שיחת טלפון מוזרה

דיון מתוך פורום  תמיכה ויעוץ לגיל הזהב

21/10/2007 | 00:15 | מאת: יעל

שלום רב אני פונה בקשר לאימי, היא בת 68, בריאה, מנהלת אורך חיים בריא וצעיר לגילה, טיולים, תרבות, ספורט,חיי חברה טובים מאד. היום ביקרתי בביתם והיא ספרה לי מקרה שקרה לה עם אבי לפני מס' ימים: היא הרימה את הטלפון במטרה להתקשר לאחד החברים שחזר מחול, בקשה לדבר עימו ומהצד השני של הקו היה אדם אחר שבמשך כ 10 דקות היא נהלה איתו שיחה כאשר הוא טוען בפניה שהוא לא מבין מדוע היא מחפשת את x כאשר התקשרה אליו (ללא הזדהות מלאה בשמו), היא לכל אורך השיחה חשבה שהיא מדברת עם חבר של אותו אדם אליו התקשרה, אפילו אמרה שיש לו מבטא זר ועל כן היא לא ממש יודעת מיהו. הנקודה הכואבת בסיפור היא שהיא כנראה טעתה במספר והתקשרה לאבי (בעלה מזה 46 שנה) ולא זיההתה אותו לאורך כל השיחה. הוא כמובן זיהה אותה מיד, וכל השיחה ניסה לברר איתה את העינין (נכון, הוא קצת "שיחק" איתה ולא הזדהה לגמרי, אולי מתוך ההלם שהיה בו או מסיבה אחרת). אני מאד נלחצתי מהסיפור. אני חייבת לציין שהיא בחרה לספר את הסיפור כסיפור מאד מצחיק שקרה לה וגם צחקה רבות תוך כדי (צחוק אמיתי וכנה, לא כזה שבא להסתיר), היא טענה שפשוט "נתקעה" מחשבתית שאכן התקשרה לאותו אדם שתכננה וככל הנראה "אנסה" את מחשבתה על המציאות. סיפרתי את זה גם לאחותי שגם כן לא ממש צחקה מהסיפור. אני רוצה להוסיף שאימי לאחרונה לוקה מעט (לא לעיתים קרובות מאד) בזכרונה וגם נותנת תחושה שלא יורדת לסוף דעתי כאשר אני מדברת איתה, מעין חוסר ריכוז או משהו כזה. פרט לכך היא מאד פעילה ונמרצת. אני מעונינת לדעת מה דעתכם על המקרה שקרא באותה שיחת טלפון, האם זה יכול להעיד על משהו? האם יש רעיון איך לגרום שדברים כאלה ודומים לא יקרו? תודה רבה! יעל

לקריאה נוספת והעמקה
22/10/2007 | 06:53 | מאת:

קיימת ירידה קלה טבעית בזכרון עם הגיל. לכן אם זה לא משהו דרמטי עדיין אין סיבה לדאגה. אם יש סימנים לדיסאורינטציה א ל"התקעויות" מחשבתיות חוזרות ונשנות אפשר לעשות אבחון במרפאת זכרון. אם אמך מודאגת כדאי שתפנה להבדק. בשלב הזה ניתן לעשות "התעמלות" למח . אנשים בגיל זה לומדים שפות, מתרגלים תרגילי חשיבה,תשבצים ברידג' וכו'. כל זאת כדי לשמור על רעננות החשיבה. שיחת הטלפון היא מסוג הדברים המפתיעים שלפעמים קורים. כשיש ציפיה או התרגשות מאוד גדולה לעתים התפיסה משתבשת ולא רואים את העובדות הפשוטות המונחות מתחת לאף. השאלה מדוע אביך לא הזדהה ושיתף פעולה עם הסיטואציה (במילים אחרות עבד עליה בטלפון) ובחר בעצם להביך אותה. האם יש דינמיקה של חשדנות ביניהם? אולי החבר קשור באופן כלשהוא לדינמיקה הזאת? יש כל מיני דקויות בקשר בין בני זוג שאחרים לא תמיד יודעים עליהם. גם לא ילדיהם. הזוגיות היא נושא מורכב בכל גיל. אולי כדאי לשוחח אתה ולשאול האם היא מודאגת מירידה בזכרון. להציע ללמוד איתה חוג משותף שיכול להוות התעמלות למח ולעקוב אחרי הירידה בזכרון. בהצלחה נעה