פורום תמיכה ויעוץ לגיל הזהב

שלום רב, נבקש לברר אם קיימת בעיה במצב בו לוקחים קרטייה (במשך זמן רב) לדילול הדם בשילוב עם אומגה 3. בתודה ובברכה, יאיר

בפורום זה לא תוכל לקבל תשובות רפואיות. אם אתה לוקח קרטייה, סימן שאתה סובל מאיזו בעיה קרדיולוגית או בעית כלי דם. אם כך זה יהיה בלתי אחראי לתת תשובה באינטרנט. אנא פנה לרופא המטפל בך. שבוע טוב

יאיר שלום. מצטרפת לדני וממליצה לך לפנות לפורום רפואת משפחה כאן בדוקטורס ולרופא המטפל. בברכה נעה

תכנס לפורורם רוקחות ותרופות

שלום רב, אמא של אשתי כבת 90 סיעודית אך מטופלת בבית. סובלת מכאבים קשים זה שבועות רבים ולמרות אישפוזים בבית חולים ובדיקות של רופאים לא נמצאת דרך לעזור לה בסבל הרב. המצב מביא את בני המשפחה המטפלים ותומכים על סף שבר נפשי מעוניין לדעת האם יש למי לפנות להתיעצות מודה מראש לתשובתכם ....ופרט לכך, מאוד מעריך את האתר והנעשה בו אורי ב.

האם התיעצתם עם העובדת הסוציאלית בבית החולים בו היתה מאושפזת? אולי תמצא דרך לפנות למרפאת כאב באחד המרכזים הרפואיים. מלבד זה תצטרך לחכות עד שנעה תחזור (ב18 לחודש). לי אין עצות טובות אחרות. אם זה היה קורה לי הייתי פונה לרופא פרטי, כי רופאים ציבוריים נוטים לא להתיחס ברצינות לאנשים זקנים כמונו.

אורי שלום. קודם כל תודה. אתה מדבר על תמיכה עבור אישתך ? עבורך? עבור האחים של אישתך? בכל מקרה יש אפשרות גם לתמיכה קבוצתית. ישנן קבוצות תמיכה לילדים של הורים מבוגרים. ניתן לאתר אותן במחלקות רווחה,ביטוח לאומי, קופות חולים, לעתים דרך מודעות בעיתון. מלבד זה ניתן לפנות ליעוץ פסיכולוגי פרטני. אפשר לברר בקופת חולים כיצד להגיע לטיפול פסיכולוגי מתאים. במידה ואתה מעונין אתה יכול לכתוב לי היכן אתם גרים ואנסה לעזור לך לאתר כתובות מתאימות. בברכה נעה

אמי בת 76, סובלת מבעיות סכרת, לחץ דם, סתימת עורקים ברגליים וכאבים נלווים, סובלת מכאבי גב תחתון שמוקרנים לרגליים, לאחרונה התגלה בשיקוף כתם בכליות, עברה לפני מספר שנים ניתוח מעקפים. בעקבות פניות שלה לקופ"ח (כללית) הופנתה לבדיקות שונות במיקומים שונים במרווחי זמן ארוכים בין בדיקה לבדיקה וכך גם לגבי קבלת תוצאותיהן.מדובר במהלך המתמשך חודשים רבים, "טרטור" בין מכונים ורופאים שונים, שמחמירים את מצבה. רופאת המשפחה בקופ"ח מתנגדת לפניתנו לאשפזה בבית חולים לשם ביצוע בדיקות מרוכזות ואיבחון טיפול מתאים. הייתי מבקש לדעת איך ניתן לרכז את כל הבדיקות המקצועיות במהלך אישפוז אחד. למי פונים בקופ"ח? בתודה, צביקה

אחזור לענות ביום א' ה18 ליוני. שבוע טוב נעה

נסיעה טובה ושובך בשלום

דני היקר. תודה על הפרגון

סבתי בת ה-83 דוברת הונגרית כשפת-אם ומאז ומעולם דיברה איתי רק בעברית (אותה היא למדה ב-40 שנותיה האחרונות בארץ ואותה היא דוברת טוב למדי), אני איני דובר הונגרית. בשנים האחרונות יש אצלה נטייה גוברת לפנות אלי בפתאומיות בהונגרית וגם כשאני מפנה אליה מבט תוהה והיא תשים לב אלי היא תמשיך לדבר אלי בהונגרית במשך זמן רב, כשהדרך היחידה כמעט לגרום לה להבין את טעותה היא לפנות אליה בעברית. מה שמטריד אותי הוא שככל הנראה היא אומרת דברי טעם בהונגרית והיא מזהה אותי ובכל זאת היא ממשיכה לדבר איתי הונגרית. מלבד זאת מצבה הקוגניטיבי טוב מאוד למיטב ידיעתי, היא עדיין עובדת בתחום הנהלת חשבונות. האם יש כאן חשד לדמנציה? כדאי לפנות לאבחון מוקדם של אלצהיימר?

אם הסבתא בהירה לגמרי חוץ מהקטע של חזרה לפעמים לשפת האם אתה כמובן לא יכול להגיד לה: סבתא, אולי תלכי לאבחון לאלצהיימר. אני עצמי בן 80 ואם בת זוגי או בנותי או נכדי ירגישו אצלי ירידה קוגניטיבית הייתי מצפה שישוחחו אתי על זה בצורה גלויה, כי יש שיטות, בין השאר תרופתיוות, לעצור ירידה קוגניטיבית. אתה מכיר את הסבתא, ויודע אם אתה יכול פשוט לשאול אותה למה היא גולשת להונגרית כשהיא יודעת שאתה לא מבין את השפה. אני יודע שאני בשנים האחרונות בעצמי אוהב לפעמים לדבר בשפה שגדלתי בה עד גיל 10, אבל לא עם בני משפחה שאינם יודעים אותה. אצלי זה עקב ביקורים לא מעטים בארץ ההיא שמביאים חזרה זכרונות ילדות.

יוסי, אינני רופאה, אבל עד כמה שאני יודעת - דמנציה מוגדרת יותר כ -מצב- , מצב של ירידה בתפקוד לרוב עקב הגיל המתקדם, ולאוו דווקא כמחלה. אלצהיימר זו אחת המחלות הגורמות לדמנציה. תנסה לשאול גם כאן - http://www.starmed.co.il/Forum/117 לדעתי כדאי בכל מקרה לשתף את רופאת המשפחה של סבתך, במה שאתה רואה ומרגיש. יתכן ותרופות מסויימות שהיא נוטלת עושות גם הן משהו...? חיפאית

יוסי שלום. ראשית כל ניכר שאתה דואג לסבתך ושם לב לדקויות בהתנהגותה. עם הגיל ישנה ירידה במצב הגופני (וביניהם שינויים נורמלים ומינוריים בזכרון) ושינויים סביבתיים כגון צמצום החוג החברתי ואובדן אנשים קרובים . כל אחד מגיב בדרכו כשהשונות רבה ומגוונת כמספר האנשים. מצב שאתה מתאר אצל סבתך יכול לנבוע מסיבות רבות. יתכן כי היא חשה בטוחה ורגועה יותר כשהיא מדברת בשפת האם המוכרת לה. יתכן כי היא נפגשת פחות עם אנשים וקצת שכחה שלא כולם דוברים הונגרית כמוה. (מאוד מאפין אנשים שחיים לבד). יתכן כי כדאי לךלשוחח ולברר עם סבתך האם חל לאחרונה שינוי בהרגשתה. במידה ועולים סימנים של ירידה קוגנטיבית כלשהיא, דיסאורינטציה , בלבול וכו' אז כדאי לפנות לבדיקה. מה שאתה מתאר נשמע נורמטיבי . אם אתה עדיין מודאג שאל גם רופא. בברכה נעה

בבדיקות דם תקופתיות נתגלה חוסר נתרן וסודום מה הדבר שצריך לעשות בנדון תודה

שלום, תוצאות הבדיקות שלך , סביר להניח, שהגיעו לרופא שביקש לבצע אותן. הוא זה שרואה את תוצאות הבדיקות במלואן, מודע לרקע הרפואי שלך, וכדאי שתשמע ממנו מה הוא מתכוון לעשות או לברר בהמשך. אני לא רופאה ... למיטב ידיעתי , נתרן וסודיום זה היינו הך., אלא אם כן לא דייקת במונחים. בפורום זה אין רופא, ואם אתה רוצה לקבל מידע מוסמך , כדאי שתפנה במקביל גם לפורום "רפואת משפחה", וכדאי שתציין את גילך, רקע רפואי, כך שהרופא בפורום יוכל לסייע. בריאות, אהובה אהובה

מסכימה עם הפניתה של אהובה.

תודה לנעה ביצ'קוב על התיחסותך. האמת שאני מצפה למיני עצות וטיפים מה לעשות כמו חיתולים מכנסונים, כן או לא ואיזה והיכן רוכשים. אולי תרופה. ועוד. אני כן בתנוע גם מתאמן כמו: חדר כושר,פלדנקריז. עם כל הכבוד הדבר האחרון שאני רוצה זה לדבר על זה.

בינואר מישהו כתב על הנושא. אולי יענין אותך לקרוא את התכתובת. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1331/xPG/7/xFT/3665/xFP/3665

דני תודה רבה. כל הכבוד עזרת לי מאוד.

שלום. שמי חיים ואני בן 3 וחולה בסכרת מסוג 2 (מבוגרים) מזה כארבע שנים, מאוזן על-ידי תרופות (מטפורמין, פרנדאז, טריטייס). אני מעוניין לעבור לקופ"ח מאוחדת, ושאלתי היא האם לאור מחלת הסוכרת יאפשרו לי שם להצטרף לביטוח הסיעודי שלהם? לאור העבר, האם יש סטטיסטיקות או נסיון עבר שמראה שבשל סוכרת סוג 2 בגיל 33 נמנע מאנשים להתקבל לביטוחים סיעודיים בקופות החולים?

כדאי לפנות לפורום של בעיות סוכרת על מנת לקבל תשובה על השאלה החשובה. כתובת של פורום זה http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/18 בברכה נעה

עוד מקום בו תוכל אולי לקבל תשובות הוא פורום ביטוח רפואי http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/19

אני העברתי את אמא לבית עבות בגיל 97 אחרי שהיתה בבית עם מטפלת 7שנים.מאוד קשלי אני בעצמי אלמנה אחרי נתוח מעכפים.אמי לא יודעת שהיא בבית עבות אמרתי לה שזה ב"ח.אני עוברת משבר נפשי וגם קשלי פיזית ללכת כל יום לפי הדרשות שלה.לצין שאמי על כיסא גלגלים, ,לא יכולה לאכול לבד וגם לא רואה טוב.תעזרלי להתגבר אך לעזביר לאמי שבבית לא יכולים לטפל בה. תודה על העזרה.

שלום לך. את מתארת מצב קשה מאוד של שתיכן. אימך נזקקת לעזרה מתמדת ואינה יודעת היכן היא נמצאת ואת כורעת תחת הנטל. ציינת גם שאת במשבר נפשי קשה. כדי להרגיש חזקה מספיק להתמודד עם אימך (לדבר איתה, לספר לה היכן היא נמצאת, לבקר אותה במידת האפשר) עלייך להשיג תמיכה עבור עצמך. כדאי לפנות בהקדם לפסיכולוג מומחה לגיל השלישי או לעובד סוציאלי בכיר על מנת לקבל הדרכה ולהעזר בו במצב המורכב והעדין שאת מתארת. יש חשיבות רבה להבנת הקשר בין שתיכן כדי לדעת איך לפעול ואיך לעשות את זה. פני דרך קופת חולים או המלצת רופא משפחה בהקדם האפשרי. אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת לפנות. בברכה נעה

האם דרך קופת"ח אפשר להתקבל אצל פסיכולוג?

בן 75 סובל מפרוסטטה. לאחרונה קרה לי מספר פעמים לא רצוף, שהתעוררתי בלילה לתת שתן כשאני כבר רטוב זאת אומרת שלפני שהתעוררתי כבר התחלתי להשתין כשזה היה מלוה בחלום שאכן אני בבית שימוש. זה מתסכל אותי מאוד. זה אומר שאני צריך חיתול ללילה? או אלי יש פיתרון אחר?

חיים, אני מציעה לך לפנות במקביל גם לד"ר רן לין בפורום אורולוגיה. ובלי קשר לאינטרנט - להתייעץ עם רופא משפחה והוא ידאג להפנותך למומחה נוסף אם יראה בכך צורך. חיפאית

בנוסף לעצות הטובות מאד של "חיפאית" אני ממליץ לטפל באופן רציני בבעיות הערמונית, אם זה טיפול תרופתי או אחר. יש כיום טיפולים חדשניים כמו טיפול בחמום וכו' שאינם פולשניים מדי. לפי נסיוני, הטיפול הנכון בבעיות הערמונית עשוי לשפר את איכות החיים מאד. תפנה לפורום מחלות ערמונית השכן (במקביל לפורום אורולוגיה של ד"ר לין - שני המנחים בשורה שראשונה של מומחים בתחומם. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/104

חיים שלום. אני מסכימה לגבי ההפניות הטובות שקיבלת מהחיפאית ודני. אני הייתי רוצה להתיחס לחלק הנלווה להרטבה. לתחושת הבושה שיש באפשרות שיש צורך לשים חיתול. לתחושות הקשות שמלוות אותנו כשאנו מגלים שהגוף בוגד בנו ולא נשמע לנו. אין ספק שזהו חלק קשה מאוד להתמודדות ומחייב התיחסות מיוחדת. איך שומרים על תחושת עצמאות ובוטחים בגוף גם כשהוא מתחיל לבגוד בנו? אני חושבת על כך שיש צורך בחיזוק הגוף והנפש במיוחד בתקופה זו. להרבות בהליכה, בספורט וביוגה כדי להלחם בתסכול שיש בחוויה כמו הרטבה. אתה מוזמן להוסיף ולשתף וננסה לחשוב ביחד איך להתמודד עם התחושות הנלוות שלחוויה שאתה מתאר. בברכה נעה

נמצא כי אבי צריך לרכוש מכשירי שמיעה .האם אתם מכירים מכון מומלץ באיזור פ"ת אנא הפנו אותי תודה

אורית שלום. אינני רשאית להמליץ במסגרת הפורום על גופים מסחריים. יחד עם זאת אני מצרפת את רשימת מכוני השמיעה באזור המרכז. בודאי ישנם גם בפתח תקווה. כדאי הכנס ,לשוחח עם קלינאיות התקשורת במקום ולהתרשם מהרצינות והאמינות. הנה לינק לרשמה.http://www.gilhazahav.co.il/show.php?page=2&idp=91 בברכה נעה

שלום.. יש לי סבא וסבתא מבוגרים, שחיים ביחד בבית משלהם. לאחרונה אמי ניסתה לשכנעם לעבור לבית אבות יוקרתי או לשכור מטפלת צמודה בביתם. לאחר חודשים של התלבטויות, חיפוש בתי אבות (של סבא וסבתא שלי יחד עם אמי), מצאו בית אבות שכנראה יהיה רלוונטי בעתיד הקרוב מאוד. אציין שסבתי תמיד דיברה על בית אבות (עוד מלפני כמה שנים) וסבי תמיד דחה את הרעיון. כיום, הם הסכימו עם ההחלטה אך חרדים בנוגע למעבר. לאחרונה אמי מדווחת על שינויים בסבתי. היא מדווחת שסבתי שומעת באזניה "רעשים" משונים, כמו ממטרות ורואה תמונות מול העיניים (לאו דוקא שליליות). האם היא סובלת מאיזושהי חרדה בעקבות המעבר העתידי לבית האבות? האם יש דרך לעזור לה? (הם פנו לקופת חולים והפנו אותה לבדיקות). תודה, דניאלה.

דניאלה שלום. החרדה מהמעבר בית אבות היא טבעית וקיימת כמו כל מעבר אחר בחיים. כדאי לעשות את המעבר הדרגתי מאוד, בקצב המתאים לסבך ולסבתך. הכרות ארוכה ומתמשכת ככל שניתן עם הצוות, עם הדיירים והפעילויות היא חשובה והכרחית. כדאי שהמעבר יתקיים רק כאשר יחושו בטוחים מספיק.להשתדל שאלמנט הזמן יהיה גמיש . כדאי לחשוב איתם על רעיונות שיקטינו את רמת החרדה שלהם. הם בודאי יודעים הכי טוב מה מרגיע אותם. לגבי סבתך, כדאי להתיעץ עם גריאטר ולבדוק האם מדובר בסממני חרדה או בתופעות אחרות (במידה והן מדאיגות). שיהיה מעבר קל ומוצל נעה

לחדד את מה שנוע כתבה: יש בתי אבות (אני מרבה לראות פרסומות כאלה) המאפשרים לשכור דירה לתקופה קצובה לנסיון. אמי החורגת נהגה כך ואכן המעבר אחר כך היה חלק.

אבי בשנות השמונים לחייו ונוטל אקסלון כ-6 שנים. הוא ממעט בדיבור בשנים האחרונות, בעיקר מכיוון שהוא שוכח מילים. אך היום הוא דיבר הרבה, יחסית, וגיליתי שהוא שכח לקחת את התרופות שלו. האם יתכן שאקסלון, שאמורה להשפיע בצורה חיובית על הקוגניציה והזיכרון גורמת להשפעה הפוכה? האם יתכן גם שנטילת התרופה גורמת לשרירים שונים בגוף להתקשות? והאם אקסלון יכולה לגרום לדכאון ופאסיביות?

אני שוב מדגיש שאינני רופא. אני מוצא בספרות שרוב התלונות על תופעות לואי שליליות של EXELON מתיחסות למערכת העיכול. אכן יש דווחים על התקשות של שרירים בכמה מהמקרים. רצוי מאד, לפי הנכתב, שמי שמטפל בבן אדם הנוטל EXELON, שיעמוד בקשר רצוף למדי עם הרופא המטפל, לדווח לו על תופעות שקורות. אז עצתי היא שתרשמי את הבעיות ותקבעי פגישה עם הרופא. אם את יודעת אנגלית, יש הרבה כתבות בגוגל הלועזי www.google.com תחת הכותרת exelon memory dysfunction שבת שלום

כדאי להתיחס בהקדם ולהתיעץ עם גריאטר. מידת הצורך עם פסיכוגריאטר. ניתן לפנות גם לפורום פסיכוגריאטריהhttp://forum.gilhazahav.co.il/index.php?showforum=7. בברכה נעה

בעלי מטופל בנורמיטן 100 ובסימבסטטין 10 מ"ג לאחר אירוע לבבי לפני כ4 שנים. מאז לא היו בעיות מיוחדות בקיום יחסי מין ובזקפה. לאחרונה בעלי עבר ניתוח אורטופדי. כחודש לפני הניתוח ועד עכשו שזה 5 שבועות אחר הניתוח התחילו בעיות בזיקפה ובעקבות זה קושי בקיום יחסי מין. לפי דעתי זה קרה כנראה בעקבות חרדות מהניתוח ועכשו עדיין אין החלמה שלמה. ברצוני לדעת האם ניתן להליץ לקחת איזה שהוא תכשיר או משחה כדי לעבור את התקופה הזו. אני מקוה שזה יסתדר במשך הזמן אך אני חוששת שאם זה לא יטופל זה יהיה יותר מסובך לצאת מזה. אנא תשובתך

שירה, לדעתי כדאי שתפני את השאלה שלך לד"ר לין בפורום "הפרעה בתפקוד המיני" וכן לרופאים בפורום "רפואת משפחה". , על מנת לקבל תשובה מנקודת מבט רפואית. (מכיון שיש בוודאי חלק בעניין לנטילת תרופות, גיל ומצב רפואי כללי). בפורום כאן, מנהלת הפורום הינה פסיכולוגית, ותוכל לענות לך מנקודת ראות זו .. חיפאית

בעיות זיקפה בגיל גבוה הן שכיחות ביותר, ביחוד אחרי ניתוח גדול. אולי רופא המשפחה ירשום לו אחת התרופות המסיעות לזקפה (בתנאי שאין מצב רפואי שנוגד את זה). התרופות האלה (ויאגרה, סיאליס לויטרה וכד') אינן זולות וגם לא בלי תופעות לואי (על פי רוב לא חמורות - עובדה שמליונים של גברים נוטלים אותן) חוץ מזה יש המומנט של ההשפעה של הניתוח, ואולי כאבים בתנוחות מסוימות. אחרי ניתוח שבר העליתי לאינטרנט את השורות האלה http://www.angelfire.com/bc3/schiffer/tnuha.htm זה מאפשר מגע מיני מאד נינוח שעשוי להתאים למצב שאת מתארת. מה שחשוב מאד, לא לעשות מזה ענין גדול. גבר יכול להגיע לאורגזמה גם ללא זקפה כלל, ובודאי שאני לא צריך להגיד לך שהוא יכול להביא את בת זוגו לסיפוק מיני מוחלט גם ללא חדירה. אם את רוצה הרחבה לדברי, אנא חזרי עם שאלות נוספות. שיהיה לכם רק טוב.

שלום לך. כפי שצוין על ידי החיפאית איני יכולה להתיחס לאספקט התרופתי. לשם כך יש להתיעץ עם רופא מוסמך. אני יכולה להשיב לך מההיבט הזוגי. את מספרת שעל אף הבעיות הרפואיות של בעלך , המין ביניכם היה תקין. מאוד טבעי שלפני ניתוח תעלה רמת החרדה וירד החשק המיני ו/או התפקוד המיני. את חוששת שאולי תפקודו המלא של בעלך לא יושב באופן מלא. לי לא ברור עד כמה השאלה היא נטו על נושא יחסי המין. ישנן תקופות קלות וקשות יותר בחיי זוג. בדרך כלל בגיל השלישי נושאים בני הזוג יחד את החרדה כלפי עצמם וכלפי בני זוגם. יש בכך במידה רבה אבן בוחן לחיי הנישואין. כמה בני זוג יכולים לתמוך ולהיות אינטימיים אחד עם השני ולעזור זה לזה לעבור את הרגעים המפחידים והקשים. המין בדרך כלל הוא סיממן לקרבה, מנחם ומרגיע. זוגיות טובה יכולה לספוג גם תקופות של ירידה במיניות (עקב מחלה, לידה וכו'). אם המין הוא דרך התקשורת המרכזית בין בני הזוג הבאה במקום צורות תקשורת אחרות , אז הזוגיות עלולה להפגע. במידה ועולה חשש על ידיך ועל ידי בן זוגך שהעדר מין בתקופה זו עלול לפגוע בזוגיות, כדאי לפנות ליעוץ. הרבה בריאות נעה

אבי בן 94 ובשנה האחרונה התעוור ולפני 4 חודשים הבאתי עובד זר. בתחילה הבאתי אישה וכל הזמן היה ריב ביניים.אחרי חודשיים הבאתי אדם מקסים מרומניה שעבד כאן שנתיים אצל משפחה.דואג לניקיון ,אוכל,קניות,תרופות וכו'.אבי כל הזמן אומר לו ללכת וכל הזמן מצלצל אליי שהוא לא רוצה אף אחד רק את המטפלת שהייתה לו 3 פעמים מביטוח לאומי. כיצד להתמודד איתו היות ואני לא רוצה שהרומני יברח לי. תודה מראש לתשובות לעניין

התמודדות של הורה / מטופל עם עובד מלווה לעיתים באנטגוניזם כלפי העובד. אנו מבקשים מבני המשפחות לברר מדוע ההורה מתנגד למטפל/ת ומה היה ההורה מעוניין לקבל במקומו, כאשר פתרון של מטפלת למס' שעות אינו רלונטי יותר. ההתמודדות עם תופעה זו נחלקת לשלוש דרכים: האחת: תמיכה של בני המשפחה הכוללת שיחות עם ההורה ומאמץ להרגעתו. השנייה: תמיכת חברת הסיעוד על ידי ביקורי בית מוגברים ושיחות של הנציג עם ההורה / המטופל. השלישית: תמיכה המטפל עצמו ובקשה לנהוג כלפי המטופל בחביבות יתרה ולעשות מאמץ מודע ופעיל להתחבב עליו. לרוב, לאחר תק' הסתגלות שיכולה לארוך זמן מה, המצב משתפר. יש לציין כי לעיתים, אין מה לעשות מלבד החלפת המטפל באדם שיתאים יותר למטופל מבחינת אישיותו (אולי בכ"ז עובדת אחרת ולא עובד?) אנו מקווים כי הבעיה תיפתר בהקדם, כך או אחרת, אנו נמצאים כאן לרשותך. בברכה, אילן.

משה שלום. אביך עבר שנה קשה במיוחד במהלכה התעוור. תהליך של התעוורות מוציא אפשרות חשובה בהתמודדות עם העולם. תהליך זה מעלה בדרך כלל מצבי דכאון וחרדה שהם תגובה צפויה לתהליך הקשה שעימו אביך מתמודד. אובדן חוש ראיה , כמו כל אובדן אחר , מלווה בתהליך אבל. מה שיכול להוסיף ולקשר את אביך אל העולם הם שימוש נרחב יותר בחושים אחרים- ראיה ,טעם, מישוש . יחד עם זאת בגיל זה קשה לגוף ליצור קומפנסציות יעילות. אי לכך אביך נאחז במה שהוא חווה ומרגיש. הוא רואה את הדברים אחרת ממך. יתכן שהמטפל נראה לך אדם מקסים. יתכן ואביך חש שיש במגע עימו משהו שאינו נכון עבורו. גברים רבים מתבישים להיות מטופלים על ידי גברים אחרים. גם בגיל 94. יתכן שיש משהו במגע עם אותה אישה שהיה מרגיע ונכון עבורו. יתכן גם כי הוא יצר עימה תהליך של התקשרות מהיר שיש בו מאפינים של תלות. מסוג הקשרים שאדם באפלה יוצר עם האור הקטן הראשון שנקלע בדרכו. רצונו של אביך חשוב. יתכן והוא מרגיש פרטים קטנים שאתה לא יכול להרגיש או לראות. הוא זכאי לטיפול שיחוש מרוצה ממנו גם אם לך הוא פחות נראה. אם המצב לא ישתנה בזמן הקרוב, עליכם לחפש דמות טיפולית שמבחינת תכונותיה תתאים יותר לאביך. בהצלחה נעה

תסלחי לי, אבל כמו תמיד אני מתפעל מהרגישות והחכמה בדבריך.

והעובד הזר הוא למעשה על תקן "משרת" שאמור לחסוך מהבן את הסידורים למען אביו. לכן אתה צריך להסביר לאביך שאם לא אתה ולא הוא מוכנים לעשות את עבודות משק הבית אז צריך מישהו אחר שיעשה זאת. אם העובדת מטעם הביטוח הלאומי יכולה לעשות את עבודות משק הבית לשביעות רצונו של אביך אינני מבין מדוע נדרשת ההוצאה הנוספת על עובד זר.

יש בתחתחת העמוד כפתור לפרסומות. פרסומת עולה (ושוה) כסף

סבי נממצא בדכאון קליני כבר זמן שממשיך להתדרדר... הוא מסרב ללכת לראות פסיכיאטר ועל כן אני מעונין בפסיכיאטר או גרנטולוג מקצועי יעשה ביקור בית וימצא דרך לעזור לו תרופתית... האם את מכירה מישהו באיזור רחובות-גדרה?

עומר, אני מציעה לך לשלוח לנעה אימייל. הכתובת רשומה בפרטים אודותיה, לחץ על שמה שמתחת לתמונה ותקבל את הפרטים. חיפאית

אבא שלי , אדם יקר בן 82,פיזית בריא למדי. מתגורר לבד ועצמאי. בשנים האחרונות התחיל להיות יותר ויותר מבולבל בהתנהלות היומיומית: - לעיתים קרובות אינו זוכר מה אכל - לעיתים אינו זוכר על מה בזבז את הכסף (בגלל הבלבול אין לו יותר כספומט ואנו נותנים לו מזומן כל יומיים שלושה) - אינו דואג לתחזוקת בית נאותה אך גם מסרב להעסיק מבשלת/מנקה קבועות (מדי פעם אנחנו מגניבים מישהי, אך לא באופן סדיר). - מאבד לעיתים קרובות את ארנקו , מפתחות ומשקפיו - מדווח לעיתים על ארועים שאנחנו יודעים בוודאות שלא ארעו - "ממציא" קצת סיפורים מדי פעם - לפעמים אינו זוכר אם לקח את תרופותיו או לא - לפעמים לא יודע איזה יום היום, או מחכה במוצ"ש שיקחו אותו לעסק המשפחתי כאילו היה כבר ראשון בבוקר. - מסלף כל מיני דברים שמסבירים לו או בוחר להתעלם! - שכח כמה פעמים את הגז פתוח - אז ניתקנו לו את הגז ועכשיו הוא מחמם את האוכל בטוסטר-אובן קטן. - שיקול הדעת שלו מוזר ולא כ"כ אחראי . בכל מצב לא שגרתי הוא מקבל החלטות מוזרות (למשל כשהיתה לו הפסקת חשמל בבית בערב סוער וגשום אחד, הוא לא נכנס לשכנים לבדוק מה קורה, גם לא התקשר לבקש שנבוא ונעזור , אלא הגיע אלינו ברגל - מרחק 5 ק"מ בלי שבדק לפני כן אם אנחנו בבית) ועוד ועוד.... באופן עקרוני - אינו מוכן להכנסת אדם זר שיעזור לו בביתו. מה שחמור הוא שאינו מכיר במצבו הבעייתי ומבקש שנאפשר לו לטייל בחו"ל (בלעדינו), ועוד כל מיני פעילויות שאינן מתאימות למצבו. גם אחותו (גם היא בת 80 אך במצב מנטלי ותפקודי נפלא) עימה הוא בקשר טוב, אינה מכירה במצבו ולצערנו , מעודדת אותו ליזום פעילויות עצמאיות מאותו סוג. עקב ארועים ספורים של "בלק אאוט"/שיכחה , לקחנו אותו לרופא קופ"ח מיוחד לאוכלוסיה מבוגרת שאמור להעריך את מצבו ולהמליץ על סיוע בבית. אך דווקא באותו יום אבי היה מאוד ממוקד וענה לכל השאלות בצורה יפה כך שהרופא בחר להתעלם מסיפורינו ונתן לאבי הערכה טובה וכמובן לא אישר שום עזרה. איני יודעת אם הרופא נהג כך בגלל שהינו מטעם קופ"ח ומונחה להמליץ על עזרה רק במקרים קריטיים האם ואיך ניתן להבהיר לו את מצבו? אנחנו מאוד חוששים לפגוע בכבודו העצמי, אך מרגישים שאם נאפשר להמשיך להיות עצמאי הוא ממש בסכנה. - מה דעתכם? איך ניתן בכל זאת לקבל חוות דעת והמלצת רופא לעזרה? הרי בכל פעם שנלך יכול להיות "שניפול" על יום טוב והוא יעשה רושם שונה ממה שקורה בד"כ. אנו חוששים ומיואשים, נודה לכל עצה וטיפ בנושא.

הבעיה היא "קלסית". הקשיש, כאשר הוא במגע עם בן אדם זר, ביחוד רופא גריאטרי או עובד סוציאלי שבא לבצע הערכה, מקבץ את כל כוחו המנטלי כדי לעשות רושם טוב. אחרי שה"מטפל" עוזב יש במקרים רבים נפילה מסוימת. מעריך חכם אינו נופל לפח הזה. אולי נועה תוכל להפנות אתכם לגורם כזה. אנא כתבי באיזה איזור בארץ אתם גרים, זה עשוי להקל על ההפניה.

מלני שלום. נשמע שבאמת המצב מורכב וקשה. אביך גאה מדי מכדי להודות בכך שיש לו בעיה. ואחותו משתפת פעולה ומכחישה יחד עימו את הבעיה. יחד עם זאת נשמע ששיכחה של גז פתוח, אי לקיחת תרופות ודיסאורינטציה הם מצבים מסוכנים ביותר. מה שאני ממליצה לך זה ליצור קשר בהקדם עם גריאטר פרטי טוב (עם עדיפות לפסיכוגריאטר) שיעשה במידת האפשר ביקור בית ויאבחן אבחון כולל. כדאי שקודם כל תנהלו איתו שיחה ואולי כדאי לעשות אבחון על פני כמה מפגשים קצרים לאורך זמן כדי שיוכל להתרשם מאביך בסיטואציות שונות ולאורך זמן. במקביל כדאי שתפנו אליו לקבלת הדרכה כיצד להכניס גורמים מטפלים באופן איטי והדרגתי כך שאביך לא יחוש מאוים ומותקף. במידה והגריאטר ללא ייתן את ההדרכה כדאי לפנות לאיש מקצוע טיפולי מומחה לתחום זה שיוכל להדריך אותכם. במידה ותהיה לך שאלה נוספת את מוזמנת לפנות אליי שוב לכאן או ישירות במייל. [email protected] בברכה נעה

אנא פני אליי ישירות במייל. בברכה נעה

אבא שלי, בן 69, בדכאון מזה שנתיים. כמובן שיש עליות וירידות. הוא מטופל בבית חולים ע"י פסיכיאטרית (פעם בחודש) וע"י עובדת סוציאלית (פעם בשבוע). לפני כחצי שנה מצבו הדרדר והוא התאשפז במחלקה הפסיכיאטרית בבי"ח הלל יפה. האשפוז נמשך כשלושה שבועות. לאחר השחרור הוא הרגיש קצת יותר טוב ועכשיו, לאחר חצי שנה הוא שוב מבקש להתאשפז (התאשפז היום). אנחנו המשפחה (הילדים) טוענים שהוא צריך לקבל טיפול אינטנסיבי יותר (יותר טיפולים בשבוע), ע"י פסיכולוגית (ולא עובדת סוציאלית), חושבים שעדיף פרטית, כך יקבל יחס אישי יותר. האם את חושבת שיש חשיבות לסוג הפסיכולוגית? האם בהכרח הוא צריך ללכת לפסיכולוגית עם רקע בקשישים? כמובן שיש קשר בין מצבו לגילו, אך לא רק זה העניין. אשמח לכל תגובה, אורית

אורית שלום. תודה על פניתך. לי תאורך אבך נמצא בדכאון מתמשך עם עליות ומורדות. ההוויה של מחלקה פסיכיאטרית היא דבר קשה ומורכב. מצד אחד יש באשפוז חשיפה לסבל נפשי קשה של אנשים רבים והתמודדות עם סטיגמות לא פשוטות. מאידך יש במחלקה פסיכיאטרית משהו מגן ומארגן. יש מסגרות תמיכה שונות, צוות שמקיף ונותן יחס אישי , קבוצות טיפוליות ופעילויות שונות. כמו כן בתקופת האשפוז יש מעין הפסקה מהחיים ומההתמודדויות השונות . עבור אדם במשבר , אשפוז במחלקה יכול להחוות כמשהו מגן ותומך. חשוב שכשאבך יצא מן המחלקה הוא לא יצא לואקום. רצוי שתהיה לו עמסגרת תעסוקתית ותמיכתית לאורך כל השבוע. אחרת המעבר עלול להיות חד מדי. רצוי שיהיה טיפול פסיכולוגי, כדאי שזה יהיה על ידי מטפל קליני מוסמך (פסיכולוג קליני,פסיכיאטר או עובד סוציאלי קליני) בעל מומחיות בהתמודדות עם מצבים משבריים. כדאי שהמטפל יהיה חלק מצוות כדי להקל על התקשורת בין הגורמים המטפלים השונים.כמו כן כדאי לבנות עבור אביך מסגרת תעסוקתית תמיכתית. כדאי להעזר לשם כך בצוות המחלקה. את מוזמנת לפנות שוב במידת הצורך. בברכה נעה

רק להוסיף תשובה לשאלתך שנועה דילגה עליה. לפי נסיוני זה מוסיף הרבה אם רופא או מטפל המטפל באדם קשיש, יש לו נסיון והכשרה גריאטרית. כמה שאני נגד אפלייה על פי גיל, יש נקודות יחודיות בטיפול בקשיש. יתרה מזאת, הכשרה גריאטרית גם מכשירה לסבלנות יתירה, שאינה מנת חלקו של כל רופא ומטפל.

אורית שלום. בתגובתי אלייך מספר מילים היו קטועות עקב בעיה בלוח המקשים. מקווה שהדברים הובנו בכל זאת. מלבד זאת מסכימה עם דני שיש יתרון רב לכך שהמטפל יהיה בעל הכשרה גריאטרית על פני מטפל שאין לו את ההכשרה הזו. בברכה נעה

תודה לכם על תגובתכם. מצטערת על העיכוב בתגובה. שתי שאלות עדיין נותרו: מה הכוונה שהמטפל יהיה חלק מצוות? מי חשוב שיהיה בצוות ואיך מוצאים מטפל שהוא חלק מצוות? והאם, כמו שאת אומרת,במחלקה בה הוא מאושפז היום (הפסיכיאטרית בהלל יפה) יוכלו לעזור לו למצוא תעסוקה שמתאימה לגילו? ושוב תודה, אורית

מצטער שלא ראיתי את שאלת ההמשך שלך. אם לא תשאלי לא תדעי. אני סבור שהעובדת הסוציאלית במחלקה תוכל לפחות להדריך אותכם לאן לפנות.

היום נודע לנו שלאבי יש PMR. אודה לכל מידע בנושא - מה זה בדיוק, האם זה בר ריפוי, מהי שיטת הטיפול המועדפת וכל מידע נוסף. תודה וחג שמח.

שלום, אני מבקשת לציין שאינני רופאה. חיפוש ברשת העלה: אם הכוונה ל- polymyalgia rheumatica - PMR -- http://www.infomed.co.il/glossary/g_1794.htm http://www.rheumatology.org.il/public/template1_b.asp?category_id=493 ובאנגלית נסה במקורות אלו: http://www.google.co.il/search?hl=iw&q=polymyalgia+rheumatica&btnG=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&meta= בשאלות אפשר לפנות גם לפורום "רפואת משפחה", כאן בדוקטורס וכן ל - פורום ראומטולוגיה - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=538 בכל אופן, המידע ברשת הינו כללי בלבד, וכדאי שתקבל הסבר מפורט מהרופא המטפל באביך, שמכיר גם את כל הנתונים הרפואיים האחרים והחשובים שלו. בריאות, אהובה

רק לסכם את המידע המאד שלם שאהובה נתנה לכם - PMR מחלה ראומטית שכיחה למדי וכמעט תמיד ניתן לרפוי, לעתים קרובות כבר אחרי מספר ימים של טיפול הכאבים נעלמים או כמעט נעלמים, דבר שאינו ממעיט מהצורך במעקב צמוד. מועדים לשמחה.

שלום, רציתי לברר מהי העמדה העדכנית לגבי מדידת חום רקטלית בקשישים. האם לגיטימי לבצע, ואם כן, מתי?

שירי, כדי לקבל תשובה מוסמכת כדאי שתפני לרופאים בפורומים אלו: רפואת משפחה - http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1 פורום גריאטריה - http://www.starmed.co.il/Forum/117 בברכה, אהובה

הסתכלתי בכמה אתרים הדנים בנושא, ובכולם כתוב (וזאת גם כנראה הנחיה של משרד הבריאות) שמודדים חום בפה ואם אי אפשר אז בפי הטבעת - כי כל שאר השיטות (תחת בית השחי, באוזן, במצח ...) לא הוכחו כמדויקות. אני לא כל כך מסכים, כי מה כבר אי דיוק של כמה עשיריות מעלות נגד ההשפלה של מדידת חום למבוגר בפי הטבעת, אבל מי אני שאגיד.

שלום! אבקש את עזרתכם אימי בת 79 מזה תקופה היא כל הזמן היתה מתלוננת שהשכנים גונבים או זורקים לה חפצים מהחצר (לדעתינו זה לא היה נכון). בתקופה האחרונה היא מתלוננת שבני המשפחה שאינם גרים אצלה יש להם מפתח והם נכסים אליה הביתה וגונבים לה כספים.הדבר אינו נסבל ולדעתינו היא כנראה מבזבזת או מניחה במקמות שונים ומאשימה אותנו. אנא עזרו לנו. תודה וחג שמח

אם אתם בטוחים שהיא באמת ממציאה את הדברים, אזי לדעתי זאת התנהגות אופיינית למחלות זקנה מסוימות. אתם צריכים לעשות תור לרופא גריאטרי (מומחה למחלות זיקנה) מומחה, בקופת החולים של האמא. הרופא יערוך לה אבחון ויתן לכם המלצות כיצד לפעול. יש מצבים בריאותיים בזיקנה שאפשר לבלום אותם או אפילו להקל עליהם. לפעמים זה אפילו רק חוסר איזון תזונתי. מה שזה לא יהיה אתם מוזמנים אחרי האבחון לחזור לפורום וננסה לעזור לכם לחשוב הלאה. מועדים לשמחה ושיהיה לכם שבוע טוב

ליזה שלום. מצטערת על התגובה המאוחרת. מצטרפת לדני שכדאי לפנות בהקדם לרופא גריאטר. כמו כן חשוב לשים לב לכל הקשרים החברתיים. הרבה פעמים תוגבות של "גונבים לי, נכנסים אליי" הם בהפוך על הפוך הבעת מצוקה חברתית וביטוי תחושת בדידות. תנסו לבדוק איתה את הנושא. בברכה נעה

קראתי כי בגיל הזהב חלה ירידה בספיגת ויטמינים , וכמו כן יורדת כמות Q10 בתאים, ושלפיכך מומלץ ליטול מולטיוויטמין יומיומי. לגבי התוסף Q10, ההמלצה היא ליטול אותו בגיל מבוגר, ובמיוחד כאשר נוטלים סטטינים. המלצות אלה ניתנות ע"י נטורופתים, אולם רופא המשפחה טוען שלא הוכח שתוספים כנ"ל אכן מועילים הלכה למעשה. זה מאוד מבלבל ומביך, ואשמח לקבל התייחסותכם המלומדת. תודה.

אליעזר, אתה צודק, זה מביך ומבלבל. יש חילוקי דעות , ותמיד יהיו חילוקי דעות, לא רק בנושא זה, בין נטורופתים לבין רופאים. חילוקי דעות קיימים גם בין רופאים לבין עצמם, ואני מאמינה שגם בין נטורופתים לבין עצמם... כך שאני חושבת שלא תוכל לקבל תשובה חד משמעית שתשכנע אותך. לא רק זאת, מידע כללי לא תמיד יעזור לך להחליט מה נכון לגביך, באופן אישי. מה עוד שבפורום זה אין רופא, אין נטורופת.. לדעתי, כל אחד צריך להחליט אחרי מי הוא הולך. אם יש לך רופא משפחה טוב שעוקב אחר בריאותך, עושה בדיקות תקופתיות, ואתה סומך עליו, ואם אתה מאמין יותר ברפואה הקונבנציונלית, כדאי שתשמע מה בפיו. מי שמאמין בנטורופתיה, ובעוד דרכי טיפול ומניעה כאלה או אחרים, זכותו להתייעץ גם עם נטורופתים. חג שמח ושלו, חיפאית

רופא המשפחה שלי דוקא ממליץ לזקנים ליטול מולטיויטמין, ברם הוא כולל בבדיקה השגרתית השנתית (שכל אחד רצוי שיבקש מהרופא שלו) גם בדיקה של כמה ויטמינים חשובים. בשתי הבדיקות האחרונות עלה שריכוז ויט. B12 אצלי מעל הגבול העליון. אי לכך אני נוטל את המולטיויטמין כל יומיים. בזיקנה יש מצב שהויטמינים והמינרלים החשובים אינם נספגים כל כך טוב בתהליך העיכול. בנוסף הרבה זקנים נוטלים תרופות שונות בגלל מצבים רפואיים שמופיעים בזקנה וגם אלה עלולים להפריע בספיגת הויטמינים והמינרלים מהמזון. במולטיויטמינים הפופולריים כגון צנטרום ופרמטון יש כנראה כל המרכיבים החשובים, כך שאם אין התויה רפואית - והזקן אוכל דיאטה מגוונת ובריאה, אין כנראה צורך בתוספים נוספים.

ממליץ לך להתקשר לחברת פרידה ויטמינים ולקבל מענה מקצועי לכל שאלותיך, יש להם ויטמינים מעולים עם אישורים של משרד הבריאות

אי אפשר לסמוך על כל חברה שמוכרת ויטמינים (או כל דבר אחר) שתתן תשובה אוביקטיבית.

אני בן 77 לאחרונה מרגיש ירידה במשקל כיום 68 קילו גובה 178 איך אפשר לחזור למשקל נורמאלי. מה כדאי לצרוך בהתחשב שיש לי סכרת גבולית.

אני בן 77 לאחרונה מרגיש ירידה במשקל כיום 68 קילו גובה 178 איך אפשר לחזור למשקל נורמאלי. מה כדאי לצרוך בהתחשב שיש לי סכרת גבולית.

ברוכ שלום. כדאי לפנות בהקדם לרופא משפחה. יכולים להיות שינויים מטאבוליים טבעיים לגיל אך תתכן בעיה. במקביל או אחרי שתשללנה בעיות תפקודיות שונות כדאי לפנות לתזונאית מומחית לגיל השלישי ולבנות דיאטה מתאימה של העשרה תזונתית. בהצלחה נעה

גובה 178 ומשקל 68 נותן פקטור BMI של 21.5 - כלומר משקל נורמלי בהחלט. BMI של 18.5 עד 24.9 נחשב נורמלי. (BODY MASS INDEX ) נוסחת חישוב למשקל יתר או משקל ירוד. רק משקל מתחת 60 מדאיג כשלעצמו. אם זאת, ירידה פתאומית או מהירה במשקל ללא סיבה שידועה לך, דורשת יעוץ רפואי. אם תשאר פחות או יותר במשקל זה עשוי להיות אפילו יתרון בהתחשב בסוכרת שלך. בפגישה הבאה עם הרופא המטפל בסוכרת שלך תעלה את השאלה.

שלום רב לכם הייתי רוצה לקבל מעט מידע נמצא אצל אימי אשה בת 77 ב-CT "ממצא שפיר במוח" מבחינה קלינית רואים מעט בלבול אבל התיפקוד תקין לחלוטין. תודה מראש

אתי שלום. לגבי תוצאות CT כדאי לפנות לנוירולוג כדי לקבל הסבר מלא. ניתן לפנות גם לפורום נוירולוגיה בדוקטורס. את מתארת בלבול אצל אימך. אולי תפרטי מעט יותר ונוכל לחשוב איתך ביחד מה משמעות הבלבול שלה רגשית ו/או תפקודית. בברכה נעה

המינוח הרפואי לממצא הוא posterior fossa מנינגיומה היא מתפקדת מצוין ,מבשלת ,מנקה ,עושה קניות ,מטפלת בעצמה, הבלבול הוא לא תיפקודי אלא מן התנתקות רגעית למשל בזמן שיחה איתה היא יכולה לענות על נושא אחר ממה שדיברנו. תודה רבה על ההתיחסות

אני לאיודעת אם בקצרה אוכל להעביר את הבעיה שלי אני בת יחידה אבי חולה אלהיימר ואמי אחריאירוע מוחי שניהם זכאיים לעזרה מטעם ביטוח לאומי. יש לנו מטפלת כבר 3 חדשים אמ הראשונה אמי זרקה אחרי שבועיים. הורי רבים כל הזמן. אמי לא יכולה לשכוח לאבי את פרשיות האהבה מלפני 58 שנה (זה בערך גילי) ואבי כאשר יש לו מחשבות שווא באמ אליה בטענות כי הינה מביאה גברים צעירים הביתה ומקלל אותה. אנו מגדילים לו את המינון של כדורי הרגעה וכעבו 4 5 ימים היא נרגע. עכשיו הוא התאהב במטפלת הוא מרחם אליה ואומר לה שהיא לא צריכה לעבוד קשה והוא מוכן לקום מהמיטה לבד. או שמסתכל אליה ללא סוף מנשק את ידיה וזה הורג את אמי. והיא טוענת השיא עכשו בכלל לא מתיחס אליה. מה עושים?

רותי היקרה שלום. ראשית,אני חושבת על כל הקושי הטמון בהיותך בת יחידה הנאלצת להכיל לבד את כל המורכבות של המצב. האם לך יש מקורות תמיכה כלשהם בהתמודדות עם מצב זה? (קרובי משפחה נוספים, חברים ששותפים בענין?) יש כך חשיבות רבה כדי שאת תוכלי לשמור על כוחותייך ולהמשיך להתמודד. לגבי המצב שאת מתארת, ההתנהגות של אבא מאפינת הרבה פעמים את המחלה. באלצהימר,כשרגעי הצלילות מבליח ונעלמים, עולות תופעות של חרדה רבה. החרדה מקבלת ביטוי בתחושות רדיפה (כגון זו שאביך חושב שאימך בוגדת בו) אך גם בתלות רבה בדמויות המטפלות. ההתאהבות במטפלת מביעה נסיון לאחיזהה במשהו שיציל מהטשטוש והבלבול שמתעוררים מהמחלה. בדרך כלל טיפול תרופתי מתאים ממעיט את עוצמת החרדה ואת עוצמת התגובות הללו. רוע המזל, התנהגות אביך "מנגנת" אצל אימך על חוויות מהעבר. גם היא בתקופה רגישה מאוד שלאחר ארוע מוחי וזקוקה לקרבה והגנה. נשמע שהעלבון שהיא נושאת מהעבר מתערבב לה עם התנהגותו של אביך בהווה. יתכן שכך היא נמנעת מלהודות עד הסוף בפני עצמה שאביך חולה ואינו יכול לשפוט כיום את המציאות כמו בעבר. כדי לתמוך בה ולעזור לה לראות את המצב כפי שהוא, עלייך לנסות להשיג עזרה ותמיכה עבור עצמך.אולי כך תצליחי פחות להעלב בשביל אימך ופחות להכנס למאבקי הכח בינהם שמשתרעים על פני עשרות שנים. כמו כן,ממליצה להכניס פסיכיאטר גריאטרי לתמונה, שיתן חיזוק מהצד התרופתי שאולי יפחית מעט את הסבל של הורייך. את מוזמנת להמשיך ולשתף נעה

אבי מעל גיל 80 ללא כל בעיה רפואית פיזית, התחיל פחות ופחות לצאת מהמיטה, הוא לאחרונה גם דורש מהפיליפני שמטפל בו להביא לו את האוכל למיטה ולא מוכן לקום אפילו לארוחות, כיום הוא קם אחרי 4 בצהריים ... מתלונן על "כאבים" כל פעם במקום אחר אבל לא רוצה לראות רופא, הוא גורם נזק לעצמו בזה שהוא לא זז מהמיטה והמצב רק מחמיר מה עושים ?

לאמא של חברתי הצלחנו להביא רופאה גריאטרית (מקופת חולים לאומית) הביתה לאבחון. אם תוכלו לעשות זאת, זה לדעתי עשוי לשפוך אור על הבעיה. השאלה למה יש לאדם בן 80 פיליפיני שמטפל בו. (אני בן 80) כנראה שהוא לא "ללא בעיות פיזיות" כדבריך, אלא אם כן יש לו מטפל בגלל בעיות קוגניטיביות. אני מקוה שנוע תוכל לתת לכם עוד כוונים לפעולה. לאבי היתה בעיה כזאת, חוסר רצון לקום מהמיטה, (בגיל 90) והתברר שהיתה לא בעית חוסר חמצן בגלל התחלה של בצקת ריאות, שאכן הכריעה אותו כעבור שנתיים. יכול להיות הרבה דברים, כגון אנמיה שמקשה עליו פעילות פיזית ועוד ועוד. כאמור צריך אבחון של בעל מקצוע, רצוי רופא גריאטרי מומחה. אולי רופא המשפחה מוכן לתת הפניה לבדיקות (בדיקות דם) לפני הזמנת הרופא המומחה, כדי שלמומחה כבר יהיה דף ממצאים.ניתן להזמין אחות ללקיחת דמים השכם בבוקר הביתה.

ערן שלום. גם אני ממליצה לבדוק ברמה הפיזית את כל המשתנים הרלוונטיים. יתכן גם שמדובר בדכאון תגובתי למצב בו נמצא אביך. כדאי התיעץ עם גריאטר בנושא. מלבד זאת יתכן שאביך חש שאין לו סיבות שבשבילן שווה לקום. במידה וזה כך שווה להשקיע חשיבה בתכנית היומית של אביך. האם יש לו תחומי ענין,קשרים חברתיים, אנשים שבאים לבקרו וכו' .לעתים כשיש יותר סיבות לקום, נכרת מעט הטבה. אתה מוזמן להמשך ולחשוב כאן ביחד. בברכה נעה

אמי חולת אלצהיימר ומקבלת תרופה לכך. היא בקושי מתקשרת אבל מכירה את הקרובים ומדברת במינימיום. - הכל בסדר , כל טוב , מה נשמע , שלום. כתוצאה מאישפוז לא צפוי היא לא קבלה את התרופה וכבר באותו יום החלה לספר למטפלת דברים על המשפחה דברה בעברית וכבקשה המטפלת היא תרגמה לאנגלית . איתי היא דברה בטלפון במספר משפטים. למחרת קבלה את התרופה וגם חזרה הביתה. השאלה : האם הדבר מוכר והאם רפשר להפסיק את התרופה.

רק הרופא שרשם את התרופה יכול לענות על השאלה הזאת.

לאה שלום. כדאי להתיעץ עם פסיכיאטר גריאטרי מומחה. אני חושבת כמה תקווה יכולה להיווצר ברגעים שאמא מגיבה בכזאת צלילות. בהצלחה נעה

בכרטיס ביקור שלך בפורום דוקא כן כתוב שאת פסיכולוגית קלינית!? יש לה מתנדבת צעירה שמגיעה אליה פעם בשבוע, האחים דוקא בסדר, הם משתדלים, הם רואים אותה יותר ממני, כי הם גרים קרוב יותר ויש להם רכב, והיא נוסעת לבקר את אחי ואת הנכד החדש שנותן לה קצת תקווה. אני אשאל אותה אם היא מעוניינת גם ב"מחוייבות האישית".

נילי שלום. מצטערת על כך שלקח לי זמן להגיב לשאלתך. חיפאית ענתה לך בינתיים וציידה אותך בטיפים חשובים . ישנם מספר מישורים שהייתי רוצה לענות לך עליהם. ראשית, חשוב להמשיך לחפש לאמא מסגרת חברתית מתאימה. להוסיף מתנדבים או אנשים שיקלו על אמא ויעזרו לה להסיח את הדעת מהירידה במצב הפיזי ותחושת הבדידות האופפת אותה. תהליך של ירידה במצב הפיזי גורר עימו פעמים רבות תחושות דכדוך ולעתים גם דכאון. יש לשים אצבע על הדופק בענין זה. יש חשיבות רבה למסר של תקווה.גם אם אימך מוגבלת יותר פיזית, עדיין אין סיבה להמנע מהפעילויות בהן עסקה קודם. לפחות מחלקן. יחד עם זאת , כשאת מתארת את המצב נראה שפעמים רבות כשאימא שוקעת את שוקעת איתה ביחד. בשבילה ובשבילך חשוב שתמצאי דרך להפרדה. גם אם אמא פסימית או מכבידה עלייך, הכבדות והבדידות שלה, מזכירות לה את שלך. ואז זאת נשמעת כדרך ללא מוצא. חשוב שאת תמצאי מקורות תמיכה עבור עצמך על מנת לא לשקוע. אז גם תחושי פחות מתוסכלת מהעדר יכולתך לתמוך באמא. טיפול פסיכולוגי יכול להקל על ההתמודדות עם הבדידות והכבדות שאת מתארת. במידה ואת זקוקה להבהרה נוספת את מוזמנת לפנות שוב בברכה נעה

שלום, יש לי אמא מעל גיל 70, יחסית לגיל שלה היא נראית טוב למרות מצבה, אפשר להגיד שהזדקנה יותר טרם זמנה עקב ניתוח שעברה בראש להוצאת גידול לא ממאיר. היא יצאה לפנסיה מוקדמת (לפני הניתוח), היא התגוררה ועבדה בירושלים, ועברה לאיזור המרכז ליד אחותה. היא היתה פעילה בפנסיה בכל מיני פעילויות, לאחר הניתוח היא נהפכה ליותר מוגבלת היות והניתוח פגע לה בשדה הראייה, ולאחר מכן הסתבכה באיזה זיהום שגרם להתאשפז לעוד ארבע חודשים כולל שיקום. היום היא הולכת עם מקל, יש לה לפעמים בעיות של שיווי משקל. אבל העניין העיקרי הוא שהיא נורא בודדה, היא התגרשה מאבא שלי לפני שנים, לא היה לה מישהו אחר אחרי זה. היום היא מתגוררת לבד, היא כבר לא יכולה לעשות את כל הפעילויות שעשתה קודם, כולל לקרוא כל דבר, דבר שמקשה על התפקוד היומיומי שלה, היא לא יוצאת הרבה מהבית, למעט פעמיים בשבוע למועדון קשישים שאותו היא לא אוהבת ומרגישה בודדה ולא שייכת, אבל היא הולכת כדי לצאת מהבית וכי זה תנאי לאישור מטפלת מביטוח לאומי, המטפלת מגיע אליה כמעט כל יום רק לשעות הבוקר. היא סובלת מאד מהמצב שלה וקשה לה לבד, היא נתלית בנו בילדים שלא יכולים לעשות הרבה, אני מתגוררת עדיין באיזור ירושלים, יש לי אח נשוי עם ילד חדש שגר במודיעין, ועוד אח גדול שאין לו הרבה סבלנות לשבת איתה. היא גם נורא נתלית בי, כי אני באה אליה ליותר זמן ויוצאות לפעמים לטייל, או מעבירות כמה שעות בבית, לפעמים בית קפה.אני לא עובדת כרגע, אבל גם אין לי הרבה סבלנות אליה, היא יכולה להיות מאד קשה ועקשנית, קשה לפעמים לתקשר איתה בשיחה נורמלית ויש לה בעיות זיכרון והיא חוזרת על אותם דברים מספר פעמים וזה משגע אותי, זה דבר שהיתה עושה עוד לפני הניתוח (סיפורים מלפני שנים שוב ושוב...).היא גם מתקשרת אלי כמעט כל יום ואין לי הרבה מה לדבר איתה, מה גם שגם אני די בודדה ואין לי מי יודע חיי חברה, אז גם קשה לי לתת לה מעצמי. חשבנו ודיברנו איתה לגבי דיור מוגן, אבל כרגע אין לה מספיק כסף. מה אפשר לעשות כדי לעזור לה וגם להקל עלינו?

נילי, אני לא פסיכולוגית, ואכתוב רק כמה דברים שהם חומר למחשבה בשבילך. על מנת לעזור ולהקל במקצת: יש למיטב ידיעתי מתנדבים מטעם הביטוח הלאומי, שהם בדרך כלל פנסיונרים בעצמם, שנוהגים לבקר בערך אחת לשבוע אנשים בודדים שמוגבלים ביציאה מהבית. כך הם נקשרים לעוד מישהו שמדבר איתם, שמתעניין בשלומם. אני לא יודעת אם זה מיועד רק לבני גיל מסויים והלאה, או שהתנאי לכך הוא ריתוק ממשי לבית, אבל בכל מקרה כדאי לברר ביחידה ליעוץ לקשיש בביטוח הלאומי. אפשרות נוספת: בכל בתי הספר התיכוניים יש פרוייקט של "מחוייבות אישית" בכיתות י', ובני הנוער מסייעים בצורה כלשהי בקהילה., במשך כמה שעות פעם בשבוע. יש מביניהם כאלה המסייעים לאנשים מוגבלים. אם זה מתאים לה ונראה לכם , הילדים, מתאים, אפשר לבדוק גם בכיוון זה. מלבד זאת, אני מבינה שגם מצבך החברתי לא מזהיר, ואני מבינה שלא קל לך. לדעתי, את צריכה לנסות להסביר לשני האחים, שאת זקוקה לשיתוף פעולה אתם ולעזרה מסויימת גם מצידם. נכון שצריך לפעמים המון סבלנות, אבל חשוב לזכור שהיא אמא, ועכשיו היא לא במיטבה., בודדה וזקוקה לעזרה. חבל שתתמודדי לבד ותרגישי כאילו את בת יחידה, כאשר יש לך שני אחים. חיפאית

שלום רב. אני לא יודעת אם זה המקום אבל אשמח מאד אם תוכלו לעזור לי. אני מחפשת חומר על כושר חשיבתי בגיל הזהב וכן כושר מוטורי. אשמח מאד אם תוכלו לעזור לי.

אולי תפרטי קצת מה מטרתך. האם את מחפשת את זה לעצמך, למחקר.. בתחילת דרכו של הפורום, בדף 4 http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1331/xPG/4 היה דיון קצר בנושא. אנא תרחיבי וננסה לעזור לך לחפש קישורים. יהיה טוב לפתוח עוד דיון בנושא חשוב זה.

דני שלום. אני עושה עבודת מחקר בנושא של כשרים חשיבתיים ומוטורים אצל ילדים וגיל הזהב. העבודה קשורה גם לזמנם הפנוי, כיצד הם מנצלים אותו והאם הם אוהבים ויכולים לייצור דברים, כמו יצירות נחמדות לבית וכו'. ולכן אני מחפשת חומר על יכולת שיכלית וגם מוטורית.

קשישים רבים אינם ערים לזה שמפלגת הגימלאים היא לא אותה מפלגה כמו בבחירות הקודמות. זו היתה מזוהה עם ההסתדרות הכללית, בעוד שהמפלגה הרצה לבחירות 2006 עצמאית לחלוטין. אתר האינטרנט של המפלגה http://www.gil.org.il/ וסימנה ז ך כל גימלאי ו/או שנושא הזיקנה קרוב ללבו - ומתלבט במי לבחור - ישקול נא ברצינות להכניס נציגות של הגימלאים לכנסת ! ! !

גם אם מדובר במודעה בעלת אופי פרסומי , ענינה רלונטי לנושאי הפורום. שיהיה בהצלחה

אני מעונינת להצטרף לקבוצת צעירים ברוחפ

דורה שלום. ניתן להכיר אנשים צעירים ברוחם במסגרות רבות. אדם סקרן שמאפשר לעצמו ללמוד ולהתפתח הוא בעל רוח צעירה. כמו גם יצירתיות . אופי פניתך לפורום באינטרנט מעיד על הרצון להתוודע לתחום זה. מסגרות לימודיות וחברתיות טומנות בחובן אפשרות להכיר אנשים צעירים ברוחם. כמו כן ניתן להכיר אנשים צעירים ברוחם חוגי ומועדוני ספורט, קבוצות מטיילים ועוד. אני מצרפת לינק למנוע חיפוש בנושא. http://www.gilhazahav.co.il/show.php?idp=12 בהצלחה נעה

שלום אימי בת 82 החלה לפני כחצי שנה לחזור על המילה אפוא,אפוא. ואני ,אני. בלי הפסק החל מממתי שהיא קמה ועד שהיא יושנת כמעט ללא הפסק. רופאת המשפחה נתנה לה כדורי ואבן דבר שטישטש אותה וכתוצאה מכך היא נפלה (הפסקתי לתת לה את הכדורים) התור לפיסכוגריאטר עוד שלושה חודשים .והמצב מחמיר אימי לוקחת כדורים ללחץ דם וסכרת מחר יש לי תור לרופאת המשפחה שאלות: האם כדורים מסוג SSRI יכולים להועיל במצב כזה? האם בגיל 82 אפשר לתת כדורים מסוג SSRI ? אימי לוקחת לוריוון לפני השינה האם אפשר לקחת ביחד אם כדןרים מסוג לוריוון? אני מודע שדרך האינטרנט בלתי אפשרי לתת אבחנות,אולם אני מבקש כיוון,כדי לעזור לאימי בשיתוף פעולה אם רופאת המשפחה תןדה מראש

אמיר, עד שנועה תענה - בפורום זה אין רופא. מכיוון שמחר יש לך תור לרופאת המשפחה שלך, בינתיים תנסה להפנות את השאלות שלך לרופאים בפורום "רפואת משפחה", ול'מתמצא' בפורום "תרופות ורוקחות-תמיכה" (המתמצא הינו רופא לדבריו) . יש פורום נוסף "גריאטריה" - http://www.starmed.co.il/Forum/117 בתקווה שלפחות באחד הפורומים תספיק לקבל עצה כלשהי, או כיוון מסויים, כמו שאתה מבקש. לדעתי, זה לא סביר בכלל שאמך תחכה לתור 3 חודשים, ולכן אני חושבת ששווה לנסות וללחוץ על רופאת המשפחה שתפעל להקדמת התור. רק בריאות, אהובה

אני יודע שיש בעיה קשה בקופות החולים בהפנית זקנים כמונו לרופאים מקצועיים. אפילו באתר האינטרנט של כללית, השאלה הראשונה היא שנת הלידה. בכל זאת רופאת המשפחה יכולה בהחלט להחיש את התור. אצל אמא בת 93 של חברתי רופאת המשפחה שלחה רופאה גריאטרית למחרת בקשתנו. חשוב מאד לאבחן בהקדם, יש מצבים שנראים כמו דמנציה אבל ניתנים לטיפול. לדעתי אין טעם שתציע לרופא המשפחה תרופות, אלא תנסה בהחלט לזרז את ההפניה למומחה. בינתים, אם היא לא עשתה זאת, תבקש מרופא המשפחה בדיקה כללית כולל אלקטרוליטים (זה אני אומר כי לאבי היתה בעיה כזאת שנבעה ממאזן אלקטרוליטים ואחרי האבחון הוא חזר להיות כמו קודם - לא שאני אומר שזה המצב) ותפקודי בלוטת התריס. כך תוכל לבוא לגריאטר עם נתונים רלונטיים.

אמיר שלום. הייתי ממליצה לקחת את אימך לאבחנה מיידית ולא לחכות גם אם זה באופן פרטי. הקופות משתתפות בדרך כלל בתשלום . רק פסיכיאטר גריאטרי מוסמך יוכל לענות לך על השאלות. הוא יתן את האבחנה ובהתאם לכך את הטיפול התרופתי. תשובות לשאלות ששאלת יוכלו להנתן רק אחרי אבחון ותשאול מדויקים. בברכה נעה

מצרפת גם לינק לפורום של פסיכיאטר גריאטרי שאולי תוכל להתיעץ גם איתו http://forum.gilhazahav.co.il/index.php?showforum=7 בהצלחה נעה

אמי חולת דמנציה. רופאה פסיכוגריאטית רשמה לה Risperdal. האם התרופה נמצאת בסל הבריאות עבור חולי דמנציה? מה תופעות הלוואי של התרופה? בתודה.

צביקה, אינני רופאה ! מידע אודות התרופה Risperdal - http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=276 תופעות לוואי אפשריות - http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=276 יש הפנייה למידע נוסף ולאזהרות מיוחדות. לגבי סל הבריאות /סל התרופות: מתוך אתר משרד הבריאות - מעודכן לתאריך 31.1.06 : http://www.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/PerutTrufa.asp?Reg_Number=067%2036%2028263%2000&safa= פרטי מסגרת הכללה בסל - http://www.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/PerutSalTrufa.asp?RegNum=067%2036%2028263%2000 בקופת חולים מכבי, מתוך האתר - (תרופה מס' 15) - http://www.maccabi-health.co.il/site/HE/macabi.asp?pi=823 אינני יודעת אם זה מעודכן. בכל מקרה כדאי שתשאל את רופא המשפחה שלך., יתכן ובכל קופת חולים יש את הכללים שלה. תנסה גם בפורום "רפואת משפחה" כאן באתר, גם בפורום "תרופות ורוקחות-תמיכה" ., ובפורום "פסיכיאטריה". עוד, בפורום גריאטריה - http://www.starmed.co.il/Forum/117 כל טוב, אהובה

תודה על התשובה המקיפה

צביקה שלום. אהובה נתנה כאן תשובה מקיפה ומושקעת שמסכמת את מירב הדברים. אני בכל מקרה בעד להכניס לתמונה פסיכוגריאטר / נוירולוג גריאטרי מומחה ולשמוע את דעתם. בברכה נעה

שלום לכולם! אבי, בן ה-87,דייר בית אבות, זקוק עכשו לאישפוז סיעודי-מורכב. קופת חולים הפנתה אותו ל"נאות השרון" מול בי"ח השרון בפ"ת. אשמח לשמוע דעה על המקום מבחינת היחס לחולה, ובכלל. תודה.

נועה, אם זה עדיין אקטואלי - כדאי לבקר במקום , יעיל יותר בשעות אחר הצהריים מכיוון שאז יש יותר בני משפחה מבקרים, ופשוט לגשת לשוחח עמם, ולהתרשם באותו הזמן ממה שקורה סביב. אפשר גם לשאול את רופא/ת המשפחה, במיוחד אם יש לכם קשר טוב אתו, מכיוון שהוא בדרך כלל חשופה לחוות דעת של משפחות שיקירם נמצא או היה שם, בנוסף למידע כללי מתוך המערכת הרפואית. חיפאית

נועה שלום. מקווה שתהיה בתשובתי עדיין מן האקטואליה. אינני נוהגת להמליץ על מקומות ספציפיים. אני מצרפת לינק לתשובה שנתתי כאן בעבר שקשורה לתהליך בחירה של בית אבות. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1331/xPG/7/xFT/220/xFP/235 כמו כן מצרפת לינק לכתבה שהתפרסמה על הדרך בה כדאי לבחור דיור מוגן. http://gilhazahav.co.il/show.php?showfullnews=32&page=3&idp=48 בהצלחה נעה

נועה שלום. מקווה שתהיה בתשובתי עדיין מן האקטואליה. אינני נוהגת להמליץ על מקומות ספציפיים. אני מצרפת לינק לתשובה שנתתי כאן בעבר שקשורה לתהליך בחירה של בית אבות. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1331/xPG/7/xFT/220/xFP/235 כמו כן מצרפת לינק לכתבה שהתפרסמה על הדרך בה כדאי לבחור דיור מוגן. http://gilhazahav.co.il/show.php?showfullnews=32&page=3&idp=48 בהצלחה נעה

שלום רב, אשמח לקבל מידע אודות פעילות פנאי-חוגים וכו' לאמי בת ה-60, תושבת באר-שבע. שנית-כיצד משכנעים אותה ללכת למספר שיחות אצל פסיכולוג (כנראה שהיא חווה דיכאון קל וזוהי המלצתו של הפיסיכאטר שאצלו היא נבדקה-היא מתנגדת חד משמעית). תודה רבה.

מיכאלה שלום. ראשית אני מצרפת לך קישור למדור הפנאי של פורטל גיל הזהב. יש שם שפע כתבות ורעיונות לגבי פעילות פנאי. http://www.gilhazahav.co.il/show.php?idp=12 מלבד זאת יש שם אנדקס חיפוש לפי אזורים בארץ. למשל צרפתי לך קישור של מועדונים חברתיים בבאר שבע. http://www.gilhazahav.co.il/show.php?st=2&idp=86&izorim%5B%5D=08&city_n%5B%5D=20&sub2=%EC%E7%F5+%E7%F4%F9+%E0%E5+%F1%EE%EF+%E7%E5%E2%E9%ED+%EE%E1%E5%F7%F9%E9%ED מלבד זאת את יכולה למצוא מידע על חוגים, טיולים , מרכזי התנדבות וכו'. ישנה מעגליות חוזרת על עצמה בין רמת המעורבות החברתית והתעסוקתית לבין מצב הרוח , תחושת הרווחה האישית והנטיה לדכאון.ככל שהאדם פחות מעורב בעשיה כך עולה הנטיה לדכדוך. אימך אינה מעונינת בטיפול פסיכולוגי ואת שואלת מאיפוא אפשר להתחיל כדי לשבור את המעגליות הזאת. קודם כל כדאי שאת ואימך תשוחחו. כיצד היא רואה את המצב. מה הרעיונות שיש לה . יתכן שדמויות אחרות נתפסים בעיניה כדמויות טיפוליות (רופא משפחה, רב אם היא אישה דתיה ). יתכן והם יוכלו לעזור לשבור קצת את ההתנגדות. במקביל, כדאי לבדוק אפשרויות של יצירת קשר עם אנשי מקצוע אחרים בעלי נגיעה טיפולית . ישנן עובדות סוציאלית שמוכנות לעשות מספר ביקורי בית. מטפלים אלטרנטיביים שמשלבים שיחות בעבודתם ועוד. במידה ואימך תשתף פעולה באינטראקציה כזאת עם בעלי מקצוע יתכן ובהמשך התנגדותה לטיפול פסיכולוגי תפחת. בהצלחה נעה

אמי בת 61 עובדת וללא בן זוג, בשעות הפנאי אין לה יותר מדי מה לעשות, רוב העניין שלה זה בעבודה וחסר לה משהו נוסף שימלא אותה, רציתי לבדוק אולי לכם יש רעיון . אנו גרים באזור ירושלים תודה

יש הרבה אפשרויות. בראש ובראשונה את יכולה למצא פעילות התנדבותית ברוכה באחד מעשרות ארגוני מתנדבים. עולה על דעתי ארגון יע"ל - יד עזר לחולה - בהדסה.טלפון 02-5844214 יש בירושלים ארגון בשם "כן לזקן" שיש לו גם קו חם לייעוץ וביחוד הכוונה לקשישים. אין לי הטלפון של הקו החם אבל טלפון המשרד הוא 026231156 יש גם שי"ל, מתנדבי קופות החולים, מתנדבי ביטוח לאומי ועוד ועוד ועוד. אם תרצי עוד אפשרויות כגון הרצאות וחוגים, ננסה לעזור לך למצא כאלה.

תודה רבה על התשובה המהירה. אצור קשר עם הארגון שמסרת לי, ואשמח לשמוע על הרצאות בתחומים שונים ושוב תודה

אבא שלי כמעט בן 70 ואנו הילדים והנכדים מעוניינים לחגוג לו בחיק המשפחה. הוא כעת בתהליך של עזיבת מקומו המרכזי מאוד בעבודה לטובת נישה מצומצמת הרבה יותר. כמו כן, הוא במצב בריאותי לא כל כך טוב בשנה האחרונה, ובסה"כ פשוט "מבואס" מהגיל ומהמצב. הוא לא רואה שום נקודת אור. מה לעשות? איך לעודד אותו? איך לחגוג לו בלי שירגיש כאילו זו "מסיבת פרידה"... כך הוא התבטא לצערי. תודה מראש.

תראה איך חגגו לי יום הולדת 78. זה היה לפני שנתיים, שנתיים ! ! אחרי שסגרתי את העסק שלי מפני שלא רציתי שהלקוחות שלי יהיו תלויים במישהו בגילי. http://www.d-schiffer.de/first.html מאז אני מתנדב במספר התנדבויות, ותמיד נזכר באבי ז"ל שאמר לי שנתיים אחרי שהוא סגר את העסק: "דני, אתה יודע שאני לא מבין איך אי פעם היה לי זמן לעבוד" יש לי מצב בריאותי שקוראים לו ZENKER - מין בקע בושט, שמקשה עלי לבלוע. אני פשוט לא נותן לזה להשפיע עלי. בשנת 2000, בגיל 75, לימדתי את עצמי לבנות אתרי אינטרנט (יחד אם חברה שלי ) ועכשיו בנינו ומתחזקים בהתנדבות, שלושה אתרי אינטרנט עבור עמותות התנדבותיות. אחת העמותות היא "שדולת גמלאים - חיפה" שעזרנו ליסד בדיוק מהסיבה שהזכרת. זקנים רבים (אני אוהב את המונח התנ"כי הזה - זקני העיר, זקני העדה) מרגישים שאחרי שהם מפסיקים לעבוד בשכר או בעסק שלהם באופן מלא, שאין בהם יותר תועלת. ההיפך מזה נכון. נסיון החיים שלנו הזקנים לא יסולא בפז. נכון שאחוז מסיום של זקנים סובלים ממידה מסוימת של שטיון (סניליות) אבל התרופה הטובה ביותר למניעת התופעה, היא פעילות מנטאלית אינטנסיבית. אני חושב שבערים אחרות המצב דומה, אבל אצלנו בחיפה אחוז הקשישים בכל סוגי ההתנדבות הוא עצום, ויש עמותות רבות לא יכלו לתפקד בלי המתנדבים הקשישים, כמו יד שרה, יע"ל (יד עזר לחולה), לתת, מתנדבי קופת החולים והבטוח הלאומי - הירעה קצרה מלמנותם. אם אביך אינו מסתייע האינטרנט, אנא פתח את האתר שלי בו אני מתאר כיצד בנותי חגגו לי את יום ההולדת ה 78 שהזכרתי למעלה ותראה לו את התמונות. השנה הן חגגו לי את יום ההולדת ה 80 ומרוב עבודה התנדבותית עוד לא הצלחתי להכניס את הכתבה לאתר האינטרנט המשפחתי.

רציתי להביע את התפעלותי מהאתר המקסים שלך ומשפע הפעילות המבורכת שבה אתה עוסק. תודה על כך ששיתפת אותנו בהרפתקות המסע שלך. עבורי זהו מקור השראה. תודה נעה

האם יש פעילות חברתית לגיל הזהב בירושלים

יעל שלום. את מדברת על תהליך רחב שעובר על אביך. הוא בירידה בריאותי , בצמצום תפקידו במקום העבודה . זהו שלב מעבר לא פשוט. ההכרה בגיל ובויתורים שצריך לעשות הם קשים. לעתים צריך לעבור שלב של התאבלות על מה שהיה לפני שמתפנים לעיסוקים החדשים. אניחושבת על הקושי שלך להתבונן מהצד על מה שעובר על אביך. פעמים רבות היינו רוצים לחסוך מהאהובים עלינו את הכאב שיש בשלבי מעבר כאלו. את תולה אולי תקוות שהיום הולדת אולי תעודד את רוחו ו"תוציא אותו מזה". שניכם נותנים ליום הולדת משקל רב.הוא כמסיבת פרידה ואת כאמצעי לעודד אותו. היה טוב אם אפשר היה להוציא את העוקץ מהיום הולדת. להתיחס לארוע כעוד דרך להקיף את אביך באהבה. יתכן וכעת הוא מריר וכעוס יותר וקשה לו לקבל אך עדיין אתם כמשפחה תעשו את מה שאפשר במצב הקיים. יתכן כי חגיגות שמזכירות נוסח "חיים שכאלה" יהוו עכשיו שפיכת שמן למדורה וכדאי להסתפק במשהו קרוב ואינטימי. דני נתן לך מספר רעיונות. בנוסף לכך הייתי מיעצת לך לשאול גמלאים נוספים כיצד בני משפחתם חגגו להם ואולי תקבלי רעיונות. אני מצרפת קישור לפורום פרישה מהעבודהבYNET. אולי תוכלי להתיעץ גם שם.http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-864-16766,00.html בהצלחה נעה

דני, תודה על ההשראה. יישר כוח לך. שתמשיך להיות חיוני ומלא כוחות. יעל, תודה על התייחסותך. מראש, אמא שלי טענה שלא צריך משהו כמו "חיים שכאלה" ואני התנגדתי. הרי חוגגים 70 פעם בחיים. אך מה שכתבת נתן לי בהחלט נקודה למחשבה. תודה יעל

האם יש סיכוי לפתור או להקל על בעיה של ירידה בחוש הריח והטעם? ואם כן, לאיזה תחום רפואי יש לפנות?

נורית, לדעתי, ואני לא רופאה, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה, והןא במידת הצורך יפנה למומחה המתאים. זאת על פי הנתונים הרפואיים של הפציינט, התרופות שהוא נוטל וכדומה. זה יכול להיות קשור לרפואת הפה, לתחום אף אוזן גרון ולעוד תחומים. הנה מידע כללי - http://www.tevalife.com/article.asp?id=2236 אהובה

שלום נורית. ישנה ירידה טבעית בחוש הריח והטעם עם הגיל. יחד עם זאת אם מדובר בירידה חדה באחד מהחושים חשוב להבדק בהקדם כי יתכן וזה מרמז על בעיה אחרת. בכל מקרה מסכימה עם המלצתה של אהובה לפנות לאף אוזן גרון או להתחיל עם רופא משפחה.

אבא שלי אדם מוגבל מאוד הוא בן 70 בערך אנחנו 4 ילדים מאשתו הראשונה ועוד 2 מאשתו השניה שתיהן נפטרו. 2 הילדים השניים גרים איתו הם בערך בני 14 הבעיה היא איך מתמודדים עם המוגבלות שלו. זה משפיע על הילדים אנחנו בעצמנו לא כל כך יודעים איך להתמודד מה עושים??????????? תודה

כדאי שתפרטו קצת מה המוגבלות של האב, ממתי הוא מוגבל, ממה המשפחה מתקיימת, ואז נועה או מישהו מחברי הפורום תוכל אולי לתת לכם כוון לפעולה.

שלום לשואל/ת. אני מבינה שהשאלה היא לגביכם הילדים- איך אתם מתמודדים עם המגבלות של אבא? האם את/ה מהילדים הגדולים או הקטנים? בכל מקרה אבא הוא איש לא צעיר. אני מבינה שאמא נפטרה ובעצם אבא הוא ההורה היחיד בסביבה. לדבריכם הוא מוגבל מאוד . זה עוד יותר מפחיד כי כמה חשוב שהוא יהיה בריא ויהווה דמות הורית חזקה ותומכת. אני חושבת על תחושת הבטחון לה אתם זקוקים . האם יש אנשים נוספים שמטפלים ו/או קרובים אליכם? שתפו את אבא בתחושת הדאגה שלכם כלפיו וכלפי בריאותו. שוחחו עימו על הצורך שלכם בתחושת בטחון לה אתם זקוקים כילדיו. יתכן גם ויש צורך לערב את יועצת בית הספר או גורמים טיפוליים נוספים. בהצלחה נעה

אני מחפש עזרה בכתיבת צוואה

תנסה לפנות לשי"ל , שירות ייעוץ לאזרח , בטלפון מספר :1-800-50-60-60 בימים א-ה בשעות 8.00-20.00

אם הכל חלק לגמרי, זוג נשוי - נשואים ראשונים - עם או בלי ילדים, עם רכוש לא רב מאד, לפי מה שאני יודע מספיק צוואה בכתב יד חתומה על ידי המצווה ושני עדים בנוסח כללי ביותר. כשלא כל התנאים האלה מתקיימים - נשואים שניים לאחד או שני בני הזוג, ידועים בציבור, או רכוש ניכר, אומר עורך הדין שלי (שהוא גם ידיד) שלא רק שכדי לנסח את הצוואה בעזרת עורך דין, אלא גם לעשות אישור נוטריוני. הוא צטט מקרים שצוואה פשוטה לא עמדה כאשר מישהו ערער עליה. יש עורכי דין ונוטריונים שלא דורשים הרבה מאד כסף. אם תקליד בתיבת החיפוש של גוגל העברי "צוואה" תקבל הרבה מידע, אולי גם ניסוחים לדוגמה. מאחל לך אריכות ימים.

גדליה שלום. דלהלן לינק לכתבה שהתפרסמה בנושא בYNET. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1828430,00.html כמו כן אני מצרפת מידע שפורסם באתר האינטרנט של ש.י.ל. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1828430,00.html. מלבד התשובות הללו אני חושבת על החלטתך . צוואה פעמים רבות מאמתת מול החיים הנוכחיים ותהליך פרידה עתידי מהעולם. מה אנו משאירים מאחורינו מה רוצים להוריש למי וכו'. מלבד הדין וחשבון הכספי ישנם כאן תהליכים רבים של חשבון נפש. עולות שאלות מה אני משאיר מאחוריי,מה מערכות היחסים שלי עם הסובבים אותי, מה הייתי רוצה לתת ולחלק. ממה קשה במיוחד להפרד. בתהליך של כתיבת הצוואה עולות השאלות למה דוקא עכשיו ומה זה משרת בנקודת הזמן הנוכחית. זו נקודה של חיבור בין חיים ומוות שנכתבת בידי האדם עצמו ומבטאת הרבה מעבר למשמעות משפטית וכספית. לעתים מבטא התהליך את מערכות היחסים המשפחתיות , לעתים זה בא ליצור "שקט " בין הילדים. ישנם בצוואה תת סעיפים רבים שיש בהם לשפוך אור על החיים הנוכחיים. פעמים רבות תהליך כתיבת הצוואה מלווה בתהליך של LIFE REVIEW שחזור הסיפור וההסטוריה האישיים . שני התהליכים שזורים אלה באלה. מלבד צוואה קנינית וכספית ישנם סוגים נוספים של צוואות: רוחנית, אישית ובינאישית. אתה מוזמן להמשיך ולשתף במידה ואתה מעונין ולהתלבט ביחד. בברכת בריאות ואריכות ימים נעה

שלום, צירפת בטעות פעמיים את הקישור ל-ynet, כאשר התכוונת לצרף קישור לשי"ל. חיפאית

http://work-gsob.haifa.ac.il/shil2/jsp/general/Article.jsp?aid=305&cid=153

תרשי לי שוב להביע את התפעלותי מהתשובה הרגישה והחכמה, בניגוד לתגובה הקרה והטכנית שלי עצמי.

סבתי בת 80 ועוברת כרגע משבר קשה. אחיה התאשפז לפני כשבועיים בבי"ח במצב קשה מאוד של סרטן (היא לא ידעה על המחלה עד לרגע האשפוז). ומאז מצבו התדרדר עד לפטירתו- אתמול. בינתיים סבי שגם הוא לא בקו הבריאות ויש לו מטפלת התאשפז אף הוא עם דלקת ריאות באותה המחלקה. כך שאת השבוע האחרון היא בילתה במעבר בין החדרים. כבר בבי"ח שמתי לב שהיא מתנהגת כל יום בצורה אחרת- יום אחד היא יודע שאחיה גוסס ויום אחד היא מדברת על חזרה הבייתה. אתמול בלוויה היא דיברה על כל מיני דברים "יומיומיים"- "צריך להכין את השולחן לאורחים", באמצע הקדיש היא הסתובבה לדבר איתי על ... כלום, "איפה אחי קבור פה?" . בינתיים היא צריכה לשבת "שבעה" בבית כשבעלה בבי"ח. אני יודעת שהבילבול הוא מהמצב אבל אני רוצה לשאול כמה זמן זה נחשב "נורמלי"? מתי כדאי לקחת אותה אולי לדבר עם מישהו? מה עוד אפשר לעשות? תודה מראש..

יתכן שבמצב הזה הבלבול הקל הוא טבעי. אני מקוה שאם לסבך יש מטפלת, נוכחותה של הסבתא על ידו לא הכרחית. אם היתה זאת סבתי (אמנם גם אני בן 80 כך שמזמן סבתי היקרה הלכה לעולמה) לא הייתי משאיר אותה לבד בזמן השבעה. אולי אפשר לשבת בבית של אחד הילדים או הנכדים. בכל אופן רצוי לשאול את רופא המשפחה בענין זה. יתכן שתרופה כלשהיא תעזור לה לעבור את הזמן הקרוב בשלום. אם הבלבול מחמיר או לא משתפר תוך שבועיים, רצוי לבקש מרופא המשפחה הפניה לרופא גריאטרי לאבחון. אנא כתבו לנו אם יש התפתחויות נוספות וננסה לחשוב על דרכים לפתרון.

קרן היקרה שלום. ראשית דאגתך ומסירותך לסבתך ניכרים בפנייתך. סבתך חווה כרגע מצב קשה ומאוד מבלבל מכל הכיוונים. הכאב על מות אחיה יחד עם הדאגה לסבך הם תמהיל קשה , מבולבל ומסובך. היא אינה יכולה לחזור לשגרה גם כי בעלה בבית חולים וגם כי היא יושבת שבעה. תגובתה המבולבלת של סבתך היא התגובה הנורמלית למצב הלא נורמלי. אם סבתך היתה במצב כזה מגיבה בהתנהגות שגרתית היתה סיבה רבה יותר לדאגה. אני מסכימה עם דני שהיא זקוקה כרגע לליווי ותמיכה מצידכם. ניתן יהיה לבדוק לגבי טיפולים נוספים רק כשתקופת האבל תסתים וגם כשסבך יחזור הביתה. אני מוסיפה פה לינק לתגובה שנתתי כאן על תהליכי אבל שאולי תעזור קצת להבהיר את התמונה. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1331/xPG/4/xFT/2234/xFP/2244 שלא תדעו עוד צער נעה

אני סובלת מרעשים חזקים בראש במשך 5 שנים או יותר. ניסיתי לעשות הכל. עשיתי MRI, CT,MG, בדיקות דם וכולי... ומיום ליום זה מתחזק, זה משגע אותי ומדכא אותי. אני בטוחה שיש לזה פתרון אבל אני לא מצליחה למצוא אותו. הייתי אפילו אצל רופא אוזניים. אני פשוט מרגישה כאילו זורמת לי מקלחת בראש. בבקשה תעזרו לי בתודה רבה.

שלום לך ותודה על פניתך. את מתארת מצב קשה ובלתי נסבל שנמשך זמן רב, כמו סיוט מתמשך. מה שנשמע קשה במיוחד שלא נמצא שום הסבר לתופעה שרק הולכת ומתעצמת. בהקשר הרפואי אינני יכולה לעזור לך חוץ מלהציע להמשיך ולבדוק ולא להתיאש. האם"המקלחת בתוך הראש" היא סוג של רעש בלתי פוסק? כמו צלצולים באוזניים? במידה וכן יתכן והדבר דומה לתופעה הנקראת טיניטוס (בעזרתו האדיבה של דני). זוהי בעיה בעלת בסיס פיזיולוגי שלא תמיד נמצא או מוסבר. התופעה מחריפה במצבי לחץ ומתח נפשי ומתגברת עם התבגרות הגוף. אני מצרפת לך כתבה בנושא הגדרות הסבר וטיפול. http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/REMEDIEs/H-Remedies-Tinnitus.html#אופן%20הטיפול בנוסף לכך , מאחר ולא נמצא פתרון או הסבר מדעי הייתי ממליצה לפעול בכמה מישורים. א. טיפול אלטרנטיבי כגון הומופאטיה יכול להקל על הסמפטומים. ב. טיפולים כגון היפנוזה, ביופידבק או אולי אפילו שיטת טומאטיס. יש בטיפולים אלה כדי לעזור לך לכוון את הווליום של הרעשים בתוך הראש וליצור יותר שליטה במצב חסר השליטה הזה. ג. טיפול פסיכולוגי להקלה על המתח הנפשי אותו את חווה . מצרפת לך תגובה שהשבתי בשאלה דומה בנושא של כאבי ראש. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1331/xPG/5/xFT/2859/xFP/2867 הרבה בריאות וכוח נעה

מצורף גם לינק לעמותה לנפגעי טיניטוס שאולי יכול לעזור http://www.geocities.com/tinnitun/

תודה רבה לך

ו/או אחרת, תמורת עזרה או אירוח חברה (לא סיעודי) או באם אתם רואים מודעה זאת ומכירים מישהי שתוכל לעזור לי במגורים, אני בחורה שקטה מאוד ! אם אפשר לפנות אלי ישירות לאימייל....

אם את רוצה שההודעה שלך תהיה אפקטיבית (אם בכלל) רצוי שתצייני את האזור שאת מעונינת בו.

אני מאוד מאוד גמישה בנושא האיזור, באמת שלא משנה לי

שלום! מתגבש פורום חדש המיועד גם אבל לא רק לגימלאים צעירים ברוחם, שרוצים להכיר, להתיידד, להחליף מידע, לתמוך ולהיתמך ובקיצור לחלוק זה עם זה את הידע וכלי ההתמודדות שצברנו במשך החיים. הכתובת היא: http://groups.yahoo.com/group/yedidut_gimlaim_tzeirim_berucham/ נשמח לראותכם שם!

איך אפשר להשתתף בפורום בכתיבה ובקריה בשפה העברית?

איך אפשר להשתתף בפורום בכתיבה ובקריה בשפה העברית?

איך אפשר להשתתף בפורום בכתיבה ובקריה בשפה העברית?

שלום, אבי מאושפז בבית החולים בשל קשיים נשימתיים, אני זקוקה לסטודנט/ית שישגיח עליו בשעות הערב תמורת תשלום, תודה, סיגל 052-4833835

סיגל, אם את מעוניינת בסטודנט/ית לרפואה, שימי מודעות בבית ספר לרפואה הקרוב למקום מגורייך. אם מתאים לך סטודנט אחר, את יכולה לשים מודעות בכל אחת מהאוניברסיטאות או המכללות. יש פורום לימודי רפואה, שאמנם מיועד לשיחות בין סטודנטים, אבל אפשר לנסות גם שם, כדאי שתצייני באיזה בית חולים מדובר - http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2227-12851,00.html ועוד באינטרנט - אם באר שבע מתאים לך - http://forum.bgu.co.il/index.php?showtopic=9968 באתר של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב - http://www.madas.co.il/AllAdds.aspx?CatId=1031 בריאות, חיפאית

בעצם , לא ברור לי אם האתר של באר שבע פעיל... סליחה

שלום וברכה אני מנסה לארגן קבוצה של מבוגרים ( צעירים ברוחם ) לקנייה מרוכזת של כסא גלגלגים טוב ולא הדרק שנותנים לנו על מנת להוזיל עלויות תשלחו לי דואר מי שמעוניין. תודה ויום טוב. [email protected]

לפי כתובת הדואל אני רואה שאתם ביחד, אז למה לא הודעה אחת על שני הנושאים. האם אתם מנסים לבלבל אותנו?

חלילה שרה היא אישתי ובעברי הייתי קניין של חלקי חילוף. ומנסיוני ניתן להוזיל עלויות בקנייה מרוכזת אחת רק לאחר שאישתי הוסיפה הודעה באתר הבריק במוחי הרעיון שאולי ניתן להוזיל עלויות ע"י קנייה מרוכזת אחת.

מעוניינת בכסא גלגלים ובהליכון לשימושי הפרטי איזה חברות ישנן ומה נחשב חברה טובה

הכי טוב שתבדקי אם את יכולה לקבל הליכון וכסא גלגלים בהשאלה מ"יד שרה". זה לא עולה כסף, רק צריך להפקיד פקדון. לחצי על הקישור הבא http://www.yadsarah.org.il/site.asp בעיה אחת, לפי הנסיון שלנו, כסאות הגלגלים שלהם די כבדים. אם את צריכה משהו שצריך להכניס ולהוציא ממכונית כדי שתחפשי בדפי זהב באיזור מגורייך ותעשי קצת "שופינג". לפי נסיוני ה"אורטופדיות" השונות מוכנים גם לבוא הביתה ליעוץ. תחזרי אלינו אם לא תמצאי בקלות וספרי לנו האיזה אזור את גרה, וננסה לסייע.

במחיר שביד שרה ביקשו ממני ( כ-250 ש"ח ערבון אשר בסופו של דבר יומר כתרומה ) אני יכולה לקנות הליכון חדש ולא משומש הלא כן? ובאיכות גבוהה יותר?

מצבה הבריאותי של אימי הדרדר לאחרנה ולדעתי אינה יכולה להמשיך להתגורר בגפה מה עליי לעשות על מנת להעבירה לסביבה מוגנת? תודה ארי

ארי שלום. ראשית הייתי ממליץ לך לפנות לסניף המוסד לביטוח לאומי במקום מגורי אמך ולהגיש תביעה ל"חוק סיעוד" (בתנאי שאמך מעל גיל 60). לאחר ביקור הבית של האחות תקבע דרגת זכאותה ומשם תוכל לפעול הלאה. בין ע"י הבאת מטפלת זרה למגורים קבועים או כל פתרון נוסף. בברכה, אילן.

לשם גילוי נאות, אילן היה צריך להגיד שיש לא חברה להבאת עובדים זרים למטרות סעוד. זאת למרות עצותיו הטובות.

ארי, אינני מומחית, אלא רק מידע ונסיון אישיים: יש כמה אפשרויות כיצד לטפל באמא, וזה תלוי בכמה משתנים שכדאי לקחת בחשבון: * לדעתי, גם בהתחשב בהכרותך את מצבה, וחשוב גם להתייעץ עם רופאת המשפחה, שמכירה את כל הבעיות הרפואיות ואת אמא היטב, ולשמוע מה דעתה - האם אפשר להסתפק במטפלת לכמה שעות ביום, או מישהי שתישן אתה בלילה, או מטפלת ל-24 שעות.. האם היא מסוגלת לדאוג לעצמה מבחינת נטילת תרופות נכונות ובזמן הנכון וכן הלאה. האם היא זקוקה לעזרה פיזית ממש, או רק לשירותי כביסה, קניות,נקיון, בישול וכדומה. * אם אמא צלולה לגמרי, והבעיות הן אך ורק פיזיות, יש לשאול ולהתחשב בדעתה - האם היא רוצה מטפלת שתהיה אתה בבית, או שהיא מעוניינת לעבור לבית אבות. * אם אמא זקוקה לעזרה קלה מבחינה פיזית בלבד כמו עזרה ברחצה,נקיון , ליווי לטיפול רפואי, אפשר לפנות לביטוח הלאומי ולהגיש בקשה ל 'גימלת סיעוד', כפי שאילן כתב. הם יאשרו (או לא) מספר שעות בשבוע, וזה תלוי גם בהכנסתה החודשית. * במידה ואמא מוגדרת כ "תשושה" , יש אפשרות להעבירה למקום מתאים עם השתתפות של משרד הרווחה, תלוי גם כאן במצבה הכלכלי. *אני מבינה שאמא בינתיים נמצאת לבד, כך שאינה במצב סיעודי ממש, כי במקרה כזה היה אפשר לקבל סיוע ממשרד הבריאות, גם כאן תלוי במצבה הכלכלי. אתה יכול להתייעץ גם עם רופאת המשפחה וגם עם עובדת סוציאלית בקופת החולים ., וכן ביחידה לייעוץ לקשיש במוסד לביטוח לאומי, לגבי כל האפשרויות שהעליתי, ואולי יש עוד אפשרויות אחרות כל פתרון תלוי גם בעד כמה וכיצד יכולים בני המשפחה לעזור., והאם הם גרים בקירבת מקום אליה. יש האומרים, ויש הגיון רב בכך, שכל זמן שאפשר לטפל במסגרת הבית, זה עדיף על מסגרת חיצונית. מה שחשוב מאד זה לעטוף את אמא באהבה, לתת המון תשומת לב. דרך אגב, יש ספר של גרשון אקשטיין , בשם "סיעוד הורים בישראל" , יתכן והמידע שיש שם יסייע בידך. מקווה שעזרתי במקצת. שבת שלום, חיפאית

כמו תמיד, ה"חיפאית" נתנה לך תשובה ממצה וטובה. רק דבר אחד, הייתי מבקש מרופאת המשפחה לשלוח לה רופא/ה גריאטרי לבדיקת מצבה באופן מקצועי לפני כלדבר אחר. ברוב קופות החולים זה ניתן.

הורי גרים בבית אבות בראשון לציון ומשתמשים בשעות היום (הם עדיין פעילים) בתחתון סופג (כמו תחתונים) של אולטראלייף, ובלילה הם משתמשים בחיתול אולטראלייף, הם מאד מרוצים שהספיגה טובה, אין ריחות לוואי והשימוש לפחות ל-12 שעות כך שלא צריך להחליף כל כמה שעות היבואן שולח את ההזמנה עם שליח לבית האבות עד לחדר שלהם, מה שמקל עלי מאד. אני ממליצה מכל הלב! טלפון היבואנים: 03-9247033 www.ultralife.co.il

תודה רבה על ההמלצה, בדיוק אשתי ואני שוברים את הראש היכן להשיג חיתולים טובים להורים שלה, ניסינו כל מיני סוגים, מסתבר שהזול יצא יקר, כי היינו צריכים לדאוג שהמטפל יעזור לחליף להם חיתולים כל 2-3 שעות, אם יש תחתונים כאלו שסופגים, זה פתרון נפלא!

שלום לחברי הפורום אני שמחה להצטרף אליכם לפורום תודה על ההמלצה, אני אשמח להשתמש בעצה ובהמלצה, אדווח לכם על התוצאות חווה

ברצוני להמליץ על חברה מעולה בשיוק חיתולים ומוצרי ספיגה פרטי החברה '''www.danel4u.co.il