תרופות נגד חרדה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

סוגרים שנה בלי חיבוקים ונשיקות - יצאנו לבדוק מה הנזק

נדרשנו לשמור על מרחק. 2 מ' או חצי קילומטר זה כבר לא משנה. לא התקרבנו ליקירנו. ילדים, נכדים. לא הפרשנו את הורמון האהבה "האוקיסטוצין" ויש לזה מחיר. גם בגוף וגם בנפש זה היה לא נורמלי לשמור על ריחוק למשך שנה (ועדיין אנו ממשיכים) בגלל הנגיף שסובב את העולם על הכתר הקטן שלו ועצר לנו את החיים. לא רק עבודה ופרנסה, לא רק מקומות בילוי- קשר אנושי בסיסי- במובן הכי פשוט של המילה. חיבוק, נשיקה. נורא. תחושת הבדידות השתלטה עלינו ואנו נלחמנו בה עם הפחד מהנגיף והכרחנו את עצמנו לציית לחוקים. זה היה נכון אבל במקרו שום דבר כאן לא היה נכון. המכה שהמגפה הנחיתה עלינו הותירה ועוד תותיר בנו טראומה, פוביות, חרדות וזיכרון רע. לחיבוקים ונשיקות יש יתרונות עצומים לגוף ולנפש! רוב המחקרים (ונעשו אלפים עד היום) על חיבוקים ונשיקות,  מוכיחים את התרומה החיובית שלהם עלינו כיצורי אנוש חברותיים וחברתיים. מסתבר שכאשר אנו מתחבקים ומתנשקים, משתחרר בגופנו הורמון בשם אוקסיטוצין,...
ללמוד עוד על תרופות נגד חרדה
חרדת טיסה: כל מה שרציתם לדעת-תמונה

הקיץ בעיצומו ואיתו החופש הגדול ולאחר מכן חגי תשרי – הזמן...

מאת: ד"ר ברבר...
25/06/2019
נטילת כדורים פסיכיאטריים: מיתוסים - ומציאות-תמונה

החרדה מציפה אתכם? לא מצליחים לקום בבוקר, בעקבות דיכאון קשה?...

מאת: ד"ר יעקב...
12/09/2018
מרשם לצרות: התמכרות לתרופות-תמונה

תרופות מרשם רבות טומנות בחובן לצד התועלות הרפואיות גם סכנת...

מאת: פרופ' פנחס...
24/06/2013
הפרעת חרדה? בלי פאניקה!-תמונה

התקף פאניקה עלול להפוך למעגל קסמים, שבו ההימנעות מגורמים...

מאת: אירנה...
09/07/2009
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לתרופות נגד חרדה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

תרופות נגד חרדה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

תודה לברק וכל הכבוד. הידש

תודה על המידע המקיף .ברצוני לשאול אותך על תרופה ישנה ושמה סדידין ממשפחת הפנותיאזינים שרק היא הצליחה להרדים אותי מוקדם בלילה אציין שלא מיצרים אותה יותר ואולי אתה יודע איזה תרופה חלופית עושה את העבודה בתודה רבה מכבדך מאוד קובי

האם תרופות נגד חרדה/דכאון כמו צפרלקס יכולות להשיע על חשק או תפקוד מיני? מוריד או מעלה..? ואם אקח לתקופה ארוכה אז אפסיק מה יקרה?

אתחיל מהסוף- אם תפסיקי, גם התופעת לוואי הזו תיפסק, אף שלפעמים יקח עד חודש לחזרה למיניות נורמלית, ציפרלקס שהזכרת - מאוד נפוץ שישפיע על כך, וגם: פרוזק, רסיטל, פבוקסיל, סימבלתה, אנפרניל, ציפרמיל וסרוקסט. כל השאר (מירו, ויפאקס, אריפליי, שאר הטריצקלים ועוד) - אינם משפיעים על כך או שהשפעתם מינימלית. לעיתים הרופא המטפל יבחר תרופה ״מהרשימה השחורה״ בתקווה שלא ישפיע לרעה על כך למטופל (גם במטופלים אשר באם כן- לא יוכלו לקחת זאת ויצטרכו להחליף) ובגלל יתרונות אחרים שבכדור הנבחר, מאחר ולא כל מטופל סובל מתופעת לוואי זו (והרוב המוחץ אינו סובל; בכדורים הנ״ל- רק כעשירית יסבלו מכך). בהצלחה. מני

שכחתי לכתוב: אף כדור אינו מעלה חשק מיני, ויכול רק להוריד.

התרופות שעשויות לסייע הן איקסל ומירו. בהצלחה!

שלום דוקטור, אני בן 23 וכל חיי נמשכתי לבנות ואף פעם לא נמשכתי לגברים. בתקופת התיכון התחלתי לאונן על פורנו גברים מדי פעם אבל עדיין הייתי מאונן רוב הזמן על נשים. דבר זה תמיד גרם לי לחשוב שאולי אני הומו כי איך אני מאונן גם על פורנו גברים אבל באמת זה לא העסיק אותי כי נמשכתי בפועל רק לנשים. פשוט רק נשים עניינו אותי. עד גיל 22 לא קיימתי יחסי מין מלאים עם אישה ועד אז היו לי רק כמה קטעים חלקיים אשר היו מהנים. בגיל 22 קיימתי יחסי מין בפעם ראשונה וזה היה טוב. ועדיין בשלב זה נמשכתי רק לנשים. שבוע לאחר הפעם הראשונה שלי הייתי עם מישהי נוספת ופשוט לא עמד לי עם קונדום. באותו הרגע חשבתי שאני הומו, שהינה אני לא באמת נמשך לבנות, איך לא עמד לי- שזהו אני הומו ופשוט מאותו הרגע בנים התחילו להיות מושכים בעיני- דבר שבחיים לא קרה לפני והתחלתי להרגיש הרגשה בפי הטבעת, מן הרגשה שאני רוצה שיגעו לי שם. ההרגשה שאולי אני הומו עושה לי רע מאוד עד כדי רצון להיעלם. מאותו הרגע פורנו רגיל פחות עושה לי את זה, פורנו גייז הרבה יותר מעניין ובנים מושכים אותי. המחשבות שאני הומו לא עוזבות אותי וכל גבר שאני רואה ישר אני מדמיין שאנחנו שוכבים. כל דבר נראה לי בהקשר מיני עם גברים. ובנוסף, בנות כבר לא מושכות אותי כמו פעם. לפני זה הייתי רואה בחורה ברחוב והיה יכול לעמוד לי. הפנטזיות שלי זה שמישהו מזיין אותי- בגלל התחושה בפי הטבעת שבחיים לא הרגשתי לפני. למרות התחושה הקשה והחרדות שאולי אני הומו, אני ממשיך לנהל קשר עם הבחורה. לאחר חודשיים אני מחליט ללכת לטיפול אצל פסיכולוגית שטוענת שאני בחרדה בגלל שלא עמד לי ובגלל שהמחשבות שלי לא מפסיקות לבוא ועל פי ההיסטוריה המינית שלי אני כנראה לא הומו. הטיפול ארך כחודשיים וחצי וכלל תרופות נגד חרדה(ציפרלעקס) והמטרה הייתה כל הזמן לדחות את המחשבות שבאות ולא לתת להם מקום. אחרי חודשיים וחצי הפסקתי את הטיפול עקב נסיעה לחול. בגדול הטיפול לא כל כך עזר והמצב נשאר פחות או יותר כמו שתארתי לפני. לגבי הבחורה, הקשר נמשך כחצי שנה ודבר ראשון התאהבתי בה והיה מדהים. מבחינת יחסי מין, הרבה פעמים הסקס היה מדהים ואני גם בדרך כלל גמרתי מהר והייתי מסוגל לשכב כמה פעמים טובות בערב. לפעמים בסקס אני נכנס לשאלות עם עצמי שהאם זה זה, האם אני מספיק נהנהה או שהיא נהנת הרבה יותר ממני, או שהייתי רוצה שיזיינו גם אותי. השאלות מציקות ואני לא בטוח שאני סטרייט. שכבתי מאז עם עוד בחורה והמצב בסקס היה זהה. משתי הבחורות שהיה לי מדהים איתן משתיהן נפרדתי. כי המצב הזה כבר משגע אותי. אני בטוח שאני הומו אבל אני מנהל קשר זוגי. כרגע מבחינת משיכה זה באותו מצב שתיארתי אחרי שלא עמד לי. מצד שני אני כן נמשך ונהנה לשכב עם בנות. מה שאני תוהה זה כמה חרדה וכמה משיכה כל הסיפור הזה. אין ספק שאני מאוד חרד להיות הומו והראש שלי מתעסק בזה המון, אני כל שואל ובודק את עצמי וזה בטחול פוגע לי גם בסקס עם בנות והסיבה שכל זה התחיל היא באמת בגלל שלא עמד לי. מצד שני אני באמת נמשך והפנטזיה שלי היא שיזיינו אותי הכל מרגיש כל כך אמיתי. הפסיכולוגית בזמנו טענה שזה מרגיש כל כך אמיתי כי זו חרדה. זה מה שהיא גורמת לנו.  אני יודע שהפתרון הוא להירגע ופשוט לנסות ולראות מה קורה. פשוט קשה לי לנסות עם גברים. הייתי שמח לשמוע את דעתך ולראות מה אתה חושב על כל הסיפור.

שלום אלעד, בהדגשה יתרה על המגבלות של ייעוץ באינטרנט בלי להכירך - מצירוף הנסיבות שאתה מתאר מסתמן שאתה ביסקסואל, כאשר יש לזכור שהטרוסקסואליות בלעדית והומוסקסואליות בלעדית משתרעת על רצף בין 7 דרגות ורק אתה יכול למקם את עצמך על רצף זה. אתה מתאר הנאה מפנטזיות מיניות על שני המינים והחרדה מהמשיכה לגברים נשמעת לי לגמרי הומופובית עצמית (כלומר, נרתע ומבוהל מהרעיון של החלק בך שנמשך לגברים). אין פירושו של דבר שאתה חייב לקיים יחסים עם גברים או לבדוק מה קורה לך כשאתה שוכב עם גבר. אתה יכול ליהנות עם נשים ולפנטז על גברים (או להפך), אך אינך חייב לעשות משהו שמעורר בך חרדה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

שלום 29/9/2000 אני וחבר נקלענו בטעות בטול כרם לסמטה נעצרנו על ידי שוטרים פלשטינאים והמון זועם הקיף את רכבינו איומים כיוונו עלינו נשק .ישבנו באוטו כ2 שעות כשבמהלכן נחטף לעידן האמ16 הצבאי ובכוח הוצאו המפתחות מהסוויץ בסוף האירוע הגיעו כוחות שלנו 3 גיפים ולפתע הגיעו כוחות משמר הנשיאות של עראפאת והייתה שם אימה שלא ניתן להסביר .חילצו אותנו ושחררו אותנו ללא כל עזרה רפואית או נפשית אני מאז עם כדורים נוגדי חרדה לא יוצא לאף מקום הומה אדם לא מבלה ומטופל מגיל 22. אצל פסיכיאטרים להבין מה הבעיה .לפני 3 שנים וחצי התפרץ הסיפור שוב ומאז אני מטופל לפני 5 חודש גיליתי במקרה אובחנתי.אני ועידן היינו חיילים .לא יודעים אחרי 17 שנה מה בכלל קורה .3 שבועות אחרי המקרה שלנו נרצחו החיילים בלינץ בראמאאלה.אבא היה בצבא ביקש לא לדווח .....לטובתי .אשמח לעזרה בנושא תודה

שלום יניב, לא קשה לשער שאתה סובל מפוסט-טראומה. זה מצב שהולך ומחמיר עם השנים, וכדורים נגד חרדה אינם פתרון לטווח ארוך. כדאי מאוד שתתייעץ עם איש מקצוע שמבין בפוסט-טראומה, ושתנסה גם ללמוד בעצמך על התופעות הפוסט-טראומטיות כדי להיות מודע אליהן ולאפשרויות להתמודד איתם. הדרך היעילה ביותר לחיות עם הטראומה היא באמצעות תמיכה משפחתית וחברתית, וכן פעילות גופנית ויצירתית. באתר שלי תוכל לקרוא שני מאמרים על הלם-קרב ועל הטיפול בפוסט-טראומה: http://www.emotional-training.com/Trauma_he.html בהצלחה, ד"ר דרור גרין