מזוכיזם: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

האם משבר הקורונה עלול להוביל למקרי אובדנות?

החשש מפני העתיד, המשבר הכלכלי והדאגה לבריאות שאפיינו את התקופה האחרונה, עשויים להוביל לדיכאון ובמקרים חמורים אף למעשי אובדנות. במדריך הבא תמצאו מידע קונקרטי לגבי התופעה ובעיקר דרכים למניעתה האנושות התמודדה עם לא מעט צרות במהלך ההיסטוריה - החל ממלחמות דרך אירועי טרור ועד למשברים כלכליים. אולם, משבר בסדר גודל כמו מגפת הקורונה, לא נראה בסביבתנו מזה מאה שנים – עת התפשטות השפעת הספרדית. התקופה האחרונה מלווה באין ספור תהיות ומחשבות: מתי יחלוף המשבר? כיצד? מה יהיה הפתרון הכלכלי והאם צפוי לנו "גל" נוסף? שאלות אלה ואחרות מערערות את אחד היסודות הבסיסיים שמסייע לנו לנהל את חיינו – הוודאות. מאז ומתמיד, בני האדם התקשו בעתות שבהן הקרקע נשמטה מתחת לרגליהם, כפי שקורה בתקופה הנוכחית שבה אין לדעת מה יוליד יום. פעמים רבות, מצב כזה מוביל לתחושות חרדה, למצבי דיכאון ובמקרים מצערים במיוחד גם עלול להוביל לאובדנות. כיום יודעים לומר שרובם המוחלט של מקרי ההתאבדות נובע מהפרעות נפשיות. דיכאון,...
ללמוד עוד על מזוכיזם
איך לסייע למתבגרים להתמודד עם התאבדות של חבר?-תמונה

התאבדות מתבגרים היא תופעה כאובה, המותירה צלקות רגשיות בקרב...

מאת: ד"ר שירי...
07/01/2020
דיכאון: כשהייאוש אינו מרפה-תמונה

סובלים מתחושת כישלון? מתמודדים עם אובדן עניין וחוסר יכולת...

מאת: עפרה שלו
10/02/2016
האם משבר הקורונה עלול להוביל למקרי אובדנות?-תמונה

החשש מפני העתיד, המשבר הכלכלי והדאגה לבריאות שאפיינו את...

מאת: זאפ דוקטורס...
21/05/2020
עיוותי חשיבה בקרב פדופילים-תמונה

הפדופילים מפרשים את המציאות על-פי צרכיהם. בעקבות ההד...

מאת: נעמה...
17/12/2007
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל למזוכיזם?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

מזוכיזם: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום. אני סובלת מבעיה די מביכה זה תקופה ארוכה, כמעט בכל חודש. במהלך השינה אני נושכת את הלשון, ממש לועסת אותה בשני צידיה. לעיתים, במהלך נשיכת הלשון בשינה, אני "מודעת" בתת-מודע לכך שאני נושכת את הלשון, אך ממשיכה בחוזקה. בבוקר שאחרי אני מתעוררת למראה מחריד של לשון לבנה ואדומה, עם סדקים. השבועיים שלאחר מכן הם קשים לתפקוד- בדיבור, באכילה ובכל תזוזה מזערית בפה. אני לא מספרת על כך להוריי, ולא פונה לרופא\ה, מבושה... האם תוכל לשער ממה זה נובע, ולהמליץ לי מה עליי לעשות? תודה.

שלום רב, הפרעות המופיעות בשינה מכונות "פאראסומניות". פגיעה עצמית בשינה נדירה יחסית ושייכת לתת קבוצה של הפאראסומניות. תת-קבוצה זו היא המופיעה בעת שנת החלימנ ועל כן נקראת: "REM SLEEP BEHAVIOR DISORDER (RBD)". יש לתופעה מספר אפיונים וגורמים. לצורך ברור וטיפול את יכולה לפנות לנוירולוג או בקשי הפניה למעבדת שינה ושם ינחו אותך. בברכה פרופ' יהודה פינקלשטין

תודה רבה על תשובותיך. די מלחיץ, מפחיד ומבייש... כל התהליך. הוריי לא יודעים דבר, כמו כן, עודני בתחום ה"קטינה". כנראה, איאלץ לחיות את הכאב הזה בכל חודש מחדש...

הפתרון האולטימטיבי להרכיב סד לילה לשיניים

שלום. גם לי יש משהו דומה, אך לא מתוך שינה, אלא כאשר אני ישנונית/עייפה ברמה קיצונית. לודגמא כאשר אני מניקה באמצע הלילה, ואז בבוקר, אני סוג של נזכרת שנשכתי את עצמי. לעיתים רחוקות אני קולטת את זה תוך כדי מעשה וקשה לי להפסיק... כאילו זה שומר אותי ערה או משהו כזה... האם גם כאן זה נכנס תחת הקטגוריה של "פאראסומניות"? תודה,

אל תתביישי או תחשבי שבגלל גילך הצעיר - לא תוכלי לקבל עזרה. תתאמי תור או בקשי מהורייך שיקבעו לך תור עם רופא השיניים או השיננית, תגיעי לרופא השיניים או לשיננית, ותספרי מה קורה. אחד הפתרונות יכול אולי להיות פלטה קטנה ששמים בפה לשעות השינה, והיא שומרת על הלשון. כל אחד מהם יוכל להסביר להוריך שהסבל מיותר, שחשוב לטפל בזה, ולהציע כיוונים לעזרה. לשלמות הלשון יש חשיבות דנטאלית, כך שהם בהחלט יכולים להיות כתובת לתחילת בדיקות והכוונה להמשך. אין צורך לסבול יש אנשים שמזיזים רגליים באופן אינטנסיבי בשינה יש אנשים שקמים מתוך שינה ואוכלים יש כל מיני תופעות, ואין צורך לסבול מהן. בהצלחה

בידיוק מה שקורה לי כבר שבועיים. אני מיואש ושנתי גרועה האם יש פתרון לדבר חוץ בפנייה לרופא פה ולסת

שלום רב, מדוע בושה? הרי לא עשית כל רע!!!! פשוט יש לך תופעה שאינה בשליטתך כי את ישנה. אני הייתי ממליצה לך בחום לפנות לרופאת המשפחה והיא תנחה אותך בהמשך. בהחלט יכול להיות שהפתרון לבעיה כל כך פשוט שחבל שתסבלי...חבל שתהיה עסוקה במהלך היום במה שקורה לך כאשר את ישנה... בבריאות שלימה, ד"ר אריאלה נחמני

שלום רב, הייתי ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה והוא ידאג להפנות אותך לרופא מקצועי בהתאם. בברכה, ד"ר אריאלה נחמני

אני בן 38 נשוי עם שלושה ילדים. לפחות 20+/- שנה שאני עוקר את ציפורני רגלי. לא תמיד, לא כל אצבע וגם לא באופן כפייתי. זה מגיע הרבה פעמים לדימום שלוקח לו זמן להיעצר. התחושה היא תחושה של הקלה מיידית אך גם מתחלפת מהר בכאב. אני מטפל בעצמי, חובש את הפצעים, מורח משחות וכאשר יש ריפוי אני פשוט עוקר את הציפורן מהשורש וחוזר להתחלה. איך לי גורם מתח ספציפי שאני מודע לו והדבר ליווה אותי גם ברגעים טובים וגם ברגעים פחות טובים. מה עושים??

הי טל. תלישת ציפורן , חיטוט כפייתי בפצעים, תלישת שיער וכו נמצאים בקבוצת אבחנות שקשורות לשליטה בדחף. כדאי להבדק על מנת לבחון לחקור את מקור הדחף ולהציע התערבות התנהגותית

פעם הייתי לוקח במשך שנים דפלפט 1250 מ''ג ופאקסט 30 מ''ג לפני מספר חודשים הפסיכיאטר שלי המליץ להפסיק עם זה. שבוע שעבר הוא המליץ לחזור בהדרגה עקב דיכאון שהתחיל לי [בעקבות נטילת אנדרוקור]. התחלתי לקחת יומיים 10 מ''ג פאקסט, ועוד יומיים 20 מ''ג. היום אחרי 4 ימים ייתכן שאני מרגיש שיפור כלשהו, או שזה רק דמיונות ?

יתכן, אף שאת מלוא ההשפעה תקבל בהמשך.

אתה בטוח ? כי בזמנו זכור לי שאמרו לי שלא ייתכן השפעה מיידית.

ההשפעה מיידית שאתה מדבר עליה, שלא יתכן שתהיה מיד, זה שלא יהיה מצב רוח רע, כתוצאה מפעולת הכדור. השיפור שאתה מרגיש זה לא שאין מצב רוח רע ושאר תסמיני הדיכאון (כמו ייאוש,הרגשת חוסר אונים, אובדנות או פגיעה עצמית, הזנחה אישית ועוד ועוד), אלא שאתה יותר רגוע. הרוגע בא מיד, בכמה דקות עד שעות שלאחר נטילת התרופה, לפעמים אפילו על הכדור הראשון שנוטלים (אף שלפעמים זה כמה ימים אך לא הרבה זמן באופן כללי). הסיבה לכך, שהרוגע בא מיד, כי המוח ישר קולט את החומר הפעיל של התרופה ומושפע ממנו (משתנה על ידו). הסיבה לכך שהמצב רוח לא משתנה, כתוצאה מהשינוי במבנה המוח, אינו ידוע לרפואה (דבריי אלו לקוחים מהספר ״מהפכת המוח(תקשורת מחלות נפש וסמים)״ של פרופסור רמי רחמימוב (ספר די ישן אך טוב על מבנה המוח (״תקשורת״ בין התאים ושאר חלקי המוח) באופן כללי ובפרט אצל חולים במחלות נפש או אצל משתמשים בסמים). באופן כללי לוקח שבועיים, פלוס מינוס, להתחלת ההשפעה על מצב הרוח. כמו בכל תרופה, גם בפאקסט זה כמובן אינדיווידואלי. איני יודע נתונים מדוייקים על זמן ההשפעה על מצב הרוח ושאר תסמיני דיכאון, בודאי ישנם כאלו למומחים, אך מה שאני כן יודע שהרוגע בא מיד, והרוגע שאתה מקבל משדר לך באופן פסיכולוגי (אל תקרא לזה דמיונות אלא ״פסיכולוגי״.זה קצת יותר טוב מדמיון מוחלט) כאילו מצב הרוח משתפר, אך זה לא יותר מאשר השפעת פלצבו (מושג ידוע במחקרים). אוסיף כעין ״חצי-הסבר״ שלי (לא מופיע בספר הנ״ל) בדבר הסיבה שעל אף שהמוח משנה את המבנה כתוצאה מנטילה אחת של תרופה, בכל זאת המצב רוח לא משתפר מנטילה אחת (אף שכנ״ל ההסבר המלא אינו יודע לרפואה נכון לשעת כתיבת הספר הנ״ל) - כי מבנה מוח תקין אינו גורם יחיד למצב רוח תקין, כאילו נאמר שמבנה מוח תקין היא מילה נרדפת (=) למצב רוח תקין, אלא מצב רוח הוא דבר שאמנם נפגע ממבנה מוח לא תקין (זה שלפני נטילת התרופה), אך לא מחייב שיהיה תקין אם המוח תקין, אלא הוא מושפע מגורם נוסף, גורם שאינו ידוע לרפואה כרגע (כנ״ל). אותו גורם אינו משתנה מיד, אלא לוקח לו זמן להשתנות כתוצאה מהשידור של המוח התקין לשנות גם את אותו גורם. אסביר בשפה יותר ברורה מה הולך כשנוטלים תרופה ועוד פעם את אותה תרופה ועוד פעם ועוד פעם למשך כמה שבועות/חדשים וכו׳: לפני נטילת התרופה יש לאדם מוח, שנגרם בו, מאיזו סיבה שתהיה (הסיבות האפשריות רבות ולא אדבר על זה פה), פגם או שינוי לא רצוי שמשדר לגורם נוסף, שאיננו יודעים מהו, להתחיל להתקלקל, ועל ידי קלקול הגורם הנוסף נוצר מיידית בדרך ממילא דכאון (שהוא תוצאה מהגורם הנוסף ולא ממבנה המוח, אבל הגורם הנוסף התקלקל בגלל מבנה המוח המקולקל).אחרי שלוקחים התרופה לדכאון, התרופה מתפרקת מהר מאוד באמצעות ״מטחנות״ העיכול (ממש טחינה לכל דבר כמובן) שטוחנת כל מה שנכנס מהושט אליה, והחומר של התרופה מוזרם בדם למוח. אותו חומר שמגיע למוח, מאיזו סיבה שתהיה - מתקן את מבנה המוח, וגורם לו להיות בעל מבנה תקין. המבנה התקין משדר כמובן גם לגורם הנוסף הנ״ל להיות גם מתוקן, אבל בשונה ממבנה בשר המוח (גשמיות המוח, גוף המוח) שמשתנה מיד מהחומר של התרופה, הגורם הנוסף שהוא כנראה ״נפש המוח״ ו״רוחניות המוח״ (המושפע כנ״ל מגוף המוח והמבנה שלו) לא משתנה מיד אלא בהדרגה, כל פעם סופג עוד כמה טיפות של תקינות, עד שלאחר כמה שבועות , יש כבר מספיק תקינות בשביל שישתפר מצב הרוח, ולאחר כמה חודשים או שנים (אצל כל אחד כמה שלוקח לפי עוצמת הקלקול של מבנה המוח והגורם הנוסף) - שיפור מקסימלי של מצב הרוח ונגרריו, עד שהכל כבר תקין במוח ובגורם הנוסף וכבר אין צורך ליטול התרופה כי אין דכאון. יש אנשים שהשיפור נתקע בשלב מסויים ולא מצליח לספוג יותר תיקון, כי חלק מהקלקול במוח ובגורם הוא לא רק ״נקע״ אלא שבר גמור שאי אפשר לתקן, ורק הסימפטומים שכתוצאה מהשבר, הם ״נקע״ בלבד והם כן סופגים תיקון וממילא השתפרות במצב הרוח. זה נקרא טיפול סימפטומטי ולא שורשי. אבל זה רק השערה שלי. יתכן לשער גם סיבות נוספות ללמה הרוגע מיד ושיפור מצב הרוח לא, אבל אסתפק בזה..

תודה !

בכיף ובשמחה.מקווה שאתה כבר בשלב של השתפרות מצב הרוח 😉👍

אה בעצם אתה לוקח רק 5 ימים..

אכן, אבל המצב רוח שלי הכללי משתפר מכמה סיבות. בין השאר מההסבר המפורט שלך...

😉👍

מלאכתי נעשתה על ידי אחרים. הכל נכון! בהצלחה!

תודה ד''ר .

אודי וכולם זה נכון שיש לי כוחות אבל בכולכם יש כוחות כל מישעבר פגיעה כזו ושרד יש בו כוחות רק צריך להקשיב להם להאמין בהם כוחות לשרוד לעבור את היום לתפקד בעבודה לקום מהמיטה בבוקר ללכת לישון בלילה בידיעה שהשדים יצאו המון המון כוחות שנים ביזבזתי את מירב האנרגיה שלי בלהלחם בחלקים שבי בקולות שחשבתי שנגדי אם יש משהו שהמטפל הנוכחית לימדה אאותי זה לא לפחד מהם לא לפחד מהדיסוציאציה להקשיב להם לדבר איתם להבין ...על מה יושב הפחד הכעס הכאב ולתעל את זה נכון לא לבטל אני כמו שאמרתי המון פעמים משתמשת בקול ההגיון וכשלא יכולה למצוא אותו נעזרת כמו כאן שאודי הזכיר לי שיש לי על מי לסמוך ובסהכ היא רוצה את טובתיינו מכאן זה המון שיחות עם כולם וכאן הגדולה שלה עצם זה שהיא מאפשרת לכל הקולות להשמע להיות. וגם להודות בטעות של עצמה וכן בעיני היא באמת אלופה כי מטפל שאומר כן נפלתי למקום קרבני כל משפט שאמרתי פגגע טעיתי ... מאפשר שיח כנה כזה שאפשר לראות את כל התמונה כולה ולהמשיך בהחלט יש לי על מי לסמוך עלי ועלייה....וזה אפשרי כשמאפשרים שיח פנימי וכמאפשרים שיח חיצוני.... תודה לכולכם...ושירה וינדוף בבקשה אל תישברו אתן חזקות יותר מימה שאתן מבינות ....חיבוק ענק

הי אביב, אני חושבת שלא בהכרח יש סתירה. כלומר, אפשר ליפול למקום קורבני גם אם (לצורך העניין) מטפל מודה בטעות ומבקש סליחה. ויש מידתיות גם לטעות. דוגמא - כאשר אנחנו ממאנים לסלוח ובמקביל דורשים פיצוי אין קץ. אם סלחת - הכוח בך. סוריקטה

אביב יקרה, הדברים שאת כותבת נאמרים לי כל הזמן על ידי המטפל. לא לפחד מהחלקים (האמת אני לא פוחדת) לדבר איתם. אבל אני לא יודעת איך.ערוץ התקשורת חד כיווני מהפנים לחוץ. לדבר אליהם מרגיש לי מלאכותי. אני מבינה את התפקיד שלהם ולמה נוצרו אבל הייתי רוצה שיעלמו, אין להם תפקיד היום. אני מאוד עצובה שאיני יכולה לחיות חיים מלאים באמת, ולא כפי שנדמה מבחוץ, אלא באמת, להרגיש שלמה. לפעמים אני חושבת שאם לא הייתי חזקה, אם הייתי מרפה, הייתי יכולה לנוח. כשכל האנרגיות מופנות לקיום שיגרה, להשרדות והסתרה יש כמיהה לשחרר. תודה שאת משתפת. שלך שירה

כי באמת אין לי מושג מה היה שם. או מי הרגיש מותקף ואיך הגיב, למשל. מצטערת אם התבלבלתי. אני גם קצת חולה השבוע, תסלחו? בכל אופן אפשר לצרף את דבריי, גם אם בהבנה השגויה. סוריקטה

קודם כל בריאות ועוד בריאות וזה לא ממש משנה התבתי את זה האמת בעיקר לשירה וינשוף כדי לנסות לעודד אותן להתחבר לעצמן (לחלקים שהם הן ) ובקשר למטפלת הסברתי לך למה אני מרגישה שהיא אדירה .... וברור שסלחתי ....למה שלא אסלח היא אדם היא טעתה היא הבינה את טעותה ... בתקווה לבריאות וימים חמימים אביב

זהו יקרה שיש להם תפקיד גם היום הם חלק ממי שאת האם מישהו יכול לחיות בלי החלק הילדי שבו ...מעבר לפחד הוא מחזיק גם ביצירתיות והחלקים שמחזיקים באומץ בכעס בכאב איך אין להם מקום עכשיו לא רק את פוחדת גם הם פוחדים כל חלק שיוצא גורם לכאוס מטורף אצל כולם לאט לאט ....כשבאמת תסכימי תקשיבי איך המטפל מדבר איתם ..באיזה רוך וקבלה ככה תלמדי גם את איך לדבר איתם זה כמו שתגידי אני מקבלת שיש לי יד ימין אבל אין לי שימוש בה ותיתעלמי ממנה או תירצי שהיא תעלם . זה לא יקרה אצלי לפחות זה היה ככה הכלל הראשון להפסיק לדבר עליהם לא מכבד לדבר עליהם יפה ובכבוד הכלל השני להסכים שיבואו אחר כך חהקשיב להם כשהם מדברים עם המטפל בשלב אחרי הבנתי שאני מתקשרת איתם רק דרך אדם שלישי קרי כאן בכתיבה או מי שהם דיברו איתו ואני הקשבתי אז התחלתי להבין על מה הבכיות על מה הכעס על מה המהומה רק בשלב יותר מאוחר הצלחתי לגבר ישירות בהתחלה עם הקטנים והיום גם עם הנערות ...בדרך כלל זה נעשה כמו בילדות שלי מול מראה ....זה מוזר מעניין אבל קורה ....שיח פנימי וחיצוני כמובן כשאני לבד למשל באוטו.... אפשר גם בכתיבה ....הכי חשוב להפסיק להלחם בהם כי את נלחמת בעצמך ותזכרי גם היום הם לא באים להזיק לך הם רוצים כי זה תפקידם לעזור לך לפעמים כמו פגיעה עצמית הדרך לא נכונה ולא מתאימה להיום ...אבל רק בשיחה רק שתביני שהם מרגישים באמת מאויימים מפוחדים משם בזמן הטראומה ...רק אז תוכלו להגיע לדרך פעולה שתהייה נכונה לכולם . אני למשל די במקום שרוצה לעשות שינוי שדורש חשיפות אותם זה מפחיד הבנתי שכרגע זה לא נכון ובעצם לא כזה חשוב לי בעיקר מול המחיר שאני משלמת של סבל (שלהם)שהוא סבל שלי . אוהבת מקווה שלא בילבלתי ....ותזכרי זה הנסיון שלי לא חייב להיות נכון לך ...וכל שלב כזה הוא קשה כואב חותך בבשר החי וממש אבל ממש לא פשוט.

הי אביב, נתת כמה דוגמאות ליתרון שבראיה מלאה וכוללת: של המטפל את עצמו ואת שגיאותיו, של המטופל את חלקיו הטובים והשומרים וגם הפוגעים והמכאיבים. זה לא קל ולא תמיד זמין ולעתים קרובות דורש תזכורת... אודי

אודי בכולנו כבני אדם יש את החלקים הפוגעים והמכאיבים . גם המטפלת כשהיא טעתה היא פגעה והכאיבה וגם היא לא עשתה זאת בכוונה תחילה כדי לפגוע . נכון שהחלקים הפגועים הכואבים אלו שחבטו בהם כל חייהם הם כמו חיה פצועה ומוכה . הם פגועים פגועים מאוד כמו בעל חי כש הוא פגוע השמירה שלו באה בתקיפה בנהימה ....כשנטפל בפגוע נעטוף אותו באהבה וברוך הוא כבר לא יהיה פוגע הוא יהפוך לחלק מטיב ומגן כמו כל האחרים . גם לכעס כמו שאתה עצמך לימדת אותי יש מקום תלוי איך הוא מגיע ואיך מווסתים אותו זאת עבודה אבל לפני זה צריך לקבל אותו ולטפל בו . אני רואה על עצמי כמה רוך נכנס באותה נערה צינית כועסת תוקפנית שהייתי מאז שהמטפלת הנוכחית פשוט מזמינה אותה לבוא ומבינה את המקום הפגוע שלה. אבל אין ספק יש ייתרון לראייה כוללת זה לא פשוט זה לא קל אבל זה הרבה יותר מועיל . תודה לך שאתה כאן

פורומים בנושא מזוכיזם
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
הפסיכולוג אהוד גלבוע ישיב על שאלות הגולשים בנושא יחסי הורים וילדים, ובתו...