פורום תמיכה ויעוץ לגיל הזהב

נעה שלום אבי בן 85 . עד עתה צלול, עצמאי ומתפקד. בחודש האחרון מאשפז בבית החולים עקב בעייה בריאות. בשבוע האחרון. הוא התחיל להתבלבל מאוד בעיקר בלילה. הוא אינו יודע היכן הוא נמצא . לא מבין מה הוא עושה פה . חושב שהולכים הביתה כבר. חושב שהיה כבר במקום הזה אבל לא זוכר שהוא כאן כבר הרבה זמן. הוא מזההה את כל הדמויות הסובבותכולל הרופאים האחיות , המשפחה והחולים האחרים אך לא מקשר את החולים לבית החולים אלא חושב שמכיר אותם ממקום אחר. האם תוכלילייעץ לנו מה ניתן לעשות ? ומהי הסיבה לבלבול הניכר הזה ? תודה רוניתיונה

שלום! עד שתקבלי תשובה מנעה. אינני רופאה, אבל עולות במחשבתי כמה גורמים אפשריים למה שקורה לאביך: - בגילו קשה לרבים להתרגל לסביבה זרה, מחוץ לבית, למיטה אחרת, לתנועה של אנשים ורעשים במשך כל היום. על אחת וכמה קשה להתמצא בלילה, בחושך. - אולי בעיה רפואית שממנה הוא סובל, היא עצמה מלווה בבילבול. למשל, מחסור בנתרן יכול לגרום לכך. - האם הוא מקבל תרופות חדשות, ואולי אחת מהן יכולה לגרום לבילבול., כתופעת לוואי. לדעתי, חשוב שתוודאי שהרופאים המטפלים בו בבית החולים מודעים לשינוי שחל אצלו, ויוכלו לבדוק מה הגורם לכך, והאם ניתן לעזור לו. רק בריאות, אהובה

רק תוספת קטנה למה שאהובה כותבת גם שנוי בדיאטה יכול להיות אשם. ראי מה שכתבה אהובה על נתרן, זה יכול להיות נכון גם לגבי מרכיבים אחרים של התזונה.

רונית שלום. אין ספק שכדאי לשלול שינויים מטאבוליים,פיזיולוגיים ותזונתיים שונים (כפי שכתבו אהובה ודני). יתכן גם שכמו שאהובה ציינה מדובר בקושי להסתגל למסגרת בית החולים. את מתארת בלבול לילי במהלכו מזהה את הדמויות הפועלות אך אינו מקשר אותן למסגרת בית החולים. האקט ההתנהגותי הזה מבטא מן הסתם התנגדות רבה להמשך שהותו בבית החולים. העובדה שהמשתנה אליו הוא מתכחש הוא דווקא מסגרת בית החולים ולא שאר הדברים (כמו שמות ותפקידים) מחזקת את השערת התנגדותו למסגרת וגעגועים הביתה. לי זה גם קצת מזכיר "הליכת ירח". אדם שהולך תוך כדי שנתו. עד כמה ידוע לכם מה קורה איתו בלילות? האם הוא חי לבד? כיצד הוא ישן בדרך כלל? יכול להיות שעולה פה גם צד של אביך שאתם נחשפים אליו רק כעת . מקווה שאביך ישתחרר במהרה ואת מוזמנת להמשיך ולשתף. בברכה נעה

אמי בת 82 התחילה לאבד זכרון . רק בעוד 3 שבועות קבעו לה תור לסי.טי. האם יתכן שבגלל מחלת אוסטאופורוזיס כאשר היא מקבלת תרופות כבר 18 שנה שמכילות סידן נגד מחלה זו, יש לה הסתיידות בעורקי המוח? האם כדאי להפסיק זמנית תרופה זו ולבחון האם זה יחזיר לה את הזכרון?

דליה שלום. כדאי להתיעץ בהקדם עם גריאטר לגבי ההשלכות קצרות וארוכות הטווח של תרופות המכילות סידן.אינני מכירה מחקרים המצביעים על ירידה בזכרון כתופעת לוואי של תרופות לחיזוק העצם. בודאי רופא מומחה בתחום ידע טוב ממני. אם היא לוקחת תרופות 18 שנה ונניח ויש קשר, הרי מדובר בכל מקרה בהשפעה מצטברת לאורך השנים כששלושה שבועות לא ישנו באופן מהותי את התמונה. יתכן אפילו נזק מהפסקה מיידית בתרופה שהגוף כל כך רגיל אליה. (אך שוב כדאי לשאול רופא). האם היא התחילה תרופה חדשה לאחרונה? בכל מקרה ירידה מסוימת בזכרון היא נורמלית ומאפינת את תהליך ההזדקנות ובודאי את הזקנה המאוחרת יותר. רק אם ישנן תופעות מדאיגות כגון פגיעה בהתמצאות ובאורינטציה או חירורים בזכרון , אזי כדאי לפנות בהקדם לבדיקה נוירולוגית . בברכה נעה

רק להוסיף עוד דבר אחד לדבריה של נועה: בגלל בעיה דומה שהייתה לאבי ז"ל, אני ממליץ תמיד לבקש מהרופא בדיקת אלקטרוליטים בדם. אבי סבל מירידה דרסטית בזיכרון, וכאשר פנה לחדר מיון בנושא אחר, רופא צעיר החליט לבצע בדיקת אלקטרוליטים, ונמצא חוסר איזון בין נתרן ואשלגן. כאשר טיפלו בחוסר איזון זה, חזר זכרונו כבראשונה. אני לא אומר שזו הסיבה, אבל לא יכול להזיק לבדוק.

דני תודה על העצה. אכן כך נפעל. נבדוק גם אלקטרוליטים. מאד מודה לך.

הי אילן .כיף לשמוע שוב את קולך ולהתרם מהטיפים החשובים שלך. בברכה נעה

נועה יקירתי, אני תמיד פה אבל סותם ת'פה כשאין לי משהו מועיל לאמר. אני רק רוצה לציין לחיוב את מחיקת כל ההודעות הפרסומיות הצצות כאן מפעם לפעם. את פורום "לטפל בהורים שלנו" בYNET הם קברו מתחת לאדמה. המשיכי לייעץ ולפקח. בברכה, אילן.

שלום, ברצוני לדעת, אם אפשר לתת צנטרום סילבר להוריי (70+) כתוספת ויטמינים לחיזוק. האם יש צורך בביצוע בדיקות דם לפני הטיפול? והאם אפשר לקחת את הויטמינים בנוסף לתרופות שונות? וכן מה לגבי שמן אומגה 3. תודה. שרה

שלום שרה! אינני מומחית לעניין... למיטב ידיעתי, יש הלוקחים תוספת ויטמינים כמו צנטרום או אחרים מקבילים, על דעת עצמם. אבל, אני חושבת, שמוטב , חשוב ועדיף להתייעץ עם רופא המשפחה, מכיוון שלא כל אחד זקוק לתוספת כזאת, יש כאלו הזקוקים לתוספת ויטמין או מינרל אחד או יותר מסויימים בלבד, ולפעמים זה לא מתאים מסיבה רפואית כזו או אחרת. זה נכון גם לגבי ויטמינים וגם לגבי אומגה 3. מקווה שהורייך נמצאים בידיים של רופא משפחה טוב שעוקב אחר בריאותם בצורה מסודרת. אהובה.

שרה שלום. אין ספק שתוספי מזון יכולים להועיל לחיזוק. אומגה 3 שנמצא באופן טבעי בדגים ובזרעי פשתן הוא חומר חשוב בגוף.כשקיים חוסר בחומרים כמותו או בי 12 , ברזל וחומרים רבים נוספים יכולה להיות לכך השפעה על תפקוד קוגנטיבי ורגשי. למשל דכאון מופיע כשיש חסר בבי 12. יחד אם זאת כדאי לראות את כלל התמונה ואני מצטרפת להמלצתה של אהובה לפנות לרופא משפחה. גם עודפים של ויטמינים אינם בריאים לגוף מסיבות שונות. ישנן דרכים רבות נוספות לחיזוק ולשיפור התחושה. החל מפעילות גופנית, דרך פעילות חברתית, לימודית ותרבותית וכלה בפעילויות כגון התנדבות. כולם מגבירים את תחושת הרווחה והסיפוק האישי וובעקיפין גם את תחושת החוסן הפיזי והנפשי. הרבה בריאות נעה

שלום, בחצי שנה האחרונה סבתא שלי סובלת מסניליות - לדעת המשפחה זה לטווח הקצר, הרופאה שלה לא מוכנה לרשום לה איבחון כזה והפנתה אותנו לנירולוג... ניסינו לעשות לה את כל הבדיקות הבעיה שגם אימי וגם דודי לא גרים בקירבת ביתה ולא מצליחים להשגיח עליה שתיקח את הכדורים בזמן, (היא גם חולת סכרת ) ולא משגיחה על עצמה, או אוכלת כל שלוש שעות וכדומה... היא גרה לבד, וריציתי לדעת האם מגיע לה משהו- דרך הרווחה , הביטוח... האם ישנה אפשרות להשיג לה מטפלת לכמה שעות ביום- או שעלינו לעשות את זה עצמית, האם יש עמותה שמכוונת בנושא, האם הרווחה אמורה לעזור (מלבד בהבטחת הכנסה.. וכו') תודה ואשמח אם כל מי שיודע משהו בנידון יגיב!!!

שלום עינת! יש כמה אפשרויות: _ למצוא מטפלת באופן פרטי לכמה שעות ביום, או צמודה 24 שעות. _ לפנות לביטוח הלאומי ולבקש עזרה במסגרת חוק גימלת סיעוד. השאלה אם היא זקוקה לעזרה פיזית ממש, וזו המטרה העיקרית של העזרה. _ להביא אותה לאחד מהילדים כדי שתגור ביחד אתו ועם משפחתו. _לבדוק אם היא מוכנה לעבור לבית אבות, ואז יש כמה אפשרויות - במסגרת של עצמאיים,במסגרת של תשושים (הזקוקים לתמיכה ועזרה חלקית). במצב של תשישות אפשר לקבל עזרה ממשרד הרווחה, תלוי במצב הכלכלי. _אם חלילה וחס היא תהפוך להיות סיעודית ממש, אפשר לבקש עזרה ממשרד הבריאות במימון שהות במסגרת סיעודית. זה תלוי כמובן במצב הכלכלי שלה ושל ילדיה. כאמור האפשרויות הן רבות, והכל תלוי במצבה הרפואי, הנפשי, התפקודי., וגם באפשרויות של עזרה מהמשפחה. אני חושבת שכדאי להתייעץ עם רופאת המשפחה לגבי האפשרויות השונות. במקביל יש יחידה לייעוץ לקשיש בסניפי הביטוח הלאומי. אפשר לשאול בסניף הקרוב למקום המגורים. עד שנעה תענה, אני מציעה לך לעיין ב"קישורים מומלצים" בכותרת 'נושאים בפורום', בצד שמאל למעלה בעמוד זה. תוכלי למצא שם מידע מתאים. חיפאית

שלוום רב! יש לי שאלה שמעסיקה אותי מאד. אחותי בת 87. לפני כחודש היא סבלה מפרפור בחדרי הלב, ואושפזה בבי"ח, קבלה תרופות לדילול הדם, ולאחר מכן כשנשלחה הביתה קבלה קומודין. היא טוענת שהקומודין ממש לא מתאים לה והיא הפסיקה על דעת עמצה את הכדור. (אני מאד כעסתי שלא התיעצה עם הרופא) אך מאז שהיא חזרה לביתה, היא מתלוננת על כך שהיא שומעת כל הזמן קולות ושירים, מבלי להרגע. הייתי מאד רוצה לדעת האם ישנה תופעה ידועה ברפואה? האם יש ריפוי לתופעה? למי צריך לפנות? האם לפסיכיאטר או נוירולוג, או קרדיולוג? אודה מאד על תשובה מהירה, כי נראה לי הענין דחוף ביותר. תודה מראש דניאל.

עינת שלום. כמנהל חברת סיעוד ע"י עובדים זרים אענה לשאלתך מן הצד הנוגע אליינו. ראשית, כדאי לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לפי שירותי "חוק סיעוד".( ניתן להוריד את הטפסים מאתר ביטוח לאומי ואם אני לא טועה צירפתי אותם גם כאן בפורום). הגמלה ניתנת בשעות סיעוד ולא בכסף כך שעם קבלת התביעה תגיע לבית סבתך מטפלת ישראלית למס' שעות בהתאם לזכאות שתקבע. ייתכן, כי המוסד לביטוח לאומי יכיר בסבתך כזכאית למלוא שעות הסיעוד (15.5 בשבוע) ואז תהיו זכאים לבעסיק מטפלת זרה אשר תהייה צמודה לסבתך 24 שעות ביום. (יש לציין כי "חוק הסיעוד" אינו מכסה את מלוא עלות המטפלת הזרה אך הוא בהחלט תורם תרומה נאה). אשמח להוסיף ולסייע לך במידת הצורך. בברכה, אילן.

אז רק רציתי לומר המון תודה על העזרה , ידעתי שאמצע מענה באתר זה. בכל מקרה תודה רבה עזרתם לנו מאוד. שלכם המשפחה.

עינת שלום. מסכימה מאוד עם התשובות שקיבלת מהחיפאית ומאילן. מה שחשוב לי להדגיש ולחדד הוא שיש חשיבות רבה לאבחון הנוירולוגי. כדי לקבל את ההטבות והעזרה הנדרשת, חשוב שיהיה ברור ממה סבתך סובלת. אמרתם שניסיתם לעשות אבחון. האם אבחון אכן נעשה? יש חשיבות רבה לאבחון רפואי גריאטרי מקיף ובמידת הצורך אבחון נוירולוגי ו/או פסיכוגריאטרי. ירידה בזכרון היא טבעית בגיל השלישי. הרבה אנשים מגדירים את שכחתם כסניליות. יחד עם זאת יש הבדל רב בין זאת למחלות כגון אלצהימר. צעד ראשון הוא לפנות לרופא משפחה ו/או גריאטרי ומשם להמשיך בבדיקות ובאבחונים הנדרשים. בברכה נעה

נעה ערב טוב, סבתי בת 82 אובחנה כחולת דמנציה. עד היום, היא הייתה חיה יחד איתנו בביתנו אולם לאחרונה, חלה רגרסיה במצבה - מבחינה פיסית בריאותה יחסית תקינה ואין מגבלות אולם אתמול היא עברה ניתוח (הרדמה כללית) ונראה כי היא איבדה את חוש ההתמצאות לחלוטין. היא חוזרת על שאלות, אינה מפנימה שהיא בבי"ח, וכן החלה לדמיין דברים - כאילו איבדה קשר עם המציאות (למשל, בוהה בקיר וחושבת שהיא רואה טלויזיה ומגיבה ל"נראה"). מבחינה תפקודית - כרגע היא נמצאת איתנו בבית ובכל שעות היום יש עמה אדם. עם זאת, היא אינה עושה דבר בעצמה (אינה זוכרת איך וכיצד) ובלילה היא מחותלת. אנו מתלבטים האם זוהי הזדמנות להכניסה לבית אבות או שמא עלינו להחזירה הביתה, אל המקום אליו היא מורגלת. קשה לנו מאד להעבירה למקום זר ואיננו יודעים כיצד לעשות זאת? בהנחה שאנו מכניסים אותה למקום כזה - כיצד עלינו לנהוג? האם עלינו לבקרה יומיום? בתדירות גבוהה? מהיכורתך - כיצד היא עלולה להגיב? האם היא תיכנס לחרדות וללחץ נוכח ההימצאות במקום זר? כיצד אנו יכולים להקל עליה את המעבר? לתשובתך המהירה אודה, רומי

רומי שלום. אצל אדם הסובל מדמנציה המעבר למחלקה סיעודית נעשה בד"כ בעקבות תשישות, רוויה והצפה בקרב בני המשפחה והגורמים המטפלים. יש חשיבות רבה לתמיכה מצד הצוות בבני המשפחה כי יש שלבים של המחלה שכבר מאוד קשה לטפל והמטפלים זקוקים לתמיכה בעצמם. כמובן שהמעבר צריך להיות הדרגתי וזהיר תוך ערנות רבה לתגובותיה של סבתך .(יש לשים לב האם היא בחרדה , האם היא משתפת פעולה וכו'). אני מצרפת כאן שלושה לינקים. השניים הראשונים הם דיונים שנערכו כאן בעבר על המעבר למחלקה סיעודית.http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1331/xPG/6/xFT/251/xFP/256 http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1331/xPG/6/xFT/220/xFP/235 השני הוא של עמותת האלצהימר שם יש הרבה מידע על כל התהליך ומידע על קבוצות תמיכה לבני המשפחה.http://medic.bgu.ac.il/aai/alzinfo.htm בהצלחה נעה

נעה שלום, תודה על המענה. קראתי את תוכן הלינקים המצורפים עם זאת, הייתי רוצה לשאול שאלה נוספת - אני אכן תשושים ורוויים נוכח הטיפול בסבתא אולם לא במידה בלתי נסבלת, קרי אנחנו מסוגלים להמשיך ולטפל בה. כרגע סבתא אינה סיעודית. היא אומנם לא עצמאית לגמרי אך פעולות שגרתיות כגון: אכילה, לבוש, צרכים וכיו"צ הם דברים שהיא מבצעת לבד ובנקל. כרגע היא נמצאת בבית האבות וחושבת שזהו מלון - מן שיקום זמני שלאחר הניתוח שעברה. היא לא מתלוננת אך בכל ביקור מזכירה את רצונה להיות כבר בבית, כי האנשים במקום "זקנים" והיא לגמרי לא מתאימה לשם. שאלתי היא, האם שהייתה במקום פוגעת בה לרעה? האם ההימצאות עם אנשים סעודיים יכולה להוביל להידרדרות אצלה? אנו לא משוכנעים בכל מאת האחוזים כי מקומה במקום כזה וחוששים שמא אנו מחריפים את הבעיה בכך שהעברנו אותה לשם. במשפט מסכם אחד - האם כדאי לחכות ליום שבו סבתא תיהפך לסיעודית "עפי הספר" ואז להעבירה לבית אבות או שמא נכון לעשות זאת כבר עכשיו? שוב תודה על העזרה רומי

אימי המתבגרת בת 73 היא אספנית כפיתית. מדובר בחמישה חדרים מלאים עם ערבוביה של חפצים מכל החומרים. אין ריצפה. כשהיא יוצאת מהבית היא מסודרת ומטופחת. לא רואים את הבעיה. אורחים כמובן לא נכנסו לבית שנים. מאז שאבי נפטר לפני שלוש שנים המצב החמיר מאד ואסור לדבר איתה על זה. עכשיו כשהיא אחרי אשפוז מחלימה בדיור מוגן יש מצב חדש. מבקשת קישור לחומר על הנושא. פורום להתיעץ. כל מידע יעזור לי. נבוכה ומודאגת. לא יודעת מה לעשות. בתודה מראש.

ויוי שלום את מתארת מצב קשה. ניתן להתיחס ולהבין את הקושי מכל מיני רמות. כשאנו נאלצים לזרוק אנחנו בעצם נפרדים . פרידה יכולה לעורר חרדה. כשאנו אוגרים אנחנו בוחרים לשמור גם על המשמעות המתקשרת לחפץ ומרגיעים את עצמנו. עבור אנשים מסוימים האגירה היא גם דרך לשמר את הזמן. את אומרת שהתופעה החמירה לאחר מותו של אביך. אולי יש לכך קשר לקושי של אימך להפרד והתמשכותו של תהליך האבל. ברמה הרפואית שייכת האספנות הכפיתית למשפחת ההפרעות האובססיבית קומפולסיבית וישנו טיפול תרופתי שניתן במצבים קיצוניים (כמו שטיפת ידיים בלתי פוסקת למשל). סוג ואופן הטיפול תלוי בדרך כלל עד בעוצמת ההפרעה ועד כמה היא מפריעה לתפקוד. במובן מסוים אם אימך תהיה בדיור מוגן יש בכך גורם מקל. מנהגי האיסוף שלה יהיו משהו נראה ומדובר והיא צכוון לטיפול מתאים. כדאי לשוחח על כך עם הצוות ולחשוב איתם על אופנויות ההתמודדות. אני מצרפת לך פורום נוסף שעוסק בהפרעות החרדה שגם שם תוכלי להעזר. כמו כן מצרפת לך מאמר על נושא הנקיון הכפיתי שהוא אוץתה בעיה מהכיוון ההפוך . בברכה נעה קישור לפורום הפרעות חרדהhttp://www.pilpelim.co.il/LiveForum.asp?Fnumber=125 קישור למאמר בנושא נקיון כפיתי (שזה ההיפך של הרצף אבל בעצם אותה בעיה מכיוןן אחר)http://gidi20.home-page.org/

שלום רב רציתי לדעת אם יש ספר או אתר באינטרנט שיכול לעזור לי כבת להורים מבוגרים שאני נאלצת לטפל בהם והיתמודד עם מחלות שלהם מבחינת עזרה נפשית לי תודה רבה

שלום רב לא. ראשית את הגעת למקום בו את יכולה להתיעץ לגבי דילמות וקשיים שעולים אצלך ביחס להורייך. את מוזמנת לשתף ולעשות כאן חשיבה משותפת . מלבד זאת ברצוני להמליץ על ספר חדש שיצא לאור בהוצאת אשל:"האתגר שבהזדקנות". ספר המדבר על הדילמות הנפשיות הכרוכות בתהליך ההזדקנות. הוא נכתב על ידי פסיכולוגית קלינית בשם ד"ר ליאורה בר טור והוא מאוד מומלץ. הפרק השביעי עוסק ביחסי הדורות במשפחה ויוכל להיות רלוונטי במיוחד עבורך. מלבדזאת יש חוברת שנקראת בינינו ובין הורינו , כמדומני גם בהוצאת אשל. בכל מקרה את מוזמנת לשתף כאן יותר בהרחבה ואולי תוכלי להעזר באופן יותר ספציפי. בברכה נעה

הקטלוג של אשל האתגר שבהזדקנות http://www.eshelnet.org.il/he/catalog.php?item=388&mt=b בריאות נפשית, הערכה וטיפול מחבר/ים ד"ר ליאורה בר טור שנת הפקה 2005 הפקה אשל, ההוצאה לאור מספר עמודים 297 מחיר 75.00 ש"ח http://www.eshelnet.org.il/he/catalog.php?item=18&mt=b שם הספר בינינו לבין הורינו מקראה על יחסי בנים והוריהם הזקנים מחבר/ים ד"ר אדי פרגר דינה צ'ילאג שנת הפקה 1992 הפקה אשל, ההוצאה לאור מספר עמודים 180 מחיר 25.00 ש"ח

א שלום, אולי בחלק מספרים אלו תוכלי להיעזר - http://www.miok.co.il/book.asp?sm=4&md=6 פורום טיפול בהורים מבוגרים - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1341

קודם כל תודה רבה לכם העונים לי הבעיה שלי שאני מטפלת יחידה בהוריי אני טיפוס מאוד לחוץ ומאוד חרדה לבריאותם למרות שאני יודעת שאף אחד לא חי לנצח מאוד קשה לראות אותם מזדקנים אני לחוצה מכל ביקור אצל רופא ומכל בדיקה שהם עושים הלחץ מפריע לי בתפקוד עם משפחתי אני לא שמחה משום דבר וכל הזמן בלחץ אני בטוחה שתמליצו לי על טיפול פסיכולוגי אך אני רוצה לוותר עליו תודה רבה לכם

אני מבקשת שפניות לפורום יעשו בשפה נאותה ומכובדת . כמו כן ברצוני להדגיש שהפורום אינו בעל אופי פרסומי . כל הודעה שתחרוג מהתנאים האלה תמחק. בברכה נעה

תודה על תשובותיך המושקעות והחכמות.

תודה

סבתא שלי בת 78 ובשנה האחרונה חלה הדרדרות ביכולת שלה לדבר או להבין דברים שנאמרים מסביבה, היא מנסה לומר לנו דברים או לנסות לבטא את עצמה אך איננה מסוגלת מאחר שאינה יכולה לבטא את מחששבותיה למילים ממשיות. עם הזמן חלה הדרדרות והמצב לא נראה טוב, סבתי ביקרה אצל נורולוג ששלח אותה לבדיקת סי טי ועם התוצאות שלח אןתה לרופא גריאטרי - רופא שלא ממש התייחס לבעייתה וממש קיצר את ביקורה אצלו, כאמור שום דבר לא בסדר סבתא מתוסכלת מכך שאינה מצליחה לדבר וגם מיואשת מהרפואה שלא מצליחה לעזור לה ולכן לא רוצה לראות שוב רופא, אך כמובן שהמצב לא מאפשר כרגע בחירה, הייתי רוצה לקבל תשובה מרופא ממה יכולה לנבוע תופעה זו ולמה לדבר כזה אין שום טיפול, שיקום או עזרה תרופתית אשמח לקבל תשובה לגבי איזה רופא לפנת איך אפשר לעזור או כל דבר אחר . תודה יסמין

עד שנוע תתן לך תשובה יותר מפורטת: בפורום הזה אין לצערי רופא גריאטרי שיוכל להתיחס לגופה של הודעתך. הזלזול בקשישים על ידי אחדים מהמטפלים הוא עובדה, הגם כשהם מוכנים לתת תשומת לב, אין בדרך כלל תרופת פלא שתרפא את מחלות הזיקנה. מה שאני יכול להציע שתשתדלו, דרך קופת החולים או דרך משרד הריאות, או דרך אחת העמותות המטפלות בקשישים, לפנות לרופא גריאטרי נוסף שיאבחן את מצבה של סבתך. אני יודע שבחיפה יש - בעמותת שילה : ייעוץ גריאטרי - מיועד לכלל הקשישים וכולל בדיקה פיזיולוגית, איבחון קוגניטיבי קצר וייעוץ של גריאטר מומחה. מרכז יום לקשיש הגפן,חיפה רחוב הגפן 26 טלפון: 04-8511242/3 לפנות לגב' אירית דרור , מנהלת המרכז. השרות בתשלום (לא נורא גבוה) אני מניח שגם באזורים אחרים בארץ יש משהו דומה - אולי תמצאי משהו ב: http://www.jointnet.org.il/eshelnet אני כאמור מקוה שלנוע, מנחת הפורום יהיו רעיונות נוספים. חג אורים שמח

יסמין שלום. אין ספק שסבתך עוברת חוויה קשה. המצב שבו היא נמצאת שאינה מסוגלת לבטא את מחשבותיה הוא מתסכל וקשה מנשוא. לאור זאת יש חשיבות רבה לעמדה רפואית אמפטית ובגובה העיניים. התקלותה של סבתך ברופא חסר סבלנות בודאי הקשתה עליה עוד יותר ורק העמיקה את החוויה שאינה מובנת והגבירה את חוסר האונים שלה. לאחר חוויה כזו סבתך אינה רוצה לנסות שוב. ראשית ,אינני רופאה ואיני יכולה לחוות חוות דעת רפואית. לשם כך תצטרכי להתיעץ עם רופא.לשם כך אני שולחת לך לינק לפורום של רופאה גריאטרית.http://forum.gilhazahav.co.il/index.php?showforum=3 כדי למנוע את השנות התופעה כדאי קודם כל למצוא רופא גריאטר סבלני ומעורר אמון. יתכן שבשלב ראשון תצטרכו להזמין אותו לבקור בית. ממה שאני מבינה מדברייך יתכן שחלק שאחראי על השפה ניזוק ועל כן הבדיקה הנוירולוגית והסיטי? הפגיעות בדיבור ובשפה יכולות לנבוע מסיבות שונות ופגיעות במיקומים שונים יוצרים תמונה אחרת. האם שטף ומהירות הדיבור נפגעו? או שמא ההבנה עצמה? למשל פגיעה באזור ברוקה שהוא אחד ממרכזי הדיבור במח גורם לדיבור בסגנון טלגרמי, הרבה הפסקות בין הברות, קושי למצוא את המילה המתאימה או לא נזכר במילים. פגיעה במרכז דיבור אחר שנקרא ורניקה גורם לאפזיה סנסורית-אין פגיעה בקצב הדיבור אבל שמות עצם מוחלפים באחרים לא נכונים ,ויש חוסר הבנה לגבי התוכן. האזורים הללו יכולים להפגע כתוצאה מארוע מוחי ו/או מחלות נוספות. כמדומני ,ניתן ליצור שיקום איטי (אך יש לבדוק את המצב לאשורו עם רופא). יתכן וניתן להעזר בקלינאיות תקשורת שיקומיות שהתמחו בטיפול בדיבור לאחר נזק או פגיעה מוחית. ישנן לעתים דרכי פיצוי או עקיפה (כגון לימוד או פתוח שפת סימנים) שיכולות להקל. אך שוב אני מדגישה, כל אדם ומצבו הבריאותי והכל בהנחית ובהשגחת רופא המומחה לנושא. אני מצרפת כאן רשימת מכוני שמיעה ודיבור . אולי תמצאי מקום כזה באזור מגוריה של סבתך שמכיר רופאים וקלינאיות תקשורת המתמחים בנושא ותוכלו להתיעץ גם איתם. http://www.gilhazahav.co.il/show.php?page=1&idp=91 מקווה שסבתך תחווה בקרוב הקלה את מוזמנת לפנות שוב נעה

אבי בן 82 ובזמן האחרון התחיל להתלונן שמשעמם לו וכשאני שואלת מה נשמע הוא עונה "יהיה טוב" אבל עם הרגשה פסימית שלא מאפינת אותו בדרך כלל. אבי אדם שידע חיים קשים. בעקרון הוא אדם אופטימי שקיבל את החיים כמו שהם ועשה את הטוב ביותר שאפשר.. האם הוא בדכאון? האם הוא צריך תרופות? לאן כדאי שיפנה? בינתיים הוא לא משתף פעולה ואומר שהכל בסדר למרות שהתנהגותו השתנתה. מה לעשות?

אני (בן 80 ) יכול להבין היטב לשעמומו של אביך. כשמגיעים לגיל שלנו, ולרבים מאתנו אין משהו מענין לעשות אפשר ממש להשתגע. אני פתרתי את הבעיה (בעזרת בת זוגי ) בזה שאנחנו מתנדבים בפעילויות רבות לעזרת הזולת. ההשתתפות שלי בפורום הזה היא אחת מהן. יש כאלה שמתנדבים ביעוץ בביטוח לאומי (אחרי הדרכה מתאימה) . יש המון עמותות שמבקשות מתנדבים, אם זה בביקור קשישים עריריים, אם בחלוקת מזון לנצרכים ועוד כהנה וכהנה. יש קשישים שהולכים לקורסים שונים ולומדים דברים חדשים. אנחנו לימדנו את עצמנו להקים אתרי אינטרנט ובונים ומתחזקים אתרים למספר עמותות בהתנדבות - אבל זה כמובן חריג מאד. אולי תדפיסי את הדברים האלה (אם אביך אינו קורא באינטרנט) ותבקשי ממנו להגיב, ותשלחי לנו את תגובתו - ומשם נראה הלאה. חג חנוכה שמח

שלום אביגייל! אני חושבת שכדאי שתפני לרופא המשפחה ותתייעצי אתו. כדאי לבדוק, אולי הוא מקבל תרופה חדשה שמשפיעה עליו לא כל כך טוב., או שאולי חל שינוי במצבו הרפואי. רופא המשפחה יוכל להפנות אותו למומחים נוספים לפי הבנתו., יתכן שהוא זקוק ליותר תשומת לב. לא כתבת אם הוא גר לבד, או שיש לו בת זוג., אם יש לו ילדים ונכדים שגרים קרוב. מנסיוני האישי - אנשים בגילאים אלו, מאד עוזר להם, אם הם מקבלים תשומת לב רבה ככל האפשר מהאנשים הקרובים להם . מטבע הדברים קשה להם יותר מבחינה פיזית, ובמזג אויר קר כמו עכשיו קשה יותר להסתובב בחוץ... ידוע שמזג אויר חורפי יכול לעיתים להשפיע גם מבחינה נפשית. יתכן גם, כמו שדני כתב, שכדאי שיהיה מעורב יותר בפעילות מחוץ לבית, שיפגוש אנשים, כמה שאפשר.. חיפאית

אביגיל שלום. את מספרת שאביך אדם שבדרך כלל אופטימי. האם היה ארוע יוצא דופן בתקופה האחרונה? האם הוא חי לבד או בזוג? מה מצבו הבריאותי? אני מצטרפת לשאלות של דני והחיפאית - האם התחיל לקחת תרופות חדשות לאחרונה? כל הגורמים הללו רלוונטיים ומשפיעים על תחושת הבדידות וה"שעמום" . אין ספק שפעילות התנדבותית וחברתית יכולה להקל ולהפיג את הבדידות ולמלא בתוכן . גורם מרכזי שתורם לתחושת רווחה הינם קשרים בינאישיים שהאדם תופס כמשמעותיים. האם לאביך יש קשרים כאלה? החשיבות של חברים טובים חשובה בכל גיל ובפרט בגיל השלישי. כדאי לפעול בכמה מישורים: א. לשוחח עם אבא ולבדוק האם חל לאחרונה שינוי והאם יש לו רעיון למלא את הזמן ה"משעמם". ב. לפנות לרופא משפחה כדי לשלול בעיה רפואית או תופעת לוואי תרופתית שפוגעת בחיוניותו של אביך. ג. לבדוק יחד איתו מסגרות חברתיות ולימודיות במקום מגוריכם ד. טיפול פסיכולוגי יכול אף הוא לעזור לאביך לצקת לעצמו משמעות ולבנות אורח חיים מספק יותר עבור עצמו. את מוזמנת לחזור ולשתף נעה ג.לנסזות לחשוב איתו מה

סבלתי מיובש וכאב נורא בגלל זה. קבלתי מהגניקולוג וגיפם כדור פעם בשבוע !! היום כייף לי. אין יובש ואפשר לעשות בכל

VAGIFEM הוא הורמון. כמו בשאר הטיפולים ההורמונליים צריך להתיעץ ברופא/ה שמכיר היטב את ההיסטוריה הרפואית של המטופלת. יש מצבים רפואיים בהם התרופה בהחלט לא מומלצת. למרבית הנשים שלא מומלץ להן טיפול הורמונלי, או שאינן רוצות טיפול הורמונלי יש פתרונות פשוטים כגון ג'ל על בסיס מים כמו KY-GEL ומי שרוצה פתרון שמחזיק יותר זמן משהו כגון REPLENS, או AQUAGEL. אבל כאמור בכינוי שלי, אני לא רופא ורצוי להתיעץ ברופא מומחה.

לילי, הוגיפם הוא פתרון נפלא בשבילך, אבל זה לא אחראי להמליץ על תרופה זו לנשים אחרות. הסיבה - לא כל אחת , מותר לה ליטול תרופה זאת. ובכלל יש להיזהר מאד בהמלצות באינטרנט על תרופות , ועל אחת וכמה המלצה של מי שאינו רופא.

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/304/xPG/55/xFT/24948/xFP/24993 http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/669/xPG/144/xFT/75920/xFP/75931

שלום, שמעתי שיש חומר ששוקע במוח ומזרז את המחלה.גם שמעתי שחומצה פולית עשיה לעזור. רציתי לדעת יותר על כך ולמי מומלץ לקחת את החוצר ובאיזה מינון. תודה ניצה

שלום ניצה, אינני רופאה ועל סמך ידע אישי בלבד: דמנציה היא יותר הגדרה של מצב שבו יש ירידה תפקודית הדרגתית אצל האדם. מחלת האלצהיימר היא אחד הגורמים הנפוצים העיקריים לדמנציה. לגבי קשר בין נטילת חומצה פולית למניעת אלצהיימר ו/או דמנציה, פורסמה כתבה - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3126505,00.html אבל כדי לקבל תשובה מוסמכת, אם מומלץ ליטול חומצה פולית, באיזה מינון, ולמי זה מתאים, כדאי שתתייעצי עם הרופא המטפל. אי אפשר להסתמך על כתבה בעתון או באינטרנט... בעניין דמנציה תוכלי לשאול גם בפורום העוסק בגריאטריה - http://www.starmed.co.il/Forum/117 בעניין חומצה פולית ניתן לשאול בפורום "תזונה קלינית" וגם בפורום "תרופות ורוקחות-תמיכה" - את הגולש בכינוי "מתמצא". שני פורומים אלו, כאן בדוקטורס. שבת שלום , אהובה

למיטב ידיעתי דמנציה היא לא מחלה אחת אלא בטוי סימפטומטי של מצבים רפואיים רבים מאד. כל המצבים האלה מתבטאים בצורה זו או אחרת בפגיעה בתפקוד המוח, במקרה של אלצהיימר או מחלות דומות אף בהרס תאים במוח. הדבר היחיד שכמעט אקסיומטי (מובן מאליו) הוא שאורח חיים בריא מפחית או לפחות דוחה את התסמינים של ההזדקנות, שדמנציה היא אחד הבטויים הבולטים שלה. כמו כן יש כנראה יסוד לחשוב שפעילות אינטנסיבית של המחשבה, אם זה במשחק ברידג' או בשחמט, אם זה בלימוד נושאים חדשים וישנים, ואם במשחקים יעודיים שהומצאו לצורך זה (כמו MINDFIT55) עוזר לאותה מטרה. אורח חיים בריא כולל תזונה מאוזנת אבל לא הגזמה בויטמין או תוסף מזון אחד. אם את חושבת ליטול תוסף כגון חומצה פולית, תבקשי קודם מהרופא בדיקה כללית ותבקשי שיכלול ריכוז חומצה פולית, B12 ושאר הדברים בבדיקה. אם אינך מתחת או בגבול התחתון של אחד החמרים האלה אין שום צורך ליטול אותו באופן חיצוני. מחסור בחמרים אלה גם מתבטא בכמות בכדוריות האדומות RGB ובריכוז ההמוגלובין HGB בבדיקה. הרופא ימליץ לך אם ליטול תוספים או לא. אם תפריט מאוזן יש להניח שתוספת מיותרת ואף יכולה להזיק. למרות זה בזיקנה לפעמים כושר הספיגה של הגוף יורד ואז כן מומלץ ליטול תוספים. הכל בתאום אם הרופא המטפל - שאמור לדעת את מצבך הרפואי (אם כי לא כל הרופאים בסדר במובן זה) שבת שלום

ניצה שלום. יכולות להיות סיבות רבות לדמנציה. חלקן סיבות הפיכות שנובעות מחוסרים זמניים או חשיפה לחומרים רעילים(כגון הרעלת עופרת). אף אחד לא יודע בדיוק מה יכול למנוע את התפרצות המחלה. אני מסכימה עם דני שאורח חיים בריא יכול לעכב את התפרצות או החמרת המחלה. ישנם מוצרים רבים בשוק תוספי המזון שמצהירים שביכולתם לעכב או להקטין את הסיכוי לחלות. חומצה פולית היא אבן בנין התפתחותי בגוף. אך גם עוד חומרים רבים נוספים כגון: אומגה 3, ברזל, סידן והרשימה ארוכה. מלבד זאת ישנם תוספי מזון שמוצגים כמי שיכולים לעכב ולמנוע-ג'ינקו בילובה,פטריות נעורים שונות וכו'. לא ברור מה האמת המחקרית ועד כמה היא מדויקת. כדאי להתיעץ עם רופא משפחה שייקח בחשבון את כלל המצב הבריאותי וימליץ על תוסף מתאים במידת הצורך. בברכה נעה

שלום, אבי בן 87 גר בדיור מוגן ביחידת דיור תומך כרגע אלמן מזה 5 חודשים ,עקב הדרדרות במצבו הקוגנטיבי פניתי למרפאה גריאטרית ובהמלצת הרופא החל אבי לקבל טיפול ,הרופא המליץ על רדאזין פעמיים ביום 10 מ"ג או לחילופין ציפרלקס ואחר כך רידאזין וניתן לשקול גם ממנטין ,אבי אובחן ע"י הרופא כלוקה בדמנציה מתקדמת, כעת לא ניתן להשאירו בדיור התומך ואני אובדת עצות ...האם ניתן להביא אותו הביתה ולתת לו טיפול ועזרה ע"י מטפלת צמודה וטיפול רפואי דרך קופת חולים? אשמח לקבל תשובה בהקדם בת

נועה ענתה לך למעלה בדף

אבי אדם מבוגר לאחרונה סובל מירידה בשמיעה הפנו אותנו לכמה מכוני שמיעה ה וכולם המליצו על מכשיר שמיעה עכשיו אנחנא אובדי עצות מי יוכל לייעץ לנו איזה הוא המכשיר הטוה מבין כל המכשירים?

אני חושב שרצוי להתיעץ עם רופא א.א.ג לפני שקונים מכשיר. המכשירים הטובים ממש לא זולים. לפעמים חלק מהירידה בשמיעה נובע מתופעה בריאותית שניתנת לטיפול. אצלי לפני שנתיים - בגיל 78 היתה ירידה ניכרת בשמיעה באוזן אחת. פניתי לרופא א.א.ג. והוא מצא הצטברות נוזל באוזן התיכונה. טיפול תרופתי שיפר את המצב מאד, כך אני יכול לדחות את הרכישה של מכשיר השמיעה. היה אצלנו עכשיו ארוע בהקשר לחודש הזקן מלווה ב"יריד גיל הזהב". בעל מכון מכשירי שמיעה שהיה להם דוכן ביריד, אף הוא אמר לי שרצוי המלצה מרופא א.א.ג. לגבי סוג המכשיר.

כדאי לפנות לא.א.ג וגם לפורום בנושא זה בדוקטורסhttp://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/7 בברכה נעה

לפורום שלום אמי בת 80 אלמנה מזה 30 שנה, חיה לבדה. לאחרונה היא שומעת מוסיקה מתנגנת לה באוזנים. היא בודקת עם הסביבה, אם עוד אנשים שומעים את המוסיקה שהיא שומעת, וכשהיא נענית בשלילה, היא מכסה את האוזנים בשתי ידיה, וכן מכסה את פניה בכפות הידים. היא מבקשת לראות רופא אוזניים. אנחנו (בנותיה) מבינות שהבעיה היא הפרעה נפשית. היא בודדה, ואינה יוצרת קשרים חברתיים בכלל. לפני 22 שנה היא אושפזה בגהה משום שגם אז היא שמעה קולות.יש לציין שאנחנו לוקחות אותה לביקורת פסיכיאטרית אך אין מי שישגיח עליה בנטילת הכדורים, והיא לא משתפת פעולה בנושא מתוך הדחקה. האם מישהו יכול להמליץ בפנינו, לאן פונים? מה עלינו לעשות? תודה

בכלל לא בטוח שמה שהיא שומעת הוא מסיבות נפשיות. לי בעצמי (גם אני בן 80) יש לפעמים תופעה של הצטברות נוזל באוזן התיכונה, וזה גורם לתופעה הנקראת "טינטו?ן" או בשמו הרפואי "טיניטוס" ואם זה במקרה המצב רופא א.א.ג. יכול לעזור. תחפשי בגוגל את המושג "טיניטוס" ותקבלי הרבה מידע. אל תהססי לפנות אלינו שוב אם יש לך מה להוסיף. הרבה בריאות לכולכם.

יוכי שלום. לפי מה שאני מבינה אימך שומעת מוזיקה שמתנגנת לה ולא רק לחץ או צלצולים באזניים- תופעות שיש להן היבטים הקשורים ללחץ תוך אזני או לסטרס. נראה שאימך כמהה למגע, קשר. מישהו שישמע יחד איתה את המוזיקה שנהירה רק לה. הידיעה שאימך שומעת קולות בודאי מבהילה אותה. הקונוטציות הפסיכיאטריות קשות ובודאי לא מוסיפות לה.הניתוק מהעולם שאת מתארת (לא לראות ולא לשמוע) מבטא את ההרגשה שלה שהיא אינה נראית ונשמעת בעולם. ה"מוזיקה" שאני שומעת דרך דברייך זה דווקא הצורך של אימך לראות אנשים. האם יש לה איזשהם חיי חברה? האם היא במסגרת חברתית כלשהיא? במידה ולא אולי כדאי ליצור קשר עם מחלקת הרווחה החברתית בעירכם. ישנם מתנדבים שיכולים להפגש ולשוחח עם אימך.הקשבה משותפת למוזיקה יכולה להיות אחת מהפעילויות המשותפות.לעתים חונך/ת מספר פעמים בשבוע יכולים אף הם למלא את המשימה. גם את זה את יכולה לברר בעיריה במחלקת הרווחה או דרך הפסיכיאטר. במידה ולא מצאת פני אליי שוב.

אני מחפשת מאמרים שקשורים להשפעת אירועי דחק על תזונת קשישים, אם תוכלו לעזור אני אשמח מאוד תודה

לי השאלה לא ברורה, אולי נועה יודעת על מה מדובר, ואולי תסבירי.

אבל,הגירה,תאונה וכדומה

שלום ריקי! לדעתי הבלתי מקצועית - אירועי דחק כלשהם יכולים להשפיע באופן כללי וגם בהקשר לתזונה ולא רק אצל קשישים אלא על כל אחד., בעיקר על אלה מבינינו הרגישים יותר. מאמר בנושא זה - http://www.starmed.co.il/Diet/NutritionAndDiet בכותרת "מצבי לחץ ודיאטה". לגבי גיל הזהב : שוב, לדעתי האישית - ,אם נסתכל על אוכלוסיות גדולות: כל שינוי יכול להשפיע במידה רבה יותר מאשר בגיל הצעיר, מכיוון שיש משתנים נוספים כמו מחלות , שימוש בתרופות, קשיים פיזיים ובדידות בהישארות לבד לאחר פטירת בן/בת זוג, במעבר לארץ אחרת -יש גם את המשתנה של מזג אוויר שונה, סביבה חברתית, שפה ווכו'. בתאונה חס וחלילה - תלוי בנזק שנגרם לגוף בעקבות התאונה, אלו מערכות בגוף נפגעו, ובגיל הזהב הכל יותר מורכב. מקווה שעזרתי לך במקצת, חיפאית

ריקי שלום. ראשית המושג מצבי דחק מתאר בדרך כלל מצבי לחץ שמקושרים בדרך כלל לגורמים חיצוניים. האם שאלתך נוגעת גם למצבים רגשיים משתנים כגון חרדה? דכאון וכו? במצבי לחץ ודכאון ישנם שינויים ברמת התיאבון שקשורה הן לתגובות פיזיות- מטאבוליות של הגוף (המערכת הסימפתטית והפארא סימפתטית) . ישנם דיאטנים קליניים שמתמחים בנושא התזונה בגיל השלישי וערים בודאי לדקויות הנוגעות לשינויים התזונתיים בעקבות מצבי לחץ. אני מפנה אותך לפורום של תזונאית קלינית באתר גיל הזהב http://forum.gilhazahav.co.il/index.php?showforum=12. מלבד זאת ישנן שם כתבות רבות בנושא הקשר בין הגיל התזונה ומצב הרוח. בהצלחה נעה

שלום, אני בת 78. השתמשתי הרבה זמן בבונדורמין , עכשיו אני רוצה לעבור לכדורים בשם זודורם, האם זה טוב? ומה ההבדל ביניהם?

את חייבת להתיעץ ברופא שלך שמכיר את המצב הבריאותי שלך. בפורום זה אין רופא

שלום! לאחר תקופה שלא היה ניתן לרכוש את הערכה הביתית לבדיקת דם סמוי בצואה, שוב ניתן לרכוש אותו בארץ. הערכה מהמנה, באישור ה FDA ומשרד הבריאות הישראלית, ולא מצריכה דיאטה מיוחדת, או מגע עם צואה. פשוט זורקים "פד" לאסלה אחרי היציאה, ויש תוצאה תוך דקה. לא ניתן לרכוש את הערכה דרך קופות החולים, אך ניתן לבקש בכל בית מרקחת, או להזמין דרך האניטרנט, וישלח ישירות לביתכם.http://www.drhoffman.co.il/ezdetect/index.html כל אדם מעל גיל 50 אמור לבצע בדיקה זו, כל שנה ! לבריאות! ד"ר הופמן

האם אתה ד"ר לרפואה?? אם כן אשאל אותך איך משתמש דלטוניסט (עיור צבעים) בערכה. תודה דני

שלום, אכן רופא. האתר שלי מוזכר בהודעה. www.drhoffman.co.il כנראה שעוור צבעים יצטרך עזרה של בן בית רואה צבעים, או לשלוח את הצואה לבדיקה דרך מעבדות קופת חולים. הערכה שאני מציע נותן פתרון נוח למי שמסוגל לרכוש אותו ( עולה 38 ש"ח ) ולמלא את ההוראות. גילוי מוקדם של סרטן מעי הגס נושא רציני. לבריאות ד"ר הופמן

איפה יש מכוני ספא בצפון?

אנחנו היינו לאחרונה בשני SPA מאד מהנים, ביערות הכרמל ובחמת גדר (במלון הבקתות). הצרה ששניהם מאד יקרים ועשינו את זה רק כדי לחגוג את יום ההולדת ה 80 שלי. בחמת גדר יש בבקתה ג'קוזי בתוך החדר עם מים ישר מהמעינות החמים. תענוג לא נורמלי. חבל שזה כל כך יקר. http://www.isrotel.co.il/Content/HotelPage.asp?HID=7 http://www.hamat-gader.com שבוע טוב

אימי בת 76 חיה איתי וכלל היא אשה בריאה בדרך כלל ודי עצמאית. עקב דלקת ריאות בזמן האחרון היא עברה צילום רנטגן וסי טי. בצילום התגלה גוש גדול בין הלב לריאות שאינו ממאיר.הרופא מתעקש להוציאו למרות שכרגע אינו מפריע בטענה שבעתיד הוא עלול לגרום לסיבוכים. הובהר לנו שהניתוח יכול להיות פשוט אבל גם להסתבך. אמי עדיין לא יודעת שהרופא רוצה לנתח ואני בטוח שתשובתה תהיה שלילית. מה לעשות ואיך לנהוג?

אף אחד לא יכול להגיד לך מה לעשות. אני לפני החלטה כזאת הייתי לוקח את כל המסמכים ותוצאות הבדיקות ומבקש דיעה שניה מרופא מומחה. רוב ביטוחי בריאות משלימים או "מושלמים" מאפשרים דעה שניה כזאת במימון קופה"ח. היו בריאים ושבת שלום.

רפי שלום! אתה מתאר דילמה לא פשוטה בתנאי אי ודאות. החיים מזמנים לעתים מצבים "בתחום האפור" במסגרתם מערכת שיקולי הרווח וההפסד כשהתוצאות אינן ברורות וידועות מראש. ראשית עולה השאלה מדוע אימך אינה יודעת. הרי קודם כל היא זו שאחראית לבריאותה וההחלטה תהיה קודם כל שלה. היא עלולה להרגיש שמסתירים ממנה משהו ולעתים סוד עלול לקבל מימדים הרבה יותר מפחידים מאשר כשהעובדות גלויות וברורות. מאחר ולא מדובר בגידול שהוא כרגע ממאיר ומאחר וקיימים סיכונים בניתוח אימך היא זו שצריכה להחליט בראש ובראשונה . הנוכחות שלך ושל בני המשפחה הנוספים היא חשובה ביותר מאחר והיא מקור חשוב לתמיכה עבורה. אני מבינה שהניתוח יכול להדחות קצת ואין לחץ של זמן לבצע את הניתוח. במקרה הזה הדילמה יכולה להתבשל ואימך יכולה לגבש לעצמה החלטה שתהיה נכונה עבורה. אני מסכימה עם דני שכדאי להתיעץ עם מומחים נוספים ורק אז להתחיל לקבל החלטה, שיתכן ותיקח עוד זמן להבשיל. זה תהליך קשה שנדרשים לו אורך רוח, סבלנות, אינפורמציה וזמן. בברכת רפואה שלמה לאימך נעה

שלום. אני בן 74. בבדיקת דופלר עורקי הצוור התגלה שיש לי חסימה של 50% בשני הצדדים. בהנחית הרופא התחלתי לקחת כל בוקר אספירין. זהו? זה כל מה שאפשר לעשות?

כאמור אינני רופא אבל אני יודע שיש הרבה שאפשר לעשות כדי לפתוח חסימות בעורקים. ברם לא תמיד צריך לירות עם הארטילריה הכבדה ביותר. אספירין מדלל את הדם ומורידה את קרישיותו. אני מניח שהרופא רוצה לתת לזה קצת זמן ולראות באיזו מידה הטיפול הזה יעזור. אם אתה באמת רוצה לדעת מה הלאה, אתה צריך לשאול את הרופא. יש הרבה פציאנטים שלא כל כך רוצים לדעת הכל, לכן הרבה רופאים לא מנדבים יותר מדי מידע עד ששואלים אותם דוגרי. אם אתה שואל, הרופא חייב לתת לך את כל המידע שבידו. לפי מה שאני קורא בכתבות באינטרנט, בחסימות עד 50% לעתים קרובות מסתפקים בטיפול באספירין או תרופות דומות נגד קרישה. כמובן שאסור לך בשום אופן לעשן. העישון מגביר מאד את הסיכון לחסימות. אם אתה עומד בפני כל פרוצדורה שעלולה לגרום לדימום (למשל עקירת שן ) אתה צריך לידע את הרופא המטפל שאתה נוטל אספירין.

סליחה, לא ראיתי שנוע כבר ענתה

שלום, קישורים מתאימים לדעתי: http://www.geocities.com/zafrelu/information2.html http://www.shoham-medical.org.il/info/?did=22 http://www.shoham-medical.org.il/info/?did=23 חיפאית

לחיפאית . עיינתי במאמרים ואני אוסיף אותם כקישורים בנושא. תודה על התרומה החשובה נעה

שמעתי שקיים גוף תאורה עם זכוכית מגדלת כמו מנורת לילה מישהו מכיר ויודע אולי איפה ניתן להשיג?

שלום דוד מחיפוש ברשת - אולי אתה מתכוון לאחד מאלה: http://www.dstore.co.il/yp/product.asp?pc=37237 http://www.bigmarket.co.il/products.asp?Cat2Cat1ID=14 http://www.bigmarket.co.il/Product.asp?Pid=31258068&Cat2Cat1ID=14&Cat2ID=126 באתר של המרכז לעיוור - http://www.blinds.org.il/heb/catalog3.asp http://www.helet.co.il/products.asp?stat=3&subid=38&id=18#top תשאל ב"יד שרה" אולי אפשר להשאיל אצלם. חיפאית

אכן מצאתי את מה שאני מחפש בקישור ששלחת לי של האתר ביג מרקט אני מודה לך מאוד

חיפאית- גם אותי לימדת כאן משהו תודה נעה

האם כדאי לתקשר עם חולי האלצהימר ולשוחח איתם ולנסות להביאם לפעילות ולזיכרון ע"י התמדה בשיחות|?| או שעדיף להשאיר את החולה עם עצמו ופחות לדבר איתו|?| תודה.

כאמור אינני רופא ולא מטפל ומה שאני אומר ממש לא מוסמך. במחלה הארורה הזאת יש מספר שלבים, שלפעמים הולכים מהר ולפעמים לאט. ברור שבשלבים שרואים שהחולה עדיין מכיר אנשים ומגיב, חשוב לא להפנות לו עורף אלא לתת לו להרגיש חלק מהחברה. בשלבים המאוחרים יותר, כשהחולה אינו יכול לתקשר, אף אחד אינו יודע מה מתרחש בראשו. הרפואה יודעת שיש פגיעה חמורה במרכזי הקוגניטיביות במוח, אבל אף אחד לא יודע מה באמת הוא שומע או מבין. כשאמא שלנו חלתה והיתה בשלבים הסופיים, אחותי, שעליה נפל העול של הטיפול באמא, התעקשה לקרא לה כל יום כשעה מספרים שהיא ידעה שאמנו אהבה. אולי האמא לא ידעה בכלל שזה קורה אבל מאידך אולי כן, וחשה את האהבה שאחותי הקרינה, ואולי זה עזר לה אפילו במקצת להפיג את הבדידות שהיא אולי הרגישה. לפעמים אני חושב שאחותי עשתה זאת יותר בשביל עצמה כדי להפיג במעט את הכאב על מצבה של האמא. מאידך, כל הענין הזה נורא נורא קשה למשפחה שאוהבת את החולה. מאחר שלפי ההגיון, במצב של הרס המוח החמור שהמחלה גורמת, אם זה קשה מנשוא לקרובים מאד, כנראה גם לא נורא אם מטפלים רק בצד הפיזי של החולה כי הסיכוי שהוא יודע מה שמדברים אליו נמוך מאד ואולי אפסי. בשלבים הראשונים, יש הרבה מומחים שאומרים שהפעלת המוח מאיטה את תהליך השקיעה. כנראה ההבדלים בין חולה לחולה במחלה הזאת גדולים מאד. לכן חשוב להתיעץ עם רופא מומחה ורופא מומחה בלבד, בכל שלב כדי שיאמר לך מה נכון לעשות בשלב המסויים והחולה המסוים.

אוסי שלום. אין ספק שגם חולי אלצהימר מרוויחים כמו כל אדם אחר מליווי אכפתי ודואג. יחד עם זאת זאת משימה שיכולה לתסכל מאוד את האדם המלווה. לא ברור האם האנשים הסובלים מאלצהימר מגיבים או שומעים. ישנם רגעים של צלילות שפתאום נראה שיש תובנה והחשיבה צלולה. רגע כזה יכול למלא תקווה. רגע אחר כך שוב יכולה השיכחה לרדת והמבט הופך מנותק וזר יכולות להיות סיטואציות של בהלה וחרדה כי פתאום הסביבה נראית זרה ומאימת. אז יכולה להופיע התנהגות תוקפנית כלפי האדם המלווה. הרבה פעמים זאת משימה מתסכלת ואפילו מכאיבה לאדם המלווה. לכן כדאי שזה יהיה יותר ממלווה אחד ושהמלווה עצמו יקבל תמיכה. לגבי האופנים בהם ניתן להיות עם חולה אלצהימר אני מצרפת לינק לדיון שנערך כאן בעבר בנושא ושאני מקווה שיהיה לך לעזר.http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1331/xPG/5/xFT/231/xFP/244 בברכה נעה

אמי בת 92 לא סובלת מלחץ דם ומתלוננת על לחץ בראש לאחר מספר דקות של הליכה ולכן היא נעזרת בהליכון כי הלחץ גורם חלהרגשה של חוסר שויי משקל. שאלתי מה גורם ללחץ כזה ולאיזה תחום רפואי עליה לפנות כדי לקבל טפול תודה רותי

אצל מישהו בגיל צעיר יותר הייתי אומר שרופא המשפחה צריך להפנות אותה לבדיקות הרלוונטיות. אצל אנשים קשישים, אני חושש שרופא משפחה עלול להגיד שזה טבעי לגיל שלה ולהסתפק בזה. רק לרופאים גריאטריים יש בדרך כלל הסבלנות והתובנה כדי לעזור לאדם קשיש לחזור לאיכות חיים סבירה. לחץ דם בהרבה מקרים נישלט בעזרת תרופות ואם הוא מטופל לא צריך להרוס את איכות החיים. (יש אמנם מקרים שהתרופות לא עוזרות ואני מקוה שזה לא המקרה אצל אמך)

רותי שלום! ראשית גם אני מצטרפת לדעתו של דני בדבר הצורך בגריאטר שיחד איתו יהיה אפשר לתכנן ולעקוב אחר כל הבדיקות שעל אימך לעבור. רק רופא מוסמך יכול לתת את ההפניות והתשובות המתאימות. לחץ בראש יכול לנבוע מסיבות רבות שקשורות לתחומים כגון : אף אוזן גרון, המערכת הוסטיבולרית (מערכת שיווי המשקל), המערכת הנוירולוגית, עיניים ועוד ועוד. הייתי ממליצה לחפש אחר איש מקצוע שיעורר אמון אצל אימך ואצלך ומשם להמשיך הלאה. בהצלחה נעה

שלום נועה, אימי בגיל 60 עברה ניתוח קשה ומורכב להוצאת גידול וכעת היא בהתאוששות והעניין הוא שנראה שהיא שקעה במרה שחורה היא ממעטת לדבר מה שלא אופייני לה בכלל, בוהה בתיקרה רוב היום, היא צלולה בדעתה וכששואלים אותה היא עונה לעניין אבל משיבה בקצרה וחוזרת להתכנס בתוך עצמה, שאלתי היא האם זהו תהליך טבעי או משהו שדורש התערבות של פסיכולוג או פסכייאטר, ובמה אני יכולה לעזור לה בכדיי לנסות להוציא אותה מהמצב הזה?

אם אמך עדיין בבית החולים בה בוצע הניתוח הייתי מבקש פגישה עם העובדת הסוציאלית של בית החולים. אני מניח שהיא תוכל להדריך אותך בצורה הטובה ביותר. לפי הנסיון שלי, דכאון כמו שאת מתארת, די טבעי אחרי ניתוח קשה, אבל טוב שאת מנסה לעשות משהו כדי להוציא אותה מזה לפני שזה "ישתרש" מאחל לאמך החלמה מהירה ולכולכם שנה טובה

שרון שלום! לא סיפרת באיזה ניתוח מדובר. יתכן שאימך מקבלת תרופות שמעיפות, מחלישות ומטשטשות אותה וחשוב להתיעץ עם הרופא המטפל. ניתוח הוא משוכה הדורשת מהאדם הרבה כוחות גוף ונפש. בדרך כלל תהליך ההתאוששות והשיקום הוא אינדודואלי ומשתנה בין אנשים. פעמים רבות אחרי ניתוח קשה ומסובך עובר האדם תהליך אבל. אבל על אובדן הבטחון בגופו, על העובדה שבריאותו אינה מובטחת, על כך שגופו אינו חסין. לעתים יש שבר של ממש ותהליך ארוך של שיקום עד חיזוק תחושת הבטחון האישי. אם את רואה התאוששות הדרגתית , גם אם היא בקצב איטי , מדובר במצב נפשי תגובתי לניתוח. במידה ועברו כבר חודשים ועדיין אימך מתקשה לתפקד, כדאי לפנות ליעוץ מקצועי. בברכה נעה

אני סובלת מרעשים חזקים בראש במשך 5+ שנים ניסיתי לעשות הכל, היייתי בבדיקות: עשיתי אמאראיי, CT,MG, בדיקות דם, הכל בקיצור. ומיום ליום זה מתחזק. זה משגע אותי ומדכא אותי. איך יכול להיות שלא יכולים לפתור את זה עם כל כך הרבה מדענים שיש לנו בארץ. הייתי אפילו אצל רופא אוזניים ולא עזר. בבקשה תנסו לעזור לי. בתודה רבה מזל.

זו כנראה התופעה שקוראים לה "טנטון". אני קורא שבהרבה מקרים לא מוצאים את הסיבה. לי יש לפעמים טנטון והוא נובע מהצטברות נוזלים באוזן התיכונה. טיפול תרופתי עוזר לי במקרים האלה בתוך שבוע שבועיים. הרופא שאמור לטפל בזה הוא רופא אף אוזן וגרון ואם הוא לא מוצא את הסיבה הוא צריך להפנות לנוירולוג. כאמור יש מקרים בהם לא נמצא פתרון, ואז אפשר גם לנסות רפואה משלימה (יש כמעט בכל קופות החולים - בתשלום)

מזל שלום! את מתארת כאב מתמשך ובלתי מוסבר. יכולים להיות סיבות רבות לכאבי ראש. החל מאלרגיות לחומרים שונים (אפילו קפאין או סוכר) , דרך עצב מודלק שמקורו בשיניים עוד ועוד. בודאי רופא יוכל לתאר לך זאת טוב ממני. כפסיכולוגית אני יכולה לספר לך שכאבים כאלו יכולים לצמוח גם על רקע נפשי- רגשי. (כמובן רק אחרי שנשללות כל האפשרויות הרפואיות). ישנם אנשים שהגוף שלהם מבטא מתח וחוסר שקט דרך כאב קבוע וכרוני שמופיע במצבים כאלה. אנשים לעתים משתמשים במושג "איזה כאב ראש זה" כדי לבטא מצוקה או טרדה. הרבה פעמים הכאב ראש מתבטא הלכה למעשה. בנוסף להמשך בדיקותייך את הסיבות הפיזיולוגיות לכאב ראש הייתי מנסה ללכת בכיוונים נוספים. א. פעילויות מרגיעות ומרפות שיש בהן כדי להקל על הכאב. הליכה/ יוגה / מדיטציה/דמיון מודרך יכולים לעזור. ישנן קלטות שונות שניתן להשיג בשוק למטרה זו בכל חנות ספרים. ב. לעתים טיפול בהיפנוזה יכול למקד וליעל את ההתמודדות עם הכאב. ג. לחצים וטרדות הן סיבות טובות ל"כאב ראש". במידת הצורך כדאי להעזר גם בטיפול פסיכולוגי . התמודדות יעילה יותר על הקשיים יכולה להקל על המצוקה הנפשית ובאופן עקיף להשפיע גם על הכאב ראש. בהצלחה ורק בריאות נעה

בפעם המיליון - קחו לתשומת לבכם.

שלום מאחר ואין באתר פורום ראומטולוגיה וגם פורום אורטופדי כללי לא תומך ומאחר מהנהלת האתר הציעו לי לפנות לגיל הזהב אזי השאלה היא כזו אני סובל מכאבי מפרקים שנתיים והמצב הולך ומחמיר (לא כדורים ולא זריקות)שאלתי: מהם המונחים-הלטיניים להפנייה לבדיקת דם(מספר מבחנות)שקובעת בוודאות מחלת הרומטיזם תודה

כדאי שתבקש תור ל"ראומטולוג" RHEUMATOLOGIST בקופות החולים ניתן לעשות תור "אונליין" (באתר האינטרנט שלהן) בכללית ב: www.clalit.org.il צריך לבקש קוד כניסה במרפאת האם שלך ובמכבי ב: http://www.maccabi-health.co.il/Site/HE/homepage.asp אם אתה בקופה אחרת תשאל את הפקיד תלמד להשתמש בשירותים אלא. הם חוסכים הרבה התרוצצויות

מור, אתה יכול להיעזר גם בפורום "רפואת משפחה", כאן בדוקטורס, וגם כאן בפורום ראומטולוגיה - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=538 חיפאית

מור שלום. ראשית אני מסכימה כאן עם הצורך לפנות לראומטולוג כדי לקבל תשובות מדויקות לגבי הבדיקות הספציפיות אותן יש לעשות. החיפאית הפנתה אותך לפורום מתאים בתפוז. מלבד זאת ציינת את הבדיקה הקובעת"בוודאות מחלת ראומטיזם". הצורך בוודאות ובתשובות רפואיות מדויקות נידון כאן בעבר. אני מצרפת את הלינק המתאים לדיון שנערך בנושא.http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1331/xPG/5/xFT/2304/xFP/2429 בברכה נעה

שלום אבי בן 85 עצמאי צלול ובריא בד"כ. יש לו בת זוג שחיה איתו, ואנחנו 3 ילדים שגרים רחוק ממנו. לפני כחודש התחילה לכאוב לו הברך, בחלק האחורי . הכאבים מאוד מקשים על תפקודו ולאחרונה התחילה לכאוב הרגל השניה (כנראה בגלל עומס). כשפנה לרופא המשפחה הוא לא קיבל תשובה מספקת , הוא גם לא סומך על רופאים. אני מבקש המלצה לטיפול בבעיות ברכיים אצל מבוגרים - רצוי טיפול טבעי. תודה

כל טיפול "טבעי" ללא אבחנה רפואית מדויקת יהיה שרלטנות מוחלטת. אם רופא המשפחה לא רוצה לעשות אבחון מעמיק, וזה קורה לא פעם כשהפציאנט קשיש, כדאי לאביך להחליף רופא, או לעמוד על זכותו לקבל תשובה מלאה לשאלותיו. אני בעצמי (בן 80) צריך לא פעם לעמוד על כך שרופא המשפחה - שבדרך כלל הוא רופא טוב מאד - יתן לי הפניה לבדיקה שלדעתי נחוצה אבל אולי הוא לכוד בקונספציה שלבן אדם זקן לא כל כך משנה ממה הוא הולך לעולמו.(סטאאאם) תוחלת החיים התארכה מאד בעשורים האחרונים, וחשוב מאד שנחיה את מה שנשאר לנו באיכות חיים טובה ככל שאפשר. חבל שאביך אינו גולש כנראה באינטרנט, אחרת הייתי כותב לו הרצאה על רפואה קונבנציונלית ורפואה מ ש ל י מ ה לרפואה הקונבנציונלית.

1. תודה על ההתיחסות. 2.אבי אכן לא גולש באינטרנט אבל אשמח אם תעביר אלי את ההרצאה ואני אעביר לו. 3. איזו בדיקה/ות עליו לבקש עבור הברך? אב

אב שלום. ההפניה המתאימה יכול להנתן רק על ידי אורטופד מומחה - עדיף מישהו שמומחה לברכיים. רפואה משלימה יכולה להקל אך לא להוות תחליף מלא לטיפול תרופתי או פיזיותרפי. הקושי הגדול שאתה מעלה הוא הקושי של אביך לסמוך על הממסד הרפואי. נשמע שאביך בר מזל שעד אתה מפגשיו עם המערכת הרפואית היו מועטים. יחד עם זאת ככל שעולה הגיל המפגשים עם רופאים הולכים ועולים. כדי להתמודד ולהתנהל נכון מול כל המפגשים האלה יש למצוא שותף מתאים שניתן לסמוך עליו. שותף שניתן לגבש איתו אסטרטגית התמודדות ושיש לו את הידע המתאים. שותף כזה יכול להיות רופא משפחה/ גריאטר אמין, מקצועי ואנושי. רופא שיעורר אמון. שווה להשקיע באיתור של רופא כזה (בד"כ הפקידות בקופת חולים מכירות ויודעות על מי להמליץ) ואחר כך להמשיך הלאה בהפניה לבדיקות המתאימות. בברכה נעה

תודה

גמר חתימה טובה ושנה טובה לכל הפורום הבעיה : סבא שלי בן 82 כל חייו גר (ועדיין גר) בארגנטינה אני בטוח שהתשובה הנכונה ביותר היא טיפול אצל פסיכולוג-גריאטרי אך אני לא יציע את הפיתרון שנראה לי הכי טוב ביותר כי הוא יזרוק אותי וכל אחד אחר מהחלון ואין צורך להוסיף שהוא כמובן לא ילך לטיפול סבא שלי חולה אלצהיימר ויש לו עוד מחלה בלב אך בסך הכל הכללי הוא בסדר ואני בטוח שהוא צעיר ויש לו לפחות עוד 13 שנים של חיים שיכולים להיות מאושרים כשאני ראיתי אותו הוא היה שמח מאוד לראות אותי אך שמתי לב לכמה פרטים סבא שלי נשוי לסבתא שלי כבר 55 שנים הם עבדו ביחד כל חייהם הוא היה רופא בכיר שהמציא תרופה חשובה נגד כל מיני כאבי בטן ולכן לא חסר להם כסף הם עשירים לפעמים סבא שלי היה מתעצבן ואומר לאישתו שהיא רוצה שהוא יקפוץ מהגג וימות אני יודע שהוא חושב על האופציה של התאבדות הוא אומר לה שיש לה מאהב (היא נראת גם כן מאוד צעירה עקב טיפולים קוסמטים במשך כל חייה) היא (סבתי) מדברת המון בטלפון וחלק גדול מהדברים נגדו (אני שמעתי ובטוח ב 100%) סבתי שהיא בריאה יוצאת הרבה לבלות ולא תמיד לוקחת את סבי היא עושה כל יום הליכה של שעה אבל סבי יכול ללכת 2 ק"מ בקצב איטי ואחר כך הוא נאלץ לשבת ולנוח כמה דקות ואז הוא יכול להמשיך וסבתי הולכת שעה שלמה בקצב מאוד מאוד מהיר בנוסף סבא שלי הוא הצעיר מבין אחיו ואחיותיו כל כבר נפטרו והוא היה בקשר חם מאוד עם כולם במיוחד הוא העריץ את אימו שחיה חיים מאוד מאושרים עד גיל 101 חלק מחבריו הטבים חברים כבר בערך 35 שנה חולים או שנפטרו בקיצור סבא שלי נותר לבד עם חיים אומללים עד לפני שנתיים הוא חשב שהוא צעיר בערך 30 שנה פחות מהגיל האמיתי וכך חשב כל חייו וכמובן שהאמנו לו כי הוא היה נראה מאוד צעיר גם היום אני נותן לו 60 שנה ולא יותר השאלה שלי איך המשפחה ואני יכולים לתת לו את העזרה האופטימלית ביותר (הטובה ביותר) ולהוציא אותו מהדיכאון הזה

אני לא כל כך מבין מה שאלתך. אם אתה סתם רוצה לשפוך את לבך וכל שאתה מבקש זה אוזן קשבת (או עין קשבת) זה בסדר גמור, ואכן כל מי שיש או היה לו סבא אהוב (ולי היה כזה ועוד היום כואב לי הלב כשאני חושב על שנותיו האחרונות) יבין את רחשי לבך. מצד שני מה אפשר ליעץ לך, ביחוד אם הסבא בצד השני של העולם, בסביבה שאנחנו לא מכירים. בכל אופן מה שאתה אומר באמת נכון. יעוץ על ידי רופא גריאטרי יכול להועיל. אולי גם פיזיוטרפיה שתשפר את הטונוס של שריריו, כך שלא יתעייף יותר מדי כשהוא הולך. אם תחדד את שאלתך נוכל אני וחברי הפורום האחרים לחשוב על עצות יותר ממוקדות. גמר חתימה טובה

חיים שלום. בפניתך בולט הקושי לשמוע את מצוקתו של סבא שגר רחוק כל כך אך נשמע שאתה חש קרוב ואיתו. התאור שנתת לגבי סבא מאפין את השלבים הראשונים של מחלת האלצהימר. המחלה גורמת לאדם שסובל ממנה להרגיש פחות נטוע בעולם. הבזקי השכחה והזכרון המתחלפים מבלבלים ומבהילים. התקפי קנאה וחרדה יכולים לבוא כתוצאה מכך. יש צורך רב לשמור על הקיים (שגם הולך ונשכח) והפחד מפני נטישה מתעצם. במקביל ישנן תגובות שונות אצל בן/בת הזוג למחלה. נשמע שסבתך מנסה בכל כוחה לשמר את החיוניות ולשדר " כל כרגיל" באופן בולט כמעין "בריחה לבריאות" עקב הקושי להתמודד עם המחלה והסבל הבא בעקבותיה. כדאי לפעול בכמה אופנים (אוניברסליים): א. להתיעץ עם פסיכיאטר גריאטרי לגבי תרופות. ישנן תרופות שבהחלט יכולות לעזור במקרה זה. ב. לחשוב על כיוון של תמיכה גם לסבתך כי נשמע שכל הסיטואציה הזו קשה לעיכול (במסגרת התמיכה הנפשית הנהוגה בארגנטינה). העובדה שאתה מתיעץ ושואל היא חשובה מאחר ונראה שגם אם אתה רחוק אתה אוזן קשבת ומקור תמיכה עבור סבא וסבתא. כל המערך המשפחתי- קרוב ורחוק כאחד נאלצים לעבור תהליך הסזתגלות של התמודדות עם השינוי כתוצאה מהמחלה. אתה מוזמן לחזור ולהתיעץ . בברכה נעה

האם ידוע לך על כמה שמות של התרופות שהפסיכיטר גריאטרי יכול לתת במצבים קשים כאלה

שלום רב! במהלך עבודתי בשנים האחרונות בתחום הסיעוד , צברתי המון ידע בתחום הזכיות של הגמלאים במידה ויש שינוי במצבם הבריאותי. ניצולי שואה שמקבלים רנטה או מהאוצר או בזמנו קיבלו פיצוי חד פעמי של 5000 מארק זכאים להרבה הטבות והרבה עזרה אשמל לענות ולשלוח חומר מענין ללא תשלום ולכל פניה בברכת שנה טובה ובריאה זהרה כהן- מנהלת קשרי חוץ וקהילה "עמל סיעודית"

לזהרה כהן שלום תודה על נכונותך הברוכה לעזור. בינתיים זרם המבקרים בפורום שלנו דליל, אבל מתגבר כל העת. יתכן מאד שיפנו גם קשישים שיוכלו להעזר בעצותייך. אנא תני לנו כתובת אליה נוכל להפנות קשישים כאלה - אימייל או אתר אינטרנט או טלפון.

אינני מסכימה שהפורום דליל. בפורומים באינטרנט בנושא זה קצב הפניות שונה מבנושאים אחרים. אוכלוסית הגיל השלישי מגלה את האינטרנט בקצב אחר מבני 20 או 30+. הפניה הטבעית היא יותר בסוגיות רפואיות ופחות נפשיות וזה משהו שיש ללמוד ולקבל אותו. אני מסכימה שמדובר בתהליך מתפתח ומתגבר. מלבד זאת בפורומים באינטרנט ידוע "אפקט האקווריום". אנשים שקוראים ואינם פונים באופן אקטיבי. מהדים שאני שומעת ישנם כאן לא מעט מבקרים כאלה. ישנם אחרים שהפורום עבורם הוא אשנב לפניה אישית יותר במייל . כולם יכולים להינות ממה שיש לפורום להציע (וזה הרבה!) על כן אינני מסכימה עם "הדלילות" שאתה מתאר. בברכה נעה

זהרה שלום. תודה על היוזמה הברוכה. אני חושבת שאנשים רבים יכולים להעזר בנסיונך. את מוזמנת לשלוח אליי מאמרים רלוונטיים בנושא או איזשהוא סיכום שיכול להיות מורה נבוכים עבור מי שמעוניין. אנא שלחי זאת אליי במייל ואפרסם זאת בתיקית המאמרים מצד שמאל (מתחת לכותרת"עוד בנושא"). בברכה נעה [email protected]

שלום רב לא מסרתי את מס' הטלפון שלי למידע ללא תשלום 052-5359700

אני בוגר תואר שני בגרונטולוגיה וכרגע עובד על הדוקטורט שלי. רציתי לדעת, מהנסיון שלך, אם יש גוף או אנשים פרטיים שעוסקים בליווי האדם הזקן לאורך משברי הזקנה השונים ובעיקר ביעוץ הכוונה ואף טיפול בעת הצורך בעקבות התמודדות עם עודף הרשויות האמורות לעזור לזקן (ב"ל, רווחה, משרד הבריאות, חברות סיעוד וכו') כוונתי היא לגוף או אנשים פרטיים שאינם מייצגים ושייכים לאחת מהרשויות הללו. לי ידוע רק על מעין חבות קטנות המתווכות בין הזקן לבתי האבות איתם הגיעו להסכם ומציגים עצמם כ-"מרכזי יעוץ לקשישים" בתודה

לי ידוע על עמותת אש"ל מיסודו של הג'וינט שמציע יעוץ. http://www.eshelnet.org.il בחיפה יש מרכז של עמותת שילה ברחוב הגפן שנותן יעוץ גריאטרי (בתשלום) http://www.shilo.co.il ראה במיוחד http://www.shilo.co.il/asg/hagefen.html http://www.shilo.co.il/asg/mokdei.html אבל יש בודאי עוד למשל עמותת "כן לזקן" בירושלים

דור שלום. תודה על פניתך. אני שולחת לך לינק מתוך אתר גיל הזהב של כל העמותות לקשיש בארץ.http://www.gilhazahav.co.il/show.php?idp=27 מן הסתם יתכן ויש ביניהן חברות תיווך. יחד עם זאת יש לאט לאט להוציא את המוץ והתבן, להכיר ולחפש את העמותות הפועלות באופן ישיר לרווחת האדם הזקן. דני המליץ על עמותות באיזור חיפה. בודאי ישנן נוספות. ישנן גם עמותות ומרכזים של טיפול נפשי לגיל השלישי. עובדים בהן אנשים מורשים לטיפול (עו"סים , פסיכולוגים קליניים) . עמותת עמך לניצולי שואה , עמותת אל"ה של יוצאי הולנד וכו'. מלבד זאת ישנן תחנות לבריאות הנפש שמתמקצעות בטיפול גם בגיל השלישי. למשל תחנת העמקים שבצפון או מרפאות פסיכוגריאטריות באזורים שונים בארץ (כגון זו שבשלוותא). במידה ואתה מכיר מקומות בנוסף לאלה שהזכרתי, אתה מוזמן לכתוב ולשתף באינפורמציה שיכולה לעניין את ציבור הקוראים כאן. בברכה נעה

אשתי חולה במחלת אלצהיימר. ילדי מודאגים ושואלים אם המחלה היא תורשתית. הסיבה היא כי אביה של אשתי סבל מסכרת גבוהה ואחר כך לא זכר כמעט כלום במיוחד מעשים בתקופה קרובה עד יומיים שלושה. הוא אושפז בבי"ח פסכיאטרי, קיבל CVA ואחר כך נפטר. הם רואים את אימם באותו מצב.

יש כנראה גנים שנוכחותם שמגבירה את הסכוי לחלות במחלה, אבל אם ואיך הם עוברים בתורשה לא ידוע. חברת הפורום עם הכינוי "חיפאית" נתנה לנו את הקשור שעמותת אלצהיימר וכדאי לכם לראות מה אפשר ללמוד שם. http://www.alz-il.net/?page_name=ivhun/index.html רק לסבר את האוזן, 15% מבני 65 ומעלה סובלים מצורה זו או אחרת של מחלות דמנציה שאלצהיימר היא אחת מהן.

שלום אבי, מידע מהרשת, ולא במקום ייעוץ רפואי.... בהמשך לדבריו של דני, על אלצהיימר וגנטיקה מתוך האתר הנ"ל - http://www.alz-il.net/?page_name=mehkar/genetics.html וגם - http://www.infomed.co.il/questions/q_021003_5.htm שבת שלום

אבי שלום. כפי שאתה רואה , מדני והחיפאית קיבלת תשובה מדויקת וברורה לשאלתך והפנו אותך לקריאה רלוונטית בנושא. אני הייתי רוצה להתיחס לשאלה שלך גם באופן עקיף. ילדיך מודאגים ושואלים האם הדמנציה תורשתית. מתי אשתך אובחנה כדמנטית? האם היא זקוקה לטיפול סיעודי? האם היא חיה איתך. אתה מתאר שאביה של אשתך סבל מכמה מחלות. מסוכרת, אובדן זכרון לטווח קצר וVA. מהלך המחלה משתנה מאדם לאדם וכיום ישנן תרופות שיכולות לעכב את התהליך. יחד עם זאת במידה והמצב מדרדר נוצר עומס רב על כתפי הבעל והילדים ואז הם זקוקים לתמיכה על מנת לדעת איך להתמודד. אולי ילדיך מודאגים מהעתיד לבוא עם אשתך. בלינקים שקיבלת למאמרים ישנם גם הפניות לקבוצות תמיכה של בני משפחה של חולי אלצהימר. אולי ניתן לקבל שם גם תשובות מפורטות לשאלות המדאיגות המתעוררות. במידה ויעלו שאלות נוספות אתה מוזמן לפנות שוב. בברכה נעה

שלום נעה אשתי אובחנה כדמנטית לפני 5 שנים, בגיל 60. היום היא מתפקדת חלקית כי אני חייב להשגיח עליה. בכל אופן היא נוסעת לבד לירושלים לפגישות עם עו"ס מטעם "מלבב" בשערי צדק. היא מקבלת Exelon מ"ג פעמיים ביום וזה מעכב את ההדרדרות של המחלה. חג שמח

א בא שלי עבר ארוע מוחי וזקוק למטפל 24 שעות בבית. אבל עדיין בשיקום. כבר חודשיים אינו מצליח לישון כל הלילה ולא עוזרים כל הכדורים ונסיונות הרופאים. אנחנו חייבים עזרה אחרת אני חוששת שהמטפלים "יברחו". ואבא שלי סובל ימים שלמים מחוסר שינה. הוא בולע כל ערב- קלונקס ונוקטורנו..... מה ניתן לעשות??? תודה לכל עזרה ותמיכה

אין בפורום הזה רופא, וגם רופא יצטרך לאבחן אבחון פיזי ולא דרך האינטרנט. בכל זאת הייתי זורק את השאלה בפורום רפואה משלימה ב: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/10 אולי לטל בלו המיעץ בפורום זה ושאני מעריך אותו מאד תהיה עצה טוה. בינתים שנה טובה והחלמה מהירה

רונית, נסי להפנות את השאלה גם לד"ר גוטליב בפורום "שיקום לאחר אירוע מוחי" - http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/156 כדאי שתצייני באילו תרופות הוא מטופל. שנה טובה, חיפאית

אני מתפעל מהיסודיות של התשובות שלך גמר חתימה טובה

רונית שלום. קודם כל קיבלת כאן מהחיפאית ומדני כתובות טובות ופרקטיות שאת יכולה להתיעץ גם בהן. כיצד אביך מתפקד אחרי הארוע המוחי?. האם הוא יכול לתקשר ולהתבטא? האם יכול להגיד אם משהו מטריד או מציק לו? את חוששת שהמטפלים יברחו לאביך. מטפל סיעודי טוב ערוך לקשיים שצפויים לאחר ארוע מוחי גם אם זה כולל התעוררויות שונות בלילה. האם יש התנהגויות נוספות אצל אביך שנראות לך חריגות או צורכות הערכות סיעודית חריגה? במידה וכן את מוסמנת לכתוב ולשתף כאן . עד כמה את מעורבת בטיפול הסעודי באביך? יתכן ואת חשה עומס רב על כתפייך וחוששת מהעומס שיהיה על המטפל. כדאי להתיעץ עם רופא המשפחה לגבי כדורי השינה. לעתים החרדה והדכדוך המאפינים מצב שלאחר ארוע מוחי משפיעים אף הם על איכות השינה. בהמשך יתכן ויהיה צורך בהתיעצות עם נוירולוג ו/או פסיכוגריאטר. את מוזמנת לחזור ולשתף וננסה לחשוב הלאה. בברכה נעה

שנה טובה

שמסייע רבות ולא רק בפורום זה. שתהיה לך שנה מאושרת, והמון בריאות ! חיפאית

מצטרפת בברכת שנה טובה בריאה ומאושרת לכל קוראי וכותבי הפורום. (ומזל טוב לדני) תודה לכל התורמים והמשקיעים מזמנם מרצם ומחשבתם (דני, חיפאית, אילן, אהובה ) תרומתכם מופלאה

שלום רב, לא פעם אנו קוראים כתבות העוסקות בשיפור איכות החיים ועל "חדר כושר למוח" אז חשבתי לשתף אתכם בבילוי חברתי קבוע המשלב את 2 הנושאים הנ"ל: לימודים! גם מכירים את בני גילנו, גם מרחיבים אופקים בקורסים מעניינים וגם "מאמנים את המוח. אני למדתי בשנה שעברה ב"בית איילה" השייך לאסכולות - האוניברסיטה הפתוחה. 2 קורסים נהדרים עם מרצים בעלי ידע נרחב. פשוט הנאה צרופה. ממליצה בחום. אסכולות: 03-7660660 www.openu.ac.il בברכת שנה טובה!

זאת אחת האופציות, שכמובן לא מתאימה לכל אחד. מי שיש לו נטיה אקדמאית, זה מאד מתאים לו. אפשר גם להשתתף כשומע חופשי באוניברסיטאות השונו. השדולה שלנו, שדולת גמלאים חיפה, השיגה הנחה יפה מאד לגמלאים באוניברסיטת חיפה. למי שאינו משתוקק ללמודים אקדמאיים יש המון קורסים במתנ"סים השונים, במפעלים העירוניים כמו בית אבא חושי וכדומה. אם מישהו יבקש אכין רשימה של מה שידוע לי, ואולי נוע תוסיף לזה אחרי שתחזור מחופשתה. .

בנוסף להמלצות אלו רציתי להוסיף את מכון אבשלום, תכנית ברוקדייל (בר אילן) , קורסים לגמלאים של הג'וינט (י-ם), מכון סאלד, טיולים וסיורים לגמלאים ועוד מכללות רבות לגמלאים באזורים שונים בארץ (ראה קישור מצורף).http://www.gilhazahav.co.il/show.php?idp=79 בברכה נעה

אני בת 84 בעלת שיניים תותבות. בזמן האחרון ישנה בפי הרגשת מלח, אשר מופיעה תמיד ובצורה חזקה האוכל אשר אני צורכת הוא ללא מלח וכן ההרגשה היא בלי קשר לאוכל. תופעה זו החלה גם לגרום לי לכאבי בטן אני מקווה שתוכלו לייעץ לי בנושא זה

אני מקוה שנוע תענה לך בקרוב בינתיים היה טוב אם תכתבי לנו באיזה אזור את גרה

שלום לך. ראשית אינני רופאה וכנראה שמדובר בתופעה על רקע פיזיולוגי. לעתים שינוי בתהליכי החישה יכול להיות קשור למגוון בעיות. החל מבעיה בבלוטות הטעם דרך בעיות חניכיים,שינויים עצביים ויתכן אף בעיות במחזור הדם ואולי אף ללב. כדאי בהתחלה לפנות לרופא גריאטר שיכול להמליץ על סדרה של בדיקות רלוונטיות ולבדוק את הענין במלוא הרצינות . מאחלת רק בריאות נעה

שלום גם אני לא רופאה, ובהמשך לדברי נועה, אני מבקשת לקשר אותך להתייחסות של רופאת משפחה למגוון הסיבות האפשריות לשינוי בטעם בפה - http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1/xFT/79448/xFP/79622 שבת שלום, חיפאית

על ידי מי מאובחנת המחלה נוירולוג או פסיכיאטר, במידת הצורך האם יש לפנות לפסיכיאטר, באיזה שלב של אלצהיימר צריך להוציא את החולה מהבית? כי כרגע יש לו עובדת זרה.

מרינה בוקר טוב! מתוך אתר עמותת אלצהיימר - http://www.alz-il.net/?page_name=ivhun/index.html יש שם קישור לרשימת מרפאות הזיכרון בכל הארץ. (יש בהן צוות רב מקצועי, כפי שכתוב) הפנייה הראשונה היא בדרך כלל לרופא המשפחה, והוא אמור להפנות הלאה. אני לא יודעת מה המדיניות של קופות החולים היום בקשר להפנייה למרפאות אלו. מתי להוציא מהבית ? - לדעתי (ואינני רופאה ) כל זמן שניתן להשאיר את החולה בבית, זה טוב בשבילו/ה. כאשר זה כבר מעל כוחותיה של מטפלת צמודה, ו/או המצב הוא כזה שהיא אינה יכולה לישון בלילה או לישון בכלל, או כאשר הוא זקוק לטיפול רפואי מקצועי צמוד , במקרים כאלה אין ברירה אלא להעבירו למוסד מתאים. אולי תנסי להיעזר בעמותת אלצהיימר, יש להם גם קבוצות תמיכה, כפי שתראי באתר שלהם. אני חושבת שצריך להתייעץ בנושא זה עם הרופאים המטפלים בחולה ואולי גם עם עובדת סוציאלית. תחכי גם לתשובתה של נועה, מנהלת הפורום, שאולי תוכל לעזור לך יותר.

מרינה שלום. המחלה מאובחנת הן על ידי נוירולוג המומחה לדמנציה והן על ידי פסיכוגריאטר (פסיכיאטר גריאטרי). אני חושבת שהקישור של החיפאית הוא חשוב ורלוונטי. אני מצרפת לך קישור מתוך הפורום שבו עסקנו מתי להוציא חולה מהבית. מקווה שיהווה לעזר. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1331/xFT/220/xFP/235 בברכה נעה

לקראת השנה החדשה לקחו על עצמם הפסיכולוגים של קהילת "קבוצות" אתגר קהילתי רחב היקף: לקיים ימי סדנה מרוכזים באזורים שונים בארץ בנושא התמודדות עם המצוקות שמעוררת תקופת החגים. לשם כך, פיתחנו סדנה ייעודית להתערבות מניעתית עבור אוכלוסיות בסיכון, המתבססת על שיטות קוגניטיביות-התנהגותיות, שמטרתן לפתח בפרט חוסן פנימי, העצמה ומיומנויות קונקרטיות להתמודדות. הסדנאות תתקיימנה ללא כוונות רווח, במטרה להיטיב עם מצבם של אנשים רבים בישראל המעונינים בסיוע בהתמודדות בתקופת החגים. הקהילה תקיים סדנאות בתל-אביב, בירושלים, בשרון, בבאר-שבע, בחיפה ובכרמיאל. סדנה אחת תונחה בשפה הרוסית, עבור עולים מחבר העמים, ותתקיים בתל-אביב. קהילת "קבוצות" היא יוזמה של מנחים ומטפלים בישראל, המקדמים את העבודה הקבוצתית בציבור. הקהילה שמה לעצמה למטרה לאפשר למשתתפים להצטרף לקבוצות מגוונות, ברמה מקצועית גבוהה ובעלות נמוכה. www.igroups.co.il מנהל פורום יקר, נודה לך אם לא תמחוק מודעה זו שכן הפעילות לא נועדה למטרות מסחריות.

פנה ל: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Advertise תנו למומחי הפרסום ש דוקטורס לתפור עבורכם קמפיין אפקטיבי במחיר אטרקטיבי. למידע נוסף: [email protected] או בטלפון: 03.5631370

אבי נפטר לפני חודש וחצי. מאז אימי מתקשה לישון טוב בלילה אבל גם לפני כן היא לא ישנה טוב בלילה ותמיד לקחה כדורים בישביל לישון וכמה סוגים של כדורים. אני לא אומר שקל לה זה מאד קשה לה יש לילות שהיא ישנה יותר טוב ויש לילות שהיא ישנה רע אני גם מאבחנת אצלה מצב של חרדה קצת. וגם אני רואה שקשה להתמודד עם להיות לבד בבית כל היום בלי שאף אחד מבני המשפחה יבוא לבקר אותה. יש לי שתי אחיות שחושבות שבגלל זה היא צריכה ללכת לפסיכיאטר ולקבל כדורים נגד חרדה או דיכאון. דעתי היא שונה מהם אני חושבת שאם קצת חום מאיתנו ורצוי לא להשאיר אותה לבד אפילו יום אחד היא תצליח להתגבר. האם כל אדם שאיבד אדם יקר צריך ללכת לפסיכיאטר ולקחת כדורים הדבר נראה לי מיותר. בכל אופן היא כל שבת נמצאת איתנו - איתי כל שבועיים ואם אחיותי בשבת השניה, באמצע השבוע אנחנו מתחלקות כך שבכל יום אחה"צ אחת מאיתנו תהיה אצלה כך שהיא לא תמצא את עצמה לבד. גם הכנסנו אותה למסגרת של חוגים והרצאות פעמיים בשבוע כך שתהיה עסוקה. האם זה מספיק, כדי לעזור לה? האם זה טבעי שהיא נמצאת במצב של חרדה?

יפעת שלום! אינני מומחית בנושא ,, לפי מה שאני מבינה ומכירה מנסיוני, לוקח זמן ולעיתים הרבה זמן , אפילו יותר מכמה חודשים, - לעבד, לעכל עיכול ראשוני את האבל, את האובדן של אבא ז"ל. גם לילדים זה לוקח לא מעט זמן, ועל אחת וכמה לאמא, שהיתה מטבע הדברים הקרובה אליו ביותר. לדעתי, אפשר להיעזר ברופאת המשפחה בשאלה כיצד אפשר לעזור לאמא, ולא למהר לפסיכיאטר, אלא אם כן המצב הוא כזה שרופאת המשפחה שמכירה אותה, תמליץ על כך. המעבר ממצב של מגורים עם בן זוג למצב של לגור לבד, הוא לא קל, וצריך את הזמן על מנת להתרגל למצב החדש. נדודי שינה הם מנת חלקים של אנשים מבוגרים רבים . לדעתי, זה טוב מאד שאתן מבקרות אותה הרבה ומנסות למצא לה עיסוקים שונים. זה בהחלט יכול לעזור. רק בריאות, חיפאית

שאלת אותה שאלה ביום 29/08/2005 וקבלת תשובה ממצה ממני ומנוע. אם האמא בריאה פחות או יותר, יותר חשוב מלהיות אצלה זה לדאוג שהיא לא תשב בבית עם המחשבות ואם 4 הקירות. אם אינני תועה קבלת שם דוגמאות של תעסוקה מועילה. אם זה לא בא בחשבון תגידי למה למה זה לא בא בחשבון. אולי את יכולה ללמד אותה להשתמש במחשב, ובעצמה לשוחח אתנו כאן. זה לא בריא שבן או בת אומרים לאמא (בתנאי שהיא בריאה בנפשה) מה לעשות. אם אני חושב על זה כמה הייתי כועס על בנותי (אני בן שמונים) אם הן היו אומרות לי מה לעשות. כמעט כל התרופות הפסיכיאטריות ממכרות, לכן צריך להזהר לא ליטול אותן אם לא באמת באמת צריכים. חכמינו ז"ל קבעו חודש אבל, ושנה בא צריך להמנע משמחות. שבוע השבעה וחודש האבל מטרתם לסמן לאדם שאחרי החודש הוא צריך לאסוף את השברים וללכת הלאה. גם אני, אחרי שאשתי נפטרה לא ישנתי טוב במשך חדשים רבים. אז מה - אדם זקן לא צריך כל כך הרבה שינה. אז לוקחים ספר וקוראים, או אפילו פותחים את הטלויזיה (בשקט כדי לא להפריע לשכנים). אם לא צריך לצאת בבוקר לעבודה אז לא נורא אם ישנים קצת פחות. זקנים (אני בתוכם) נוטים להרדם על יד הטלויזיה, אז גם זה אפשר למנות בתוך 5 - 6 שעות השינה שבן אדם זקן צריך.

יפעת שלום. תודה על פניתך החוזרת והחשובה. אני מקווה שגם את לאט לאט מצליחה לחזור לתלם לאחר חודש האבל . את מבטאת דאגה וחשש לאמא באופן טבעי ומובן. כמו שנאמר למעלה אצל כל אחד האבל שונה , מתבטא אחרת ולוקח זמן אחר. כל אחד מוצא את דרכי ההתמודדות שלו. אני מסכימה עם החיפאית שכדאי להתיעץ עם רופאת משפחה לגבי האופן בו ניתן להקל עליה. ישנן תרופות הרגעה (כגון לוריוון) שיכולות הקל נקודתית במצבים אלה. נדודי שינה הן תגובה טבעית לסיטואציה של אובדן. רק אם אתן רואות שאמא שוקעת יותר ויותר עד ירידה משמעותית בתפקוד אז כדאי לשקול פניה להתיעצות עם פסיכיאטר. מסגרת תעסוקתית וחברתית גם היא חשובה לשם הסחת דעת. בתאורך נשמע שאתן האחיות מספקות לאמא איזשהיא מסגרת. האם זה משהו שמקובל עליה ? האם היא נענית לכך ברצון? כל אחת מכן שרויה בתהליך האבל הפרטי שלה על אבא ויתכן שיחד נוצר תמהיל של אבל משותף שלא מאפשר לאמא את הסחת הדעת שלה היא זקוקה. אולי יש לה צורך גם בקשרים מבחוץ עם אנשים שלא שרויים כעת בתוך אבל טרי. אני חושבת כמה את עושה נכון שאת פונה לתמיכה ולעזרה, יתכן עבורה ויתכן גם עבור עצמך (דבר חשוב ולגיטימי בתהליך של אבל). החרדה של אמא (ושל כולכם) טבעית ויש להתאזר בסלנות ולתת לפצעים מעט להגליד. הרבה כח נעה

תודה נועה על תשובתך האמפתית והנכונה. אכן אני רואה שהייתי מעט בוטה בתשובתי. אסור לי למדוד את תחושותיהם של זקנים אחרים לפי תחושותי שלי. הטבע והחיים חישלו אותי כנראה מעל הממוצע, ואני חייב לראות אחרים בפרספקטיבה של עצמם. שבת שלום

שלום לאה, סבתי חולת אלצהיימר, אלמנה מזה שנתיים בערך וגרה לבד. היא מתלוננת לאחרונה על דפיקות לב חזקות בלילה, כאבי ראש וכאבים חזקים בכל הגוף, היא אף חולת סכרת. לאחרונה היא מתקשרת לאימי, שגרה יחסית קרוב וקוראת לבוא בדחיפות בשעות לא שיגרתיות בלילה. היא מטופךת אצל נוירולוגית בכירה, אך היא לא מוכנה בשום פנים ואופן ללכת לרופא משפחה לבדיקות כלליות של הגוף. יש לציין כי קשה לה ללכת, ויש לה מטפלת 3 פעמים בשבוע למספר שעות. מה עושים? האם ניתן להביא אח הבייתה מטעם כללית שיעשה לה את הבדיקות? במה זה כרוך? בתודה, אלינור.

גם אמי חלתה באלצהיימר (או דמנציה - הגבול ביניהם דק מאד) בשנתיים שלוש לפני פטירתה. גם היא נתקפה בחרדות בכל מיני שעות מטורפות והיתה מתקשרת לאחותי (בתה) או לדודתי (גיסתה) בכל מיני שעות משונות. אז עוד לא ידעתי שאפשר לבקש מקופת החולים לשלוח רופא גריאטרי (מומחה למחלות זקנה) לביתה, תוך תאום אם מישהו מהמשפחה שיהיה נוכח. הרופא/ה יבדוק את הקשיש/ה ויתן חות דעת מה לעשות כדי להקל על הקשיש ועל משפחתו. יש תרופות אנטי דכאוניות שעוזרות בשלבים המוקדמים של הדמנציה, כשהחולה עדיין לא צריך השגחה 24 שעות 7 ימים.

הנה כתובת חשובה ששלחה "חיפאית" למישהו גם כן עם בעית אלצהיימר http://www.alz-il.net

ראשית אני חושבת שהקישור לעמותת האלצהימר הוא אכן מאוד רלוונטי. שנית אני מסכימה ששווה לברר ביסודיות מה הן הזכויות שיש בקופות לגבי ביקורי בית. בביטוחים המשלימים (עדיף\ זהב) יש לפחות השתתפות חלקית בשירותי סיעוד ובקורי בית. יתכן גם כי זה הסימן שהגיע הזמן למטפל סיעודי צמוד מאחר ונראה כי העומס על כתפיה של אימך רק הולך וגדל . מימד הזמן אינו מיטיב עם חולי אלצהימר ובני משפחותיהם. בסיטואציה כזו המעברים ההולכים ותוכפים בין צלילות לשכחה מאוד מבהילים ויכולים להגביר את רמת החרדה והפניקה אצל האדם הסובל מאלצהימר. בהתקפי חרדה עולה תמונה של דפיקות לב חזקות ומואצות, הזעה ולעתים גם כאבים שפתאום צצים להם במקומות שונים בגוף. נוכחות מטפל באופן רציף וקבוע יכולה להרגיע ולהקל. כדאי גם להתיעץ עם הרופאה המטפלת האם יש צורך בטיפול תרופתי הרגעתי. את מוזמנת לחזור ולשתף ומקווה שקיבלת כאן תשובות שמעט הבהירו בברכה נעה

שלום לך רציתי לשאול ואני מקווה שהגעתי לפורום הנכון. השאלה לגבי אשה בשנות 80+שנמצאת בדיור מוגן. האם ישנה בשוק חזיית סטרפלס לנשים בגיל זה? אני שואלת משום שאשה זו סובלת משלבקת חוגרת מתחת לחזייה, הצעתי לה להוריד כשהיא נמצאת בביתה אך אמרה לי שקשה לה לפתוח ולסגור כל פעם מחדש לכן נשארת כל היום עם החזייה. אודה לך באם תעני לי על שאלתי ואוכל לסייע לאשה זו בתודה מראש שורקה

שורקה שלום. ראשית רק לשם הבהרה, אינני רופאה והפורום עוסק ביעוץ ותמיכה יותר ברמה הרגשית-תפקודית-חברתית- משפחתית. לשאלתך. למיטב ידיעתי שלבקת חוגרת היא מחלה שמופיעה בתדירות גבוהה אצל אנשים בגיל השלישי. היא מחלה בעלת בסיס ביולוגי של אבעבועות רוח. נוטים לחלות בה אנשים עם מערכת חיסונית חלשה יותר. היא מלווה באי נוחות וכאבים שלעתים מלווים את האדם הסובל ממנה לאורך זמן. בחיפוש קצר שעשיתי מצאתי מאמר נחמד על הנושא אותו אני מצרפת.http://www.tevalife.com/article.asp?id=1504 לשאלתך. כדי להתמודד עם מחלה כזו כדאי שיהיה בסביבה קודם כל רופא עור בעל סבלנות, מעורר אמון שניתן לפנות אליו עם כל השאלות והמצוקות. מאוד חשוב שיהיה בעל אישיות נעימה כי המחלה היא ארוכה ומציקה מאוד וחשוב שתהיה לו היכולת האמפטית הנדרשת במצב זה. לפי המאמר המצורף לעתים הטיפול בכאבים המתמשכים דורש אף טיפול בכדורים נגד דכאון. לדעתי לא בכדי ויש קשר. כאבים עזים ומתמשכים אלו עלולים גם לגרום לדכאון תגובתי. לשאלתך בדבר החזיה. זהו מצב רגיש ביותר. לעתים גרד וכאבים כאלה יכולים להכניס לתחושת מלכוד. אי אפשר להיות עם אבל גם לא בלי. לא יודעים כבר מה יכול להקל. אישה בשנות ה80 לחייה יכולה לקנות חזיה כמו בכל גיל אחר. יחד עם זאת כדאי לפנות לחנות אמינה ולמצוא מוכרת ותיקה ומנוסה. כדאי לעשות תהליך של הכנה מראש (גם עם המוכרת וגם עם האישה), לקבוע זמן ולהסביר את הקושי. הפצעים שמתפתחים בעור בעקבות המחלה יכולים לעורר בושה. כדאי לבדוק עם המוכרת אפשרות לזמן בו תנועת הקונות איטית כדי שהאישה שלגביה את מבקשת עזרה תחוש בנוח. בכל מקרה גם היא מוזמנת לשתף ולהתיעץ במידת הצורך. בברכה נעה

שלום לכולם, אודה על הדרכה לגבי התהליך המהיר ביותר להעסקת מטפל סיעודי לקשיש. מדובר במקרה זה באבי שמאושפז היום בבי"ח סיעודי ונראה שישתחרר בשבוע הבא לביתו. נאמר לנו על אגודה לבריאות הציבור בירושלים, כל הכוונה/עצה תתקבל בברכה. תודה מראש.

במקרה של אמה של בת זוגי פנינו למט"ב וקבלנו פתרון זמני טוב וגם יעצו לנו לגבי פתרון לזמן ממושך. מט"ב עמותה לשירותי טיפול בבית ובמוסדות אגריפס 42 טל. 02-6233047 02-6234014 הם קצת יותר יקרים משרותים אחרים כדאי, אחרי שעת חרום הראשונית, לעשות שופינג.

דניאל שלום. לפני שחרורו של אביך מן המוסד ניתן לפנות בצירוף מכתב מן הרופא המטפל בו ועו"ס המוסד ליח' הסמך של משרד התמ"ת על מנת לזרז את הליכי הוצאת רישיון העסקה למטפל זר. בזמן ההמתנה ניתן להעסיק מטפלת חלופית. בברכה, אילן.

אילן, עוד בקשה ברשותך. אפשר את הפרטים של אותה יחידת סמך בתמ"ת? אני מבין שמדובר בגורם שונה מזה שציינתי קודם (האגודה לבריאות...). ושוב תודה מראש.

דניאל שלום. אני מצטרפת לאילן ודני לגבי הצורך וההכרח למצוא תחילה מטפל זמני. דני כבר צירף את הכתובת והטלפון של האגודה בירושלים. אין ספק שזה פחות נוח שתהליך ההסתגלות יהיה כפול. תחילה למטפל הזמני ואחר כך לקבוע. יחד עם זאת עדיין זה יאפשר לך למצוא מטפל לפי דרישותיו של אביך ושלך. אני מצרפת הודעה של אילן מסוף מאי שיכולה לתת לך חומר נוסף למחשבה. http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1331/xFT/965/xFP/965 בהצלחה בחיפוש ובתהליך ההסתגלות נעה

נעה, אילן ודני מודה לכם על תשובותיכם. אתמול שוחרר אבי לביתו (מחובר לקטטר ותלוי לחלוטין בסביבה) והיום התחלנו בהכנות להשמת מטפלת קבועה. כיום מטופל חלקית (10 שעות בשבוע) ע"י חברת מתן באישור הביטוח הלאומי. נאמר לנו ע"י חברת מתן שהתהליך של הכרה בהחמרה דורש זמן רב והומלץ לנו לזרז תהליכים באמצעות "אגודה לבריאות הצבור" בירושלים. אשמח להערותיכם.

אני מביא מטפלות סיעודיות מחו"ל לקשישים נכים בהתנדבות ללא תשלום כל מי שמכיר אנשים שזקוקים למטפלת סיעודית פילפנית, רומניה או מכל ארץ אחרת תבוא עליו ברכה אם יקשר בינינו כמו כן אני מטפל גם בקבלת הרישיון וכמובן ללא כל תשלום . כל מי שזקוק למטפלת מוזמן להתקשר ליעוץ 0523511162 אבי .

אבי כפי שביקשתי בעבר,המנע מפרסומת מאחר והפורום אינו לוח מודעות ויוצר אוירה תחרותית ולא ענינית . מאחר ואתה מדגיש את ענין ההתנדבות ניתן לפרסם מודעות כגון זו שלך בפורום של יד שרה למשל. תודה נעה.

שלום, איני יודעת אם זה המקום' אבל שאלתי אם מישהו יודע מי היבואן בארץ של מכשיר ללחץ דם מתוצרת OMRON MAX2 ברשותי נמצא מכשיר של חברה זו ואני צריכה לכוון אותו אבל לא יודעת לאן לפנות. מי היבואן ? אשמח לתשובה תודה

גם לי יש מכשיר לחץ דם שחשדתי שהוא מזייף. בקשתי מהאחות בקופת חולים לקחת לי לחץ דם במכשיר הכספית שלה, ומיד אחרי כן לקחתי ל.ד. במכשיר שלי, ונוכחתי שהוא מדויק לגמרי. חוץ מזה בבית המרקחת השכונתי אמרו לי מי היבואן, ואף הציעו שבביקור של הסוכן ימסרו לו את המכשיר לבדיקה. העדפתי לא להשאר זמן ממושך בלי המכשיר. החשד שלי התעורר מפני שרופא המשפחה מדד לי ל.ד. ומצא שהוא במידה ניכרת גבוה מזה שאני מודד בבית. רק אחר כך קראתי כתבה (באינטרנט) על זה שבמקרים רבים לחץ הדם שמודד הרופא גבוה מזה שמודדים בבית, כנראה בגלל ההתרגשות.

נדמה לי כי שאלתך אינה רק לברר כתובת וטלפון (שכדאי באמת לברר במקום בו קנית את המכשיר או בתעודת האחריות). את משתפת בתחושה הלא פשוטה שגם דני מספר עליה. האחריות שיש לנו על הבריאות שלנו. כשיש בעיה בריאותית כרונית (כגון זו של יתר לחץ דם) שדורשת בדיקה מכשירית מתמדת אז עולות שאלות רבות. מדידה קבועה ויומיומית של לחץ דם יכולה לפעמים לבלבל. יכולים להיות פערים בין מכשירים. יכולים להיות מצבים שנהיה לחוצים יותר או פחות ואז תהיה תנודתיות רבה. טמפרטורות,השעה ביממה, האם אנו רעבים או שבעים, כל אלו עלולים להשפיע. ואז עלולה להתעורר חרדה. האם אנחנו מודדים באמינות? האם אנחנו יכולים לסמוך על עצמנו? על המכשיר שבידינו? כל השאלות הללו חשובות ולגיטימיות ונשאלות על ידי כל מי שעובר תהליך דומה. מדובר בתהליך של התמודדות עם אי ודאות. אי ודאות שבכל רגע נתון הלחץ דם של גופינו יציב. אי ודאות שהמידע שבידינו אמין וכו'. כמובן שכדאי שהמכשור יהיה תקין ומדידת לחץ הדם לא תוזנח. יחד עם זאת כדאי להמנע למעגל של "התמכרות" לתהליך המדידה ולעיסוק במחלה. זה הופך את הבעיה למרכזית מדי ומתגבר באופן מעגלי את המתח והחרדה. אז בהחלט יש לנושא שהבאת מקום ואת מוזמנת להביא עוד. בברכה נעה

הרופא שדברתי עליו, כשראה את לחץ הדם שלי בסביבות 170 (הגבוה) הציע לי למדוד במשך שבוע כל יום באותה שעה אחרי מנוחה, ואכן הל.ד. היה בקביעות 135+- זה הרגיע אותי מאד. אחרי זה אני מודד פעם בשבוע - לפי עצת הרופא - שוב באותה שעה אחרי מנוחת צהריים כדי לגלות מוקדם אם משהו לא בסדר.

לא הצלחתי למצא באינטרנט. שוב מציע לך לבדוק בבית המרקחת השכונתי. אם לא תצטרכי לקנות מכשיר חדש. תבדקי בקופת חולים - אולי יש השתתפות.

אימי בת 70, חשה בשבוע שעבר ערפול בשדה הראיה ולאחריו כאב ראש. ביום שישי האחרון היא הרגישה ראיה מעורפלת, קוצר נשימה עם לחץ שם של 160/84 (אציין כי אמי סובלת מיתר לחץ דם) רופאת המשםחה חששה כי אמי עברה אירוע מוחי קטן אילו בבית החולים שללו את זה בדק אותה רופא עניים שמצא קטרקט ורופא א.א.ג שלא מצא דבר למרות טענותיה על כאבים פנימיים באוזן. במחלקה בה אשפזו את אימי לצורך ביקורת ומעקב קבעו לה ביום שישי תור ל-CT ראש. ואילו השאלות שלי: א. האם אפשר למצוא בדיעבד - ממצאים על אירוע מוחי - קטן ביותר - בגוף? ב. המחלקה אמרה שאמי תשאר באשפוז עד לבדיקה CT ראש - אבל בגלל שמצבה לא קריטי היא יכולה להמתין לבדיקה עד שיתפנה (אפילו שבוע) - אין דרך לזרז את זה ? אין משמעות לאשפוז בדבר עדיפות בבדיקות וטיפולים? האם ניתן לקבל הפניה מהרופא מפחה וללכת באופן עצמאי ולבקש שחרור? ג.למי להאמין לבית החולים שעושה שגיאות לעיתים או לרופאת המשפחה - בקשר לאפשרות לאירוע מוחי? איני מוצאת שום סיבה להשאיר את אימי בבית החולים רק כדי להמתין לבדיקה - במיוחד לאור העובדה שבזמן הזה היא נחשפת למחלות נוספות : השותפה לחדר עם דלקת השתן, אשה מהחדר השני קיבלה תרופות בטעות במינון הלא נכון / או תרופה שגויה (בודקים את זה עכשיו) ולכן כל גופה התנפח כתופעת לוואי.... ואיני רוצה לדבר על כך שהמצב בנפשי והרוחני נפגע בשהות הזו מה שמחליש את המערכת החיסונית.

אני חושב שתדפיסי את כל השאלות האלה ותגשי אם זה לרופאת המשפחה. רופאים בהרבה מקרים מתיחסים ברצינות למשהו כתוב בבהירות ועונים אחד לאחד. אין לדעתי מישהו שיותר מוסמך לענות על השאלות שלך מהרופאה. אגב לפי נסיוני את צודקת בכל מה שאת כותבת, אבל לבית החולים יש הגיון משל עצמו. זאת ועוד, אין פסול בזה אם את מבקשת פגישה עם ראש המחלקה ומביעה לפניו את כל השאלות, רק בזהירות, דוקא רופאי בית חולים נוטים להיות רגישים, אולי מחמת העומס הרב המוטל עליהם.

שלום! רק דבר אחד מנסיון אישי: אפשר לגשת בבית החולים למשרד שעוסק בקביעת התורים לבדיקת ct ופשוט לנדנד לפקידה בכל מיני נימוקים , על מנת להקדים תור כמה שאפשר. בקופת החולים זה יכול לקחת הרבה יותר זמן. חשוב גם מי שמפענח את הבדיקה ..

המפגש עם המערכת הרפואית הצבורית בארץ הוא מפגש לא תמיד נעים הן לחולים והן לבני המשפחה המלוים. עבור פוליטיקאים רבים מושג "הזקנה במסדרון" הוא מטבע לשון שחוקה בה משתמשים רק במערכות בחירות. המפגש עם בית החולים עלול לעורר שאלות רבות וחששות מאוד לגיטימיים. האם אימך תקבל את היחס המתאים- יחס מכבד ואנושי? האם ניתן להאמין לחוות הדעת של הרופאים שעלולים לפספס אנפורמציה ולשגות בין ים החולים והתורים ? האם כל הבדיקות והטיפולים נחוצים? האם סביבת בית החולים, שיכולה להחליש פיזית ונפשית, הכרחית? דני וח. שתפו לגבי אסטרטגיות ההתמודדות שלהם. אין ספק שכדי לנדנד לפקידה, לאזור אומץ ולדבר עם מנהל המחלקה או לדבר בפרוטרוט עם רופא המשפחה את תדרשי לאסרטיביות רבה. האסרטיביות נדרשת בכל מימד של תהליך האשפוז. ברור חוזר ונשנה לגבי מינוני התרופות, לגבי מועדי הבדיקות. לעתים יש לחזור ולשאול מספר פעמים. בתוך כל האנפורמציה ואנשי הצוות מסביב כדאי הרבה פעמים לדעת מאיפוא להתחיל. במידה ואת מכירה אדם שעבר סיטואציה דומה השתדלי ללמוד מנסיונו. כמו כן כדאי להעזר בליווי של רופא שמעורר את אמונתה של אימך ושלך. שלפחות פרצוף אחד יהיה מוכר וידידותי. השתדלי לשתף אותו בחששות, בכל שלב בטיפול שאימך עוברת. אדם כזה הוא נקודת משען חשוב במיוחד. במידה ורופא המשפחה אינו כזה כדאי להעזר ברופא פרטי על אף ההוצאה הכבדה (בדרך כלל הקופות משתתפות חלקית). כמו כן מומלץ מאוד לקבל חוות דעת שניה . יחד עם זאת כדאי לזכור שלרוב הצוות בבית החולים מקצועי והעבודה נעשית באופן תקין ומסודר גם אם הדברים נראים מסביב מלחיצים. לעתים יש שני צדדים למטבע (את לא יודעת את הסיפור כולו בדבר דלקת השתן או התנפחותה של האישה מהחדר השני). לעתים את חשופה לדיסאנפורמציה שמנפחת סיפורים למימדים מבהילים ממה שהם. מקווה שהכל יעבור בשלום. בהצלחה נעה

אמי בת שמונים סובלת לאחרונה מכאבים עזים בפרק הירך נאמר לה שמומלץ לעבור ניתוח. אף כדור שלחה אינו מקל עליה . היא חוששת מהניתוח ויותר מהשיקום הממושך, האם אתם מכירים פתרון שהוא לא ניתוח. היא הולכת בקושי. אינה אישה שמנה ומאוד אינטליגנתית. תעזרו לי בבקשה. תודה

באינטרנט קשה לקבל משהו מלבד תשובות שטחיות. אז אם, כמו בהרבה מקרים, הפונה צריך יותר מכל אוזן קשבת של מישהו אם הרבה נסיון חיים, אני ושכמותי יכולים לעזור. אם הוא צריך כתובות אליהן יכול לפנות, מישהו כמו נוע מכירים הרבה מהדלתות עליהן כדי לדפוק. המקרה שלך שונה. אם פרק הירך כל כך גרוע שהרופאים שוקלים החלפת ירך, זה באמת לא ענין להדיוטות. מה שאני יכול להגיד לך מהנסיון של אחרים, שחשוב מאד שאמך תנסה קצת לרדת במשקל לקראת מה שלא תהיה הפרוצדורה. זאת ועוד כדאי לבקש טיפול פיזיותרפי כדי לשפר את הטונוס של השרירים. חוסר פעילות ממושך עלול לפגוע בתפקוד השרירים, ואם יחליטו בסופו של דבר על החלפת הפרק, יש חשיבות גדולה לתפקוד השרירים כדי להחזיק את השתל במקומו. היתה לנו דודה שבגיל 80 עברה השתלת פרק ירך, ואחרי זה חייתה עד גיל 96, טיפלה בגינה שלה והסתובבה בעיירה בה חיה, הגם עם מקל. מאחל לאמך ולכולכם בריאות שלמה.

רון שלום. האם אכן מדובר בניתוח החלפת פרק ירך ? אתה מתאר צפי של ניתוח לא פשוט וכדאי להתיעץ ביסודיות עם אורטופד ו/או כירורג לגבי כל ההשלכות של הניתוח. מה האלטרנטיבות , איך אפשר להתכונן וכדומה. אולי ישנן זריקות מקומיות שיכולות להקל על הכאב? אולי הצעתו של דני בדבר פיזיותרפיה יכולה להקל? האם מוצו כל האפשרויות? בניתוח כזה יש מאזן לא פשוט. מצד אחד כאב בלתי נסבל שפוגע מאוד בחייה של אמך. מצד שני יתכן ואימך חשה שתהליך השיקום הזה הוא מעל לכוחותיה. דני הביא סיפור אופטימי לגבי דודתו אך לכל אחד יש כוחות שונים ויכולת שונה להסתגל לשינוי ולהתמסר לתהליך שיקום. על אימך לעשות עבודת הכנה במידה ואכן לא יהיה מנוס מניתוח. יהיה עליה לשוחח עם אנשים שעברו את הניתוח , ללמוד מקרוב על תהליך השקום, לבחור את המנתח שירכוש את אמונה וכו. תהליכים אלו חשובים מאוד כי הם מקנים שליטה שחשובה בסיטואציה כל כך מעוררת חרדה. האנטליגנציה של אמך יכולה לעזור לה בתהליך זה. אני חושבת עליך שרואה שלאדם יקר וקרוב כואב כל כך. תמיכתך ונוכחותך חשובה מאוד. אתה יכול לסייע באסוף האנפורמציה. יחד עם זאת את ההחלטה בדבר הנתוח אמך תקבל בכוחות עצמה ובקצב שלה- עם כל הכאב הכרוך בזה . מקווה שתחושו בקרוב הקלה בברכה נעה

אבי בן 77 לעמים לחץ הדם מגיע ל 180 איזה טיפולים חוץ מכדורים יכול לעזור לו

ענת, על סמך ידע אישי בלבד: רופא המשפחה, אם אינו מצליח לאזן את לחץ הדם, כדאי לברר אצלו אם אפשר לקבל הפנייה למומחה בעניין - נפרולוג או למרפאה של יתר לחץ דם. זה גם מאד תלוי במצב בריאותו מכל הבחינות, ובהתחשב בכל התרופות האחרות שהוא מקבל, אם מקבל. תשאלי גם בפורום תזונה קלינית , אולי תקבלי שם עצות כלשהן. ל

אם תכנסי ל"גוגל" http://google.co.il ותקלידי בתיבת השאלה יתר לחץ דם תקבלי הרבה תשובות. אני יודע מידע אישי שפעילות גופנית נאותה למצב הבריאותי, אפילו רק הליכה של חצי שעה כמעט כל יום, חשובה לשמירה על רמת ליץ הדם.

ענת שלום מלבד האמצעים המוכרים והחשובים שכוללים תזונה נכונה, אורח חיים בריא ורגוע , ספורט ובמידת הצורך תרופות ישנם אמצעי עזר נוספים. ישנם תרגולים רבים של ויסות ושליטה עצמית. תרגילים אלה מאפינים שיטות כגון מדיטציה,יוגה וכדומה. בנוסף לכך יש טכניקות ספציפיות של דמיון מודרך (שזו מעין הפנוזה קלה). שיטה נוספת שאפקטיבית הינה ביופידבק. אדם מתרגל אל מול מחשב בטכניקה מיוחדת שליטה שרירית ועצבית. השיטה אפקטיבית למגוון בעיות ובין השאר מהווה אמצעי עזר בבקרה וויסות לחץ הדם. במידה וזה מענין אותך אני מצרפת לינק של האגודה הפסיכופיזיולוגית (שם אחר לביופידבק). http://www.bf-israel.org בברכה נעה

ביו - פידבק הוא אמצעי נהדר, הצרה שרק אנשים אם נתונים אישיים מסוימים יכולים להיעזר בו. אפילו לקרא ולהבין מה נאמר בקישור שהבאת, דורש ידע שחורג מזה של הפציאנט המצוי.

הערה טכנית קטנה: יש רבים שמבקשים הודעה באימייל אם מישהו משיב להם. מסיבה זו כדאי שתשרשרי את הודעותיך לפניה המקורית, אחרת הפונה לא יקבל את ההודעה שהזכרתי. עוד פעם תודה על יזמתך הברוכה בהקמת הפורום והדרך החכמה והאיכפתית בה את משיבה.

לקחתי לתשומת לבי את ההערה החשובה . רציתי גם להודות לך על ההתיחסויות המהירות האמפטיות והחשובות שלך. נראה כי כבר נוצרה בפורום נרקמה אוירה דמויות ששבות ומבקרות. נוכחותך כאן מרכזית, חשובה ודומיננטית. תודה נעה

שלום רב אבי נפטר לפני 3 שבועות ואמי כרגע גרה לבד. כל שישי שבת היא באה אלי אבל באמצע השבוע היא בבית כי אנחנו רוצים שהיא תתרגל להיות לבד ועצמאית. הבעיה היא בעיקר בלילות שקשה לה לישון לבד ואני גם לא רוצה שישאירו אותה לבד בהתחלה כי אני יודעת שזה קשה. האם צריך לזרוק אותה ישר למים הקרים ולתת לה לישון לבד או לעשות את זה בהדרגה כלומר שכל אחד מהילדים ישן איתה איזה יום עד שתתרגל לאט לאט או שזה נקרה לעתוף אותה בצמר גפן.

קודם כל אני מבקש להביע את השתתפותי בצערכם. אף אחד מאתנו לא מכיר את אמך, ואת יודעת הכי טוב. כאשר המחותן שלי נפטר, (אשתו אף פעם לא היתה לבד) מדי פעם ישן אצלה אחד הנכדים שמאד קשור אליה - מרצונו. (הוא היה אז בן 9) לדעתי חשוב שהיא תתרגל להיות עצמאית. כמובן אני אולי מדבר שטויות והיא עצמאית לחלוטין, רק קשה לה לישון בלילות, כמו שלכל אחד מאתנו הזקנים קשה לפעמים לישון. מה היא אומרת? האם היא מבקשת שמישהו יישן אצלה. האם יש לה כפתור מצוקה שיכול לתת לה תחושה של מידה מסוימת של בטחון? האם יש לה חברים ו/או עיסוקים בשעות היום כך שהיא תדע מה לעשות עם עצמה. כל השאלות האלה חשובות יותר מאשר השינה בלילה. שום דבר לא יכול למלא את החלל שמשאיר אבדן של בן זוג, ואני מדבר מהנסיון. מה שיכול להקל את המצוקה מאד הוא פעילות כמעט מהרגע הראשון שנשארים לבד, וגם כאן אני מדבר מהנסיון. אם אמך בריאה באופן יחסי, יש המון התנדבויות שמשועות למתנדבים בתחומים שונים. אם זה יעוץ לקשישים בבטוח לאומי, אם זה יע"ל (יד עזר לחולה) בבתי החולים השונים ואם זו פעילות באחת מעשרות העמותות שצריכות עזרה. פה בחיפה בלשכת ההתנדבות העירונית רשומות כ 100 עמותות שמבקשות מתנדבים. אני השארי בקשר. אני מקוה שנוע גם תענה. אם את יכולה להעלות את אמך לפורום, שהיא תענה לנו, זה יהיה הכי טוב.

ראשית אני משתתפת בצערך. מוות של אדם כל כך קרוב , בעל ואב הוא קשה ומצער. אופן ההתאבלות של כל אדם ושל כל משפחה הוא שונה. אתם בתחילתו של תהליך האבל. הכל עוד מאוד טרי והפצעים פתוחים. את מתארת מצב שאתם הילדים ממהרים לעטוף ולשמור את אמא "בצמר גפן". יתכן שהצורך שלכם להיות סביבה ולעטוף אותה היא דרך ההתמודדות שלכם כמשפחה עם פטירתו של אבא. יחד עם זאת גם אם אמא כאובה ומתאבלת , עדיין יש בה את היכולת לבטא את רצונותיה. חשוב שתשבו ותדברו . סביר להניח שאמא בונה לעצמה לאט לאט אסטרטגיות התמודדות.תנו לה ואחד לשני את מלוא התמיכה והיו קשובים לצרכיה. הפתרונות יבואו ממנה בקצב ובדרך שלה. דחיפה מהירה מדי לשגרה מחד והיותכם מגוננים מדי כלפי אמא מאידך לא יקלו עליה. חשוב שתשוחחו איתה ולא תחליטו בשבילה. כמו כן אני מסכימה עם דני שפעמים רבות תעסוקה או מסגרת חברתית תומכת יכולים לסייע בתהליך האבל. יחד עם זאת לכל אחד מתאים משהו אחר ואמא תגבש במשך הזמן את הפתרון המתאים עבורה. את ו/או אמא מוזמנות לחזור ולשתף בברכה נעה