדעתי מחריפה). אני מיואשת אין מושג איך להתמודד עם המצב . קשה לקחת אותו לרופא ושהוא גם יסכים לקחת תרופה ומצד שני אי אפשר להמשיך כך. יש לי הורים מקסימים אני רוצה לעשות עבורם הכי טוב שאפשר.

נעומי שלום. אני חושבת שעלייך לפעול בשני כיוונים מקבילים. א. לפנות לגריאטר או פסיכוגריאטר שאת סומכת עליו שיוכל להנחות אותך צעד אחר צעד לגבי הורייך (תחילה גם ללא נוכחות הורייך). ב. תמיכה עבור עצמך. נשמע שמול המצב הקשה הזה את יכולה להרגישה גם כן שזה מעל לכוחותייך וכדאי שתישמרי על מנת לא להגיע לקריסה. לא ברור כמה אנשים נוספים נוטלים חלק בטיפול בהורייך(האם יש אחים או קרובי משפחה נוספים מעורבים או שהנטל על כתפייך בלבד?) ככל את חשה שהנטל (פיסי ו/או הרגשי) יותר עלייך כך כדאי שתשיגי בהקדם עבור את עצמך את התמיכה הדרושה. בברכה נעה

נעה יעצה לך לחפש תמיכה לעצמך, לעזור לך לשאת את כובד המשקל של טיפול בשני הוריך שיש להם תסמיני זקנה (די אופיניים). אחת הכתובות היא אש"ל "תכנון ופיתוח שירותים לזקן" מטעם ג'וינט. http://www.eshelnet.org.il/he/programs.php?pid=90&catid=115 נסי לפנות אליהם. אני מאד אודה לך אם - במידה שתחליטי לעשות כן - תדווחי לנו כאן אם עזרו לך וכיצד, לטובת שאר הפונים בשאלות דומות. הזיקנה זה משהו שכולנו (למרבה המזל או לרוע המזל - תלוי איך מסתכלים על זה) עשויים לחוות ביום מהימים.

שלום רב, סבתו של בעלי היא אישה בת 96 הסובלת מירידה בשמיעה, היא משתמשת במכשירי שמיעה בשתי אוזניה. בחודש האחרון היא החלה להתלונן שאינה יכולה לישון בלילה כיון שהשכנים צועקים ומשמיעים מוסיקה חזקה. כאשר בדקנו את תלונותיה התברר שהיא היחידה ששומעת את הקולות. היא מתארת את הקולות כצעקות או לחילופין כקולות שירה ולעיתים הקולות הם כה חזקים שהיא אינה מסוגלת לישון. כאשר ביקשנו ממנה להסיר את מכשירי השמיעה היא תיארה שהיא ממשיכה לשמוע את הקולות שאותה עוצמה. בספרו של הנוירולוג אוליבר סאקס ("האיש שחשב שאשתו היא כובע") הוא כותב על מטופלות שלו שחוו היזכרות לא רצונית בקולות מהעבר שהופיעו ללא שליטה בעוצמות חזקות מאוד. האם תופעה כזו מוכרת? מהו הטיפול במקרים כאלה? בתושה מראש שרון

לעניות דעתי זאת לא בעית שמיעה (ואת בעצמך רומזת לזה) והייתי מתיעץ עם פסיכיאטר מומחה לגריאטריה, ואם אין לכם גישה לכזה, רופא גריאטרי.

שרון שלום. ככל שיש הסתגרות צמצום וירידה בתפקוד כך יכולות לפקוד את האדם המבוגר תופעות שונות. למשל אצל אדם שסובל מירידה בשמיעה יכולים להופיע זכרונות שמיעתיים. למערכת החישה יש את דרכיה לפיצוי בחוויה החושית. יתכן גם שיש סימנים לבעיה נוירולוגית ו/או סימן לכך שהירידה בשמיעה קשה עבור סבתו של בעלך. אז יש בכך סימן למצוקה רגשית. כדאי להתיעץ בהקדם עם פסיכוגריאטר ו/או נוירולוג גריאטרי ואולי גם עם רופא הא.א.ג. בהצלחה נעה

אני נוהג לרוץ על שפת הים כמה פעמים בשבוע כל פעם 6ק"מ.בזמן האחרון לאחר 7 דקות בערך ,מתיבש לי הרוק בפה ונדבק לי לחיך.אני חייב להפסיק את הריצה לכמה דקות,ורק אז אני יכול להמשיך בריצה. אני בן 76 נוהג לרוץ הרבה שנים.

רק רופא מומחה לרפואת ספורט יוכל לתת לך תשובה מוסמכת. חפשתי בגוגל כתבות בנושא ומצאתי למעשה רק כתבה אחת שמדברת על ירידה של ייצור הרוק SALIVA עם הגיל http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=9084322&dopt=Abstract תופעה שקורית אצלי (אני בן 81) היא שהליחה נעשית צמיגה. רופא רשם לי תרופה בשם SIRAN וזה עוזר. תשאל את הרופא שלך, באינטרנט מצאתי מחקר על החומר הפעיל של זה, שאומרות שזה מקטין את השכיחות של מחלות דרכי הנשימה.הכל נראה לי תופעות דומות. בינתיים תקח אתך בקבוק מים ותשתה בדרך כמו שעושים אתלטים מקצועיים. בכל אופן - כל הכבוד. אני כבר שנים לא מצליח לרוץ יותר מקילומטר או 1500 מטר.

אבי אובחן כסובל ממחלה בשם Lewy Body Disea. ברצוני לדעת יותר על המחלה וכן לאפשר לאמי לקרוא חומר בנושא. האם קיים חומר בעברית? הצלחתי למצוא דברים רבים באנגלית. אשמח לכל מידע. תודה

תגלשי לאתר של עמותת אלצהיימר http://www.alz.co.il/ את לא צריכה להרשם, רק תגלגלי עד שתגיעי לתיבת החיפוש תקלידי שם רק את המילה Lewy ותמצאי מידע גם בקישור http://www.tmurot.org.il/article.asp?id=357 תלחצי CTRL + F ובתיבת החיפוש שנפתחת תקלידי Lewy גם תמצאי מידע. זהו אתר מענין שלא הכרתי על רפואה "משולבת" - רפואה שמרנית יחד עם רפואה משלימה. עוד לא הספקתי להתעמק אבל מענין מה הרפואה המשלימה מציעה במקרה של מחלות ניווניות שאין לרפואה הקלסית מענה מספק.

שלום רב, אני בת 38 ובדר"כ בריאה. לפני כ-3 חודשים גיליתי בלוטות באזור הצוואר, ראש, מפצעות, ובית השחי וטחול מוגדל. לאחר בדיקה אצל רופא המטולוג מתברר שיש לי מחלת CLL. הרופא לא ממליץ על טיפול רק להיות במעקב. ברצוני לעדכן שבמשפחה שלי ישנם אנשים עם מחלות סרטן. אין לי שום אינפורמציה ומידע על מחלה. אבקשכם את עזרתכם בנושא ומה ממליצים על הטיפול. תודה מראש

שלום לך. למיטב הבנתי הCLL זו מחלה ממשפחת הלוקמיה.?(לוקמיה לימפוציטית כרונית). דלהלן לינק בנושא של האגודה למלחמה בסרטן http://www.cancer.org.il/template/default.asp?textSearch=&maincat=2&catid=17&pageid=611 לפי הכתוב שם לגבי הסוג הזה, ישנם אנשים שזקוקים וכאלה שאינם זקוקים לטיפול, בשנים הראשונות או בכלל. איני יכולה לענות לך יותר מזה מאחר ואיני רופאה. רק המטולוג או אונקולוג מומחה יוכל להשיב לך. (ראי פורומים בנושא זה בדוקטורס). לגבי השאלה אם את זקוקה לטיפול כדאי לך לפנות למומחה בכיר בתחום שיבדוק את כל הפרמטרים ויסביר לך איך המעקב יתנהל ובאילו נסיבות תצטרכי טיפול. כאן את מוזמנת לשתף ולקבל תמיכה מכולם כאן . רפואה שלמה נעה

מה דעתכם על המאמר המופיע בלינק המצורף:http://bloodjournal.hematologylibrary.org/cgi/reprint/101/1/265?ck=nck אודה לכם על התיחסות יותר מכן או לא תודה

CLL באתר הייד פארק http://hydepark.hevre.co.il/index.asp הייד פארק בגוגל גם מביא אותנו רישום פשוט אתר בטוח ואיכותי שמכיל מספר ענק של פורומומים בכול תחום - אנחנו תחת נושא רפואה בפורום אני רוצה למצוא אחרים מה עובר עליהם לרכז מידע גם לי אמרו שאני רק מדימיין שאני חלש חשבו שאני סתם מפחד ובדיכאון כאשר באמת אני מרגיש עייף יותר גם לפני גיליו המחלה היתי סובל מכאבי ראש אני מדברים של אנשים שמפרסמים וששואלים בפורמים אני מבין שאני לא לבד וגם צעירים כשמוני סובלים לרופאה בגדול אין ממש ידע ונסיון לגבי התנהגות המחלה לאנשים צעירים שלפני 55 לרוב החולי המבוגרים שלא עוסקים בספורט לא נירשמותמותה או ממש סבל מהמחלה כי היא מחלה כרונית ולא אקוטית לאורך זמן בואו אנשים נשתף מידע נאגן קבוצה למחלה ידע והפסקה והתמתנות בפעילות גופנית החזירו אותי למצב של ביראות ותחושה סבירה ה

אני מדבר מנסיון של מישהו קרוב מאד שחלה במחלה. בסוגים רבים של המחלה אפשר לחיות שנים רבות (עשרות שנים) באיכות חיים טובה. חשוב להיות במעקב בקביעות על מנת שבמידה וצריך טיפול לא לפספס אותו. חשוב גם לבחור רופא מומחה וכזה שמעורר בך אמון, כי מצב נפשי רגוע עוזר למנוע החמרה של המחלה. אני הייתי גם ממליץ על פעילות גופנית קבועה ומרגיעה - למשל טאי צ'י או משהוא דומה. לצערי אינני מוצא קבוצות תמיכה אינטרנטיות במחלה, אבל כמו שנעה כותבת על תהססי לחזור לכאן אם יש לך שאלות או סתם את רוצה אוזן קשבת (או מקלדת קשבת)

לדעתי ,לדעת אחיותי ואחי אמא שלי גומרת את עצמה נפשית ופיזית, בטיפול בסבתי ובענייניה הבלתי נגמרים. חשוב לדעת: אמא שלי בת 58 אישה מקסימה (מיוחדת במינה) שרק רוצה לעזור לכל העולם ועושה מעל ומעבר. אמא נמצאת כל יום אצל סבתא בבית אבות ומשכיבה אותה לישון, היא מביא את סבתא הביתה למרות שאינה שולטת בצרכים. חשוב לדעת: אמא לא בריאה. בעיית מפרקים לא קלה (היא מושתלת מפרקים) ועכשיו בבדיקות רציניות לבעיה מסתורית בדם. חשוב לדעת: סבתא במשך 10 השנים האחרונות לא מתנהגת אליה כ"כ יפה. נהגה ללגלג עליה וכד (כיום כבר לא עושה זאת) ,העבירה לאח של אמא שנמצא בחו"ל את רוב הרכוש, מה שמקשה על ניהול הכספים לצורך טיפול. הייתי רוצה שאמא תשקיע בעצמה יותר, ולא תתן את כל זמנה וכוחותיה לסבתא, אמא נעלבת מהביקורת ורוצה שלא נכעס על ההתנהגות של סבתא.

שלום בת, ההתייחסות שלי לא מקצועית, וללא היכרות אישית : אני כל כך מבינה את מה שקורה מנקודת מבט של אמך - כנראה שיש קשר חזק בינה לבין אמה. יתכן ועצם השהות אתה כל ערב עושה לה בכל זאת טוב. יש לה המון סיפוק מכך וגם זה חשוב. כך היא יודעת שאמה מקבלת יחס אישי, צמוד ואהבה. בבית אבות הטוב ביותר שיהיה, כמעט ולא ניתן לקבל יחס כמו שמקבלים מבת, או מקרוב משפחה אחר, מכיוון שהמטפלים חייבים לעבוד מהר כדי להספיק לספק את הצרכים של כל המטופלים. דבר נוסף - כאשר סבתא חסרת אונים ולא יכולה להסתדר בעצמה, אמא שלך בוודאי מרגישה כאילו שוב יש לה תינוקת/ילדה קטנה שתלויה בה , והיא מרגישה חובה לטפל בה. יחד עם זאת, זה ברור שצריך לדאוג לכך, שהיא לא תזניח את עצמה מבחינה בריאותית, ובכך אפשר אולי להיעזר ברופאת משפחה שלה, שתסביר לה את חשיבות המעקב הרפואי. לדעתי, אם זה אפשרי מבחינתכם, אפשר להציע לה מדי פעם להחליף אותה ולבקר את סבתא במקומה. אהובה

לבת שלום ראשית אני חושבת כמה מורכב הקשר אם-בת. אימך הינה מטפלת מרכזית כשאחיה רחוק מכאן. היא לוקחת אחריות רבה על כתפיה ללא קבוצת תמיכה הולמת. האם יש קרובי משפחה נוספים? חברים ומקורבים שמהווים לאימך קבוצת תמיכה? אני מסכימה עם הקו של אהובה שעליכם כילדיה לקחת חלק במידת האפשר בטיפול בסבתא. במרקם העדין בקשר ישנם דברים שזר לא יבין זאת. יתכן שההתנהגות של סבתא כפי שנחווית מבחוץ על ידיכם שונה מאיך שאמא מבינה ו/או חווה אותה. יתכ שחלק מהקודים ההתנהגותיים מושתתים על ההסטוריה בקשר של שתיהן. המקום בו אימך נמצאת בחיים מוגדר כ"דור הסנדוויץ'". היא מטופלת גם בילדים (מתבגרים? בוגרים?) וגם בהורים מזדקנים. מצב זה בחיים יוצר תחושת עומסBURDEN רבה. הדרך להקל היא קבוצת תמיכה פעילה, פעילות גופנית, לקיחת הרבה "אויר", לעתים טיפול נפשי או טיפולים מסוגים שונים. לפי דברייך לאימך קצת קשה לפנות זמן ולטפל בעצמה. יתכן ואת מביעה חשש שהיא תקרוס כשאינה דואגת לבריאותה הנפשית, הפיזית. למצבה הכלכלי. כדי לצאת ממקום כזה יש צורך בסוג של תובנה פנימית ובהחלטה ברורה.את יכולה להראות לה את מה שכתבת, את דאגתך והתשובות שקיבלת כאן.אולי משהו מזה יגע בה והיא תחליט שגם לה מגיע. בכל מקרה דרוש זמן, סבלנות והרבה התמדה. כביתה דברי איתה על הצורך שלך לדעת שהיא דואגת ושומרת על עצמה. בהצלחה ואת מוזמנת להמשיך לשתף נעה

רק דבר אחד להוסיף לדבריה של נעה (החכמים כתמיד). הסיבה שהסבתא מדברת "לא יפה" לאמא יכולה להיות התחלה של סניליות. הסניליות מתבטאת לעתים די קרובות בכעס, שהוא אולי כעס על התחושה שהקשיש מאבד שליטה, כעס שמופנה דוקא לאלה שנותנים לו המון אהבה. דבר נוסף - מה שלא תגידו לאמא, אף פעם לא בצורה "מנדנדת" ותמיד בעדינות רבה. כלדבר אחר עלול ליצור "אנטי" חזק.