סבתא בדיכאון

דיון מתוך פורום  תמיכה ויעוץ לגיל הזהב

10/01/2008 | 16:47 | מאת: נכדה35

שלום רב, ברצוני לקבל חוות דעת מקצועית להתמודדות קשה עם סבתי, בת ה-90. סבתא סובלת מאלצהיימר, ומתגוררת לאחרונה בבית סיעודי. אימי, המתגוררת בסמיכות, סועדת ומטפלת בה במסירות רבה. בנוסף לירידה הפיזית והקוגנטיבית המשמעותית, אנו רואים ומתמודדים עם ירידה קשה במצבה הנפשי, שבגינו נמצאת במעקב פסיכוגריאטרי ונוטלת תרופות נוגדות חרדה ודיכאון (שעד כה לא ממש הועילו). ברגעים של צלילות מדהימה, סבתא משתפת ברצונה למות, ומסבירה בבהירות רבה כי אינה רוצה שנזכור אותה במצבה הנוכחי, התלותי והמביך. כיצד עלינו להתייחס לאמירות אלה? אנו מבינים את הרגשתה ומכבדים אותה, אך מתקשים לתמוך ברצונה למות. אשמח לכל התייחסות / עצה מועילה בעניין. הנכדה הדואגת.

לקריאה נוספת והעמקה
10/01/2008 | 19:40 | מאת: אהובה

לנכדה המסורה שלום, לדעתי, כאשר סבתך מתחילה לדבר על רצונה למות, הדבר החשוב שאפשר לנסות לעשות - לנסות להעביר אותה לנושא אחר, להסיח את דעתה, לחבק וללטף.. לומר לה כמה אתם אוהבים אותה, לעבור לדבר על משהו שמח יותר, לשתף אותה במה שחדש אצל בני המשפחה. מאחלת לכם התמודדות כמה שפחות קשה, אהובה

10/01/2008 | 20:09 | מאת: לנכדה

בהמשך להודעה הקודמת - שכחתי לציין שדעתי אינה בגדר חוות דעת מקצועית, אלא מחשבה אישית בלבד ולאור מה שעברתי עם אמי בגיל דומה, אמנם לא עם בעיית אלצהיימר. בנוסף למה שכתבתי קודם, לדעתי חשוב גם שבני המשפחה יבקרו אותה כמה שאפשר, וזה תורם להרגשה שהיא אהובה ורצוייה. בכל מקרה להיות מחוץ לבית, במסגרת סעודית זה לא קל, גם אם לא מודעים לזה באופן מלא, ובקורים של אנשים קרובים תורמים להרגשה ביתית כלשהי. אהובה

13/01/2008 | 06:03 | מאת:

שלום לך. אני חושבת על סבתך, אישה חכמה ומודעת. כיצד ברגעי צלילות היא יכולה להתבונן על עצמה מבחוץ ולהביע את הצער והכאב הכרוכים בכך. מי מאיתנו רוצה להיות תלוי , מוגבל, מובך? מי מאיתנו רוצה להכביד על היקרים לו? היא היתה רוצה לסיים את חייה בו היא מכבדת את עצמה ואפשר להבין זאת. אני חושבת על המשפט שאמרת " מתקשים לתמוך ברצונה למות". בודאי שבאופן מעשי אינם תומכים ברצונה למות . ישנן משפחות שפועלות לכיוון המתת חסד וזה חלילה אינו המקרה. היא זקוקה לתמיכה ואמפטיה מצידכם. שתבינו כמה אינה רוצה להיות במצב מביך שכזה. שתזכרו אותה ברגעיה היפים. הרגעים האלה , שהתוכן שלהם קשה עצוב הם רגעי חסד. היא יכולה לשתף אתכם ברגשותיה, מספרת כיצד היא רוצה שתזכרו אותה.ברגעים כאלה את יכולה לספר לה על זכרונות משותפים שלכם. לספר לה כמה את אוהבת אותה וגאים בה.שאת זוכרת כמה היא פעלה ועשתה בשבילכם. איך היא מצטיירת בעיניך ,כמה ערך יש לה וכמה היא חשובה. מתוך תגובות כאלה היא תתחזק ותדע שגם כשהיא שוקעת או שהמחלה מחמירה היא עדיין הסבתא האהובה שלכם וערכה אינו נופל בעיניכם. כשאתם מתבוננים בה אתם עדיין זוכרים מי היא גם כשהיא כבר לא זוכרת. מאחלת הרבה בריאות נעה