פורום תמיכה ויעוץ לגיל הזהב

שלום יש לי בעיה עם אבא בן 81 שלא מפסיק לקנות דרך החוברות או בערוץ הקניות מתנות לכל המשפחה ,(זה מאד החמיר עם הגיל ) כל המוצרים כמעט לא מתאימים, לא בשימוש ועוברים הלאה. כשאני מעיר לו הוא אומר שאני לא נותן לו להנות מהחיים !!! אמרתי לו שגם המקבל צריך להנות,אבל לא נראה לי שזה העיניין זה נראה לי משהו אובססבי והוא די משגע ומנג'ס לכולנו שלא לדבר כשיש בעיות עם הספקים אני צריך לטפל בזה ,אני מרגיש כמו "נאנס" ועוד צריך להודות לו . הסיפור יותר חמור כי כרגע הוא עם 3 הלוואות לסגירת מינוס ואין לו א ג ו ר ה בצד !!! השבוע הוא קנה לי משהו ואמרתי לו בפעם הראשונה בחיי שיחזיר כי אני לא צריך . אני די חושש להצמיד אותו ממש לקיר או לערב את הרופאה הגריאטרית כדי לא לפגוע בו הוא צלול ומבין עיניין. מה אני יכול לעשות בנושא ??? תודה מראש

שלום לך. נראה כי אביך מוצא בקניות איזשהוא משהו מחיה,גורם לו להרגיש נחוץ ומחובר לחיים, מתחדש ומתעדכן. כמו כן זה עול למלא חללים וליצור אשליה של תנועה במקום של העדר תנועה, כלומר בלי לזוז מהכורסה.כל זאת כנראה כתחליף לדרכים אחרות להשגת תחושות אלה. יש משהו בנייחות , בלחיצה על הכפתור ובדרך שהדברים מגיעים ללא מאמץ שיכולים ליצור ממש חוויה של התמכרות לקניה באופן זה. לא סיפרת אם הוא מרותק או מוגבל פיזית. אז זו יכולה להוות חווית פיצוי. נראה לי שהגבול בין התנהגות פזרנית אך נורמלית לבין התמכרות חסרת שליטה הוא דק. נראה שאם אביך לוקח הלוואות ושוקע בחובות כדי לממן את קניותיו הרי יש כאן כבר התנהגות של פגיעה עצמית וחוסר שמירה עצמית. ראשית עליך להציג את העובדות בלי כחל וסרק בפניו. מדובר באדם בר דעת שעליו לקחת אחריות על מעשיו. חשוב שתהיה כנה וישיר אך לא מתקיף. מלבד זאת חשוב לעדכן את הרופאה הגריאטרית. אינני יודעת מספיק פרטים לגבי אביך ואינני רוצה לקבוע אבחנה לגביו. אבל לעתים ( ואינני יודעת אם זה המקרה כאן) כתגובה למצב דכאוני יש תגובה הפוכה שבעגה מקצועית נקראת "מצב מאני". בזוז כספים כפיית, הרגשה שהכל אפשרי ושאין גבולות. זהו מצב הרסני לאדם שחווה אותו אך האדם חש מאוד שלם עם עצמו בתקופות אלה ובטוח שרוצים רק להרוס לו ושהכל בסדר. זה יכול לקרות גם בתגובה לתרופות שונות. הרופאה הגריאטרית צריכה להיות מיודעת ותדריך אותך. אתה מוזמן לחזור ולהתיעץ נעה

תודה היה שווה שדילגת ,זאת תשובה !!! לא נגמר לך הדיו במדפסת ? אתמול גיסתי דיברה איתו ויכול להיות ש "חש מאוד שלם עם עצמו בתקופות אלה ובטוח שרוצים רק להרוס לו ושהכל בסדר" ,מה את מכירה אותו ??? דיברתי עם הגריאטרית והיא אמרה שצריך להעמיד אותו במקום מאשר שנגיע לצרות כספיות איתו. תמיד הוא היה פזרן (ניצול שואה) את לא מאמינה שאני בן של ניצול שואה ,עם "אגורופוביה" סתם גלשתי אל עצמי קצת ) הבעיה החמירה עם הגיל מאד מאד הוא מרותק לבית לא לכסא עקב בעיות ברכיים . אני אשאל על תרופות אבל נראה לי אופי שעכשיו התחזק הסיפור . יש קטע שהתשובות שלו תמיד "מה אתה רוצה אני לא קונה כלום לעצמי",קרה גם לפני חודשיים שאני הלוואתי לו כסף. שוב תודה המכתב תלונה יבוטל ואת רשאית להשאר בפורום ביי

מה משמעות הערך 3.73 לגבי wbc?

בדומה לתשובה הקודמת - הרופא המטפל צריך להסביר את משמעות תוצאות הבדיקות. זה תלוי בין היתר בסיבה שבגללה בוצעה הבדיקה. התוצאה הזאת הינה בד"כ אחת מתוך רשימת ארוכה של ערכים . להשכלה כללית : wbc - מספר הכדוריות הלבנות

האם בבדיקת הדם הערך 209 מחייב תוספת כלשהי?

ד. הפורום הזה אינו רפואי, (אלא עוסק בפסיכולוגיה) ואינו עוסק בהמלצות רפואיות. הרופא שביקש לבצע את הבדיקה , ומכיר את הפציינט כולל הרקע הרפואי שלו בכללותו, הוא זה שצריך להחליט אם יש צורך בטיפול. למידע כללי אפשר לשאול בפורום "רפואת משפחה" אבל חשוב לציין גיל, ורקע רפואי,. כל טוב, חיפאית

שלום רב. אימי בת 84 והיתה מאוד צלולה עד לפני שנה בערך. היא אשה מאוד אינטליגנטית ומשכילה. בחודשים האחרונים חלה אצלה בעייה בזכרון וגם קצת באישיות. זה מאוד קשה להסביר כאן. אני מאוד קשורה אליה ואני מרגישה מאוד חסרת אונים (אני כל הזמן בוכה) האם אפשר להקל עליה בזה? תודה רבה רבה גלי

כדאי לפנות להתיעצות במרפאה פסיכוגריאטרית/ מרפאת זכרון. כדאי לאמא לעבור אבחון כולל. במקביל כדאי לך לשתף את הרופא המטפל גם במה שעובר עלייך. אמך זקוקה ליציבותך ותמיכתך וגם יתכן ואת זקוקה לתמיכה. במידה ואת לא חשה שאת מעט מתחזקת יתכן שכדאי לך לפנות ליעוץ כדי שיתמכו גם בך בתקופה זו. בברכה נעה

שלום רב, סבתא שלי חולת פרקינסון והיתה מאושפזת בבית החולים מזה שלושה שבועות עקב אבנים בכיס המרה. היא טופלה באנטיביוטיקה פלג'יל ועוד סוג שאינני זוכרת את שמו, ואחר כך בשובנו הביתה קבלה לשבוע ימים אוגמנטין. רציתי לדעת אם תרופות הפרקינסון שהיא לוקחת, דופיקר, פיקי מרץ וקומטן, מתנגשים עם האוגמנטין והאם יכול להיות שכתוצאה מכך היא לוקה בהזיות? אודה על התשובה המהירה.

היי במקרה ראיתי את השאלה שלך נראה לי שכדאי לשאול בפורום של רופאים כמו,גריאטריה,נירולוגיה,או אפילו משפחה,אני לא מבין גדול אבל פורום זה הוא פסיכולוגי !!! ביי

Non-contrast AND IV contrast enhanced axial CT images of the chest shows the following findings: There is an ovoid mildly homogeneouslyenhancing, hypodense pulmonary mass with irregular borders in the apical segment of the left lobe . It measures 2.4x3.4x2.3 cm Two pulmonary modules measuring 0.4cm in the posterior segment of the left upper lobe AND paramediastinal aspect of the anterior segment left upper lobe are likewise noted. No calcification is seen. There is ground glass haziness in the left upper lobe. Moderate to massive amount of pleural fluid collection is seen in the left hemithorax with associated compressive atelectasis of the lingula AND left lower lobe . The intrathoratic trachea AND mainstem bronchi show no intraluminal defect OR extrinsic compression.The heart is normal in size AND configuration.Great vessels are unremarkable.Thre are no enlarged mediastinal hilar nor axilliary lymph nodes. The visualized osseous are structures unremarkable. IMPRESSION: Pulmonary mass AND nodules, left upper lobe.Primary consideration is neoplastic process. Tissue correlation is suggested. Moderate to massive amount pleural effusion, left Obstructive pneumonia, left upper lobe considered Negative for lymphadenophathy . RADIOLOGIC REPORT ther is homogenous opacification of the left mid to lower hemithorax with an ascending lateral component. there is some fluid leveling in the dependent portion of the left hemithorax in the decubitus view. a focal convexity better seen in the left decubitus view is also noted in the left mid lung field. no significant mediastinal midline shift noted. the left diaphragm, left sulcus AND left cardiac borders are obscured precluding adequate assessment of these structures. clacific densities line the aortic knob the trachea is midline with due allowance obliquity. the right costopherenic sulcus AND right hemidiaphragm are intact. spurs are noted in the thoracolumbar vertebral endplates. the rest of the osseous structures AND soft tissues are unremarkable. IMPRESSION: 1. Pleural effusion, left probably with some atelectatic component. 2. Consider mass lesion, left mid lung field 3. Atherosclerotic aorta 4. Degenerative osseous changes 5. Close follow up and/or CT scan correlation is suggested. אודה לכם אם תוכלו לתת לי חוות דעת ולהסביר לי מה יש לדודי... אנחנו בלחץ ולא יודעים אם יש לו סרטן אי ספיקת לב או כבר לא יודעים מה לחשוב דר"כ הוא בן 77... אודה לכם על כל תשובה שהיא בתודה מראש

אין בפורום רופא, נעה היא פסיכולוגית. נראה לי שהדבר הטוב ביותר הוא להתיעץ עם הרופא ששלח אותך לבדיקה. אם אתה חושש מממאירות (סרטן) תנסה גם לשלוח את ההודעה לפורום http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1595,m-Doctors,a-Forums.html אני מניח שהרופא ששלח אותך כתב בהפניה מה החשד שלו, אם אתה זוכר את הנוסח אתה יכול לחפש ב"גוגל" את המונח הזה, אך תזהר - מה שאתה מקבל הרבה פעמים מבלבל ועלול סתם להפחיד שלא לצורך.

לאחרונה אני מרגיש נורא עם עצמי עברתי שני ניתוחים בבטן (לא סרטני) אני מרגיש דכאון רב עם כל מה שזז אני בן 62 שחוק בעבודה עד לזוועה רב עם הבוס שלי כל הזמן לא נותן בו אמון כל השיחות בינינו מסתיימות בריב הייתי בסדרת בדיקות עד עכשיו ללא ממצא פתלוגי כלשהו אני מאבחן אצל עצמי שחיקה קשה ואיבוד הבטחון העצמי שלי כמעט לחלוטין עד כדי שיבוש משםטים ומילים מישהו יכול ליתן לי עצה מה עלי לעשות???

אני בעצם רב עם כולם לא רק עם הבוס ,לעולם לא הייתי איש קל אבל נראה לי כי אני ממש סובל מה עלי לעשות?????

אני כאמור לא רופא, אבל נראה לי שאתה צריך להועץ בפסיכולוג או אפילו פסיכיאטר. הייתי מנחש (זכור שאני בור ועם הארץ) שאתה סובל מ משהו דומה ל POST TRAUMATIC STRESS בעקבות הנתוח או מה שקדם לניתוח, אולי פחד שמא ימצאו ממצא ממאיר. בינתים הייתי אומר נסה לקחת את עצמך בידיים (יותר קל להגיד מאשר לעשות) כדי שה STRESS לא יפגע בחייך התעסוקתיים והפרטיים.

שלום אמא שלי בת 73. היא אושפזה בגלל התקפים של איבוד קשר עם המציאות (דומים לאפילפטיים). נשלל אירוע מוחי, אפילפסיה, תגובה בין תרופתית ובעיה בעורקי צוואר. הגיעו למסקנה שזה נגרם מדיכאון עמוק.בית החולים הוא של קופ"ח כללית והרופאים רשמו זיפקרסה כי זו התרופה היחידה שעזרה.קופ"ח לא אישרה את התרופה בנימוק שזו לא ההתויה שלה.ללא התרופה הזו ההתקפים עלולים לחזור, ואז אין לדעת מה יהיה איתה. האם יש אפשרות להשיג את האישור דרך ועדת חריגים כלשהיא? תודה.

דינה, אפשר לבדוק באתר של משרד הבריאות באילו מקרים נכללת התרופה הנ"ל בסל הבריאות. אם זה המצב והיא לא נכללת בסל, במקרים כמו של אמך, עקרונית , למיטב ידיעתי, קופת החולים לא חייבת לאשר. אפשר לנסות לפנות ליחידה לפניות הציבור של הקופה, ואפשר להיעזר לשם כך ברופא המשפחה או ברופא פסיכיאטר של הקופה. , שילחצו הם גם על המנפ"ר או על כל גורם אחר בקופה, אם גם הם חושבים שזה מה שיעזור לאמך. אני מאמינה שתמיד יש מקרים חריגים שמאשרים להם בסופו של דבר, לא רק לגבי תרופה זו אלא בכלל לגבי כל תרופה שלא בסל. נסי לשאול גם בפורום "פסיכיאטריה" .

בנוסף לתשובתה המפורטת של החיפאית כדאי להתיעץ גם בפורום של ד"ר ברבר- פסיכוגריאטר http://forum.gilhazahav.co.il/ שבת שלום נעה

ושוב שלום האם ישנה אפשרות להשיג אשה המוכנה עד פעמיים בשבוע להגיע לאמי לביקור ולבלות איתה עד שעתיים בשיחה, עבודות יד או בכל דבר אחר שניתן. באם הדבר כרוך בתשלום - אפשר. נראה לי שזה מאוד יעזור לאמי מבחינה מנטלית בתודה - לי

לי שלום. ישנן מתנבות רבות, ביניהן גם פנסיונריות שעושות כאלה דברים. את יכולה לפנות הן למחלקת הרווחה, ביטוח לאומי,וכן לויצו יד שרה וארגוני מתנדבים נוספים ולבקש עזרה. במידה ותצטרכי עזקה באיתור ארגון כזה במקום מגורייך אנא פני שוב. בהצלחה נעה

לנועה תודה יש באזור יד שרה ואנסה שם שוב תודה - לי

הומלץ לי ע"י ניורולוג שאמא שלי בת 83 תפסיק לנהוג לאחר סדרה של בדיקות מיורולוגיות . הנהיגה חשובה לה מאד לתחושת העצמאות והניידות אני לא יודע איך לבשר לה את ההודעה היות ואני יודע שזאת תהיה מכה קשה בשבילה. האם אפשר לקבל ייעוץ איך לבשר לה?

משה, קשה לומר לאדם שלטובתו ולטובת אחרים עליו להפסיק לנהוג, כאשר הוא רגיל לזה במשך שנים, שהרי מובן שזה פוגע בעצמאות שלו. אבל , לפי דבריך, אין כנראה ברירה, ואולי תחשוב להיעזר ברופא משפחה שמכיר את אמא היטב, או הנוירולוג עצמו, שאחד מהם הוא זה שיסביר לה למה ומדוע.. אני חושבת שהסבר מנומק סמכותי ומקצועי עדיף במקרה כזה. בריאות וכל טוב

מבחינתך, אפשר , על מנת לרכך את הבשורה - להסביר לה שהעצמאות לא נעלמת לגמרי אם לא נוהגים. אפשר להיעזר במונית לנסיעות קצרות לפחות, ולא תמיד הכרחי להיעזר בבני משפחה. זאת בהנחה שאמא צלולה ויכולה לצאת ולהסתובב מחוץ לבית באופן עצמאי. אפשר גם לתת דוגמאות של אחרים בני גילה שמזמן הפסיקו לנהוג, או כאלה שלא נהגו מעולם, ובקרב בני גילה יש רבים כאלה, ולהסביר שהתמונה לא שחורה כל כך.. שבת שלום

אני קרוב מאד לגיל של אמך ועדיין נוהג, לכן אני יכול להבין לרוחה. רק הנוירולוג עצמו יכול להסביר לה מדוע היא צריכה להפסיק לנהוג. היא תוכל להתוכח איתו ואולי אפילו לבקש דעה שניה. אם תגזר עלי למשל גזירה כזאת, למשל, יהיה עלי להפסיק את רוב ההתנדבויות מחוץ לאינטרנט כי כולן דורשות נסיעות שאי אפשר לבצע בתחבורה ציבורית.הייתי נענה לזה רק אם אשוכנע שזה הכרחי לבטיחותי ולבטיחות הציבור.

דני, למיטב הבנתי, חובתו (!) של הרופא להביא לידי כך שאדם יפסיק לנהוג , כאשר יש סיבה רפואית מוצדקת לכך. במקרה כזה , נכון שחשוב שהוא יסביר , יסביר כמה שאפשר בפרוט, אפילו יביא רופא נוסף שיסביר או שיפנה לחוות דעת שנייה. ... אבל בסופו של דבר, זה לא יכול להיות תלוי בכך שהאדם ישתכנע או לא ישתכנע. גם אני מבינה לרוחה של אמו של משה (השואל), בלי להכיר אותה, ולמרות שאני צעירה בהרבה ולא נוהגת... אני מאחלת לך בריאות טובה! חיפאית

יש קריטריונים רפואיים ברורים להפסקת נהיגה . למשל פגיעה בראיה, במהירות התגובה, בעיות גפיים וכו'. חשוב לברר האם לבעיותיה הרפואיות של אמא יש השלכה ישירה על יכולתה לנהוג. האם יש אלטרנטיבות- כגון אוטו לנכים. במידה ואין ברירה כדאי שהידיעה תגיע מהרופא. כדאי שהסיבות הרפואיות יפרשו בפניה באופן מושכל ושלא אתה תהיה איש הבשורה. זו צריכה להיות שיחה משותפת בין אמא לרופא בליווי שלך. עם כל הצער והפגיעה בתחושת העצמאות של אמא, הרי בטיחוה ובטיחות הסביבה היא כאן מעל הכל. הרבה בריאות נעה

שלום, סבא שלי בן 83 והוא מתלונן על תחושת שריפה בעור שמאוד משפיעה על מצבו הכללי. תחושת השריפה היא בכל שטח העור ולא באזור מסויים וכמו כן אין שום סימני גירוי על העור אך עם זאת הוא מאוד סובל. סבא שלי איננו אדם שמתלונן ולכן אני יודעת שהוא באמת סובל. היות ולא מופיע שום גירוי או סימן על העור עצמו אין לי מושג למה קשורה הבעיה. אודה מאוד אם תוכלו לעזור לי בהקדם. תודה

טלי, לדעתי הכתובת הראשונה היא רופא המשפחה אם יהיה צורך הוא יפנה למומחה נוסף שבת שלום.

עליה או ירידה בתחושה העורית קשורה פעמים רבות למערכת העצבית. הייתי ממליצה על הפניה לנוירולוג ומבקביל לרופא משפחה. הרבה בריאות נעה

נועה, למיטב ידיעתי, במסגרת הרפואה הציבורית - לפחות בשירותי בריאות כללית - לא ניתן לפנות ישירות לנוירולוג, אלא רק עם הפנייה מרופא המשפחה. ברפואה פרטית אפשר כמובן לפנות למי שרוצים ומתי שרוצים.. חיפאית

שלום, אמי בת 63, חיה לבדה ומתלוננת כי מזה חצי שנה אינה מסוגלת לעשות דבר - לכבס, לשטוף כלים, לישון מעל 4 שעות בלילה, ואפילו לצאת מהבית. מבחינה פיזית היא בסדר (פרט לכך שעברה ניתוח להסרת גידול שפיר על בלוטת הגדילה ועליה לעבור ניתוח להסרת בלוטת התריס - שלדברי הרופאים מוגדלת אך מתפקדת בסדר). לאחר ייעוץ עם פסיכיאטר היא נטלה במשך חודשיים כדורים נגד דיכאון אך הפסיקה בטענה שאינם מועילים למצבה. היא מתעקשת שלא מדובר בדיכאון. היא טוענת שהיא מוצאת את עצמה רוצה לעשות דברים אך אינה מסוגלת להוציא זאת לפועל. האם תוכלו לייעץ לי לאיזה רופא כדאי לפנות? רופא המשפחה לא נותן לה מענה. תודה רבה.

מילה, נסי לשאול גם בפורומים רפואת משפחה ופסיכיאטריה. כדאי לציין שמות תרופות אם היא משתמשת באופן קבוע. לתת עצות בלי להכיר זה קשה, אבל האם ניסיתם לבדוק אם יש בסביבת המגורים שלה פעילויות למבוגרים - כמו הרצאות למשל?

מילה שלום. לבלוטת תריס מוגדלת ומצב פרה ניתוחי יש השלכות נפשיות ותפקודיות.ראי מאמר על בלוטת התריסhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2885466,00.html יש להוסיף ולבדוק . ההגדלה בבלוטה לא הופיעה סתם כך אלא היא תוצאה של חוסר איזון מטאבולי. יכול להיות שיש בעיה אחרת. לבלוטת אלה יש גם השפעה על מצבי שינה וערות. גם עצם הידיעה שבלוטת התריס עומדת להיות מוסרת בניתוח מעוררת חרדה ובטח טורדת את מנוחתה של אימך. טיפול נגד דכאון לוקח זמן אבל יתכן שאמך הרגישה שלא זו הבעיה (מה גם שיכולות להיות תופעות לוואי שקשורות לבלוטות). כדאי להמשיך ולבדוק במה מדובר ולשקול טפול נפשי שלוקח בחשבון את התהליכים הגופניים שבהם אמך נמצאת כעת. בהצלחה נעה

במשפחתינו המורחבת נפטר אדם. נותרו אחריו תרופות אשר לא הספיק לקחת. האם ישנה עמותה אליה ניתן להביא תרופות אלה על מנת לתרום אותן לאנשים שידם אינה משגת?

רוית, אינני רופאה, ואין לי נסיון בנושא שהעלית, אבל מצאתי את המידע הבא - http://www.haverim.org.il/medication/ הגיוני שיבוא בחשבון רק תרופות הסגורות עדיין באריזה המקורית ההרמטית, ושלא היה צריך לשמרם בתנאים חריגים . בברכה

אחרי פטירת אשתי ז"ל נשארו תרופות - גם פתוחות - חלקן יקרות מאד. תרמתי אותן למנהל המחלקה בביה"ח בה טופלה, שקבל את התרומה בשמחה. הוא הסביר לי שבמקרים רבים הוא רושם תרופות אלה לחולים, למשל ביום שישי, וישמח לתת להם מספיק עד יום ראשון בו יוכלו לגשת לבית המרקחת.

אני מסכימה עם הפניית החפאית. אפשר גם לפנות ליד שרה או עזר מציון באזור מגוריכם.

שלום, אני בת 58 ובחצי שנה האחרונה על פרדניזון במינון שהתחיל ב- 60 מ"ג עם ירידה הדרגתית היום על 7.5 מ"ג. אני מרגישה ירידה בריכוז ובזיכרון. האם זה יתכן שהתרופה גורמת לכך.? האם תוספי המזון כמו גינקו בילובה עוזרים בנושא ? תודה על התייחסותכם

עדן, מכיוון ששאלתך רפואית בעיקרה, נסי לשאול גם בפורום "ייעוץ תרופתי" ו-"תרופות ורוקחות-תמיכה" וכן בפורום "נוירולוגיה". לגבי גינקו בילובה , - בפורום תרופות ורוקחות ברפואה משלימה , נטורופתיה. כדאי לציין מאיזו סיבה את מקבלת פרדניזון, ואם יש תרופות נוספות שאת משתמשת בהן. בריאות

שלום רב אני פונה בקשר לאימי, היא בת 68, בריאה, מנהלת אורך חיים בריא וצעיר לגילה, טיולים, תרבות, ספורט,חיי חברה טובים מאד. היום ביקרתי בביתם והיא ספרה לי מקרה שקרה לה עם אבי לפני מס' ימים: היא הרימה את הטלפון במטרה להתקשר לאחד החברים שחזר מחול, בקשה לדבר עימו ומהצד השני של הקו היה אדם אחר שבמשך כ 10 דקות היא נהלה איתו שיחה כאשר הוא טוען בפניה שהוא לא מבין מדוע היא מחפשת את x כאשר התקשרה אליו (ללא הזדהות מלאה בשמו), היא לכל אורך השיחה חשבה שהיא מדברת עם חבר של אותו אדם אליו התקשרה, אפילו אמרה שיש לו מבטא זר ועל כן היא לא ממש יודעת מיהו. הנקודה הכואבת בסיפור היא שהיא כנראה טעתה במספר והתקשרה לאבי (בעלה מזה 46 שנה) ולא זיההתה אותו לאורך כל השיחה. הוא כמובן זיהה אותה מיד, וכל השיחה ניסה לברר איתה את העינין (נכון, הוא קצת "שיחק" איתה ולא הזדהה לגמרי, אולי מתוך ההלם שהיה בו או מסיבה אחרת). אני מאד נלחצתי מהסיפור. אני חייבת לציין שהיא בחרה לספר את הסיפור כסיפור מאד מצחיק שקרה לה וגם צחקה רבות תוך כדי (צחוק אמיתי וכנה, לא כזה שבא להסתיר), היא טענה שפשוט "נתקעה" מחשבתית שאכן התקשרה לאותו אדם שתכננה וככל הנראה "אנסה" את מחשבתה על המציאות. סיפרתי את זה גם לאחותי שגם כן לא ממש צחקה מהסיפור. אני רוצה להוסיף שאימי לאחרונה לוקה מעט (לא לעיתים קרובות מאד) בזכרונה וגם נותנת תחושה שלא יורדת לסוף דעתי כאשר אני מדברת איתה, מעין חוסר ריכוז או משהו כזה. פרט לכך היא מאד פעילה ונמרצת. אני מעונינת לדעת מה דעתכם על המקרה שקרא באותה שיחת טלפון, האם זה יכול להעיד על משהו? האם יש רעיון איך לגרום שדברים כאלה ודומים לא יקרו? תודה רבה! יעל

קיימת ירידה קלה טבעית בזכרון עם הגיל. לכן אם זה לא משהו דרמטי עדיין אין סיבה לדאגה. אם יש סימנים לדיסאורינטציה א ל"התקעויות" מחשבתיות חוזרות ונשנות אפשר לעשות אבחון במרפאת זכרון. אם אמך מודאגת כדאי שתפנה להבדק. בשלב הזה ניתן לעשות "התעמלות" למח . אנשים בגיל זה לומדים שפות, מתרגלים תרגילי חשיבה,תשבצים ברידג' וכו'. כל זאת כדי לשמור על רעננות החשיבה. שיחת הטלפון היא מסוג הדברים המפתיעים שלפעמים קורים. כשיש ציפיה או התרגשות מאוד גדולה לעתים התפיסה משתבשת ולא רואים את העובדות הפשוטות המונחות מתחת לאף. השאלה מדוע אביך לא הזדהה ושיתף פעולה עם הסיטואציה (במילים אחרות עבד עליה בטלפון) ובחר בעצם להביך אותה. האם יש דינמיקה של חשדנות ביניהם? אולי החבר קשור באופן כלשהוא לדינמיקה הזאת? יש כל מיני דקויות בקשר בין בני זוג שאחרים לא תמיד יודעים עליהם. גם לא ילדיהם. הזוגיות היא נושא מורכב בכל גיל. אולי כדאי לשוחח אתה ולשאול האם היא מודאגת מירידה בזכרון. להציע ללמוד איתה חוג משותף שיכול להוות התעמלות למח ולעקוב אחרי הירידה בזכרון. בהצלחה נעה

שלום אימי בת 89. חולת סוכר ולב ומטופלת בכדורים ונעזרת בעובדת זרה. במשך השנה האחרונה החלה הדרדרות מנטלית בעיקר בעיות בזמנים ובלבול בשמות. מכירה את כולנו, מתהלכת לבד אך לא תמיד יציבה. שולטת בצרכים רוב הזמן. מאוד זקוקה לקרבת בן משפחה דבר המובן מאוד.גרה לבד עם המטפלת כשאני פעמיים ביום מבקרת ונשארת תמיד עד לשינה שאם לא כן היא מסרבת ללכת לישון. לאחרונה החלה להתייחס בחוסר סבלנות ובחשדנות כלפי המטפלת והמצב מגיע אף לאלימות כלפיה. איננו יודעים כיצד להגיב. האם יש אפשרות לתת משהו להרגעה (טיפות הרסקיו למיניהן אינן עוזרות) ואם לא מה הפתרון מאחר ואופציה של בית אבות אינה באה בחשבון מבחינתנו. אנא - תשובה בתודה

אני בהחלט הייתי מתיעץ עם רופא המשפחה ביחס לתרופת הרגעה אמיתית, ביחות לקראת השינה, ולא "תרופה טבעית" שיעילותה מוטלת בספק בכל מקרה. האם האמא בטיפול של רופא גריאטרי (מומחה למחלות זקנה) אם לא כדאי להתיעץ בכזה (יש בכל קופות החולים).

לדני שלום תודה על תשובתך. לשאלתך אמי אינה מטופלת אצל רופא גריאטרי ומקופת חולים כבר כמעט התייאשתי מאחר ורופאת המשפחה עזבה וכעת אין רופא ספציפי שניתן לפנות אליו ואשר מכיר את אמי כמו הרופאה שעזבה. לפתרון הבעייה נתנו לי עבורה כדורי ויליום (חצי כדור לפי הצורך). הבעייה היא שאמא נהיית אגרסיבית בשעות היום דווקא ובלילה היא ישנה היטב מלבד קימה לשירותים. אשמח לקבל באם מותר המלצה לרופא גריאטרי חיפאי אפילו באופן פרטי או דרך המושלם.

אגרסיביות וחשדנות הינן תופעות ומוכרות והן חלק מהתמונה בהדרדרות מנטלית . כדאי להתיעץ עם גריאטר ואפילו עם פסיכוגריאטר שיבנה תכנית תרופתית מתאימה.על אחת כמה וכמה אם אמא מטופלת בבית. ניתן לפנות למרפאה פסיכוגריאטרית. אני מצרפת לינק למרפאות כאלה בכל הארץ ולבקש להפגש עם פסיכוגריאטר בכיר לשם התיעצות. http://www.alz-il.net/?page_name=ivhun/mirpaot.html ניתן גם לקבל שמות דרך קופת החולים. הרבה בריאות נעה

לנועה המון תודה. ננסה בהחלט לגשת עם אמא לאחת המרפאות (אבקש אולי המלצה מהמרפאה שלנו) על מנת לקבל טיפול תרופתי לי

ושוב שלום האם ישנה אפשרות להשיג אשה המוכנה עד פעמיים בשבוע להגיע לאמי לביקור ולבלות איתה עד שעתיים בשיחה, עבודות יד או בכל דבר אחר שנניתן. באם הדבר כרוך בתשלום - אפשר. נראה לי שזה מאוד יעזור לאמי מבחינה מנטלית בתודה - לי

סבתי סובלת מעל 20 שנה מסכרת, לאורך השנים מצבה היה יציב. בשנה האחרונה ישנם עליות וירידות חריגות וקיצוניות בסוכר. בנוסף יש לה עליות חדות בלחץ הדם. בשבועיים האחרונים חלה ירידה דרסטית במצבה תחושות של רעד נוראי בגוף דיכאונות בכי ללא סיבה לחצים וחרדות לא מוסברות- מעולם זה לא קרה. הרופאים שינו את המינונים באינסולין בנוסף היא לוקחת כדורים ללחץ דם כולסטרול כלי דם ולאחרונה ניתנו לה כדורי הרגעה מסוג אלטרול והומלץ לה על ווליום. אנו חוששים למצה וחוששים כי משהו ממרכיבי הכדורים הרבים הם אלו שגורמים למצבה הנפשי. את כדור הווליום היא לא לקחה. אנו מיואשים ומצפים לתשובה.(נורמיטין,סינסטאטין,אלטרול,וינרטון,ליברמין,דיזאדיזין-השמות לא מדוייקים עמכם הסליחה)

ראשית יתכן והדבר קשור לתרופות ויתכן וגם לא. כדאי לפעול בכמה מישורים: א. יכול להיות שהאינטראקציה בין הכדורים גורמת לשינויים באפקט וכדאי לברר זאת עם הרופא. אם נותנים תרופות פסיכיאטריות כדאי שאיש מקצוע בנושא זה יהיה מעורב ויתכן ויש צורך להכניס פסיכוגריאטר לתמונה.. ב.יש עדויות מחקריות על הקשר בין סכרת ודכאון. יתכן שהתנודות העזות בסכרת עוררו מצב דכאוני שהיה חבוי קודם. גם כאן כדאי להתיעץ עם פסיכוגריאטר.מאמרים על הקשר ביניהם דלהלןhttp://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=AbstractPlus&list_uids=16581898&query_hl=1&itool=pubmed_docsum http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=AbstractPlus&list_uids=16649046&query_hl=1&itool=pubmed_docsum ג. כדאי במקביל לפנות גם לפורום סכרתhttp://www.starmed.co.il/Forum/17 כדאי לפעול מהר. בהצלחה נעה

אבי בן 79 עבר ביום ראשון בדיקת ציטולוגיה וקיבל תשובה שהערכים גבוהים. מה זו הבדיקה והזאת ומה אומר המצב שזה ערכים גבוהים ומה ניתן לעשות כדי שזה יגיע לגבול הנורמה?

אילנה, בפורום זה אין רופא, ולדעתי צריך לקבל הסבר מהרופא שביקש לבצע את הבדיקה. למיטב ידיעתי, בדיקת ציטולוגיה היא שם כללי לקבוצה של בדיקות, ואם את יודעת בדיוק באיזו בדיקה מדובר, תנסי לשאול (עד שתקבלי הסבר של פענוח הבדיקה מהרופא המטפל...) בפורום "רפואת משפחה". ציטולוגיה - http://www.infomed.co.il/glossary/g_3336.htm

למיטב ידיעתי (אני לא רופאה) מדובר בבדיקת מעקב תהליך התחלקות התאים כדי לשלול תאים ממאירים באזורים שונים בגוף. כדאי לפנות לפורום הרפואי המתאים. במידה וזו בדיקת צואר הרחם לפנות לפורום גניקולוגי . במידה וזו בדיקת שתן אפשר לפנות לפורום ארולוגיה וכן הלאה. אפשר גם לפנות לפורום אונקולוגיה בהצלחה נעה

אחותי בת ה 50 עברה ניתוח לפני 3 שנים של הוצאת הרחם מאז אין לה טעם בפה ולא מריחה ריח בכלל עברה סדרה של בדיקות כולל מערות האף והכול יצא תקין. מה עוד יכול להיות לבעיה או לאיזה רופא מומחה כדאי ללכת שמתמצא בתחום. הבעיה מאוד מציקה לה עד כדי שלא מריחה את האוכל שנשרף... תודה על העזרה

עד שנעה תענה ., רחלי, נסי לשאול בפורומים הרפואיים האלה: אף אוזן גרון נוירולוגיה בעיות הורמונליות ומחלות עצם... (עוסק גם בגיל המעבר) 2 הפורומים בנושא גיל המעבר הרדמה, רפואה סב ניתוחית

אני חושבת על הקשר בין חוש טעם וריח לכריתת רחם. אולי יש כאן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה? האם הורמונים משפיעים על תפקוד איברי חישה אלה? האם יש כאן קשר לגיל המעבר? בנוסף לפורומים עליהם המליצה החיפאית אני ממליצה גם על פורום גניקולוגיה. אני מצרפת לינק לאתר קרן התתרנות . הם מציינים חלק מהסבות לניתוח גם הרדמה כללית.http://www.anosmiafoundation.org/causes.shtml בכל מקרה לא להריח גז או משהו נשרף או לטעום משהו מקולקל יכול להביא לסכנה. כדאי להמשיך ולהתיעץ בכל אותם פורמים וכיוונים שניתנו כאן. בהצלחה נעה

שלום. אמי בת 83, אשה בריאה בדר"כ, עושה פעילות ספורטיבית. לאחרונה מתלוננת על הרדמות רגל אחת בחלק התחתון(שוק) כאשר שוכבת במיטה. איך מטפלים ולמי פונים?תודה רבקה

ריקי, בדרך כלל מתחילים מרופא המשפחה. לפי הצורך הוא יפנה הלאה למומחה מתאים. כאן באתר, את יכולה לשאול בפורום "רפואת משפחה" ואולי תקבלי עצה, כיוון אפשרי. , בצירוף רקע רפואי. חיפאית

יכול להיות החל ממחסור מטאבולי עד בעיה נוירולוגית. כדאי לפנות בהקדם לאבחון על פי הפנית רופא משפחה. בברכה נעה

אבי כבן 85 נשלח לבדיקת C.T בעקבות בעיות זיכרון ובלבול. תוצאות הבדיקה: מספר אוטמים ישנים דו צדדים. אין עדות לאוטם טרי או לדימום. חדרי המוח סימטרים ותקינים כולל חריצים וציסטרנות. מה ניתן להבין מבדיקות אלו? מה ניתן לעשות? ברצוני לציין שאבי לוקח אספירין. האם יש צורך לעלות את המינון? בבדיקת דופלר של עורקי הצוואר נמצאו הסתיידויות מצד שמאל 50-60 אחוז. מצד ימין בעורק פנימי 70-90 אחוז. ישנה החמרה קלה לעומת הבדיקה שנעשתה שנה קודם. מה ניתן להבין מכך? האם יש קשר לבעיות הקוגניטיביות??? בתודה מראש. כל הכבוד לתשובות הרציניות.

אורנה, עד שנעה תענה.. אין בפורום זה רופא. לדעתי, פענוח, הסבר והשלכות טיפוליות כדאי שתקבלי מהרופאים המטפלים באביך. רק הם שמכירים את כל פירטי הרקע הרפואי ומודעים גם לבדיקות קודמות שלו , יוכלו לסייע ביעילות. עד שתקבלי הסבר כזה את יכולה לנסות - לגבי בעיות זכרון ובלבול, מהבחינה הרפואית, נסי לקבל עצה בפורום נוירולוגיה. לגבי תוצאות הדופלר אפשר לשאול בפורום רפואת משפחה. לגבי אספירין או תרופות אחרות שאביך נוטל, רופא בפורום באינטרנט לא יכול להורות על שינוי במינון, אלא רק הרופא המטפל, המכיר את אביך. בריאות

כדאי לפנות בהקדם לנוירולוג. הרבה בריאות לאביך נעה

אני בן 79,ניצול שואה. בימי מלה"ע חליתי בכמה מחלות חסר. ענייני בשתיים: צפדינה, ממנה סבלתי כל החורף 1941-42 , ועוורון לילה ממנו סבלתי בקייץ 1942. שתי ההפרעות עברו בזמנו. היו אז עוד כמה "מחלות" מסוג זה, אבל כאמור, ענייני בשתיים אלה. האם יתכן שהם השאירו "מתנות" לכל החיים? מה ידוע במחקר, בנושא זה? אם הפורום איננו מתאים, אבקשכם להעביר את שאלתי לפורום המתאים או להנחות אותי, למי לפנות.

יש אתר סיוע לזקנים מיזמתו של ד"ר מרדכי שני (שהיה מנהל בי"ח שיבא ומנכ"ל משרד הבריאות) באתר יש פורום ניצולי שואה :לחץ על הקישור http://www.motke.co.il/SelectedForum.aspx?ForumID=31 בהנהלת: אשר אוד מרכז תחום הקשר עם ניצולי שואה, מפלגת הגימלאים. ניתן לפנות ישירות אליי בטלפון 02/6233719 או בדואר אלקטרוני [email protected] אולי הוא יוכל להפנות אותך לכתובת הנכונה. רק זאת, המידע שאתה נותן בשאלתך בודאי אינו מספיק. אני בעצמי ניסיתי למצא באינטרנט תשובות לאפקט ארוך טווח ל SCURVY וחוסר ויטמין A ללא הצלחה. רצוי שתפרט מה הסימפטומים שאתה חש ושאתה חושד שהם תולדה של חסר בשנים ההן.

אני חוזר על שאלתי. האם יש הוכחות לכך שצפדינה ו/או עוורון לילה בגיל צעיר, גורמים לבעיות נסתרות שמתפרצות לעת זקנה, קראת סוף החיים? יש היום הוכחות לכך בקשר לאוסטאופורוזיס, והדבר מוכיח ייתכנות. אני מבקש תשובה ממוקדת לשאלה ממוקדת ולא סיפורים על מפלגת הגמלאים. לאיזה התמחות רפואית זה שייך? לאיזה פורום רפואי של דוקטורס עלי לפנות , בתקווה שיידעו לענות?

מיכאל שלום. אתה מתאר שתי מחלות חסר שפקדו אותך בעבר הרחוק ושואל האם הן יכולות לחזור או ללבוש צורה אחרת כיום. ראשית חשוב לי לדעת האם ישנם סימפטומים מעוררי חשד שהופיעו לאחרונה שמקשרים אותך לאותן מחלות רחוקות. אני חושבת על חסרים וטראומות שחוזרים הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי. הנפש והגוף זוכרים את המודחק ובעיתות משבר הדברים יכולים להבהב ולצוץ.(אני בעד התיחסות לכל האספקטים כמכלול). ישנן גם "צפדינות" נפשיות שגם יכולות לצוץ ויש להיות ערניים אליהן. על פניו נראה ששאלתך קשורה לרפואה פנימית. הייתי ממליצה לך לפנות להתיעצות אצל רופא שהרבה לעבוד עם ניצולי שואה ומכיר את מכלול התופעות. אני חושבת שלהתנסות ארוכת טווח יש משקל בהערכת התופעות והסמפטומים של מחלות חוזרות. לא הייתי ממליצה על קבלת תשובה בפורום באינטרנט כי יש צורך בהערכה ואבחנה של מצבך כיום תוך לקיחה בחשבון של ההסטוריה הרפואית שלך. אני ממליצה לך לפעול בכמה מישורים: א. לפנות לעמך במקום מגוריך ולבקש המלצה על רופא גריאטר שמרבה לעבוד עם ניצולי שואה ב. המקום לקבלת אינפורמציה כללית יותר הוא לדעתי באתר של רופאים ללא גבולותhttp://www.msf.org/. המחלות שאתה מתאר מאפינות אוכלוסיות שחיות בחסך תזונתי קשה והרופאים שם מטפלים פעמים רבות במחלות מהן סבלת. אולי הם גם יקשרו אותך לרופא מתאים בארץ. ג. במידה ולא תצליח למצוא רופא אנא חזור אליי ואנסה לעזור לך לאתר אדם מתאים שיתן לך את התשובות. בהצלחה נעה

הקשתי בגוגל scurvy ןlong term וקיבלתי קישורים להרבה מחקרים בנושא. ביניהם קשר למסת וצפיפות עצם וכו'. מעבר לזה רק רופא יתן תשובות. דלהלן הלינק http://scholar.google.com/scholar?q=scurvy+long+term&hl=iw&rls=GGLJ,GGLJ:2006-41,GGLJ:en&um=1&ie=UTF-8&oi=scholart

חמותי שנדבקה בקלבסיאלה עמידה, שוחררה מאשפוז, מתגוררת בבית אבות. בית האבות עושה מאמצים לפנות אותה מבית האבות. האם זה החוק של משרד הבריאות ואכן חולי קלבסיאלה אינם יכולים להתגורר בדיור עצמאי בבית האבות?

אינני יודע על הוראה כזאת של גורם ממלכתי. ברור שהחידק מאד מסוכן, ביחוד לאנשים השוהים בבתי חולים ובמוסדות אחרים, שרמת התנגודת שלהם ירודה עקב מחלות אחרות. אין לי פתרון אחר, ולדעתי בית החולים בו נדבקה חמותך צריך היה לנסות לרפא אותה ולהחזיק אותה בבידוד מתאים עד אז, ולא להחזיר אותה לבית האבות. הנסיונות לטיפול בחיידק כזה שפיתח עמידות נגד אנטיביוטיקה מאד קשים, כלל לו מובטחת הצלחה והטיפול מאד יקר. זאת לדעתי הסיבה שבית החולים החזיר את חמותך לבית האבות. הסכנה לשוהים אחרים בבית האבות להדבק בחידק ממשית מאד, ואפשר להבין את החשש הכבד של הנהלת בית האבות.

חוה שלום. קודם כל צר לי לשמוע. ברור שחמותך צריכה לשהות במקום שלא תדביק אנשים נוספים . נדשמע שבית החולים לא לקח את האחריות המתחיבת . כדאי לפנות למשרד הבריאות למחלקת האפידימיולוגיה (ראי בקישור)http://www.health.gov.il/pages/default.asp?pageid=989&parentid=59&catid=4&maincat=1 ולאגף הגריאטריה 02-5681259 ,02-5681254 : 02-6725811: [email protected] ולהתיעץ איתם. בהצלחה נעה

אבי כבן 87. עבר מבדק אצל רופאה גריאטרית , הגענו אליה בגלל בעיות זיכרון בעיקר שכחת שמות. וקבל במבחן 20 מתןך 30. הרופאה שלחה אותו לבדיקת הדמייה +דופלר צווארי [ סובל מזה שנים מסתימות.] התוצאות לא הגיעו עדיין. היום נסענו לביקור בצפון, ואני קיבלתי את הלם חיי. כל הדרך , אבי פנה אלי בלשון זכר. אני הערתי , ואף נזפתי בו. הוא אף פנה לבני ואמר: ראה איך אבא שלך נוהג [ לבני אין אבא]. קרה מקרה לפני כשבועיים שבו במקום אמא בטא אבא אבל זה היה רגעי , ונראה בעיני מקרי. כל הדרך חזרה הביתה שתק. ובשעות הערב המאוחרות אמר לאמי שאינו יודע מה קרה לו? שאלותי: א. על מה תופעה זו מראה? [הוא עדיין לא מטופל- מחכים לתוצאות]. ב. האם לתקן אותו? כמה לתקן? תודה מראש

אענה לך מהר לפני כניסת החג. לאבי ז"ל בשנות השמונים המאוחרות של חייו היו התקפי אמנזיה (שכחה) ובלבול. המענין שהיה ער לזה לחלוטין. הוא הסביר לי שכדי להתגבר על זה היה אמר לעצמו את האלף-בית כמה פעמים קדימה ואחורה כמה פעמים וזה השיב את זכרונו. אגב, מאוחר יותר התברר שהסיבה היתה חוסר איזון אלקרוליטים (יחס נתרן ואשלגן) בדם. גמר חתימה טובה.

גם לחוסר בויטמין B12 יש קשר להפרעות זיכרון

התופעה נקראת דיסנומיה (תקלה במתן שמות) ומראה על פגיעה כל שהיא בתפקוד המוחי - הסיבות יכולות להיות מגוונות ובגיל המבוגר שכיח צרוף של סיבות. יש לבדוק קודם כל אפשרויות קלות לתיקון: כימיה סטנדרטית של הדם, תפקוד תריס, רמת B12 וחומצה פולית, אנמיה. לודא שלחץ הדם אינו נמוך מדי (לחץ דם נמוך במבוגרים מסוכן לא פחות מלחץ דם גבוה, ולעיתים קרובות הוא נגרם מתרופות). לאחר שאבי נפטר במהלך ניתוח לפתיחת עורק בצואר ובדקתי מעט את הנושא, אני מציע לא למהר לפעולות מסוג זה. יש לזכור שמחלת אלצהימר (שאין לה טיפול יעיל) היא גורם ששכיחותו עולה במהירות עם הגיל. לסיכום - מצב לא פשוט. המלצתי - לדבר בפתיחות, לעשות את הבדיקות, לטפל בזהירות ורק במה שניתן. לתכנן קדימה. מאחל בריאות, ניר

אורנה שלום. ראשית קיבלת פה שפע תשובות שיכולות לתת כיוון מחשבתי. כמובן שיש לאבחן ולראות- החל מחסרים תזונתיים ומטאבוליים ובמידת הצורך מרפאת זכרון. אני הייתי מעונינת להדגיש בפנייך את תגובותייך. נראה שאביך "תופס" את עצמו אחרי כמה זמן ומאוד מתבייש בכשלי לשונו. חוויות חוזרות ונשנות כאלה עלולות להוביל לחרדה , דכאון והסתגרות. אני מציעה להגיב מאוד במתינות אם בכלל כשקורה ארוע כזה. אין ספק שזה מבהיל ועלול לזרוע פניקה אצל השומעים. יחד עם זאת כדאי להמנע נתגובות רגשיות כגון נזיפה. אביך אינו מתכוון לפגוע בך בנקודות כואבות. נזיפות יגבירו את התיסרותו הקיימת גם כך. כדאי לברר במהירות במה מדובר ולנקוט צעדים טיפוליים בהתאם. בברכה נעה

שלום רב, אמי, בשנות ה80 המאוחרות, בעלת בצקת בינונית ברגלים. לאחרונה שמתי לב כי נעל ימין, כמו כרית עליה מונחת רגל ימין, כמו סדין המיטה תחת רגל ימין - הם רטובים. כאילו יש דלף מרגל ימין. (כמות הנוזלים השקופה המופרשת היא לא קטנה כלל). מה זה יכול להיות? (אין פצע במקום). תודה.

כדאי לפנות לרופא משפחה שידע להנחות אותך הלאה.

בריאות טובה ושלוה ת בא עלינו ש נה חדשה של ס כויים טובים ל- ח יים בריאים ומאושרים ושלום על ישראל!

לכל גולשי הפורום שנת בריאות עשיה וידידות. מאחלת נעה ביצ'קוב

שלום, אימי כבת שבעים וחמש בריאה בדרך כלל, מתלוננת לאחרונה על כאבי פרקים, לפי הנראה ולאחר בדיקות רופא, יש אחוז גבוה מהרגשתה שנובע מסיבות פסיכולוגיות, כמו מתח וחרדה, לאחרונה חלו כמה מחבורתיה הקרובות ונראה כי הענין השפיע אף עליה, האם יש מקום לתרופות הרגעה או נוגדות דיכאון במקרה זה. אודה למי שיענה לי, וכן האם יש לכך טיפול אלטרנטיבי בצמחי מרפאף תודה

האם התיעצתם בגריאטר (מומחה לתופעות זיקנה) או ברופא המשפחה בלבד.??

האם התיעצתם בגריאטר (מומחה לתופעות זיקנה) או ברופא המשפחה בלבד.??

אובדנים ושינויים בריאותיים אצל אחרים משמעותיים עלולים לעורר חרדה ודכדוך. כדאי אולי לפנות לשיחות לפני תרופות. בהצלחה ושנה טובה נעה

נפתח חוג אירובי מים בעולם המים של אורי סלע בצומת גלילות (הקאנטרי הישן של ת"א) הפעילות מתבצעת פעמיים בשבוע ומתאימה לכולם ! שיעור התרשמות חינם לפרטים נוספים: 054-5500127

וגם שוה כסף. פורומים באינטרנט אינם מקום לפרסומת חינם. בתחתית העמוד יש כפתור "פרסום ושתופי פעולה"

החוג אינו מיועד ספציפית לגיל השלישי אבל מאחר והגיל השלישי מעריכים ומבינים את ערך הפעילות במים והפעילות מתבצעת בשעות הבוקר, מתווצרת לה קבוצת פנסיונרים. את מוזמנת להתנסות ללא התחייבות - הרווח כולו שלך

אבי בן 87 . אדם אינטלגני , בעל ידע. בתקופה האחרונה אנו רואים פגיעה בזכרון המלווה בבלבול.פנינו לרופאה גריאטרית שאכן אישרה שמדובר בירידה קוגניטיבת קלה עד בינונית [ לא מדובר באלצהיימר, לטענתה]. המלצתה לבצע בדיקת הדמייה כדי לשלל קרישי דם. בדיקת דופלר צווארי - אבי סובל מסתימות בעורקים הצוואר מזה שנים, ונמצא במעקב אחת לשנה. והיה ואין שינוי המליצה על כדור אקיקון. מאז הביקור אבי מדוכדך כי הבין עד כמה הוא לא זוכר. שאלותי:א. מה עלינו לעשות כדי לעזור לו להתמודד עם הידיעה שישנה פגיעה בזכרון. ב. כיצד עלי להגיב בזמן בלבול. אני מגיבה ברגזנות ובכעס כדי להדגיש לפניו שהוא מבולבל. המון תודה

המשך ההודעה. אימי טוענת שישנן שעות רבות בהן הוא יושב וחושב. כאשר אני רואה אותו הוא לא נראה לי בדיכאון. מה עלי לעשות, להציע להם לעשות בתודה

נשמע שאביך במצוקה ובחרדה ממצבו. זה יכול להסביר את הבלבול וההסתגרות. אין ספק שלהגיב ברוגזנות וכעס כלפי הבלבול שלו לא מוסיף למצב אך נראה שאת פועלת מתוך המצוקה שלך. כדאי לפעול בכמה אופנים: א. לפנות לפסיכוגריאטר כדי לשלול דכאון. יתכן שהוא כן זקוק לטיפול תרופתי. במקביל לבקש מעט הדרכה כיצד לנהוג עם אבא במצבי הבלבול שלו. ב. לחשוב על פעולות שיחזקו את תחושת הקומפיטנטיות והשליטה שלו במצב. פעילות פיזית מתונה, "התעמלות למוח" כל אלה הם אפשרויות כמובן בהתאם ליכולתו .אולי לחשוב גם על מסגרת חברתית כלשהיא שתסיח את דעתו. ג. לחשוב על אפשרות של טיפול נפשי יתכן עבורו ואולי אף עבורך. (כי נשמע שאת גם מגיבה לעתים מתוך מצוקה). בהצלחה נעה נעה

אימי בת 90 ועד לפני כשבוע היתה בביתה עם מטפלת שהיהת איתה כשבע שנים. המטפלת נעלמה לאחר שהמצב של אימי התדרדר. אני ואחי החלטנו בזמנו להשאיר את אימנו ככל הניתן בביתה ולכן ליוינו את המטפלת מקרוב וכן את מי שהחליף אותה .לאחר מספר ימים הבנו שאין לנו ברירה אלא לקחתה לבית אבות לאחר שהטיפול בה נעשה קשה גופנית. גם בבית האבות אני לא ממש שלמה עם הטיפול שלה ומרגישי יסורי מצפון שלאחר כל המאמצים שעשינו לגבי בריאותה ומצבה הנפשי והקוגניטיבי בבית האבות לא תקבל אותו יחס אלא מתיחסים אליה ככל קשיש שאני לגמרי צלול בדעתו.וזהן בית סיעודי אבות יקר ויוקרתי בביקורי שם היא כל הזמן שואלת מה יהיה? תשובה שכמובן איני יודעת מה לענות לה. אני בדכאון מהמצב.אני מקבלת ציפרומיל מזה מספר שנים בכמות של כדור אחד ליום.האם לרגל המצב אני יכולה להוסיף חצי כדור? האם יש פסיכולג שמלווה מצבים כאלו?

כדאי לפנות לפסיכולוג המומחה לגיל השלישי לשם קבלת ליווי ותמיכה מאחר ונשמע שהמצב רווי מבחינתך בקושי ורגשות אשמה. כדאי לבדוק את האופציה הזאת לפני העלאת המינון התרופתי שתמיד תוכלי להעלותו. תבדקי דרך קופת החולים שלך על פסיכולוגים שמטפלים בתחום הזה. בהצלחה נעה

שלום אני מודעת להמלצה לא לקחת ויטמין Dבמינון גבוה. מה לעשות כשהערך בבדיקת הדם נמוך מהנדרש? אני צורכת 1200 יח' וגילי 74. תודה

רופא המשפחה יוכל להדריך אותך לגבי המינון הרצוי. זאת ועוד, בבתי המרקחת של קופות החולים, בדרך כלל תרופה (או במרה זה תוסף מזון) לפי מרשם עשוי להיות יותר זול מאשר ללא מרשם. שבת שלום

כדאי לפנות לרופא ואולי במקביל לתזונאית קלינית

http://www.nfc.co.il/ShowArticles.aspx?docId=138827&subjectId=1&ShowAll=True

אמי חולת אלצהיימר, 85. לאחרונה באופן פתאומי החליטה שהיא מסרבת לאכול, לעולם אינה רעבה או צמאה. מתנגדת בתוקף כאשר מנסים להאכיל אותה בכף או מנסים להשקות אותה. כיום בקושי רב שותה כ-4 כוסות, רובן חלב עם כפית דבש.זהו.מסרבת גם לתוספי מזון כמו אנשור. אנו מטפלים בה בביתנו ואנחנו לגמרי אובדי עצות וחסרי אונים.

חוסר תאבון יכול להיות קשור לחסר מטאבולי ואולי לתרופות שהיא לוקחת. כל זה מצריך בדיקות רציניות על ידי רופא פנימי/גריאטר.זה יכול להיות גם סממן לדכאון קליני ולכן כדאי להתיעץ בהקדם עם פסיכוגריאטר כדי לבדוק אפשרות של שינוי תרופתי. אנימצרפת לינקים לדיונים שנערכו כאן בנושאים דומים בעבר http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1331,xPG-15,xFT-1849,xFP-1889, m-Doctors,a-Forums.html פורום תזונה נכונה באתר מוטקהhttp://www.motke.co.il/SelectedForum.aspx?ForumID=28 בהצלחה נעה

http://www.doctors.co.il/xRF-,xFF-Read,xFI-1331,xFT-1849,xFP-1849,m-Doctors,a-Forums.html

אבי ניפטר לפני 10 ימים הוא היה בן 85 . הוא ניכנס לבית חולים לטיפול יזום ןלא התעורר בבוקר אנחנו בהלם מצבה של אימי מדאיג מאד מאד . אחרי השבעה לקחנו אותה מביתה{ והבאנו אותה אלינו גם אני וגם אחותילא גרות קרוב המרחק הו א כשעה וחצי נסיעה} גם כי אנחנו חוששים לה וגם כי חשבנו שיותר טוב כך בכל אופן היא כל היום בוכה יושבת בוכה שוכבת ובוכה [ עליי לציין שהיא בת 79 והיתה בתיפקוד מלא היא החזיקה בית בישולים ניקיונות ןכו} היא נעזרת בכדורי הרגעה וובן אנחנו אובדי עיצות זנה מכאיב לנו מאד מאד לראותאותה במצב זנה מה ניתן לעשות?

לנעה בודאי תהינה עצות טובות ממני. קודם כל קבלו נא את השתתפותי בצערכם. לאבד אבא ככה באופן פתאומי זה שו?ק איום. זה שלאמא קשה להתמודד עם האבדן לא מפליא. כל אחד מתמודד (או לא מתמודד) עם צער באופן שונה. הדבר היחידי שאני יכול להמליץ באופן מיידי, הוא לנסות לרתום אותה לפעילות אצלכם. אולי לבקש ממנה להכין איזה תבשיל מיוחד, איזו פעילות עם הנכדים אם יש כאלה או משהו כזה. כשאיבדתי את אשתי, הדבר היחידי שהציל אותי מדכאון ממשי היה הצורך לשקם את העסק שלי. למרות זה ישבתי שעות בבית העלמין וקראתי בקול פרקי תנ"ך שאשתי אהבה, כשהדמעות מקשות על הקריאה, ואני מחשיב עצמי לבן אדם חזק מאד נפשית. לקח לי כמה חדשים לצאת מזה, אבל אחרי זה חזרתי לתפקוד מלא. נקוה שגם האמא תצא מזה אחרי זמן סביר, אחרת תצטרכו לבקש עזרה פסיכולוגית. שלא תדעו עוד צער

קודם כל שלא תדעו עוד צער. נשמע שההלם הוא כללי. של אימך ושלכן האחיות וכל המשפחה. אתם כעת במצב משברי שבו הרבה פעמים מאבדים את העשתונות . האינסטינקטים הנפשיים שלנו פועלים גם במצבים בלתי צפויים וקשים כמו המוות הבלתי צפוי של אביך. לכל אחד מבני המשפחה דרך אחרת להתמודד עם המצב המשברי הקשה כל כך. לעתים לא ניתן לצפות מראש איך כל אחד יגיב. אימך מגיבה באופן הכי תואם את הסיטואציה. איך תגיב אישה ששכלה לפני 10 ימים את בעלה היקר? נקווה שכולכם לאט לאט תעכלו את האובדן הקשה והבלתי צפוי כשכל מה שניתן לעשות הוא לתמוך ולקרב זו את זו . במידה ואין מעט הטבה לאחר כחודש חודש וחצי כדאי להתיעץ עם מומחה (פסיכולוג קליני או פסיכוגריאטר) ולחשוב על טיפול. במידה ואתם חווים חוסר אונים בלתי נסבל ניתן לפנות למטפל מומחה למצבים משבריים. אני מצרפת לינק לדיון שנערך כאן בעבר בנושא של מצב משברי בעקבות שכול ומאחלת רק בריאות וכוח.http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1331,xPG-15,xFT-2234,xFP-2244,m-Doctors,a-Forums.html נעה

שלום, אמא שלי בת 83 סובלת מלחץ דם גבוה ולוקחת כל בוקר קונברטין 10 מ"ל, חצי כדור נורמיטן, ונורבסק 10 מ"ג. בערב לוקחת קונברטין 5 מ"ל וחצי נורמיטן. בבדיקות לחץ דם שערכה בימים האחרונים היו ערכים נמוכים ( 120/69ועד 140) בבוקר ובמהלך היום. ואילו בערב הגיע לחץ הדם ל- 150. שאלתי האם להמשיך לקחת את כל הכדורים כרגיל או להפחית את המינון. תודה

אין בפורום זה רופא. לדעתי על אמך לפנות לרופא המטפל, ולא לשנות תרופות לפי ראות עיניך או ראות עיניה, ולא לפי עצות באינטרנט אלא רק לפי הוראות הרופא. לפחות בקופת חולים שלי (כללית) אפשר להגיע לרופא המשפחה מהיום להיום.

בתור מטפלת אלטרנטיבית אני לא ממליצה לאף אחד להפסיק תרופות שרופא מטפל או מוסמך נתן בשום צורה, אפשר להוסיף דברים לא מזיקים אבל תרופות אסור להפסיק ללא הוראת רופא

אנא פנו למומחה ללחץ דם

לאמי ולאבי בני ה-77 השתנו החיים, כל חייהם עבדו ופעלו 24 שעות ביממה ביחד, ובשניים האחרונות בערך, מצב אבי הדרדר עם דמניציה וגם דיכאון. אימי לא יודעת איך להתמודד בהרבה סיטואציות, בעיקר נוכח רצונה "לחיות" ואי רצונו של אבי לשתף איתה פעולה. האם יש מתנדבים איתם אימי תוכל לדבר או קבוצות תמיכה בנידון. תודה, צביה

יש מידע על קבוצות תמיכה למשל ב: http://www.alz-il.net/ יש ריכוז של מידע בכלל באתר של אשל/ג'וינט http://www.eshelnet.org.il/he/ אם תקישי בגוגל "דמנציה קבוצות תמיכה תקבלי מעל 200 קישורים ביניהם אולי תמצאי את מבוקשךץ

לצביה - כדאי שתבררי בקופת החולים של אמך אם יש במסגרת של הקופה קבוצות תמיכה כאלו. אם אמך גרה באיזור תל אביב, קראתי שיש קבוצות תמיכה בבית החולים איכילוב, הנה - http://www.tasmc.org.il/314/ שבת שלום

קיבלת כאן כתובות אפשריות לקבוצות תמיכה. מלבד זאת יתכן ויש מקום גם לטיפול שיעזור לאמא להעצים את רצונה ויכולתה לחיות למרות האלצהימר של אביך. יתכן וכדאי שתלכי איתה לקבוצת התמיכה . גם תעזרי לה להשתלב ותקבלי גם את טיפים כי גם את נדרש להתמודדות לא פשוטה של תמיכה בשניהם. בהצלחה נעה

שלום לכם, רב תודות על העצות, נראה לי שזה יכול לעזור. נראה לי שעוד תשמעו ממני... שבוע טוב, צביה

שלום בן 65 ,מתאמן במכון כשר.קראתי שכדי לבנות שריר בגיל השלישי,צריך לצרוך ויטמיוD כ400יחידות ליום(בין השאר בגלל שהגוף מאבד מכשר היצור של ויטמין זה ). המלצה לצרוך ויטמיןD בגיל השלישי ללא קשר עם בנית שריר.קראתי עליה מספר פעמים. יחד עם זאת רוקחים בבתי מרקחת לא הסכימו איתי. מה דעת הצוות ? תודה ראובן

מנחת פורום זה היא פסיכולוגית קלינית. ממליץ לך לנסות פורומים יעודיים כגון אנטי אג'ינג וכו' http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1345,m-Doctors,a-Forums.html תזונה טבעית http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-16,m-Doctors,a-Forums.html באופן כללי אני למשל מבקש מרופא המשפחה להפנות אותי פעם בשנה לבדיקה כללית וגם מבקש לכלול אלקטרוליטים (CA MG K וכו') וגם B12 D. אם אין מחסור בויטמין מסוים לא כדאי ליטול אותו, ביחוד בכמויות גדולות. אני למשל נוטל מולטי ויטמין כגון פרמטון או צנטרום מיועד לקשישים, שלעניות דעתי מכילים כמות מספקת מהויטמינים החיוניים שמיוצרים בגוף בחסר אצל קשישים או החסרים בדיאטה הרגילה או שנספגים פחות טוב אצל קשישים. קיימת סכנה של הרעלת ויטמינים כאשר נוטלים כמויות גדולות מדי.

בהמשך לדברי דני - אני לא רופאה , אך על סמך ידע אישי - ויטמין d אפשר לקבל מהשמש... לפי הסבר ששמעתי מרופא, שהות של כרבע שעה ביום בשמש מספקת כמות טובה של הויטמין. גם אני יודעת שאין לקחת סתם כך ויטמינים, אם אין המלצה רפואית בגלל חסר או בגלל סיבה אחרת. יש הזקוקים לתוספת סידן ואז , גם כאן על פי המלצה רפואית, נוטלים סידן עם תוספת של הויטמין D על מנת לעזור לספיגת הסידן. כך שכל מקרה לגופו של עניין ~ שבת שלום

האמת - מאד לא מומלץ ליטול תוספי מזון - כולל ויטמינים מבלי להועץ ברופא. אכן יש מקרים לא מעטים, ביחוד בזיקנה, שמנגנון הספיגה של חמרים חיוניים משתבש ויש ל"דחוף" תוספות. that said, לפחות שני רופאים אמרו לי שלקשישים מומלץ ליטול מולטי ויטמין מותאם לגיל המבוגר שמבטיח כמות מספקת ברוב רובם של המקרים.

אני מפנה אותך לפורום תזונה נכונה לגיל השלישי באתר מוטקה. http://www.motke.co.il/SelectedForum.aspx?ForumID=28 בהצלחה נעה

לטענת בעלי,יש לי בעיית קשב וריכוז היות והנני לוקחת גם הורמונים ,וכן יש לי ליקוי מעט בשמיעה הייתי עושה הכל כדי לחקור מאיפה נובעת הבעיה,מאחר ויש לי החשש שההורמון או המינון שאני לוקחת אינו מתאים,או לא מספיק מתאים אודה לכם על הצעה למומחה בתחום

אנא כתבי בת כמה את.

בעית קשב וריכוז מפריעה בתפקוד שכלי מאומץ ויש לטפל בה. האם כרגע זה מוקד הקושי? האם את בתהליכי למידה אנטנסיביים? האם קיים קושי בתקשורת עם הבעל? כדאי לבדוק קודם כל את השמיעה. אולי יש צורך במכשירי עזר? לשאול את הרופא המטפל לגבי ההורמונים אם הם משבשים ובמידה ויש בעיה אולי לפנות למרפאה המאבחנת תהלכי חשיבה. (צריך לחשוב האם מרפאת זכרון או מומחה ללקויי למידה למבוגרים). אולי הקושי בכלל הוא בדיאלוג הזוגי שלך ואז יש צורך בטיפול זוגי. כדאי להתחיל לדעתי מהשמיעה ומשם לחשוב איך להתקדם. בהצלחה נעה

אנו מביאים מטפלות זרות לנכים או לקשישים. ברשותנו מאגר של מטפלות מנוסות שעברו קורס סיעוד. כתובת האתר שלנו http://www.2all.co.il/web/sites/mtplot/ ביטוח רפואי למטפלת ב 1$ ליום. טלפון 0523511162 איש קשר אבי . השרות אינו כרוך בתשלום.

אנא להמנע

שלום, סבא שלי בן 68. הוא בריא בדרך כלל. לפני כמה ימים הוא עבר התקף לב והוא יצא מזה בשלום. עכשיו הוא מרגיש מצוין כמו קודם, אבל לא מוכן לשנות שום דבר בהרגליו. כלום. הוא מתעקש שהוא לא מתכוון לשנות כלום. כולם אומרים לו שאם הוא לא יחשוב על התנהלות בריאה יותר, הוא לא יחזיק מעמד. זה לא משכנע אותו. האם יש משהו שאני יכולה לעשות מבעוד מועד כדי לעזור לו במקרה חירום??? תודה רבה מראש

אני סבא עקשן שלא עבר התקף לב (עדיין) בן 81 וכאשר הילדים או הנכדים שלי רוצים להתערב בחיי ולהגיד לי מה לעשות ומה לא לעשות בלי שבקשתי מהם עצה, אני כועס נורא ומראה להם את זה. אם הסבא לא סובל מדמנציה באופן ברור, אז מי רשאי להגיד לו איך לחיות את חייו. יש אנשים, (ואני ביניהם) שמעונינים באריכות ימים רק כשזה מלווה באיכות חיים. אם יש לך או לילדיו של הסבא עצות טובות איך לשפר את איכות חייו, והם בטוחים שהוא לא שמע על כך ולא קרא על כך, קנו לא את הספרים המתאימים או הדפיסו עבורו את דפי האינטרנט הרלוונטיים ותנו לו לקרא, אבל הוא ורק הוא צריך להחליט כיצד לחיות את חייו.

גליה שלום. קודם כל כיף לסבא שלך שיש לו נכדה כ"כ אכפתית. קשה לראות אדם יקר שלא רוצה לשנות את אורח חייו כדי לדאוג לבריאותו. ראשית תרגמי את הדאגה והאכפתיות להיותך נוכחת ונמצאת עבורו. כשאנשים מרגישים שהם חשובים כל כך למישהו לפעמים הם מוכנים לעשות שינויים יותר בשביל משפחתם מאשר בשביל עצמם. אפשר להציע לסבא לעשות איתך הליכות. לעניין אותו ביוגה (במידה והדברים מתאימים למצבו הבריאותי) . יש חשיבות לפעילות משותפת. שנית יתכן ושינויים מאימים על סבא והם צריכים לקרות באופן איטי והדרגתי. כל פעם משהו קטן.שינוי מסיבי מדי מאיים עליו. הורייך או את הביאו ספרים ומגזינים על שיקום לאחר ארוע לבבי והניחי לצידו. אפשר להתיעץ עם מחלקה לשיקום לאחר ארועי לב באזור המגורים. יש שם הדרכות מסודרות . למשל בהדסה ירושלים.http://www.hadassah.org.il/Hadassa/Heb_SubNavBar/Departments/Clinics/Heart/MtScopus/%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%9C%D7%91.htm ובעיקר הרבה סבלנות וכבוד כלפיו.הדברים יגיעו בקצב ובדרך המתאימה לו. בהצלחה נעה

שלום נעה. מאז התקף הלב של סבי, רבים בסביבתי דוחקים בי לרכוש מנוי לחברת העוסקת ברפואת חירום (טלרפואה). האינסטינקט שלי בדברים האלה גורם לי לסרב, כיוון שאני מאמינה שכל החברות האלה מתעניינות יותר בכסף שלי מאשר בבריאות לי (או שלי סבי). מצד שני, שמעתי סיפורים על אנשים שחייהם ממש ניצלו בזכות הדברים האלה, כמו א.ק.ג. בבית, לחצן מצוקה וכד'... מצד שלישי, יש הרבה סיפורי רמאויות, ומצד רביעי (ואחרון) לא איכפת לי לשלם כסף על משהו שיוכל להועיל בעת הצורך. בקיצור, אני לא יודעת מה לעשות. בינתיים אני נורא מודאגת

הזדמן לידי לראות אתר של מכון צמתים (שמתמחה בטיפול בגיל השלישי). יש שם הרבה כתבות והתיחסויות מענינו ורלוונטיות לתחום בו אנו עוסקים בפורום זה. דלהלן לינק לאתר המכוןhttp://www.tzmatim.co.il/site_60_Page_4501_Lang_1_State_34_PagePart_0.html מלבד זה מצרפת לינק לכתבה מענינת של ניצה אייל על יתרונות מוח מבוגר על פני מוח צעיר . הרבה חומר למחשבה. http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1328 קריאה נעימה נעה

תודה הכתבות ה"צמתים" נראות לי קצת כבדות בשביל הגולש המצוי. לעומת זאת הקישור השני נותן הרבה עדוד לזקנים כמוני.

שלום רב לכם. אימי בת 83 ובשנה האחרונה חלה התדרדרות במצב הזכרון שלה ובמבנה האישיות (היא מודעת לכך ולכן היא מאוד סובלת) אני מודעת לכך שזה די שכיח אצל אנשים בגיל הזה לעומת זאת אני מכירה אנשים שיותר מבוגרים ממנה ומאוד צלולים. האם יש דרך להקל עליה?! אני מאוד מאוד מודאגת !! אני עזרו לי. תודה רבה. גלי

דבר ראשון לקחת את האמא לאבחון אצל רופא גריאטרי. אח"כ אם תהינה שאלות, נא לחזור אלינו.

כדאי לעבור אבחון במרפאת כרון כדי לדעת האם הירידה היא טבעית ונורמטיבי לגיל או שמא יש כאן פגיעה נוירולוגית שכדאי לעצור. במידה והתוצאות תקינות יכול להיות שתהיה לזה השפעה מרגיעה עליה. אני מנסה להבין מה זה הדרדרות במבנה האישיות. האם הכוונה לירידה בתפקוד? לדכדוך? במידה ויש דכאון נסתר הרי גם הוא פוגע בתהליכי הזכרון ומאט את ההתנהלות והתפקוד. יתכן שכדאי להתיעץ גם עם פסיכוגריאטר שיקבע אבחנה מבדלת. במקביל כדאי לבדו קהאם היא עסוקה ופעילה? הסחת דעת יכולה להקל עליה. יתכן ופעולות שקשורות לחיזוק זכרון יצרו אצלה תחושת העצמה. משחקי חשיבה , התעמלות למוח http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3173245,00.html (כגון זו של חברת קונגפיטhttp://www.cognifit.co.il/q_a.htm) בהצלחה נעה

שלום, סבתי בת ה-78 חולה באלצהימר. לאחרונה מצבה הדרדר ובין היתר היא מסרבת לקחת תרופות. הסירוב מתבטא באי פתיחת הפה ובחוסר בליעה של התרופה. רציתי לדעת האם ניתן להביא לה את התרופה בצורת אבקה (ע"י ריסוקם) בתוך מיני מוצרי חלב (כגון: גליה, יוגורט...) אני שואלת אותך את זה כיוון שאני יודעת שצריך לשתות תרופות רק עם מים, אז האם לתרופה תהיה השפעה כאשר היא באה יחד עם מזון? אני מקווה מאוד שתעזרי לי, ואם יש לך פיתרון אחר אני אשמח מאוד לשמוע. תודה, אירנה

שלום אירנה, לכל תרופה יש כללים שלה. לכן רק רופא ו/או רוקח יוכלו לומר לך לגבי תרופה מסויימת, אם ניתן לרסקה, אם ניתן לחצותה, או אם יש לה תחליף . כמו כן לכל תרופה יש כללים לגבי נטילתה לפני אוכל, עם אוכל או לאחר אוכל. לגבי עצם הסירוב תנסי להתייעץ עם רופא משפחה או עם רופא גריאטר. בברכה, אהובה

כדאי לברר אם יש מאכלים בעלי השפעה סותרת (למשל חומציות ובסיסיות). כדאי לבדוק דרך פעולה עם הגריאטר. במידה בעיה זו שיטה לגיטימית כי יש חשיבות רבה בלקיחת התרופה לחולה ובני משפחתו.

גבר בן 70 עם חשק מיני מפותח,זיקפה,אוהב מין.אשה קרה,שונאת מין,בקושי מסכימה ללטף את אבר המין של הגבר עד שפיכה בחוץ.יש פתרון או שזה הרע במיעוטו.

מבחינה זו אין הבדל משמעותי בגלל הגיל. אם חיי המין נעשים לשדה מריבה נכנסים למעגל קסמים, כי הכעס מגביר את חוסר הרצון ואת חוסר ההנאה ממין. המגע המיני יכול להיות מהנה גם בגילים גבוהים מאד. אפשר בכל גיל לפנות ליעוץ מקצועי אבל לפני שעושים את זה אפשר לנסות עוד דברים. ההנאה ממין היא "אינסטינקט מותנה", במילים פשוטות שההנאה ממין היא שעושה חשק ל"עוד". כמובן שחלים שנויים עם הגיל בפרמטרים הגופניים. הגבר הקשיש צריך גרוי יותר חזק כדי להגיע לסיפוק (למשל ליטוף או עסוי אבר המין, גרוי חזותי כגון סרטים כחולים וכדומה). אצל האשה נוסף לזה הבעיה של יובש בנרתיק. בעיה זו המחמירה במקרים רבים אחרי גיל המעבר גורמת למגע המיני להיות לא נוח ואפילו במקרים רבים כואב. זה עלול להוריד את החשק המיני לאפס. למזלנו המציאו בעשרות השנה האחרונות ג'לים על בסיס מים ששימוש בהם עשוי לשפר מאד את ההנאה של האשה מהמגע המיני. אם האשה מוכנה להתנסות בזה, כדאי לנסות מריחה נדיבה של ג'ל ( למשל KY-GEL ) ועסוי עדין. צריך כמובן הרבה רצון טוב משני הצדדים ורצוי לפתח פתיחות ותקשורת כך שהאשה תדריך את בן זוגה מה עושה לה טוב. כמובן שיעוץ מקצועי יכול להועיל מאד, אבל הוא לא זול וההצלחה לא מובטחת.

אני ממליצה על פניה לטיפול זוגי אצל מטפל שעובד עם הגיל השלישי. מין הוא תמיד פונקציה של תקשורת זוגיתכשיש לקחת בחשבון אלמנטים פיזיולוגיים. מצרפת לינקים לכתבות בנושא. באחת הכתבות מצוטט נתון שהמין קבל סדר עדיפות מאוד גבוה כשדאגות פרנסה/ילדים /חוסר זמן כבר פחות רלוונטים. http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1394 http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1351

אבי עבר ארוע מוחי . בן 84. וגר בדיור מוגן . הוא מקבל כדורים מרופא פסיכיאטר גריטרי ובכל זאת שולח ידיים לנשים במקומות מוצנעים . הוא מטופל 24 שעות בפיליפיני שמנסה למנוע בעדו ושום כדור לא הועיל.. ובכל פעם היסטריה חדשה... נא עזרו לי... איזה כדורים ממולצים והאם אין חשש שימסטלו אותו עם כדורים???? תודה

כאן בפורום אין רופא, ורק רופא במסגרת ייעוץ אישי יכול לתת לך עצה. צריכים בשביל זה להכיר היטב את כל הפרטים הרפואיים .

אין ספק שמדובר במצב מסובך. לאביך יש דחפים מיניים ויחד עם זאת תפיסתו ושיפוטו את המציאות נפגעו ואין לו שליטה על מעשיו באופן מלא. אצל חולי אלצהימר יש שלב במחלה של התערטלות פומבית, עשיית צרכים ללא בקרה ולעתים אוננות או מעשים מגונים. אצל אביך נראה כי הוא זקוק לשמירה צמודה על מנת למנוע פגיעה בגוף ובנפש הנשים בסביבתו. ראשית נכון יהיה להתיעץ עם הפסיכיאטר וצוות הדיור המוגן ולחשוב כיד למנוע מצבים כאלה.. אני חושבת שיש חשיבות רבה לתמיכה נפשית עבורך כי זה מכאיב לראות אב יקר בהתנהגות שאיננה מכבדת אותו. מציעה לך לפנות לתמיכה קבוצתית או אישית שתעזור לך להתמודד עם מצב קשה זה. בהצלחה נעה

כל חברה אומרת שהיא הכי טובה ומלכלכת על השנייה. הבנתי שנטלי ושחל הן הכי מוכרות וגדולות, אבל אולי כדאי בכלל לפנות לחברה קטנה?!? אשמח לעזרה וייעוץ מתוך ניסיון. תודה

יונתן, עצה ידידותית.....- תחפש אנשים לא דרך האינטרנט, שיש להם נסיון עם חברה כזו או אחרת., גם בעת צרה... כאן בפורום, כל מי שיענה לך, אתה לא יכול לדעת מי האיש, ויתכן מאוד, שהוא איש שיווק של אחת החברות.

יונתן שלום, אני גם ממליצה לך לחפש עצות כאלה מאנשים שאתה מכיר ולא בפורום. בכל מקרה, אני גם חיפשתי בעבר חברה כזו עבור בעלי, שעבר התקף לב. אמנם בסוף לא עשינו מנוי לאף חברה, אבל הבדיקות שלנו העלו ששחל, על הנייר, היא כנראה החברה העדיפה.

טיפ חחשוב שנאמר כאן בעבר זה שאחראי האזורים בכל אחת מהחברות שונים במקצעיותם מאזור לאזור וכדאי לחפש שרות טוב ספציפית באזור שלך. דלהלן לינקים לדיונים שנערכו כאן בעבר בנושא. http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1331,xFT-7414,xFP-7414,m-Doctors,a-Forums.html http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1331,xPG-14,xFT-7584,xFP-7727,m-Doctors,a-Forums.html בהצלחה נעה

שלום רב. אשמח לשמוע דעה האם הכדור שניתן לבעיות פרוסטטה ונקרא: XATRAL משפיע על החשק והזיקפה??? תודה מראש.

תנסי לשאול בפורום הפרעה בתפקוד המיני, או בפורום מחלות ערמונית, או בפורום אורולוגיה.

אבי, בן 85,עבר ניתוח מסובך עקב נפילה ושבר בלסת. אשתו התעלמה מהמקרה ונסעה לחו"ל. גם עכשיו, אחרי שנותח והיא חזרה , היא טוענת שעליה לנוח מהנסיעה ואינה מוכנה לקבל אותו הביתה.(בית ששייך לו).והוא נאלץ לגור בביתי עד שתסכים לקבלו בחזרה. מה ניתן לעשות? בתודה שולה

תשובה לא מקצועית: זכותו כמובן, מבחינה חוקית, לחזור לביתו, אבל יתכן והוא זקוק לעזרה בפעולות יומיומיות, ואת זה את וודאי יודעת או שהרופאים יוכלו להסביר לאיזו וכמה עזרה הוא זקוק. יתכן גם שאשתו, שמן הסתם כנראה מבוגרת מאוד גם היא , לא בטוח שיכולה לתת לו את העזרה המתאימה. זה יותר שייך לתחום המשפט לדעתי, אבל אם הוא זקוק לעזרה היכן שיהיה, הוא צריך לקבל אותה אם מהביטוח הלאומי, במידה ומצבו מתאים לקריטריונים שלהם, וזה כרוך באישור, או ממטפלת פרטית.

ראשית אני מבינה שמדובר באשתו שאינה אימך. יש כאן מורכבות הן משפטית והן משפחתית. לא ברור האם היא אישה חולה, האם אתם חשים ש"השתלטה " על נכסו. מה זכויותיה מול זכויותיו וזכויותיכם. א. פנו ליעוץ משפטי שמתמחה בנושא זה. אני מצרפת לינק לעמותת המשפט בשרות הזיקנהhttp://www.elderlaw.org.il/index.asp ב. קונסטלציה משפחתית כזאת עלולה ליצור יריבות , קרירות וחיץ. יתכן וכדאי לפנות למטפל משפחתי או מטפל מומחה לגרונטולוגיה. מצב כה יכול ליצור כדור שלג משפחתי שיצור הסלמה. במידה וזה אכן כך כדאי לפנות ליעוץ בהקדם. בהצלחה נעה

שלום אני מצטערת על הפניה הארוכה. אני לא מצאתי פורום התמכרות לאלכוהול. אולי אוכל להיעזר בך. תודה מראש. אמא שלי בת 62. בשנים האחרונות החלה להפריז בשתיית אלכוהול. השתיה החלה לקראת עזיבתי את הבית והתגברה כאשר עברתי לגור לבד (אחותי עזבה את הבית שנים לפניי). אמי גרה עם אבי אך היחסים ביניהם לא ברורים מזה מספר שנים כך שהיא לא מקבלת ממנו הרבה תמיכה. לפני כמספר חודשים החלה טיפול (לאחר שיכנועים רבים מצד המשפחה) בעמותה שמתמחה בהתמכרות לאלכוהול. המטפל שלה חושב שהבעיה העיקרית היא דיכאון (גם אני חושבת כך) ולכן החליט לטפל בה באמצעות כדורים נגד הדיכאון ושיחות פעם בשבוע. נראה שהשתיה התגברה לאחר הטיפול (ייתכן עקב נסיגה שיכולה לקרות כשמתחילים טיפול). יש דבר מאוד מרגיז שקורה שמוציא את כולנו מהכלים: כל פעם שהיא שותה, יום למחרת היא טוענת ללא כל היסוס כי היא לא שתתה ושהיא בכלל הפסיקה עם זה. אני לא מבינה, יכול להיות שהיא לא זוכרת או שהיא משקרת במצח נחושה? האם נתקלת בסיטואציה כזאת?אני ממש לא יודעת מה לעשות במצבים כאלה! לאמא שלי לא חסרים מטענים נפשיים (היחסים עם אבי לא היו כל כך טובים כל החיים, אמא שלי טיפוס שאוהב לחיות בפנטזיות, עלייה שעשינו מחבר העמים וכד'). לפעמים אני חושבת שלהתחיל טיפול בגילה יכול להיות הרסני כאשר יש הרבה מטענים שסוחבים כל החיים. לאור זאת, האם לא כדאי לבצע גמילה במקביל לטיפול פסיכולוגי? אנחנו כל כך רוצים לעזור לה אבל היא למרות שהיא מראה נכונות מסוימת היא עדיין מתנגדת. כמה קשה לראות את זה כשאדם קרוב עובר דברים כאלה. אני משוחחת איתה הרבה, מנסה לעזור לה (גם אחותי אך היא גרה בחו"ל). הסתבר לנו כי אחיינית שלי היתה נוכחת כשאמי היתה שתויה ומאז האחיינית שלי לא רוצה לבוא להורים שלי הביתה. אמא שלי מתעניינת מתי אנחנו רוצים להביא ילדים ואז מסבירה לה שאני לא אוכל להשאיר את הילדים שלי איתה כשאני לא יכלה לסמוך עליה והיא אומרת הכל בסדר, אני לא נוגעת בזה יותר. מה, לעזעאזל היא חושבת לעצמה, שזה משחק. אני כל כך עצבנית עליה וגם אחותי. תודה

נטלי שלום. מתנצלת על זמן התגובה האיטי בשאלה כל כך חשובה. ראשית עשיתם נכון שפניתם לטיפול. ראשית לאלכוהול יחד עם כדורים נגד דיכאון יכולה להיות השפעה מזיקה ביותר וכדאי להתיעץ בהקדם עם הפסיכיאטר במעקב. כדאי לפעל בכמה מישורים: א. להתיעץ עם הגורמים המטפלים האם אכן לא כדאי לכוון קודם כל לגמילה ובהמשך לה לטפל בבעיות הנפשיות? ב. כדאי שאתן ואביכן תפנו להדרכהבאותה עמותה. גם אם אלכוהוליסט הוא בבסיסו אדם אמין וישר הרי בשם ההתמכרות הוא עושה דברים מנוגדים לאישיותו הבסיסית.לגנוב , לשקר ולהחביא. נשמע שאמכם במצב קשה ואולי יש לשקול מסגרת שתטפל בה כי נראה שההתמכרות הורסת כל חלקה טובה ביחסי המשפחה ובחייה של אמכם ושלכם.אני מצרפת מספר לינקים. ראשית רשימת עמותותו בנושא גמילה מאלכוהול והימוריםhttp://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Subjects/SHealth/SHAddiction/HAlcohol/ לינק לעמותת אפשר לטיפול בנפגעי אלכוהול ובני משפחותיהםhttp://www.efshar.org.il/alkohol/tipul1.htm לינק לכפר גמילה בנס עמיםhttp://www.allbiz.co.il/business_cat/11/206/9395/ כדאי לקדם את נושא הגמילה במהירות כי נשמע שזה גורם לכם נזק רב. נראה כי אמכם זקוקה מאוד לתמיכתכם ובלעדיה לא תוכל להגמל. אך ניתן להבין את קוצר רוחכם ואת הקושי לטפל בה. מצרפת לינק גם לדיון שנערך פה בעבר בנושא התמכרויות. הצלחה נעה http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1331,xPG-14,xFT-673,xFP-709,m-Doctors,a-Forums.html

אישה בת 91, מטופלת 3 פעמים בשבוע בדיאליזה, חולת אסטמה ומלבד זאת בריאה. נפלה ושברה את פרק הירך. הרופאים ביקשו שנחליט - האם לעבור ניתוח להכנסת בורג - ניתוח לא פשוט בגילה, שיהיה כרוך בהחלמה ארוכה שאנחנו לא בטוחים שתעמוד בה מפאת גילה, פיזיותרפיה וכאבים לעומת - השארתה במצב הנוכחי ושימוש בלתי פוסק במשככי כאבים, כמובן שלא תוכל להתיישב ותצטרך לבלות את שאר ימיה בשכיבה. אודה לך אם תוכל לפרט מה הסיכונים והאפשרויות בכל אחת מהאופציות, האם בכלל מומלץ ללכת על אופציה ניתוחית בגיל כה מבוגר? אולי יש אופציה שלישית שאנחנו לא יודעים ממנה? תודה מראש

בוודאי שקשה לבני משפחה שאינם רופאים להחליט מה יותר טוב בשבילה., ואני משערת שההחלטה אינה פשוטה גם אצל הרופאים. בכל אופן תנסי לשאול בפורומים העוסקים באורתופדיה , למשל כאן - http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1801,m-Doctors,a-Forums.html

קודם כל אני חושבת שסבתך צריכה להיות שותפה מלאה בהחלטה במידה והיא יכולה. אני בעד להתיעץ הן עם אורטופד והן עם גריאטר. מדובר פה בשאלות רפואיות חשובות. את מוזמנת להתיעץ כאן על תהליך ההכנה לניתוח וההתמודדות עימו ועם השלכותיו או לחילופין במידה ותחליטו להמנע. בהצלחה נעה